שיעור צהריים 16.06.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

כחומר ביד היוצר – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "כחומר ביד היוצר", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 3.

אנחנו מבינים שזה נושא מאוד חשוב כי אנחנו נמצאים בידיים של הכוח העליון, והוא מלמד אותנו ועושה איתנו מה שאנחנו צריכים כדי להתקרב עוד ועוד למצב המתוקן שלנו, למטרת הבריאה.

קריין: קטע מספר 3, כותב הרב"ש,

"אסור לו לאדם שיאמר, אני מחכה שה' יתן לנו רצון וחשק לעסוק בתורה ומצות. ובזמן שירגיש שאני מרגיש הרגשה טובה, אז אקיים את התו"מ. ואסור לומר, היות שאנחנו, "כחומר ביד היוצר", בידי הקב"ה, ומה מועילה ההתגברות שלנו לעבוד נגד דעתו של הגוף שלנו. ואומרים לנו, שאל יסתכל האדם על הגוף שלו, מה שהוא דורש למלאות את רצונו, אלא צריכים להרגיל ולשכנע את הגוף שילך לפי חוקי התורה, בין שהוא מסכים או לא."

(הרב"ש. מאמר 16 "כי יעקב בחר לו יה" 1986)

שאלה: לגבי המאמר שקראנו בבוקר, היה כתוב "כחומר ביד היוצר", מה ההבדל בין יוצר לבורא?

הבורא הוא היוצר שלנו, הוא ייצב את האדם, יצר את האדם וכל מה שיש בתוך האדם, בכל אחד מאיתנו, כי אנחנו תוצאות מאדם הראשון, לכן בכל מה שיש לנו אנחנו צריכים לקבל שאנחנו באנו מהבורא, אבל המטרה של החיים שלנו, של הקיום שלנו, היא שאנחנו מעצמנו נעשה איזה מאמצים כדי להידמות לבורא, להתקרב אליו, אפילו להידבק בו, זאת בעצם כל התוכנית של הקיום שלנו.

שאלה: כתוב "כחומר ביד היוצר", אנחנו לא אומרים כחומר ביד הבורא, למה לא אומרים בעצם בורא ישר, למה ביד היוצר?

כי הבורא, הוא יוצר בנו כל מיני תכונות וכל רגע ורגע הוא מייצב אותן ומשנה אותן, ולכן אנחנו מתייחסים אליו כמו למקור של כל השינויים שבנו.

שאלה: בעניין של "להרגיל ולשכנע את הגוף שילך לפי חוקי התורה", איך האדם יכול לברר כלפי מה הוא "צריך להרגיל ולשכנע את הגוף שלו בין אם הוא מסכים ובין או לא"?

חוקי התורה הם חוקי הטבע, חוק הטבע העליון, ואנחנו צריכים ללמוד מה זה נקרא תכונת ההשפעה, החיבור, ההתקרבות, האהבה ולבצע את כל הפעולות האלו על עצמנו כך שאנחנו נהיה בסופו של דבר דומים לבורא, כוח הטוב, המיטיב הנמצא באהבה לכל הבריאה זה הבורא, ואנחנו ההיפך, וזה מה שאנחנו צריכים להבין, ללמוד ולתקן.

תלמיד: לאדם בדרך לוקח הרבה זמן לברר כלפי מה הוא צריך להכניע את עצמו, אז איך להיות יותר רגיש לביטול הנכון ולא להתבלבל אחרי כל מיני דעות חיצוניות?

אדם צריך לעשות כל פעם בדיקה, ביקורת, ללמוד מהו הטבע שהבורא נתן לו שזה הפוך ממה שהוא צריך להיות במצב המתוקן, ושאנחנו בהחלט נצטרך לשנות את עצמנו. שינוי יכול להיות על ידי המאמץ של האדם, על ידי שהוא מבקש מהבורא עזרה, וכך אנחנו דרגה אחר דרגה, בהדרגה, במדרגות, בצעדים קטנים מתקנים את עצמנו.

איפה שאנחנו רואים עד כמה אנחנו דוחים את כולם, שונאים את כולם, רחוקים מכולם, כך אנחנו צריכים להשתדל לשנות את היחס שלנו לכולם, כך שבסופו של דבר כולנו נתייחס זה אל זה בחיבור, בחיבוק, באהבה, וכך אם נתקן את עצמנו נרגיש בתוכנו תכונות אחרות שהן מגיעות לנו מהבורא.

תלמיד: זאת אומרת, זה תמיד על הציר של היחס שלו כלפי הזולת, כלפי החברים?

כן, אין לנו דרך אחרת לעשות משהו, מאיפה אני יודע מה אני צריך להיות? לכן "ואהבת לרעך כמוך זה כלל הגדול בתורה", זה הכלל.

תלמיד: ואיך ההכנעה כלפי החברים מכשירה את האדם להיות כחומר ביד היוצר?

במידה שאנחנו מכניעים את עצמנו כלפי הסביבה, כלפי הזולת, בדרך כלל זה כלפי העשירייה, במידה הזאת אנחנו מתקרבים לבורא, נעשים דומים לו.

תלמיד: וההכנעה הזאת, איך לצייר אותה, מה תהיה התוצאה מההכנעה?

שאנחנו מתרחקים מהאגו שלנו, מהרצון לקבל שלנו ורוצים להיות בטבע רק להשפיע.

תלמיד: לרצון לקבל שלנו יש הרבה אופנים, איך לדייק באופן הנכון שאותו צריך להכניע?

כלפי הזולת, שאני מתייחס לזולת בצורה שאני מאחל לו כל טוב.

תלמיד: והאדם כלפי עצמו?

כלפי עצמו אני עושה רק אותן הפעולות שבהן אני צריך להתקיים כדי להתייחס יפה לזולת.

תלמיד: זה קשה מאוד לברר, הבלבול הוא שהאדם מתחיל כל מיני הגבלות כלפי עצמו וכל מיני דברים, במקום ללכת ישירות לתיקון היחס לזולת, זה בדרך כלל אחד מהבלבולים.

אנחנו צריכים להתעלות למעלה מהטבע שלנו שבו נולדנו, ושאנחנו כן נרצה להתקרב לזולת, שזה החברים שלנו בעשירייה, לכן אנחנו בונים חברה כזאת. ובמידה שאני מתקרב אליהם, במידה הזאת אני צריך לזהות עד כמה אני בזה מתקרב לבורא.

שאלה: הגוף הפיזי יתפרק ויעלם כשהוא יהיה דומה לבורא?

למה הוא צריך להתפרק ולהיעלם? זו דרגת חי שהיא לא חייבת בשום תיקון, ובמידה שאנחנו נעשים דומים לבורא, הגוף הפנימי שלנו שנקרא "נשמה", הגוף הפנימי הזה הוא נעשה דומה לבורא. אבל הגוף החיצוני, בשר, עור, הוא לא צריך לתקן את עצמו, אין בו שום פגם, הוא מדרגת חיה, חי, ולכן אין עליו שום תיקון הוא חי כמו כל חיה.

שאלה: בקטע הזה נשמע כאילו החוק העיקרי הוא חינוך. אדם מבוגר יכול לחנך את עצמו, אבל ילד קטן לא מחנך את עצמו, יש לו הורים שדואגים לו שהוא יאכל מה שצריך ולא מה שבא לו, שהוא ילמד וכן הלאה. בשבילנו את תפקיד ההורה מקיימים החברים בעשירייה?

אני חושב שלא. את תפקיד ההורים עבורנו מקיים הבורא, הוא נותן לנו כל מיני מצבים שבהם אנחנו צריכים לתקן את עצמנו.

תלמיד: והעשירייה איכשהו משתתפת בתהליך הזה?

העשירייה זה כמו הצורה החיצונית - הקבוצה שבה אני צריך לממש את עצמי בצורה הנכונה.

שאלה: איך אנחנו צריכים להרגיש בצורה הנכונה שאנחנו בידיים של הבורא?

אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו טוב אם אנחנו בידיים של הבורא, והכול תלוי עד כמה נהיה באותה הצורה כמוהו. זאת אומרת, אם הבורא הוא טוב ומיטיב ומתקרב לכולם ורוצה לתקן את כולם, גם אנחנו צריכים להיות בכאלו מצבים כלפי האחרים.

תלמידה: כשיש לנו איזה קושי, איך להבין את החוק האלוהי הזה?

אין לנו שום קושי. אנחנו צריכים ככל שאנחנו יכולים וגם למעלה מזה לסדר כאלו יחסים בעשירייה, הגברים בין הגברים והנשים בין הנשים. וכך אנחנו נתחיל יותר ויותר להבין מה הבורא דורש מאיתנו ומה אנחנו צריכים לעשות.

מתרגמת: יש דיוק פה, אני תרגמתי לא נכון. כשיש לנו קושי להבין איך להבהיר, איך להבין את החוק הזה, כשאנחנו לא מבינים איך להבין את החוק הזה? זאת הייתה השאלה.

זה סך הכול על ידי זה שאנחנו נשתדל לסדר את החוק הזה בפועל בינינו, מתוך זה אנחנו נתחיל להבין מה הבורא דורש מאיתנו ואיך אנחנו צריכים להתנהג, מזה יהיה לנו ברור.

שאלה: ביחס ל"כחומר ביד היוצר", אנחנו חומר בידי הבורא אבל הוא כותב ש"אסור לאדם לומר שהוא מחכה שהבורא ייתן רצון וחשק לעסוק בתורה", אז איך להתייחס לזה שאתה בידי הבורא אבל אסור לך לחכות שהוא ייתן לך רצון?

אנחנו רוצים בעצמנו כל פעם, בגלל שזה לא רק אני אלא העשירייה כולה, לנסות להזדרז בלהידמות לבורא ביחסים בינינו וכל הזמן להימשך להידמות לו.

תלמיד: אז במה אנחנו חומר בידיו?

הוא נותן לנו את כל התנאים ההתחלתיים שמהם שהתחלנו, נולדנו, גדלנו, ובמה שאנחנו נמצאים עכשיו, כל השינויים שאנחנו מרגישים בחברה שלנו, בעשיריות שלנו, שאנחנו עוברים זה הכול מגיע מהבורא ישירות.

תלמיד: אם הכול מגיע ממנו, אבל למה הוא כותב בסוף הקטע "אלא צריכים להרגיל ולשכנע את הגוף שילך לפי חוקי התורה, בין שהוא מסכים או לא."?

ה"גוף" הוא מתכוון לרצון לקבל, ולא לבשר. אנחנו צריכים להרגיל את עצמנו שאנחנו בעצם רוצים רק להיות בהרגשה יפה, טובה זה אל זה, כך שאנחנו מתקרבים להשפעה הדדית עם החברים עד כדי כך שלא נשאר לנו כלום חוץ מיחס טוב. ובעזרה הדדית כזאת אנחנו מתקנים את עצמנו.

תלמיד: אבל במה אנחנו בדיוק חומר בידי הבורא? מה הוא עושה לנו?

הוא עושה בנו כל מיני שינויים, ואנחנו על פני השינויים האלה צריכים כל הזמן לסובב את עצמנו לחיבור.

תלמיד: אז הוא משנה אותנו, ואנחנו צריכים להתחבר בהתאם לשינוי?

כן.

תלמיד: מה הוא משנה בנו?

הוא עושה אותנו כל פעם אגואיסטיים יותר גדולים בכל מיני אופנים, ואנחנו צריכים להבין שזה בא ממנו, וכביכול אנחנו משחקים עימו. המשחק שלו בזה שהוא מקלקל את הטבע שלנו, ואנחנו משתדלים לתקן את עצמנו, וכך כל הזמן אנו נמצאים עימו במשחק.

תלמיד: במשחק הזה, הפעולה של החיבור היא שלנו? או שגם היא מה שנקרא "חומר ביד היוצר"?

פעולת החיבור היא שלנו. אנחנו מבצעים את החיבור, או מבקשים כוחות לחיבור, או להבין את החיבור, וכן הלאה.

שאלה: אפשר להגיד פרקטית שלהיות כחומר ביד היוצר זה להיות כחומר ביד החברה?

לא הייתי אומר את זה, כי בכל זאת אנו בידיים של הבורא.

תלמיד: איך לראות את זה שמצד אחד אתה חומר בידיים של העשירייה, שהם מעצבים אותך, ומצד שני אתה חומר ביד היוצר? איך לקשור בין השניים?

על ידי החברה אנו מתקנים את עצמנו להיות יותר ויותר בדבקות לחברה, על פני אותם תנאים מקולקלים כביכול שהבורא מייצב בינינו.

תלמיד: זו לא החברה שמעצבת, מפסלת, ובונה את מי שאתה?

לא. בכללות כן, אבל בכל זאת לא הם עושים את זה בכוונה, אלא רק הבורא.

תלמיד: ומה החברה עושה עליך? מה הפעולה המשמעותית של החברה עלייך?

החברה מייצבת את כל התנאים , ועושה מתוך עצמה גם פעולות כאלה כדי להיות כאיש אחד בלב אחד. אבל בכל זאת התיקון שלך הוא כלפי הבורא, בתפילה, שאתה רוצה להידבק בו.

שאלה: אמרת שהעשירייה היא צורה חיצונית בשבילנו. אתה יכול להסביר את זה?

אני לא זוכר עכשיו. אני מבין אותך, אבל אני לא יודע על מה מדובר.

שאלה: הנושא של הרגשה של כחומר ביד היוצר וכן הלאה קשור למקום שבו אנחנו נמצאים מבחינת העולמות הרוחניים? עשייה, יצירה, בריאה ואצילות?

אנחנו נמצאים בחיבור בינינו, בקבוצה שלנו, מול הבורא. ובמידה שאנחנו נעשים מחוברים בצורה אחידה, אנחנו נעשים יותר דומים לו, ולפי זה אנחנו מתקרבים אליו, ופוסעים על מדרגות העלייה.

תלמיד: האם יהיה נכון להגיד שהעשירייה היא תמיד רמה אחת מעלינו?

כן, העשירייה תמיד נמצאת מעלינו.

תלמיד: רמת אחת מעלינו. זאת אומרת אם אני מרגיש את עצמי בעולם העשייה, העשירייה היא בבריאה?

את זה לא אמרתי. היום אתם מנסים להוסיף כל מיני דברים שאין בהם שום יסוד.

שאלה: אנחנו לומדים באופן כללי שהבורא הוא תכונת ההשפעה, והנברא לפני התיקון הוא רצון לקבל על מנת לקבל. איך להבין את זה שהרצון לקבל על מנת לקבל הוא כחומר ביד, תכונת ההשפעה, איך היחסים האלה?

זאת אומרת הכוונה על מנת לקבל נשלטת לחלוטין על ידי תכונת ההשפעה? על ידי הכוונה להשפיע? האם נכון להגיד כך?

כן.

שאלה: כתוב בקטע, "צריכים להרגיל ולשכנע את הגוף שילך לפי חוקי התורה, בין שהוא מסכים או לא." נראה שפעם הייתה לנו אפשרות באמת להרגיל אותו ולעשות סדר, ועכשיו פחות. האם יש איזו סגולה כדי להרגיל את הגוף שילך לפי חוקי התורה, ולא לפי מה שהוא רוצה?

כן, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות. אז תתחבר לחברים, תבצע את פעולות החיבור, ותראה שזה יתגלה בך.

שאלה: דיברנו עכשיו הרבה על הקבוצה, והיחסים בין בורא, קבוצה. והיות ומדובר כאן על "חומר ביד היוצר", האם נכון להבין שהקבוצה היא היסוד שעליו נבנה הכלי, והקבוצה היא כמו כלי שבו משתמש הבורא כדי לעצב אותנו?

כן.

שאלה: יש רגעים שהרצון הוא מאוד מאוד חזק, וזה גורם לנו להרגיש שהזמן לוחץ, שהזמן חולף, ואנחנו צריכים למהר ולהזדרז. איך לאזן את הרגשות האלה כשהם כל כך עוצמתיים?

רק על ידי חיבור יתר בינינו. בכלל, חיבור יתר בינינו בכל מצב שלא יהיה, מיד נותן לנו פתרון. לא חשוב כלפי איזה מצב. ברגשות, במחשבות, בהחלטות. תמיד בחיבור יתר נמצא הפתרון.

שאלה: איזה פעולות קונקרטיות מלבד חיבור צריך לקיים כדי לקיים את חוקי התורה עם התוצאה המקסימלית עבור העשירייה?

לא יצא לכם כלום כי אין לך עשירייה, אין לך קבוצה שתרצה להתחבר, ובינתיים אני לא רואה את זה. תעבירי להם את כל זה.

תלמידה : יש לנו עשירייה, קבוצה אולי לא, אבל עשירייה יש.

מה זה עשירייה, שאתן סופרות על האצבעות כמה אתן? כאלה יש בעולם עשרה מיליארד.

תלמידה: אנחנו משתדלות.

אתן משתדלות?

תלמידה: כן.

אם אתן משתדלות זה יצליח, כי בזה תלוי הכול.

שאלה: האם אפשר להרגיל את הרצון לקבל לחיבור בעשירייה, לא חיבור חיצוני אלא חיבור פנימי?

לא. את הרצון לקבל אתה לא יכול להרגיל לחיבור בעשירייה. כי זה נגד הטבע שלו.

שאלה: האם אפשר להרגיל את הרצון לקבל לביטול בפני החברים?

גם אי אפשר. יכול להיות לצורות חיצוניות לפעמים כן אפשר, אבל זה הכול לא על מנת להשפיע, זה לא לטובת הזולת.

תלמיד: אז למה כן אפשר להרגיל אותו כשאומרים פה?

את הרצון לקבל?

תלמיד: כן.

זה לכל דבר שהוא מרגיש שיש לו מזה טוב.

תלמיד: הוא כותב בקטע  "צריכים להרגיל ולשכנע את הגוף שילך לפי חוקי התורה,".

כן. זו בעיה גדולה כי זה נגד הטבע.

תלמיד: אז מה כאן העצה של ההרגל, להרגיל את הגוף?

לעשות, ולעשות פעולות שאתה מרגיל את הגוף לפעולות השפעה וחיבור עד שהוא יתרגל כך להיות.

תלמיד: כשאתה אומר, " לעשות, ולעשות", אלה פעולות פנימיות או חיצוניות?

חיצוניות. לפנימיות אנחנו לא מסוגלים. אבל מפעולות חיצוניות לאט לאט זה יטפטף גם לחלק הפנימי של הרצון.

שאלה: לדוגמה, מה הפעולות החיצוניות של החיבור? אנחנו אומרים הרי שכל החיבור שלנו הוא פנימי?

לא. למה? אם אנחנו משתתפים בכנסים, בסעודות, בכל מיני דברים, אז למה לא?

תלמיד: אז פה אני לוקח רגע את השאלה שנשאלה בהתחלה שהוא יכול היה להרגיל את עצמו לכל מיני פעולות כאלו חיצוניות.

כן.

שאלה: והיום הוא רואה שכבר פחות ופחות יש לו כוח להרגיל את עצמו לכאלה פעולות. אז מה העצה לחבר שמתקדם בדרך ורואה שאין לו כוח להרגיל את עצמו?

הוא צריך לשנות את הסביבה, שהסביבה יותר תלחץ, יותר תיתן לו דוגמאות. ואז הוא יעשה מה שהסביבה מראה לו לעשות, מה שהסביבה דורשת ממנו.

קריין: קטע מס' 4. כותב בעל הסולם.

"הזהירו חז"ל: "עשה לך רב וקנה לך חבר". וכמו כן הבחירה בספרים כנודע. כי רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהיינו, בבחירת הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד היוצר."

(בעל הסולם. מאמר "החירות")

שאלה: האם האדם הוא "כחומר ביד היוצר" בידי הסביבה או בידי הבורא?

הכול בידי הבורא, אבל איך שזה מגיע אלינו מהבורא דרך החברה אלינו ואיך שמגיע מאיתנו לבורא גם דרך החברה.

שאלה: איך אדם יודע שהוא בחר בסביבה? לכאורה, הסביבה היא אותה סביבה, והכוחות שלו הולכים ונחלשים.

כן.

תלמיד: איך הוא יכול להגדיל את החשיבות של הסביבה בעיניים שלו כך שהוא יתפעל מהם יותר? יקבל מהן יותר רושם כדי לקבל כוחות להרגיל את עצמו על פני הרצון הגדל?

רק על ידי חיבור. זו הסגולה.

שאלה: חבר יכול להיות גם חבר וגם רב. מה הגבול שבו אני צריך להתייחס אליו כאל רב, ומתי אני צריך להתייחס אליו כאל חבר?

החבר הוא זה שאיתו אתה מתחבר כדי להתקרב לבורא, והמורה הוא זה שאתה נכנע כלפיו כדי להתקרב לבורא.

תלמיד: אם אני מתבטל והולך לפי מה שהחברים רוצים. האם ברגע הזה בשבילי מי הם, מורים או חברים?

אם אתה מבטל את עצמך, אז הם מורים, אבל אם זאת קבוצה, אז זה כבר משהו אחר. שאלת אותי על חבר ועל מורה, כאשר החבר הופך להיות מורה, האם זו קבוצה זה כבר משהו אחר, אז אתה מבטל את עצמך בפני הקבוצה כדי להתכלל בהם ולהיות איתם.

שאלה: איך להבין נכון באיזה מקרים אנחנו צריכות להשקיע מאמצים ומתי לשים הכול בידי הבורא?

אנחנו צריכים להשקיע מקסימום יגיעה, מקסימום מאמץ, וכשאנחנו רואים שכבר אין לנו יותר כלום בידיים, אז אנחנו לחלוטין יכולים לבטל את עצמנו בפני הבורא ולאלץ אותו לפעול.

שאלה: כשאנחנו מגיעים לחכמת הקבלה אנחנו מגיעים לאיזו קבוצה כזו או אחרת, את הבחירה הזאת הבורא עשה בשבילנו?

כן.

תלמידה: כשאתה מגיע לחכמת הקבלה הבורא עושה עבורך את ההחלטה, ואם אתה מחליף עשירייה, ברצונך לרכוש כאלה חברים, שיתנו לך יותר התפעלות, אז יוצא שאתה בוחר את הסביבה הזאת. זו שאלה כזאת עדינה.

לא שאלה ולא עדינה, העשירייה שבה את נמצאת בה את צריכה להישאר, ורק לאותם החברים שאיתם את נמצאת בעשירייה את צריכה להתייחס כאל המדרגה העליונה, ולא לרוץ מעשירייה לעשירייה.

שאלה: אם אנחנו צריכים להיות כחומר ביד היוצר ולהתבטל בשביל זה, אז מה התועלת לרצון שהבורא נתן לנו?

שאנחנו נבחר בין רצון טוב ורצון רע, כל פעם רצון טוב לחיבור בינינו ולחיבור עם הבורא.

שאלה: מהי הסביבה הנכונה?

סביבה נכונה זו סביבה שכולה רוצה להגיע לדבקות בבורא, שכולה רוצה להתחבר כדי להגיע לדבקות בבורא, היא צריכה להגיע לדבקות בבורא כדי להשפיע לו מכולה, מכל הסביבה, את היחס הלבבי שלה, את האהבה שלה, זאת "סביבה טובה".

תלמיד: איפה כאן המחשבה החופשית של האדם?

אין לאדם מחשבה חופשית, כול מה שיש לו הוא מקבל מלמעלה. מתי יש לו בחירה? מתי שמקבל כמה מחשבות.

שאלה: לפעמים אנחנו מרגישות שאפילו ההתגלות הקטנה ביותר של חיסרון מחברה היא טריגר מאוד חזק לחיבור, לתפילה, אבל זה קורה לעיתים נדירות. מה אנחנו יכולות לעשות כדי שיהיו יותר גילויים כאלה, שנראה יותר שלחברות באמת יש כזה חיסרון?

אתן צריכות להיות יותר רגישות זו לזו, להרגיש שאתן תומכות ועוזרות זו לזו, ובצורה כזאת אתן תשנו מהר את תכונותיכן הפנימיות ותתקדמו.

שאלה: בקטע 4 כתוב, "הזהירו חז"ל: "עשה לך רב וקנה לך חבר". וכמו כן הבחירה בספרים כנודע." האם בכל שנות חיי האדם ספרי הקבלה מספיקים למלא לו את כל צרכיו כולל הגשמיים?

עד גמר התיקון זה מספיק.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים להשקיע מקסימום יגיעה, מקסימום מאמץ, וכשאנחנו רואים שכבר אין לנו יותר כלום בידיים, אז אנחנו יכולים לבטל את עצמנו לחלוטין בפני הבורא ולאלץ אותו לפעול. יש לי חיסרון שנגיע למצב הזה. מה עוד אפשר להוסיף כדי להתקרב לזה?

יש לך חיסרון מאוד טוב, גם ראש ולב, הכול יש לך, אלא קצת יותר סבלנות, זה לוקח זמן. זה כמו עם התרופות בעולם הזה, הרופא אומר שחייבים לקבל את התרופה שבוע או שבועיים, אז אין ברירה. כך הנשמה שלנו בעניינים רוחניים, היא צריכה לקבל עוד ועוד מנה יומיומית, ואחר כך מרגישים שזה משתנה. אז קצת יותר סבלנות.

תלמידה: כשאני מבחינה בחוסר סבלנות, מה אתה מייעץ לי לעשות כדי להתמודד עם זה בצורה הכי מועילה לעשירייה?

חוסר סבלנות זה מהאגו. כי זה שאני בכל יום עושה פעולה לקראת הבורא, אני כבר עושה לו תענוג, אני כבר מביא לו שמחה. אלא אם אני לא מרוצה, אז זה סימן שהרצון לקבל האגואיסטי שלי הוא דורש מילוי, וזה לא טוב.

תלמידה: מה לעשות ברגע שאני מזהה את זה? אני מבינה שזה מהאגו, איך לתעל את זה?

הייתי מרגיע את עצמי, שאני צריך לעשות טוב לבורא דרך חברים, ויותר מזה אני לא רוצה, העיקר שהחברים והבורא יקבלו ממני תגובה נכונה, טובה.

שאלה: איך הרצון לקבל מרגיש את עצמו במצב של כחומר ביד היוצר, האם הוא מרגיש טוב, או להיפך, מרגיש התנגדות, עבודה, או שאנחנו צריכים כל הזמן להביא את עצמנו למצב הזה?

כן, עלינו כל הזמן להרגיש את עצמנו כחומר ביד היוצר.

תלמידה: האם הרצון לקבל כל הזמן מתנגד לזה?

בוודאי, אבל אנחנו לא צריכים לייחס לזה חשיבות. עלינו כל הזמן לחשוב איך לעשות כך שהבורא יתחיל עכשיו לפסל ממני אדם.

תלמידה: האם הביטול הוא כשאני עושה רב וקונה חבר, ואז אני מרגישה את עצמי כחומר, כלומר ג׳ הדברים האלה קשורים?

כן, אבל זה מיוסד על ביטול עצמי. אם את מבטלת את עצמך, אז זה קורה בך.

שאלה: קודם הזכרת ששום דבר לא קורה לגוף הפיזי שלנו, אלא הגוף הרוחני, הנשמה, זה מה שמשתנה. עכשיו אמרת שלאדם אין בחירה חופשית, אין לו מחשבה חופשית. מה זה אומר שלאדם אין מחשבה חופשית?

האדם מקבל מהבורא את מה שיש לו.

תלמיד: האם כל מחשבה שיש לי היא מהבורא? האם אין מחשבה רוחנית, מחשבה גשמית או שכל רוחני?

מאיפה יש לאדם מחשבות? פתאום מגיעה מחשבה לראש שלי, מאיפה היא באה? ודאי שהיא מגיעה מהבורא, זה ברור. כאן נשאלת השאלה, מהי התועלת? התועלת היא שנענה על כל המחשבות האלה בצורה נכונה, נגיב עליהן בצורה נכונה.

שאלה: האם האדם צריך להשקיע מאמץ בנקודה של אין עוד מלבדו ובחיפוש שלו או בפעולות גשמיות?

כן. האדם צריך כל הזמן להשתדל להיות קרוב יותר לבורא בזה שהוא רוצה לעשות את הדברים בצורה נכונה שתהיה טובה לבורא.

שאלה: איך הנקודות המחוברות משפיעות על הנקודה שלי שבלב, האם אלו חוקים של פיזיקה רוחנית?

כן.

שאלה: כל יום שישי יש לנו מפגש רווקים של "בני ברוך". איזו הכנה אנחנו צריכים לעשות לפני הפגישה הזאת כדי שנרגיש בידי הבורא, אנשים שרוצים לבנות משפחה כמו שהמקובלים מורים לנו?

לחשוב על זה שאתם נמצאים בידי הבורא, אתם רוצים לסמוך עליו לחלוטין, וזאת הבחירה שלכם. יש לנו מספיק נשים שיכולות להפוך להיות לרעיות.

תלמיד: כן, יש הרבה. אבל אני מרגיש שאני לא יודע במה אני יכול למלא את אותה אישה עתידית. איך אפשר לבקש מהבורא שייתן לנו את אותו האור בכאלו מפגשים?

אם בטוח יש לכם מטרה משותפת בחיים ובטוח שאתם רוצים להשיג אותה, אז כל היתר לא חשוב, הוא הופך להיות משני. כך תתקדמו, תתחתנו, תתרבו ולא תטעו.

שאלה: האם הספרים צריכים להיות בהכרח ספרי קבלה, או לפעמים אפשר לקרוא ספרים אחרים שגם נותנים התפעלות מאהבה?

לא, צריכים לקרוא רק ספרי קבלה.

שאלה: כשיש רב, ספרים וקבוצה, ההתרשמות הראשונה היא שהכול מגיע מאין, ואחרי זה אנחנו מבינים שהכול מהבורא. במה הבחירה שלנו?

בלחזק את עצמכם בדרך הזו. הבורא עושה את הכול מלבד דבר אחד - האדם צריך לעבוד כל הזמן בלחזק את עצמו בדרך לבורא.

שאלה: האם אני צריכה לבטל את עצמי בפני החיבור אבל לא בפני החבר?

בטח שצריך להתבטל כלפי החבר.

תלמידה: כשהבורא שולח כמה מחשבות לאדם, האם אז הוא נותן לו את חופש זכות הבחירה?

כנראה.

קריין: קטע מס' 5.

"כל הברואים, הם "כחומר ביד היוצר, ברצותו מרחיב וברצותו מקצר". גם לא יכעוס כלל על הרשעים, אלא יחמול עליהם לא פחות משהוא חומל על נפשו עצמו."

(בעל הסולם. אגרת מ"ה)

קריין: קטע מס' 6.

"כתוב, כחומר ביד היוצר, כן אתם בידי בית ישראל. זהו חומר של אותה זכוכית, אשר אע"פ שנשברת, חוזרת ומיתקנת, ויש לה תקנה כמקודם לכן. כך ישראל, אע"פ שמתים, חוזרים לתחייה. ישראל, זה עה"ח [עץ החיים], ז"א. ומשום שבני ישראל יתדבקו בעה"ח, יהיו להם חיים, ויקומו מעפר, ויתקיימו בעולם, ויהיו לעם אחד לעבוד את הקב"ה."

("זוהר לעם". וישלח. מאמר "אל תיראי תולעת יעקב", סעיפים 254-253)

אלו פשוט מילים יפות.

שאלה: האם נכון להבין שהשכל הוא חלק מהאגו ושהאמונה למעלה מהדעת היא הדבקות בבורא?

כן.

שאלה: השיעורים שלך מאוד מעוררים, ויש רצון, דחף להתחיל לעבוד את ה׳. השיעורים האחרונים ממש תופסים את הלב. איך לסמוך על הבורא ולהגיע להחלטה שאני רוצה לשרת רק אותו?

תחשבי על זה יותר, ואז תיווכחי לדעת שרק המחשבה הזאת היא הנכונה, היחידה האמיתית.

שאלה: קצת קשה לדמיין מהי תכונת ההשפעה, אפשר לתאר אותה כאילו היא טוב, רחמים, חמלה וסבלנות. אם אנחנו מאמינים שהבורא טוב ומיטיב, אז גם היחס שלנו לחברים צריך להיות כזה. איך אפשר באותו רגע להרגיע את האגו, האם אפשר לומר שאני לא רוצה לסבול ועדיף לי כך?

אפשר הכול, צריך רק לסדר את המחשבות, לסרק אותן. זה לא יעזור, צריך לעשות זאת בתוך הראש. תנסו וזה יצליח.

(סוף השיעור)