שיעור ערב 17.09.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

רב"ש, מאמר "הכנה לסליחות מהו" - קטעים נבחרים

קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים מתוך מאמרו של הרב"ש "הכנה לסליחות מהו". אנחנו נמצאים בקטע מספר 5.

בואו כמה שיותר נמשיך, כי ממחר כבר נהיה שקועים בראש השנה.

קריין: קטע 5.

"מטרם שהאדם הולך לבקש סליחה, צריך מקודם לתת לעצמו חשבון נפש על עיקר החטא. ואח"כ הוא יכול להסתכל על החטאים, שנגרמו על ידי עיקר החטא. והאדם צריך לדעת, שעיקר החטא, במה שהאדם פוגם, שמסיבה זו נמשכו כל החטאים, הוא שאין האדם משתדל, שיהיה לו אמונה בקביעות. ורק אם יש לו אמונה חלקית, כבר הוא מסתפק בזה. 

וזהו כמו שכתוב בהקדמה לתע"ס (אות י"ד), שאם היה לו אמונה בקביעות, אמונה הזו לא היתה נותנת לו לחטוא. זאת אומרת, שהוא מבקש סליחה מה', היות שהוא רואה הסיבה האמיתית לכל החטאים, היא בזה, שחסרה לו אמונה בקביעות. אי לזאת, הוא מבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, היינו שתהיה לו האפשרות, שתמיד יהיה נקבע בלבו את האמונה. וממילא הוא לא יבוא לעשות חטאים ולפגוע בכבוד ה'. היות, כיון שאין לו ההרגשה בגדלות ה', ומשום שאין הוא יודע איך להעריך את הכבוד שמים, ולא לפגוע בו.

אי לזאת, הוא מבקש סליחה מה', שיעזור לו, שיתן לו כח לקבל על עצמו את עול מלכות שמים למעלה מהדעת. היינו, שיהיה לו כח התגברות, ולהתחזק באמונת ה'. וידע, איך להתנהג בין אדם למקום עם קצת יראת הכבוד."

(הרב"ש. מאמר 36 "הכנה לסליחות מהו" 1986)

שאלה: מה זה להעליב את הבורא?

זלזול. זה שאני מזלזל בו, שוכח, לא מתייחס, זה נקרא שאני ממש מזלזל בו.

תלמיד: ואם אני מדבר לשון הרע, זה אומר שאני שוכח מהבורא?

בוודאי.

שאלה: מה ההבדל בין אמונה חלקית לאמונה בקביעות?

אמונה חלקית זה לפעמים כן ולפעמים לא, ואמונה בקביעות זה שכל הזמן אדם נמצא בקשר עם הבורא לפי הכלים שלו.

שאלה: כתוב "שאם היה לו אמונה בקביעות, אמונה הזו לא היתה נותנת לו לחטוא". האם אנחנו לומדי חכמת הקבלה מסוגלים לחטוא אם עדיין לא הגענו לאמונה בקביעות? יש דבר כזה חטא?

ודאי שאתה כל הזמן נמצא בחטא. מה זאת אומרת? ודאי שכולך בחטא. מה זאת אומרת, אתה עוד שואל? רק בגלל שאתה פתחת ספר של קבלה אתה כבר צדיק?

תלמיד: מה זה חטא?

חטא זה נקרא שיש לך מחשבות על הרצון לקבל שלך ולא על הבורא בלבד.

תלמיד: הוא כותב פה שאפילו לבקש סליחה הוא לא יכול אם הוא לא נמצא באמונה קבועה.

נכון.

תלמיד: מתנגשים לי שני הדברים.

אני לא יודע מה מתנגש בך. אני לא רואה שיש בך משהו שצריך להתנגש. אין לך לא אמונה חלקית ולא אמונה בכלל, כי אתה לא נמצא בכלים דהשפעה אפילו במקצת, במשהו, שזה נקרא שאתה נמצא באמונה חלקית. אין לך לגמרי את מושג האמונה. אמונה זה נקרא השפעה, אור החסדים. אז למה אתה שואל על זה? אין לך עדיין.

תלמיד: האם מקובל מסוגל לחטוא?

גם הוא מסוגל לחטוא, ודאי. ודאי שגם מקובל מסוגל. לחטוא מסוגל דווקא מישהו שנמצא בדרגה רוחנית ואז הוא מסוגל לחטוא.

תלמיד: מקובל שהוא בעל השפעה איזה חטא הוא עושה?

מתגלה בו רצון לקבל שהוא לא מצליח להתגבר עליו בעל מנת להשפיע, ואז הוא נמצא בחטא בעל מנת לקבל ולפי זה יורד, נופל.

שאלה: אפשר להגיד שאדם צריך להאמין בגדלות ה', לצייר את זה, או לראות את זה, למרות שזה לא באמת נמצא בו, בכלים שלו?

אם זה לא נמצא, איך הוא יכול להיות בגדלות ה'?

תלמיד: לתאר את זה, לצייר את זה.

כמה שתצייר זה לא שווה שום דבר. אבל נניח שלצורך ההתקדמות איכשהו אתה צריך לצייר את גדלות הבורא, איך אתה עושה את זה? דרך גדלות החברים. אתה צריך שיהיה לך לפחות משהו, אחרת זה הכול יהיה הפנטזיות שלך, דמיונות? אז יש לך חברים, ואם תתנהג כלפי החברים כמו כלפי הבורא איך שאתה מתאר לעצמך, זה כבר משהו.

שאלה: אם האדם מגיעה לאמונה בקביעות, מה נשאר לו, איזו עבודה לעשות?

אמונה בקביעות בסוף זו כבר דרגה אחרונה, שהוא מגיע לתיקון של כל הכלים. ויש אמונה בקביעות שהוא מתקן אותה רק כגלגלתא ועיניים, ואמונה שלמה שמתקן אותה שגם האח"פ מצטרף למדרגה ואז יש לו באמת את כל הכלי מתוקן.

תלמיד: איך אני יכול לפגוע בכבוד שמיים?

אם יש לך משהו שאתה יכול לעזוב את הקשר שלך עם השמיים, זה נקרא שאתה פוגע בכבוד שמיים. אבל אם אין לך שום קשר עם הבורא, עם השמיים, עם על מנת להשפיע, שאתה עוזב את המדרגה הזאת, אם אין לך דבר כזה, אתה לא יכול לפגוע.

תלמיד: לא הבנתי.

אתה יכול לפגוע בכבוד שמיים?

תלמיד: לא.

כי אין לך שום קשר עם השמיים, לכן אתה לא יכול לפגוע.

תלמיד: יש לי שמיים. אני יודע שהוא קיים, אני יודע שהוא נמצא.

זה לא נקרא שיש לך.

תלמיד: אז מה זה נקרא שיש לי?

שיש לך קשר, ממש קשר, ואם אתה עוזב את הקשר, זה נקרא שפגעת. ולא שסתם אתה אומר שיש לך. זה לא נחשב.

תלמיד: מה כן נחשב?

נחשב נקרא שאתה באמת נמצא במגע עם הבורא באיזו מידה, ואז אם אתה עוזב את המידה הזאת, כאילו שוכח אותו, זה נקרא שפגעת בו.

שאלה: אמונה מעל הדעת זה רק בהווה. אפשר לחשוב מעל הדעת גם על העבר, על מה שהיה?

לא.

שאלה: איך צריכה להיות תפיסת המציאות שלנו לגבי אמונה שבתוך הדעת? אני מניח שאני לא מעל הדעת. איך צריכה להיות ההתייחסות שלי לגבי מושג שנקרא אמונה?

אמונה בתוך הדעת זו ידיעה, זו פשוט ידיעה מה שיש לנו היום. אם יש בי משהו, אתה יכול לקרוא לזה שזה בתוך הדעת. העיקר מה שאנחנו צריכים זה כמה שיותר מהר להגיע לאמונה למעלה מהדעת. זאת אומרת שאני משתדל להשתוקק לבורא בכל הכוח, בכמה שאפשר, אפילו שאני לא מרגיש אותו ואין לי שום קשר עימו.

תלמיד: ואחר כך הידיעה הופכת לאמונה?

אין ידיעה. המאמץ הזה הוא הופך להיות לאמונה.

שאלה: אם לאדם מתגלה רצון שדורש תיקון והוא יודע שזה מגיע מהבורא, האם אני צריך להחשיב את הרצון הזה כשלי, או שעלי רק האחריות לבקש עבור התיקון?

לבקש תיקון על הרצון.

שאלה: היום דיברנו על זה שצריך ללכת עם הלב לעשירייה אם אני מרגיש שהאמונה היא חלשה, שאני צריך תוספת של זה. עם מה אני הולך אז לעשירייה? איך לעשות את זה נכון?

להתכלל בקבוצה, כמו שכותב רב"ש במאמרים שלו על עשירייה, על הקבוצה. שאתה צריך להתכלל, להיות הכי נמוך מכולם. ואז בצורה כזאת אתה נכלל בהם ומתחיל לקבל כוחות השפעה.

שאלה: אם הבנתי נכון, לבקש אמונה בקביעות בעשירייה זה לראות תמיד את גדלות הבורא דרך הסביבה?

כן.

תלמיד: האם יש קשר אמונה בקביעות עם החיבור?

לא.

שאלה: אם אני מרגיש שאין לי יראת ה', אלא שאני רוצה לבקש סליחה בגלל שאני מפחד מכל הקורונה וכל התרחיש שהולך לבוא עלינו עוד איזה חצי שנה כמו שאמרת בישיבת כתבים, זה גם תופס?

גם תופס. כל פחד הוא טוב אם אתה מכוון אותו כלפי הבורא. אתה חושב שהבורא לא מרגיש אותך באיזה מצב אתה נמצא? הרי הוא מייצב לך מלכתחילה את המצב שלך. וזה שאתה פונה אליו, אז אתה לא פונה אליו לספר לו משהו שהוא לא יודע. אלא זה שאתה פותח את עצמך ומדבר אל הבורא, אתה לעצמך מדבר. שאתה השגת מה שקיבלת מהבורא. כאילו אתה מספר לבורא? הבורא לא רוצה להגיד לך ככה, אבל אני יודע מה שאתה תספר לי, אני עשיתי לך את זה, אז בשביל מה אתה מספר? אתה מספר כדי לדעת מה אתה מרגיש, מה אתה קבלת, איך אתה מפענח את זה.

תלמיד: ואם אני ממש מפחד מהעונש, אני יכול לשנות את זה?

אם תשנה את עצמך. אין עונש, אין עונש יש תיקון למצבו של האדם. או שהאדם מבקש מעצמו ואם הוא מבקש נכון אז הבורא משתתף עמו ומתקן אותו או שהוא לא יכול לבקש אז הבורא מחייב אותו על ידי ייסורים וכן הלאה. הכול תיקונים, הכול תיקונים. אבל זה שאדם מפחד זה טוב, זה בהרבה מקצר את הדרך שלו.

קריין: קטע מספר 6.

"צריך לבדוק עצמו, מהו שיעורו באמונת ה'. היינו כנ"ל בהקדמה לתע"ס (אות י"ד) עד כמה הוא מוכן לוותר לטובת אמונתו בה'. ואז תהיה לו היכולת לראות את האמת. שפירושו, אם הוא מוכן לעשות מעשים אך ורק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו. או רק בשיעורים קטנים הוא מוכן לעשות לשם שמים. היינו, שחס ושלום לא יפגום באהבה עצמית, אחרת אין בכוחו לעשות שום דבר.

נמצא לפי זה, שאז הוא המקום, שיכול לראות האמת, את שיעורו האמיתי באמונת ה'. ומזה הוא יכול לראות כל החטאים, הנובעים הוא רק מסיבה זו. ועל ידי זה הוא יקבל הכנה והכשרה, בזמן שהולך לבקש מה', שיסלח לו על עוונותיו. אז יוכל לשער את שיעורו האמיתי של הפגם, היינו במה שהוא פגם בכבודו של המלך, וידע מה לבקש מה', היינו על איזה חטאים שחטא. והוא צריך לתקן אותם, בכדי שלא יחטא עוד הפעם."

(הרב"ש. מאמר 36 "הכנה לסליחות מהו" 1986)

כל פעם אנחנו צריכים להיות בכאלה בירורים ובקשות ותיקונים, כל פעם, כל פעם להיות בקשר, בקו ישיר עם הבורא ורק כלפיו, דרך החברים לבדוק עד כמה אני מתייחס, עד כמה אני מברר, עד כמה אני רוצה לגלות, עד כמה אני מתפלל, כל הזמן להיות בזה.

"צריך לבדוק עצמו, מהו שיעורו באמונת ה'. היינו כנ"ל בהקדמה לתע"ס (אות י"ד) עד כמה הוא מוכן לוותר לטובת אמונתו בה'." עד כמה אני מוכן לעשות משהו לטובת הבורא וזה דרך טובת הקבוצה, חברים, במקום טובת עצמי. לא יכול להיות, רק אחד במקום שני. איך אני שם את חשיבות הקבוצה יותר מחשיבות עצמי, רק בצורה כזאת זה עובד. אם זה לא על חשבון זה אז זה שום דבר לא שווה. זה חייב להיות ברור, זה מה שאני רוצה וזה מה שאני מחליף ועושה במקום זה לטובת הקבוצה. אחר כך מטובת הקבוצה לטובת הבורא. "ואז תהיה לו היכולת לראות את האמת. שפירושו, אם הוא מוכן לעשות מעשים אך ורק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו." אם הוא מחליף תועלת עצמו לתועלת השם ואז מה שלתועלת עצמו הוא לא עושה, כי הוא עוסק בתועלת השם, אז נקרא שהוא נמצא באמונה. "או רק בשיעורים קטנים הוא מוכן לעשות לשם שמים. היינו, שחס ושלום לא יפגום באהבה עצמית, אחרת אין בכוחו לעשות שום דבר.

נמצא לפי זה, שאז הוא המקום, שיכול לראות האמת, את שיעורו האמיתי באמונת ה'. ומזה הוא יכול לראות כל החטאים, הנובעים הוא רק מסיבה זו. ועל ידי זה הוא יקבל הכנה והכשרה, בזמן שהולך לבקש מה', שיסלח לו על עוונותיו." זאת אומרת איזה עוונותיו? במקום לעשות משהו לתועלת הבורא, או לתועלת הקבוצה, הוא עסק בתועלת לעצמו. "אז יוכל לשער את שיעורו האמיתי של הפגם, היינו במה שהוא פגם בכבודו של המלך, וידע מה לבקש מה', היינו על איזה חטאים שחטא. והוא צריך לתקן אותם, בכדי שלא יחטא עוד הפעם."

(הרב"ש. מאמר 36 "הכנה לסליחות מהו" 1986)

שאלה: איך מישהו יודע אם הוא מביא תועלת לבורא?

אם אני כולי מסודר כך שאני רוצה לעשות נחת רוח לבורא, אז אני מרגיש שאני כן עושה לו נחת רוח, מתבררת בי כזאת הרגשה, כזה כלי, קשר עם הבורא.

תלמיד: אז איך מישהו מארגן את עצמו בצורה נכונה כלפי זה?

אתה צריך לעשות חשבון, מה אני עושה לטובת עצמי ואיך אני במקום זה עושה את הפעולה לטובת הבורא וזה נקרא שאתה עושה לו טובה. עוד ועוד ועוד, זה הכול דרך הקבוצה, אתה לא יכול ישירות, זה נקרא מאהבת הבריות לאהבת השם. ואז כשאתה עושה כאלה דברים אתה מתחיל יותר ויותר להרגיש איך אתה רוכש כאלו כלים ומתחיל להרגיש עד כמה יש לך בזה ממש אחיזה וזה נקרא שאתה כבר מתחיל לרכוש את דרגת האמונה למעלה מהדעת.

שאלה: האם אפשרי לעשות משהו לתועלת השם ללא איזה גילוי מלמעלה?

הבורא מסדר לכל אדם ואדם זמן, מקום, הרגשה, כל מיני כוחות, כדי שהאדם יסדר כלפי הבורא איזו עבודה בלמעלה מהדעת. למעלה מהדעת זה נקרא למעלה מהרצון לעצמו, זה הכול, בינתיים. יש בזה הרבה אופנים ודרגות, זה עולם ומלואו, אמונה למעלה מהדעת, אבל בינתיים זה ככה.

תלמיד: השאלה אם זה אפשרי איזה גילוי מלמעלה?

יבוא גילוי מלמעלה אבל בינתיים אתה צריך לתת מאמץ, כלים. וודאי שאמונה למעלה מהדעת זה כבר כלי רוחני, זה גילוי מלמעלה אבל אתה צריך להכין איזה יסודות וכך להתקדם.

(סוף השיעור)