שיעור צהרים 12.07.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1622,

מאמר 32 "גדלותו של האדם היא לפי עבודתו"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1622, מאמר 32, "גדלותו של האדם היא לפי עבודתו".

גדלותו של האדם היא לפי עבודתו

"הנה איתא, רבי יוסי אומר, "לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו, שכן מצינו בהר סיני, שכל זמן שהשכינה שרויה עליו, אמרה תורה "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". נסתלקה שכינה ממנו, אמרה תורה "במשוך היובל המה יעלו בהר".

וכן מצינו באהל מועד שבמדבר, שכל זמן שהוא נטוי, אמרה תורה "וישלחו מן המחנה כל צרוע", הוגללו הפרוכת, הותרו זבין והמצורעים ליכנס שם (תענית כ"א ע"ב).

ולהבין את זה על דרך המוסר, יש לפרש ענין "מקום", היינו הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב "ברוך המקום". "צאן", פירושו מלשון יציאה. "בקר", הוא מלשון מבקר. "יעלו", פירושו עליה בדרגה.

והביאור הוא כי זה ידוע, שרק "לפום צערא אגרא", שהכוונה היא שאין האדם יכול לקבל את מתנותיו של הקדוש ברוך הוא, מטרם שהוא מסגל את מעשיו שיהיו לשם שמים.

וזה ידוע כי בזמן התגלות אור ה', זאת אומרת בזמן שהקדוש ברוך הוא מאיר לאדם, ונותן לו התעוררות בתורה ועבודה, אז אין מקום לבחירה, כי התענוג מכריח האדם להיות עוסק בדבר שהוא מרגיש בו תענוג. ומשום זה אין בזמן ההוא מקום לבחירה.

וממילא אז אין הוא מחויב להיות מאמין בה' עד כדי כך, ולהגיד שבלי אמונה לא יעשה את הדבר, כי המחייב להדבר, יש לו כבר גורם אחר שהוא התענוג. וזה נקרא שלא לשמה, מטעם שלא האמונה היא הגורם לאותו מעשה, אלא התענוג, הוא הקובע אצלו והוא המניע אותו לפעול להרבות במעשים טובים.

לכן הגם בזמן שהקדוש ברוך הוא נותן לו התעוררות גדולה לתורה ועבודה, אבל מזה אין הוא יכול להתעלות במדרגה של אמת. כי "אמת קנה", שצריכין לקנות את מדרגת האמת. ורק על ידי יגיעה בקבלת עול מלכות שמים על ידי בחירה זוכים לעלות במדרגת האמת, בכל פעם למדרגה יותר גדולה. וזה פירוש, "הכל לפי רוב המעשה".

ובזה יש להבין "לא מקומו של אדם מכבדו". פירוש, לא בשביל זה אם האדם זכה לאיזו התעוררות, נמצא שהמקום ברוך הוא כיבד אותו, בזה נעשה האדם מכובד. כי אתערותא שבאה מלמעלה סופה להסתלק ממנו, משום שחסר עדיין לאדם את ההכשרה, שיהא ראוי לקבל לשם שמים ולא לשם תענוג עצמו.

"אלא האדם מכבד את מקומו", שדוקא על ידי זה, בזמן שהאדם נותן יגיעה בזמן הבחירה, ורוצה לכבד את מקומו, היינו המקום ברוך הוא, רק אז נעשה האדם מכובד. שענינו הוא, שהאדם נעשה על ידי עבודתו מרכבה לכסא הכבוד. אבל לא בזמן שבא לו אתערותא דלעילא, שנבחן שהמקום מכבד את האדם, כנ"ל.

ומביא ראיה מהר סיני, שכל זמן שהשכינה שרויה עליו "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא".

שפירוש ענין היציאות, שהאדם יוצא מהעבודה, הוא מסיבת הביקורת שיש לו על ההשגחה. וצריך אז לעשות בחירה על המצבים האלו. ובזמן ההתעוררות אין שום עליה, מסיבה כי אין הוא עושה עכשיו שום כח מצד עצמו, כי עכשיו הוא באתערותא דלעילא. ואין האדם עושה שום יגיעה, שתהיה התעלות למצבים שהוא צריך לעשות עליהם בחירה.

לכן אמר הכתוב, "במשוך היובל", היינו לאחר הסתלקות השכינה, "המה יעלו בהר". שדוקא אחר כך יש מקום שה"מה", היינו המקומות שלא יכול לעמוד עליהם בנסיון, ולא היה יכול להכנס להקדושה, יש לו עכשיו מקום שיכול להתגבר עליהם, כי יש לו מקום לעשות בחירה.

ובזה תתבאר הראיה שהביא מאהל מועד, "הוגללו הפרוכת הותרו זבין ומצורעים ליכנס שם". ופרש רש"י, הוגללו הפרוכת, שהיו נגללין בשעת נסיעתן. שענין מצורע הוא שבא על לשון הרע. ועל דרך המוסר, נקרא "לשון הרע", מי שמדבר לשון הרע על ההשגחה.

וכמו כן "זבין" על דרך המוסר, הוא על דרך שאמרו "בור סוד שאינו מאבד טיפה", שהכוונה שכל זמן לא גילה את שיעור היגיעה, מה שהוא צריך ליתן, אז כל כמה שהוא מקבל על עצמו את העול תורה, תיכף הוא שוכח וחוזר לסורו.

נמצא כל טיפה של יראת שמים שהוא מקבל על עצמו זב ממנו. מה שאין כן לאחר שזוכה לאמונה בקביעות, אז הוא נקרא "בור סוד שאינו מאבד טיפה".

לבו של אדם נקרא "בור", "סוד" הוא בחינת יסד, מלשון "כי כן יסד המלך" (ופירש רש"י, לשון יסוד, כן תקן וצוה). כי בזמן שלבו של אדם מתוקן עם היסוד של האמונה, שכל מה שהוא רוצה הוא מסיבת "כי כן יסד המלך", מלכו של עולם, אז נקרא הלב, "בור סוד שאינו מאבד טיפה" של יראת שמים.

ונקרא טיפה משום שמטיפה זאת נברא האדם, כי בחינת "אתם קרויין אדם" הכוונה היא, מי שיש לו יראת שמים, כמו שכתוב "את אלקים ירא ואת מצוותיו שמור" (ברכות ו' ע"ב).

ודוקא בזמן שהוגללו הפרוכת, אז הותרו זבין ומצורעים ליכנס שם. הכוונה שאז ניתנה להם שעת הכושר, כי דווקא בזמן ההסתר אז יש מקום לעבודה, שהאדם יוכל לעשות בחירה ולקבל עליו עול מלכות שמים בקביעות, לזכות לבחינת "בור סוד שאינו מאבד טיפה".

היוצא מכל הנ"ל, שרק האדם בכוח עצמו מוכרח לעבוד בכדי לעשות בחירה. ואחר כך הקדוש ברוך הוא נותן לו כל מה שהיה בכוונת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו."

שאלה: איך אנחנו יכולים לקנות את מדרגת האמת?

על ידי יגיעה. מה שאנחנו קונים ברוחניות זה רק על ידי שאנחנו משקיעים את עצמנו בלימוד, בלהגיע להרגשה, בלהגיע לקשר עם מי שמשפיע אלינו. רק בזה. וכל חכמת הקבלה היא מסבירה לנו איך אנחנו צריכים לגשת לטקסטים ואיך אנחנו צריכים להתייחס לבורא.

שאלה: כתוב כאן שנותנים לך התעוררות מלמעלה ואתה צריך לקבל את מלכות שמים על עצמך מתוך בחירה חופשית. למה אי אפשר לעשות את זה בהתעוררות ממעלה ואיך לעשות את זה בצורה נכונה?

קודם כל אתה צריך להתקרב לבורא, ולכן מיד זה לא יוצא.

תלמיד: כשאתה מבין שאתערותא דלעילא לא מספיקה, איך לעשות את הבחירה הנכונה?

לשם כך בכל זאת צריך תחילה לפתוח איזשהו ספר או סידור או משהו כזה שיכול לכוון אותך לבורא, כי סתם כך המחשבות שלך יהיו מכוונות בכל מיני כיוונים שונים ואתה אף פעם לא תצליח להשיג שום דבר בצורה כזאת. כמו שיורים מכלי ירייה, אתה מכוון, אתה יודע בדיוק כמה אתה צריך להכות כדי שזה יגיע לאן שאתה רוצה. כאן הכול צריך להיות שקול, ולכן זה דורש זמן והרגל.

תלמיד: העבודה הזאת בלכוון זה מה שנקרא "לקנות"?

כן, בדיוק, זה הכול נכלל בעבודה שלנו.

שאלה: איך אדם יכול להוציא את המצורעים מהעבודה?

על ידי שמברר מהם הרצונות והמחשבות שלו שיכולים להיות מכוונים לבורא בלבד, ואיתם הוא מגיע לקשר עם הבורא.

תלמיד: האם זה לא מגיע מהבורא?

ודאי שמהבורא מגיע הכול, רק אם אדם מכוון את עצמו ישירות לבורא בצורה נכונה.

שאלה: יש כזאת הרגשה של בושה שהבורא משתדל בשבילנו, הרב משתדל בשבילנו ואנחנו לא מספיק משקיעים בכל מה שקורה כל יום. אנחנו מחכים אולי מחר אולי מחרתיים אולי הבורא יעשה. איך להעלות את החשיבות של זה בקבוצה ובכלל בכלי העולמי כדי לשמח את הבורא? יש מצב לא נוח והרגשה של בושה.

אין מה להתבייש, צריך פשוט להשתדל ולעשות כל מה שהיום בכוחותיך. רק בצורה כזאת.

תלמיד: כלומר לתת דוגמה לחברים?

בטח.

שאלה: כל הטוב שהבורא שולח לנו, אנחנו נהנים ממנו, איך לאבד את הרצון ליהנות לעצמי, איך להרגיש טעם בהשפעה?

את לא צריכה לעבוד עם הרצון לקבל לעצמך, זה אני לא לגמרי הבנתי.

תלמידה: אנחנו כל הזמן נהנים בשביל לעצמנו כשהבורא נותן לנו משהו טוב, איך אנחנו יכולים לאבד רצון ליהנות לעצמנו?

זה לא סתם לאבד, בשביל זה צריך לעבוד הרבה בשביל לאבד את הרצון הזה, כדי שהוא לא יעבוד באופן עצמאי אצלך. לכן את צריכה להרגיש עד כמה הרצון הזה לעצמך הוא מנמיך אותך, מקטין אותך, שם אותך במצב המרוחק ביותר מהבורא, לכן הכוונה הזאת לעצמך, צריכים לשנות אותה למען הבורא.

שאלה: כולנו רוצים להיות יחד, מאוחדים וללכת אחרי הרב, אבל יש הבנה שיש הרבה חברים גדולים שכבר עשו הרבה לפנינו. איך לקבל את הסתירה הפנימית הזאת שבה מורגשת גם ההודיה לבורא וגם הצער?

צריך להבין שכל הסתירות כולן מגיעות מהבורא, והן כולן בערבוביה מוגשים לך בצורה כזאת כדי שאת תוכלי לברר כל אחת מהן, להפריד מאחרים ולכוון לצד הטוב, כלומר לקראת ה דבקות השלמה, המלאה עם הבורא. תנסי לעשות את זה. תנסי להידבק בבורא בלב ונפש.

שאלה: כתוב "אמת תקנה ואל תמכור". איך לשלוט בעצמי, או פנימית לכוון את עצמי כך שהחכמה, האמת העליונה תעבור דרכי ולא אאבד אותה?

את רוצה להעריך את מה שאת מרגישה כמקבלת מהבורא, ואת רוצה לתקן את כל זה כדי לשייך אליו, להנות לו. התשובה צריכה להיות נכונה ומאוד רגשית, שאת רוצה ממש, מכל הלב, "בכל לב ונפש" להידבק בו.

שאלה: מעומק הלב אני כאישה רוצה מאוד לוותר על הדאגה לעצמי, הנשמה שלי ממש בוכה בבקשה לבורא על כך. אני רוצה להשתחרר מהדאגה לעצמי. אני כאישה ממש רוצה לדאוג לזולת, לעשירייה שלי. מה זה התנאי הזה? איך אנחנו יכולים ליצור תנאים כאלה אחת כלפי חברתה?

לחשוב על זה וזהו. אין עוד משהו. תתארי לעצמך שאת אוהבת אותם כאדם אהוב, איך אז היית משתוקקת אליו, נדבקת בו, נצמדת אליו, ובשום אופן לא היית רוצה להתנתק ממנו.

שאלה: ענית לאחד החברים שאם לא מצליחים להידבק לבורא, יש רגעים כאלה, ולא צריך להתבייש בזה אלא להוסיף מה שאפשר היום. אז כשלא מצליחים בכל זאת אתה שופט את עצמך פנימית, אני מבינה במשפט הזה כביכול שהרע הוא גובר על הטוב בתוכי. איך לא להיתקע במצב הזה? גם כאן צריך לא להיעצר, צריך לצאת מהמצבים האלה, או שהמשפט הזה צריך לברר אותו?

פשוט מיד לבקש מהבורא. ברגע שאת שמה לב לכאלה תכונות בך, לא לשכוח עליהן, לא לדלג מעליהן, אלא מיד לבקש מהבורא שיתקן.

שאלה: בפסקה השלישית כתוב, "יש לפרש ענין "מקום", היינו הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב "ברוך המקום"."

כן.

שאלה: מה זה אומר "המקום?

"מקום" זה מקום שמשם יוצאות הנשמות, משם יוצא כל מה שאנחנו מרגישים. זה נקרא "מקום". הבורא הוא מקומו של העולם, גם המקום שלנו.

תלמיד: ומה זה אומר "ברוך המקום"?

אנחנו מברכים אותו, אנחנו רוצים להגיע למצב שנגלה עד כמה הוא כולו טוב.

תלמיד: ומה זה "קדוש ברוך הוא'"?

"הקדוש ברוך הוא", זה אם הבורא ממלא איזה מקום, איזה רצון, אז הרצון הזה נעשה כבר כולו על מנת להשפיע. לכן אנחנו מכבדים את המקום הזה, מברכים עליו, רוצים להידבק אליו.

שאלה: איך חיפוש אחרי הבורא בכל מקום שאליו מסתכלים משנה את התפיסה שלנו ואת הלב שלנו?

אנחנו נמצאים ביגיעה לגלות את הבורא, באיזה מקום שיהיה, לא חשוב, כאילו שהוא מסתתר ואנחנו מחפשים אותו, איפה הוא נמצא, אולי אחרי זה מסתתר, אולי אחרי זה מסתתר, כמו שאנחנו משחקים עם ילדים במחבואים, כך אנחנו מחפשים את הבורא, ומבקשים ממנו שהוא יגלה את עצמו.

אם הוא ירצה, אז ודאי שיסתתר מאיתנו כך שנשכח אפילו שהוא קיים. אנחנו רוצים קודם כל לא לשכוח שהבורא קיים, להרגיש איפה הוא יכול להיות, באיזה מקומות, באיזה פעולות, ושנוכל לאתר אותו ולתפוס אותו, לקבל אותו בתוך הכלים שלנו.

שאלה: בסיום המאמר כתוב, "היוצא מכל הנ"ל, שרק האדם בכוח עצמו מוכרח לעבוד בכדי לעשות בחירה. ואחר כך הקדוש ברוך הוא נותן לו כל מה שהיה בכוונת הבריאה". על איזה כוח ועל איזו בחירה מדובר כאן?

הבורא נותן לאדם כוח אנטי אגואיסטי שבעזרתו הוא עולה, מתקרב לבורא, אפילו משיג דבקות בבורא. בצורה כזאת הוא משיג את המדרגה שממנה הבורא פנה אליו, ובמקום זה הבורא נותן לו מדרגה עוד יותר גדולה, את המשימה הבאה. ושוב האדם צריך לפנות לבורא, לבקש ממנו, לקבל ממנו רצון להשפיע, ובעזרת הרצון להשפיע לעלות למדרגה הבאה, ואותה תאזן התגלות חדשה של הבורא.

בצורה כזאת יוצא שהבורא כל הזמן מפתח בנו את האגו בצורה הדרגתית, צעד אחר צעד, ואנחנו מבקשים ממנו כוחות כדי שהרצונות האגואיסטיים החדשים האלה שמתעוררים בנו לא יסיתו אותנו מהדרך, לא יזרקו אותנו לשום מקום, שאנחנו נתקדם, שכל רצון שניתן לנו יאפשר לנו להיות קרובים יותר לבורא.

שאלה: איך להבין שהאדם משפיע לבורא, מהנה לבורא? למשל אתמול בעשירייה היה לנו חיבור מאוד מאוד חזק, זה הורגש ממש ממרחק, והיה רצון לחבק את כל העולם, הייתה שמחה מזה שאתה כלי שמעביר הלאה. איך להבין שבזה אתה מהנה לבורא? איך ואיפה אפשר להרגיש את זה?

אתן צריכות יחד במקהלה להודות לבורא על כך שהוא נותן לכן כאלה הזדמנויות. ואז תרגישו את היחס האמיתי שלו כלפיכן.

שאלה: כתוב שלאדם חסרה הכנה לקבל מלכות שמיים. אנחנו עושים הרבה פעולות חיצוניות בהכנה שלנו. איזה פעולות פנימיות אנחנו צריכים לעשות כדי להתכונן לזה בצורה נכונה? ואיך לעשות את ההכנה האמיתית לקבלת מלכות שמיים?

אם אנחנו מתחברים יחד ורוצים על ידי החיבור שלנו לכלול גם את הבורא שייכנס בינינו, למרכז העיגול שלנו, אז בזה אנחנו באים לדביקות עימו והוא מתגלה בתוכנו, בלב המשותף שלנו, ברצון המשותף שלנו.

שאלה: אמרת שאנחנו יכולים לברך את הבורא ולברך את המקום. אני כיצור שפל עם האגו שלי, איזו זכות בכלל יש לי לברך את הבורא ואת מקומו?

את מברכת את הבורא, את יכולה להודות לו על כל מה שהוא עושה איתך, מתקן אותך, מקרב אותך אליו. את זה את צריכה לעשות.

שאלה: אם אומרים שצריכים לקבל את העול מלמעלה על עצמך, אז למה צריכים לעבוד בחיבור עם העשירייה אם העול הוא על עצמך?

אנחנו צריכים לעבוד על החיבור ממה שמתגלה לנו מלמעלה, מפני שזה רצון הבורא שנגיע לדבקות בו, שנהיה דומים לו. לכן זאת העבודה שלנו.

שאלה: כתוב במאמר שבתענוג אין לאדם בחירה אם להשקיע מאמצים או לא, אלא רק בייסורים או במצב של לחץ אדם יכול לבחור אם לעשות מאמצים או לא. האם אנחנו צריכים להסכים למצב הלא נוח הזה, הלחוץ הזה, ובו לחפש את השמחה, כי דווקא במצב הזה אנחנו יכולים לתת מאמצים?

כן. כך שתשתדלי למצוא את המצבים האלה ולשנות אותם לטובה.

תלמידה: מה זה אומר לשנות אותם לטובה?

להבין שהם לטובתך, לתועלתך.

שאלה: אמרת לאזן את המדרגה. האם מדובר כאן באהבה הזולת?

כן, את אומרת נכון.

שאלה: איך אנחנו מכינים את המצב הרגשי שלנו לפני שנקבל עול מלכות שמים?

אנחנו צריכים לקבל עול מלכות שמים בעיניים עצומות. אז אנחנו מקבלים כוח שעוזר לנו, ואז יכולים לראות את הדברים.

שאלה: ביחס עם חברים, עם חברים בעשירייה, כשיש איזה מצב, איך ליצור קשר עם הבורא דרך התמונה שמתגלה לעינינו?

לנסות להבחין בעבודה שלו בתוך זה, כיוון שכל מה שאנחנו מרגישים הכול נעשה על ידי הבורא.

שאלה: אמרת שצריך להיות ממש כמו צלף ולחשב את הכוונה שלנו. האם זה אומר להעניק צורה ברורה לרצון שלנו, להבין בדיוק למה אנחנו שואפים?

כן. ולקשור את זה לבורא.

שאלה: כלומר האם אני צריכה לדעת מראש למה אני משתוקקת, מה אני רוצה להשיג ולכוון לשם?

כן, אחרת איך אפשר לבקש.

שאלה: כשהבורא מעורר אותנו להשפעה, אין לנו כאן איזו זכות, אז מה אפשר להוסיף בעבודה חוץ מהודיה?

שאת רוצה להרגיש אותו ואת מה בדיוק הוא רוצה ממך, כדי שיהיו לך כוחות לקיים את רצונו.

שאלה: הרבה פעמים לפני איזו פעולה בעשירייה אנחנו אומרים שיש לנו כוונה להתחבר, אבל מורגש שזה רק חצי מהדרך. לשם מה אנחנו מתחברים, מה עוד צריך להוסיף בכוונה?

החיבור מוסיף לנו כלי משותף שבו אנחנו יכולים לגלות יותר את הבורא, יותר מהר.

שאלה: כלומר, האם הכוונה שלנו לחיבור צריכה להיות כדי להגדיל את כלי ההשפעה שלנו?

כן.

שאלה: איך האדם עובד עם שני המצבים שהם התעוררות מלמטה והתעוררות מלמעלה, כדי להגיע לדבקות עם הבורא?

הוא יכול לעבוד רק עם אחד, או עם השני. הוא לא יכול לעבוד עם שניהם יחד.

שאלה: איזה הבחנות אמורות להיות באדם מכך שקיבל התעוררות מלמעלה?

הוא מרגיש את ההתעוררות, מדובר על הרגשה.

שאלה: והתעוררות מלמטה זו היגיעה, או שיש הבדל בין התעוררות מלמטה ליגיעה של האדם?

לא. תתחילי לעבוד ותראי.

שאלה: בפסקה החמישית מהסוף כתוב ש"כל טיפה של יראת שמים שהוא מקבל על עצמו זב ממנו." זה מצב גבוה של קשר עם הבורא, איך להחזיק במצב הזה כדי לא לאבד אותו?

תגבירי את הרצון שלך ואז זה יכלול, יתפוס את כל מה שנותן הבורא.

שאלה: רצון לקשר עימו?

כן. תכווני את הרצונות שלך בצורה כזאת שתקבלי את כל מה שיגיע מהבורא.

שאלה:, אבל צריך פה מסך על הקבלה, כלומר לא לרצות לקבל?

לא צריך את כל הדברים האלה, אל תמציאי.

שאלה: יש מצבים שאני באמת מאוד קרובה לעשירייה, כל המחשבות הן רק על החברות ואיך לעשות הכול למענן. לפעמים אפילו יש הרגשה שממש התקדמתי אבל מיד מרגישה שאני נופלת לגמרי. זה לא בא לידי ביטוי באופן חיצוני, אבל בפנימיות אני ממש מרגישה איך נפלתי, ומפעם לפעם זה מורגש עמוק יותר. איך להתמודד עם המצבים האלה, והאם צריך לפנות איתם לעשירייה, או לדבר עם הבורא? הבעיה היא שבמצבים האלה שוכחים מהכול, והמצבים האלה מרים יותר ויותר.

זה נכון, זה טוב. ומרגיזים אותך ככה בכוונה כדי שאת תהיי יותר ביקורתית, רגישה לאופן שהבורא מתייחס אליך.

שאלה: כתוב "אמת תקנה", מאיפה נוצר הרצון בכלל לקנות אמת?

זה במיוחד כשאת בקבוצה בקשר עם החברות, וכשחסרה לך האפשרות וההזדמנות להיאחז בבורא במצבים האלה שאת עוברת כדי לברר אותם, להכיר אותם בצורה עמוקה יותר וכן הלאה. כך שאנחנו צריכים לעשות את זה.

שאלה: האם הרצון הזה מופיע מהסביבה, מזה שאנחנו מתחברים בינינו?

כן.

שאלה: המאמר נקרא ש"לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו", האם לא מדובר כאן על הסביבה?

כן, על הסביבה, את הכל עושה הסביבה.

שאלה: ומלכתחילה על האדם לעשות את הצעד הראשון?

כן.

שאלה: הוא צריך להיכנס לסביבה?

את חושבת נכון.

שאלה: האם ההתעוררות מלמעלה, מהבורא, מגיעה אחרי היגיעה שלנו?

כן, במידת היגיעה שלנו.

שאלה: איך ליהנות מההתעוררות הזו באופן נכון כדי לא ליפול לקליפות?

להיות עם הכוונה שאת עושה את זה למען הבורא.

שאלה: כאשר בחיבור עם החברות אנחנו מרגישות ממש כאחת, יש כזאת צפיפות, חום ושמחה, ואין בכלל הרגשה של עצמי, מה להוסיף למצב הזה?

שבח והודיה לבורא.

שאלה: כתוב כשתסתלק השכינה ויתקע בשופר. למה שני הדברים האלה קשורים אחד לשני?

איפה היה כתוב דבר כזה?

תלמידה: כתוב שיתקע בשופר, ועם הסתלקות השכינה הם יוכלו לעלות בהר.

ככה זה היה בזמן קבלת התורה.

תלמידה: איך שני הדברים קשורים, התקיעה בשופר והסתלקות השכינה?

"שופר" מסמל את סוף הדבקות, ואז הבורא נעלם.

תלמידה: האם כל פעם שהשכינה מסתלקת זה נקרא תקיעת שופר?

לא רק זה, אנחנו נלמד את זה, יש הרבה תנאים.

שאלה: כתוב "האדם נעשה על ידי עבודתו מרכבה לכסא הכבוד". מה זה אומר שהאדם נעשה מרכבה לכסא הכבוד?

אדם נעשה כלי לגילוי הבורא. האדם בעצמו נעשה ככלי שבו מתגלה הבורא.

תלמיד: למה זה נקרא מרכבה?

"מרכבה" אלו רצונות שכולם מחוברים, ויש להם כוונה אחת שקושרת אותם יחד, וכך העולם מתקיים.

שאלה: כל תפילה אנחנו מתחילים מהודיה. האם שבח זה תוספת או שזה יותר מהודיה?

אנחנו צריכים להודות לבורא על מה שהוא עשה בשבילנו.

תלמיד: האם אין הבדל בין הודיה ושבח?

יש הבדל. או שאתה משבח אותו, או שאתה פשוט מודה לו. שבח זה גבוה יותר מבקשה.

תלמיד: האם זה כבר קשור לדרגת ההשפעה?

כן, בדיוק.

שאלה: אם גילינו מצב שלא לשמה בעשירייה, אם אנחנו מרגישים מושפעים מה-לא לשמה, אז איך אנחנו יכולים להגיע לתפילה עם כוונה נכונה בעשירייה?

אם אתם מגלים זאת, אז אתם צריכים לסובב את עצמכם לכיוון לשמה, על מנת להשפיע, יחד כולכם, וכך להתייחס לבורא ולמה שהוא עושה לכם. ואז תקבלו ממנו גם תיקון וגם את המצב החדש.

שאלה: מה זה אומר לברך את הבורא?

אנחנו מברכים אותו על זה שהוא דואג לנו. אני מבין שזה קצת לא מובן בשפה הרוסית, אבל זה כמו שמודים.

תלמידה: האם זה מהללים, משבחים?

שיהיה כך.

שאלה: לפי המאמר נראה שאדם הולך מתענוג של דבקות בבורא לתענוג עוד יותר גדול. במה הבחירה של האדם?

הבחירה של האדם היא בלגלות את הבורא, כי הבורא הוא מלכתחילה נסתר, ולפנות אליו בצורה כזאת שהבורא ירצה לתקן את האדם ולמלא אותו.

שאלה: כשהבורא מגדיל בנו רצונות אגואיסטיים חדשים, איך לעבוד איתם בצורה נכונה ומאוזנת?

כמו שאנחנו לומדים.

תלמידה: איך לכוון את זה בצורה מטרתית ולא חלילה ליפול לרצונות אגואיסטיים?

אני שוב אומר, הכול תלוי איך אתם מדברים.

שאלה: מה זו מרכבה?

מרכבה, מבנה.

תלמידה: בטקסט כתוב שהאדם הופך למרכבה. מה זה אומר?

מקום שבו מתגלה הבורא.

שאלה: האם תוכל לתת לנו קנה מידה, קריטריונים?

זה עדיין מוקדם.

תלמידה: דיברת על עשר מצוות שצריך לקיים. מה הן עשר המצוות האלה?

אני אומר, זה מוקדם עבורכם להגדיר את זה.

שאלה: האם האמת זאת האהבה חובקת עולם שרק דרך הלב אנחנו יכולים להרגיש אותה?

כן. אבל כדי להשיג מצב כזה צריך להשקיע הרבה כוחות והרבה מחשבה. וכאשר כל זה מושג, אז כבר אין צורך בשום בירורים נוספים.

שאלה: כשהרצונות שלנו גדלים, אז גדל הרצון לקבל והכעס הפנימי. איך לעבוד עם זה כדי לא לפגוע באף אחד ולא להראות את זה מבחוץ כשההרגשה הזאת קורית בתוכי?

לעבוד, לבדוק מה הכוונות שלך ולהפוך אותן ליותר ויותר דומות לבורא. זאת כל המשימה שלנו.

שאלה: האם אני מבינה נכון שהרצון להתייחד עם הבורא זה הרצון האגואיסטי שלי, ואילו הרצון לעבוד רק לשם הבורא זה כבר "לשמה", זה כבר רצון למענו?

כן.

(סוף השיעור)