שיעור בוקר 30.07.19 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 196, מאמר: "פתיחה לחכמת הקבלה",

אותיות קנ"ה – ק"ס

אני מצייר כאן את מה שכבר דיברנו עליו, ואיך שיצאו לנו הפרצופים. יש לנו מצח דראש דס"ג, עולם האצילות, בריאה, יצירה, עשיה, ושבירה (ראו שרטוט מס' 1). לפי הקוים האלה כבר מובן איפה אנחנו. אנחנו רוצים לדבר עכשיו על אצילות. ואפילו לא אצילות אלא עליית העולמות. תתחיל מתחילת הפרק הזה, אות קנ"ה.

שרטוט מס' 1

קריין: עמוד 196 כותרת "ביאור ענין עליות העולמות", אות קנ"ה.

ביאור ענין עליות העולמות

אות קנ"ה

"עיקר ההפרש מפרצופי א"ק לפרצופי עולם האצילות הוא, כי פרצופי א"ק הם מבחינת צמצום א', שבכל מדרגה שבו יש בה ע"ס שלמות ואין בע"ס רק בחינת כלי אחד, שהוא כלי מלכות, אבל הט"ס ראשונות הן רק בחינת אורות לבד. משא"כ פרצופי אצילות הם מבחי' צמצום הב', בסו"ה ביום עשות הוי"ה אלהים ארץ ושמים, ששיתף רחמים בדין (כנ"ל באות נ"ט). שמדת הדין שהיא מלכות עלתה ונתחברה בבינה שהיא מדת הרחמים, ונשתתפו יחד ע"ש. שעי"ז נעשה סיום חדש על אור העליון במקום הבינה, שהמלכות המסיימת את הגוף עלתה לבינה דגוף, שהיא ת"ת, במקום החזה. והמלכות המזדווגת שבפה דראש, עלתה לבינה דראש הנק' נקבי עינים, (כנ"ל באות ס"א), שעי"ז נתמעטו שיעור קומת הפרצופין לגו"ע, שהם כתר חכמה דכלים, בקומת ו"ק בלי ראש, שהוא נפש רוח דאורות (כנ"ל באות ע"ד), ונמצאו חסרים מאח"פ דכלים שהם בינה וזו"ן, ומנשמה חיה יחידה דאורות."

יש שאלות? לא מובן? לא נקלט? או מובן ואין שאלות?

תלמיד: לא מובן, לא נקלט.

לא מובן ולא נקלט. אז לפחות איכשהו תתחילו לשאול שאדע מאיזה מקום להתחיל. "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים" אתה רוצה משם להתחיל?

שאלה: מה זה אומר שפרצופי אצילות הם רק מבחינת גלגלתא ועיניים?

זה אחר כך, זה יותר קשה. כנראה שהעלאת העולמות זה עדיין מוקדם לנו. אנחנו למדנו שבפרצוף יש חמישה חלקים, כתר חכמה בינה זעיר אנפין מלכות או שורש א', ב', ג', ד', לא חשוב איך לקרוא להם. אם אני יכול לעבוד עם בחינה ד' זה גלגלתא, עם ג' זה ע"ב, עם ב' זה ס"ג, עם א' זה מ"ה עליון, עם שורש זה ב"ן עליון. ככה זה בפרצופי א"ק, זאת אומרת ישנם חמישה חלקים.

כשאנחנו מדברים על ד' בחינות דאור ישר, יש לנו בחינת שורש, א', ב', ג', ד'. שורש זה מחשבת הבריאה, זה בורא. א', זה איך שהבורא ברא את הרצון לקבל ומילא אותו בכל האור שרצה לתת לרצון לקבל. ב', זה שהרצון לקבל מתגבר ואומר, אני לא רוצה לקבל, אני רוצה להיות כמו הבורא, להשפיע. ובחינה ב' הזאת היא מולידה אז בפועל את הרצון לקבל, כי רוצה להיות בפועל כמו שהבורא, אז כמו שהבורא מבחינת שורש ברא את בחינה א', כך בינה שהגיעה להיות משפיעה כמו בחינת שורש, בראה את בחינה ג'.

ואז יוצאת לנו מלכות, שמלכות היא מיוחדת, היא כאילו לא באה מלמעלה. היא רוצה לקבל מעצמה יותר ויותר. מפני שהבינה בראה את הרצון לקבל בבחינה ג', הרצון לקבל הזה שהתחיל לקבל, הוא פתאום גילה שהוא ממש רוצה לקבל. לא מטעם שבינה רוצה להשפיע, לא מטעם שהוא רוצה להידמות לבעל הבית, אין לו שום אידיאולוגיה, אין לו שום כוונה על מנת להשפיע, אלא הוא רוצה לקבל, הוא רוצה ליהנות. ואז בחינה ג' הופכת להיות בחינה ד', ובחינה ד' היא מקבלת ממש. זה עוד לא נקרא על מנת לקבל כי עדיין אין איסור ואין תנאי אלא מקבלת. כשהיא מרגישה בסופה שהיא המקבלת, אז יוצא שמיד עושה צמצום, כי מרגישה פער בינה לבין הבורא, המשפיע.

עכשיו לעניינינו, יוצא לנו שבחינה ג' זה רצון לקבל שבא מבחינה ב', שכך בינה הולידה אותו. ובחינה ד', זה שאותו רצון לקבל שהתפתח מהבינה, הוא רצה להוסיף מעצמו רצון לקבל ולקבל, ליהנות. ההבדל בין הרצונות האלה זה לא שהרצון לקבל גדול או קטן בגודל, זה הכול איכותי. בבחינה ג' הוא נולד כך מהבינה ולכן הוא מקבל. אי אפשר אפילו להגיד שזו קבלה, כי הוא כך נולד. על התינוק אנחנו יכולים להגיד שהוא לוקח? כשהוא בא אליך ותופס משהו, אתה מתרגז עליו? מה הוא מבין, כך הוא נולד, זה הטבע.

מה שאין כן בחינה ד' היא מוסיפה על הטבע רצון משלה והיא הולכת ונהנית. לכן יש הנאה בבחינה ד'. היא לא סתם מזהה שבינה הולידה אותה כך והיא מוצצת שם משהו מאמא, לא. היא הולכת לקבל יותר ויותר לפי החלטה שלה. לפי החלטה שלה, לא החלטה שהיתה בבינה, שראש דזעיר אנפין נמצא בבינה. אלא מלכות אומרת "לא, אני רוצה". ולכן על ההחלטה הזאת של בחינה ד' "אני רוצה", מורגשת בה בושה וצמצום על הבושה הזאת, כי לרצון שקיבלה מלמעלה היא הוסיפה מעצמה, זה נקרא "השתוקקות".

אבל איך שלא יהיה יש לנו שני רצונות לקבל בבחינה ג' ובבחינה ד'. ואנחנו מגיעים למצב שבצמצום ב' בחינה ג' ובחינה ד', הרצונות האלה נעשו מצומצמים. כי אסור, אי אפשר להשתמש בהם בלקבל על מנת להשפיע. ויש אפשרות להשתמש רק ברצונות שורש, א' ו-ב', ברצון להשפיע בעצמו. אבל לקבל על מנת להשפיע אין כוחות.

לכן יוצא, (ראו שרטוט מס' 2) שבעולם האצילות יש לנו כלים דהשפעה ובעולמות בי"ע יש כלים דקבלה, וביניהם פרסא, המבדילה בין זה לזה. בכלים דהשפעה מותר להשתמש כמה שרוצים, חופשי, בבקשה, שם יש תמיד אפשרות להשתמש. בכלים דקבלה אסור להשתמש. מה עושים? יש פטנט, יש פתרון. אנחנו ניקח מהכלים דקבלה חלק ונעלה אותו ונכלול אותו בכלים דהשפעה, ועוד חלק נכלול בכלים דהשפעה, ועוד חלק נכלול בכלים דהשפעה, וכך אנחנו נעביר בהרבה הרבה כאלה גיחות, כלים, רצונות, מלמטה מפרסא ללמעלה מפרסא. זה נקרא "אח"פ דעליה" (ראו שרטוט מס' 2).

מה ההבדל? ההבדל הוא מאוד מיוחד. שאם יש לי למטה מפרסא כלי, מה אני עושה עימו? אני לא משתמש בכלי עצמו שזה נגיד רצון לקבל, אני לא משתמש בו, אני מכניס אותו לתוך הרצון להשפיע שהוא יתכלל שם, שהוא יוסיף שם מכוחו, אבל הוא יסייע לרצון להשפיע. זה נקרא אח"פ דעלייה, התכללות. אבל מתוך זה שהוא בכל זאת רצון לקבל, שהוא משתמש בכלים דהשפעה, אז יש לכלים דהשפעה האלו איזו הארה מאור החכמה, שגם הרצון לקבל משתמש, משתתף איתם.

אז מצד אחד זה נקרא אח"פ דעליה, מצד שני ישנה תוספת האור, חכמה. אבל רק כשעולים למעלה מפרסא, לאצילות. זה מה שאנחנו יכולים לעשות. ואז, בצורה כזאת, אנחנו יכולים להעלות את כל הכלים שלנו, 99% מהם, חוץ מל"ב האבן. ל"ב האבן נשאר למטה, אתו אין מה לעשות, הוא לא יכול להתכלל בכלים דהשפעה. לא יכול להתכלל, לא נדבק, לא נכנס, לא נכלל ולכן הוא נמצא למטה. אבל אחרי שמשך ששת אלפים שנה אנחנו מעלים למעלה את כל הכלים דהשפעה וגם כלים דקבלה שיכולים להתכלל ברצון להשפיע, אז נשאר לנו רק ל"ב האבן הערום כאילו, ללא שום כיסויים, תוספות, הכול הלך למעלה.

קודם כל ה-99% האלה עולים למעלה לאין סוף ומאין סוף מגיע למטה אור מיוחד שפועל על ל"ב האבן, שנקרא רב פעלים מקבציאל או משיח, ואז באיזו צורה הוא משפיע על ל"ב האבן, כך של"ב האבן יכול להיתקן. ואז ל"ב האבן, יכול להיות, כך נראה לי, הוא עולה למעלה ונכלל באצילות כדי אחר כך מאצילות לחזור עם כל העולם האצילות ולהתפשט עד סיום רגלין. כנראה שכאלה פעולות צריכות להיות. אני לא ראיתי את זה, אולי ראיתי, לא זוכר, אבל ל"ב האבן כאילו צריך להצטרף לזיווג שלמעלה ואחר כך לרדת למקומו עם כל הכלים האלה ששייכים לעולמות בי"ע ואז "חשיכה כאורה יאיר"¹, גמר תיקון. זה נקרא "עניין עליית העולמות". יש על זה ודאי תורה שלימה, אבל כעיקרון.

תשאלו, בואו נדבר קודם, נתרגל לדברים האלה. צריכים שיהיו כאן מילים מוכרות, מושגים.

שרטוט מס' 2

תלמיד: אני יודע שענית על זה כמה פעמים אבל כל הנושא של אח"פ דעליה, הפטנט הזה, כאילו יצר מצב שנוצר איזה קיבעון, הפרדה מוחלטת, הפרסא, בין כלים דהשפעה לבין כלים דקבלה ובסופו של דבר צריך להיות איזה גורם שפתאום בא ומתערב.

בכל זאת אפשר לעלות למעלה מפרסא.

תלמיד: כן. אז או שמשהו כאילו דוחף אותם מלמטה או שמשהו מושך אותם מלמעלה, או שגם וגם. מה קורה פה בדיוק?

יש משיכה מלמעלה אבל צריכים לעשות כאן בירור, כי אחרי השבירה בכל בחינה ובחינה יש לך את ל"ב האבן. אפילו שהיא הכי דקה והכי עדינה, יש לך משהו, פירור, ממלכות כזאת שאי אפשר לתקן אותה בעל מנת להשפיע. ולכן קודם כל מבררים את הכלים ואיזה כלים משורש, א', ב', ג' וד', ובהתאם לזה מעלים אותם למעלה מפרסא. יש כאן כמה שלבים בתיקון הכלים.

תלמיד: איך נוצרת ההתנעה של הדינמיקה, זאת אומרת, השלב הזה מהנקודה של הקיפאון.

הכול מלמעלה. אור אין סוף פועל דרך כל העולמות והוא מחייב. אתה לא מרגיש את זה על עצמך כשאתה מתעורר? סליחה שכך אמרתי.

תלמיד: אני דווקא מרוצה מהשאלה הזאת. ובכל זאת משהו לא מסתדר, אחרי שנוצרה הפרסא, הפרדה מוחלטת, נוצר מצב שאין תנועה ואז מגיע האור העליון ועושה את הבירורים שעכשיו דיברת עליהם?

אם מלמטה יש לך איזה רצון להשפיע שמתגלה, הוא יכול לעלות למעלה מפרסא, אין שום בעיה, אין איסור על הכלים דהשפעה. כלי דהשפעה יכול להיות בכל מקום, כמו הבורא.

תלמיד: אם אני מבין נכון, יוצא שבכל זאת מגיע איזה אור עליון שחוצה את הפרסא בכל זאת.

לאור העליון אין שום בעיות.

תלמיד: והוא יוצר את הבירור ואת הגירוי הזה כאילו לפעולה מצד התחתון. מה גורם לאור הזה לרדת? מצדי משהו צריך לקרות?

ישנם כמה תנאים, יש אתערותא דלעילא, יש אתערותא דלתתא.

שאלה: עד האח"פ דעליה לפחות אני ידעתי שמסכים עולים, יורדים, האור מתפשט. מה זה אח"פ דעליה שעולה? זה רצון עולה, רשימות עולות, אור עולה, מה עולה?

אנחנו למדנו איתכם גדלות דמין הא', גדלות דמין הב'. שגדלות דמין הא' היא שהאח"פ מצטרף לגלגלתא ועיניים למעלה ממקומו, בהתכללות לגלגלתא ועיניים. אז יש עניין של עלייה, שחלק מהפרצוף יכול לעלות למעלה מהמקום שהוא נמצא. למה? כי הוא היה למטה קשור לחלק העליון שנפל בו, וכשהעליון עולה, גם הוא נדבק לעליון ועולה עימו.

זאת אומרת, יש לנו עליון ותחתון. אח"פ דעליון נמצא בתוך גלגלתא עיניים דתחתון, המצב הזה נקרא "קטנות" (ראו שרטוט מ' 3). אחר כך מגיע אור חדש, ומה הוא עושה? הוא מעלה את האח"פ, הוא נותן גדלות לפרצוף העליון. אח"פ עולה, אבל גלגלתא עיניים שהיו יחד עם האח"פ, גם הם עולים, כי הם היו בדבקות עם האח"פ.

תראו מה זה נקרא דבקות, עד כמה שפורץ את הגבולות, מעלה אותנו ממדרגה למדרגה. אי אפשר אחרת. למה אנחנו כל הזמן מדברים דבקות דבקות דבקות? כי זו הזדמנות לעלות ממדרגה למדרגה. אז למטה גלגלתא עיניים דתחתון עם אח"פ דעליון זה עשר ספירות, ואז הם עולים למעלה, גלגלתא ועיניים. זה עניין של עליית המדרגות.

שרטוט מס' 3

תלמיד: אם אני מבין נכון, בסופו של דבר מה שמרוויחים פה זה שהגלגלתא ועיניים של התחתון עולים מעל הפרסא.

כן.

תלמיד: האח"פ של איזה עליון נמצא בבי"ע שאיתו אפשר לעלות?

אצילות.

תלמיד: זאת אומרת, אח"פ דאצילות.

כן, הוא לא רוצה להגיד לך איזה בחינות מזעיר אנפין, ממלכות. כלים דאצילות נמצאים נפולים בבי"ע, אצילות נמצא בקטנות. אם אתה נדבק לכלים האלה, אז יש לך עלייה. מתי זה קורה? אם במשך שבוע ימים אתה נדבק באח"פ דעליון, אחר כך בשבת האח"פ דעליון מעלה אותך, זה נקרא עליות דשבת. עלייה ראשונה בכניסת השבת, אחר כך בבוקר, במוסף, ואחר כך במנחה העלייה הכי גדולה, כך זה נקרא.

אבל אתה צריך לעבוד שבוע ימים. מה זה שבוע ימים? בשש הבחנות, בחמש יותר נכון, כי ביום השישי כבר מתחילה להיות [עלייה]. אבל אתה צריך לעבוד עליהן כדי שתקרה לך עלייה שנקראת "שבת". לכן [יום] השבת הוא כל כך קדוש, מיוחד. אסור בעבודה, כי העליון עושה את העבודה, אתה כבר גמרת. יש שישה ימי עבודה והשביעי זו העלייה.

שאלה: בכללות, מה התועלת בתהליך הזה שבהתחלה על ידי השבירה נוצר מצב שבכל חלקיק רצון יש התערבות של ל"ב האבן?

זה מצוין, אחרת איך אתה תתקן? ל"ב האבן זה כל מה שמבדיל בינינו לבורא, ואנחנו בזכות ל"ב האבן קיימים כנבראים. אז איך אנחנו נתקן אותו כך שנשאר נבראים ונהיה כמו בורא? אלה כל התיקונים המיוחדים האלה. אם יש לך המצאה אחרת, בבקשה.

תלמיד: אין לי המצאה אחרת. פשוט שאלה, למה אחרי זה צריך שוב פעם לעשות בירור ולהגיע לל"ב האבן טהור?

מתי? מה זה טהור? Pure, נקי?

תלמיד: בבירור של כל הרצונות אנחנו מגיעים לאח"פ דעליה, ואז בסופו של דבר נשאר ל"ב האבן מזוקק כזה, טהור.

אל תגיד מזוקק וטהור, תגיד נקי.

תלמיד: נקי, סליחה. לא ברור מה התועלת.

כי אתה עשית את כל הברורים. עליך לעשות בירורים, מה זה הרע במהותו, שזה ל"ב האבן. שזה רצון לקבל שלא יכול להידמות לבורא אף פעם, ולכן אני לא רוצה להיות עימו בשום מגע. אני מנקה ממנו, מוציא ממנו את כל מה שאפשר להוציא, ועם זה אני דבוק בבורא. זו ממש מלאכת כימיה כזאת, אני ממש מוציא הכול מל"ב האבן, והוא נשאר בצורה הטהורה שלו, כמו שאתה אומר. ואחרי זה, לאחר שלמדתי גם מה זה ל"ב האבן, ומה זה ט' ראשונות, זאת אומרת תכונות הבורא ותכונות ל"ב האבן, אני דבוק לתכונות הבורא במאה אחוז כי על ל"ב האבן אני לא בעל הבית, כך הבורא ברא, ואז יוצא שנתקן ל"ב האבן מלמעלה. זו כבר הפעולה האחרונה של גמר התיקון.

תלמיד: ואז יוצא שאני כאילו לא מזדהה עם ל"ב האבן בכלל.

אתה לא מזדהה איתו במשך כל הפעולות של אח"פ דעליה, כי אתה רוצה להתנתק ממנו ולהיות באצילות, עם כל הכלים דקבלה כמה שאתה יכול לעלות לאצילות. וכל הכלים האלו, הם נכללו על ידי השבירה, כלים דהשפעה וכלים דקבלה, ואתה יכול אז לעשות הפרדה מל"ב האבן ולהעלות אותם, לבקש שהם יתקנו. וכך אנחנו מתקנים את הכול. אני חושב שהתהליך עצמו הוא די ברור. תשאלו.

תלמיד: איזו תוספת מקבל נברא או אדם כאשר הוא עושה את הפעולה?

אני אגיד לך, שאלה טובה. אני מנתק כלים דהשפעה שנפלו לרשותו של ל"ב האבן. תשמעו, זה יחסוך לכם הרבה, כי עד שמתחילים לראות פה ושם את הדברים, זה לא פשוט. כלים דהשפעה נפלו לכלים דקבלה, אני מברר כלים דהשפעה ומעלה ומעלה אותם, ובזה מתקן גם את כל מה שיש חוץ מל"ב האבן בתוך הכלים האלה. זאת אומרת אני מבין אותו, אני מרגיש את ל"ב האבן, אני נכלל במשהו עימו, אבל בצורה כזאת שבכל זאת אני לא נכלל עימו אלא עם כל אותן ההתכללויות שיכולות להיות ממנו בגלגלתא ועיניים.

זאת אומרת אני מביא בזה לעולם האצילות אורות גדולים מאוד, כי אני מעלה כלים דקבלה ועליהם מגיע אור החכמה. ורק "בעקבתא דמשיחא" שמתגלה ל"ב האבן בעצמו אז "חוצפא יסגא²" שם אין כוח לתיקון ואז מגיע "רב פעלים מקבצאל", שכל אותם התיקונים שעשינו משך שיתא אלפי שנין הם פועלים יחד ול"ב האבן ניתקן. זה לא ידוע איך, לא מובן איך זה יכול להיות, כנראה שאנחנו עושים את כל הפעולות שהן מתרחשות בד' בחינות דאור ישר חוץ מבחינת שורש, ואז בבחינת שורש ניתקן גם אותו שורש של ל"ב האבן, נקודה שחורה. יש כאן הרבה מה להגיד אבל ככה זה.

תלמיד: בעצם ענית אבל אני רוצה עוד פעם לברר את התהליך. אם אני מבין נכון, צמצום א' בכל פעם כאילו מפריש, מבדיל את המלכות מעצמו, כל המסכים עובדים כך, ואחר כך מגיע מצב שאי אפשר להשתמש במסכים, אז זה צמצום ב' ואז צריך שבירה.

נניח, כן. כשכבר מיצו את צמצום א', זאת אומרת אי אפשר יותר לקבל בעל מנת להשפיע, אז מגיע התור של הכלים האלו שמתקנים אותם על ידי צמצום ב'.

שאלה: איפה יש גלגלתא ועיניים בבי"ע בעצם, הכול כלים דקבלה? מאיפה יש שם גלגלתא ועיניים בכלל?

לא, לא יכול להיות סתם כלים דקבלה, לא יכול להיות, אין דבר כזה שיש לך "פלג גופא". יש כלים דקבלה ויש כלים דהשפעה בכל מקום, השאלה במה משתמשים.

תלמיד: כי בסוף התהליך תיארת שאנחנו מעלים חלק חלק בסוף נשאר רק ל"ב האבן למטה, אבל בבי"ע יש, כמו שאני מבין את זה כרגע, המון כלים דקבלה.

זאת אומרת אתה מעלה את כל האח"פים לאצילות חוץ מל"ב האבן, הוא לא שייך לאח"פ, מתוך העבודה שלך מתגלה שיש שם רצון לקבל, שקודם היה נסתר ועכשיו הוא מתגלה ואתה מגלה שאתה לא יכול לעשות עימו שום דבר. אז אתה משאיר אותו ועל כל היתר אתה פועל. תלמד מזה איך אתה צריך לעשות עבודה רוחנית, לגלות עד כאן אני מסוגל ולמטה מזה אני לא מסוגל, אז אני אעשה את מה שעליי לעשות.

תלמיד: אבל אמרת, אתה מעלה את האח"פים ומה שעולה בגדלות דמין הא', אלה הגלגלתות ועיניים, איזה אח"פים עולים? אמרת יש את האח"פ דאצילות שהוא כאילו המעלית, את זה אני מבין, אבל גלגלתא ועיניים שנמצאים בבי"ע זה מה שעולה למעלה ועכשיו אמרת שהאח"פים עולים. לא מבין איך כלים דקבלה שהחלטנו עליהם כמה פעמים שאי אפשר לעבוד איתם בעל מנת להשפיע, פתאום נהיו גלגלתא ועיניים ועולים.

כשהם נכללים מכלים דאצילות, בצורה כזאת הם עולים לאצילות. כאן נתתי לך דוגמה מתחתון ועליון. אז למה זה לא בסדר?

תלמיד: כי מתחת לפרסא יש כלים דקבלה.

גם כלים דהשפעה, על ידי השבירה יש שם את כל הכלים, יש שם ערימה של כלים, אתה צריך להאיר עליהם ולהתחיל להעלות אותם.

תלמיד: זאת אומרת, הכלים דהשפעה שיש בבי"ע הם הגלגלתא ועיניים דזו"ן שנשברו? אלה הכלים?

גם אח"פים, כן. אני מבין אותך. תיכף יסתדר.

שאלה: מאז שהתחלנו לדבר על ל"ב האבן יש מבול של שאלות. האם אפשר לתת דוגמה מה זה ל"ב האבן. איך אני יכול ובאיזה שלב אני מתחיל להרגיש אותו?

רק זה חסר לכם, לתקן את ל"ב האבן. אי אפשר לתת דוגמה, איך אפשר להראות לאדם מה זה ל"ב האבן? אחרי שהוא מתקן את מה שהוא מסוגל לתקן ובטוח שלא מסוגל יותר, אז הוא רואה את ל"ב האבן.

שאלה: האם לנברא יש כוח לברר ולמיין כלים או שהכל נעשה על ידי כוח מלמעלה שהנברא מקבל?

אנחנו אף פעם לא מתקנים שום דבר ולא מבררים בעצמנו שום דבר, כי אין לנו אור שמברר ומתקן ומזיז את כל העולמות והפרצופים, זה לא אנחנו. אנחנו צריכים רק להזמין את הפעולות האלו, רק לבקש. ולכן כל העבודה שלנו היא בעשירייה, בחיבור, לבקש. זאת כל האומנות וכל העבודה של התחתונים, לכן העבודה שלנו נקראת "עבודת ה'", אנחנו בזה מבררים מה עכשיו אני יכול לבקש, לדרוש, לבכות, להודות שיקרה לי עוד ועוד ועוד תיקון, ו"לי" זה נקרא לעשירייה ולעולם ולבורא, מהפעולה שלי, מהעלאת מ"ן שלי. לכן הכול מושג רק בתפילה, בהעלאת מ"ן.

שאלה: אנחנו עוברים עכשיו את תיקון נשמת אדה"ר, והצעד המקדים לשבירת נשמת אדה"ר מאוד חסר, איך הנשמה הזאת נולדה ומה הביא לשבירתה?

בדיוק כמו עולם הנקודים, ממש אין משהו אחר, אנחנו כמעט ולא לומדים על האדם הראשון, אתם יכולים לראות את זה גם בתלמוד עשר הספירות ובעוד חלקים. כי אם אתה לומד על העולמות אז ברור לך מה קורה עם הכלי הזה. בסך הכול אדם הראשון זה עשר ספירות שבכל הספירות האלה קורים אותם התהליכים שקורים לנו כאן, זה אותו דבר, מה ההבדל? הוא רק נקרא אדם הראשון, זה פרצוף,

שאלה: בגדלות דמין הא' איפה הראש ואיפה הגוף?

בגדלות דמין הא' יש לנו פרצוף שכולו עולה למעלה לעליון עם אח"פ דעליון, אז הראש הוא ראש דעליון והגוף זה גוף דעליון שאליו מצטרף התחתון. נגיד כמו אישה מעוברת שאז התחתון נמצא בה, זה נקרא גדלות דמין הא'.

תלמיד: אז יוצא שגם גלגלתא עיניים של התחתון מצטרפת לאח"פ דעליון והם יוצרים עשר ספירות, זה הרי מבנה אחד נכון צריך להיות בו איזה ראש. גלגלתא עיניים בתחתון מה זה, זה גוף או ראש?

לא, אין כאן ראש, גלגלתא עיניים דתחתון שנכנסים עם אח"פ דעליון לא פועלים כראש לעומת הראש דעליון, הם פועלים כתוספת, הם בונים, שוב אני אומר כמו עובר במעי אימו, יש לו ראש? יש. הוא עובד עם הראש שלו? לא. זה ביטול תחתון כלפי עליון, הוא נכלל בו.

שאלה: יש לי שתי שאלות על ל"ב האבן, אפשר?

בדרך כלל יש הרבה שאלות על ל"ב האבן כמו שנאמר קודם, יש מבול של שאלות, אבל על זה כמעט ואין מה לענות. רצון לקבל שלא מסוגל להיות מושפע מהאור העליון כדי שייווצר בו מסך על מנת להשפיע נקרא ל"ב האבן.

תלמיד: משנה אם תיקון ל"ב האבן הוא ביום חול או בשבת?

מה זה חשוב, ודאי שלא, לא בחול ולא בשבת ולא באף מקום.

תלמיד: אם אנחנו מסיקים את קיום ל"ב האבן מזה שאנחנו מתקנים את כל השאר, זאת אומרת שאנחנו רק מסיקים ולא מרגישים את זה, יש רק מוחא ואין ליבא.

לא. אתה גם מהמוחא שלך מסיק כמה אתה לא מסוגל, אתה לא מסיק איך אתה יכול להשתמש בו.

תלמיד: יש איזה קשר בין השם ל"ב האבן לבין זה שאנחנו לא יכולים להרגיש אותו?

כן. אי אפשר דרכו להשיג, להרגיש את הבורא כמו שאנחנו עושים עם כל הרצונות שלנו.

אות קנ"ו

"והגם שנתבאר לעיל באות קכ"ד, שע"י עלית מ"ן לעיבור ב', השיגו פרצופי אצילות הארת המוחין מע"ב ס"ג דא"ק, המוריד הה"ת מנקבי עינים בחזרה למקומה לפה, כבצמצום א', ומשיגים שוב האח"פ דכלים והנשמה חיה יחידה דאורות. אמנם זה הועיל רק לבחינת הע"ס דראש של הפרצופין, ולא להגופין שלהם, כי המוחין הללו לא נמשכו מפה ולמטה אל הגופין שלהם (כנ"ל באות קל"ח), וע"כ גם לאחר המוחין דגדלות, נשארו הגופין בצמצום ב' כמו בזמן הקטנות ע"ש. ומשום זה נחשבו כל ה"פ אצילות שאין להם רק קומת ע"ס היוצאת על עביות דבחי"א, שהוא קומת ז"א, ו"ק בלי ראש, הנק' קומת מ"ה. והם מלבישים על קומת מ"ה דה"פ א"ק, דהיינו מטבור ולמטה דה"פ א"ק."

אות קנ"ז

"באופן, שפרצוף עתיק דאצילות, מלביש על פרצוף הכתר דא"ק מטבורו ולמטה, ומקבל שפעו מקומת מ"ה דפרצוף הכתר דא"ק אשר שם. ופרצוף א"א דאצילות, מלביש מטבור ולמטה דפרצוף ע"ב דא"ק, ומקבל שפעו מקומת מ"ה דע"ב דא"ק אשר שם. ואו"א דאצילות, מלבישים מטבור ולמטה דפרצוף ס"ג דא"ק, ומקבלים שפעם מקומת מ"ה דס"ג אשר שם. וזו"ן דאצילות, מלבישים מטבור ולמטה דפרצוף מ"ה וב"ן דא"ק, ומקבלים שפעם מקומת מ"ה דפרצוף מ"ה וב"ן דא"ק, הרי שכל פרצוף מה"פ אצילות אינו מקבל מפרצוף שכנגדו בא"ק, רק בחינת ו"ק בלי ראש, הנק' קומת מ"ה. ואע"פ שיש בראשים דה"פ אצילות בחי' ג"ר, מ"מ אנו מתחשבים רק במוחין המתפשטים מפה ולמטה לגופים שלהם שהוא רק ו"ק בלי ראש,"

זה מה שיש לפרצופי אצילות, לכן כל האצילות נקרא מ"ה החדש.

אות קנ"ח

"ואין הכונה, שה"פ אצילות מלבישים כל אחד על הבחינה שכנגדו בא"ק, כי זה אי אפשר, שהרי ה"פ א"ק מלבישים זה על זה, וכן ה"פ אצילות. אלא הכונה היא, שקומת כל פרצוף מפרצופי אצילות, מכוונת לעומת הבחינה שכנגדו שבה"פ א"ק, שמשם מקבל שפעו,"

אמנם בפועל הם לא מתלבשים כך פרצופים על פרצופים, כתר דאצילות על כתר דא"ק, חכמה דאצילות על חכמה דא"ק, כל הפרצופים דא"ק מתלבשים זה על זה, כל פרצופי אצילות מתלבשים זה על זה, אבל יש קשר בכל זאת דרך כל הפרצופים זה עם זה, מקבלים משם כנגד זה.

אות קנ"ט

"ובכדי שיושפעו המוחין מפה ולמטה אל הגופין דה"פ אצילות, נתבאר לעיל באות קמ"א, שצריכים לעלית מ"ן מהתחתונים, שאז מושפעים להם השלמת הע"ס דמין הב' המספיק גם להגופין, עש"ה. והנה באלו המ"ן שהתחתונים מעלים, יש ג' בחינות, כי כשמעלים מ"ן מבחינת עביות דבחי"ב, יוצאות עליהם ע"ס בקומת בינה, הנק' קומת ס"ג, שהן מוחין דאור הנשמה. וכשמעלים מ"ן מעביות דבחי"ג, יוצאות עליהם ע"ס בקומת חכמה, הנק' קומת ע"ב, שהן מוחין דאור החיה וכשמעלים מ"ן מעביות דבחי"ד, יוצאות עליהם ע"ס בקומת כתר, הנק' קומת גלגלתא, שהן מוחין דאור היחידה."

אתם יכולים לראות בעמוד 372 בספר האילן איך ה' פרצופי א"ק מתלבשים זה על זה, קו אין סוף ואחר כך גלגלתא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ואחר כך ה' פרצופי אצילות, עתיק, אריך אנפין, אבא ואימא, ישסו"ת וזו"ן. והקווים האלה מקווקווים, איך כל אחד מפרצופי אצילות מתלבש על החלק מ"ה שבעולם אדם קדמון.

אות ק"ס

"ודע שהתחתונים הראוים להעלות מ"ן הנ"ל, הם רק בחינת נר"ן דצדיקים, שכבר כלולים מבי"ע, ויכולים להעלות מ"ן לזו"ן דאצילות, הנחשבים לבחינת העליון שלהם, ואז הזו"ן מעלים מ"ן אל העליון שלהם, שהם או"א, ואו"א יותר למעלה, עד שמגיעים לפרצופי א"ק, ואז יורד אור העליון מא"ס ב"ה לפרצופי א"ק, על המ"ן שנתעלו שמה, ויוצאות קומת ע"ס ע"פ מדת העביות של המ"ן שהעלו, אם הוא מבחי"ב הוא קומת נשמה, אם מבחי"ג הוא קומת חיה וכו' כנ"ל. ומשם יורדים המוחין ממדרגה למדרגה דרך פרצופי א"ק, עד שבאים לפרצופי אצילות, וכן עוברים ממדרגה למדרגה דרך כל פרצופי אצילות, עד שבאים להזו"ן דאצילות, שהם משפיעים המוחין האלו אל הנר"ן דצדיקים שהעלו את המ"ן הללו מבי"ע. וזה הכלל שכל חידוש מוחין אינו בא אלא רק מא"ס ב"ה לבדו. ואין מדרגה יכולה להעלות מ"ן או לקבל שפע, רק מהעליון הסמוך לו".

שאלה: מה זה אומר שהחלקים האלה בה' פרצופי אצילות, מקבלים ה' פרצופי א"ק?

כל אחד יכול לקבל רק מהבחינה שכנגדו.

תלמיד: מי זה העליון הסמוך לו? הוא אומר שצריך לקבל מהעליון הסמוך לו.

יש דרך העברה שבטוח אני מקבל. ראית את השרטוט, אז ודאי שכל אחד מקבל דרך המדרגה, התחתון תמיד מקבל מהעליון הסמוך לו. אבל מאיזו בחינה אתה מקבל? מבחינה שכנגד זה בא"ק. תסתכלו בעמ' 372, פרצוף עתיק מקבל ממ"ה דגלגלתא, לכן אצילות נקרא מ"ה החדש, אז מה קורה כאן? ודאי שהוא מקבל ממ"ה דגלגלתא אבל דרך ע"ב וס"ג ומ"ה וב"ן זה מגיע לראש דאצילות, ככה זה קורה.

תלמיד: האם זה עובר דרך ב"ן?

זה עובר דרך כל הפרצופים, זה נקרא דרך העברה. אתה מקבל מהממשלה איזו חבילה, אבל עד שאתה מקבל אותה היא עוברת דרך הרבה ידיים, וזה מוסיף לכל פרצוף ופרצוף הבחנות משלו, כי כל אחד ואחד מעלה מ"ן ועובד בעל מנת להשפיע.

תלמיד: איזה חלק בה' פרצופי א"ק הוא האחרון שדרכו עובר לאצילות, זה הב"ן דב"ן? לפי השרטוט זה לא ברור.

זה הכול לפי זיווגי דהכאה שאנחנו נלמד, כי זה נעשה על ידי העלאת מ"ן. החסרונות האלה הם עולים לראש דס"ג וס"ג כבר מתחיל לעבוד, כי האצילות שייך לס"ג הוא ענף שיצא מהס"ג.

שאלה: האם ככל שהתחתון עבה יותר צריך אור יותר גדול בשביל לתקן אותו?

כן, ודאי.

עבה יותר זאת אומרת רצון יותר גדול, אז צריכים אור יותר גדול כדי לתקנו.

שאלה: מה הסיבה למעשה שעולמות אצילות ובי"ע נוצרו רק אחרי השבירה ולא אחרי צמצום ב'?

אצילות, בריאה, יצירה, עשייה אלו העולמות שיצאו מתוך השבירה, מהכלים השבורים, מברור ותיקון של הכלים השבורים ואם לא הייתה שבירה לא היו יוצאים.

תלמיד: ומה מוליד למעשה עולם? זה לא פרצוף זה עולם. מה מוליד אותו? איך הוא נוצר?

הוא נוצר מתוך זה שיש לך חמישה זיווגי דהכאה שכל אחד מהם מוריד פרצוף וחמישה פרצופים הקשורים יחד הם עולם.

תלמיד: כשלמדנו על פרצופי א"ק אז הבנו שלא משתמשים בחלק למטה מטבור הכללי.

ע"ב אין לי למטה מטבור הכללי.

תלמיד: ופה הוא כותב שבאריך אנפין ואצילות הוא מתלבש על מ"ה דע"ב.

זה משהו אחר. אנחנו לומדים איך כל הפרצופים פועלים בפני עצמם אבל לצורך התחתון הפרצוף העליון יכול להיות בכל דבר ובכל מקום. אין שום בעיה לאיזה פרצוף לרדת למטה מטבור דגלגלתא, נניח מפרצופי א"ק כדי להשפיע לתחתונים ובכלל בכל מקום.

אם אתה הולך להשפיע לתחתונים שאתה נכלל מהכלים שלהם וכלפיהם אתה עושה פעולה, אתה עושה פעולה לא על חשבונך, לא עם הכלים שלך, עם הכלים שהם כולם בלהשפיע מלכתחילה ועוד יותר מלהשפיע, אלה לא כלים דבינה, אתה עובד עם כלים יותר זכים מבינה, כי אתה לוקח תחתון ורק למענו אתה עובד. ולכן אתה יכול להיות למטה מטבור, למעלה מטבור זה בכלל לא חשוב. בקיצור לצורך פעולה בתחתונים העליונים יכולים לרדת ולטפל בהם, אין בזה שום הגבלה, זה נקרא "אני ה' השוכן אתם בתוך טומאתם" ³

שאלה: כתוב שאנחנו מקבלים מוחין, מוחין זה אור חכמה?

כן, בדרך כלל.

תלמיד: ומקבלים מתחת לטבור, מהמקום שמטבור ולמטה. אז עובר מוחין דרך זה?

שוב, רק תבינו כלפי מה אנחנו מדברים. יש אור חכמה בכל מקום הוא ממלא את כל המציאות, השאלה עד כמה ישנם פרצופים שיכולים לגלות אותו. אבל אם פרצוף עליון רוצה לגלות משהו לתחתון והוא לוקח תחתון ועושה עליו משהו אין לו שום בעיה, אין לו הגבלות.

תלמיד: זאת אומרת כל פרצוף תחתון מוסיף לגלגלתא אור חכמה. וממלא אותה.

ודאי. מלכתחילה גם במלכות דאין סוף אין יותר מאור הנפש וגם נפש וכל מה שמוסיפים לה זה רק על ידי עבודת התחתונים.

שאלה: מה הקשר בין פרצוף עתיק למ"ה א"ק?

פרצוף עתיק זה כתר דאצילות וגלגלתא זה גם כתר דעולם אדם קדמון.

תלמיד: גלגלתא כן.

מה הקשר ביניהם? שפרצוף עתיק הוא שואף מקבל ממ"ה חלק המ"ה של פרצוף כתר דא"ק.

תלמיד: את החלק של המ"ה לא הבנתי. מ"ה זה לא גלגלתא.

אם אתה מחלק את הפרצוף לחמישה חלקים, לחמישה פרצופים פנימיים, אז עתיק הוא מקבל ממ"ה דגלגלתא.

תלמיד: למה דווקא ממ"ה?

זה הטבע שלו כך הוא נולד כך הוא יוצא, בגלל שהוא יוצא מס"ג מה שנולד מס"ג נקרא מ"ה.

(סוף השיעור)

---

1. גם חשך, לא יחשיך ממך: ולילה, כיום יאיר- כחשיכה, כאורה (תהילים קל"ט, י"ב).↩

2. "בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא" (סוטה מט,ב)↩

3. "השוכן אתם בתוך טומאתם" ויקרא ט"ז ט"ז.↩