שיעור צהריים 24.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, אגרות, עמ' 730, אגרת ל"ה

אגרת ל"ה

שנת תרפ"ז (1927)

"ב"ה אחד ושלשים למב"י תרפ"ז פה לאנדאן יע"א

כבוד התלמידים ה' עליהם יחי'

...ומה שמשתומם על קנאתי והתמסרותי על עמק המלך," זה שם הספר, "שאני רוצה לפרסמו, הוא משום שלא הבין אותי, כי לא את עמק המלך אני מקנא, רק הקיצור הימנו, והוא לימודי אצילות, שהמעתיק בזדון יחסו על האר"י ז"ל. ומתוך קצורו שתי רעות עשה. א' שלקח זמן מכל חקרי לב, בחנם ולבהלה, לסבת הרחוקים, המתקרבים בשורותיו ומתמיהים. ב', שאלה דברים של הרב החכם בעל עמק המלך בכהאר"י, ומביא בזה ערבוב הדעת, עד אין לשער. ומתוך זמני עצמי, שהלך לאבוד, אני מקנא.

ובנדון הספר הנ"ל, הנה המחבר הוא אדם קדוש מאד נעלה בלי ספק. אבל דבריו בנויים על יסודות מהר"י סרוק ז"ל, שגם לדעתי, לא הבין דברי האר"י ז"ל רבו."

כאן אנחנו רואים שיש עוד בעיה אחת. אפילו שהוא היה תלמיד של האר"י, לא כל תלמיד הוא בעל מדרגה כזאת שיכול להגיע ולהתחיל לפרש את הדברים בצורה שאפשר להאמין לו וללמוד ממנו. אלא הוא רוצה להגיד שיש לפנינו את דברי האר"י לכן נלמד לפי זה. וכל אחד שכותב על פי האר"י, רוצה לפרש ולהוסיף, אנחנו לא חייבים להאמין לו וטוב יותר אם נשמור את הדברים האלה בצד.

"אמנם דברי הר"י סרוק ז"ל, התפשטו לכל הקדושים אשר בארץ המה, והוא משום שהר"י סרוק ז"ל סדר על כל פנים דבריו ששמע מהאר"י ז"ל, ועל כן מובנים המה, לכל בעל מדרגת השגה, כי גדלות מוחו והשגתו של מהר"י סרוק, הוא עד אין חקר.

ועל כן גם בעל עמק המלך, נסמך כולו על יסודותיו, ועמו כל המקובלים שבחו"ל עד היום הזה, וזאת משום הקושיות שבדברי הרח"ו ז"ל, שקצרים המה ובלתי מסודרים." כי הרב חיים ויטאל כתב בזמן שהוא למד מהאר"י, הוא רשם את זה בצורה כזאת שהיה קשה ללמוד מזה, אלא זה לקח הרבה זמן, כמה דורות לסדר את הכתבים. "והוא גם אחד מהסבות שנתעוררתי לחקוק דברי עלי ספר, בסדור קבלת האר"י ז"ל, שהגיע לנו מהרח"ו, שהבין אותם כמו שהאר"י ז"ל בעצמו מעיד עליו." האר"י לפני שהוא נפטר הוא אמר שרק הרב חיים ויטאל הבין אותו באמת, והאחרים לא. "וגם מהר"י סרוק הודה לזה.

ולפלא על החיד"א שלא הבין להציל את עמק המלך מקשיות המקור חיים, שח"ו לא שיקר כלל בקבלת האר"י ז"ל, חוץ ממה שנסמך על מהר"י סרוק, והוא מקרה כל המקובלים והמחברים מחו"ל פחות או יותר, אחד מהם לא נמנע."

אנחנו עוד נלמד את הספר של בעל הסולם שבו הוא מעביר ביקורת גדולה על מה שפירש החיד"א. אומנם הוא היה מקובל גדול מאוד, אבל בכל זאת לא את הכול הוא הבין והשיג מהאר"י ז"ל ולכן בעל הסולם תיקן אותו.

"ולדעתי גם מהר"י צמח ז"ל, מהר"מ פאפרש, מהר"ן שפירא ומהר"מ די לונזאנו זכר כולם לברכה וכו'. נבנים הרבה מאד מהר"י סרוק ז"ל, ולמה לא כעס עליהם?

אולם כשאני לעצמי אקוה בעז"ה לטהר דברי האר"י ז"ל בלי ערוב משמות והשגות מזולתו, שנתערבו עד היום הזה בתוך דבריו, באופן שיהיה מוסכם במשך הזמן, מכל הגדולים, ולא יצטרכו להשקות יסודות האר"י ז"ל במעינות זולתו."

הוא כתב יפה על כל מה שקרה, זה ממש יוצא ונשפך ממנו בצורה פיוטית כזאת.

"ומענין... שהתפלא מדוע לא הבאתי את הרש"ש? למה לא ענה לו שהרש"ש ז"ל מתחיל ספרו מעולם-הנקודים, ואני - באמצע עקודים עומד. ופרט לאיזה דברים מקוטעים בהשמש, שגם המה שייכים לה' פרצופי אצילות, לא נשמע דבר הימנו בענינים אלו."

כמו שאנחנו יודעים, בעל הסולם מתחיל מאוד גבוה, מד' בחינות דאור ישר ומכל הדברים שנמצאים בכל אותן הבחינות עוד לפני הצמצום. מה שאין כן, בהשגה ממטה למעלה אנשים בדרך כלל משיגים הרבה פחות מזה. אומנם אנחנו לומדים מלמעלה למטה, אבל ההשגה היא ממטה למעלה, מהעולם שלנו, ולכן הרבה מקובלים לא כתבו על צמצום א', על עולם אין סוף, על עולם אדם קדמון, כי אלו דברים שהם יותר רחוקים מהשגת האדם התחתון.

"ומה שהשיג על פירושי "הכתר" מש' מ"ב בע"ח. תוכל לומר לו משמי, שאינו מבין הפירוש שם. כי שם מדבר מספירת הכתר שכולל ע"ס דאור ישר וע"ס דאור חוזר שה"ס א"ק הפנימי, שהוא אמצעי בין א"ס, ובין עסמ"ב," א"ק הפנימי הכוונה לגלגלתא. "אלא שנגלו לחוץ הימנו כנודע, ועד"ז יש בכל פרצוף ופרצוף סוד הכתר, דוגמת א"ק הפנימי, שכולל עשרים ספירות, דע"כ נקראים בלשון הזוהר "כ". ועליו אומר הע"ח שאפשר לקראו א"ס, ואפשר לקראו נאצל. ואלו ואלו דברי אלקים חיים." בכל זאת הוא כבר נאצל מדרגה עוד יותר עליונה שהיא בעצם הבורא. לכן הוא כותב "ואלו ואלו דברי אלקים חיים", שאפשר לקרוא כך ואפשר לקרוא כך. אפשר להגיד שבדברים האלה יש חוסר דיוק כי במקומות האלה אין כלי.

"ואני מדבר רק מהכתר מע"ס דאור ישר, שלא יתכן לקראו רק בשם א"ס, ובשם מאציל, ולא יתכן כלל לקראו אמצעי ח"ו, ומכל שכן תחת שם היולי, ושורש לד' יסודות דחו"ב תו"מ. כי טרם הגלות ספירת הבינה דאו"י, אין כלל אפילו בחינת שורש לכלי, כמו שהארכתי בענף א', אשר בחינת הכלי הן הכוח, והן הפועל, הכל מצד הנאצל. עש"ה." כמו שאנחנו לומדים, שיש מאציל ונאצל והכול מתפשט מלמעלה רק עד מלכות דאין סוף ששם מתחיל המגע, מתחילה התגובה הראשונה של הנאצל.

"ובענין אור פנימי דעגולים, עירבב דברי לאחר שחלקתי אותם בב' נקודות, בזה שחלקתי דהארת או"מ, הוא מצד א"ס המקיף. וענין אור פנימי הוא ממה שיכולים העגולים מצד עצמם לקבל, שהם ב' בחינות.

שם בסמוך בבחינה ג' פירשתי האו"פ וז"ל: "ואור זה המגיע להם נקרא אור פנימי, שכ' פי' שמגיע להם מצד עצמם, וזה נקרא אור הרשימו, כלומר, שהרשימו עדיין בכוחה למשוך ולינק מא"ס, אלא בהארה המצומצמת, שמכונה משום זה, רשימו הנשאר אחר אור הגדול שמטרם הצמצום". והארכתי שם. לאפוקי [להבדיל] מהמדמים לעצמם שענין הרשימו בכל מקום מורה כמו שנחצב חלק מאור הקדוש. ונשאר דבוק במקום, אחר הסתלקות האור, שהוא טעות מופלג, להיות כל אור דבוק בשורשו, ונמשך משורשו בלי הפסק אפילו רגע, הן אור גדול, והן אור קטן, הנשאר אחר הסתלקות הנקרא רשימו."

זה דבר מאוד חשוב, שאין שום הפסק בלקבל את האור, את קו האור, את קרן האור, לא חשוב איך לקרוא לזה, אלא הכול נמשך מאין סוף, מהבורא בלבד, ולא יכול להיות שהאור נשאר, מסתובב, נמצא, נכנס ויוצא מהכלים, אלא הוא חייב להיות קשור לשורש ומשם הוא כל הזמן מקבל את הכוח וההארה שלו.

ובבחינה ד' שם פירשתי, את או"מ בזה"ל: "כי הא"ס מאיר עכשיו בחי' השפעה ממקומו" וכו' ע"ש. כוונתי, שאור זה אינו בא על תכונת מקום הצמצום, שהוא בגבול ומדה כמו או"פ, אלא אדרבה, הוא מאיר בלי גבול. ואינו מבחין בין גדול לקטן, שעשה הנאצל לעצמו.

וענינים אלו מפורשים במבו"ש ושה"ק במקומות הרבה. ואין כלל חלוק בינו וביני, רק במובן, אבל לא בלשון כלל, כי גם אני אומר, שאור הרשימו הוא או"פ, אלא פירשתי אותו כדי שלא יטעו בזה כנ"ל.

ומה שכתב, שאינו מסודר אל התכלית הנרצה, שהיא הכוונה. אמור לו, שלזה כל כוונתי בסדור ההקדמות, שרבים טועים בו, וכל אחד ואחד, בונה במה לעצמו, והוא משום, שהאר"י ז"ל ורח"ו, לא סדרו בעצמם, וע"כ הכרחתי לבאר יסודותי בפרוש ע"ס, שרובם טועים בו מאד. ובפרוש ובסדור פרצופי א"ק שרובם טעו בו הרבה." מדובר על השרטוטים. זה קשה מאוד, יש הרבה ספקות ומחלוקות.

"ואחרי שאבאר סדר פרצופי האצילות, ועליות המדרגות כהלכתם, אז אבאר את ספר נהר שלום, שנדפס בסתירות גדולות, מסבה שהדפיסו אותו שלא מדעת הרש"ש ז"ל. ונתחברו דברים שאמר בילדותו... וחזר מהם לעת זקנותו. ולולא היה מחברם בעצמו, ודאי היה מגיה מה שצריך.

אמנם נודע הדבר, שהוא לא חברו, אלא אחרים גנבו והדפיסו אותו, בשעה שלא היה בביתו, והיה מצטער על זה כנודע." תראו מה קורה במשך מאות שנים, איזה דברים קורים בין מקובלים עם חכמת הקבלה, עם יציאת הספרים, ואנחנו עוד לא יודעים מה קורה באמת. הבורא מסדר את הדברים האלה כך שיהיה בלבול לכולם. למה? כדי שאדם ידע רק כלל אחד, "אם אין אני לי מי לי", ולכוון את עצמו ל"אין עוד מלבדו". יש הרבה סיפורים על זה. "וראיתי פירושים שנדפסו לתרץ דבריו, אך פירושיהם מעידים עליהם שלא ירדו אפילו לתחילת דעתו של הרש"ש ז"ל, חוץ מספר אחד, תורת חכם, המשיג למקצתו, אבל לא ירד להיישיר הדברים. ובעז"ה יתפרש כל זה לנכון.

אמנם שיטת הרש"ש ז"ל, הוא כנגד כל המחברים עד היום, ועל כן לא יכולתי לישא וליתן בדבריו האמיתיים, בטרם אני מראה יסודותיו האמיתיים, בלמוד הע"ח, אשר בעז"ה אגלה אותם אי"ה בימים הבאים.

והנה אחבר גם כן מראה מקומות, על כל דברי שב"פנים מסבירות ופנים מאירות". כי לא הוספתי שום מובן על הכתוב ומפורש בשמונה שערים, ובעץ חיים ובמבוא שערים," בכל כתבי האר"י. "וגם מספר חפצי בה להרח"ו ז"ל, קבלתי איזה דברים, ומשאר כתבי האר"י לא קבלתי ליסדותי כלום וכלום, מיראתי על טהרת בעליהם עליהם, ואין צריך לומר מקבלת הראשונים והגאונים וכל זולתו, אשר כמעט שלא ראיתי אותם כלל. ומה שהבאתי את הרמב"ן ז"ל בפירושו על ספר יצירה, לא הבאתי ליסוד החכמה, אלא ליסוד הטהרה מגשמיות, שגם הרח"ו מביא אותו לענין זה, כי כן הבאתי גם את הרמב"ם לענין זה.

מצאתי לנחוץ להאריך בזה, כדי שתוכלו להשיב למי שצריך. בהשכל ודעת, ודברי חכמים בנחת נשמעים. ובעז"ה אחבר מראה מקומות כדי שתוכלו להראות כל דבור ודבור.

כעת אני טרוד לסדר הקדמת הספר. ולאחר מכן אסדר מראה מקומות ומפתחות הענינים ור"ת ומרוב טרדותי מאריכים לי הזמן, ומה עוד שהמה מלאכות שאני לא רגיל בהם וע"כ נדחים מיום ליום.

מענין בית הכנסת החדש, אני נהנה מאד, ורציתי לשמוע מה נעשה בבית הכנסת השני שקוו לעשות בעיר העתיקה.

ואדרוש בשלומכם,

יהודה ליב"

שאלה: אנחנו אומרים שלא החכם למד, ואילו בעל הסולם כותב פה הקדמה שמנסה לענות על כל מה שלא ברור.

"לא החכם למד", כלומר מי שלא מרגיש את עצמו חכם, אז דווקא הוא לומד. אם אדם חושב שהוא חכם, אז הוא כבר סותם את עצמו מללמוד. זה בדרך כלל הפירוש הנכון והמובן.

תלמיד: כשאנחנו דנים על שאלה בסדנה הרי מאוד קל להתבלבל, חבר יכול להגיד מה שהוא אומר, אני מצדיק אותו אבל הוא מכניס בלבול. איך אתה ממליץ לנו להעביר סדנה?

העיקר להישאר בלב פתוח אחד לאחר ובחיבוק ביניכם, ואז לא תטעו אלא תתקדמו. אולי בצעד הבא בהתקדמות תראו שטעיתם או לא הבנתם משהו, אבל זה בכל זאת יהיה בהתקדמות. זה מה שאני ממליץ, כל הזמן להיות מחוברים ככל האפשר.

שאלה: הוא כותב "מעניין בית הכנסת החדש. אני נהנה מאוד". מה הפירוש של זה?

הוא רצה שיהיה מקום לתלמידים שלו ללמוד, להתאסף, ולכן הוא נהנה מזה שהם בונים.

תלמידה: כשאנחנו קוראים מקורות ודנים עליהם, מסתבר שאנחנו לא יכולים לבלבל זה את זה.

אתם יכולים לדון בהם וכל אחד יכול להגיד מה שהוא חושב, רק תשתדלו לא לבלבל אחד את האחר. לברר אפשר. אל תפחדו, זה לא יוציא אתכם מהדרך, כי אנחנו צריכים בעיקר להתחבר עוד ועוד ולשם זה אנחנו לומדים, לא לשם ידע אלא לשם חיבור. ובחיבור אנחנו נגלה יותר את החיבור שלנו עם הבורא ומשם יגיע אלינו הכול.

שאלה: באיזו שפה בעל הסולם כתב את האגרות האלה?

הוא כתב בעברית. את כל הספרים שלו הוא כתב רק בעברית. גם המכתבים שהוא כתב לא לספר אלא לחברים, לתלמידים, הוא כתב בעברית. יש לנו צילומים של כל הכתבים האלה.

שאלה: לאיזו מטרה אנחנו הולכים כשאנחנו דנים על החומר בינינו, או שחולקים זה עם זה שאלות ואז עונים על השאלות האלה? לדעתי זה מבלבל אותנו.

אתם רוצים להיות מחוברים ביניכם יותר ולכן אתם קוראים מה שכותב מקובל, כי על ידי זה שאתם מעיינים בכתבים שלו יורד עליכם מאור המחזיר למוטב ומחבר ביניכם, ובחיבור ביניכם אתם מתחילים לגלות את הבורא. זו מטרת הלימוד שלנו.

שאלה: הבוקר אחרי שיחה איתך בנוגע לכנס העולמי הקרוב הבנו שאולי מוקדם מדי ללכת לכיוון של עשיריות מעורבבות בכנס. מה אתה חושב שהכי נכון לכנס הקרוב?

לפני השיעור היה אצלי חבר והוא התחיל להסביר לי. ככל שהבנתי אני מוכן לשנות את דעתי ולהגיד שכן, שמה שאתם רוצים לעשות, שהעשיריות יתפרקו לזמן הכנס ויתחברו בצורה אחרת, יכול להיות שזה יותר מעשי. אני לא רוצה להיכנס לזה ולקבוע שום דבר, אלא בבקשה תחשבו ותעשו מה שאתם חושבים. כשדיברנו הבוקר יכול להיות שדעתי לא הייתה נכונה.

תלמיד: האם אפשר להתייחס לכנס כסוג של התנסות, שגם אם נניח נרגיש שזה לא היה נכון, אז נוכל לחזור וללמוד מזה?

אין שום בעיה, כל החיים שלנו הם כך. לכן ננסה ונראה אחר כך.

תלמיד: כלומר אין נזק רוחני מלהתערבב.

אין. להיפך, אם אנחנו הולכים ללמוד מה יותר טוב להתקדמות שלנו, איזה סוג חיבור, כדי שהלימוד ישפיע עלינו יותר, אז נרוויח בכל מקרה.

שאלה: בהמשך לחלק הראשון על המקורות, יש כאלה שאוהבים לקרוא תהילים ולשלוח כל יום לחברים.

מצוין. תהילים הם טובים לכול דבר. הם של דויד המלך שהיה מקובל מאוד גדול עבור כל העם, לכן הוא נקרא "מלך", וכל מילה בתהילים זו קדושה. אפשר לקרוא אותם, אפשר להתפעל מהם ואפשר להתפלל איתם.

שאלה: האם אישה יכולה לעזור בתרגום ממקובל אוטנטי, כמו הבלוג שלך?

ודאי שכן. גם אישה וגם גבר.

שאלה: מה הסיכום מהשיעור?

הסיכום לשתי האגרות האלה הוא שיש בעיה בכתבי הקבלה. נכנסים לשם אנשים שלא כל כך מבינים מה כתוב, הם לא רואים שהם יכולים לעשות שגיאות, למסור את השגיאות האלה להמון אנשים, ואז האנשים האלה יטעו וכבר תהיה להם תפיסה לא נכונה במציאות הרוחנית. לכן אנחנו צריכים לקבל את חכמת הקבלה במסירות האמיתית רק מבעל הסולם ורב"ש, זה מה שאני ממליץ.

הספרים שאני כתבתי הם למתחילים, כדי לקרוא. אבל באמת, אין חוץ מהספרים המקוריים של בעל הסולם ורב"ש, ואני כבר לא מדבר על תהילים או על התורה, כי מי שרוצה לקרוא בהם, זה ודאי. אבל לספרי הקבלה יש לנו רק שני מקורות, את בעל הסולם עם הפירוש שלו על ספר "הזוהר" ועל כתבי האר"י, את ספר "שמעתי", ומה שרב"ש כתב. לכן נקרא, נהנה ונעלה עד השמים.

בהצלחה לכם, כל טוב, אנחנו מתקרבים לכנס.

(סוף השיעור)