002_heb_o_rb_bs-tes-04_3

שיעור עם רב"ש מתאריך 01.01.1970

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/yca53GwU?activeTab=downloads&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. פרק א'

רב"ש: נראה למטה ר' הוא אומר,

ר כי סבת התפשטות האור והסתלקותו אחר כך גרם להעשות מציאות כלי. זה רט"ז למטה אות ר'.

מדוע דווקא על ידי הסתלקות האור נעשה כלי? אז הוא מסביר,

ר) כי עיקר כלי נעשה ע"י הרשימו הנשארת אחר הסתלקות האור, כמבואר כאן בדברי הרב, ואם כן שניהם שוין בעשית הכלי. ולפיכך צריכים כאן ב' זווגים, הנקראים: הסתכלות א' והסת"ב, כי הסת"א היא להתפשטות האור, שנקראת טעמים והסתכלות ב' היא להסתלקות האור, שעל ידי שתי בחינות זווגים הללו, נשלמות כלי קבלה של (המדרגה,) המדרגות

וזה קצת קשה, מדוע הוא מכנה הסתכלות ב' להסתלקות האור? זה נמשך לא בכדי שלא תסתלק נעשה עוד הפעם. זה תוצאה. היות שהיה ביטוש פנים ומקיף, והיות שנאבד לו המסך, היות שמפסיקים לקבל, והיות כל זמן שיש לו מסך האור מאיר, נקרא זה הסתכלות ב'.

אם כן מה הפירוש הסתכלות ב' או להסתלקות האור? הייתי אומר הסתכלות ב' זה בזמן הסתלקות האור, והיות שהוא רוצה לבאר לנו איך נעשה כלים על ידי הרשימות שנשארו באור, נמצא זיווג הב' שנעשה, על מה? על נקודות, הוא גורם לנו שבכל כלי וכלי נשאר רשימו ממה שהיה.

עוד הפעם,

והסתכלות ב' היא להסתלקות האור, שעל ידי שתי בחינות זווגים הללו, נשלמות כלי הקבלה של המדרגה,

וזסו"ה כש.. בתוכך כאשר שש ה' להטיב אתכם כן ישיש ה' (וגו'). להאביד אתכם כי שש וישיש פירושם זווג, ויש זווג עליון להאביד שפירושו הסתלקות האור, כמו שיש זווג עליון להיטיב שפירושו התפשטות האור, כנ"ל, ולפיכך מכונים שניהם ששון.

אבל כאן משמע שהסתכלות ב' היא להסתלקות האור. מה שאין כן אם לא היה זיווג ב'.

תלמיד: לא היה הסתלקות, ככה ... ...

רב"ש: לכן כן, לכן הוא אומר עכשיו שאפילו בזמן הסתלקות האור יש זיווג. לכן זה קצת קשה.

תלמיד: ללשון

רב"ש: ללשון זה קשה, רק הרב מכנה האור הראשון בשם אור ישר, אור רחמים ואור השני שם האור הקומות שיוצאות בזמן הסתלקות, הוא מכנה אותם בשם אור חוזר, בשם דין, בשם הסתלקות האורות, על זה מסתמך.

אם כן צריכים להתחיל רט"ז אות י'. מה כתוב באות י',

י) ולפי כאשר האור הראשון חזר ונסתלק היה מסתלק ש בבת אחת וברגע אחת, לכן כל מציאות אור הנשאר נעשה מציאות כלי אחד, והוא נקרא בחינת כלי, הנקרא כתר, כי עדיין האור העליון, לא היה נבדל ביוד ספירות, כי עדיין לא היה ניכר היותן יוד ספירות. ומה שנקרא כתר ולא ספירה אחרת, הטעם הוא, כי לעולם הכתר קרוב אל המאציל.

יא) אמנם אע"פ שביארנו, היות בכלי זה, מציאות כלי מלכות ויסוד וכו' לא מפני זה יקראו יוד כלים, כיון שעדיין לא יש הכר להיותן יוד ספירות, וגם כן כי האור נסתלק ביחד, רק הענין הוא מה שאני אומר עשר ספירות והם כלי אחד זה כדמיון כלי ארוך אחד, אשר החלקים שלו אינם שוים, ת כפי התרחקות של החלקים ההם מקצתם אל קצתם. בגשמי רואים לפעמים כלי אחד, יש קווים, מה שיותר רחוק מתחתית נקרא יותר למעלה.

למדנו שהסתלקות הייתה בבת אחת לכן נקרא כלי אחד. נראה באות ש'. הוא שואל,

ש) ואע"פ שנעשים שם זווגים דהכאה בדרך הסתלקות האור, ויוצאות משום זה, ד' קומות של ע"ס זו למעלה מזו, כמ"ש לפנינו, אם כן, מדוע הוא אומר שהסתלקות הייתה בבת אחת? עם כל זה נחשב להסתלקות אחת ברגע אחד, משום שאור העליון מזדווג עם המסך בדרך הזדככותו והעלמתו, וע"כ אין הזווגים הללו נבחנים להתפשטות.

מה כתוב כאן? באמת היה כאן ביטוש פנים ומקיף, הוא זיכך את המסך, ממילא נסתלק האור. מה שאנו אומרים שהיה באמצע ד' זיווגי דהכאה, זה מסיבת היות והמסך כלול מחמש בחינות, לכן כל זמן שיש קצת מסך, האור מופיע שם אבל זה נקרא הסתלקות בבת אחת, הסתלק בבת אחת. לא היה כאן שום שינויים. הזיווגים האלה מה שהאירו, הוא לא בא עכשיו להאיר, זה דבר נמשך מאליו. כל זמן שאין מסך האור מאיר.

הביטוש אחד שהיה המסך מוכרח להסתלק. זה בדומה שבאדם נופל מקומה חמישית. הוא לא בא מקומה חמישית ישר לארץ. בא לקומה רביעית, לשלישית עד שבא לא... אבל הוא כבר מוכרח ליפול, הוא לא יכול לעמוד באמצע. לכן נקרא זה הסתלקות אחת בבת אחת.

הרב לייטמן: אפשר להגיד…

רב"ש: ת', אשר החלקים שלו למעלה אינם שוים, ת כפי התרחקות של החלקים ההם מקצתם אל קצתם.

ותבין אות ח'

ת) ותבין זה ממ"ש בחלק א' (באו"פ דף ד' סעיף נ'), אשר באור העליון גופו נבחנות ד' הבחינות: חו"ב תו"מ, עוד בטרם שמתפשט לזווג דהכאה. עד שבא למלכות. והנה משום זה, נתרשם גם הכלי האחד מאותן ד' בחינות חו"ב תו"מ שבאור. ולפיכך נבחנות עשר הספירות באותו כלי אחד שנקרא מלכות ג"כ, דהיינו לפי התרחקות ד' הבחינות ההן מקצתן אל קצתן. זאת אומרת, לפי הבחן ד' בחינות דאור ישר.

אמנם לפי ד' שאין כאן אלא כלי אחד, שהוא מלכות, משום זה נחשב גם האור לאור אחד, בלי הכר של יו"ד ספירות, מטעם שאין לנו תפיסה באור אם לא מערכי התלבשותו בכלים, ומתוך שהכלי הוא אחד, נמצא לנו שהאור הוא ג"כ אחד.

אם זה כלי אחד, מדוע מ... התרחקותו? אז הוא אומר, הרי יש כלל, בכל מדרגה מוכרח להיות חמש בחינות, וזה נמשך באור ישר. ולומדים מה שרחוק ממלכות, נקרא יותר זך. לכן הגם שכלי אחד של מלכות, הוא אומר, מכל מקום נכלל מכל החמש בחינות.

דף רי"ח. מדבר, אז הוא אומר,

מבאר הרשימות הנשארות אחרי הסתלקות האורות. ואור חוזר היורד בזמן ההסתלקות, ובו י' ענינים:

א) וצריכים אנו להודיעך עתה, בהקדמה אחרת, כוללת כל העולמות, והוא, בענין חזרת האורות אל המאציל. כי זולת מה שביארנו במקום אחר, כי אף על פי שהם עולים ומסתלקים, הנה הם א ממשיכים ממעלה למטה מן המאציל בחינת אור הנקרא אור חוזר. כוונתו על אור הנקודות, שבא בזמן הסתלקות.

א) כי בשעת הסתלקות אור הכתר, שהוא מסבת עלית מלכות לז"א שנזדכך בחינה ד' על בחינה ג', בפרצוף גלגלתא, הנה נעשה אז הזווג דאור העליון במסך דבחי"ג, ונמשכות ע"ס דאו"י ועשר ספירות (ואו"ח) דאור חוזר בקומת חכמה כנודע, ועד"ז נעשו זווגים בכל המדרגות, שבדרך עלית המסך לזיכוכו, כמ"ש לעיל.

וז"ש הרב "כי אע"פ שהם עולים ומסתלקים, הנה הם ממשיכים ממעלה למטה מהמאציל בחינת אור הנקרא או"ח. כי כל זווג דהכאה ממשיך או"ח מאור העליון, כי אותו חלק האור הנדחה ממלכות נקרא או"ח.

מה הוא אומר לנו כאן? הוא אומר, מה היה בראש? האור בא למלכות דראש, ומלכות דראש דחה אותו ועשתה חישוב, כמה שהיא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע, את זה תקבל, וכמה שלא יכולה לכוון, לא תקבל. את חלק ראש שלא יכול לקבל, דחה אותו, נקרא אור חוזר, הוא דוחה את האור. נמצא אור מקיף נקרא אור שנדחה, אור חוזר, כן?

כשאנו אומרים כלל, כל חידוש אור בא, היינו מקודם היה מאיר כתר, וכתר כלול כל הספירות. עכשיו כתר לא מאיר, רק חכמה, אינני אומר שנשאר חכמה ממדרגה הקודמת אלא חכמה זה אור מחדש. אם כן, מאיפה מאיר עכשיו חכמה? מאור הנדחה מאור חוזר מאור מקיף. לכן הוא אומר, הנקודות שמאיר עכשיו נקרא אור חוזר, משום שהוא בא עכשיו מאור חוזר שהוא דוחה אותו ולא רוצה לקבל אותו.

אות ב'

ב) עוד יש בחינה אחרת גדולה ורב התועלת, והוא, כי לעולם אף על פי שמסתלקים, האורות, אינם מסתלקים לגמרי בכל בחינותיהם עצמם ועולים, אמנם מניחים מכחם ומבחינת עצמם קצת הארה למטה, במקום אשר עמדו שם בראשונה. במקום שהיו אורות בראשונה, אז שאורות מסתלקים מניחים הארה במקומו.

במקום אחד הוא מפרש, זה גם כן קשה להבין, הוא אומר, אין הסתלקות באור. אין מקומות. רק אין כלים, לא רואים אותו. מה שכן רואים אותו, הארה בעלמא זה נקרא רשימה. לא שעולה, מסתלק, וחלקים. אור לא ניתן להתחלק, רק מה שרואים, חלק קטן מאוד, זה נקרא ברשימה מהאור. האור לא שהיה ויצא, חתיכה נשארה. במקום אחד כך הוא מפרש.

זה שאומר, וזו ההארה אינה נעקרת משם לעולם ועד, אף גם בעת עלייתם למעלה. אף שאור מסתלק למעלה, הרשימה נשארת והארה הזאת נקרא ב רשימו, בסוד, שימני כחותם על לבך, הנזכר סוף פרשת משפטים בסבא.

ב) הרשימה דומה לחותם, כי כמו החותם, אחר שמסתלק ממקום שהיה דבוק בו פעם, נמצא מניח שמה כל צורתו אף משהו לא יחסר, כן דרך אור העליון, גם כן מדברים ממשל אם נתפשט לאיזה מקום, אע"פ שחזר ונסתלק לאיזה סיבה, הוא מניח שמה כל צורתו אף רושם קטן לא יחסר, וסופו לחזור ולהגלות בכל אותו השיעור כבראשונה.

בזה יש כאן הרבה דברים לשאול. מה יש לשאול כאן? אנחנו לומדים, בחינה אחרונה נאבדת. מה זה בחינה אחרונה?

תלמיד: ראש.

רב"ש: העביות. המסך, לא האור. האור נשאר. רשימו דהתלבשות נשאר. מה זה רשימו דהתלבשות? רשימו מהאור שהיה לו. אבל מה נאבד לו? ההתגברות, נקרא נקבה, העביות והמסך. הכוח הזה לא נשאר לו הרשימו מזה שיוכל עוד הפעם להמשיך כמו שהיה מקודם אבל מאור נשאר, רשימו דהתלבשות.

תלמיד: פעם אחת…

רב"ש: הרשימה לא מסתלקת. האור, הרשימו לא מסתלקת מאור שהיה בה. בפרצוף ע"ב היה אור של ד' עביות?

תלמיד: לא.

רב"ש: אם כן מה אתה רוצה, בפרצוף גלגלתא אור של ד' דעביות? אז אני אומר, נשאר שם ד' דהתלבשות.

תלמיד: איפה נשאר?

רב"ש: באותה כלים שהיה בה אור.

תלמיד: ... בגלגלתא זה נשאר.

רב"ש: כן.

תלמיד: אבל בע"ב לא.

רב"ש: לא היה שם אור.

תלמיד: אז מה זה ד' דהתלבשות שיש בע"ב, זה לא מהראש שהיה בגלגלתא?

רב"ש: התבלבלת. אנו לומדים מהרשימות שנשארו בכלים, הם ממשיכים עוד הפעם מדרגה חדשה. נמצא ע"ב יצא על האור שהיה בכלים דגלגלתא, נשאר שם רשימות, יצא ע"ב. הלאה. פרצוף ס"ג יצא על הרשימות שנשארו מהאור שהיה בפרצוף ע"ב. איזה אור היה שם? עביות מדברים ... ג' דעביות. לכן נשאר עכשיו בע"ב בחינה אחרונה וג' דהתלבשות. לכן ס"ג יש לו מה שנשאר מע"ב, יש לו רק ג'/ב'. זה מבחינה…

עוד הפעם, אנו לומדים שפרצוף ע"ב יצא על הרשימות של... נשארו בכלים דגלגלתא מהאור שהיה בכלים בגלגלתא נקרא בחינה ד'. והם נשארו איפה? בכלים דגלגלתא. אחר כך אנו לומדים, שפרצוף ע"ב יצא על ב' רשימות, רשימו דהתלבשות, רשימו דעביות. אחר כך אנו לומדים, רשימו דהתלבשות יש רק בראש דע"ב. מה שאין כן בגוף דע"ב אין רשימות. ואחר כך אנו לומדים היות בהתלבשות לא יכול להיות זיווג, אז אמור להיות בהשתתפות דבחינה ג' דעביות. לכן אחר כך שפרצוף ע"ב, ראש דע"ב, עושה זיווג על ג' דעביות, נכלל שם ד' דהתלבשות גם כן, שהיה בצוותא עם ד' התלבשות. לכן ג' דעביות שהתפשט למטה, יש שם גם כן...

תלמיד: ד' דהתלבשות.

רב"ש: ד' דהתלבשות. וזה היה רק בפרצוף הטעמים, התפשטות ראשונה שהיה בתווצ..(?) בנקודות דע"ב כבר לא, כבר אין שמה רשימו דהתלבשות.

תלמיד: ד' דהתלבשות.

רב"ש: ד' כבר אין שם, כך למדנו. אם כן מאיפה יש ע"ב? אבל ג' דעביות כן היה, אור נשאר...

תלמיד: נשאר.

רב"ש: רשימות מג' דעביות, מאור הזה.

אנחנו צריכים להתחיל, איפה?

תלמיד: באות ג'.

רב"ש: אות ג'.

הוא נותן כאן טעם, מדוע האורות שמסתלקים מניחים רשימה? אז הוא אומר,

ג) והטעם הוא, כי האורות העליונים הם לאורות התחתונים, בבחינת אב אל בנים, אשר חשקו תמיד להשפיע בהם, כמבואר אצלנו בכבוד אב ואם. כי ניצוץ אחד מהאב נמשך אל הבן, ואינו זז ממנו לעולם, וכן הענין בכאן ביוד ספירות, כי העליונים מניחין במקום הראשון שהיה שם קצת הארה הנקרא ג רשימו, כדי שמשם יומשך הארה לתחתונים.

העליון מניח הארה בתחתון, שיהיה תחתון יקבל הארה על ידי הרשימו מאור העליון.

הלאה, אות... מה יש כאן? אות ג'. אז הוא אומר,

ג) וזה נוהג הן באור הן בכלי והן בכללות והן בפרטות. מה הפירוש הדבר? מה הפירוש רשימו מן הכלים? מפרש, כי מן הרשימות, אשר נכללות בטבור של התפשטות הראשונה של א"ק, של אדם קדמון, אשר עלה לפה שלו, נולד ויצא, רת"ס דהתפ"ב דא"ק, דפרצוף ע"ב, המכונה פרצוף ע"ב דא"ק, מה הוא אומר? שמן הרשימות, אשר נכללות בטבור של התפשטות הראשונה כוונתו על המסך שהיה בטבור, והמסך עולה ממדרגה למדרגה עד שעולה בראש, הוא נכלל מכל הרשימות, על ידי זה יצא פרצוף שני תחתון הנקרא התפשטות ב' והנקרא פרצוף ע"ב. זה באופן כללי.

וכן בפרטות, כי רשימה הנשארת בכלי דכתר דהתפשטות א', נעשית לזכר בכלי דכתר דהתפ"ב. למדנו שנשאר רשימו דהתלבשות. וכן בפרטות, כי באופן פרטי, בספירות, כי הרשימה הנשארת בכלי דכתר מבחינה ד' דהתלבשות, נעשית לזכר בכלי דכתר דהתפ"ב. שיש שם, שבא שם כתר דהתלבשות, איפה מתלבש? ברשימו. ומהרשימה הנשארת בכלי דחכמה דהתפשטות ב', נעשה לכלי דזכר בכלי דחכמה דהתפ"ב. ומזווגם יצאו הזכרים בשאר הספירות, כמו שכתב הרב.

הלאה.

וכן מהרשימות הנשארות מד' הקומות, שיצאו בזמן הסתלקות א', הקומות, שיצאו בזמן הסתלקות א' פירוש הדבר, יש לנו טעמים, יש לנו נקודות. התפשטות הראשונה נקראת טעמים. והאורות ש… הקומות שיוצאות בזמן הזדככות, בזמן הסתלקות, הם נקראו נקודות. אז הוא אומר, הנקראות ניצוצין בדברי הרב או אותיות. הוא אמר שם כך, שיש לנו טעמים, נקודות, תגין, אותיות. טעמים הוא התפשטות האור שיצא בפעם הראשונה טרם שהיה ביטוש פנים ומקיף. שאור נסתלק נשאר רשימות, הרשימות שנשאר הוא מתגי... מפרצוף הטעמים, נבחן לתגין.

אחר כך יצא אורות, הם נבחנים נקודות, היות שכל... אפילו שמאירים, מתגלה בכל פעם נקודת הצמצום. דהיינו, שמאיר בחינה ג', כבר ד' שולט על נקודת הצמצום. יוצא ב', על ג' כבר שולטת נקודת הצמצום. לכן אין נקודות. והרשימות שנשארו מהנקודות נקרא ניצוצין או אותיות.

הנה מהן נעשות הנקבות של התפ"ב: דהיינו כי מן הניצוצין שנפלו מקומת הבחי"ג, שהוא ז"א, לכלי המלכות, שהיא בחי"ד, נעשית התכללות מלכות בז"א, אשר אח"כ בהתפ"ב שאור המלכות נתלבש בכלי דז"א, הנה מצא שם את הכלי של מלכות השייכת לו.

... כלים. מה זה כלים? גוף מפה למטה נקרא כלים. אם כן, מה הפירוש שהוא אומר כאן? מהרשימות הנשארות מ... מהרשימות הנשארות מהתפשטות ראשונה יצא זכרים, ומהרשימות הנשארות מד' הקומות נקרא ניצוצין, אותיות. זה ... כלי.

אנחנו למדנו, מה זה זכרים? רשימו דהתלבשות. מה זה נקבות? רשימו דעביות. עוד למדנו, מה ההבדל בין רשימו דהתלבשות, האור שיצא על רשימו דהתלבשות ואור שיוצא על רשימו דעביות? התלבשות אין לו התפשטות בגוף, מה שעביות יש לו התפשטות בגוף.

נמצא, הרשימות שנשארו מבחינת הטעמים נקרא תגין על האותיות, מהם לא בא התפשטות דגוף, אין כלים בהתלבשות. מה שאם כן מהרשימות שנשארו מנקודות, שהם בחינת עביות, הם נקראים אותיות היות מהם כן נעשה התפשטות בגוף מפה למטה הנקרא כלים.

כאן הוא אומר עכשיו דבר צדדי. הוא אומר כך, שיצא פרצוף הע"ב, למדנו, התפשטות עיקרי שנקרא ע"ב, אור החכמה בכלי דכתר, אור הבינה בכלי דחכמה, כמו כן הלאה. הוא אומר שצריך להיות הכנה בכלי דכתר שיוכל לקבל אור החכמה. איך זה? כאן מתבלבלים קצת, אני יודע איך לסדר. נדבר בצורה אחרת. כשיצא ההתפשטות הראשונה בפרצוף גלגלתא היה מאיר קומת כתר. שנזדככה, עלתה מלכות לז"א, היינו שקיבלה עביות (כלים?) דבחינה ג'. לפי הכלל, כל מדרגה חדשה צריכה למלאות הכלים הריקניים, לכן מלכות של בחינה ג' רוצה להאיר בכלי דמלכות, כי אז המלכות (?) לא רוצה לקבל אותה. יש לו רשימו של בחינה ד' של קומת כתר, ועכשיו רק קומת חכמה.

נעשה ביטוש מלשון הרב בין אור חוזר היורד, שלמדנו הכול נקרא אור חוזר, אור חוזר היורד לרשימו שיש בכלי דמלכות שהיא קומת כתר. אבל היות שזה בא אור מחדש, וכלי זה רק רשימו, לכן לומדים, יורדים, נפלו ניצוצין מבחינה ג' לבחינה מלכות, והרשימו של בחינה ד' שהייתה בכלי המלכות עלתה מעל האותיות, מעל הכלי בסוד תגין.

נמצא עכשיו בכלי דמלכות שהיא כלי דכתר, יש לה עכשיו איזה ניצוצין של קומת חכמה. לכן כשבא אחר כך אור הכתר בכלי, אור החכמה בכלי דכתר, יש שם כבר ניצוצין מחכמה, שיהיה אור החכמה בכלי דכתר. ועל סדר הזה הוא רוצה לבאר, אחר כך נפל אור הבינה בכלי דחכמה, מזה יצא אחר כך שבא אור הבינה בכלי דחכמה אין ניצוצין כבר יש הכנה, וכמו כן... ברור?

עכשיו נעבור עוד הפעם. אני מתחיל מהתחלה, וכן מהרשימות

וכן מהרשימות הנשארות מד' הקומות, שיצאו בזמן הסתלקות א', שנקרא נקודות, מהם נפלו ניצוצין, מהם נעשה ניצוצין או אותיות, לאחר הסתלקות אותו מקום. עוד הפעם, הסתלקות האורות והרשימות שנשארות מהם נקראים ניצוצין או אותיות, הנה מהן נעשות הנקבות של התפ"ב: כן? מה שאין כן רשימות הנשארות מהתפשטות א' מבחינת הטעמים למדנו, זה נעשה כלים זכרים, התפשטות בין ... אור הכתר בכלי דכתר של פרצוף ע"ב. מה שאם כן כאן לומדים אחרת. ברור?

הוא אומר, כי מן הניצוצין שנפלו מקומת הבחי"ג, שהוא ז"א, לכלי מלכות, שהיא בחי"ד, ששם למעשה (?) כתר נעשית התכללות מלכות בז"א, אז מלכות נכללה מבחינת זעיר אנפין, אשר אח"כ בהתפ"ב שאור המלכות נתלבש בכלי דז"א, הוא מתחיל ממטה למעלה שאור המלכות נתלבש בכלי דז"א, זה קשה קצת, הנה מצא שם את הכלי של מלכות השייכת לו. שאור המלכות נתלבש בכלי דז"א, הנה מצא שם את הכלי של מלכות השייכת לו. הלאה

וכן מכח ניצוצין שנפלו מאו"ח של קומה דבחי"ב שהיא בינה, גרם להתכללות ז"א בכלי דבינה, שאח"כ בהתפ"ב, שאור ז"א בא ונתלבש בכלי דבינה, הנה מצא שם כלי שלו, וכו' עד"ז.

אני הסברתי קצת אחרת ממה שכתוב כאן.

הרי שכל הבחינות... כאן ממטה למעלה יתבלבלו, לכן כפי שביארתי עכשיו יותר קל לתפוס.

הרי שכל הבחינות שבפרצוף התחתון, בפרצוף ע"ב, נמשכות רק מהרשימות, שהניח פרצוף העליון ממנו. וז"ש הרב, "כי האורות העליונים הם לאורות התחתונים בבחינת אב אל בנים", כלומר, שפרצוף תחתון נמשך מפרצוף עליון כמו בן מאב. דהיינו, שמשתלשל מעצמות האורות שבפרצוף העליון ממנו, והיינו ע"י הרשימות הנשארות בכלים דפרצוף העליון מהאורות שלו, כמ"ש לעיל, וזה שכתב הרב "כי העליונים מניחים במקום הראשון קצת הארה הנקראת רשימו, כדי שמשם יומשך הארה לתחתונים" כמבואר. וזכור את זה לכל המקומות, כי הוא המפתח להשתלשלות המדרגות, בדרך סבה ומסובב, מראש הקו עד סוף. מדוע? משום שאור החכמה התפשט בכלי דכתר יוצא אור המלכות בכלי דזעיר אנפין.

הנה מצא שם את הכלי של מלכות השייכת לו.

מה פירוש הדבר? זעיר אנפין נפלו למלכות. כאילו, בכלי דמלכות יש מדרגה יותר גדולה, בחינת זעיר אנפין. אם אני מפרש אותה להיפך, שהכוונה מקום הזיווג, אני מפרש, היות שכלי דמלכות שעביות דכ... שכלי דכתר נפלו ניצוצין מבחינה ג', שהיא מדרגת חכמה, שזה מדרגה יותר קטנה נקרא נפילה, מה? שמדרגת מלכות אין עכשיו קומת כתר, רק קומת חכמה. לכן אני אומר אחר שנעשה זיווג התפשטות ב' שבא אור החכמה בכלי דכתר, כבר יש בכלי דכתר ניצוצין של חכמה, מבחינה ג'.

הוא אומר כאן אחרת, תסתכלו בפנים, אשר אחר כך ב... מהתחלה. כי מן הניצוצין שנפלו מקומת הבחי"ג, שהוא ז"א, שמאיר עכשיו לכלי מלכות שנסתלקה מפרצוף הטעמים, שהיא בחי"ד, קומת כתר. יכולים לפרש אחרת? אי אפשר לפרש אחרת. נעשית התכללות מלכות בז"א, אז אני לומד כלי דמלכות, שנקרא כלי דכתר, על ידי הניצוצין נתכללה מקומת זעיר א... מעביות של זעיר אנפין, אז הוא (?) מלכות ד', וזעיר אנפין ג' כבר בסדר.

אשר אח"כ בהתפ"ב שאור המלכות נתלבש בכלי דז"א, מדוע שהזיווג הייתה בכלי דזעיר אנפין על בחינה ג'?