שיעור הקבלה היומי2. led 2024(צהריים)

חלק 1 בעל הסולם. שמעתי, קעה. והיה כי ירחק ממך

בעל הסולם. שמעתי, קעה. והיה כי ירחק ממך

2. led 2024

שיעור צהרים 02.01.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 640

מאמר קע"ה, "והיה כי ירחק ממך"

קריין: בעל הסולם, עמוד 640, "שמעתי", מאמר קע"ה, "והיה כי ירחק ממך". הרב בבקשה.

נקרא פעם אחת ואחר כך נדבר.

קעה. והיה כי ירחק ממך

שמעתי בסעודת שבט פ' בהר בחוקתי כ"ב אייר תש"ט

""והיה כי ירחק ממך הדרך, לא יוכל שאתו".

ופירש, למה הדרך כל כך רחוק, מטעם כי "לא יוכל שאתו". משום שלא יכול לישא את העול של תו"מ. לכן הדרך נחשב לו לרחוק. והעצה לזה, אומר הפסוק, "וצרת הכסף בידך". שענין כסף הוא ענין כיסופין, שימשיך בחינת כסופין בהעבדות. שע"י ההחשק ההשתוקקות לה', אזי יוכל לשאת את העול תורה ומצוות. וגם "כסף" הוא ענין בושה. משום שבן אדם למטרה להגדיל כבוד שמים, כמ"ש "ברוך וכו', שבראנו לכבודו".

כי ענין תו"מ בכלל, הם דברים שהאדם עושה, בכדי למצוא חן בעיניו ית'. כי טבע של העבד, שרוצה למצוא חן בעיני רבו, שאז לבו של רבו עליו. וכן כאן, שכל ריבוי הפעולות והחומרות שבן אדם מתמחה בהן, הוא רק אמצעי, שעל ידי זה ימצא חן בעיניו ית'. ואז יהי' לו המטרה הרצוי ממנו.

והבן אדם הולך ועושה תו"מ, בכדי למצוא חן בעיני הבריות. ועושה מצרכי שמים בחינת אמצעי. זאת אומרת, שבאמצעותם יזכה למצוא חן בעיני הבריות. וכל זמן שהאדם לא זכה לבחינת תורה לשמה, אזי הוא עובד לשם הבריות. והגם שאין להאדם אפשרות אחרת, אלא לעבוד בשביל הבריות, אבל מכל מקום על כל פנים, הוא צריך להתבייש עם העבדות כזו. ואזי, ע"י הכסף הזה, יזכה לכסף דקדושה, דהיינו להשתוקק להקדושה.

"וצרת הכסף בידך". היינו, שאף על פי שענין ההשתוקקות אינו בידי אדם, אם אין לו חשק לדבר, אין הוא יכול לעשות שום דבר. אבל על כל פנים הוא צריך לגלות את הרצון לכיסופין, היינו הרצון להשתוקק (ואולי "וצרת" מלשון "רצית"). שהוא צריך לגלות ביקוש על זה. היינו, שצריך לגלות הרצון והחשק להשתוקק לה', היינו להשתוקק להרבות כבוד שמים, להשפיע נחת ליוצרו, למצוא חן בעיניו ית'.

ויש בחינת "זהב". ויש בחינת "כסף".

כסף, שיש לו כיסופין בכללות.

וזהב נקרא, שהוא רוצה רק דבר אחד. וכל הכיסופין וההשתוקקות, שיש לו לכמה דברים, נבטלין בהרצון הזה שיש. והוא אומר, שרק "זה-הב". היינו שהוא לא רוצה שום דבר, רק "לאקמא שכינתא מעפרא [להקים השכינה מעפר]". ורק זה הוא רוצה.

היוצא מזה, שאף על פי שהאדם רואה, שאין לו החשק והרצון, כמו שצריכין, מכל מקום על כל פנים הוא צריך לראות ולהשתדל במעשים ובמחשבות, שישיג את החשק. וזה נקרא "וצרת הכסף בידך". ואל יחשיב האדם, שזהו דבר קטן, אם זה ביד האדם. אלא "בבקר (בחן) ובצאן" וכו'. היינו, שעל ידי זה הוא יזכה לאורות הכי נעלים."

אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מגדילים את החיסרון לקדושה על ידי כל מיני אמצעים, כל מיני אפשרויות. כך אנחנו צריכים לראות.

שאלה: בעל הסולם כותב פה "היינו, שאף על פי שענין ההשתוקקות אינו בידי אדם.." "..אבל על כל פנים הוא צריך לגלות את הרצון לכיסופין, היינו הרצון להשתוקק".

או שיש השתוקקות או שאין, אבל הרצון להשתוקק הוא כן בידי, מהו ההבחן הזה שהוא כן בידי?

שאני רוצה שיהיה לי רצון. זו בעיה כללית במהלך כל הדרך שלנו למטרה, שאנחנו רוצים לגלות את הרצון, ואפילו שאין רצון, אז כמו שאתה רואה אנחנו באים ללמוד, באים לעשות כל מיני פעולות, אנחנו לא משאירים לעצמנו איזו הזדמנות לברוח, ולומדים מהחברים במידה שיכולים לעורר זה את זה. וטוב שאדם מתבייש מזה שאין לו כוח, אין לו רצון, אין לו השתוקקות, אין לו דחף. אין ברירה, הוא חייב איכשהו למצוא בו לפחות את ההתחלות האלה לרצונות, לחסרונות, וזה נקרא "וצרת כסף בידך".

כי אין לנו מה לעשות, רק לעורר כל אחד את כולם עד כמה אנחנו חייבים לגלות את הרצון ושהרצון הזה ידליק את החברים, וכך כל חבר ידאג לחבר, ובצורה כזאת כן נוכל להתעלות מכל מצב ומצב ברצון נכון, כך שזה באמת יהיה "וצרת כסף בידך". זאת אומרת, נסדר רצון כזה שלא ייתן לנו להירגע.

שאלה: אלו תרגילים האדם צריך לעשות כדי לעורר את ההשתוקקות בליבו?

כל דבר שאפשר. קודם כל אנחנו צריכים לדאוג לחברים מפני שאני נדלק מהחברים, ואין לי ברירה, אם החברים יהיו בכוח טוב, בקצב טוב, למטרה נכונה, אז בצורה כזאת נגדל. לכן אני צריך לחשוב איך אני מעורר את החברים ואיך החברים מעוררים אותי, ובצורה הדדית אנחנו מגיעים למטרה, להחשיב אותה ולעורר, לרומם אותה.

שאלה: איך האדם יכול לראות את החבר שלו גדול?

על ידי תרגילים שאנחנו עושים בינינו, שכל אחד רוצה לרומם את החברים כלפי כולם, ובצורה כזאת אנחנו מתחילים להחשיב את החברים אפילו שקודם בכלל לא החשבנו אותם.

שאלה: האם יש אנשים שיש בהם רצון כל כך חזק להשגת המטרה וכל התהליך קורה אצלם בין רגע, בעוד שלרבים מאיתנו זה תהליך מתמשך של בניית הרצון והעבודה לקראת רצון עליון יותר בתהליך יומיומי. האם זה נכון, האם יש כזה מצב?

לא, אין מצב כזה שאנשים מגיעים מהר למטרה, אלא אם לפי שורש הנשמה יש בהם איזה צורך מיוחד, יש להם תפקיד מיוחד, אז הם משתוקקים יותר, מקבלים איזו הכוונה, וכך הם מגיעים מהר יותר מאחרים. אבל אחר כך הם צריכים גם על זה לשלם, הם צריכים ללמד אחרים, הם צריכים להתכלל עם אחרים, אין כאן מתנות.

בדרך הרוחנית אין דבר כזה שאדם מקבל איזו מתנה, או איזה צ'ופר מלמעלה, אלא אם קיבל משהו אז הוא יצטרך להחזיר. לכן אנחנו צריכים רק ללכת לפי מה שכותב כאן רב"ש, לגלות ככל האפשר גם בחינת כסף, גם בחינת זהב, והכול כדי להקים שכינה מעפר. על זה יש לנו הרבה חומר.

שאלה: האם זה נכון שכאשר אנחנו מכוונים את העשירייה נכון אנחנו מרגישים את כל ד' הבחינות בתוכנו, וכסף וזהב הם כאשר מאחורי אותו אור אנחנו מתחילים להרגיש את הנותן ומנסים להחזיק את עצמנו במצב הזה?

זה קרוב לאמת. אפשר בינתיים לחשוב כך ואחרי זה תתקן.

שאלה: במאמר מסופר על עבד שרוצה למצוא חן בעיני רבו. איך עלינו להתייחס לבורא, כעבדים, כמשרתים, או כחברים?

גם וגם וגם. אבל הכי נכון אם אנחנו משרתים אותו, לעניינינו עכשיו זה כך.

שאלה: האם אפשר להגיד בהמשך למאמר שלמדנו בבוקר, שכסף וזהב הם הכלים השאולים מהמצרים?

כן. אלו כלי קבלה שאנחנו צריכים לקדש אותם, לתקן אותם, להכשיר אותם לקבלת האור מהבורא. אור חסדים בכלי כסף, ואור חכמה בכלי זהב.

שאלה: אם יש מצב כזה שהרצון וההשתוקקות שלי יורדים מאוד בגלל סיבות גשמיות שאין לי שליטה בהן, איך לפרש את היחס של הבורא כלפיי במצב כזה?

שהוא נותן לך תרגיל ואת חייבת להעלות את עצמך למצב כזה כאילו שקבלת התעוררות גבוהה, גדולה, נכונה.

שאלה: אם אנחנו תופסים את עצמנו בכך שאנחנו עושים משהו בדרך, דווקא כמו שכתוב, כדי למצוא חן בעיני הבריות, איך אנחנו צריכים להתבייש ואיך להגיב נכון אם אנחנו תופסים את עצמנו בכך?

רק אם את לא מכוונת למטרת הבריאה, אז יש לך הרגשת בושה. את צריכה לווסת את עצמך בכך, האם את נמצאת בכיוון מדויק למטרת הבריאה, האם את פועלת רק בצורה כזו שתשמח את הבורא?

שאלה: מה יותר מענג את הבורא, מה אנחנו יכולים לתת לו אם את הכול מקבלים ממנו?

אהבה, ואת הקשר בינינו שאותו אנחנו רוצים להשיג כדי שיהיה לו מקום שהוא יוכל לשרות בינינו.

שאלה: אם כך, העיקר הוא ההשתוקקות שלנו?

כן.

שאלה: האם אנחנו צריכים למצוא רצון והשתוקקות לבורא באמונה למעלה מהדעת, לא בדעת?

גם בדעת וגם למעלה מהדעת. איך שיתמזל לכם, איך שיתברר.

שאלה: האם צריך לשאול את הרב שאלות? אני תמיד מנסה לשאול, אבל יש חברות שאומרות "למה את שואלת? את הרי עוד לא מרגישה את המצבים האלה, את לא יודעת שום דבר". איך להגיב לכך?

אל תקשיבי לאף אחד, אבל אם יש לך שאלה רצינית, תשאלי.

שאלה: כשאנחנו נמצאות עם החברות זה ממלא אותנו והרעב וההשתוקקות שלנו כביכול נסתמים. אנחנו צריכות להשיג מחדש את ההשתוקקות כדי להגיע שוב לחיבור חזק. איך להשיג את ההשתוקקות כל פעם מחדש?

לבד זה קשה מאוד, אבל אם אתן לומדות מהחברות, זה כבר לא כל כך בעייתי. השתוקקות מגיעה מתוך קנאה, תאווה וכבוד. צריך להסתכל עוד ועוד על החברות, לראות עד כמה הן משתוקקות וללמוד זאת מהן.

שאלה: איך בדיוק אנחנו מטהרים את כלי הכסף והזהב שאנחנו שואלים מהמצרים שבתוכנו, איך לטהר אותם? כי הם לא טהורים, אלה שהם ברצון לקבל.

כן, כתוב בתורה שאנחנו צריכים אפילו להעביר אותם דרך האש, זאת אומרת ממש כפי שעשו אותם קודם, צריך להעביר אותם בהתכה שממנה הם חוזרים להיות סתם חתיכות מתכת, ואחר כך אנחנו שוב יוצרים מהם כלים.

שאלה: חברתי אומרת שהיא אוהבת מאוד את המאמר הזה והרבה פעמים היא שומעת אותו. היא שואלת מה כל כך מיוחד במאמר הזה שכתוב בשבילנו?

המאמר מיוחד, בטח. בעל הסולם אומר לנו על כך שאל לנו להתייחס או לייחס חשיבות בכמה אנחנו נראים לעצמנו מרוחקים מהבורא, אלא אנחנו צריכים לעשות כך שכל הריחוק שלנו מהבורא יהפוך להתקרבות.

כאשר אנחנו מבינים בבירור, בפירוש, שכל מה שנעשה על ידי הבורא נעשה למעננו, אז אנחנו צריכים את כל אותם הכלים שנמצאים בנו, כסף וזהב. כסף לשם קבלת אור החסדים, וזהב לשם קבלת אור החכמה. אנחנו צריכים להעביר את כולם דרך האש, כלומר להתיך אותם, ובצורה כזאת נוכל אחר כך ליצור מהם כלים חדשים, בהתאם לרצונות החדשים שלנו.

שאלה: מה זה אומר להתיך כלים, במעשה?

להרחיק את כל הצורה החיצונית שלהם.

שאלה: איך אנחנו עושים זאת?

מעבירים דרך האש. כמו שזה נשמע.

שאלה: מה זה אש?

האש היא כאשר אני רוצה לשרוף את הכול ברצון שלי, לא להשאיר שום דבר מצורתו הקודמת, ואז יוצא שמתוך החומר הזה שפשוט הפך שוב לחתיכת מתכת, ליצור ממנו צורה חדשה.

שאלה: מה זה בעצם לסדר את הרצון שלא ייתן לנו להירגע?

שאנחנו נגיע לרצון כזה שהוא ירצה שנגלה את כבוד הבורא בדרגה הכי גבוהה, ולפי זה נתקדם.

שאלה: זה בעצם מצריך מאיתנו לבנות יום יום את הבורא בינינו בכלים חדשים?

כן, נכון.

שאלה: לשרוף את הרצון לקבל שלי ולקבל כנגדו צורה חדשה, זאת בעצם הפעולה שבה אנחנו מכניסים את הכלים שלנו לרצון להשפיע?

נכון.

שאלה: מורגשים בשיעורי בוקר האחרונים בירורים שאנחנו מבררים ביחד, כלים מאוד פנימיים, חזקים. מה קורה כשאנחנו עושים את ההתכללות הזאת כולנו ביחד?

אנחנו בונים כלי חדש, משותף, מתקרבים כבר למצבים הנכונים.

שאלה: הזמנים המתקרבים מורגשים ממש כזמנים גדולים, הכנס הבא עלינו לטובה ואחר כך פורים. איך אנחנו לוקחים את ה"ביחד" הזה ועולים מכאן לכיוון של כלים חדשים, כמו שאמרת?

אנחנו פשוט צריכים לשרוף את כל הצורות שהיו לנו, מכלי הכסף וכלי הזהב, כלים לאור חסדים וכלים לאור חכמה, להעביר אותם דרך האש וליצוק מהם כלים חדשים.

שאלה: אתה מדבר הרבה על הרצון, ואת הרצון אני מרגישה מאוד כעניין של נשים. האם תפילה וחיבור בינינו בפנים, בקרב הנשים, למדרגת אהבה חדשה, זה מה שיעזור לכל הכלי?

בטוח, כן.

שאלה: אני מקריבה את כל הרצונות האגואיסטים שלי לבורא, והוא, דרך האש, מתיך אותם ואז הוא יוצר אותם לבחינת זהב, כמו שכתוב?

כן.

שאלה: מה זה אומר להתקדם בתורה ומצוות, מה צריכה להיות הגישה של האדם כדי להתקדם?

בכך שהוא רוצה יותר ויותר לקיים בקפדנות את מה שהתורה דורשת ממנו. קודם כל "ואהבת לרעך כמוך", להתחבר יותר לחברים או לחברות, וכך להתקדם לקשר עם כולם, לקשר יפה וטוב בין כל בני האדם בעולם.

שאלה: האם קנאה בדרך הרוחנית שלנו יכולה לפגוע באדם? כי בעולם הגשמי קנאה ממש פוגעת בחיים של האנשים. ואיך נכון בכלל לקנא בחברים, בך?

קנאה זו תכונה מאוד טובה וגם מאוד רעה, תלוי איך משתמשים בה. אם הקנאה מעוררת אתכם, מכריחה אתכם להתקדם מהר קדימה, לעזור לאחרים, אז זאת קנאה טובה, תשתמשו בזה.

תלמידה: איך לצמצם את הרצון לקנא כדי לא להרוס לאדם את הדרך ואת החיים?

תקנאי כך שתקבלי מכולם את תכונותיהם הטובות ותשתמשי בהן לטובת ההתקרבות שלך אליהם.

שאלה: איך אנחנו מעוררים ותומכים ברצון זה של זה כדי שלא ייתן לנו להירגע?

בשביל זה אנחנו צריכים לדון יחד, לדבר, ללמוד, ובצורה כזאת נתקדם.

שאלה: מה זה אומר לגלות את הבורא בדרגה הכי גבוהה?

בדרגה גבוהה ביותר אני גם לא יודע, זה מאוד גבוה. הבורא מושג מתוך ההשתוות עמו, אני עוד לא השגתי כזאת השתוות.

שאלה: מה זה אומר למצוא חן בעיני הבריות?

למצוא חן בעיני הבריות זה שכולם אוהבים אותך.

תלמידה: אבל זה לא בחיצוניות, זה בפנימיות.

כמובן. בחיצוניות זה לא נחשב, אין על מה לדבר. אנחנו מדברים רק על התחושות הפנימיות העמוקות ביותר שלנו.

שאלה: כשאנחנו מקבלים חיסרון שכובש אותנו, משתלט עלינו, איך להשתמש בזה יחד עם העשירייה כדי להתרומם ולהתקדם?

צריכים להעביר את החיסרון הזה, את הרצון הזה לכל העשירייה, ואם יחד נרצה להשתמש בו, אז נשתמש נכון.

שאלה: האם חוסר כוחות או חוסר חיבור בעבודה זה תמיד בגלל שחסר רצון?

כן.

תלמידה: אני מרגישה רצון למטרה ודבקות בכל מצב, לפחות ככה אני חושבת, אבל אולי אני טועה כי צריך לברר חוסר רצון בכל ההרגשות כדי לעבוד בכל מצב.

צריכים להמשיך הלאה לברר.

שאלה: יש לנו חבר גדול בכל מובן, אבל יש לו בעיה שהוא עצמו העלה היום, הוא סובל מאלכוהוליזם ולא יכול בעצמו להתגבר על הבעיה. בעשירייה, יש לנו חברים חזקים, חכמים, ואנחנו יכולים לייעץ לו איך לשנות את תנאי החיים, להחליט עבורו מה לעשות בחיים, כיוון שהוא לא נשוי, הוא לבד. האם אנחנו יכולים לסכם בינינו, החברים בעשירייה, שניתן לו המלצה והוא יצטרך לקבל, להתבטל, היות והוא עצמו בא אלינו והודיע על בעייתו, ואנחנו נקבע מה הם התנאים החיצוניים הטובים, הנכונים בשבילו, כדי שהוא יוכל להתגבר על אותה תלות?

תנסו, אבל לא לאורך זמן. אם הוא באמת מוכן והולך יחד איתכם, אז כן, אבל אם הוא לא יכול, אז תעזבו אותו, אתם לא תשיגו כלום. צריך להיות אחד מהשניים, כן או לא.

שאלה: מדוע יש קנאה ברוחניות שיוצרת ריחוק? למשל כשחברה שואלת שאלות זה אמור להיות מקור לעידוד החברה. איך לעבוד עם הקנאה הזאת בעשירייה?

אתן צריכות לדבר על כך שדווקא על ידי שאלות ותשובות שכולן שומעות, אתן מתקשרות ובזה אתן מתקרבות לבורא.

תלמידה: קנאה כלפי מישהו וקנאה כלפי מצבים, אלו שתי מילים שונות בספרדית, ובעברית זו רק קנאה.

לאט לאט תוכלו לקלוט את זה.

שאלה: האם נכון להגיד שכסף של בושה זה לקבל על מנת לקבל, וכסף של חסדים זה לקבל על מנת להשפיע, זאת אומרת, המטרה הכי גבוהה שאנחנו צריכים להשתוקק היא לקבל על מנת להשפיע?

נגיד שכך, בינתיים אפשר לחשוב כך.

שאלה: אמרת שעלינו לשרת את הבורא. האם חשוב להרגיש את האהבה שלו ושאנחנו נאהב אותו כדי לשרת אותו?

כן, חשוב מאוד.

שאלה: איך לשנות את החיסרון שלנו כדי למצוא חן בעיני הבורא?

רק על ידי חיבור בינינו ותפילה לבורא.

שאלה: כאשר אני מקבלת מתנות מהעשירייה, אני מבקשת מהבורא שייתן לי רק מה שמדויק, והשאר יישאר בידי העשירייה. איך אני צריכה להתייחס למה שאני מקבלת כדי להעלות תמיד את השכינה מהעפר?

להתכלל מכולם ואז לפנות לבורא.

שאלה: במה אנחנו יכולים למצוא חן בעיני הבורא?

רק דרך אהבה לחברים.

שאלה: אמרת שטוב אם אדם מתבייש שאין לו השתוקקות לרוחניות, אין לו כוחות, וזה לא מושך אותו. ואני לא מצליחה לחבר בעבודה שלי את שני המצבים. דבר ראשון, להכיר בחולשות שלי ולהצטער עליהן, ודבר שני תחושת אין עוד מלבדו והוא טוב ומיטיב. כי או שאני מכירה בחסרונות שלי, או שאין עוד מלבדו והגדלות שלו ממלאה אותם. איך לחבר את שני המצבים?

תמשיכו ותבינו, אני לא אתן לכן תשובה.

שאלה: לבקש מהמצרים זה פעולה אקטיבית מצד האדם, כלומר, לחפש איך להגיע לדרגת אדם ולא בהמה?

כן.

תלמידה: והמצרים רוצים לתת מתוך כוונה על מנת לקבל, ואנחנו נתקן לכוונה על מנת להשפיע?

כן.

שאלה: איך לחזק בעשירייה את החיבור אם לכמה חברות יש הכרחיות לשקוע בגשמיות, והן לא יכולות להגיע לפגישות?

כאן אני לא יכול לעזור בשום דבר, אם הן לא יכולות להיות יחד עם האחרות, אז אני לא יודע מה לעשות.

שאלה: במשך הזמן העשירייה והקבוצה עוברים ייסורים ארוכים ונבנה מצב של איחוד, שמירה אחד על השני, הגנה ותמיכה, והעשירייה הופכת להיות שקועה בעצמה ולא יכולה להקשיב או לפנות את עצמה כלפי הבורא. היא כאילו מאבדת את הכיוון לבורא, למטרת הבריאה, וכאילו הולכת אחורה, ונשאר רק האיחוד בינינו. איך להחזיר את הכיוון לבורא, או שזה בסדר?

זה התהליך שממנו אחר כך תקבלי משהו. תמשיכי, תחזיקי חזק.

שאלה: מה זה עול תורה ומצוות, לָמה זה כבד, זה הרי נותן לנו שמחה?

אתן מתחייבות להשיג אהבה לכולם. זה החוק העיקרי בתורה, "ואהבת לרעך כמוך", כלומר, אתן מתחייבות להגיע לאהבה כזאת.

שאלה: בזמן האחרון בשיעורים ובמפגשים שלנו, כשאנחנו מתחברים מופיעות תחושות בלתי רגילות מחיבור החברים וזה מזה. השאלה, "בני ברוך" הם מאוד שונים מהעולם שלנו, איפה בני ברוך נמצאים?

בני ברוך זה חלק נפרד של העולם שלנו שמשתוקק לחיבור של כולם.

שאלה: איך לתרגל בעשירייה את התכונה להתחבר חיבור הדדי, כדי לבצע הרבה פעולות להשפיע, כדי להתחבר בהשתוקקות אחת לבורא?

מה שאמרת זה מה שצריך לעשות, על זה צריך לבקש, על זה צריך להתפלל. הפעולה הזאת מתבטאת בעשירייה בזה שאתן תהיו קרובות ככל שניתן אחת לשנייה, כל החברות.

תלמידה: לפני כניסת משה לישראל, הוא רצה להעביר את העם, הוא לימד את התורה לעם בנוקשות. מה אנחנו צריכים לעשות בעשירייה, איך לקבל מחדש את החוקים האלה, כדי שאפשר יהיה להפוך את האגו להשפעה?

"ואהבת לרעך כמוך" ולבדוק את עצמך בזה כל יום.

שאלה: את כל הרצונות, כל הכלים מכסף וזהב שמעבירים דרך האש ועושים כלי חדש. מה זה הכלי הזה, איך להשתמש בו, באיזו כוונה, מה זה בכלל?

מה אפשר להגיד, זה כלי

תלמידה: למה להשתמש בו, זה תענוג לבורא, או שזה שיעורים חדשים שאנחנו צריכים לעבוד, לחוות. עם איזו כוונה לעבוד?

כן, זה צבעים חדשים, כוונות חדשות שאנחנו צריכים לחוות ולהתקרב על פניהם.

תלמידה: זה עבור שיעורים חדשים?

כן.

שאלה: כתוב במאמר שיש שני סוגי השתוקקות, איך לחדד את ההשתוקקות שלנו, כדי שתהיה מכוונת ישר למטרה?

רק לחדד למטרה, אין שום דבר חוץ מזה, ולבקש מכולם שכולם יתחברו.

שאלה: את עניין המטרה כל כך קל לפספס, מה זה בדיוק המטרה הזאת?

המטרה היא שאנחנו כולנו צריכים להתחבר בלב אחד, ואז בתוך הלב הזה אנחנו נגלה את הבורא.

שאלה: האם נכון להתייחס שכל העולם, היחסים שלי עם החברות בעשירייה, המצב עכשיו בארץ, הכול, הכול, הכול, אלה אמצעים כדי להגיע לתיקון היחסים ביני לבין הבורא?

כן.

שאלה: כשאני אומרת השפעה, אז למי ההשפעה?

השפעה זה דרך כל העולם לבורא.

שאלה: אני מנסה להבין מה זה תפילה. כמו שאמרת, שבאיזשהו שלב אנחנו מתחילים להרגיש שהתפילה היא לא עמוקה, ואנחנו צריכים להיכנס לאגו, לעביות, כדי להתחיל לעבוד מלקבל על מנת להשפיע. ופה נתקלתי במשפט ש"ברוך שבראנו לכבודו", וברוסית יש עוד מילה לגדלות.

את זה אנחנו מקבלים ממנו.

(סוף השיעור)