בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 19.10.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי כ"ו, העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר*

1. העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר, כלומר אנחנו לא יכולים לעשות אפילו צעד אחד נכון קדימה, אם אנחנו לא קשורים נכון לעבר שלנו. איך אני צריך לחקור את העבר, להבין את העבר, להתקשר אליו באיזושהי צורה? דווקא חשבתי קודם שאני מתנתק מהעבר והולך קדימה, שזה מה שעוזר לי להתקדם. וכאן זה כביכול הפוך, אומר לי בעל הסולם דרך הרב"ש, שהעתיד שלי דווקא תלוי וקשור בעבר שלי. זה שקשור, נו כנראה שאין ברירה, אבל אם זה תלוי, כלומר הכוונה כנראה כבר על האדם, כמה אני קושר וכמה אני תולה את העתיד בעבר. מה, אני צריך להחזיק בעבר? איזה קשר להשאיר איתו כדי להתקדם נכון לעתיד הנכון? בואו נראה.
   
   כשמסתכלים על המשפט הזה, הוא כמו כל המשפטים שאמרו מקובלים, הם נראים כבר לא פשוטים כל כך. צריכים להכניס לזה רגש, שכל, הבנה, ניסיון. במה בדיוק תלוי וקשור העתיד שלנו בעבר? זה שיש איזה קשר, זה טבעי, זה יכול להיות, זו מערכת אחת הפועלת, אבל אם אנחנו מדברים שזה כבר תלוי באדם, איך אדם קושר עבר עם העתיד? או שאין קשר ואנחנו צריכים דווקא לעשות דרכנו קשר?

2. רם ה', זה נכון. אבל שפל יראה? דווקא מתוך השפלות, לא שפלות שלנו, אלא זה שפלות של הרצון לקבל שעכשיו שולט עלינו. צריכים גם להבדיל בין זה לזה. *אם אנחנו עושים את עצמנו בצורה ניטרלית, שאני לא שייך, לא לע"מ להשפיע ולא לע"מ לקבל, אני רוצה להרגיש את עצמי הנמצא בין שמים וארץ, אז מתוך זה, ככל שאני מרגיש שפלות ברצון לקבל, כך יש לי יכולת להכיר את הרצון להשפיע, רוממות של הרצון להשפיע. לכן כתוב רם ה' ושפל יראה, כלומר במידה שאני שפל, אני יותר יכול לראות את רוממות ה*'.
   
   על זה יש הרבה תרגילים שהבורא עושה לנו ושאנחנו עושים לעצמנו, כדי להביא את עצמנו למצב שרק מתוך שפלות אני יכול לגלות את הבורא. יש לי הרבה מאוד אפשרויות לראות מהי השפלות. *אני צריך להרגיש את עצמי התלוי בין שמים וארץ, בין הרצון להשפיע לרצון לקבל. אני כל פעם רוצה, דווקא מתוך הרצון לקבל שאני טבול בו, להשתדל להעריך בתוכי רצון להשפיע, אהבה, השפעה. כך אני יוכל להתרומם, להזמין כוחות מלמעלה שיוציאו אותי מהרצון לקבל שנמצא בי, שאני נמצא בו*.
   
   במידת השפלות שאני מגלה בי, שאני נמצא בתוך הרצון לקבל, כך בהתאם אני מכיר את רוממות הבורא, כמה שהרצון להשפיע שלו גבוה. כך, *מהמרחק בין 2 אלו, אני עולה מבור עמוק להר גבוה*.

3. בלי כוונה, זה בלי כוונה נכונה. אפילו במצב שלא לשמה, אפילו שלא ממש ע"מ להשפיע, בכל זאת אם אנחנו משתדלים להגיע לחיבור, להגיע לכל מיני פעולות בינינו, זה בכל זאת מצווה, אמנם שמצווה זו פעולה בע"מ להשפיע.

4. ש: איך ללמוד להעריך את זה שהבורא בחר אותך מתוך מיליוני ...?
   ר: ע"י זה שהחברים סביבך ידברו על זה, ואתה איתם תראו כמה אתם נבחרים מכל האנושות. כך *אנחנו צריכים גם לראות את החברים, שכל אחד מהם נבחר ממיליונים, ממש ממיליונים, מעשרות, מאות מיליונים אנשים שלא ניתן להם את זה. כל אחד מאיתנו כנציג של אותם מאות מיליונים, ואנחנו כך צריכים להתייחס אליו. האנשים האלו שיוצאים מהגוף הכללי של האנושות שעדיין נמצא סה"כ ברצון לקבל בלבד, ללא שום מגע עם הנטייה להשפעה, אז אנחנו צריכים להעריך את החברים האלו, ולהתייחס אליהם כך שגם אני מהם ואנחנו צריכים להרגיש דאגה ואחריות על כל האנושות*.
   
   מצד שני, כמה שיותר להתחבר בינינו, עד כדי כך כדי להיות קשורים קבוע לבורא בצורה יותר ויותר קשורה וחזקה. כך אנחנו נוכל אח"כ גם כן לפנות לכל באי עולם, והם ירגישו שיש בנו איזשהו כוח, את המציאות. את הבורא בעצמו הם לא יכולים להרגיש, זה דרגה אחרת, זה אח"פ, אבל אנחנו שנמצאים כגלגלתא ועיניים, כלולים גם מהכלים שיכולים להיות קשורים לבורא, וכלים שקשורים לאח"פ, לאומות העולם, לכל האנושות.
   
   לכן אנחנו נמצאים במעבר בין הבורא לנבראים וצריכים לחשוב על זה. זה צריך לחייב אותנו שאנחנו כאן נמצאים בתפקיד, ולמרות שאנחנו גם באים מאותם הדרגות כמו כל העולם, כל האנושות, אנחנו חייבים יחד עם זה להגיע למצבים שאנחנו קשורים לבורא, ולהיות המעבר. בעל הסולם כותב על זה במאמר הערבות, מאמר החירות. אנחנו צריכים להגיע למאמרים האלו.

5. אנחנו כן יכולים לתפוס בחושים שלנו ולראות את זה, להתכלל עם דרגות עליונות, עם נוכחות הבורא, בתנאי שאני מאמין שהבורא נמצא בתוך החברים. *במידה שאני מבטל את עצמי כלפי החברים ורוצה להתקשר איתם, למרות שאני מרגיש את עצמי במצב שאני סגור בעור עבה מאוד, שאני לא יכול כל כך להרגיש אותם, אבל דווקא דרך העור הזה, עור ב-ע', אני רוצה לחדור ולהרגיש אותם. אלו המאמצים שצריכים להיות אצלנו בעשירייה, ואז ככל שאנחנו מתקרבים, לפי זה אנחנו גם מתפללים לבורא, והוא עוזר לנו ומקרב אותנו זה אל זה*.

6. קורה דבר והיפוכו. *האדם לא זכאי לכלום, הוא לא בן מלך, לא עשיר ולא חכם. אין לו שום דבר שאפשר להגיד שיש לו יותר מאחרים. למה הבורא בחר דווקא בו, זה הוא לא יודע. הבחירה של הבורא זה רק לפי הנקודה שבלב שיש באדם, הכנה מצד מערכת אדם הראשון, שהאדם הזה צריך להתקדם, ואחריו יתקדמו אחרים*.
   
   כל זה לפי המערכת, לכן *הוא צריך להיות אחראי על זה שנתנו לו הזדמנות, אפשרות כזאת, והוא נציג של עוד כמה וכמה מאות מיליונים של אנשים בעולם הזה*. הוא יצטרך להעביר להם שהם קשורים אליו ויקבלו ממנו. ככל שהוא יתקדם, דרכו יקבלו את המגע עם הבורא, ואנחנו שמתקדמים לבורא, נתחיל לגלות את המקובלים שכבר עשו דרכם ועושים קשר בינינו לבורא.

7. ש: מה עושים במקרה של רגילות שהעבודה הופכת להרגל?
   ר: *רגילות הורסת את הכל, היא מפיגה טעם, אנחנו מפסיקים להרגיש טעם. אנחנו צריכים להצטייד בחיסרון*, לא מן הסתם. למשל כל יום ויום רוצים לאכול ומגלים טעמים במה שאוכלים. זה הטבע, אחרת לא היינו שמים לב על זה והיינו מתים. ישנה מערכת שאחראית על זה כדי לעורר בגופנו הרגשת החיסרון, ולכן נבראים, נמשכים למזון וע"י זה מחיים את עצמנו. כך מתקנים גם כן במשהו את הרצון לקבל.
   
   ברוחניות אנחנו צריכים לדאוג שיהיה לנו חיסרון. זה התרוממות רוח, יכולת להשפיע על אחרים, לקבל חיסרון מאחרים, מהכלי הכללי של כל האדם הראשון.
   
   *אנחנו צריכים לחשוב איך כל פעם ופעם להצטייד בחסרונות הנכונים. כשקמים בבוקר, צריכים לראות כמה אני רוצה משהו או לא רוצה שום דבר? כך ננווט את עצמנו לחיסרון הנכון*.
   
   *אין שום עבודה שלנו, אלא רק שיחסר לנו מה שנכון. אם חסר, אז ברור שאנחנו כבר נעשה. לכן חיסרון נכון, זה מה שאנחנו צריכים. עליו צריכים להתפלל*.

8. ש: איך ההודיה שלי על העבר קשורה לזה שאני מרגיש שפל?
   ר: קודם כל *כשאני מסתכל אחורה, אני רואה שבכל זאת עברתי איזושהי דרך, התקשרתי לחכמה אלוקית שמסבירה לי איך העולם מסתובב, לא בצורה גשמית*, איך כל הפלנטות, כוכבים בשמים מסתובבים. לא פסיכולוגיה של בני האדם בעולם הזה, אלא מדברים על כוחות הטבע הנסתרים שפועלים על כל היקום..

9. אנחנו נמצאים בבירורים האלו ואנחנו צריכים לראות איפה התפקיד שלנו. אנחנו צריכים לראות את עצמנו שנמצאים בפסגה של כל הרצונות האלו, דומם צומח חי מדבר, שאנחנו מעליהם, ואפילו בדרגת המדבר, *אנחנו נמצאים בפסגה של דרגת המדבר, מכולם. אם נתקשר בינינו, ומבינינו לבורא, אז דרכנו אנחנו קושרים, כמו בפירמידה, את כל חלקי המציאות לבורא. בזה העולם יבוא לתיקון השלם*.
   
   *להרגיש את זה, להבין את זה, ולקיים במשהו את זה, זה התפקיד שלנו. אנחנו צריכים להיות גאים בזה שנמצאים בזה, ואפילו במקצת שאנחנו יום יום משתדלים את זה לבצע, אז עושים רצון הבורא*.

10. להיות *עבד ה*' זה נקרא שבמידה מסוימת אני נמצא בתוך רצון לקבל, הכל לפי הרצון. אני רוצה ומבקש מהבורא, ועושה כל מיני פעולות כדי לבצע בתוך הרצון לקבל שלי מה שהבורא רוצה, כלומר פעולות השפעה ואהבה כמה שאני מסוגל. זה נקרא להיות עבד ה'.

*שמעתי כ"ז, מהו רם ה' ושפל יראה*

11. ש: מה ההבדל בין מצב של עבד ה' לעובד ה'?

ר: זה 2 מדרגות. *עבד ה*' מבטל את עצמו לגמרי, ודאי שמרצונו. מבטל את עצמו ומוכן לבצע כל פעולות הבורא. מה שאם כן, *עובד ה*' לא מרגיש שהבורא מחייב אותו להתבטל, אבל מבטל את עצמו ועושה את זה מרצונו. זה עניין של בחירה, במה הוא, בכמה, באיזה רמה הוא נמצא מבוטל כלפי הבורא ומבצע את הרצון שלו. מצד אחד עבד ה' זה דרגה יותר קטנה מעובד ה', ומצד שני גם דרגה יותר גדולה..

12. ש: מקובלים אף פעם לא יקבלו הכרה מהחברה? האם זה סיוע מלמעלה כדי להשיג שפלות?
    ר: אתה צודק שהמקובלים אף פעם הם לא יהיו בפסגה של האנושות, מכובדים, מוערכים. זה אף פעם לא יהיה, אלא אך ורק בין אותם האנשים שיבינו אותם, חשיבותם, במה הם עוסקים, ובצורה כזאת גם יתחברו אליהם.
    
    אנחנו נמצאים כבר בדור האחרון, לכן כאן קצת משתנים התנאים. האנושות מאבדת לגמרי את כל הכיוונים שלה בהתפתחות, היא לא קושרת את עצמה לפילוסופים גדולים, לאנשים חכמים, מדענים. היא כבר לא סומכת על כלום. היא הולכת רק אחרי כוח השליטה הפשוט, הפרימיטבי, ומגלה אותו בצורה מאוד גלויה. לא אכפת לי אף אחד בעולם, אם יש לי כוח, זהו, יש לי כוח האגרוף, יש לי כוח הכיס, ואז אני הכל עושה.
    
    כל עוד האנושות לא תרגיש שהיא נמצאת בחוסר אונים, היא לא תצטרך את חכמת הקבלה, לא תצטרך את הבורא. לכן אנחנו רואים בזמננו במיוחד, שכל הדתות נופלות. נופלות מתוך זה שמתרוקנות מהתוכן שלהם.. היום הם הפכו לאיזושהי עטיפה לחיים רגילים. לכן חכמת הקבלה יכולה להתגלות רק מתוך זה שירגישו נחיצות בה, והנחיצות תבוא ע"י זה שמצד אחד אנחנו מפרסמים את חכמת הקבלה ומה שהיא נותנת, ומצד שני ככל שאדם וכל האנושות יראו את עצמם בחוסר אונים. אבל כדי שלא להביא את האנושות למצב שיכול להיות התפרצויות של מלחמות ורציחות וכן הלאה, אנחנו בכל זאת צריכים יותר ויותר להפיץ חכמת הקבלה.. צריך להביא להם הוכחות..

13. אנחנו צריכים מהר ככל האפשר להגיע לחיבור בינינו, להיות קשור לכוח עליון, במקצת. אנחנו לא נוכל להתקשר אליו ממש, כי אין לנו בשביל מה. יש לנו רק דבר אחד, לאחוז בכוח עליון כדי לקבל כוח השפעה. כוח השפעה הדדי יקשור בינינו, כי אנחנו שייכים לדרגת הבינה ויכולים להיות קשורים לכתר רק בזה שאנחנו רוצים להיות בכוח השפעה הדדי. במידה שנהיה יחד כולנו, כך נשפיע לבאי העולם והם יתקשרו אלינו יותר ויותר, מאין ברירה, מחוסר אונים. העולם יתקדם בטוח למכות עוד יותר גדולות, ואנחנו ע"י זה נגיע למצב שהם יצטרפו אלינו, ואנחנו איתם יחד נגיע לבורא, לאחוז בבורא, גם בכלים דקבלה, שכל העולם יצטרף אלינו. אז יהיה קשר יפה עם הבורא, הוא יוכל להשפיע גם אור חסדים לנו, ודרכינו בתוך האור החסדים אור חכמה, ואז כולנו נהפוך להיות למערכת אחת של אדם.

14. *זה מאוד תומך באדם אם הסביבה מראה לו, לא קבוצה, אם הסביבה החיצונה מראה לו כמה היא מזלזלת בו. כך הבורא עוזר לאדם להגיע למצב של שגדלות הבורא בעיניו יותר גדולה מכל ההשפלות שהוא מקבל. אני מוכן לשלם בהשפלות שלי מכל העולם, שידברו עליי, רק שיהיה לי קשר עם הבורא. על זה אני לא מוותר*...
    
    ש: למה הבורא רוצה לתת לנו להרגיש שאנחנו מושפלים?

ר: כדי לעזור לך להתמודד עם האגו שלך. כל היתר, תחשוב לבד.

15. *אם אני חושב על העשירייה שלנו בלבד, זה כבר אגואיסטי. אם אני חושב על עצמי, אני כבר לא מדבר, זה ברור, אפילו על עשירייה. אני צריך לתקן את הכלי של העשירייה בצורה ובמידה שהיא ככלי תהיה מוכנה לתיקון המציאות האנושית כולה, ממש לזה*.
    
    לכן כשאנחנו מסתכלים על העולם ורואים מה שקורה בעולם, יחד עם זה אנחנו צריכים לחשוב באיזה צורה אנחנו צריכים להיות בתוך העולם הזה כלפי האנושות, איך אנחנו צריכים להתגלות כלפיהם, איך אנחנו צריכים להשפיע אליהם. בזה אני מקרב את עצמי לתיקון של כל האנושות, ובמידה הזאת אני גורם נחת רוח לבורא.
    
    *ודאי שהבורא מרגיש מה שקורה בתוך העשירייה שלנו, אבל כמו שכותב בעל הסולם, כל הקבוצה הזאת, ישר-אל, מסודרת אך ורק כדי להגיע לתיקון האנושי, לתיקון של כל האנושות. אם יש לנו נטייה כזאת, אז אנחנו הולכים יחד עם תכנית הבריאה, ואז ודאי שנקבל תמיכה מהבורא כשאנו רוצים לבצע ברמה שלנו, במישור שלנו, את התוכנית הכללית שלו*.

16. ש: איך אני יכול לעזור לעולם שאני רק מבוזה על ידם?
    ר: *לא חשוב שהעולם מבזה אותך, זה לא חשוב. אלא אתה צריך לעשות את הפעולה שלך, ויחד עם זה שאתה מרגיש כמה אתה נמצא שפל בעיני העולם. אל תדאג, תבצע את העבודה שלך, ומה שיקרה מהעבודה שלך כבר לא תלוי בך. התוצאות באות דרך מערכת שנקראת אלוקות, ואז תראה כמה זה עובד*.

17. ש: האם כלפי העולם צריך להראות לאנשים שקיבלנו תועלת מהחיבור?

ר: *אנחנו לא צריכים להיות שפלים בעיני העולם, אלא שפלים בעיני עצמנו, בגלל שעדיין נמצא בנו הרצון לקבל, האגו שלנו. זה בעבודה פרטית שלנו. כלפי העולם הפוך, ויגבה דרכו בדרכי ה', אנחנו צריכים להראות לעולם שאנחנו שלמים, לא שפלים, שלמים*. וכלפי עצמנו, כמו שכתוב במאמר, רם ה' ושפל יראה.

18. ככל שאנחנו שפלים, אנחנו רואים יותר, כי אנחנו בזה מקטינים את האגו שלנו ואז יכולים יותר לראות את הבורא, את ההשפעה שלו בעולם. זה נגד התפיסה שלנו הרגילה, נגד החינוך שלנו הרגיל, אבל *ככל שהאדם נמצא בשפלות כלפי התפיסה שלו הנכונה, במידה שמבין שהוא לא מבין, בהתאם לזה יש לו נכונות יותר לראות את האמת*.

19. ש: השתתפות נשים בשיעורים ובהפצה....
    ר: *אני בכל זאת מבקש, אני מאוד שמח שאתן איתנו. בואו נתקדם יחד, ואל תשכחו שהפצה מצד נשים דווקא יותר נותנת תוצאות מאשר הפצה מצד הגברים, כי הנשים מיועדות להרחיב את האנושות, להביא, להוליד את האנושות, להביא דור חדש. ככה זה גם ברוחניות. אז בואו נשתתף בזה יחד. תודה לכן*.

*חזרה על 2 המאמרים הנ"ל* ( רב מקריא ומפרש)

20. מהמאמר: "ואז הוא בא לידי הרגש רוממות ושמחת הלב"..
    רב: אם הוא עומד על נקודת חיבור אחת שהבורא נתן לו, וע"י שבח והודיה שנותן על זה, מתרחבת ההרגשה והוא מתפעל מכל נקודה ונקודה של עבודת הקודש. *הכל תלוי במידה שהאדם נותן לזה חשיבות ומכיר את העבדות של מי הוא עובד. דרך זה שמודה שיש לו קשר, אפילו קצת, דרך חוט אחד קטן דק עם הבורא, ע"י זה הוא עולה מעלה מעלה, הוא לא צריך יותר מזה*.

21. כתוב רם ה' ושפל יראה. בשפלות הזאת יש כנראה כמה תנאים. תנאי אחד, כמו שהוא מסביר לנו, ככל שהאדם משפיל את עצמו, מבטל את עצמו, לפי זה הוא מסוגל להגיע לראיית הבורא. זוכה למוחין דחכמה כמו שהוא אמר. אבל כאן גבוה ממרחק, ידע. אבל מי שהוא בעל גאווה, היינו שיש לו רשות בפני עצמו, אז הוא מתרחק, הוא נמצא במרחק מהבורא, משום שחסרה השתוות..

22. זה החוק, מה שבני אדם חושבים, פועל על האדם. לכן אם בני אדם מחשיבים אותו, אז הוא מרגיש את עצמו לשלם. ושבני אדם מבזים אותו, הוא חושב את עצמו לשפל. לכן יש לו בעיה להתמודד עם הדעות העולם סביבו.
    
    כאן בישראל בני ברוך מרגישים מאוד איך שעם ישראל מתייחס אלינו, הקהל הרחב. וודאי שאנחנו צריכים כוחות כדי שיהיה לנו יכולת בכל זאת להתגבר על היחס השלילי, ולהעמיד את עצמנו בכל זאת בצורה יציבה נגדם. זה רצוי, לא ע"י זה שאנחנו מבטלים אותם, שמי הם, מה הם, לא אכפת לי מה שהם חושבים עליי. לא, לא כך, לא. אלא ע"י זה שאני אגדיל את היחס שלי לבורא, שאני קשור עימו, שהוא בעיניי גדול, ולכן כשאני מגדיל אותו בעיניי, אני קשור לבורא, אז אני יכול להתמודד עם היחס השלילי של הסביבה אליי.

23. זה שאנחנו מרגישים כאן שמזלזלים בנו, אנחנו לא צריכים להילחם כנגד זה. להסביר את עצמנו ודאי, אבל בעיקר למה זה מגיע? כדי שאנחנו בצורה הפנימית נעלה גדלות הבורא בעינינו למעלה מכל ההפרעות. *אני מנשק את המקל, אני מודה לאותם השונאים, מודה להם, מודה שהם שונאים אותי, כי דווקא השנאה הזאת מעוררת אותי יותר להגדיל את הבורא בעיניי, את המטרה שלי. כך אני מתקדם*.

24. כל אדם, איפה שהוא נמצא, באיזה חברה, באיזה שפה, באיזה מדינה, מקבל השפעה בהתאם לזה. הוא צריך להבין שהמקום שהוא נמצא בו, בהתאם לזה הבורא פועל עליו כדי לקדם אותו למטרה.
    
    *אתה יכול לחיות בין דובים לבנים, אתה יכול להיות בג'ונגל, ואתה יכול להיות בישראל או באפריקה, לא חשוב איפה, העיקר שאתה לפי הנתונים שנותנים לך מבצע חיבור עם מטרת הבריאה. החיבור הזה שאתה משתדל לבצע, ייתן לך כיוון בחיים, אתה תתחיל להרגיש שכאילו הכל מסתובב כדי שאתה תשנה את הסביבה במקום שלך. תתקרב לעשירייה, תתחיל יותר להיות מסודר בשיעורים וכן הלאה. העיקר בהפצה, יכול להיות שתתחיל להשתתף נכון. כך צריכים לראות את עצמנו. בזה תתקדם*.

25. ש: הודאה על העבר זה על עברה? אנחנו אשמים?
    ר: מי אמר לך על עבירה שעשה? הוא מודה על זה שהבורא מעביר אותו דרך כל השלבים האלו שהיה בהם, אפילו בעבירות וזכויות. לא חשוב איזה דברים, אלא הוא מודה שכל הדברים האלה דווקא שעבר אותם אחד אחד, הביאו אותו למצב הנוכחי. מעכשיו והלאה הוא יכול לעשות פעולות נכונות.

26. *לכל העולם אני מתייחס כמו לילדים שלי. לכל החברים אני מתייחס כמו להורים שלי*.

27. ש: הודאה על העבר.. מתי מסתכלים אחורה?

ר: כדי להודות, כדי לקחת משם משהו לעתיד. אחרת אחורה אסור להסתכל.

28. *אני מאוד שמח שאנחנו מתקדמים מיום ליום. אתם עדיין לא יכולים למדוד כמה כל פעם נעשה צעד אחד קדימה, אבל באמת זה משמעותי מאוד. זה בכוונה כדי שנתרגל ללכת בכוח אמונה, אבל אח"כ, כשזה לא יפריע לכם, אתם תרגישו ותראו*.