שיעור בוקר 16.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. פתיחה לחכמת הקבלה. ס"ט, עמ' 179.

מה להגיד לכם כאן? דבר מאוד מיוחד. יש לנו רצון לקבל, חוץ מהבורא, ואת הרצון לקבל הזה צריכים לתקן שיהיה לגמרי לגמרי דומה לבורא, שישפיע בכל כוחו כמו הבורא, אבל זה רצון לקבל. אז יש ברצון לקבל הרבה דרגות. כמו שאנחנו למדנו, מאין סוף, שורש, א', ב', ג', ד', או 0, 1, 2, 3, 4, דרגות ברצון לקבל. דרגות הרצון לפי הכוח של הרצון ובהתאם לזה, לפי עוצמת הרצון גם העומק שלו, האופי שלו, וכן הלאה.

כמו ילד קטן ואדם גדול. ככל שאנחנו גדלים, אנחנו לא גדלים רק בגובה, אלא בשכל, ברגש, בכל מיני הבחנות. כך הפרצופים ברוחניות, אם מוסיפים רצון לפרצוף, אז הוא נעשה פרצוף חדש ובהרבה דברים. לא סתם הוא נעשה יותר חזק, אלא הוא גדל בהכול. יש הרבה מערכות שכולן קשורות לביטוי הרצון.

לכן אם אנחנו מדברים על תיקון אנחנו צריכים לדבר על דרגות, איך אנחנו מתקנים את הרצון שלנו. מחכמת הקבלה אנחנו לומדים שהתיקון הראשון שלנו זה צמצום. אדם מגיע למצב על ידי לימוד, על ידי חברה, על ידי השפעת החברה, על ידי כל מיני פעולות, הוא מגיע למצב שמצמצם את עצמו. הוא אומר, "אני לא אשתמש ברצון לקבל שלי אף פעם". במצב הנוכחי לפחות יכול להיות שהוא רוצה שכך יקרה.

מה לעשות הלאה אחרי שהוא מבצע פעולה כזאת, נגיד. הלאה באות כבר פעולות מעל זה, איך הוא יכול להשתמש עם הרצון לקבל שלו בעל מנת להשפיע. אין לו כלים אחרים, אין לו שום דבר אחר חוץ מאותו רצון לקבל. אז אחרי שהוא עושה צמצום על הרצון לקבל הוא מתחיל לראות איך אני יכול להשתמש בו כדי להשפיע לזולת, להשפיע לבורא, לא חשוב, כי ההשפעה היא מחוצה לרצון לקבל. הרצון לקבל מרגיש שהוא מאבד משהו, ממש מאבד, לא לוקח משהו תמורת משהו, אלא מאבד. אז מזה יש לנו כמה אופני עבודה.

ולכן אנחנו כאן מתחילים לדבר על העבודה בקטנות ובגדלות של הכלים. אם אנחנו רק עושים צמצום על הרצון לקבל ולא רוצים להשתמש בו, זה מצב אחד. אם אני יכול להיות בהרגשת התענוגים, שאני מקבל אותם כדי להשפיע, זה דבר שני. אם אני יכול להשפיע על מנת להשפיע זה דבר שלישי. זאת אומרת, לכל גודל עביות שאני מפעיל בתוך הרצון שלי יש לי בזה עבודה מיוחדת.

קריין: "כתבי בעל הסולם", עמוד 179, "פתיחה לחכמת הקבלה", טור ב', כותרת "ענין הקטנות והגדלות שנתחדש בעולם הנקודים", ס"ט.

ענין הקטנות והגדלות שנתחדש בעולם הנקודים

אות ס"ט

"והנה אחר שידעת בדרך כלל ענין הצמצום ב', שנעשה בפרצוף הנקודות דס"ג, לצורך אצילות הע"ס דעולם הנקודים, שהוא פרצוף הרביעי דא"ק, נחזור ונבאר ענין יציאת הע"ס דנקודים בפרטיות."

למדנו שהייתה התפשטות האור לרצון, והאור בנה ברצון את הקבלה הראשונה שזה נקרא "גלגלתא". אחרי שגלגלתא הזדככה נולד ממנה פרצוף ע"ב, שהוא מגיע רק עד הטבור דגלגלתא. הוא הזדכך ונולד אחרי ע"ב פרצוף ס"ג וגם הוא הזדכך. אבל כשהוא הזדכך האורות שלו הגיעו למטה מטבור, התפשטו למטה מטבור והשפיעו על נה"י דגלגלתא באור החסדים כי הן נקודות דס"ג, וקיבלו מגלגלתא תוספת ד', 4. רצון לקבל 4 זה המלכות, ורצון לקבל 2 זה הבינה, אז יש לנו 2 ו4, ככה הם משפיעים (ראו שרטוט מס' 1)

כתוצאה מזה הגיע רצון לקבל 4, והוא מצמצם את פרצוף נקודות דס"ג לשניים, החצי העליון שלו שייך לדרגת בינה (2), והחצי התחתון שלו שייך לדרגת מלכות (4), והמקום שמפריד ביניהם נקרא "פרסה". הכלים שלמעלה מפרסה הם נקראים כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, אחר כך זו התפארת, שליש מהתפארת נמצא למעלה ושני שליש נמצאים למטה. ואחר כך יש עוד נצח, הוד, יסוד ומלכות.

הכלים כתר, חכמה, בינה, הם נקראים "גלגלתא". הכלים חסד, גבורה, תפארת, נקראים "עיניים". הכלים של תפארת נקראים "אוזן". הכלים של נצח, הוד, יסוד, נקראים "חוטם", והכלים של מלכות נקראים "פה". אז יש לנו כלים של גלגלתא ועיניים, אוזן, חוטם, פה, כך מתחלקות עשר הספירות של נקודות דס"ג כשהן מצטמצמות (ראו שרטוט מס' 1).

שרטוט מס' 1

אז מה הוא אומר לנו, "והנה אחר שידעת בדרך כלל ענין הצמצום ב', שנעשה בפרצוף הנקודות דס"ג," זה שמלכות עולה ומחלקת את פרצוף נקודות דס"ג לחצי, זה נקרא "צמצום ב'". "לצורך אצילות הע"ס דעולם הנקודים," אחרי זה יבוא עוד עולם הנקודים. לכן כדי שייצא עולם הנקודים, אנחנו כבר רואים כאן את החלוקה הזאת. "שהוא פרצוף הרביעי דא"ק," שיהיה עולם הנקודים. יש לנו גלגלתא, ע"ב, ס"ג, נקודות דס"ג ששייכות לס"ג, והפרצוף הבא יהיה עולם הנקודים. "נחזור ונבאר ענין יציאת הע"ס דנקודים בפרטיות. וכבר נתבאר ענין יציאת פרצוף מפרצוף, שכל פרצוף תחתון נולד ויוצא ממסך דגוף דעליון אחר הזדככותו ועליתו להתחדשות הזווג להפה דעליון" זה ברור לנו, הפרצוף מקבל את האור, אחר כך מזדכך, עולה לפה דראש, עושה בדיקה מה שיש לו, מה שאין לו, ומתפשט כבר כפרצוף הבא. "הזווג להפה דעליון והגורם להזדככות הזה הוא הביטוש דאו"מ במסך דפרצוף העליון,"

על ידי מה הוא מאבד את המסך, והפרצוף הבא נעשה פחות מהפרצוף הקודם? על ידי זה שיש לנו ביטוש של אור מקיף, כי הפרצוף לא מקבל את כל אור אין סוף אלא מקבל רק חלק, אז אור אין סוף מבטש את המסך והמסך מבין שאין לו מה לעשות אלא לשנות את הגישה שלו. ולכן הולך ומקבל כבר בצורה אחרת, שזה נקרא "פרצוף ע"ב". כל פעם ביטוש אור מקיף במסך של הפרצוף הקודם הוא מזכך את המסך, המסך נעשה יותר חלש, ואז הוא מקבל את המנה הבאה של האור בעל מנת להשפיע.

"המזכך למסך מעביות דגוף שבו, ומשווה אותו לבחינת עביות דראש. (כנ"ל באות ל"ה, עש"ה) שבדרך זה יצא פרצוף ע"ב דא"ק מפרצוף הכתר דא"ק," גלגלתא "וכן פרצוף ס"ג דא"ק מפרצוף ע"ב דא"ק, כמ"ש שם. והנה גם פרצוף הד' דא"ק הנקרא ע"ס דעולם הנקודים, נולד ויצא מהעליון שלו, שהוא ס"ג דא"ק, ג"כ באותו הדרך." זאת אומרת, כל פרצוף עליון מוליד את הפרצוף התחתון בזה שמזדכך על ידי ביטוש פנים ומקיף. הוא מגיע לפה דראש, נכלל שם בזיווג דהכאה שבפה דראש, מרגיש שהוא כבר לא שייך לאותו זיווג דהכאה שבפה דראש, והוא חייב כבר לרדת לפי דרגת המסך שלו, שזה במספר אחד פחות מקודם. זה נקרא הזדככות המסך לאצילות הפרצוף הבא.

שאלה: התחלת את הסיפור שלך מהצמצום, ומה שאנחנו לומדים זה שמתרחשת התחלופה הזאת מתחת לטבור כשבינה רוכשת תוספת מתכונת הקבלה. לָמה בעצם היא מקבלת אותה, כי הרי חוק צמצום א' עדיין בתוקף, לָמה הוא לא מפריע לה לקבל את התוספת?

אני לא מבין בדיוק על מה אתה מדבר. החוק של צמצום א' הוא בכלל לא מתבטל, צמצום א' הוא נשאר לעולם. אפילו בגמר התיקון, אחר גמר התיקון, לא חשוב, צמצום א' נשאר. צמצום א' אומר לנו שכלים שנמצאים בכוונה על מנת לקבל נשארים ריקים. כלים שיש בהם כוונה על מנת להשפיע, במידת הכוונה על מנת להשפיע הם יכולים להתמלאות. זה החוק של צמצום א'.

תלמיד: השאלה היא, אם החוק הזה בתוקף, אז לָמה מתחת לטבור מתרחשת התערבבות עם תכונת הקבלה?

זה מפני שנקודות דס"ג הן בינה, תכונת בינה, וכשהיא יורדת למטה יוצא שמצד אחד יש כאן בינה ומצד שני יש כאן מלכות, ואז הן משפיעות זו על זו, ומההתקרבות שביניהן, מההשפעה הדדית, בינה מצטמצמת (ראו שרטוט מס' 2). מלכות שהיא נמצאת בשליטה למטה מטבור, עולה ומשפיעה על הבינה, על פרצוף נקודות דס"ג, ואיפה שיש בפרצוף נקודות דס"ג כלים דקבלה שהם למטה מפרסה, שם נעשה צמצום, אי אפשר בכלים האלו להשתמש, אין מסך בעל מנת להשפיע. מה שאין כן, למעלה מהפרסה אפשר להשתמש בעל מנת להשפיע כי הם כלים של בינה.

שרטוט מס' 2

תלמיד: אני באמת לא מבין. אם המלכות שבכל זאת נמצאת תחת צמצום, אז לָמה בפאזה האקטיבית שלה היא נותנת לבינה את התכונות שלה?

איך זה שמלכות מוסרת לבינה את התכונות שלה, את זה אני לא מבין. שתי התכונות האלה, בינה ומלכות, הן מנוגדות זו לזו, אנחנו צריכים לברר איפה שולטת בינה, איפה שולטת מלכות, זה הכול. אף אחת לא מוסרת לשנייה את התכונות שלה, אלא הן נמצאות בניגוד התכונות, ולכן אנחנו צריכים לברר איפה שולט כל דבר, איפה שולטת בינה, איפה שולטת מלכות. הבינה שולטת עד הפרסה ולכן שם יכול להתפשט האור העליון, ולמטה מפרסה לא, שם זו מלכות (ראו שרטוט מס' 2).

שאלה: אני מתקשה עם המושגים שבהם אתה משתמש. למשל, באיזו מילה או באיזה מצבים אנחנו משתמשים כשאנחנו מגיעים למצבים של תפילה ושל "לשמה". אני שואל על הקשר בין שני החלקים, איך אפשר לקשור ביניהם ולהבין את המושגים האלו?

כל מה שאנחנו לומדים עכשיו זה בחוק של "לשמה", זאת אומרת על מנת להשפיע, אנחנו מדברים על כלים דהשפעה, כי מהקו הכי התחתון ומעלה עד אין סוף אלה כלים דהשפעה בלבד, או כלים דלשמה (ראו שרטוט מס' 2).

שאלה: נקודת דס"ג הן פרצוף, אבל לא ברור מה עורר בפרצוף הס"ג את יציאת עולם הניקודים?

אנחנו עוד לא למדנו את זה. אנחנו למדנו רק על נקודות דס"ג שירדו למטה, ובהתקשרות לנה"י דגלגלתא קיבלו את בחינה ד' ולכן הצטמצמו. רק עד כאן אנחנו למדנו.

שאלה: חוק הצמצום שכרגע הזכרת, האם הוא עושה שהאדם יוצא מהעולם הזה עם פחות מחצי מהרצונות שלו, כלומר הוא גם מגביל ומצמצם את העולם הזה?

איפה אתם שומעים על דברים כאלה ממני? למה אתם קושרים את הדברים שאנחנו עכשיו לומדים לעולם שלנו? זה עולם רוחני, עולם של השפעה, מה זה שייך לעולם שלנו? איזה בלבולים אתם עושים לעצמכם.

אנחנו לומדים על העולם הרוחני, יש כאן חוקים רוחניים אחרים לגמרי משלנו, כאילו שאתם לא מכירים את העולם הזה. אנחנו לומדים על משהו שקיים לא איתנו, על זה אנחנו לומדים. למה אתם מיד רוצים לקשור את זה עם מה שלמדנו לפני זה במאמר, עם מה שיש בעולם הזה? כך אתם לא תשיגו שום דבר, אלא תגיעו לבלבול כזה שתצטרכו לעזוב בכלל הכול. אני אומר לכם, כבר ראיתי דוגמאות כאלה.

שאלה: מה מתפשט מתחת לטבור, האם זה רק האור, או האור יחד עם הכלי שכלול בו ב"תוך"?

אור לא יכול להתפשט, הוא תמיד נמצא בתוך הכלי, מתפשט בתוך הכלים, בתוך הרצונות. את האור בעצמו אנחנו לא יכולים להשיג, אור ללא כלי לא קיים. התפעלות, התנהגות מיוחדת של הכלים נקראת "אור" אצלנו. ואם אתה תשאל "מה זה האור שנמצא מחוץ לכלי?", אז איפה מחוץ לכלי? תגיד לי, מה יש מחוץ לכלי? מחוץ לרצון? אין דבר כזה. כי כל המציאות היא רצון, ובתוך הרצון הזה אנחנו קיימים, פועלים, חוקרים, לומדים, רק בתוך הרצון. ומעבר לרצון הזה יש אולי רצון אחר, אולי נלמד אחר כך, אבל אנחנו לא יכולים לדבר על משהו שמחוץ לרצון. גם הבורא מובן לנו ברצון להשפיע, ונתפס אצלנו ברצון לקבל שלנו. הכול זה רצון.

תלמיד: היה אור בתוך הכלים "בתוך", ואז אחרי הביטוש המסך התחתון הזדכך. מה קרה בעצם לכלים האלה אחרי ההזדככות?

הכלים מזדככים, מאבדים את המסך, מגיעים לפה דראש, נכללים במסך דפה דראש, ואיתו יחד בזיווג שהוא עושה עם האור העליון, מקבלים מזה כוח חדש, התחדשות הכוחות, כי הם מגיעים להרגשת האור העליון, ומתוך זה מתהווה בהם מסך לפרצוף חדש. ואז מתפשטים עימו, פרצוף ע"ב מפרצוף גלגלתא, פרצוף ס"ג מפרצוף ע"ב. כך זה קורה.

תלמיד: כיוון שיש לנו "ראש", "תוך" ו"סוף", האם תוכל לומר האם כל זה כלי אחד במצבים שונים של קבלה?

כן זה כלי אחד לא במצבים שונים, אלא בחלקים שונים שלו, אבל זה כלי אחד שנקרא נגיד "גלגלתא". אתה יודע אנגלית ואולי אפילו עוד כמה שפות, יש לנו את כל הדברים האלה שאנחנו ממליצים לקרוא. איפה הם נמצאים?

קריין: "פתיחה לחכמת הקבלה" בקבלה מדיה ב 17 שפות. כולם מכירים ויודעים.

הם שואלים כאלו שאלות שברור שהם לא קראו שם. אלה דברים אלמנטריים ובהם הם טועים.

שאלה: מה הם "גלגלתא", "עיניים", "אוזן", "חוטם" ו"פה", ביחס לבינה ומלכות?

שליטת הבינה היא למעלה, זו שליטת ההשפעה, דרגת בינה. ולמטה זו שליטת המלכות (ראו שרטוט מס' 3).

שרטוט מס' 3

תלמיד: מה הם אותם תתי חלקים של בינה ושל מלכות, למה הם נקראים ככה? מה הייחודיות שלהם?

כי יש בכל אחד ואחד רצון שונה, אבל מתוך הרצון השונה שלו הוא רוצה להשפיע יחד עם כולם לבורא בצורה מיוחדת. למשל רצונות כתר, חכמה, בינה, יש להם סגנון השפעה מיוחד שנקרא "גלגלתא". רצונות חסד, גבורה, שליש עליון דתפארת יש להם סגנון מיוחד שנקרא "עיניים" (ראו שרטוט מס' 3). לכל קבוצה יש חסרון משלה, רצון משלה, כתובת משלה להשפעה, כך הם מגיעים להשפעה לבורא. יש בהם אופי מיוחד, הם מבינים זה את זה וקשורים זה לזה יותר מאשר לחלקים אחרים. כמו שבגוף שלנו יש כלים שנמצאים בראש, יש בחזה, בגוף, ברגלים, ובהתאם לזה יש קשר ביניהם.

תקראו יותר מה שכתוב בפתיחות שאנחנו ממליצים. אחרי שאנחנו מסיימים את השיעור אנחנו צריכים לשים את הלינק, או לשלוח לכולם רשימה בכל השפות, איך הם יכולים להסתכל בזה. יש להם היום יום חופש, מחר אולי גם יום חופש, שיקראו.

שאלה: צמצום ב' הוא כמו הזדככות? הוא עולה לפרסה כמו הזדככות בסדר המדרגה?

צמצום זה לא הזדככות, צמצום זה צמצום. מה זאת אומרת? שאסור לקבל באיזה רצון שקודם היה מותר ועכשיו אסור, זה נקרא שעל המקום הזה שורה צמצום, איסור לקבל.

שאלה: אז ההזדככות של הנקודות דס"ג היא מהפרסה?

הזדככות נקודות דס"ג היא כאן (ראו חץ אדום קטן בשרטוט מס' 4), זה נקודות דס"ג שהתחילו להזדכך, והגיעו למצב 2/2 בינה נקייה, ולכן הם יכלו לרדת למטה.

שרטוט מס' 4

תלמיד: בסוף האות בעל הסולם אומר "והנה גם פרצוף הד' דא"ק הנקרא ע"ס דעולם הנקודים, נולד ויצא מהעליון שלו, שהוא ס"ג דא"ק, ג"כ באותו הדרך."

כן.

תלמיד: זו ההזדככות שדיבר עליה?

כן, ודאי. שהפרצוף הקודם שזה נקרא נקודות דס"ג יגמור את תפקידו, ובמקום זה יגיע הפרצוף הבא שנקרא עולם הנקודים. חכה, עוד לא למדו שום דבר עליו, יש לימוד גדול עליו.

שאלה: למה בעל הסולם קורא לעולם הנקודים פרצוף של א"ק?

כי הוא יצא מהבינה דא"ק וקיבל השפעה מנה"י דגלגלתא ששייך לא"ק, והוא סך הכול ענף מהם, ולכן הוא בעצם שייך לא"ק. בהרבה מקרים אנחנו קוראים לעולם הנקודים נה"י דא"ק, צמצום נה"י דא"ק וכן הלאה.

תלמיד: למה לפעמים קוראים לזה עולם ולפעמים פרצוף, אין בזה שום הבחנה?

אנחנו עוד לא הגענו לזה. מה שמעת עכשיו בשיחות שלנו על עולם הנקודים? רק היום שמעת כמה פעמים את השם הזה וזהו. למה אתם קופצים קדימה ושואלים? אתם לא נותנים לי להתקדם דווקא בשאלות כאלו.

שאלה: איך יכול להיות שהמלכות והבינה התרשמו זו מזו והמלכות צמצמה את הבינה בלי שהייתה ביניהן התכללות הדדית?

קודם כל גם בינה וגם מלכות זה כלים דקבלה. אין כלים דהשפעה, רצון להשפיע זה הבורא. הנברא זה תמיד רצון לקבל. זה שיש עליו תיקון שהוא מקבל כאילו שהוא משפיע, זה התיקון שלו, לזה אנחנו צריכים להגיע. לכן זה נקרא חכמת הקבלה, כי אנחנו בעצם מקבלים אבל מקבלים בצורה כזאת שאנחנו בזה דומים לבורא ומתקרבים לבורא, לכן זו חכמה, זה לא פשוט, זה דבר אחד. דבר שני, כל הלימוד שלנו הוא איך אנחנו עובדים עם הרצונות שלנו. אפילו שאנחנו אומרים "אנחנו מצמצמים רצונות, אנחנו מתעלים מעל הרצונות" זה רק מילים, אנחנו לא יכולים לצאת מהרצון.

שאלה: מדוע בינה מצטמצמת ולא המלכות היא שמצמצת את עצמה?

כי בבינה יש כלים דקבלה, בחצי התחתון של בינה. בינה זה כמו אישה שהחלק העליון שלה הוא משפיע ונותן והחלק התחתון שלה הוא מקבל. כדי להוליד פרצופים חדשים היא צריכה להיות כלולה מרצון של המלכות.

למדנו בד' בחינות דאור ישר שיש לנו כתר שהוא כולו משפיע (ראו שרטוט מס' 5), וחכמה שהיא כולה מקבלת מהכתר, אבל למה היא לא נקראת מלכות אם היא כולה מקבלת? כי הכתר עושה אותה בצורה כזאת והוא נותן לה. ואחר כך בינה שהיא לא רוצה לקבל שום דבר, דוחה את הכול, אבל כשהיא דוחה את הכול, נשארת ריקנית, מה היא יכולה לעשות? היא חוזרת אחרי שהיא דוחה את הכול ובזה היא דומה לכתר, ואז היא פותחת את עצמה ואומרת "לא, אני מקבלת" ובזה היא כאילו דומה לחכמה, אבל היא לא דומה לחכמה כי היא מקבלת לא בשביל עצמה אלא כדי למסור את זה הלאה לזעיר אנפין, לקטן שלה. וזעיר אנפין שמקבל קצת מבינה רוצה אז לקבל את הכול ואז הוא הופך למלכות.

אז מה היא בינה? בחצי היא לא רוצה לקבל שום דבר, זה היא בעצמה, ובחצי היא רוצה לקבל כדי להוליד את המשך הפרצופים הבאים. דווקא מתוך ההשפעה שיש לה בחלק העליון שנקרא "גלגלתא עיניים" (GH), והחלק השני שנקרא "אח"פ" (AHAP), אחר כך נברר את השמות האלו, אז בחלק העליון היא משפיעה, יש לה אור חסדים, ובחלק התחתון יש לה אור חכמה. זו בעצם הבינה, אימא עילאה, שמתוך שהיא רוצה להשפיע, להידמות לבורא, מה היא יכולה לעשות? היא חייבת לקבל ולהשפיע לזעיר אנפין ולמלכות. לכן האימא הזאת, בינה, עושה הכול כדי להשפיע, זה התוצאות שלה, ולכן בינה אחראית על כל התיקונים, ואנחנו כל הזמן מדברים על בינה, בינה, בינה.

ומבינה מגיע אלינו עניין חלוקת הבינה שנקרא כאן "גבול פרסה" (ראו Parsa בשרטוט מס' 5), שהחלק שלה הוא משפיע והחלק השני מקבל. אבל גם הקבלה בחלק התחתון של בינה היא לא לעצמה אלא כדי להשפיע לאחרים, לזעיר אנפין ולמלכות.

שרטוט מס' 5

שאלה: האם הבינה יורדת מתחת לטבור כדי להוסיף בהשפעה?

נכון, כל העניין שאנחנו לומדים שירדו נקודות דס"ג למטה זה כדי לכלול בתוכם את הנה"י דגלגלתא שלא יכולים להתמלאות כאן [למטה מטבור] עם האור, כדי לקבל מהם רצון ולהתחיל למלאות אותם עד שיהיו כולם מלאים באור (ראו שרטוט מס' 4). כי למעלה מטבור ישנם אורות ולמטה מטבור אין אורות, וזה מה שבינה עושה, לכן היא יורדת ועושה כאן את הפעולה הזאת, משפיעה את כוח הבינה למלכות, מקבלת רצון ממלכות ומתחילה לעבוד דרך זה שיהיו כאן [למטה מטבור] עולם הנקודים ואחר כך עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה.

שאלה: האם ברגע שמתקיים השיתוף הזה בין מלכות ובינה, המלכות מעבירה את החסרונות שלה לבינה ואז הבינה מגיבה לחסרונות האלה?

ודאי, כי בבינה יש חלק ממלכות (ראו שרטוט מס' 6). מה קורה לבינה? קורה לה דבר פשוט, מה שהיא מפתחת זה כבר חלק ממלכות, רצון לקבל. היא ממשיכה את הרצון לקבל, היא מולידה את הרצון לקבל. כאן זו הדוגמה למה שיהיה אחר כך רחם, מקום הריון ולידה. והרחם הזה יהיה קשור לחלק העליון של הבינה, לחזה, לשדיים. אז יש בבינה כבר שני חלקים, גם תחתון וגם עליון (ראו עיגולים כחולים בשרטוט מס' 6), גלגלתא עיניים ואח"פ, כדי להוליד את הפרצוף הבא וכדי לגדל אותו. הכול נולד כאן בבינה.

שאלה: אז כשהמלכות עולה לבינה, והבינה בונה מצב חדש, האם המלכות היא זאת שקובעת את התנאים של המצב החדש והמעבר הזה למדרגה החדשה?

כן, סך הכול יש לנו שני חלקים, בוא נגיד כך, שהם פועלים בכל הבריאה, הכתר והמלכות, שניהם קובעים לנו מה שקורה (ראו שרטוט מס' 6). ההבדל ביניהם הוא הקובע את כל עשר הספירות ומה שקורה, עולמות, פרצופים.

שרטוט מס' 6

שאלה: האם הצמצום של המלכות מתרחש רק כתוצאה מהשפעת האור?

ודאי שהכול תחת השפעה האור, בלי השפעת האור אין לנו שום פעולה. הרצון לא זז, לא מרגיש אפילו את עצמו אם אין עליו השפעת האור.

שאלה: איך מגיע אור חכמה לעולם האצילות אם מתחת לטבור יורד רק אור חסדים?

אם למטה מטבור יהיה לנו אור חסדים אז במידה הזאת יכול לבוא לשם גם אור החכמה.

שאלה: מדוע תפארת דגוף זה מקום הבינה?

זאת חלוקת הפרצוף, אם אנחנו לוקחים את כל הפרצוף מלמעלה עד למטה עשר ספירות, אז אנחנו רוצים למצוא כאן מקום שממנו מתחילים כלים דקבלה, וזה הטבור, למטה מהטבור כבר באמת יש לנו כלים שלא יכולים לקבל על מנת להשפיע.

"תפארת דגוף זה מקום הבינה" כי יש תפארת בראש ותפארת בגוף, ומה אנחנו לומדים על תפארת מד' בחינות דאור ישר? אנחנו לומדים שכתר וחכמה הם כלים דהשפעה, בינה היא כלי דהשפעה מעצמה, ובתוך הבינה, מתפארת של בינה מתחילים כלים דקבלה. לכן מחזה דבינה והלאה, מטה מחזה דבינה, שם מתחילים להיות כבר כלים דקבלה של הבינה ובכלל של כל העולמות. זה ההבדל בין מערכת ההנקה באישה למערכת ההיריון והלידה, רחם. זה הבדל בין שתי המערכות, הן לגמרי לגמרי שונות זו מזו.

שאלה: אז יוצא שבחלק התחתון של הבינה יש אפשרות לקבל רצונות מהמלכות, והחלק העליון של הבינה זה אור טהור שנמצא מעל הפרסה?

כן, אפשר כך להגיד. זה אולי לא כל כך מדויק אבל זה נכון.

בואו ניתן להם בכל זאת הכוונות ל"פתיחה" במקומות אחרים. הקורס שלנו אולי לא מיועד ללמוד ממש, אלא רק לכוון אתכם שתלמדו ממקורות האחרים שלנו. אני נמצא בחכמת הקבלה כבר ארבעים ומשהו שנה ומלמד לפחות שלושים שנה או יותר. יש הרבה חומר בארכיון שלנו אז בבקשה אפשר לגשת לשם בכל השפות, עם השרטוטים, עם ההסברים, עם שאלות ותשובות, עם מה שאתם רוצים. בבקשה, תיכנסו לשם ותראו כמה זה יעזור לכם. בכל החומר הזה יש גם מלא כוח רוחני, כי השתמשו בו הרבה אנשים וכדאי לכם. אם אתם אוהבים שרטוטים ובכלל את התפשטות האורות, הפרצופים, הספירות, בבקשה. אפשר להתקדם בלי לדעת את זה כל כך, ישנם אנשים שלא יכולים לעכל ולהבין את זה, זה לא חשוב. אחר כך נכיר את זה מתוך העבודה הפנימית שלנו. זה נקרא נשמת אדם תלמדנו. אבל מי שאוהב את זה, אדרבה, תיכנסו ותלמדו, זה גם יעזור לכם.

שאלה: האם המערכת בין טבור לפרסה מסמלת את אותו הבירור שעלינו לבצע?

כן, שם יהיה מקום של עולם האצילות והוא יברר ויתקן את כל הכלים. אנחנו צריכים להעלות אותם ממלכות לבינה, מלמטה מפרסה, ללמעלה מפרסה.

שאלה: הנשים נוטלות חלק מאוד פעיל עכשיו, וזה שלב חדש לחלוטין.

הן מפריעות לכם?

שאלה: לא, הן לא מפריעות, אבל קודם כל יש התרשמות גדולה מזה שהם שואלות שאלות מאוד רציניות ועמוקות, מצד אחד. מצד שני, חבר בעשירייה שלא מגיע לשיעור, כאילו הולך לאיבוד, אצלי לפחות כך. איך להתייחס ללימוד, כי בעבר נכללתי בכלי העולמי, בחברים, גם בעשיריות האחרות, ועכשיו?

ועכשיו הנשים שמופיעות בשיעור שלנו כחלק השני, מפריעות לכם להתחבר?

תלמיד: אני לא מרגיש שהן מפריעות להתחבר. אבל יש הרגשה שזה שלב חדש. ואני רוצה להתייחס אליו?

אנחנו צריכים להתייחס לזה שכולנו, כולנו צריכים להגיע לתיקונים. כולנו צריכים להגיע לגמר התיקון. ואין ברירה. חייבים לסבול את זה ולהסכים עם זה. אני לא מסתכל על מה שנוח לי או לא נוח לי. אני מקבל את כולם, כי לכולם ישנה נשמה וכולם חייבים להגיע לתיקון. אז אם יש רצון לאדם, כמה שיש לו רצון, יכול להיות שמחר לא יהיה, אבל כול עוד יש לו ובמידה שיש לו רצון, אני רוצה לעזור לו לתקן את הרצון הזה ולהתכלל לפחות במשהו מהנשמה שלו, לכלי הכללי של אדם הראשון.

שאלה: למרות כמות המסכים שבשרטוט, מפֶה, פרסה, טבור, איך קורה שעובר יותר אור מאשר הכלי יכול לקבל?

אז זה כבר נלמד בשבירת הכלים. האור לא בא יותר ממה שהכלים מאפשרים לו לבוא. ואם זה קורה, זה קורה בכוונה מלכתחילה, כדי לשבור יותר את הכלים. נלמד.

שאלה: בעשירייה שלנו התחלנו ללמוד את הפתיחה מההתחלה. האם המיקוד הזה נכון או שעדיף לשמוע קליפים שעליהם המלצת או לעשות זאת בצורה אחרת בינינו?

אני לא יודע. אתם יודעים את כל המקורות האלה, אתם יכולים ללמוד לבד, לפי טקסט הפתיחה. אתם יכולים ללמוד לפי מה שהיה לנו קודם, בשנים קודמות. עשרות פעמים נתתי פתיחה ותלמוד עשר הספירות, יש לכם כמעט את כל החלקים ואת הזוהר וכן הלאה, לא חסר חומר. ויש פתיחה שעליה אנחנו עוברים היום. אני לא חושב שהיא מושלמת, לגמרי לא, היא כדי להכיר את מערכת השמים, מה שנקרא. לא להיות בה מומחה ולדון למה זה ככה וזה ככה. את הדברים האלה אנחנו בכל זאת צריכים להשיג מהעבודה הפנימית שלנו.

ולכן אני לא הולך להתפלפל ולהסביר בטכניקה את כל חלקי המציאות הרוחנית. זה בלתי אפשרי. אפשר להשקיע בזה את כל החיים ולא להגיע לכלום, כבר היו כאלה מקרים. אם אדם לא משיג, אין על מה לדבר עימו. אנחנו מדברים רק על גובה ההשגה של האדם וגם תלוי כמה. כי יש מי שאומר לך בכיתה א', אחד פלוס אחד הם שניים. אבל אם תשאל מתמטיקאי גדול הוא יגיד לך כן, אחד ואחד הם שניים, אבל, ואז יביא לך כאלו תוספות, אנחנו יודעים איך זה קורה באמת במדע האמיתי, הנכון. לכן אני לא חושב שיש לנו זמן וכוח לעסוק במבנה העולמות. אנחנו צריכים להשיג את זה. אנחנו צריכים להרגיש מה זה נקרא כלי, שעמו אנחנו אז יכולים להיכנס לתוך המחקר של העולם הרוחני ולא אחרת.

(סוף השיעור)