שיעור צהריים 15.03.23 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

שיעור בנושא -"מאהבת הבריות לאהבת ה'"

קריין: שיעור בנושא - "מאהבת הבריות לאהבת ה'", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 4.

"בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת השי"ת ובהשפעת נחת רוח להשי"ת. ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, שהוא מחוץ לעניין תועלת עצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע נחת רוח ליוצרו.

וזה ששיער הלל הנשיא, אשר "ואהבת לרעך כמוך" הוא המטרה האחרונה שבמעשיות. כי הוא האופי והצורה היותר ברורה לאדם. ואין לטעות במעשים, שהרי הם מסודרים לעיניו, ויודע שאם מקדים צרכי חברו על צרכי עצמו, הריהו במדת השפעה, ולפיכך אינו מגדיר המטרה - "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". כי באמת הם היינו הך, כי גם את חברו הוא צריך לאהוב בכל לבבו ובכל נפשו ומאודו. כי כן מתבטא במלה "כמוך". כי את עצמו ודאי שהוא אוהב בכל לבבו נפשו ומאודו, ובהשי"ת יכול לרמות את עצמו. ובחברו הדבר פרוש תמיד לנגד עיניו."

(בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")

כך אנחנו רואים איך שהמקובלים וחכמת הקבלה מסבירים לנו על התפתחות העולם, התפתחות המציאות, שסך הכול אנחנו גדלים ברצון לקבל שלנו עוד ועוד עד שמגיעים למצב שצריכים להתחיל להפוך את הרצון לקבל לעצמנו, לרצון להשפיע לזולת. והקבלה מספרת לנו על זה בצורה מאוד הדרגתית, בשקט, רק דרך אנשים מסוימים, בזמנים מיוחדים, ואנחנו צריכים להבין שזה מה שעומד לפנינו, במיוחד בימינו שאנחנו רואים עד כמה כל העולם, כל המציאות מגיעים למצב שאהבה עצמית בוערת ופועלת בכל אחד ואחד ובין העמים ולאומים.

אבל יחד עם זה אנחנו צריכים להבין שכל זה מתגלה כדי שאנחנו נהפוך את זה לאהבת הזולת. לאהבה עצמית הזמן כבר עבר ואנחנו לא נצליח לתפקד באהבה עצמית כמו שזה היה במאות ואפילו אלפי השנים האחרונות, אלא אנחנו נצטרך להבין שצריכים להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך", לאהבת הזולת, שזה ההיפך מאהבה עצמית.

כך הטבע שלנו ידרוש מאיתנו על ידי ייסורים רבים, מלחמות, השמדות, ואנחנו נצטרך בכל זאת להחליף את הטבע שלנו משנאת הזולת לאהבת הזולת.

זה מה שבעצם מסבירים לנו המקובלים, ואנחנו צריכים גם ללמוד את זה, גם לקבל את זה, וגם לפרסם את זה לכל באי עולם, שזה מה שעומד לפני כל האנושות. רוצים או לא רוצים, מקובל עלינו או לא, לפי הטבע שלנו שהוא הפוך מאהבת הזולת, אנחנו נמצאים בשנאה, בדחייה של הזולת, ואנחנו רואים עד כמה כולם, כל העמים נמצאים בהתנגדות, בהתנגשות זה אל זה. אבל צריכים להבין שכל זה כבר נגמר.

ואפילו אם אנחנו לא מבינים איך אפשר לעבור לאהבת הזולת עם הטבע שלנו, אבל כנראה שלא תהיה לנו ברירה ואנחנו נצטרך ללמוד איך עושים את המעבר הזה, ושהמעבר הזה הוא צריך כבר להתבצע בזמננו. מי שמבין את מה שהבורא דורש מאיתנו, הוא יעשה כל מה שאפשר כדי ללמוד את הטבע שלו שהוא שנאת הזולת, וללמוד איך אפשר לעבור משנאת הזולת לאהבת הזולת, מה אנחנו מרוויחים מזה, איך אנחנו מקבלים את העולם החדש, תכונות חדשות, טבע חדש, וכך אנחנו נצטרך להתפתח הלאה.

מקובלים מסבירים לנו שזה צריך לקרות כבר בזמננו, לכן בעל הסולם אומר על דורנו שזה "דור האחרון" כי הוא נמצא עדיין באהבה עצמית ושלא תהיה לו ברירה אלא הוא יצטרך לעבור לאהבת הזולת. זאת אומרת להפוך את הטבע שלו.

איך עושים את זה? זה מה שאנחנו צריכים ללמוד מחכמת הקבלה בצורה הדרגתית, וגם לבצע. בעצם האור העליון מבצע את זה עלינו, אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה.

זה מה שאנחנו צריכים לעשות בדורנו, להפוך את הטבע שלנו ולראות עולם חדש שכולו יהיה בחיבור, באהבה, בפתיחות זה לזה בין כל העמים. ודאי שזה נעשה בהדרגה, אבל זה מה שיקרה. ואנחנו בעצם הדור הראשון של הדור האחרון, ואנחנו מדברים על זה, אנחנו צריכים לקבוע את זה, לקבל את זה, ודרכנו אנחנו חייבים להעביר את זה לכל באי עולם.

שאלה: כתוב "ואהבת לרעך כמוך", איך אני יכול לאהוב את החבר שלי כמו שאני אוהב את עצמי אם אני כל כך מלא בכל כך הרבה רצונות אגואיסטיים? מה הפירוש "כמוך" כאן?

הבורא מראה לך עד כמה הוא עשה את הטבע שלנו הפוך מהמטרה, כדי שאנחנו נלמד את הטבע שלנו כאהבה עצמית, ואיך מתוך אהבה עצמית אנחנו נתחיל בהדרגה לעשות איזו אינוורסיה, היפוך, ולאט לאט בהדרגה נהפוך את עצמנו. וודאי שזה לא אנחנו אלא האור העליון, כוח הבורא שיתלבש בנו והוא יעשה את השינוי.

תלמיד: מה המשמעות של "אני", של "ואהבת לרעך כמוך", כמו שאתה אוהב את עצמך?

כמו שאני אוהב את עצמי, שבכל הפניות, בכל המצבים אני כל הזמן בצורה אינסטינקטיבית חושב מה לעשות לטובת עצמי. ובדיוק בצורה כזאת אני אצטרך לעבוד לטובת הזולת, ואני בעצמי אשרת את הנטייה החדשה הזאת באהבת הזולת כך שאני אחשוב רק עליה, רק על האחרים ולא על עצמי. בצורה כזאת אני מתקרב לבורא, אני מתחבר אליו, מתחבק עימו, וכך אנחנו נצטרך להתפתח.

זה שלב חדש בהתפתחות האנושית ואנחנו נראה את זה בימינו. זה כבר נמצא בתוכנית הבריאה, ומקובלים מסבירים לנו איך התוכנית הזאת מתממשת, איך אנחנו נקבל לאט לאט אכזבה מאהבה עצמית על ידי המאור המחזיר למוטב, ואיך המאור הזה הוא גם יביא אותנו אחר כך לא רק לאהבת הזולת אלא לגמרי לדבקות בבורא, שהוא הכוח ההפוך מאיתנו שנמצא באהבה השלמה ואנחנו נגיע להזדהות עימו.

שאלה: לכאורה זה היה נראה שיהיה הרבה יותר קל לעזוב את האגו או להשתחרר מהאגו אם הבורא לא היה מערים עלי כל כך הרבה קשיים, כי הבורא שולח לנו כל הזמן בעיות גשמיות?

הוא לא שולח לך שום בעיות גשמיות, כך אנחנו מדברים, הוא רק פותח לך את הטבע שלך כדי שתדע מה אתה צריך לשנות.

שאלה: למה אני לא יכול להגיד לחבר שאני אוהב אותו אם הבורא עושה הכול?

כי הבורא ברא בנו רצון הפוך שאנחנו נמצאים באהבה עצמית ולא באהבת הזולת כמו הבורא. ולהגיע להזדהות עם הבורא, לדבקות בבורא, אנחנו יכולים אך ורק בתנאי שאנחנו נלחמים עם הטבע שלנו ומשתדלים להפוך אותו לאהבת הזולת.

בזה אנחנו מגיעים להתקרבות לחיבור עם הבורא.

שאלה: למשל אני רואה איך חבר מנצל או משתמש בעשירייה כדי לקבל על מנת לקבל, אני מבינה שזה "כל הפוסל במומו פוסל" ושאני רואה לא נכון, אבל איך לא ליפול לתוך הדוגמה הרעה הזאת שהיא תסחוף אותי? אני רואה את אהבת הבורא כלפינו, אבל איך אדם מבצע את העבודה הזאת מבלי ליפול לנחש הזה?

את צריכה ללמוד את כל הדברים האלה בקבוצה. איך בקבוצה להגיע לאהבת החברים.

תלמידה: כן, אני לומדת, אבל מה אני צריכה לעשות כשאני רואה משהו מקולקל בחברה, האם אני צריכה לפנות לבורא, לפנות לחברה? מה אני עושה באותו רגע?

את צריכה ללמוד לאהוב את החברות, אין לי יותר מה להוסיף על זה. בכל הצורות שאת רואה בהן את צריכה לאהוב אותן.

שאלה: האם אנחנו צריכים להתחיל ממצב שאנחנו מרגישים שלא עשינו עד עכשיו כלום, כלומר לא אהבנו את החברים ואת הבורא, ומהנקודה הזאת יתחיל תהליך התיקון שלנו באהבת החברים ומשם לאהבת הבורא?

נניח שזה כך.

שאלה: יש כבר חיסרון לגעת ברגש ולהבין סוף סוף מהי אהבה רוחנית ואיך ליישם אותה קרוב לרגש שלנו.

מי יכול לתת לך את האהבה הזאת? את צריכה לפתח אותה בתוכך. כדי לפתח את אהבת הזולת תפני לבורא ותבקשי ממנו שיעזור לך לאהוב את החברות בקבוצה, יותר מזה לא צריך כלום. אם תתקרבי אליהן, אז מזה תלמדי איך להיות דומה לבורא, איך לדבר אתו, ואז יוקל לך ותדעי איך לשנות את עצמך.

שאלה: מה אנחנו צריכים ללמוד ואיזו תגובה נכונה צריכה להיות למצבים שאנחנו מנסים לבנות קשרים טובים ולפתח אהבה, אבל הבורא גורם לנו לגלות שנאה?

הוא עושה את זה בכוונה כדי שנלמד לאהוב זה את זה באמת, לכן הוא שם לנו כל מיני הפרעות ומכשולים בדרך ומתוך זה אנחנו לומדים.

תלמידה: אנחנו לומדים לסלוח, להתגבר ושוב להשתוקק.

כן.

שאלה: כתוב בקטע שאם הוא שם את צרכי חברו לפני צרכיו הוא נמצא בנתינה, בהשפעה. ברוחניות יש לנו אותו רצון וחיסרון לגלות את הבורא בינינו, וכשאני מתבטלת, אז אני עוזרת בזה, אבל זו עבודה משותפת שאמרת שכולנו מרוויחים ממנה. איזה חסרונות רוחניים אני צריכה לשים קודם בחשיבות כדי שתהיה השפעה נקייה?

את כל מה שאנחנו קוראים את צריכה לממש. אין לי עוד מה להוסיף.

שאלה: לפעמים אני מבינה שאני מבקשת מהבורא, נותנת לו, פונה לחברות, אבל בסוף זה לא כך. איך להשתנות?

תלמדי איך לעשות את זה בתוך התהליך. תמשיכי.

שאלה: אנחנו לומדים לבנות את החיבור שלנו מעל הפירוד, אבל איך ניתן לבנות חיבור במקום שאין התנגדות?

בעזרת תפילה. אין לנו שום כוחות להתחבר, אבל אנחנו יכולים לבקש על זה ונקבל את הכוחות האלה.

שאלה: הפחד הוא תכונה של האגו, הוא לא משתנה ולא מאפשר שישנו אותו. איך לעבוד עם הפחד הזה כדי לאהוב?

אם אני מאוד רוצה להשיג משהו ואני לא כל כך בטוח שאוכל להשיג, אז אני מרגיש פחד שלא אשיג את מה שאני רוצה. לכן אנחנו צריכים להרגיש את הפחד הזה שלהשיג את אהבת הזולת, את אהבת הבורא, אנחנו מסוגלים אך ורק אם נקבל ממנו את תכונת האהבה. אם אנחנו רוצים, צריכים את תכונת האהבה, מתכוונים לרכוש, לקבל, אז כבר נגיע לחיבור בינינו ונבין בתוך זה מהי מטרת הבריאה.

שאלה: אנחנו קוראים אצל המקובלים וגם שומעים בשיעורים שאין לנו רצון טבעי לאהוב את הזולת כמו את עצמי. אם אין לי רצון כזה, אז אני לא יכול לבקש מהבורא שיהיה לי רצון כזה כי אין לי רצון לבקש, אני לא יודע על מה לבקש. איך בעשירייה אנחנו יכולים ליצור בינינו את הרצון הזה? שמעתי למשל שחומוס מאוד טעים אבל לא טעמתי אותו מעולם, אבל כשמדברים על זה בעשירייה, אז מרגישים את זה. אם נדבר שזו הרגשה אלוקית, אז אולי נפנה לבורא מתוך זה.

מובן שזה כך.

שאלה: בתחילת הקטע כותב בעל הסולם, "בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת השי"ת ובהשפעת נחת רוח להשי"ת." אני לומד איתך 13 שנה ולא פעם אמרת שצריך ללמוד מעל 20 ואפילו 30 שנה. איך האדם משתלם באהבת הזולת ומהי הנקודה הסופית? איך מגיעים לזה?

אני כל הזמן שומע שאתה מתלונן שזה לוקח הרבה זמן ואתה כבר זקן. אל תדאג, כל הדברים האלה הם לא בידיך, אתה לא יודע עד מתי תחיה ומתי תמות ואין לך מה לדאוג, הכול נמצא בידי ה'. תדאג רק לדבר אחד, כל הזמן תשתוקק לאהבת הזולת והבורא, וכל הזמן תבקש מהבורא על זה. תפסיק לחשוב שאתה כבר זקן ומתי תוכל להגיע לזה, זה לא עניינך, זה נמצא בידיים של הבורא.

תלמיד: נכון שכך אני מרגיש, אבל אני לא יודע אם אני אפילו מתקרב לזה וזה מאוד מדאיג אותי, אף על פי שיש לי עשירייה חזקה ואוהבת.

אני אומר לך שוב, זה לא עניינך, עליך לעשות רק מה שמוטל עליך. אתה צריך להשתמש בתנאים שהבורא מגלה לך יום יום ולהשתלב בהם, אל תדאג מעבר לזה.

שאלה: אמרת שתמיד צריך להשתוקק לאהבת הזולת ולכלול בה את הבורא, וצריך לבקש את זה ממנו כל הזמן. איך נראית בקשה נכונה?

בדיוק כמו שאנחנו לומדים, אין לי מה להוסיף על זה.

שאלה: אם יש לנו באמת כוונה אמיתית לאהוב את החברות, אבל הרצון שלנו הוא יותר מכוון להצלחת החברות ולא כל כך לגלות את הבורא?

בסדר גמור, כך צריך להיות בהתחלה. לכן כתוב "מאהבת הבריות לאהבת הבורא". את מבינה כל מה שצריך ומתקדמת יפה. אל תדאגי, הכול יסתדר.

שאלה: כל הדחיות שהבורא מסדר לנו, ואנחנו עושים מאמצים וחוזרים לאהבה לקבוצה. אני מרגיש שעם כל מאמץ שאני עושה לחזור לחיבור לקבוצה, אני כאילו מאבד איזה חלק מעצמי. האם זו תוצאה נכונה של התגברות?

כן, זה נכון.

שאלה: מה זה אומר להילחם עם הטבע שלי, ואיך להילחם בו?

על ידי חיבור עם החברות.

קריין: קטע מס' 5, כותב בעל הסולם.

"חז"ל לא דברו אלא בחלק המעשי אשר בתורה, המביאים לתכלית הנרצה מהעולם והתורה. ועל כן, כשאומרים מצוה אחת הכוונה ללא ספק מצוה מעשית. וזה ודאי כדברי הלל שהוא: - "ואהבת לרעך כמוך", אשר על ידי מצוה זו בלבד, יזכה למטרה האמיתית, שהיא - הדביקות באלקיו. והנך מוצא שבמצוה אחת זוכה לקיים כל המטרה והתכלית.

ועתה אין כל קושיה מעניין המצוות שבין אדם למקום, כי המעשיות שבהם, יש להם גם תכלית זו של זיכוך הגוף, אשר נקודתה האחרונה היא לאהוב "את חברך כמוך", שהשלב המיידי הבא אחריו הוא הדביקות."

(בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")

שאלה: האם אני רוצה להתאחד עם כל התכונות של החברות שאני מרגישה, או שאני צריכה להתחבר רק עם הרצונות שלהן שמשתוקקים לבורא?

את צריכה להתחבר עם החברות וזהו, אל תעשי שם מיונים, עם זה כן, ועם זה לא. את צריכה להשתוקק לחיבור מלא ושלם עם כל החברות.

שאלה: את האהבה כלפי החברות אנו בונים בעצמנו או שהבורא נותן לנו אותה?

הבורא נותן, את האהבה נותן הבורא. נ

תלמידה: אני מחבקת את החבר, אני באותו פחד כמוהו שבחיים האלה, אולי אני לא אספיק, ואני מתפללת שנצליח ושהכול יסתדר. אלה לא תלונות, זה מראה שהבן אדם עובד קשה מאוד, ומשקיע את כל הכוחות בשביל לזכות לקשר הזה בינינו ועם הבורא. אני פשוט מודה לך שאתה עוזר לנו בהכול.

אני גם מאוד שמח עבורו שיש לו כזאת חברה טובה שמצדיקה אותו, ומגנה עליו.

תלמידה: תודה לו, ולעוד הרבה חברים שדואגים להספיק בחייהם לבצע את תפקידם.

שאלה: האם ניתן לומר שחופש הבחירה שלנו הוא בזה, שאנחנו מתנגדים לבורא ברגעים שהוא שולח לנו מחשבות רעות על החברות, ואת זה ניתן לבצע רק באמונה למעלה מהדעת?

כן.

תלמידה: האם אפשר להגיד שבזה אנו גורמים לו יותר נחת רוח?

כן.

שאלה: פתאום התחלתי להרגיש אשמה על חלק מהדברים הרעים שעשיתי. האם העבודה שאנו עושים בעשירייה, מתקנת את טעויות העבר שלנו או כל מיני חטאים שעשינו כלפי אנשים אחרים?

כן, אנחנו מתקנים גם את העבר. אז את יכולה להירגע. כי כל הדברים הגרועים ביותר שעשית בעבר, ועשית המון דברים כאלו, נמחקים.

תלמידה: תודה, זה מאוד עוזר. כי פתאום נבהלתי, התחלתי לחשוב על כל הדברים והטעויות שעשיתי בעבר, ומה אני אעשה עם זה עכשיו?

היום מחקת אותם, ואת יכולה להתחיל מחדש, את כל העבירות.

שאלה: נדמה לנו שאהבה עצמית היא אהבה אמיתית ולמעשה זה שקר. איך השקר הזה שאני מכירה יכול לחבר אותי עם החברות?

אבל אני משתדלת להיות יותר קרובה לחברות. אני משתדלת להצדיק אותן ולהתייחס אליהן בצורה הפוכה מאשר קודם, כשהייתי באגו שלי. עכשיו אני בודקת את עצמי ורוצה להתייחס אליהן רק עם תכונת האהבה, כאילו שאני אוהבת אותן. ומכל המאמצים האלה אני רואה שאני משתנה, זה מה שהבורא עושה לי, וכך אנחנו מתחברות בינינו יותר ויותר.

שאלה: אני מבין שאני צריך להתגעגע למצב של ערבות, למצב של דאגה לחברים. איך אני יכול להתגעגע למצב של ערבות אם אף פעם לא הרגשתי אותו, אם אף פעם לא הייתי במצב כזה?

אנחנו אוהבים את עצמנו ומתוך כך אנחנו יכולים לתאר לעצמנו מה זה לאהוב את הזולת. אם לא היינו אוהבים את עצמנו, אלא היינו בדרגת בהמה שרק דואגת לעצמה, אז לא היינו יכולים להגיע לאהבת הזולת. אבל מפני שאנחנו אוהבים את עצמנו, אז מתוך זה אנחנו יכולים לתאר מה זה לאהוב את הזולת, וכך אנחנו גדלים. עוד נדבר על כך, יש בזה הרבה דברים.

שאלה: דיברנו היום הרבה על משמעות החיים ועל איך לא לחיות סתם. האם אנחנו יכולים להתחבר למטרה שהיא לא להנות את הבורא אלא לזכות בבורא?

לא חשוב, שיהיה כך. העיקר שהמטרה שלכן תהיה להתקרב אליו.

תלמידה: לי ולחברה מסוימת יש חיבור מאוד חזק ואינטנסיבי, אנחנו גרות יחד, גם נסענו לכנס ב"בני ברוך" יחד, ואנחנו עדיין גרות יחד, ואני רואה שהתחלפנו כביכול בתפקידים, החברה הפכה להיות אני, ואני הפכתי להיות היא. אני רואה בה את כל התכונות הרעות שהיו בי ומזמן עזבו אותי, ונראה לי שקודם אני צריכה להתחיל לאהוב את עצמי לפני שאני מקבלת את כל מה שאני רואה בה. האם יש בכך איזו משמעות?

תעשי כך, לא חשוב, העיקר תתקדמי.

שאלה: כתוב "חז"ל לא דברו אלא בחלק המעשי אשר בתורה, המביאים לתכלית הנרצה מהעולם והתורה. ועל כן, כשאומרים מצוה אחת הכוונה ללא ספק מצוה מעשית." מה הם המעשים הרוחניים?

להגיע בפועל למצב שאני אוהב את הזולת כמו שאני אוהב את עצמי.

שאלה: יש רצון להודות לבורא על הקשר הזה. האם בחכמת הקבלה אנחנו מתרכזים יותר בכך שמנסים לא להיכנס לירידות ולחטא או עוסקים בלתקן אותם?

לא בזה ולא בזה. אנחנו מנסים כל הזמן להיות באהבה לזולת וזה מה שמציל אותנו מכל הבעיות.

שאלה: הקטע הזה עוסק במצוות המעשיות וכתוב שבמצוות מסוימות כמו "ואהבת לרעך כמוך" יש את הכוח לזכך את הגוף. האם יכול להיות שמאחורי כל פעולות החיבור שהחברים עושים אין את הכוונה לעשות נחת רוח? מכוח מה הם עושים את הפעולות האלה?

מזה שרוצים להידמות לבורא.

תלמיד: אם כך, יש כוונה נכונה.

כן, יש כוונה. אומנם לא יכולים לממש אותה ממש בצורה אמיתית, אבל איכשהו יכולים.

תלמיד: האם יש נטייה לזה?

ודאי שיש נטייה, אחרת לא היינו נמצאים ב"בני ברוך".

תלמיד: בדיוק, אבל זה לא מספיק.

זה לא מספיק. עלינו לקבל על הנטייה הזאת את המאור המחזיר למוטב מלמעלה שמגיע מהבורא עצמו. נקווה שנקבל אותו בקרוב.

שאלה: אהבת הזולת מעניקה הרגשה של ביטחון, שיש בכוח האהבה לפתור את כל הבעיות, אבל זה נותן מין הרגשה כזאת שאתה מוציא את עצמך מהכלל ואסור להרגיש זאת. איך אנחנו יוצאים מזה?

עלינו להידבק דרך העשירייה בבורא, לזה בעצם אנחנו מכוונים את עצמנו.

תלמיד: כאילו פחות כואב לך על מה שקורה בחוץ, מהמציאות שסובבת אותנו.

תחשוב.

שאלה: איך "ואהבת לרעך כמוך" יכול להוביל מישהו לטהר את הגוף, איך זה קורה?

אני לא יודע איך זה קורה, אבל אם אנחנו רוצים להיות דומים לבורא, אז זה מושך עלינו מה שנקרא "חן ממרומים" ואנחנו משתנים לאט לאט ונעשים דומים לבורא. אנחנו מגיעים לדרגת אדם הדומה לבורא.

שאלה: בקטע מדובר על מימוש מצוות "ואהבת לרעך כמוך", הוא קורה בעקבות הזדככות הגוף. על איזה גוף מדובר? הרי לא מדובר על הגוף הפיזי.

כמובן שלא. מדובר על הנשמה, על רצונו של האדם. הרצון הפנימי של האדם נקרא "נשמה."

תלמידה: האם להזדככות הנשמה יש השפעה על הגוף הפיזי הגשמי?

לא.

שאלה: איזו עצה אתה יכול לתת לנו כדי שהאהבה לא תתקרר?

להשתדל להיות יותר קרובה לחברות ולהתייחס אליהן בצורה יותר חמה, וכנגד זה את תקבלי חום פנימי שהבורא ייתן לך. את תרגישי את אהבת הבורא בתוך אהבת החברות. מאוד חשוב להרגיש את זה בתוך זה, את הרגשת הבורא בתוך הרגשת אהבת חברות.

תלמידה: האם יש דרגות באהבה?

ודאי, באהבה יש 625 מדרגות ונצטרך לעבור את כולן. אבל זה לא קשה, ניקח זה את זה בידיים ויחד נעלה באותן המדרגות, בסולם רחב ויפה. נעזור זה לזה וכך נעלה.

שאלה: האם אני צריך להיות בהודיה לחבר שמעורר בי התנגדות?

לא, אבל אם הוא חבר בעשירייה אני צריך בכל זאת להשתדל לשנות אותו כך שהוא יהיה עם הפנים אליי.

שאלה: כתוב, "אשר נקודתה האחרונה היא לאהוב". למה נקודתה האחרונה דווקא?

אחרי שעבדת ממש יפה ונכון על כל האגו שלך, והפכת אותו לאהבה, הגעת לסוף התיקון, ושם גם אהבת הבריות, וגם אהבת הבורא, מתחברות יחד, וזה סוף התיקונים.

תלמיד: אז נזכך את הגוף כאילו עד כדי כך שזה יהיה לגמרי..

כן.

שאלה: הבנתי בשיעור שלקבל מהבורא את המאור המחזיר למוטב, שהוא ישנה לנו את הנטייה לחיבור. ובעל הסולם כותב ש"הנושע מה' אינו נושע זולת בנצרך לישועה היום". אנחנו עובדים באופן מאוד אינטנסיבי, ולפעמים נראה שהכול תלוי בבקשה הנכונה, שתפתח לנו את הדלת לאהבה. איך אנחנו יכולים לרכז את כל המאמצים שלנו ולבקש שהבורא יחבר אותנו יחד עם כל העשיריות, עם כל הכלי?

לא הבנתי מילה ממה שאמרת.

תלמידה: "הנושע מה' אינו נושע זולת בנצרך לישועה היום", ככה כותב לנו בעל הסולם. יש "בעיתה", יש "אחישנה". אחישנה נותן הבורא, המאור המחזיר למוטב שאנחנו עובדים בשביל לבקש אותו. איך אנחנו יכולים ממש לא לחכות, ולבקש עכשיו שהבורא יעזור לנו לפתוח את הלבבות של כולם?

תבקשי, את צריכה רצון לקבל גדול, לקבל מהבורא עזרה, שיעזור לך להתחבר עם החברות בקשר כזה שהבורא יאיר על הקשר הזה, ואת תרגישי ממש את כל העולמות, את כל הרצון לקבל שהופך בעל מנת להשפיע.

תלמידה: האם רק אני מבקשת? אנחנו לומדים ביחד, ובסוף אני מבקשת לבד?

את מבקשת, כן.

שאלה: גם אני מאד מודאגת מחטאים שעשיתי בעבר, אני כל הזמן מבקשת מחילה מהבורא על כך. האם אני יכולה לשחרר את זה, לעזוב את זה ולהבין שמה שהיה בעבר, היה בעבר, או שאני צריכה להמשיך לבקש מחילה מהבורא על דברים שעשיתי בעבר?

לא צריך לבקש מחילה, צריך להתקדם קדימה לחיבורים ותיקונים חדשים.

שאלה: אז בשביל מה זה כל הזמן קופץ בנו, כל מיני דברים מהעבר שעשינו, טובים, רעים, אכזריים, בשביל מה?

מפני שאני לא רוצה לקבל מכות, לכן אני רוצה למחוק את העבר, את מה שעשיתי.

תלמיד: ואם פתאום קופץ בי משהו רע שעשיתי בעבר, משהו שלילי?

אל תדאג לזה. אנחנו צריכים להתקדם לטוב העתידי, ולא לרע שנמצא מאחורינו.

תלמיד: אבל למה הרע שאחרינו מתעורר בנו עכשיו? בשביל מה הוא קופץ פתאום במחשבות שלנו, ומזכיר לנו את החטאים שלנו מהעבר?

דווקא כדי שלא נחשוב עליו, הכול נעשה ביד הבורא.

שאלה: תהליך האהבה הוא תהליך ממושך, אני חושבת שזה נובע מזה שאנחנו לא צריכים לחפש בו תוצאות כל הזמן. אבל האם יש בתהליך האהבה או בתהליך הרוחני כל מיני קפיצות או כל מיני הזדמנויות שאני יכולה לבצע קפיצה, ולהתקדם יותר מהר?

כן, אפשר. תבקשי קפיצה, ותעשי.

שאלה: מאיזו נקודה של הצדקת החבר אפשר לפנות בבקשה שהוא באמת יתקן לי את ההתנהגות, האם יש לנו משימות כאלו בעבודה?

רק מתוך נקודת ההתקרבות לחבר, בכל מה שהוא נמצא, כאשר אני רוצה להתחבק איתו, ולעלות יחד איתו לבורא. בנקודה הזאת אנחנו צריכים להתחבר.

שאלה: אני מרגישה שהרצון להידבק בבורא, הוא רצון יותר חזק מלאהוב את הקרוב, את הזולת, מלהתחבר עם חברה, עם העשירייה. יוצא שזה מוקדם לי להתקרב לבורא, להידבק בבורא, אם לא התחברתי עם העשירייה? אני לומדת איך ללמוד את הזולת, אבל יש לי רצון מאד חזק להתחבר עם הבורא וגם בושה בלב.

אני מבין, כי הרצון להידבק בבורא אצלך הוא אגואיסטי, והרצון להידבק בחברות, נעדר לחלוטין כרגע, הוא לא קיים. לכן צריך בכל זאת לבקש, ולבקש שיהיה רצון להתחבר עם החברות. לכן נאמר, "מאהבת החברים לאהבת ה'" ולא בשום דרך אחרת.

תלמידה: אז אני צריכה לצמצם את הרצון להידבק בבורא, זה הצמצום?

את לא יכולה לעשות עליו צמצום. אנחנו לא שולטים על הרצונות שלנו, אפשר רק להמציא דבר כזה. אנחנו צריכים לעשות הכול לפי הסדר. והעיקר להתקרב לחברות

תלמידה: יוצא שאני משתמשת בחברות בשביל להתמזג ולהדבק בבורא.

טוב מאוד. בשביל זה הוא ברא את הכול כמו שהוא ברא.

שאלה: מה אני יכול לאחל לחברים שלי בעשירייה, ודרך החברים לכל העולם ולבורא?

אתה יכול לספר להם על תהליך התיקון. שקודם אנחנו צריכים להגיע להתקרבות לחברים, אחר כך לאהבת חברים, ומשם נתקרב לבורא ולאהבת הבורא. זה מה שאתה תספר לכולם.

(סוף השיעור)