שיעור בוקר 19.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "בשלום בעולם", עמ' 459

זהו מאמר ידוע של בעל הסולם וכדאי לנו לעבור עליו. מה שיש כאן יש ודאי גם במקומות אחרים, אבל בסך הכול הם צריכים לתת לנו ידיעה אחת גדולה וברורה על מבנה המציאות.

השלום בעולם

עיונים ובקורת בשאלות הגורמים להעדר שלום, הצעות מתקני עולם,

והעמדתן במבחן המציאות. - התבוננות ב"טוב" הנשען על

"חסד ואמת צדק ושלום" כנרמז בספר תהילים.

ומה נרמז בספר תהילים?

"חסד ואמת נפגשו. צדק ושלום נשקו,

אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף,

גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה. (תהילים פ"ה)"

כן, כך כתוב בתהילים.

כל דבר מוערך לא לפי שהוא נראה ברגע מסויים - אלא במדת התפתחותו

כל דבר אנחנו רואים בתהליך, שהוא גדל, מתפתח, ולא לפי שהוא כבר מוכן ועומד לפנינו.

"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם - - - אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב.

כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח"ו משום הוצאת שם רע על פועלה." אנחנו רואים את כל הדברים בהתפתחות הדרגתית מתחילת הבריאה וכנראה שעד סוף הבריאה, כי אנחנו עוד לא הגענו לזה. לכן אין לנו אפשרות להגיד על זה שום דבר אם הוא טוב או רע, כך או אחרת. אלא כאשר נראה פעם את כל היחידות, את כל החלקים של הבריאה בצורה אמיתית, נכונה, אז נוכל להגיד על הבריאה אם זה טוב או רע, כך או אחרת. מה שאין כן עכשיו אין לנו עדיין שום אפשרות לעשות ביקורת על אף אלמנט בבריאה אם הוא טוב או רע, כי אנחנו לא רואים אותו בצורה השלמה בפעולה הכללית.

"אמנם, דבר זה ידוע לכל, שהבורא ית' לא השלים את הבריאה, בעת שבראה, וכן אנו רואים בכל פינה במציאות שלפנינו, הן בכלל, והן בפרט - היא נתונה תחת חוקים של התפתחות הדרגתית, החל משלב ההעדר, עד גמר גידולו. ומסיבה זו, כאשר אנו טועמים טעם מר בפרי בתחילת גידולו, אין הדבר נידון אצלנו כמציאת מום ודופי בפרי. משום שכולנו יודעים את הסיבה, והיא, שהפרי עדיין לא גמר תהליך ההתפתחות בשלמותו.

וכן ביתר הפרטים של המציאות: כאשר איזה פרט נראה לנו רע ומזיק, הנה אין זה אלא עדות עצמית של אותו הפרט, שהוא עדיין שרוי בשלב מעבר, בתהליך ההתפתחות שלו. לכן אין לנו להחליט כי רע הוא, ואין להטיל בו דופי, כי לא מחכמה היא."

אנחנו לא יכולים להגיד על שום פרט שבבריאה אם הוא טוב או רע, מפני שאנחנו עוד לא רואים אותו בצורה השלמה בתפקידו. לכן אנחנו צריכים להמתין כנראה, או שבעצמנו לעלות לאותו גמר התיקון ולראות כל דבר איך הוא מתפקד, או לחכות עד שזה יקרה אולי מעצמו.

שאלה: איך אנחנו יכולים להכיל בתוכנו את כל הדברים השונים, הזרמים השונים, שנמצאים בניגוד או בסתירה?

הוא כותב פשוט, כל דבר שאתה רואה אתה יכול לראות אותו כדבר חיובי, שלילי, טוב, רע, אבל אתה לא יכול להגיד עליו שום דבר כי אתה עוד לא ראית אותו בכל תפקידו.

כמו שהוא אמר, שאם אתה רואה ילד קטן, אז אתה חושב מה הוא יכול לעשות, איזה חלק הוא בבריאה, איך יכול להיות שהוא יהיה אחר כך הכי גדול, ואילו על הגור שנולד לחתול אתה אומר "זה יהיה נפוליאון חדש", כי תוך כמה ימים הוא כבר יודע לבצע, לעשות משהו. לכן אי אפשר להגיד שום דבר על הדבר שנמצא בתהליך התפתחותו, אלא אנחנו צריכים לראות מה תפקידו בגמר התיקון.

תלמיד: עד אז, מה אנחנו יכולים לעשות? האם לעבוד עם מה שאנחנו כן רואים?

אנחנו צריכים לעלות לתיקון, ואז נראה במדרגה המתוקנת את התפקיד הנכון של כל פרט שבבריאה. אנחנו נראה את כל הפרטים שבבריאה בצורה הסופית, כי למרות הזמן אנחנו לא מחכים לגמר התיקון לפי הזמן, אלא עולים לשם בהשגה שלנו.

שאלה: אנחנו כן יכולים לקבוע אם משהו רע גם באמצע התפתחותו. אם המגמה שלו היא לקראת פירוד והמשך השבירה, אז זה רע. ואם המגמה שלו היא לקראת חיבור ותיקון, אז זה טוב.

נכון, זו העבודה שלנו בינתיים.

תלמיד: אז למה הוא כותב שאי אפשר לקבוע שום דבר במהלך התפתחותו?

להגיד את המילה האחרונה אתה לא יכול, כי אתה עוד לא יודע בשביל מה כל אחד מתפתח. אדם בהתפתחותו עובר כאלו מצבים שאתה לא יכול להגיד עליו שיש לו איזה דבר שהוא טוב לבריאה. אין פריט בבריאה כמו האדם שיכול לעשות כאלה נזקים. תסתכל על כדור הארץ.

תלמיד: כלומר זה רע, כי הוא הולך לקראת המשך פירוד וקלקול.

אתה צריך להגיע למצב שאתה רואה אותו בגמר התפתחותו, ואז לפי זה אתה קובע, אבל לא באמצע. זה מה שהוא כותב, "כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע", שעכשיו בינתיים נראים, "ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם - - - אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב."

תלמיד: אפילו במשפט הזה יש כביכול סתירה, כי הוא כותב שמוטל עלינו לתקנו, זאת אומרת שהוא רע.

אם אנחנו רואים שהוא רע, אז בוודאי שהוא יהיה רע כי הוא נמצא בהתפתחות שלו, ואנחנו צריכים להביא אותו למצב הסופי.

שאלה: איך ואיפה אדם יכול לבדוק את הטוב והאמת אם הוא נמצא בתוך הרצון לקבל שלו?

בקבוצה. לפי איך שהוא יכול להיות טוב לפי תפקידו בקבוצה, לפי תפקידו באנושות, לפי זה אנחנו יכולים לשקול את האדם ולהגיד עליו אם הוא חלק טוב או רע שבמציאות.

שאלה: מה מאפיין אדם שמתפתח רוחנית?

המאפיין הוא שהוא כל הזמן משתנה והולך בבדיקה שלו מדרגה לדרגה.

שאלה: האם לסוף התיקון יגיעו כל הנשמות שהתקיימו בעולם או רק אלה שהשתתפו בתיקון?

כל הנשמות, כל החלקים, כל הבריאה - תגיע לשלמותה. מפני שבני אדם יתקנו את עצמם, ונהיה נמצאים כולנו בערבות השלמה.

תלמיד: אלה שיגיעו לגמר התיקון מה ההבדל בין אלה שלא שייכים בבני ברוך לבין אלה שכן שייכים בבני ברוך?

כולם ישתתפו וכולם ישתדלו להגיע לגמר התיקון וירגישו שגמר התיקון שייך לכולם. רק ודאי שכל אחד יהיה בדרגה שונה מחברו בהתאם לעבודה שלו.

תלמיד: אמרת שכולם יגיעו לתיקון, לכל אחד יהיה שם חלק. אלה שכבר חיו לפני אלפי שנים גם להם יש חלק בגמר התיקון?

בטח. מה זה חשוב באיזה זמן הוא חי או בגוף שלו בעולם הזה. גם המקובלים שחיו לפני אלף או אלפיים שנה, נגיד. גמר תיקון זה מצב.

שאלה: הוא כותב "כאשר אנו טועמים טעם מר בפרי בתחילת גידולו, אין הדבר נידון אצלנו כמציאת מום ודופי בפרי". אם אנחנו יודעים שהפרי עדיין לא בשל, מדוע אנחנו טועמים ומקבלים את כל המכות?

אין לנו אפשרות להבחין בין טוב ורע אלא כשאנחנו טועמים אותו כרע ומר וכן הלאה. אחר כך, במאמצים שלנו, כשמגדלים את הפרי ומביאים אותו לצורת מתוק, אז מגיעים. אז אנחנו יכולים להשוות בין זה לזה.

תלמיד: במה זה תלוי אם אנחנו נטעם את הטעם שיהיה פחות מר? יש מצב שאפשר לטעום את הפרי שהוא עדיין לא יהיה כל כך מר?

לא. כולנו מתחילים מהמצב השבור.

תלמיד: אבל כשאתה נמצא בתוך המצב, יש אפשרות שתטעם את הפרי פחות מר, כתוצאה מעבודה בחכמת הקבלה?

לא. אתה חייב לפי שורש הנשמה שלך לראות את כל המצבים שלו מתחילה ועד הסוף.

תלמיד: זאת אומרת אין לאן לברוח.

אין.

שאלה: מה לעשות עם הרצונות שמתעוררים כשאתה מרגיש שאין לך כוח עדיין לתקן אותם, מה היחס כלפיהם, איך צריך לפעול איתם?

להתפלל. כשאתה רואה רע בך ואין לך כוח לתקן אותו, זה כבר דבר טוב, נשארה לך תפילה. זה בעצם דבר גמור. אתה עשית כל מיני מאמצים כדי לתקן אותו, אבל רואה שאתה לא מסוגל לבד, ואז נשאר לך רק לפנות בורא.

תלמיד: אמרת לבד. זו נקודה קריטית, אני מרגיש שאין באמת כוח להתמודד כנגד זה ורק ביחד אפשר. אבל עדיין אין חיבור מספיק כנגד זה. הרע נשאר כפי שהוא, הוא שם. והאם כל עוד אין חיבור מספיק אי אפשר להתמודד איתו?

אבל בכל זאת נותנים לך תמונה שלמה. עד כמה אתה לא יכול אפילו לבקש, כמה אתה לא מתוקן, וכמה הכול תלוי בתפילה שלך.

תלמיד: אבל מה לעשות עם הרצון? מרגיש כאילו הרצון קם להרוג אותך, הוא פשוט גדול מידי מכדי להתמודד איתו. גם אם הכול נכון אתה מרגיש שיש תפילה ואתה נמצא בתפילה, אבל התשובה שמקבלים מהבורא היא - עוד מוקדם, אתה עוד לא יכול להתמודד עם זה, לך לחיבור?

אז צריכים לא לחכות אלא להמשיך ולהמשיך ולאט לאט זה יתקן. אבל מתקדמים.

שאלה: אם השורש של כל הפעולות של הבורא הוא הטוב, אז מהי ההתפתחות שהבורא רוצה בזה שהוא נותן לנו את היכולת לשפוט את הטוב והרע אם הכול זה טוב, בשביל מה הוא נתן לנו את היכולת לעשות את השפיטה הזאת?

לא, הבורא נותן לנו להבחין בין פעולות השפעה לפעולות קבלה ושאנחנו נעדיף פעולות השפעה.

תלמיד: אם מניסיון חיים אנחנו יכולים להבין שאנחנו לא יכולים לשפוט בין טוב לרע, אז בעצם נשאר לנו רק ללכת לאמונת חכמים. איך אנחנו עושים זאת כקבוצה? החברים בקבוצה יודעים מה זה טוב ורע?

כקבוצה אתם צריכים להיות קודם כל כאחד, כקבוצה שאתם מבטלים כל אחד את עצמו כלפי האחרים, מתחברים לכולם ואז כולנו יכולים לעלות לבורא ולבקש, לדרוש ממנו תיקון.

שאלה: האם אפשר לומר שחלק מהתיקון, מהראייה השיפוטית, זה על ידי חינוך?

הכול חינוך.

תלמיד: חלק מאיתנו כאן הורים לילדים.

לא, אני לא מדבר על זה. אנחנו לא מדברים על דברים כאלה, זה שטויות. חינוך אצלנו זה מה שאנחנו עושים על עצמנו.

שאלה: הרבה פעמים אנחנו מתפללים ומבקשים על השלום בעולם. על איזה שלום מדובר ועל מה אנחנו בדיוק מבקשים?

אנחנו רוצים לראות את כל הנבראים חיים ביחס הדדי טוב ביניהם.

שאלה: אם אנחנו צריכים לעשות את התיקון ולקרב לבורא כל חלק שבו אנחנו רואים חוסר שלמות בתהליכי ההתפתחות שלו, האם אפשר לומר שבכך אנחנו בעצם עושים את הקשר של כל חלק עם בורא?

כן. יותר פשוט, יותר קצר.

שאלה: אם לא יכולים לדעת שפרט מסוים הוא טוב או רע, איך לדעת על מה לבקש, על איזה תיקון?

לבקש על החיבור בין כולם ומהחיבור של כולם לחיבור בבורא. חיבור בין כולם יכול להיות חיבור רע כמו איזו כנופיה אבל אם היא מחוברת לבורא, זה כבר טוב, על זה אנחנו צריכים לבקש.

שאלה: האם התיקון שלנו הוא בקו ישיר או הולך בקו אחד עם האופן שבו הרשימות מתעוררות בנו? ואם כן, אז מה התפקיד של הכוונה בתוך התהליך הזה, האם הכוונה משנה את סדר יציאת הרשימות, מזרזת אותו, או מה הקשר בין השניים?

לא, הכוונה מתקנת את הרשימות איך שהן צריכות להיות כולן מכוונות לדרגת כתר.

שאלה: שמענו את הדברים שהחברה מבודדת מעצמה את מי שמזיק ובא להרוג אותך. למה הוא מתכוון כאן?

הכוונה היא שעלינו להתאסף יחד ולהתחבר לבורא ולהיות כולנו יחד כמנגנון אחד.

שאלה: איך אנחנו נכנסים לאמונת חכמים?

אנחנו צריכים להיכנס לאמונת חכמים בצורה כזאת שהחכם נקרא "בורא", אז אנחנו צריכים להתקשר אליו ומתוך הקשר שלנו אנחנו נהיה באמונת חכמים.

תלמיד: ואיך עושים את זה עם הקבוצה ביחד?

בלי קבוצה אתה אפילו לא יכול להתקרב לזה.

חולשתם של "מתקני עולם"

"ומכאן המפתח להבנת החולשה של מתקני עולם שקמו בדורותיהם, - כי הם ראו את האדם בדמות מכונה שאינה פועלת כראוי, וצריכה תיקון. דהיינו, להסיר ממנה את החלקים המקולקלים, ולהחליפם באחרים מתוקנים.

כי כן כל מגמתם של מתקני עולם הללו לבער כל רע וכל מזיק שבמין האדם - - - ואמת היא, שלולא הבורא ית' עמד לנגדם, ודאי שהיו כבר מספיקים מזמן לנפות את האדם כבכברה, ולהותיר בו רק טוב ומועיל בלבד.

אלא, מתוך שהבורא ית' שומר על כל הפרטים שבבריאה שלו בהקפדה יתרה, ואינו מרשה למישהו להשחית שום דבר שברשותו - אלא רק להחזירו ולהפכו למוטב בלבד, כדברינו לעיל, - לפיכך: כל המתקנים מהמין האמור - יתמו מהארץ, והמדות הרעות שבעולם - לא יתמו מהארץ. והם מתקיימים ומונים את מספר המדרגות של התפתחות המחויבים עוד לעבור עליהם - עד שיבואו לגמר בישולם.

אשר אז, אותם המדות הרעות בעצמן מתהפכות, ונעשות למדות טובות ומועילות, כמו שחשב עליהם הבורא ית', מראש. בדומה לפרי היושב על ענפי העץ, ומחכה ומונה את הימים והחדשים המחויבים עוד לעבור עליו, עד שיגמר בישולו, שאז יתגלה טעמו ומתיקותו לכל אדם."

שאלה: כתוב שהבורא שומר על כל פרטים שלו בהקפדה יתרה ולא מרשה שמישהו ישחית, מה זה אומר? כי אנחנו רואים שאנשים פתאום קמים ורוצחים זה את זה, על איזה שמירה מדובר?

אנחנו צריכים להשתדל לשמור על הטבע שלנו אבל להביא אותו, לדחוף אותו לתיקון, שכל אחד יחשוב על התיקון הטוב שיהיה לכולם.

תלמידה: אבל במה זה מתבטא שהבורא שומר על כל הפרטים שלו בהקפדה יתרה?

הוא לא נותן לאף תכונה טובה או רעה סתם להיעלם לפי הרצון שלנו אלא אנחנו צריכים להתחבר ולתקן את עצמנו ובקפדנות להשלים זה את זה.

תלמידה: אז כשאנחנו רואים שאדם קם ורוצח מישהו אחר זה לא נקרא להשחית את הפרטים בבריאה?

לא, הוא לא משחית, הוא הורג את הגוף.

שאלה: אז איפה ממשיך להתקיים הפרט הזה?

את זה את עוד לא יכולה להבין.

תלמיד: יש היום גם צורה כזאת של רע לא כשאנשים מגדירים טוב ורע ורוצים לבער את הרע ולהשאיר בו רק טוב אלא אומרים הפוך, "באמת הכול אי אפשר לדעת מה רע ומה טוב ולכן אנחנו נשאיר את הכול ולכול יש לגיטימציה והכול בסדר". ואז בעצם הרע גדל אבל הם אומרים, "לא זה בעצם לא רע כי אנחנו לא יכולים להגיד אם זה רע או טוב".

אבל בכל זאת העולם מבער את הדברים האלה טוב ורע, וככה משאיר משהו ומוריד משהו, זאת אומרת זה לא שיש הסכמה כללית בין כולם שאנחנו לא עושים שום דבר בבריאה.

תלמיד: נכון אבל היום זה הרבה יותר מטושטש, אומרים "בוא לא ניגע, בוא ניתן דווקא לרע להתקיים כי הוא לא באמת רע, לדעתך זה רע".

נכון.

תלמיד: מה התיקון של הבלבול הגדול מאוד הזה, לכך שהאנושות נמצאת בו כבר הרבה מאוד זמן?

אנחנו לא יודעים מה התיקון, אתה רואה מה שהוא אומר לנו בפסקה הראשונה ובפסקה שנייה, אנחנו לא יודעים, יש לנו רק דבר אחת לעשות, ככל הפחות להיכנס לתוך הבריאה ולהבין שלכל דבר יש מקום.

שאלה: בדיוק, כי לפי המילים הם גם אומרים אותו דבר, אנחנו לא רוצים להיכנס לתוך הבריאה ולכל דבר יש מקום ואז הרע גדל וגדל ואף אחד לא אומר שזה רע, כי לכל דבר יש מקום. איך לא מתבלבלים בזה?

אבל אתה לא מזיק לבריאה, אלא אם אתה רוצה להרוג, להזיק לבריות אז איזה תיקון יש לך כאן?

תלמיד: אם הבריות האלה לדוגמה הזיקו בעצמן ואתה עכשיו מבער אותן אז זה דווקא ההיפך.

מאיפה אתה יודע? אנחנו לא יודעים שום דבר, בזה אתה צודק. לכן אסור להרוג אף אחד, לא חשוב איזה דבר רע אדם עושה, אנחנו לא יכולים לבוא אליו ולמשוך ממנו את רוח החיים. לא יכולים.

שאלה: כתוב, נכון לחשוב שאין תכונות רעות יש תכונות שלא הסתיימו בהתפתחות, זה נכון?

כן זה ודאי נכון, אבל ההתפתחות שלהן תלויה גם בנו.

(סוף השיעור)