בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 25.6.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*רב"ש ג', עמ' 1686, ענין שיתוף מדת הדין ברחמים*

1. שיתוף דין ורחמים,2 כוחות מנוגדים בטבע שנותנים לנו יכולת להתקשר לעליון, למצב שאנחנו לא מרגישים אותו, שנמצא למעלה מהדרגה שלנו. איך נעשה זאת, איך אנחנו עולים ממדרגה למדרגה?

2. ש: איך להכניס את העשירייה לתוך הסכמה? ..
   ר: יותר טוב אם תחשוב רק על עצמך, לא שבעבודה אבל בבירור בינתיים במאמר. אחרת אתה לוקח כמה דברים שלא כל כך מובן מה לעשות איתם, ומשלב אותם יחד ואז יהיה לכם כמו בעיה עם כמה נתונים לא ידועים ואתה רוצה להגיע לפתרון. לכן זה לא טוב, אל תכניס את זה לקבוצה לפני שאתה מבין על מה מדובר, כי הקבוצה היא גם עוד נתון שלא מובן ושצריכים כל פעם לברר אותו יותר ויותר.

3. גם מידת הדין גם מידת הרחמים באות מהעליון. *התחתון שנמצא למטה צריך רק לקבוע את היחס הנכון גם לדין וגם לרחמים, ששניהם באים מהעליון, והתחתון נמצא במצב שבעצם לא חשוב לו מה הוא מקבל, העיקר שהוא מתקשר ע"י זה לעליון. כלומר האיזון הנכון בין דין לרחמים הוא שהתחתון דבוק לעליון. האיזון הנכון הפתרון הנכון מכל זה הוא שהתחתון מקבל גם הסתרה וגם גילוי, ובשבילו לא חשוב באיזה מצב הוא נמצא, אלא הוא נמצא כל הזמן דבוק בעליון*. זה הכל בא מהעליון לטובת התחתון, וכך הוא מקבל זאת כדי להיות דבוק לעליון ע"י כל המצבים הללו.. *לא חשוב לי מה אני מקבל, העיקר שאני משתדל להיות דבוק לעליון על פני כל המצבים*.

4. ש: אז מי זה אני במאמר?
   ר: אתה, הרצון לקבל שלך שאתה רוצה מתוכו לדעת איך אתה צריך לעבוד, עם מי אתה צריך לחבר את הרצון לקבל, ומה אתה אז צריך להרגיש, איזה תוצאות בו אתה צריך להרגיש.

5. ש: איך התחתון מייצר את הכלים הנכונים לקבל את התענוג מהעליון?
   ר: בכך שדבוק לעליון, שכל הזמן רוצה להגדיל את העליון בעיניו. ככל שהעליון יהיה יותר גדול בעיני התחתון, לפי זה התחתון יהיה דבוק לעליון וירצה הכל לעשות למען העליון. *אפילו אם העליון ייתן עכשיו לתחתון משהו, התחתון לא ירצה לקבל זאת לעצמו אלא רק בשביל העליון*.
   
   *מה שאנחנו צריכים לעשות זה להגדיל את הבורא בעיניים שלנו, וכאן הקבוצה צריכה לעבוד בכל כוחה, אחרת האדם לבד לא מסוגל. השפעת הסביבה על האדם היא במיוחד בכך שהעליון נותן לו כל מיני בעיות, תרגילים, וע"י הסביבה האדם מהתרגילים האלה מגדיל את העליון בעיניו*.

6. ש: מתי נגיע לקטנות, אנחנו כבר נמצאים שם?
   ר: אתם כבר נמצאים בקטנות? אני לא יודע. קטנות זה כבר מצב שיש קשר עם החברים, יש קשר עם העליון, יכול להיות שעוד כל מיני אופני קשר עם העליון, ואתם נמצאים בקטנות ביניכם מפני שאין לכם שום אפשרות בינתיים להגביר את הקשר ביניכם ולהיות בגדלות כלפי העליון.
   
   השלב הראשון של הקטנות הוא שאתם נמצאים במצב שרגישים שלא יכולים לעבוד עם כלים דקבלה בע"מ להשפיע אלא רק להיות בצמצומים ביניכם, אבל אתם מתקשרים ביניכם ובצורה כזאת מגלים את העליון, כדי להיות מקושרים אליו כמו קטן כלפי הגדול. אתם מהחיבור ביניכם בונים את המדרגה הקטנה של קטנות והיא כבר מבררת את הקשר שלה עם העליון. לכן כלפיו היא מתקיימת בצורת קטנות.
   
   ש: .. לא נברר חיבור בינינו אלא לעליון..?
   ר: לא. גם את החיבור ביניכם אתם מבררים. איך זה שאתם לא מבררים את החיבור ביניכם? החיבור ביניכם גם צריך להיות בצורת ההשפעה, ככל האפשר אתם מחוברים ביניכם.

7. אנחנו נמצאים במצב שבעל הבית נותן ואני מסרב לקבל, לא מפני שאני לא רוצה ולא שבעל הבית לא רוצה, אלא כי יש לפניי מטרה, להיות בהזדהות, בהשתוות הצורה עם בעל הבית, אז אני מסרב לקבל. זו הפעולה הראשונה מצד התחתון.
   
   *אנחנו בונים כזה קשר בקבוצה, רוצים להיות קשורים זה אל זה. בנתינה הדדית זה לזה אנחנו מייצבים את היחס שלנו לבורא, לבעל הבית. כך רוצים להיות בקשר בינינו ואליו. לא לקבל ממנו כלום אפילו שרוצים, אלא רק להיות בהמתנה האם נוכל פעם לקבל בע"מ להשפיע. אבל עכשיו עדיין לא יכולים*.

8. ש: מה זה מצב מרירות שמתוכו יוצא לפעולה?
   ר: *זה מצב מר כי בעל הבית לא מרוצה מהמצב הזה ואנחנו לא מרוצים מהמצב הזה. אנחנו כאילו מנותקים זה מזה, לא נותנים ולא מקבלים. מה יהיה? נעזוב את הפגישה עם בעל הבית ונלך הביתה? זה מצב מר, ובעל הבית ממשיך ללחוץ, כלומר הוא מעלה בנו את הרצון לקבל ואנחנו נמשכים לקבל כמה שאפשר יותר*.
   
   *חייבים לעלות את הצמצום שלנו ואת ההתקשרות בינינו כדי לעמוד מול בעל הבית ולהגיד: "לא, אנחנו לא רוצים לקבל ע"מ לקבל ממך, תן לנו אפשרות לקבל בע"מ להשפיע*".
   
   *אז הבורא אומר: "אני מוכן לתת, אתם מוכנים לקבל או לא*"?
   
   אז אנחנו צריכים להיכנס לקשר עוד יותר פנימי בינינו, כדי לייצב את המסך. אחרי שאנחנו מרגישים שאנחנו כן יכולים להיכנס אליו בכזה מצב, בלקבל ע"מ להשפיע, אנחנו עושים וזה כבר נקרא *זיווג דהכאה*, מבפנים אנחנו מאוד רוצים לקבל אבל מבחוץ אנחנו עושים על עצמנו איסור, שאסור לקבל בע"מ לקבל, אלא אנחנו הולכים לקבל רק ע"מ להשפיע.

9. ש: כתוב בתחילה ובחרת בחיים. איפה כאן הבחירה?
   ר: הבחירה היא בזאת שאנחנו בוחרים בדביקות בבורא אפילו שאין לנו השגחה גלויה, והולכים על כך באמונה למעלה מהדעת. אפילו שמעלים את הדין עד העיניים ולא רואים, אלא הולכים על כך. זה נקרא *בחרת בחיים*.

10. ש: איך מתגברים על מצבים שפוגעים בחיבור בעשירייה?
    ר: זו באמת בעיה. רק ע"י כך שמתאספים ומתחילים לנקות את עצמם מכל הזבל שיש בכל אחד, היינו בכל הרצונות לקבל האגואיסטיים הקטנים. לזרוק אותם, להתנקות מהם, וכך לאט לאט *ממש לרשום על דף נייר ממה אנחנו רוצים להתנקות, ולמחוק אותם. שהדף הזה יהיה לפנינו, שלא נצטרך לעבור עליו אולי יום יום, אפילו שיום יום זה שוב ושוב יתגלה, אבל כבר נדע שעשינו אתמול משהו, והיום אנחנו צריכים רק לעשות זאת בדרגה חדשה*.

11. אנחנו צריכים לראות בחיבור בינינו, יש אלפי חברות מפלגות כל מיני, אני כבר לא מדבר על מדינות, בעולם ואנחנו כולנו צריכים בכל זאת להרגיש שאנחנו נמצאים במערכת אחת, משפחה אחת, למרות שלכל אחד יש עסק משלו מחוץ למערכת הזאת, אבל יש משהו שמאחד אותנו, אנחנו משפחה אחת. במשפחה הזאת אנחנו לא קובעים באיזה עסק הפרטי נמצא כל אחד ואחד, אלא מה שחשוב לנו זה שבכל זאת מרגישים את עצמנו כמשפחה, כמשהו שתלוי וקשור זה בזה.
    
    מיום ליום אנחנו צריכים לראות כמה ההשגחה העליונה, הטבע, האבולוציה שלנו קושרים אותנו יחד יותר ויותר ואנחנו תלויים יותר זה בזה. אין לנו שום אפשרות לברוח מכך. בנטייה הזאת אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו, צריכים לכתוב על כך יותר. עד *שהאנושות תראה מאין ברירה שהטבע דוחף אותנו להכיר את המערכת הזאת, שאנחנו משפחה אחת, ואז באמת נתחיל לראות בכל אחד ואחד מבאי עולם כמה הוא שייך לאותה משפחה ומתוך זה נקבע יחסים חדשים בינינו. זה יפתור לנו הרבה בעיות בהתפתחות הרוחנית שלנו, כי זה בעצם מה שהבורא דורש מאיתנו*.

*בעה"ס, מהות הדת ומטרתה*

12. מידת הקשר, מערכת הקשר בין האדם לכוח העליון שמייצב את הכל, מנהל ומסדר את הכל למעלה מהשכל שלנו, שלא שואל אותנו, אלא עד היום כך סובב את האנושות בצורה שהיא כבר רק תוצאה, כמו דומם, ממש נמצאת תחת השליטה שלו. הגיע הזמן, אומרים המקובלים, שאנחנו יכולים להיכנס לתוך המערכת הזאת ולהתחיל לברר אותה, לדעת מהו המקום שלנו וכמה אנחנו יכולים גם להשפיע עליה. השאלות שמתעוררות בנו בנוסף לדרגת החי אומרות לנו גם שיש לנו מקום לברר משהו למעלה מדרגת החי שבנו, בדרגת המדבר, דרגת האדם הדומה לבורא.

13. ש: איך להתנתק מההתרשמויות שמקבלים מהסביבה?
    ר: אנחנו לא צריכים להתרחק מהסביבה אלא פשוט כל הזמן לראות איפה אנחנו ואיפה הסביבה, כמה הסביבה נסחבת לצורות וכיוונים, ואז לראות כמה האנושות צריכה לקבל הבחנות חדשות.

14. העולם לא יכול להגיע לרוגע, זה יהיה ברור לכולם. אין בעולם שלנו היום ארצות מפותחות שנמצאים בחיים טובים ויש להם הכל, וארצות כאלה שגוועות מרעב. אנחנו נתקרב למצב שכל העולם ירגיש את המצבים האלו בצורה הדדית, הארצות שנמצאות ברעב לא יתנו רוגע ושקט לארצות העשירות ומפותחות להמשיך לחיות, אלא כל זה יתחבר יחד. אנחנו נראה זאת בקרוב.

15. ש: הוא אומר שהבורא הוא הטוב המוחלט?
    ר: כן. זה הטוב המוחלט בכל הפעולות, בכל הזמנים, בכל מה שאתה רוצה רק להגיד. אם אתה לא מרגיש זאת, סימן שאתה לא מבין את הפעולות שלו, לא מרגיש אותם נכון. אתה נמצא בגן עדן, לגמרי לגמרי שרוי בטוב. אם אתה מרגיש משהו במקצת אפילו שונה מהדבר הזה, סימן שאתה לא קורא נכון את המציאות, שאתה מתאר בצורה אחרת את גן העדן, את המציאות השלמה, את הבורא, את עצמך. יש לך ההבחנות לא נכונות, אבל אתה מלכתחילה וכל הזמן נמצא רק במצב הטוב בלבד.

16. ש: מה לעשות עם המאמר הזה?
    ר: *רק להשתדל בהדרגה בכל מה שממליצים לנו מקובלים לתקן את החושים שלנו כדי להרגיש את עצמנו בגן עדן. נתנו לך קבוצה, מורה, ספרים, כל מערכת הקשר בינינו כדי שתוכל בצורה מועילה ומהירה לתקן את החושים שלך ולהרגיש שאתה נמצא בגן עדן במקום בגיהנום. הכל תלוי רק בהכשרת החושים שלך*.
    
    וודאי שבדרך לתיקונים האלו אתה תרגיש שינויים, לפעמים מאוד לא נעימים, אבל זה כדי שתבחין בין מצב למצב, בין גן עדן לגיהנום. תתחיל להבחין שכל הדברים האלה תלויים רק בהבחן אחד, כמו שכתוב בתהילים, גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי. אם אתה הולך עם הבורא, אתה לא מפחד מכלום, אתה לא רואה שום דבר רע, הכל תלוי רק כמה אתה מגלה את הבורא בתפיסת המציאות שלך.
    
    *הקשר עם הקבוצה, ודרך הקבוצה לבורא, מכסה את הכל. אתה לא צריך שום דבר חוץ מזה*.
    
    אם היינו יכולים עכשיו לקשור את עצמנו נכון לעשירייה, כל אחד לעשירייה שלו ודרך העשירייה לבורא שנמצא בתוך העשירייה, היינו כבר מרגישים את עצמנו במשהו נמצאים בגן עדן. גן עדן זו דרגת הבינה העליונה שאליה אנחנו צריכים להגיע, ואח"כ לכתר.

17. ש: מה נותן לאדם להצדיק עליון אפילו שהוא לא מקבל שום ..?
    ר: מה נותן לאדם כוח להצדיק את העליון אפילו שלא מקבל שום הארה? אני חושב שפחד, או תמיכה של הסביבה.

*תע"ס חלק ג' פרק ה*'

18. ש: איך להקל על האנושות …?
    ר: לתת דוגמה, ולהראות כמה האנושות נמצאת במכשול ואז להתחיל להסביר להם בצורה שנוחה להם איך להתעלות למעלה מהבעיות.

19. אם אנחנו רוצים לשפר איזשהו מצב אנחנו לא צריכים להסתכל על המצב עצמו, על כל מיני דברים שקורים, אלא תתחברו יותר ותראו כמה כל הבעיה נפתרת. רק ע"י חיבור בינינו אנחנו יכולים לפתור את כל הבעיות. לכן זה מה שאנחנו צריכים להסביר לעולם, לכולם, לעצמנו, וזה מה שעכשיו כל הפעולות שקורות באנושות, ובכלל בכל מיני מצבים ומדינות, זה מה שיחייב אותנו לחשוב רק על החיבור.

20. ש: איך אפשר לכוון עצמנו נכון רק לאמת..?
    ר: זה תלוי בכמה אנחנו מחוברים. *אם אנחנו מחוברים, אז אנחנו יותר חזקים מהחברה החיצונית, מכל חברה חיצונה. היא הרבה יותר חלשה כלפינו, לעומתנו*.

21. ש: איך להבחין בין שמחה מהשפעה לבין שמחה אגואיסטית?
    ר: שמחה טובה ושמחה רעה? צריכים לבדוק ממה השמחה, האם היא שמחה ממעשים טובים, של חיבור? או שמחה ממעשים רעים, של פירוד?

22. *יש לנו מהרצון לקבל טענות לבורא, למה הוא לא ממלא אותנו עכשיו, כמו שאנחנו? והבורא כביכול עונה לנו: "אני רוצה קודם לתקן אתכם ואח"כ למלא אתכם. זה התהליך שאנחנו עוברים*.

23. המצב שלנו שבור, מה יש להתחשב עם המצב שלנו? *צריכים להציל את החולה הזה, כלומר את כל האנושות החולנית. צריכים להציל אותה ממוות למצב שהם יראו מה זה נקרא חיים, מה זה נקרא גן עדן. כלומר מה זה נקרא לחיות בחיבור בינינו ולהשיג נצחיות, שלמות, מילוי אמיתי שאנחנו אפילו במקצת לא טועמים מה זה*.

24. ש: רעב, גם חברים נמצאים במצב קשה....?
    ר: ...אני לא יודע מה להמליץ לכם, *ודאי שצריך להיות בבית משהו שיעזור לכם ולא נרקב, דברים קטנים כאלה לכמה זמן. אבל נקווה שנעבור את הדברים האלה בתיקון, ושלא תרד עלינו מכת רעב בפועל*. עלינו, הכוונה על כל בני ברוך ויכול להיות בכלל על כל האנושות, אפילו שכבר מתחילים להרגיש פה ושם סימנים למכת רעב. עוד נדבר על כך.