שיעור צהרים 28.10.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 585, מאמרי "שמעתי",

מאמר ע"ב. "הבטחון הוא הלבוש להאור"

זהו מאמר מאוד מיוחד שמסביר לנו עוד יותר מה זה נקרא "לשמה". אנחנו רוכשים על ידי התרגילים שלנו את התכונה הזאת לשמה והיא נותנת לנו את הרגשת הביטחון. אז מה הקשר בין בטחון ללשמה ולמה בטחון נקרא "הלבוש להאור", שאם אין לנו לבוש אנחנו לא יכולים לגלות את האור העליון, רק בלבוש הזה האור מתגלה.

עב. הבטחון הוא הלבוש להאור

שמעתי י' ניסן תש"ז

"הבטחון הוא הלבוש להאור, הנקרא חיים. כי יש כלל "אין אור בלי כלי". נמצא, שהאור, הנקרא אור החיים, אינו יכול להתלבש, אלא שמוכרח להתלבש באיזה כלי. והכלי, שאור החיים מלובש, נקרא בדרך כלל "בטחון". שפירושו, על כל דבר קשה, הוא רואה שבידו לעשות.

נמצא, שהאור ניכר ומורגש בהכלי של בטחון. ומשום זה מודדים את החיים שלו, בשיעור שמדת הבטחון, מתגלה שם. כי הבטחון שיש בו, בזה הוא יכול למדוד שיעור גדלות החיים שבו.

ומשום זה האדם יכול לראות בעצמו, שכל זמן שהוא נמצא בהרמת החיים, הבטחון מאיר לו על כל דבר ודבר, ואינו רואה שום דבר, שיכול להפריע לו על מה שהוא רוצה. וזהו מטעם, שאור החיים, שהוא כח מלמעלה, מאיר לו. שיש בידו לעשות בכוחות על אנושיים, היות שהאור העליון אינו מוגבל, כמו כוחות גשמיים.

מה שאין כן כשהאור החיים מסתלק ממנו, שזה נקרא שירד מרמת החיים שהיה לו, אז הוא נעשה לחכם וחוקר. ועל כל דבר הוא מתחיל לחשוב את הכדאיות שלו, אם כן כדאי לעשות את הדבר או לו. ונעשה מתון, ולא תוסס ובוער, כמו מטרם שהתחיל לרדת מרמת חיים שלו.

אבל אדם, אין לו שכל שיגיד, שכל החכמה והפקחות שזכה עכשיו לחשוב על כל דבר, הוא מטעם שנאבד לו רוח החיים, ממה שהיה לו אז. אלא הוא חושב, שעכשיו הוא נעשה פיקח. ולא כמו שהיה מטרם שנאבד לו אור החיים. אלא אז הוא היה פזיז, על דרך "עמא פזיזה [עם נמהר]".

אמנם הוא צריך לדעת, את כל החכמה שהשיג עכשיו, היא באה לו מחמת שנאבד לו רוח החיים, מה שהיה לו מקודם. שאור החיים מה שהקב"ה נתן לו אז, הוא היה המודד לכל המעשים. אבל עכשיו, שהוא בזמן הירידה, לכן יש עכשיו כח להסטרא אחרא לבוא אליו, עם כל הטענות הצודקות שלהם.

והעצה לזה, שהאדם צריך לומר: "עכשיו אני לא יכול לדבר עם הגוף שלו ולהתוכח עמו". אלא שיגיד: "עכשיו אני מת, ואני מצפה לתחית המתים".

ויתחיל לעבוד למעלה מהדעת, היינו שיגיד להגוף שלו: "כל מה שאתה טוען, אתה צודק, ולפי השכל אין לי מה לענות לך, אבל אני מקוה, שאני מתחיל לעבוד מחדש, ועכשיו אני מקבל עלי תו"מ, ועכשיו אני נעשה גר, וחז"ל אמרו "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי [גר שנתגייר, דומה לקטן הנולד]", ועכשיו אני מצפה לישועת ה', ובטח הוא יעזור לי, ואני שוב אכנס לדרך הקדושה. וכשיהיה לי כח דקדושה, אז יהיה לי מה לענות לך. אבל בינתיים אני מוכרח לילך למעלה מהדעת, כי עדיין חסר לי דעת דקדושה. אם כן, אתה יכול לנצח עם השכל שלך. ועלי, אין לי מה לעשות, אלא להאמין באמונת חכמים, שאמרו, שאני צריך לקיים תו"מ באמונה למעלה מהדעת. ובטח עלי להאמין, שבכח האמונה נזכה לסיוע מן השמים, כמו שאמרו חז"ל 'הבא לטהר מסייעין אותו'"."

שאלה: מה זה הביטחון הזה שמגיע לאדם, הלבוש להאור, זה כוח?

זה כוח להשפיע שמגיע מהבורא ונותן לאדם כוחות להיות למעלה מהטבע האגואיסטי שלו.

תלמיד: כתוב כאן שאדם יכול להשתמש בכוחות למעלה מהכוחות האנושיים.

בטח, אלה הכוחות שלמעלה מהטבע האנושי. הטבע האנושי זה רצון לקבל, וכאן זה הרצון להשפיע.

תלמיד: עם זאת האדם מרגיש עצמו בטוח כשהוא מקבל כוח השפעה?

כן, דווקא אז הוא מרגיש את עצמו שיש לו בטחון.

תלמיד: הרבה אנשים עכשיו בחוסר אונים בעקבות המצב שקורה, האם אפשר לספר להם שברגע שהם יגעו בתכונה הזאת יהיה להם ביטחון?

לא לא לא, אנחנו לא יכולים להבטיח לאדם שבזה שהוא יעשה עכשיו אילו פעולות, מיד יקבל על זה תגובת ביטחון, שיהיה לו בטחון, לא. סך הכול הוא הצריך רק להבין את העיקרון, ואחר כך יצטרך עוד לעבוד, ולא מיד יקבל את כוח הביטחון, כוח האמונה.

שאלה: איך לשמור על כוח הביטחון וכוח החיות כשכל הזמן היצר הרע מפריע לנו ומנסה להסית אותנו, איך להחזיק את הכוח הזה?

על ידי תרגילים, שאנחנו כול הזמן רוצים להיות למעלה מהרצון לקבל שלנו, ככל האפשר, במיוחד בקשר בינינו, ומהקשר בינינו לבורא. ככל שאנחנו רוצים להתקדם לכיוון זה, כוח הביטחון, כוח האמונה יגדל בנו עד שנתחיל להרגיש בו גילוי הבורא, גילוי האור העליון.

שאלה: האם אנחנו יכולים לעשות פעולה מקדימה, לזהות שאנחנו עומדים לאבד את הביטחון או את החיות ולעשות פעולה מקדימה כדי לא לחכות עד שהביטחון יאבד ואז אנחנו נגיב?

אבל אם אין לנו ביטחון, איך אנחנו יכולים לעשות איזה פעולות ללא ביטחון, ללא אמונה? זה בעצם כוח האמונה.

תלמיד: האם אפשר לזהות שזה עומד לקרות ולדעת שאנחנו הולכים לאבד את הביטחון ואז להיערך לזה, איזה פעולות יכולים לעשות כדי לא לאבד את הביטחון בעשירייה?

אם אני מסור לחיבור עם החברים יותר ממה שאני שייך לעצמי, זה כבר תחילת הביטחון.

שאלה: מדובר כאן "שאור החיים מלובש, נקרא בדרך כלל "בטחון". שפירושו, על כל דבר קשה, הוא רואה שבידו לעשות"., אבל בנקודה מסוימת האדם מגיע להבנה שלא מסוגל שיהיה לו באמת ביטחון בעצמו, שכוח החיים לא יהיה שלו בעצמו אלא הוא יקבל את זה רק מהבורא.

איך האדם יכול להבין שיש משהו אחר שמדריך אותו, כלומר הבורא, אבל שיהיה לו ביטחון בעצמו כמו שכתוב כאן במאמר? כי האדם יכול להיות בשפלות, הוא יכול לאבד כוחות אבל עדיין יכול להיות לו ביטחון, אז איך מתיישבים שני הדברים? איך קוראים למצב הזה, איך להתייחס לכוח החיים במצב הזה?

הוא בטוח בבורא מפני שיש לו קשר מסוים עם הבורא, ואז בזה הוא מחזיק את עצמו. הוא לא מחזיק בביטחון של עצמו, הוא מחזיק בביטחון שמגיע לו בגלל שהוא קשור לבורא.

שאלה: כיצד לזכות מהבורא לדעת דקדושה, איך דעת דקדושה מגיעה לאדם?

דעת דקדושה מגיעה לאדם מתי שהוא מגיע לאיזה מין אמונה בבורא, ואז הבורא בחזרה מאיר לו בכוח האמונה.

תלמיד: האם זה מגיע מתוך זה שהוא מאמין באמונת חכמים?

זה יכול להיות משהו אחר. אנחנו מדברים על הבורא, אמונת חכמים זה עוד פאן נוסף.

שאלה: הביטחון זה מתנה שמקבלים בתוך הדעת כדי שהדעת לא תפריע לעבוד?

לא, הדעת זה דעת וביטחון זה ביטחון. הדעת מגיעה לאדם מתוך שהוא עובד עם השכל, עם הרגש, עם הניסיון שלו, עם כל מה שיש לו. ואמונה זה הכוח למעלה מהדעת, שזה מגיע בגלל שהוא מקבל קשר עם הבורא, ואז מקבל מהבורא את כוח ההשפעה, וזה מה שנותן לו כוח משותף עם הבורא, ואז הוא מרגיש שהוא נמצא למעלה מהטבע הטבעי שלו.

תלמיד: אבל הביטחון עצמו הוא בתוך הדעת או מעל הדעת כבר?

הביטחון זה למעלה מהדעת.

שאלה: כתוב שבן אדם "כשהאור החיים מסתלק ממנו הוא נעשה חכם, חוקר, מתון ובודק את הכדאיות של כל דבר שהוא עושה". האם אדם שקשור לעשירייה מרגיש שנופל למצב כזה שרוח החיים מסתלק ממנו?

כשהוא קשור לעשירייה?

תלמיד: כן, הוא יכול להרגיש שרוח החיים מסתלק ממנו?

אם הוא קשור לעשירייה, למה הוא מרגיש כך?

תלמיד: לא לא, השאלה הייתה אם אדם קשור לעשירייה, איך הוא מזהה שהוא נמצא במצב שהוא מתון, חוקר, חכם, איך הוא מרגיש שרוח החיים הסתלק ממנו? איך הוא יכול לזהות את זה?

אם אדם קשור לעשירייה, אז במידה הזאת הוא מרגיש שהוא נמצא בכוח השפעה, בכוח אמונה, ונמצא למעלה מדעתו הגשמית, הוא נמצא כבר בדעתו הרוחנית, וכך הוא מתקדם.

תלמיד: הוא יכול לזהות לבד אם הוא נמצא באיזו הפרעה גשמית או לא, ומי אמור להגיד לו את זה?

כן, הוא מזהה את זה בעצמו, אף אחד לא יכול להגיד לו את זה, אף אחד.

שאלה: למדנו שכדי שיתלבש אור צריך כלי דהשפעה, ופה הוא כותב שהביטחון הוא הכלי. אז מה הקשר בין ביטחון והכלים דהשפעה?

זה אותו דבר, רק ההבחנות נקראות כך, אם האדם נמצא בכלים דהשפעה, לפי זה יש לו כוח ביטחון, לפי זה יש לו קשר עם הבורא, הזדהות עם הבורא, השתוות הצורה.

תלמיד: מה הקשר בין הביטחון שהולך וגדל בתוך העשירייה בין החברים, לביטחון הזה שאנחנו מדברים עליו? הלוא זה לא אותו הביטחון.

איזה ביטחון יש בין החברים?

תלמיד: ככל שהזמן עובר, אתה מרגיש יותר ויותר בטוח שאתה מגיע לחברים ואתה מקבל מהם את הכוח להיות מכוון למטרה.

זה לא שייך לרוחניות. זה יכול להיות בכל קבוצה אחרת.

תלמיד: איך אנחנו מתוך המצב הזה עולים למצב שהוא רוחני?

בזה שאנחנו משתדלים להיות בחיבור בינינו, וכל הזמן להגדיל את מידת החיבור ומידת המסירות בינינו יותר ויותר.

תלמיד: זה קורה גם בהרבה קבוצות אחרות. אז מה התבלין שאנחנו מוסיפים כדי להפוך קשר פיזי לקשר רוחני?

קשר פיזי הוא כמו בקבוצת חיילים שמסורים זה לזה, ומבינים שהביטחון שלהם תלוי בקשר ביניהם. לעומת זאת, בקשר רוחני כולם תלויים בקשר שלהם ובבורא, והבורא מחזיק אותם בקשר ותופס אותם באור שמאיר עליהם.

שאלה: אם כך, במה בעצם האדם בטוח?

האדם בטוח רק במידה שיש לו עכשיו קשר עם הכוח העליון, במידה הזאת הוא בטוח. במידה שיכול כל הזמן להיות בפנייה לכוח העליון, להחזיק אותו.

תלמיד: כשאומרים שהביטחון הוא הלבוש לאור, לאיזה ביטחון מתכוונים?

מתכוונים לאור שמגיע מהבורא, ובאור הזה האדם מרגיש קשר עם הבורא.

תלמיד: הביטחון שהוא לבוש לאור, איזה ביטחון זה?

הרגשת האדם שהוא שייך לכוח העליון, לבורא, לזה הוא מגיע דרך המסירות שלו לקבוצה, והיא מביאה אותו לביטחון הרוחני.

תלמיד: מה זה נקרא שהוא שייך לקבוצה?

במסירות נפש שבה נמצאים כולם.

שאלה: כתוב "הבא לסייע מסייעין אותו". האם הביטחון הזה במשך הזמן הולך ומתחזק עד לסיוע או הולך ומדרדר ואז יש סיוע מלמעלה?

זה תלוי באדם, כמה האדם מחזק את הביטחון שלו, כמה הוא רוצה להיות כל הזמן דבוק דרך החברים בבורא.

שאלה: בשיעור בוקר שמעתי שאנחנו כחומר ביד היוצר, כמו חמר שהבורא עובד איתנו. איך אנחנו יכולים לבנות את הביטחון בצורה נכונה כשאנחנו עדיין נמצאים בתוך כלים דקבלה?

אנחנו רוצים להיות כמה שיותר קרובים לבורא עד מסירות נפש, כל הזמן להיות יותר ויותר דבוקים בו. ואז אנחנו מתקדמים למסירות נפש השלמה.

תלמיד: מה הקשר בין אור החיים שעליו מדובר במאמר לבין הנקודה שבלב?

אנחנו מרגישים את האור העליון דרך רצון שנקרא "נקודה שבלב", זהו החיסרון שאנחנו מגדלים כחיסרון להשפעה, חיסרון לדבקות לבורא. דרך החיסרון הזה אנחנו מקבלים קשר עם הבורא.

שאלה: מה הקשר בין אור חכמה שמתלבש באור חסדים ובין האור שמתלבש בתוך הביטחון? האם אפשר להגיד שאור חסדים זה הביטחון?

כן.

שאלה: בפסקה הראשונה נכתב, "ביטחון פירושו על כל דבר קשה רואה שבידו לעשות". מה הם הדברים הקשים, האם זה להתגבר על האגו או משהו אחר?

ודאי שהכול מתלבש ברצון, אבל הרצון הזה לאט לאט, על ידי מאור המחזיר למוטב, הופך להיות רצון להשפיע, וכך אנחנו מרגישים שינויים בחיים שלנו.

שאלה: הביטחון הזה נובע מזה שאנחנו מתחברים ומעלים יחד מהחיבור הזה תפילה, אז מתחיל לשהות טעם כזה בינינו. יש חבר שכן מרגיש את הביטחון אחרי מפגש ויש חבר שלא מרגיש את הביטחון. מה ההבדל בעבודה של האדם כלפי אותו מפגש, כשאחד יצא עם ביטחון ואחד יצא בלי ביטחון?

במידה שהוא מחפש שיהיו לו כלים דהשפעה, במידה שהוא מסור לעשירייה, במידה הזאת הוא מתקרב להרגשת הביטחון.

תלמיד: האם יש דרך שחבר יכול להעביר לחבר את הביטחון הזה?

לא, זה בלתי אפשרי. אלא יכולים לתת דוגמאות חיצוניות.

תלמיד: כלומר זה מצפן מסוים לאדם, האם הוא מחובר עם החברים לבורא או לא.

כן.

שאלה: בזמן ההכנה, האם הנקודה הראשונה של ביטחון מגיעה מההשקעה בין חשיבות וביטול?

כן, חשיבות וביטול בקשר עם החברים.

שאלה: הביטחון הכי גדול שלי הוא בדעת, זה חברים ורב. האם הביטחון הכי גדול, כדי שאני אוכל לעבור את כל המכשולים וההפרעות, הוא אמונה למעלה מהדעת?

כן. זה תלוי רק בקשר עם החברים.

שאלה: מה הקשר בין אמונה לביטחון? איך אנחנו בעשירייה מתוך הערבות בינינו לוקחים את זה לכיוון של הכוח העליון?

אמונה היא הכוח, היא האור, והביטחון הוא מה שמתלבש בתוך הכוח, בתוך האור הזה. יש ספר של חזון איש "אמונה וביטחון", אתם יכולים להשיג אותו בספרי קודש ולקרוא. הוא לא כל כך קל, אבל כתוב בעברית וכדאי לקרוא.

שאלה: האם הערבות בינינו יוצרת סוג של ביטחון וקשר עם הבורא?

הערבות שלנו תלויה בקשר בינינו ועם הבורא.

שאלה: כשהגענו להכנה לשיעור ושמענו את קולו של הרב"ש, התעוררה בנו תחושת ביטחון. כשאנחנו רואים אותך, עוד יותר מתגבר הביטחון, וכשאנחנו מתחברים עם החברים, עוד יותר מרגישים את זה. כשאתה רוצה להעביר את הביטחון לחברים, אז אתה מאבד את הביטחון כי אתה מרגיש את השפלות של עצמך, את חוסר החשיבות של עצמך. איך לכוון נכון את התפילה שהמיקוד לא יהיה בך אלא בלהעביר לאחרים, לקבוצה?

העניין הוא שביטחון גשמי הוא הפוך מביטחון רוחני. הביטחון הגשמי תלוי בכמה אתה מרגיש את עצמך בטוח, והביטחון הרוחני מורגש לפי כמה אתה אוחז בחברים ודרכם בבורא, זה ההבדל. תנסה כל פעם להרגיש את ההבדל בין זה לבין זה.

שאלה: האם בקשה לביטחון היא בקשה נכונה?

כן.

תלמיד: האם בקשה לביטחון היא כבר לבוש לאור?

לא, אבל הבקשה צריכה להיות.

תלמיד: האם אפשר לתת דוגמה לבקשת ביטחון?

לא, אין לי דוגמה שאני יכול להעביר לכם.

שאלה: איך אור החיים מתלבש באדם, האם במהלך ההתקדמות שלו או אחרי התיקון?

במהלך ההתקדמות.

שאלה: האם אני בתוך העשירייה צריך להעניק לחברים ביטחון שהבורא נותן, או יחד עם החברים לקבל את הביטחון? איך יותר נכון להכווין בעשירייה?

להעביר לחברים.

שאלה: בטקסט מוסבר שהדעת מתאימה את עצמה לדרגה הרוחנית החדשה. למה אדם נעשה חכם וחוקר כשאור החיים עוזב אותו?

כי הוא מתחיל בשכל הגשמי שלו להשתדל להחזיק את עצמו בחיים, ולכן נעשה חכם וחוקר, כביכול מבין ומרגיש והכול בסדר, וכך הוא מחזיק בחיים. זה הפוך ממה שנעשה בלמעלה מהדעת, באמונה.

שאלה: איך לתת ביטחון זה לזה בימים כאלה?

בכל הימים, לא חשוב באיזה, אנחנו צריכים לספק ביטחון זה לזה. כל אחד צריך להראות לחברים שהוא נמצא בביטחון מלא.

תלמיד: על איזו נקודה נמצא הביטחון הזה? איך לאפיין אותו? איך להביע אותו?

שאנחנו נמצאים בידי הבורא.

תלמיד: האם יש איזו נקודה שצריך לשים דגש עליה - על גדלות הבורא, חשיבות המטרה, אמונת רבו, גדלות החברים, צדקת הדרך? על מה הביטחון נשען?

הביטחון נשען על זה ש"אין עוד מלבדו".

שאלה: אומרים ש"אין חכם כבעל ניסיון", לעומת זאת המצב הזה של ניסיון חיים הוא מצב שהוא הפוך לביטחון מעל הדעת בבורא.

זה לא נכון. דווקא הניסיון בחיים מביא את האדם ליחס נכון כלפי החיים, אפילו שיש לו ספקות לגבי כוחותיו עצמו.

שאלה: כתוב, "וכשיהיה לי כח דקדושה, אז יהיה לי מה לענות לך". בשביל מה לענות לגוף או מה לענות לו?

כי אז אנחנו נדע. אז תהיה לך הזדמנות, כוחות, ביטחון, חכמה, כיצד לענות לגוף שלך, לשכל שלך.

שאלה: כשלאדם יש אמונה מעל הדעת בבורא, שהבורא יכול לעזור, האם אז הביטחון מתחיל להאיר לו?

כן.

תלמיד: יש לנו חבר שנמצא במצב קשה בגלל מחלה, הוא ממש בין חיים למוות. דיברנו על זה עם כל העשירייה ואנחנו רואים שהוא בסוג של חוסר אמונה, ייאוש, וזה דווקא מה שמרע ומדרדר את מצבו. כול עוד הוא לא יקבל את הביטחון הזה בעצמו כלפי העתיד, לא יהיה לו שום כוח חיות. מה אנחנו יכולים לעשות עם זה?

רק להתפלל עבורו. לבקש מהבורא שיחזיר אותו לחיים הנורמליים.

תלמיד: האם לנסות איכשהו לדבר אתו?

אין צורך לדבר אתו, להעמיס עליו. עדיף שתעשו את העבודה הזאת במקומו, בשבילו. תפנו לבורא בשמו.

שאלה: מה היא מסירות נפש?

מסירות נפש, אי אפשר להסביר זאת. זה כשהאדם מוכן להעביר לבורא את הכול, כולל את הנשמה שלו. זה עוד לא בשבילנו.

שאלה: אנחנו אומרים שהבורא עושה את הכול. האם מזה עלינו לחשוב שכולם הם בובות של הבורא, גם החברים? יש את הסביבה ויש את הבורא. האם צריך להיות לי אמון, או ביטחון במערכת הזו?

אנחנו צריכים לקבל את זה שאנחנו נמצאים בידי הבורא, מצד אחד. מצד אחר, שאנחנו כן יכולים להגיע למצב שאנחנו נהיה עצמאיים.

שאלה: מה נדרש מאיתנו כדי שהבורא יחזיק את העשירייה שלנו כדי שיהיה קשר רוחני?

נדרש שיהיה דבק ביניכן, שתהיו מחוברות בלבבות אחת באחרת, בחיבוק הדדי זו בזו. וכשתרגישו את עצמכן כעשירייה כזאת, אז כבר אפשר יהיה לפנות לבורא בנוגע לעבודה משותפת.

תלמידה: לגבי אמונת חכמים. כשאנחנו קוראים את המקורות, מורגש כוח האמונה הגדול שיש בתוך המקורות שהוא פשוט מלווה אותנו כל הזמן. איך לא לאבד אותה אלא להוסיף בה? והאם אנחנו בכלל יכולות להוסיף באמונת חכמים?

ודאי שאתן יכולות, אם תחזיקו זו בזו.

שאלה: כתוב, כאשר האדם מתחיל לחשוב על הכול מצד תועלת עצמו הוא מתחיל להיות יותר מאופק. מה זה אומר לא להיות בוער בעבודה?

לחשוב, לנתח טוב את המצבים שלך ולבדוק למה אתה משתוקק.

שאלה: כאשר הבורא נותן את הרגשת הביטחון, איך נכון להשתמש במצב הזה, האם לבקש להעביר את ההרגשה הזאת לחברים?

להתפלל עבור החברים.

שאלה: יש מושג כזה שנקרא "ליפול על ידי הקבוצה", כלומר אתה בטוח שאתה יכול ליפול והבורא ירים אותך דרך החברים. האם זה גיבוש הרגשת הביטחון, כלי הביטחון, או שזה ביטחון גשמי?

לא משנה, תתחילו מכל סוג של ביטחון, העיקר שתקשרו את עצמכם יותר לקבוצה.

תלמידה: כשאנחנו מרגישים ירידה מאוד חשוב לנו להשתמש במצב הזה כדי להשתמש בקבוצה. האם נותנים לנו ירידות ואת כל המצבים כי זה חשוב מאוד לבורא שנשתמש בקבוצה?

כן.

שאלה: אני מרגישה את הסבל של עם ישראל, ואני מבינה שהמוצא היחיד הוא חיבור בינינו וחיזוק הקשרים בעשירייה. דווקא הסבל הזה מביא להרגשה שרק העשירייה יכולה להציל אותנו והביטחון שהעשירייה נותנת לנו הוא כמו כיפת ברזל שמגנה עלינו. איך אנחנו יכולים לעזור לעם שלנו ולעצמנו להתגבר על כל הקשיים האלה ולהגיע לחיבור שלנו?

אך ורק על ידי פנייה שלנו לבורא.

שאלה: אני תמיד מנסה להצטרף לקבוצה ולעשות מה שהמקובלים ממליצים, אבל אני תמיד מרגיש שאני לא באמת ממצא את כל הכוחות. איך אני יכול להתעלות מעל הגבולות האלה או מעל בית הסוהר הזה שהאגו מכניס אותנו לתוכו?

רק על ידי חיבור יתר עם עשירייה.

שאלה: האם האדם צריך לאבד את הביטחון ולצאת מהקדושה כדי להתחיל את החיים כל יום מחדש?

ודאי, הבורא עושה לו את כל זה.

שאלה: פעם שאלתי אותך, מה זה אומר "להיות בטוח בעצמי"? כי יש ביטוי כזה "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", וענית לי תשובה מאוד עמוקה, "כשזה יגיע, את תרגישי את זה". אני מרגישה שאני מאמינה לעשירייה שלי יותר מאשר אני מאמינה לעצמי, כי יש לי מצבים כאלה של חוסר יציבות, הם משתנים תכופות, והחברות שלי כבר נמצאות בהשפעה, ואני רק צריכה לצרף את הכלים דהשפעה שלי לכלי הכללי ודרכן אני אקבל את הביטחון העצמי שלי. זה נכון?

זה כך.

שאלה: מה התפקיד של הרוע ואיך לכוון אותו נכון לאמונה?

התפקיד של הרוע הוא להפריע לך כדי שדווקא על פניו תחזק את הקשר עם הבורא דרך הקבוצה.

תלמיד: איך לעשות את זה נכון?

תתחיל לעשות ותראה. אני מקווה שהבורא יכוון אותך.

שאלה: כתוב במאמר, "כל זמן שהוא נמצא בהרמת החיים, הבטחון מאיר לו." למה הכוונה ב"הרמת החיים", איזה מצב זה?

שהאדם רוצה ללכת קצת למעלה מהדעת ואז הביטחון מעלה אותו.

שאלה: איך אפשר להרגיש ביטחון ולהיות שותפים של הבורא אם לא מבינים איך הוא פועל וקשה להצדיק אותו?

זה לא חשוב, אנחנו לא יודעים את זה, אבל דרך החברים, דרך הקשר עם החברים אנחנו מתקרבים לזה ומתחילים להרגיש. העיקר זו ההרגשה.

שאלה: ענית לאחת החברות שהביטחון ניתן לנו כדי שנאבד אותו מידי פעם. הביטחון מתואר כנקודת החיים, כוח החיים, האם זה כדי שכל הזמן נבטל אותו בתוכנו?

כדי שנבטל ונשיג דרגה חדשה.

שאלה: האם כדי שהביטחון לא יסתלק ממני אני צריכה כל הזמן להידבק בעשירייה? האם כל פעם שאני מרגישה שאני מבינה משהו, זה הזמן להידבק בעשירייה, זה הזמן להיות בחיבור?

הזמן להידבק בעשירייה הוא תמיד. אין זמן להידבק ואין זמן לא להידבק, אלא להידבק בצורה תמידית.

שאלה: האם ביטחון זה כוח שנולד ברגע שכל הנסיבות וכל המצבים עובדים נגדך, כלומר זה כוח שנותן לך דחיפה כדי לעלות למעלה מהדעת?

זה קורה.

תלמידה: וזו מידה קבועה?

לא.

שאלה: מה ההבדל בין זה שאנחנו מתחברים בינינו לבין זה שהבורא מחבר בינינו?

אנחנו לא יכולים להתחבר בינינו, אין לנו את כוח החיבור. אלא רק לפי הבקשה שלנו, התפילה שלנו, הבורא עושה את זה.

תלמידה: אבל איך התוספת הזאת של הבורא משפיעה על החיים שלנו? כי אנשים במציאות הרגילה חושבים, "או קיי, נתחבר בינינו". איך התוספת של הבורא עושה את ההבדל?

אנחנו צריכים כל הזמן להיות עם הפנים לבורא, עם התפילה לבורא שיחבר בינינו. וכשהוא יחבר, אז הוא יהיה בינינו, זה נקרא שהוא "מחבר".

תלמידה: ואנשים בחוץ שלא לומדים, האם גם הם צריכים לדעת על התוספת הזו, על הדבק של הבורא, או שלהם מספיק להגיד "להתחבר בינינו"?

מספיק להגיד "להתחבר".

שאלה: ביטחון לרוב קורה אחרי שאנחנו מתגברים על מכשולים. ככל שיש יותר הפרעות, כך הביטחון גדל בנו. האם אנחנו צריכים לחפש את ההפרעות כדי להתגבר עליהן?

אנחנו לא צריכים לחפש הפרעות כדי להתגבר, אבל עלינו להבין שאת ההתגברות על ההפרעות לא ניתן לעשות ללא עזרת הבורא. לא ניתן לבצע התגברות על הפרעות בלי עזרת הבורא, זה תלוי רק בעזרת הבורא.

שאלה: לפני כמה זמן ענית שאפשר לפנות לבורא בשם החברים. האם תמיד אפשר להתפלל לבורא בשם החברים או רק במקרים שבהם לחבר אין כוחות משל עצמו?

תמיד.

שאלה: כשאני מתחיל לשחק עם הבורא הרבה פעמים אני מפסיד במשחק הזה ונכנס לייאוש במצבים האלה. כך מגיעה הרגשה שמרוב עלבון על ההפסדים אני פשוט הולך לאיבוד, ואז הבורא נותן סיכוי לנצח במלחמה הזאת. האם אפשר לומר שכך אנחנו מקבלים את הביטחון מהקשר עם הבורא?

כן.

שאלה: איך תמיד להיות בביטחון שהבורא איתנו אם אנחנו כל הזמן נמצאים באיזשהו מאבק פנימי? איך לא להיכנע לאגו שלנו?

על ידי זה שאנחנו מחזיקים זה את זה, כי אז אנחנו לא יכולים ליפול לתוך האגו שלנו.

תלמידה: האם הביטחון הזה הוא סוג של שלום?

לא. ביטחון הוא צורת האחיזה בבורא.

שאלה: בעשירייה שלנו קרה מקרה מאוד לא נעים. לפני כמה חודשים עזבו אותנו בבת אחת מספר חברות, וכתוצאה מכך זה גיבש אותנו, נעשינו חזקות יותר, הרגשנו את הביטחון הזה, ביטחון זו בזו, בבורא, בכל מה שאנחנו עוסקים בו, ביטחון ב"בני ברוך" ובהתקדמות הרוחנית שלנו. וכעת יש זמן קשה ועדיין יש בנו את ההרגשה הזאת של הביטחון שעוזרת לנו ממש בכל יום ויום. איך להתקדם בהרגשה הזאת, לשמור עליה ולהגדיל אותה? מה עלינו לעשות?

אך ורק להתקרב זו לזו יחד עם תפילה לבורא. אנחנו מבקשים מהבורא שהוא יקרב את כולנו יחד, אחד לאחר. כך צריכה להיות התפילה שלנו.

שאלה: אצלנו בעשירייה יש חבר שנמצא בחזית ויש עוד חברים מהכלי הישראלי, ומדברים בפיקוד העורף על מצבים שלא יהיה חשמל, לא תהיה תקשורת. במצבים קיצוניים, כשאין קשר עם העשירייה, איך אפשר להחזיק בביטחון בבורא?

אני חושב שאת המצבים האלה אנחנו מקבלים כדי לחזק את הקשר בינינו ולחזק את הביטחון. דווקא מתוך חוסר בדברים הכרחיים אנחנו מגיעים להכרחיות הגדלת הביטחון.

תלמיד: במאמר כתוב שהכלי להשראת השכינה הוא ההשפעה. איך כשנמצאים לבד אפשר בכל זאת לנסות להשפיע, להיות בהשתוות הצורה עם הבורא?

אתה לא לבד אף פעם, תמיד יש לך קשר עם העשירייה ועם הבורא.

שאלה: מה המצב יותר נעלה שאדם נמצא בו?

כשהוא זקוק לבורא.

תלמיד: שהוא נמצא בביטחון, או כשהוא מבקש ביטחון עבור החברים?

אלה כאילו שני כיוונים יכול להיות ששונים. שהוא זקוק לביטחון?

תלמיד: יש שני מצבים, אחד, כשאדם נמצא במצב של ביטחון, כמו שבעה"ס כותב לנו פה. או מצב שני, כשהוא לא בביטחון, ירד מהביטחון, אבל הוא מבקש שלחברים יהיה מצב של ביטחון. כל כולו רוצה שרק לחברים יהיה ביטחון.

זאת השאלה, איך הוא יכול לבקש ביטחון עבור החברים, אם הוא בעצמו לא נמצא בביטחון?

תלמיד: למעלה מהדעת כמובן, הוא לא יכול לרצות את זה.

בכל זאת אין לו על מה להתבסס, למעלה מהדעת זה גם בסיס. איך הוא יכול לבקש ביטחון לחברים במצב שלו בעצמו אין ביטחון? מאיפה יש לו ביטחון לבקש עבור החברים? זו השאלה, אז עם זה כדאי לו לפנות לבורא.

תלמיד: איך אדם יכול לבקש ביטחון עבור החברים בשעה שהוא בעצמו אין לו כרגע ביטחון?

דיברנו על זה, שאין לו אפשרות לבקש עבור החברים אם הוא בעצמו לא נמצא בביטחון.

שאלה: האם אפשר לומר, שבמידה שאנחנו יכולים לכסות את כל הפשעים באהבה באותה מידה הבורא נותן לנו ביטחון, זה בעצם כוח ההשפעה שאנחנו מקבלים?

כן.

שאלה: איך אדם יודע אם הביטחון שלו הוא אמיתי וקשור לעשירייה, או שהאגו פשוט משטה בו?

הכול תלוי במידת הקשר שלו עם החברים. לא יכול להיות כוח אמונה, כוח ביטחון, בלי קשר עם החברים, ומתוך זה הוא כבר יכול להבין מה מידת הקשר, ומה עוד הוא צריך.

שאלה: האם כשאנחנו מסכימים עם מה שהבורא עושה לנו מעל האגו, בזה אנו משפיעים לו?

כן.

תלמידה: האם לפני שמגיעים לאין עוד מלבדו צריכים לרכוש את תכונת ההשפעה?

ודאי שכן, אחרת איך נגיע לאין עוד מלבדו? הכול לפי השתוות הצורה.

שאלה: כתוב שאם הבורא לוקח את אור החיוּת מהאדם, האדם מרגיש מת, וצריך לצפות לתחיית המתים. מה זה אומר שהוא לוקח ממנו את האור, ומה הוא מבקש כשהוא מצפה לתחיית המתים?

אם אדם מאבד קשר עם הבורא, הוא כאילו נעלם מהעולם. לא מהעולם הזה, אלא מהרוחניות. ואז כשהוא מצפה בכל זאת לחזור לחיים, לחזור לחיוּת רוחנית, וזו בעצם התפילה שלו.

תלמידה: החיוּת הרוחנית הזאת זה הביטחון, זו האמונה בבורא, שכל מה שהוא עושה מגיע מטוב ומיטיב, למרות שאני מקבלת את זה בדעת, שזה הפוך לגמרי?

כן.

תלמידה: אז איך אפשר באמת להגיע לזה בעשירייה, שאנחנו באמת נרגיש את המצב הזה, ונחזק אחת את השנייה? במיוחד היום במצבים, שמה שקורה מגיע מטוב ומיטיב, כי זה הביטחון הפנימי שלנו, שזה הכלי שאנחנו צריכות לבנות. איך אנחנו בונות את הכלי הזה?

תתחברו ביניכן את הנטיות האלה לחשוב על הבורא כמו על טוב ומיטיב, ותקבלו כוח ביטחון גדול.

שאלה: אמרת שהמלחמה הזאת היא מלחמה על האגו שלנו. מתי זה ייגמר, והאם זו המלחמה האחרונה שלנו עד גמר התיקון?

זה ייגמר כשהבורא ירצה לגמור אותה, וכשאנחנו נהיה מוכנים לזה.

תלמידה: לפי מה שאתה אומר זה יכול להימשך המון זמן.

אמרתי לך, מתי שנהיה מוכנים לזה.

תלמידה: יש לי בקשה ממך. אתה כל הזמן אומר לנו שאנחנו לא מתפללות נכון, האם אתה בתור רב שלנו, בתור מקובל גדול, יכול להדריך אותנו איך מתפללים באמת נכון?

נדבר על זה בעתיד.

שאלה: הרגשת הביטחון, כוח הביטחון, האם אפשר לומר שזה כמו לעשות צעד לתוך תהום? כשאתה אוזר אומץ לעשות את הצעד הזה, אתה מבין שמה שנראה כבלתי אפשרי עדיין אפשרי, והבורא מושיט לך יד לעזרה?

שיהיה כך.

תלמיד: והאם אפשר לומר שכוח הביטחון כביכול פותח לנו מחזור תיקון חדש, בדרך לתיקון שלנו?

כן.

שאלה: כשיש מצב של טענות מצד הגוף, מצבים קשים, ואתה אומר לגוף "כן, אני רואה את המצבים ושומע ואני מבין שאתה צודק, אבל עדיין צריך ללכת קדימה". האם זה המצב שמוביל אותנו לביטחון?

כן. אפשר כך להגיד.

שאלה: כבר הרבה זמן אנחנו מרגישות שלחברות בעשירייה חסר ביטחון, אנחנו עובדות על זה בסדנאות, אבל מרגישות שזה לא נכנס ללב. איך לתת ביטחון לחברה בצורה הכי יעילה, האם להמשיך לדבר על זה, או להתפלל עליה, או פשוט לא לשים דגש על העניין הזה ורק לעסוק בחיבור הכללי בעשירייה ולחכות לעזרת הבורא עם אותה חברה?

להתחבר באהבה ביניכן ולהכניס אותה פנימה. תתחברו ביניכן באהבה עד כמה שזה ניתן, תכניסו אותה פנימה ותראו מה ייצא מזה.

שאלה: אם אין לי כוח ביטחון, האם אני יכול לבקש עבור כל העשירייה "תן לנו", כמו תפילת רבים?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין ביטחון רוחני לביטחון גשמי?

ביטחון גשמי תלוי בכמה כוח וכסף יש לך. ביטחון רוחני תלוי במידת הקשר שיש לך עם העשירייה ועם הבורא.

תלמידה: מתי שני סוגי הביטחון האלה נמצאים יחד, ומתי צריך להעדיף רוחני על גשמי?

האדם צריך להחליט בעצמו, הכול תלוי באדם.

שאלה: כתוב שצריך להיזהר לא לקבל שום עזרה וסימוכין מצד התורה אלא רק מצד האמונה. האם תוכל להסביר זאת?

תורה זו תורה ואמונה זו אמונה. אלו שני דברים.

תלמידה: למה לא לקבל סימוכין מהתורה?

למה אנחנו לא יכולים לקבל חיזוק מהתורה? מפני שהתורה מגיעה אלינו בכלי שלם.

שאלה: בסוף המאמר אנחנו רואים שהוא צריך להאמין שבכוח האמונה הוא יזכה לעזרה מלמעלה, כמו שכתוב "הבא להיטהר מסייעין אותו". האם אנחנו צריכים לעזור לחברים להגיע למצב הזה של הבא להיטהר? ואיך אנחנו יכולים לעזור להם?

בוודאי. להתעסק איתם, להסביר להם, כרגיל כמו שעושים עם תלמידים חדשים בכל הקבוצות. ודאי שצריך לעשות את זה, בהחלט.

תלמידה: מה אנחנו צריכים לעשות בצורה חיצונית?

לעזור כמו בבית ספר, כמו בכל מקום שלומדים. כמו שעוזרים זה לזה, גם כאן לעזור.

שאלה: מה ההבדל בין רצון להשפיע, כוונה לשמה, לבין כוח הביטחון להשפיע לשמה? האם יש הבדל בין שני הרצונות האלה, בשימוש בהם?

כן.

(סוף השיעור)