שיעור בוקר 15.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
להילחם עם היצר הרע – קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: קטע מס' 5.
"מי שיש לו עצה והוא לוחם ללכת בדרך אמונה, הוא נקרא בחינת "איש מלחמה".
(בעל הסולם. "שמעתי" קי"ח. "להבין ענין ברכים אשר כרעו לבעל")
קריין: קטע מס' 6.
"צריך להיות תמיד בהתגברות, זה נקרא שתמיד הוא במלחמה, כמו שאמרו חז"ל, "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע" (ברכות ה' ע"א). ופירש רש"י, שיעשה עמו מלחמה.
ואם האדם הולך תמיד בבחינת למעלה מהדעת, אז הקדוש ברוך הוא אומר, "הנני נותן לו את בריתי שלום". על דרך שכתוב "אשמעה מה ידבר האל ה', כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו, ואל ישובו לכסלה" (תהלים פ"ה) שפירושו, שלאחר שהקדוש ברוך הוא כורת עם האדם ברית שלום, אז אין לו עוד מלחמות, על דרך הכתוב "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו".
(הרב"ש. 440. "וירא פנחס")
שאלה: מה זה להכעיס את יצר הרע על יצר הטוב?
זה כאשר אדם לא מסכים עם זה שמתעורר בו יצר טוב, או הפוך, יצר רע, והוא מבקש להעמיד אותם זה מול זה.
תלמיד: איך באופן פרקטי להעמיד זה מול זה את היצר הטוב ואת היצר הרע בתוך העשירייה?
תארו לעצמכם שאתם נמצאים בתוך מצב אגואיסטי, וכאשר אתם קצת מתעלים מעל המצב הזה ורוצים להיות במצב טוב יותר, אלטרואיסטי, יש לכם התנגדות. זוהי אותה עבודה שעלינו לעשות והמצב הזה נקרא מלחמה.
תלמיד: האם אנחנו נלחמים עם מה שמנוגד לנו?
אנחנו נלחמים עם מה שמתנגד לבורא.
תלמיד: כתוב כאן "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו", מה זה אומר?
אם האדם משתדל להיות קרוב יותר לחברים ויחד איתם קרוב יותר לבורא, אז בצורה כזאת הוא יכול להתחיל להכניע כלפיו את כל התכונות הרעות שבו, להפוך אותן לטובות.
תלמיד: אותן תכונות רעות שלי, למשל אלו שבאמת גורמות פירוד, איך אני אהפוך אותן לטובות? איך הן יצייתו לי?
הבורא נותן כוחות. הבורא נותן כוחות ומהתכונות הרעות אתה מתחיל לרכוש את התכונות המתוקנות, הטובות. אם לא הבורא עושה את זה, אז מי?
שאלה: איך בן אדם יכול להיות כל הזמן למעלה מהדעת?
הוא לא יכול להיות כל הזמן למעלה מהדעת, אבל להשתוקק לזה, להיות בנטייה לזה, הוא כן צריך. וכשהבורא מעלה אותו לאמונה למעלה מהדעת, אז הוא מרגיש שהוא יכול להיות עכשיו קרוב לבורא.
שאלה: מה זה אומר שהבורא כורת איתנו ברית שלום, ומה זה המצב הזה ברית שלום? איך אני ארגיש את זה?
כשנשיג את זה, אז תראי. לא יהיו לנו סתירות, אלא להיפך, יהיה לנו המצב הנכון, אנחנו נבין זה את זה.
שאלה: כל פעם כשאנחנו מצליחים להתגבר, אפילו על משהו קטן, יש אחר כך אתגר יותר גדול, בעיה יותר גדולה, ועוד פעם צריך להתגבר. איך לא לברוח מהמערכה?
זו הדרך שלנו. אנחנו עולים ממדרגה למדרגה, הבורא עוזר לנו, ואנחנו צריכים לקבל מהעשירייה כוחות להתקדם, לעלות יותר ויותר. בשביל מה אנחנו צריכים את הקבוצה? כדי שהיא תעזור לנו להתחזק, להתחבר ולעלות על הפסגה.
שאלה: מה זה לכרות ברית בין החברים?
כאשר אתם מתחברים בצורה כזאת שתמיד יכולים לעזור זה לזה.
תלמיד: איך לעמוד בתנאי של כריתת ברית? כי אנחנו רואים מה שקורה מסביב, זו ממש אותה פורענות שמגיעה על חשבון אותם מצבים שבהם לא עמדנו בתנאי הערבות.
אתם צריכים להיות קשורים יותר זה אל זה, ולהבין שהברית תלויה בכל אחד ובכולם יחד. העשירייה חייבת לדאוג לזה שכולנו מחוברים ודואגים שכל אחד יהיה מחובר.
שאלה: לפי הקטע לא ברור, האם האדם צריך לחפש את המלחמה עם היצר הרע או את השלום?
הם קשורים זה לזה, לכן זה תלוי באותו מצב שבו האדם נמצא.
תלמיד: מתי ללכת למעלה מהדעת הופכת לבריחה מהשבירה ביחסים בין החברים ולא להתמודדות עימה? איך מבדילים?
אנחנו צריכים להשתדל להתמודד נגד הניתוק בין החברים, זה העיקר. כל הזמן לשמור על הקשר בינינו וממנו לבורא.
שאלה: אצלנו בעשירייה קרה מקרה שאצל כמה מהחברים פתאום התגלה בצורה מאוד חזקה וברורה שהמלחמה היא כנגד אותו רשע. והחברים נלחמים כל אחד מצידו ממש באותה צורה בדיוק באותו רשע. זה גרם לשוק ולקרבה מאוד גדולה בין החברים האלה, ולזה ש"את אחיי אנוכי מחפש". שמתי לב שזה לא קורה בין כל החברים בעשירייה, אלא רק בין חלק מהחברים נכון לרגע זה.
איך אותם חברים שזה קרה להם עוזרים ומשמשים את החברים בעשירייה עם המהלך הזה?
אתם צריכים לראות את זה מתוך העבודה בעשירייה, אני לא יכול להיכנס לזה ולהגיד לכם. תחפשו, תגלו, אבל תדברו על זה.
תלמיד: אני מרגיש שזה דבר מאוד חזק. איך אנחנו מגנים על העשירייה כעשירייה כדי שחס ושלום לא יקרה חילוק בתוך העשירייה?
אם אתם חושבים כך, אז לא יקרה שום דבר רע. רק תתחילו לתקן את המצב בעדינות.
שאלה: אם אני הופך להיות לוחם, אז האם זה הזמן שאני שומע את הבורא מדבר מילות שלום כמו שכתוב?
כן, יכול להיות.
קריין: קטע מס' 7.
"האדם צריך להאמין, שזה שהרצון לקבל מפריע לו מהעבודה, זה באה לו מלמעלה. כי מן השמים נותנים לו כח הגלוי של הרצון לקבל, מטעם שדוקא בזמן שהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה להאדם מגע הדוק עם הבורא, שיעזור לו להפוך את הרצון לקבל בעמ"נ להשפיע.
והאדם צריך להאמין, כי מזה נמשך נחת רוח להבורא, מזה שהאדם מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת "השתוות הצורה", שהיא בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ"נ להשפיע. ועל זה אומר הבורא: "נצחוני בני". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע."
(בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
שאלה: למה זה שהולך בדרך אמונה נבחן ללוחם?
כי הוא הולך נגד הטבע, הטבע שלנו זה לא אמונה.
שאלה: חלק מהניצחון במאבק זה להצדיק את הבורא ולחדש את הברית כל פעם?
כן. כן.
קריין: קטע מס' 8.
"אמרו חז"ל "יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא אין הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו", רק שהאדם מחויב לחזק את עצמו בכל פעם מחדש, לבלי להיות נסוג אחור ממלחמה הזאת, ולבלי לייאש את עצמו בשום אופן, כי ודאי במלחמה הזאת אין רואים עדיין בחוש מי המנצח, כי עדיין המלחמה ארוכה מאד והגלות מתגבר, ועל כל אחד עובר מה שעובר. אעפ"כ, כל זמן שאוחזים עדין הכלי זין בידינו, ועיקר הכלי זין שלנו הוא תפילה, וכל זמן שאין אנו מייאשים עצמנו ממלחמה הזאת ח"ו, ואוחזים עדיין הכלי מלחמה, בוודאי אנחנו מנצחים, כי כל זמן שהאדם מחזק את עצמו בתפלה וצעקה להשי"ת, הוא בכלל מנצח את המלחמה, כי זה עיקר הניצחון."
("משיבת נפש". אות מ')
שאלה: חוץ מהתפילה איזה נשק יש לנו עוד כדי להילחם ביצר הרע?
אין. לפני התפילה אנחנו צריכים להתחבר בינינו, גם לבקש בתפילה על החיבור בינינו, להתקרב, להיות "כאיש אחד בלב אחד" ותפילה. זה הכול. אבל יש בזה הרבה מאוד פרטים. לכן אמנם נראה שאין חוץ מתפילה כלום, אבל היא כוללת בתוכה את כל היחסים שבינינו ובינינו לבורא.
שאלה: קראנו עכשיו כמה קטעים על המלחמה הפנימית באדם, ויש גם מלחמה חיצונית שרואים. מה הקשר בין שתי המלחמות האלה?
אין קשר. אנחנו צריכים להתייחס למלחמה שהיא מראה לנו עד כמה אנחנו עדיין לא מאוחדים גם בחיצוניות, גם בפנימיות.
תלמיד: וגם היה אוסף של עצות, תרופות בשמות כאלה של התגברות, אמונה, דבקות, עכשיו תפילה. אתה יכול לעשות סדר בכל זה?
לא. אנחנו מבפנים נרגיש איך שזה מסתדר בכל אחד ולא שאני עושה את העבודה הזאת במקומכם.
תלמיד: לְמה צריך לשאוף, לשלום או לניצחון כמו שכתוב פה?
אני לא רואה שיש הבדל ביניהם. גם שלום וגם ניצחון זה מה שקורה ברגע שאנחנו מחוברים טוב בינינו ועם הבורא.
שאלה: מה ההבדל בין התפילה ממרכז העשירייה לבין תפילה פרטית של האדם, מה הכוח של זה ומה הכוח של זה?
תפילה פרטית מתוך האדם זו תפילה שיכולה להיות רק כהכנה, אבל לא שהיא משפיעה ממש על המערכת. מה שאין כן, התפילה שיוצאת מהעשירייה, היא כבר תפילה ששייכת למערכת כולה והיא באמת משנה את המציאות.
תלמיד: ובכל זאת מה הכוח של התפילה הפרטית, מה היא נותנת לנו?
תפילה פרטית זה רק כהכנה של האדם להגיע לתפילה הכללית.
שאלה: כתוב בקטע 8 "שהאדם מחויב לחזק את עצמו בכל פעם מחדש, לבלי להיות נסוג אחור מהמלחמה הזאת, ולבלי לייאש את עצמו בשום אופן", כלומר אדם לא מייאש את עצמו בשום אופן. אז מהם הגורמים שמשפיעים על כך שאדם מייאש את עצמו ואיך להימנע מהדברים האלה שמייאשים את האדם?
לשים לב על לאן העיניים שלו מכוונות. זה צריך להיות רק למרכז הקבוצה ולהשתדל לאתר שם את הבורא.
שאלה: בעשירייה יש לנו הרבה דרכים והרבה מערכות שאנחנו עושים. עד כמה הפצה היא חלק מהחיבור שלנו בעשירייה?
ההפצה היא חלק חשוב מאוד, במיוחד בזמננו, בימינו, כי על ידי זה אנחנו יכולים לשנות מאוד את המציאות.
תלמיד: ובשביל התיקון של הקשרים בינינו, תיקון הנשמה, החיבור בינינו, באיזה הפצה יש יותר כוח שאדם עושה בעצמו, מתוך עצמו, משתף קטעים וכולי או הפצה שהיא חלק מהתקפה המונית, התקפה ארגונית שבעצם מאורגנת על ידי הארגון שלנו?
גם וגם. מי יודע איך אנחנו משפיעים על הכלל, על הפרט שבתוך הכלל והכלל שמחובר מהפרטים. עדיין אין בזה צורה מוגמרת.
תלמיד: כארגון, עד כמה זה חשוב לנו לפתח מערכות שבעצם יתמכו לא רק ביצירת תכנים אלא גם בחיבור של כל הכלי סביב ההפצה?
זה מאוד חשוב אבל אני לא יודע עד כמה זה מציאותי, שממש כולם יתחברו, יש כמה עשרות אנשים שהם כן מחוברים להפצה וגם זה טוב אבל ככל שיתחברו יותר תהיה לנו עוצמה יותר גדולה בהפצה וכך יותר מהר נתקדם בדרך התיקון.
שאלה: לפי הקטע שקראנו, האם הניצחון קיים גם בהתמדה, בכוח התפילה גם אם לא רואים תוצאה?
כן, את צודקת.
תלמידה: אז מה נותן לנו את ההתמדה הזאת?
בכל זאת יש בינינו חיבור וכך אנחנו מחזיקים זה את זה.
שאלה: נראה שעם כל הקטעים האלה המלחמה נראית הכרחית אבל אנחנו לא שונאים את המלחמה כדי להשיג את השלום או אפילו להגיע לאהבה.
זה נכון. אנחנו לא מספיק שונאים את המלחמה כדי להשיג שלום. על זה לומדים ומדברים ונקווה שאנחנו נתחיל לשנוא כל פירוד בינינו כדבר בלתי נסבל, שאין יותר גרוע ואז החיבור או חוסר החיבור או הפירוד, הם ילוו אותנו ישירות לתכלית הבריאה.
שאלה: מה זו תפילה של עשירייה? איך היא צריכה להיראות?
כאיש אחד בלב אחד בתוך העשירייה, ואנחנו מתפללים בהסכמה הדדית על בעיה מסוימת ולבורא שכך אנחנו מגדירים אותו לפנינו.
תלמיד: אנחנו צריכים להתפלל על דבר אחד, בעיה אחת מסוימת, או שכל אחד צריך לבטא את עצמו?
לא, על דבר אחד.
תלמידה: איך אנחנו מגיעים לברר את הדבר האחד הזה?
תדברו ביניכם, תעשו הכנה ותתפללו.
שאלהה: אמרת שאתם נמצאים בתוך מצב אגואיסטי, יש התנגדות וקצת מתעלים מעל המצב הזה ורוצים להיות במצב טוב יותר, אלטרואיסטי. זו העבודה שעלינו לעשות והמצב הזה נקרא מלחמה. האם את המצב הזה שתיארת חשוב שנשמור ככל האפשר כל אחד על עצמו, שזה לא יבוא לידי ביטוי ביחס כלפי החברים, אלא זה יקרה בפנימיות של כל אחד מאיתנו.
גם נכון.
תלמידה: וזו בעצם מלחמה שהיא מקדמת, שהיא לא באה לידי ביטוי באופן חיצוני. ואם אנחנו נמצאים במצב שלא מצליחים להתאפק והמצב האגואיסטי הזה, ההתנגדות באה לידי ביטוי חיצוני ביחס בין החברים, זו בעצם הסיבה שאנחנו רואים את המלחמות המחרידות האלה כרגע מחוצה לנו?
כן. יש לך שכל, יש לך רגש, הכול כדי להגיע לתיקון.
שאלה: בזמנינו מאוד לא קל לא להיות מושפע מהמלחמה שמתרחשת בחוץ. אני מרגישה שהכי חשוב זה להרבות בתפילה ולעשות הפצה. זה מה שמציל אותי מכל המצב הזה. ובעשירייה זה מפוצל. חלק מהחברות חושבות שצריך ממש להיכנס לכל השכול, לכל המצב ולראות חדשות וכולי. ואני אומרת - לא, אסור לנו לעשות את זה. מה נכון לעשות? כי אני מרגישה אם אני נכנסת לזה אז זה מאוד קשה.
לחבק את כולם ולעורר אותם מחום לבך.
שאלה: אם כלי הזין היחידי שלנו, כפי שכתוב, זו התפילה אז למען האמת אני לא יודע להתפלל. נדמה לי שגם בעשירייה אנחנו לא באמת מתפללים כפי שצריך, גם לא תפילה לפני התפילה. איך אולי כרונולוגית לעשות את זה? התפילה אצלנו היא משהו על הדרך, אנחנו זורקים כמה מילים כדי לחבר איזו תפילה, בואו נחבר תפילה בסוף איזה מפגש כמו סיכום. אבל אם זה הבסיס שלנו, איך זה בכלל אמור להיות בנוי, איך עשו את זה מקובלים בצורה מושלמת כדי שאנחנו ניקח דוגמה?
זה לא פשוט. העיקר זה התפילה. כי אחרי כל המאמצים שלך אל בורא מגיעה רק התפילה. מה אתם מגישים לו, כמו מנהל עבודה שכל העתיד שלך תלוי בו, נגיד. אתה מביא לו איזו בקשה, אתה כותב מה היית רוצה, ולמה, ואיך. את כל הבקשה שלך צריך להעביר בתפילה.
תנסה. תנסה יחד עם החברים. הבורא הוא כמנהל של כל העולם, ייקח את התפילה ויחליט מה לעשות איתה. או שהוא אומר שהחבר'ה האלה צריכים קצת לסבול, למצוא את עצמם, להתבטל אחד כלפי השני בצורה הדדית וכן הלאה. כלומר מה הבורא יכול לענות על זה, ובצורה כזו אתם תתקדמו.
תלמיד: אולי תגלה לנו קצת איך בעשירייה מושלמת זה אמור להיות, כמה זמן מוקדש לזה או כל המפגש אמור להיות מוקדש לזה?
כל הזמן. אומרים "הלוואי שיתפלל כל היום". כי בזמן התפילה אתה בודק את עצמך, אתה מתקן את עצמך, אתה מעלה שאלה שנייה, שלישית וכן הלאה, ובהדרגה הכול מגיע לאחד. זה מה שאתם צריכים לגלות. אבל זה לא צריך לנבוע מהספר אלא מתוך הלב שלך.
שאלה: האם יש קשר בין המלחמות הפנימיות שאנחנו עוברים בתוך הקשר בינינו בקבוצה, לבין מה שקורה בגשמיות, והאם שניהם זה לא התנגשות של מערכות?
כן. ודאי שיש קשר. אנחנו עוד לא כל כך מודעים לזה, אבל יש קשר.
שאלה: בימים האחרונים אני שואלת את עצמי - מה אתה חושב, מה עכשיו היו אומרים לנו רב"ש ובעל הסולם, איזו עצה הם היו נותנים לנו עכשיו?
הם היו אומרים רק דבר אחד, איפה התפילה שלכם, איפה הבקשה שלכם? יש לכם מנהל. איפה הבקשה שלכם? ואנחנו לא עושים את זה.
תלמידה: למה אנחנו לא עושים את זה, אנחנו לא מקשיבים לך?
תשאלו את עצמכם.
שאלה: בקטע 1 הוא המליץ להם להרגיז יצר הטוב על יצר הרע ובקטע אחריו הוא אומר שכשהרצון לקבל מתגבר אז מתחילה העבודה. האם אנחנו אמורים להתחיל את המלחמה או רק כשהמלחמה מתחילה אנחנו אמורים להתגונן ולהשיב מלחמה?
אנחנו לא מתחילים את המלחמה. אמנם אנחנו צריכים להיות בזה, ומוכנים למלחמה נגד היצר הרע שלנו. אבל בעצם אין לנו כוחות להתחיל ממש בזה, אפילו שכתוב שבכל רגע ורגע אדם צריך לערוך מלחמה עם היצר הטוב נגד יצר הרע, אבל אנחנו לא מסוגלים. אלא הבורא עושה את המלחמה ומביא אותנו אליה, ואנחנו צריכים להשתתף בה.
תלמיד: השבוע יש לנו איום מאיראן ויכול להיות שזו מלחמה כוללת. אפשר לשאול שאלה גם על מלחמה חיצונית, אם אנחנו אמורים להמתין או להתחיל או שזה בכלל לא אליך?
כן. יכולים. ודאי שיכולה להיות מלחמה כוללת. אני לא מוריד אותה מהנושא של היום.
מה לעשות? אנחנו אשמים בכך שלא יכולים מראש להצליח במלחמה, לא בנשק חם אלא במחשבות, בכוונות, ברצונות, בפעולות רוחניות. אנחנו אשמים בזה ולכן מגיעים לפעולות גשמיות. נראה מה שיהיה. אני דווקא רגוע מזה, אבל זה לא טוב שהעם לא מתעורר מספיק. הם שבעי רצון מזה שהאמריקאים שולחים את נושאות המטוסים, הטילים ועוד כל מיני דברים, כביכול שזה מה שיעזור לנו במלחמת היצר.
תלמיד: אנחנו רואים שמצד אחד יש הירתמות כמו של חיות שבורחות מהשרפה ביער, אבל מתגלה שאצלנו, גם כשבורחים מהיער, טורפים אחד את האחר, וזה הכי גרוע.
נכון.
תלמיד: מתגלה הרע על הרע.
כן.
שאלה: מורגשת במלחמה הזו זעקת האימהות, הנשים. מה המסר שאנחנו צריכות להוציא מנשים כלפי העם?
נשים זה כוח עצום, ואם הן היו מחוברות הן היו עושות פעולה גדולה חיובית בכל העולם. נקווה שיבינו מה הן צריכות לעשות.
שאלה: כתוב שמי שיש לו עצה הוא לוחם, הוא נקרא בחינת איש מלחמה. תן לנו עצה, איך ללכת בדרך האמונה ולהילחם.
אני לא יכול להגיד לך יותר ממה שכתוב בכתבי רב"ש ובעל הסולם ועוד מקובלים קדמונים שעכשיו אנחנו קוראים מכתביהם. רק לקרוא עוד ועוד, לחזור על זה, להבין ולהשתדל יותר. לקרוא כמה פעמים כל קטע ואז תבינו קצת יותר למה הם מתכוונים, תתקרבו לדעתם, הם ישפיעו יותר על דעתכם, וכך נתמוך זה בזה, אנחנו בקדמונים והם בנו. אני בטוח שזה יעזור לנו והכול תלוי עד כמה אנחנו רוצים שזה ישמש אותנו בקרוב.
שאלה: מה צריכה להיות ההכנה כדי להגיע לתפילה שתהפוך כלי נשק אמתי?
תפילה שיוצאת מהלב.
תלמידה: וההכנה?
גם ההכנה, כן.
שאלה: איך להגביר את כוח התפילה, במה זה תלוי?
כוח התפילה תלוי בכוח הקשר בינינו, עד כמה אנחנו כאיש אחד בלב אחד.
תלמידה: אמרת שההכנה צריכה לנבוע מהלב.
זה תלוי במידה שבה החברים שלך ייכנסו בך, כלומר יתחברו ללב שלך ומתוך הלב המשותף, תפני לבורא.
תלמידה: אז כוח התפילה אפילו לא תלוי בי?
לא, בך אישית לא.
שאלה: האם בהפצה שלנו צריך להביא לעם את הידיעה שהשנאה לא צריכה להתבטא במלחמה מול אויב חיצוני אלא במלחמה בתוכי?
השנאה צריכה להיות לא כלפי אויב ולא כמלחמה אלא רק כלפי האגו שלנו, רק כלפיו.
שאלה: למדנו שיש פנימיות וחיצוניות. יש לנו צרה במדינה ובכל העולם גם יש מהומות נגדנו, איזו תפילה צריכה להיות כדי שהבורא יחבר את כולם, ושהכול יירגע?
דבקות בעשירייה ודבקות בבורא ובזה אנחנו מכסים את הכול.
(סוף השיעור)