בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 14.5.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 – מבוא לספר הזוהר*

1. קריין: מקריא אות קנ"ה מההקדמה לתע"ס.....
   ר: אלו מילים מאוד מיוחדות. במקומות אחרים אנחנו גם קוראים שהמקובלים שהיו לומדים אח"כ היו מתפללים לשכוח מה שלמדו, שלא רצו את ההשגות, לא רצו את הבנות, שום דבר, אלא להתחיל מדף חדש, מדף נקי, למרות שכל כך הרבה טרחו בלהבין ולזכור, ופתאום אחרי זה שלומדים הם רוצים לשכוח את הכל ולהתחיל מחדש כאילו כלום, עכשיו נולד, עכשיו מגיע לשיעור הראשון בחכמת הקבלה. למה? כי *הכל מגיע מתוך החיסרון, וכמה שהחיסרון יותר נקי, שאין לו שום דבר, לא מבין, לא מרגיש, אלא לפי מה שהבורא מעורר בו, כך הוא פועל בצורה יותר נכונה. לכן אין לנו להשתדל לזכור מה שהיה ולהיזכר בכל מיני דברים שלמדנו אלא העיקר היא נטייה פשוטה ישירה מהלב למשוך עלינו את המאור המחזיר למוטב וזה הכל*. אם יחד נעשה זאת, אז נצליח בגדול.

2. אנחנו מלכות של העשר הספירות, כל הט' ראשונות הם השפעת הבורא עלינו בכל מיני האופנים, ואנחנו כמלכות מקבלים זאת, מאחדים זאת ומחזירים את זה בחזרה לבורא בכוונות שלנו, כך אנחנו סוגרים את כל המעגל. לכן העבודה שלנו אפילו שנקראת *עבודת התחתונים* כי זה במלכות, אבל אנחנו כך מאירים את האור, מעוררים את האור, מדליקים את האור בכל הספירות, גם מלמעלה למטה, גם מלמטה למעלה, כי *אנחנו פותחים את הדרך לאור, גם לאור ישר גם לאור חוזר. לכן העבודה שלנו היא החשובה ביותר ובנו תלוי איך הבורא יתגלה לכל הבריאה, כי בלי שנעשה זאת אין בורא ואין בריאה*.

3. אנחנו מלכות דאור ישר וצריכים לעלות את עצמנו למצב של כתר דאור חוזר ובזאת אנחנו מדליקים את האור בכל העולמות. אנחנו עושים את האור חוזר שבו כל הספירות דאור ישר מאירות, מתחילות להאיר במידה שאור חוזר מדליק אותן, כלומר נותן צמצום מסך אור חוזר. אז אור ישר מאיר, לכן אין בורא ללא נברא...
   
   *אנחנו באים כאן לדרגת הבורא, הוא מוסר לנו מפתחות, מושכות, לנהל את כל המציאות. הוא ברא את כל המציאות ואח"כ מסר לנו, ובמידה שאנחנו יכולים לסדר נכון את היחס בין ישר וחוזר אנחנו מגלים את הבורא לכולם. לכן כמו שאין נברא ללא בורא, אין בורא ללא נברא*.

4. הוא רוצה לתת גדר לדמיונות שלנו ולכל ההתעסקות שלנו ברוחניות. מה שלמעלה מאיתנו, *מה שלא נשיג בכלים שלנו, לא נדע בשם ומילה*. העיקר בשבילנו זה לרכוש מסך ואור חוזר. מה שמקבלים בצורה כזאת, זה שלנו, יותר למעלה מזה, לא. איך אני אתפתח? תגדיל את המסך, תגדיל את האור חוזר. מה שתקבל בהם הוא שלך, בזאת אין לך שום הגבלות. אבל *מחוץ לצמצום מסך ואור חוזר אין לך שום אפשרות להשיג משהו. לכן אל תפרוץ מכל הגדרים האלה. זה עיקר האזהרה, כי לא תקבל אף פעם דבר אמיתי, יהיו דברים ששייכים לדמיון שלך*.

5. אנחנו נמצאים בעולם שלנו במצב עלוב, כלומר קטן. תמיד אנחנו בכל רגע ורגע עלולים לטעות, להבין *שטועים ולתקן את הטעות*, לעשות צעד קדימה. לא יודעים לאיזה כיוון ושוב לטעות, שוב לתקן את הטעות ולא יודעים איך להתקדם, וכך הלאה כל פעם ופעם. אבל אנחנו משיגים בזאת את הכלים ואת האורות, את חוסר ההבנה וההבנה, את חוסר ההשגה וההשגה, את דרגת הנברא ודרגת הבורא. דווקא בגלל שהוא עשה זאת כך אנחנו יכולים להיות ב-2 הקצוות של המציאות, גם במקום נברא וגם במקום בורא..
   
   אלפי שנות הסבל, טעויות וחיפושים *ועדיין אנחנו לא נמצאים במצב שאנחנו יודעים מה טוב ומה רע, ואיך לעשות. בכל מקום אנחנו נמצאים בספיקות וכן הלאה. כל זה כדי לברר לנו את המצב הסופי שאליו אנחנו לאט לאט מתקדמים*.

6. אני צריך לראות את עצמי כשלם וכפגום, כעושה תיקונים ועושה טעויות. *כל מה שאני עושה זה אך ורק כדי להצדיק את הבריאה, להצדיק פעולות הבורא. אני כנברא רק את זה רוצה לעשות*.

7. הכל מסודר כך שאנחנו לא יכולים סתם לטעות אלא הכל מגיע בכל זאת בהשגחה עליונה, היא מסדרת אותנו והיא נותנת לנו לטעות, לעבור את כל הדברים האלה בכל מיני צורות שנדמה לנו שזה במקרה. הכל כדי לתת לנו שוב ושוב אפשרות להתכלל בצורה יותר נכונה ועצמאית בכל התהליך שהבורא יצר בשבילנו.
   
   לכן הכל תלוי בכמה שאנחנו אוחזים במספר עקרונות: עשירייה, לימוד, איחוד של ישראל אורייתא קוב"ה. כלומר שאדם עם העשירייה עם הבורא משתדל להרכיב את המערכת הזאת וכל הזמן משתדל להיות בה. אם הוא לא יוצא מכך כמה שאפשר, אז הוא באמת מתקדם ומתקדם ישר ונכון. ואם לא, אז מביאים אותו דרך כל מיני פעולות, הוא טועה טועה טועה עד שמתוך שטועה מתחיל לראות מה נכון. או מתוך כך שרוצה להקטין את הסבל שלו, או מתוך כך שרוצה להבין יותר. זה תלוי כבר בנשמה.

8. אתה חלק מהבריאה שרוצה לתאר בתוך עצמך מהי הבריאה, לבנות בתוך עצמך מודל, תבנית, צורה של כל הבריאה. אתה רוצה להתכלל עם כל הנבראים ועם הבורא ולייצב את הצורה הזאת. לכן *אל תחשוב שאתה כמו ילד. גם כשאתה מרגיש את עצמך כילד, אבל זה ילד חכם שרוצה לבנות משהו גדול. זה הקטן גדול יהיה*.. הבורא דורש מאיתנו להיות שותפים. הוא התחיל את הבריאה ואנחנו מסיימים אותה.

9. ש: אי אפשר להימנע מטעויות?
   ר: אני לא רואה טעויות, אני רואה תיקונים. אם אנחנו מדברים על התהליך שאנחנו עוברים, אז הכל רק תיקונים. אין אדם עומד על דבר מצוה אלא אם כן נכשל בה.. *דווקא כשאתה טועה זה מחזיר אותך לתיקון. אין אדם עומד על דבר מצוה אלא אם כן טועה בה, נכשל בה. כך אתה בונה אור וכלי. טעות היא אלמנט או מצב הכרחי בכל צעד ושעל*.

10. *אנחנו צריכים להיות שמחים גם בטעויות* כי הכל מגיע מהבורא. כלומר בכל רגע ורגע מה שאני מקבל, בטוח שאני מקבל את הרגע הזה מהבורא ובטוח שאני צריך להודות עליה וממנה והלאה להתקדם. *לא חשוב מה שאני מרגיש, לא חשוב מה עובר עליי, אני צריך לקבל זאת כדברים שחייבים לעבור עליי וכך אני הולך ומתקדם למטרה*.

11. *הקבוצה שעומדת לידך יכולה להיות לך כעוגן, היא יכולה לתפוס אותך, להחזיק אותך, לעזור לך, לשמור עליך, לרומם אותך. הקבוצה לידך, אבל אתה בעצמך אפס*.

12. הכל אפשרי רק דרך העבודה בקבוצה. אין לך אפשרות אחרת למצוא תגובה נכונה, תשובה נכונה למה שאתה נמצא. זה אפשרי אך ורק מתוך כך שאתה פועל בקבוצה. בקבוצה תקבל את כל הדברים. *בקבוצה אתה תעבוד, בקבוצה אתה תשלח את כל התשובות שלך בחזרה לבורא, הכל מהקבוצה. אם אתה יוצא ממנה, אתה נמצא כמו באוויר העולם*.

13. *אם אני בכל רגע ורגע רוצה להתחבר לחברים בניגוד למה שהייתי רוצה לעשות בעצמי, אז הפעולות שלי הן פעולות נכונות*.

14. אי הסכמה זה חלק מהתיקון, זה נקרא שאין אדם עומד על דבר מצוה אלא אם כן נכשל בה. הוא לא רוצה לעשות, לא רוצה להשפיע, לא רוצה שום דבר לעשות. נגד הבורא פועל כביכול ואח"כ בסופו של דבר משיג שהבורא צודק והוא מכניע את עצמו, פועל במקום הבורא, כמו הבורא.

15. *אנחנו פונים לבורא לא כדי שיתקן את העולם, אנחנו פונים לבורא שיתקן אותנו*.
    
    כל הפוסל במומו פוסל, לכן הכל תלוי בכלים שלנו. *נתקן את הכלים שלנו? נראה עולם אין סוף, העולם ישתנה, כי העולם זה מה שהאדם מרגיש בתוך הכלים שלו*.

16. ש: מה הקשר בין מסך והסכמה?
    ר: מסך הוא נגד הסכמה. הסכמה זה שאני מסכים, אולי בגלל הצרות, בעיות, או הפרסים, לא חשוב, אבל אני מסכים. המסך הוא נגד הסכמה, נגד הרצון שלי. אני קם ופועל בצורה הפוכה מהרצון, זה המסך. נגיד שאני לא רוצה להיות מחוברת עם החברה שלי אבל מפני שאמרו לי שאני צריכה להיות איתה בעשירייה אחת, אני מתקרבת אליה ועושה הכל כדי לתת לה, לסדר אותה, לחבר אותה ולהיות מחוברת אליה. *כך אני פועלת. למה? כי זו הדרך לבורא*.
    
    *אני חייב, חייבת להגיע לחיבור, זה מה שהבורא שם לי תנאי. בסופו של דבר אני חייבת להיות מחוברת, אני חייב להיות מחובר, גבר או אישה זה לא חשוב, עם כל האנשים שבעולם. בהדרגה ודאי, אבל בסופו של דבר נגיע למצב שכל העולם יהיה מחובר, שירגישו כולנו שהם שייכים לכוח עליון אחד, וזה כוח האהבה*.

*חלק 2 – תע"ס א' חלק ב' פרק ב*'

17. ש: מה הקשר בין כלים עיגולים ויושר לבין כלים פנימיים וחיצוניים?
    ר: *כלים דעיגולים* הם כלים שאין בהם מסכים, הם מקבלים ממה שמשפיע להם, הם כלים פאסיביים, לכן אור שמתפשט בהם נקרא *אור נקבה*.
    
    *כלים דיושר* הם כלים אקטיביים שממשיכים את האור, לא שמקבלים אלה ממשיכים, משפיעים, ולכן האור שמתפשט בהם נקרא *אור הזכר*.
    
    ש: יש שם איזה יחסים?
    ר: אחד משפיע על השני. הם מתפשטים כך: כלי דיושר, כלי דעיגולים, כלי דיושר, כלי דעיגולים. צריכים גם את זה וגם את זה. כלים דעיגולים הם בדרך כלל כמו מחסן, יש בהם הרבה הבחנות, וההבחנות האלה לאט לאט הם מתבארות ומצטרפות לכלי דיושר, להשפעה. כך אנחנו עולים, מתחברים, מתעוררים מתוך כלים דעיגולים הופכים להיות יותר ויותר לכלי דיושר.

18. *אור הנפש* מתפשט רק כשיש צמצום, כבר יש לך אור הנפש, בצורה פאסיבית.. זה נקרא נפש לפי האופן שהאור שמתפשט בה, זה יכול להיות אור גדול מאוד של גמר התיקון. אבל אם הוא לא מתפשט ע"י לחץ, ע"י משיכה, אז הוא נקרא נפש, נפישה, אבל זה אור אינסוף.

19. ש: האם אור פנימי זה הרגשת תענוג, ואור מקיף זה הרגשת סבל?
    ר: *לא מדובר על ההרגשה עצמה אלא על המטרות, למה אני נמשך? מה אני מרגיש? מה אני רוצה שיקרה? לכן סבל ותענוג מקבלים כאן צביון חדש, הבחנות חדשות. יכול להיות שבכלים שלי אני סובל ברצון לקבל עצמו, אבל למעלה מהרצון לקבל, ברצון להשפיע אני נהנה, ממש מתמלא בתענוג*.

20. ש: איך בקריאת התע״ס אנחנו מתקרבים לתיקון?
    ר: בקריאת תע"ס אנחנו קודם כל לומדים מה הטבע של הכלים העליונים וגם כמה שהם משפיעים, וכמה שהכלים התחתונים יכולים להתפעל מהם ולהשפיע להם בחזרה, כמה הם יכולים לפי יכולת שלהם להשפיע, עליון לתחתון ותחתון לעליון. כמה הם יכולים להיות מחוברים זה אל זה, כלומר כמה יכולים להתחבק להתקרב להתנשק. יש דרגות של חיבור, אפילו להזדווג ולהוליד כלים חדשים, הכל תלוי בכמה שגם הבורא לנבראים וגם הנבראים לבורא רוצים ומסוגלים להיות בקשר הדדי.
    
    הבורא לוחץ על הנבראים בהדרגה, יותר ויותר, כמה שהתחתונים יכולים לסבול ולהתעלות למעלה מהאגו שלהם כדי להשפיע בחזרה לבורא. רק במידה שהנברא מתעלה מעל האגו, במידה הזאת הוא יכול להשפיע לבורא. הבורא נותן לנבראים הזדמנויות כאלה להתעלות.

21. ש: איך להתרגש מהתע״ס כמו שמתרגשים ממאמרי רב״ש?
    ר: אם נפרש נכון את התע"ס זו סימפוניה, אופרה, אורטוריה, זו יצירה הכי שלמה שיכולה להיות. כל המאמרים והאגרות שאנחנו קוראים הם כולם כמו שירים.. אלו שמבינים, מרגישים את עומק הרגש שיש בקשר בין הנבראים לבורא, זו אופרה ממש שנמצאת בתע"ס.

22. ש: מה הוא תפקיד העיגול?
    ר: העיגול מביע את יחס הבורא אלינו, שווה לכולם, אוהב את כולם, מתייחס לכולם בשווה ולא רוצה יותר כלום חוץ מכך להתייחס לכל הנבראים. לאהוב את כולם בחיבוק אחד, ורוצה שאנחנו נגיע באותו יחס אליו מכולנו. כי אצלו אין הרבה נבראים אלא נברא אחד שמתחלק להרבה מאוד תכונות. כמו שאנחנו מסתכלים על הילדים, עכשיו הוא מתנהג כך, אח"כ כך, אח"כ כך, אבל בעצם הוא ילד טוב. עכשיו הוא קצת רע, עכשיו הוא קצת עצבני וכן הלאה. כך הבורא רוצה שנתחבר יחד ונהיה כנברא אחד. בהתכללות בינינו אנחנו מגיעים לנברא טוב.
    
    ש: אז למה אנחנו לא מתיחסים לבורא כעיגול אלא כקו?
    ר: כי אנחנו לא מסוגלים להתייחס לכל צורות ההשפעה שלו, שהן כולם טוב ומיטיב לרעים ולטובים ושאין עוד מלבדו, שזה הכל הוא. כשאנחנו משתדלים כך להתייחס אליו, זה מביא אותנו לעיגול.