בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 5.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי פ"ו, ויבן ערי מסכנות*

1. מאמר מאוד מיוחד. עם המאמר הזה אנחנו נכנסים ללימוד של מאמרים יותר ארוכים מאוסף מאמרי שמעתי, מאמרים שכבר צריכים להביא אותנו לחיבור עם הטקסט, עם הכותב, זאת אומרת עם בעל הסולם ורב"ש, ודרכם עם הבורא במידה שנוכל גם להתחבר במשך הקריאה. מאוד מאוד חשוב שנשתדל להיכנס למאמרים כאלה ארוכים כמו ללימוד, עבודה בדרך שלנו, כי כל מאמר כזה לא נותן לנו איזשהו אור קטן מרוכז על מקרה כלשהו, אלא בדרך כלל הוא מסביר לנו חלק מהדרך שלנו או בכלל אולי את כל הדרך שלנו. לכן כדאי לנו להיות בכיוון הזה, בפנס הזה, ולראות בו את המצב.. *במאמר הזה ישנן הבחנות גורליות גם לעם, גם לעולם, וגם לאדם עצמו. נשתדל היום להיכנס למאמר הזה בצורה יותר פנימית, יותר עמוקה, יותר להרגיש את את עצמנו בו*.

2. תכינו שאלות כי זה באמת מאמר שמדבר עלינו, על הדרך שלנו, על המצב שלנו ולפי הגובה שלנו. .. אנחנו צריכים להבין שאין כאן היסטוריה ואין כאן גיאוגרפיה, אין כאן שום דבר שמדבר על העבר, אלא מדבר על דרך העבודה של אדם ואיך הוא מתקדם ממצב שבו הוא נמצא, מדובר על האדם שנמצא בדרך התפתחות הרוחנית, מפני שחוקי הטבע הם לכולם אותם חוקים, וזה מה שאנחנו צריכים ללמוד.

3. *הבורא אומר: אני נותן לך ארץ מיוחדת, מקום מיוחד, הכוונה היא רמה הרוחנית שהאדם צריך להעלות את כל הקבוצה שלו מהרמה הגשמית, על מנת לקבל, לרמה הרוחנית, על מנת להשפיע. אברהם שאל: במה אדע שאני אעלה לאותה רמה, שארכוש אותה? מה השיב לו הבורא*?
   
   אתם תעלו לרמה החדשה הרוחנית ותהיו שם כמו מי שלא שייכים לרמה הזאת, כמו שאתם גרים. גר נקרא שבא לאותו מקום שהוא לא שייך אליה, לאותה קומה. כתוב כי גר יהיה זרעך. הילדים שלך, זאת אומרת כל מי שאתה מביא לרוחניות, הם יכנסו לרוחניות כמו שזה לא שייך להם ויהיה להם כאן קשה מאוד, עד כדי כך ש-400 שנה הם ירגישו את עצמם כעבדים. *400* זו מדרגה שלמה. מכתר יש לנו התפשטות האור לחכמה בינה זעיר אנפין מלכות, 4 דרגות. שכאומרים שצריך לעבור 400 שנה הכוונה שממלכות צריך לעלות חזרה, דרך מלכות זעיר אנפין בינה חכמה, והכתר זה האחרון.
   
   אז *הבורא אמר לו: זה שתביא אותם לרוחניות, תביא אותם אליי, הם יכנסו למצב הזה, אבל בצורה שיהיו שם גרים, שזה לא שייך להם, ולאט לאט על ידי 400 שנה שהם יהיו שם, הם יוכלו להתרגל, לעבד את עצמם, להתאים את עצמם למצב החדש, ואז יהיו כבר תושבים, נמצאים באותה הרמה*.

4. אברהם הבין שמצב שהבורא מכין להם, מצב הגלות, מצב שהם ירגישו שנמצאים במקום לא מתאים להם ושהם לא מתאימים למקום, המצב הזה הוא מצב ביניים והוא מצב טוב. דווקא על ידו הם יוכלו להתאים את עצמם למצב חדש, למדרגה חדשה, זאת אומרת לרוחניות.
   
   *בין הרגשת העולם הזה והרגשת העולם הרוחני חייב להיות מעבר. אלו שעוברים את המעבר הזה מרגישים את עצמם שנמצאים בגלות, עד כדי כך שיצאו מהעולם הזה, מאבדים קשר עם העולם הזה, כמו כולם לא מתעניינים בכל מה שיש כאן. עד כדי כך, וגם אין עדיין אחיזה בעולם העליון, ואז ביני לביני זה נקרא שנמצאים בגלות*.

5. *פרעה* זה נציג של הבורא מצד הרצון לקבל, יצר הרע. איך יכול להיות שפרעה דווקא עוזר לאלו שנמצאים בשליטה שלו להתקדם לרוחניות? ודאי שפרעה גם נמצא בידי הבורא. הבורא ברא אותו, את יצר הרע, אבל הוא משחק דרך פרעה להשפיע על הרצון לקבל שבאדם כדי שהאדם לא יוכל לעמוד במקום, כדי לנענע את האדם, ללחוץ עליו לעשות כל מיני פעולות. הבורא לא יכול לעשות את זה בעצמו בצורה ישירה, אלא הוא עושה את זה דרך העוזרים שלו, דרך פרעה.

6. נראה לנו שאנחנו צריכים לנתק את השכל והרגש, לא ללכת עם הכלים שלנו של מוחא וליבא, שכל ורגש, בצורה ישירה להילחם נגד משהו, להיכנס לתוך רוחניות עם הכלים שלנו שאנחנו מבינים, מכירים, מפתחים אותם, ואז אנחנו כובשים את המדרגה. אנחנו לא צריכים כך לעשות, כי עם הכלים שלנו אנחנו יכולים להיות רק יותר מוצלחים בדרגת העולם הזה. לרוחניות לעלות אנחנו צריכים חושים אחרים לגמרי. כמו שמראים לנו *חייזרים* שמגיעים מכוכב מגלקסיה אחרת, שיש להם חושים אחרים. הם לא יכולים להתקשר אלינו, אנחנו לא מבינים אותם. לכן כאן
   
   *אנחנו צריכים דרגה יותר גבוהה, אחרת ממה שאנחנו. במקום שכל שלנו צריך להיות שכל אחר, הרגשה שלנו צריכה להיות הרגשה אחרת, שאנחנו עולים ממדרגה שנקלטת ברצון לקבל, למדרגה שאנחנו קולטים אותה ברצון להשפיע. זה הבדל גדול מאוד בקליטה, בהבנה, ביחס. ההבדל בין הדרגות נקרא שאנחנו עולים מדרגת דעת, לאמונה שהיא למעלה מהדעת. אם אנחנו מעדיפים את האמונה במקום דעת, אז אנחנו כך עולים למדרגה יותר עליונה*.

7. הרצון לקבל מאוד מתנגד לאמונה למעלה מהדעת, כי נראה לו שזה לא מציאותי, לא הגיוני, לא מדעי, שלא יכול להיות שזו הרוחנית כי אי אפשר למדוד אותה, להרגיש אותה לא ברגש ולא בשכל. אני לא יכול לשקול, אני לא יכול לעשות משהו עם הרוחניות. לכן *אומרים לנו: אתה צריך לעלות למדידות חדשות, מדידות של אמונה, השפעה, ובכוח השפעה במקום כוח קבלה תוכל לדרג, למדוד ולהרגיש את הרוחניות*.

8. *יש מצבים שאנחנו צריכים לעבור, שמרגישים את עצמנו שכבר לא כל כך נמצאים בגשמיות, אבל עוד לא נכנסים לרוחניות. במעבר הזה אנחנו נמצאים במצב הכי גרוע*. יש אנשים שנמצאים בעולם הזה, חיים, נהנים, סובלים, לא חשוב, אבל הם יודעים איפה הם נמצאים. יש אנשים שנמצאים כבר בעולם העליון, בעולם הרוחני. הם גם מבינים איפה הם נמצאים.. אבל אנחנו לא בזה ולא בזה, כאילו צריכים לעבור כזה מצב: *אני עוד לא יצאתי מעולם הזה ועוד לא נכנסתי לעולם הרוחני שנקרא העולם הבא כלפיי. המעבר הזה הוא דבר במיוחד לא נעים ומסוכן*..
   
   לא כל כך פשוט לנו במעבר בין הרגשת העולם הזה להרגשת העולם העליון. אנחנו לא עוזבים את הרגשת העולם הזה. כל ההרגשות האלה מתאספות יחד, אבל כשעוד לא הגענו לעולם הבא, לראות את העולם הרוחני ממלכות לבינה. *אנחנו נמצאים במעבר והוא כל פעם פועל עלינו, משבש אותנו ומבלבל אותנו. זה נקרא שאנחנו נמצאים בין שמים וארץ*.

9. אנחנו רואים על עצמנו אפילו עכשיו שלפעמים יש לנו אפשרות להתקדם לרוחניות, לחיבור, לקצת הרגשה רוחנית, להתעלות למעלה מהמצב הרגיל שלנו, אחר כך אנחנו נופלים בחזרה. זה נקרא שהנחש, הרצון לקבל שלנו, משך אותנו בחזרה, ומה שהיה לנו ברוחניות, הוא קיבל. זה נפל לתוכו. אבל לא נורא, אנחנו אחר כך נקבל את זה בחזרה ממנו, כי אנחנו פשוט עדיין לא יודעים לשמור את ההבחנות הרוחניות שיתאספו בנו בעל מנת להשפיע. אנחנו עוד לא יכולים לעבוד.
   
   זה נקרא *חיל בלע ויקיאנה*. הנחש, הרצון לקבל שלנו בולע כל מיני הבחנות רוחניות, מחזיק אותם, שומר אותם וגם מסדר אותם. אחר כך אנחנו מקבלים תוצאה ממה שעברנו פה ושם בכל מיני מצבים. לכן זה נקרא *עזר כנגדו*, שהוא עוזר לבורא אבל בצורה חיצונה, כביכול הפוכה ממנו.

10. כל פעם אנחנו משתדלים, ועוד קצת יש לנו משהו בהבנה, בהרגשה שאנחנו מתקדמים, רוכשים מצבים חדשים, אבל בסופו של דבר אנחנו רואים שתוצאות ממשיות אין.
    
    קריין: אז *"ותעל שועתם אל ה*'", וזכו לצאת מגלות מצרים.

ר: אבל זה מגיע למצב שאין ברירה והאדם צועק לבורא. הצעקה שלו מחייבת את הבורא לתת פקודה להוציא אותם ממצרים, מעל מנת לקבל.

11. בכל זאת להבין שהמצב שאדם עובד בשביל הבהמה שלו ובמשך כמה עשרות שנים שהוא נמצא בעולם הזה, הוא כל הזמן צריך לדאוג שבכל זאת ימות ויתפרק, ואין לו, לא נשאר לו כלום לנקודה הנצחית שבו. בזה האדם שונה מדרגת חי. זה נקרא *חלק אלוקה ממעל*. יש לנו הרגשת הנצחיות שאין בחיות, אמנם שאנחנו כמו חיות, כמו בהמות, אבל בכל זאת יש לנו הרגשה שיש משהו נצחי, שלם, למעלה מהזמן וכן הלאה. זה לכולם, לכל בני האדם. לכן *אנחנו צריכים בזה להשתמש, שיש לנו קשר עם הנצחיות, ולא לתת לחיים שלנו לקבור אותנו ממש ברמה הגשמית בלבד, שבזה אנחנו מדמים את עצמנו לחיות, ממש בדרגת חי*.

12. אנחנו מתחילים לראות איך האגו שלנו מתחיל לעבוד בצורה הפוכה. הוא עוצר אותנו לא נותן לנו להתקדם לרוחניות, בזה הוא דווקא מגרה אותנו, מחמם אותנו, מכוון אותנו לרוחניות, רק בצורה הפוכה.

13. *זו נקודה מאוד קריטית, שנגדיר את הרצון לקבל שלנו כשונא שאנחנו לא מסוגלים להסכים עימו ואנחנו נכנסים למאבק נגדו*. עד שאנחנו או הורגים אותו, שורפים אותו, זורקים אותו, בורחים ממנו, לא חשוב, אבל *מאבדים כל קשר עימו כביכול. אחר כך מתוך הגישה הזאת אנחנו נראה שאפשר לעשות עוד פעולות כאלו, שאפשר על ידו דווקא להרוויח. אבל קודם כל לשנוא אותו כמה שאפשר. זה נקרא שאנחנו מגיעים לצמצום, שלא נשתמש ברצון לקבל על מנת לקבל, זאת אומרת לטובתו*.

14. ש: אז במה מעלים את הרגישות ...

ר: אני צריך לבנות את המצב הרצוי, וכדי לעבור ממצוי לרצוי אני צריך להחליף את היחס שלי. למשל כשאני אוסף מכונה, מכונית, אני כל פעם שאני מוסיף עוד חלק ועוד חלק לבנייה. אני בזה אני מעלה את עצמי לדרגה חדשה של מחשבה ורצון שכולם עובדים בעל מנת להשפיע. *אני כאילו צריך להרכיב את המכונה הזאת כך שכל החלקים יעבדו בהרמוניה ביניהם, שכל חלק עובד עבור האחרים. רק בצורה כזאת החלקים יתחברו. יש בכל חלק וחלק רצון לעבוד רק בשביל עצמו, אז חיבור צריך להיות שהם מתאספים למערכת השלמה, שכל אחד מבטל את עצמו, את הרצון לקבל שלו, וכל אחד מגיע למצב שהוא עובד רק בשביל המערכת*.

זו בעצם העבודה שלנו. להשתדל להבין ולהכיר את זה ולהחליף את היחס שלנו, מממצב שאנחנו עובדים כביכול בשביל עצמנו, לזה שאנחנו עובדים לטובת כולם. אני רוצה לשייך את עצמי לזה עד 0%, שלא נשאר לי משהו לטובת עצמי. זה מה שרב"ש כותב בדוגמא על החברה 1 ו-0 שם הוא מסביר את זה. *להצטרף למערכת שבה אני מגלה רוחניות, בורא, אפשר בתנאי שאני ניגש לחיבור בינינו בצורה שאני לא רוצה להשאיר לעצמי כלום. אז מה נשאר? מה שנשאר זה אפס, אבל למעלה מהאפס יתחיל להיפתח לך רצון להשפיע שבו תשיג רוחניות, תשיג חיבור אמיתי. כשאתה עובד רק עבור כולם, עבור הזולת, זה רצון להשפיע בביטוי האמיתי שלו וגם כלפי בורא זה יקרא על מנת להשפיע*.

15. זה המאמר מאוד מיוחד. רב"ש נתן לי אותו כשבכלל לא הבנתי בו כלום, אבל אמר: אתה תקרא. זה היה ממש בתחילת דרכי, אולי אחרי כמה חודשים שהייתי שם. צריכים לחזור עליו לא פעם.. אתם יכולים לעבור על זה עוד ועוד, עד שתכירו את המאמר. אפשר לקשקש אותו, אפשר לעשות מה שאתם רוצים, לציין בו דברים חשובים או לא מובנים וכך לעבוד עם הטקסט.

*חלק 2 – מאמר השלום בעולם*

16. ברור לנו שאנחנו נמצאים בעולם שיש בו שלמות והיא מתגלה כלפינו רק בצורות שונות עד שנוכל להכיר להשכיל שהיא באמת שלמות וכל הפגם שאנחנו יכולים להגיד על הבריאה זה מפני שאנחנו לא מבינים את התמונה השלמה, לא רואים, לא מרגישים, לא משיגים. לכן יש לנו לתקן את עצמנו, עד שנפתח עיניים לכל המציאות מתחילתה ועד סופה, ואז בטוח שלא נשלה אף חלק ממנה.

17. ש: מה הקושי לברר מה הרע ומה מועיל?

ר: כי השכל שלך, הלב שלך, הם ישלטו, הם ימדדו, הם יכוונו את זה. *כל הפוסל במומו פוסל*. איך אתה יכול לראות באמת מומים בבריאה, שהם באמת מומים ולא שאתה רואה את המומים בגלל שהמומים הם בך?

..*המציאות שאתה נמצא בה, אתה רואה אותה כאילו מחוצה לך. אז איך אפשר בכלל לגשת למשהו ולתת צביון, זה טוב, זה רע..? אי אפשר עד שהאדם מתקן את עצמו. אם הוא יודע עד איזו רמה הוא תיקן את עצמו, עד הרמה הזאת הוא יכול להסתכל על המציאות ולהגיד זה טוב או לא. אבל במידה שמתקן את עצמו הוא רואה שהמציאות מתוקנת והיא בכלל מראש נמצאת במצב הנכון*.

אין לנו מה לתקן חוץ מעצמנו, לכן כל הפוסל במומו פוסל. אנחנו רואים את העולם שכולו רע מקולקל, וזה הכל מצביע על הקלקולים הפנימיים שלנו.. כך אנחנו רואים את עצמנו, ואת הראיה הזאת אנחנו מעבירים על מה שנמצא מחוצה לנו.

*אתה מבין איזו טעות מתרחשת כאן? במקום לתקן את עצמנו, אנחנו רוצים לתקן ולכופף כל מה שמחוצה לנו. כל אחד רוצה לתקן את העולם*.

*המקובלים מה אומרים? יש מה לתקן, רק היחס בינינו, שום דבר חוץ מזה. אל תיגע לשום דבר, רק את זה. אם אתה מתקן, לפי זה תראה עולם מתוקן. ככל שאתה מתרחק מתיקון עצמך ומעביר את זה לתיקון העולם, זה בדיוק מעבר מהעבודה הפנימית הרוחנית לעבודה החיצונה הגשמית האגואיסטית, אז אתה בזה רק מקלקל*.

18. ש: אז גם למקובלים עצמם לא ברורה הגישה...?
    ר: *רק תיקון היחס. לפי חכמת הקבלה אתה יכול לשבת תחת העץ, כמו רבי עקיבא, וללמוד. לא לעשות כלום חוץ ממה שאתה צריך. פת במלח תאכל, מים במשורה תשתה ועל הארץ תישן, וזהו, מספיק לך. כל היתר זה תיקון פנימי*.

ש: אז מה זה כל הגישות של אם אין אני לי מי לי ניתן רשות לרופא לרפא?

ר: זה הכל כלפי תיקון פנימי של האדם. *אתה לא נולדת כדי לתקן את העולם. נולדת כדי לתקן את עצמך, עד שתראה את עצמך ואת העולם בצורה מתוקנת*.

ש: ומבחוץ לא נדרשות מהאדם שום פעוולת

ר: כלום, שום דבר. מתגלה רצון לקבל בכל מיני צורות פנימיות וחיצוניות, אבל התיקון הוא תמיד מבפנים.

19. ש: מה זה יגמר בישולו, לא להתערב בעבודת הבורא?

ר: *לא להתערב. אנחנו צריכים רק לתקן את עצמנו. התיקון שלנו דווקא בזה שאנחנו לא מתערבים אלא מצטרפים, מסכימים. זאת העבודה שלנו. אין לנו מה לתקן, אלא לתקן את היחס שלנו, את ההסתכלות שלנו*.

אנחנו לא מיודעים לתקן את העולם. בעל הסולם צוחק מאלו שחושבים שהם באו לתקן עולם. אנחנו מיועדים רק לתקן את עצמנו, את החברה האנושית בלבד. לכן אין פתרון לאנושות לשום דבר, אלא רק לתקן את עצמה. כלום מחוצה לה, כלום מחוץ לאדם. אתה מבין? לכן מי שמתקן משהו מחוץ לאדם, זה נקרא *מתקני עולם*, והם גורמים לעולם נזק גדול מאוד, כי נצטרך לפי זה עוד לחזור ולתקן את האדם.

20. אנחנו צריכים להסביר שכל הפתרון ביציאה מכל המשברים, ואנחנו עכשיו רק מתחילים להיכנס לתוך משברים האמיתיים, כי העולם נעשה עגול וכל התקופה הזאת של התפתחות טכנולוגית, חברתית, עברנו את כל הדברים האלה. *אנחנו כבר לא צריכים להתפתח יותר, אין לנו לאן להתפתח יותר, חוץ מלתקן את האדם עצמו, ומתוך האדם להגיע לתיקון החברה. זה מה שעכשיו יש לפנינו*.
    
    לכן האנושות נכנסת באמת לתקופה מאוד מאוד לא פשוטה. אפשר להגיד שזאת תקופה שלמדנו מהמאמר הקודם, שזה מצרים. נרגיש כמה אנחנו לא יכולים להתפטר מהיצר הרע שלנו, מהאגו שלנו, כמה אנחנו חייבים את זה בכל זאת לעשות. זה עכשיו אנחנו נלמד על בשרנו.

21. ש: איך התיקון הפנימי שלנו משפיע על תיקון האנושות כולה?

ר: אנחנו חלק המרכזי של האנושות, כי אנחנו מקושרים עם הכוח עליון ועם האנושות כולה. לכן אנחנו מסודרים כאן במערכת הזאת כמעבר. מעבר שנמצא בין הבורא לכל מיליארדי הנבראים, ואנחנו צריכים להבין שיש לנו מחויבות, אחריות, ואנחנו צריכים באמת לקיים נכון את הקשר הזה.

22. *נקווה שבמשך היום אנשים יסתכלו בתוך המאמרים האלו שלמדנו. גם מאמר שמעתי וגם מאמר השלום בעולם. חשוב לנו ודאי גם בצורה פנימית לעבוד עם זה, שזה מאמר שמעתי, וגם בצורה חיצונה, שנדע איך להגיע לשלום בעולם*.