שיעור בוקר 01.09.2018- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שאלות הכלי העולמי

שאלה: בנושא "עניין ההגבלה". האם תוכל להרחיב בבקשה מהי הכוונה בלדרוך על הרצון לקבל?

שהוא נעשה בעיני פחות ופחות חשוב. לדרוך לדרוך, יותר ויותר. כמו אדם שעוסק במשהו אז בעסק שלו הוא מכניס את עצמו ליתר דיוק, טולרנס במשהו כדי לבצע את העבודה יותר ויותר על המטרים, על הסנטימטרים, על המילימטרים, על המיקרונים ועוד ועוד. זה נקרא לדרוך ולדרוך על הרצון לקבל. מכל הבחינות, גם בגודל, גם בזמן, גם בכל הדברים, אדם שעובד על הרצון לקבל שלו, לא רוצה לתת לרצון לקבל שלו שום התפרצות.

שאלה: האם הגבלה דורשת שנאה עצמית?

לא שנאה עצמית, אלא שנאה לרצון לקבל. אבל להתייחס לזה כמו לכוח שהבורא מחזיק כדי שאנחנו נתעלה מעליו, ודווקא בזכות הכוח הרע הזה שנמצא בי, אני מתעלה. לכן, צריכים לכבד אותו ולשמור. לא סתם לזרוק, ולא סתם לבכות, ולא סתם להתפרץ כמו ילדים קטנים, אלא לראות כמה אני יכול להיות למעלה מזה, ולהחזיק אותו תחתי בצמצום וכן הלאה.

שאלה: מהם מותרות?

מותרות הם כל דבר שהוא מעבר להכרחיות, ואני קובע מה זה הכרחיות לפי הדרגה שלי.

שאלה: מה זה אומר לצייר את המטרה הרוחנית בחברה, ואיך זה נותן חומר דלק להיות בדבקות?

המטרה הרוחנית של החברה היא להיות מחוברים יחד, כך שכל הרצונות, כל המחשבות יהיו כולן מחוברים יחד. ושם יחד הם מגיעים להבחן כזה שנקרא "בורא".

שאלה: למה עלייה למעלה מהדעת נקראת "הגבלה"?

בעלייה למעלה מהדעת אני צריך להגביל את דעתי ולקבל דעת עליונה יותר. ולכן אני תמיד עולה מדרגה לדרגה. ולכן זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת". למה אמונה? כי הדרגות שאני עולה בהן הן דרגות השפעה. "השפעה" זה נקרא "אמונה", "כוח הבינה".

ולכן, השפעה יותר, ועוד יותר, ועוד יותר על פני הקבלה, זה נקרא לעלות בעלייה למעלה מהמדרגה הקודמת, לאמונה למעלה מהדעת. ומה זה "דעת"? האמונה הקודמת בשבילי הופכת להיות עכשיו לדעת, והאמונה הבאה היא האמונה.

שאלה: לא ברור מה הכוונה צמצום הרצון לקבל, ואיך אם בכלל אפשר ליהנות מהצמצום הזה?

אנחנו היום דברנו על צמצום של הרצון לקבל. זה נקרא שאני לא רוצה ליהנות ממה שאני מקבל ללא זהות, ללא זיהוי. אני רוצה לדעת ממי אני מקבל, מיהו שנותן, למה נותן, איזה קשר יש לי עמו? כל זה אני רוצה לדעת. אני רוצה להתעלות מעל דרגת חי, שמה שהוא מצא ברחוב, אוכל. אני רוצה לדעת, כמו שכתוב, "ידע שור קונהו"¹. זה מה שאני רוצה.

זאת אומרת, שאני עושה צמצום על דרגת חי, בקבלה לא חשוב מאיפה וממה, אלא חשוב לי לדעת ממי אני מקבל, אני רוצה להיות קשור אליו. קודם להתקשר אליו, אחר כך לקבל. כי אז הקבלה שלי בשביל מה היא? כדי להיות קשור אליו. לכן אני צריך לפני זה לעשות צמצום.

שאלה: בנושא "העבודה בקבוצה". האם בעבודה בקבוצה או בעשירייה יש עניין של עשיית מצוות? האם המאמץ שלנו מביא נחת רוח לבורא?

ודאי שיש לנו עניין בעשיית מצוות. וזה לא חשוב אם זה חבר מאיטליה, מישראל, או מרוסיה, "עשיית מצוות" זה נקרא תיקון הרצון לקבל בעל מנת להשפיע. זה נקרא "עשיית מצווה". כי מה זה ציווי? ציווי להגיע להשתוות הצורה עם הבורא, שאני מגיע על ידי כוונה על מנת להשפיע.

לכן כל רצון שיש לנו, תר"ך רצונות, תרי"ג ועוד שבע, אם אנחנו מקיימים את הרצונות האלה בעל מנת להשפיע, זה נקרא שאנחנו עושים מצוות, את ציווי הבורא. בעל הסולם מסביר לנו את זה במאמר "תרי"ג עיטין ותרי"ג פקודין" שב"הקדמת ספר הזוהר", בכרך א' של ספר הזוהר.

שאלה: מה זה נקרא מעשים רעים בעבודה?

מעשים רעים זה כשהם ללא כוונה. ללא כוונה, זה בטוח שזה עם הכוונה לעצמו.

שאלה: האם תוכל להסביר מה הכוונה, שהאדם צריך לראות שלא חסר לו כלום ואז תפילתו תהיה שלמה?

אני יכול להגיע לפנייה לבורא, שתפילתי תהיה תפילה, רק בתנאי שאני מבקש עבור הכלל. עבור הכלל זה לא כלל, אלא זה עבור הכלי הכללי, עבור נשמת אדם הראשון, שהיא עוד קצת ועוד קצת תיתקן. ולכן אם אני נמצא בכוונה כזאת שאני מבקש עבור הכלל, עבור הנשמה, שאותה צריכים לתקן ולא אני את עצמי יכול לתקן, אז נקרא שתפילתי היא נכונה.

לכן הפעולה שלי צריכה להיות רק למען הקבוצה, למען הציבור, או למען כל הכלי הזה של אדם הראשון, שזה היינו הך. לכן אם אני לא נכלל בכלל אני לא יכול לבצע תפילה אמיתית, שהיא תעלה לכוח עליון כמ"ן, כחיסרון.

שאלה: אני מרגיש דחייה כלפי התשובות של החברים שלי בסדנה. מה עלי לעשות?

זה מפני שאתה לא אוהב אותם. זה לא בגלל שהם חכמים או לא חכמים, מדברים נכון או לא, זה בגלל שיש לך כלפיהם דחייה. צריכים לעבוד על זה. זה לא עניין של התשובות שלהם בכלל, אתה מלכתחילה לא יכול לסבול אותם, נעתק מהם. לכן כך מרגיש.

שאלה: אם החברים שלי יותר שמחים כאשר אני לא נמצא איתם, מה עלי לעשות?

כנראה שזה נכון, שהם שמחים שאתה לא נמצא. מה יש לי כאן לעשות? לעשות שירגישו שאתה חסר. טוב שאתה לפחות מגלה את זה.

שאלה: מאמרי רב"ש מלאים בכל מיני אגדות וסיפורים שמוסר השכל שלהם לא תמיד ברור. כיצד להתייחס לדוגמאות האלה, כיצד לעבוד איתם?

המקובלים תמיד היו פועלים מאיפה שהם, זאת אומרת מהגוף החרדי, וסגנון הכתיבה שלהם והביטויים והדוגמאות, כולם נלקחו מאותם הספרים ואותו העולם שהיו ניזונים משם ובאו משם. ולכן אנחנו צריכים לשכתב, לעבד את הטקסטים האלה, כדי שיהיו רגילים לכל יד ואוזן ועין. זה נכון, זה לא טוב. גם לנו כדאי, כי מגיעים אלינו אנשים שלא קשורים לכל העולם החרדי ואין להם עסק בכל המקורות האלה. לכן כדאי לנו להשתמש בכמה שאפשר בחומר מעובד נכון לכל אדם. נשתדל.

תלמיד: בשקט בשקט קבוצות רוסיה עוברות הכנה לקראת הכנס הווירטואלי הראשון.

זה אולי לא שקט, אלא לאט לאט, כי הכנס הווירטואלי הוא כנס מאוד מיוחד. הוא הראשון מסוגו ומפני שהרוסים הם אלה ששולטים בשפה הרוסית, הייתי אומר שהם חצי, אני לא יודע, אולי היום זה קצת מתחיל להיות פחות, מהחברים שלנו בכל העולם, לכן טוב שזה קורה בשפה הרוסית פעם ראשונה. אבל בפעמים הבאות זה יהיה בשפות אחרות.

כנס וירטואלי הוא הכרחי מפני שאנחנו כבר לא יכולים כל כך בקלות להתאסף, ראינו את זה אפילו באירופה, כמה מאמצים עשינו כדי לאסוף את הכלי האירופאי. וודאי שזה כדאי, ואירופה היא לא כל כך בעיה אם יודעים מראש איך לארגן את זה בצורה עממית. אבל בכל זאת זו בעיה. ברוסיה זו בעיה, זו מדינה מאוד גדולה, ועל דרום אמריקה בכלל אי אפשר לדבר, כבר הייתי שם בכל כך הרבה מדינות ואי אפשר לעשות כנסים בכל מדינה.

ואנחנו גם רואים שהעולם נכנס למשבר, עוד מעט זה באמת יהיה בלתי אפשרי לטוס ולעשות כנסים, אלא רק כנסים וירטואליים, כנראה כך מתגלגל הכול. אנחנו יותר ויותר רגילים לצורה כזאת, צריכים להשתדל לארגן כנס וירטואלי. כנס וירטואלי, הוא לא כנס מקומי שנמצא במקום אחד, אלא מקומו במקום הווירטואלי, זה אומר שהחברים שלנו מתאספים לקבוצות, מעשרה והלאה, רצוי שיהיו לפחות עשרה בכל מקום, בכל אזור, ואז כל הקבוצות האלה האזוריות מתחברות יחד לכתובת אחת, ושם אנחנו נמצאים בכנס, בקשר וירטואלי. לא צריכים לנסוע ולטוס רחוק לאף אחד, אלא דווקא על ידי ארגון כזה הם יכירו יותר חברים שנמצאים בהישג יד ממש, ורצוי שנתאמץ לאסוף במקומות כאלו אזוריים כל מי ששייך לאותו אזור, ממש כל מי ששייך, לעשות מאמצים גדולים לאסוף את כולם. אפילו מי ששומע לפעמים, רוצה לדעת קצת, שיבוא גם לכנס כזה להשתתף בסעודות, לעשות כול מה שרק אפשר. ואנחנו צריכים לראות איך לפעול, יכול להיות שהם בעצמם רוצים לארגן חלק מהכנס, במיוחד ישיבות חברים או הכנה לשיעור או כל מיני הצגות, שירים וכן הלאה, וסעודות ודאי. שזה יהיה כנס שיגרום להתארגנות מקומית בכל מקום. ורצוי שאף אחד לא יישאר לבד בבית עם המוניטור שלו, הוא חייב להיות עם החברים. ודווקא על החיבור בעשיריות אנחנו צריכים כאן לתת דגש.

זאת אומרת, יש לנו כאן שילוב של הקבוצה הפיזית, העשירייה, עם החיבור הווירטואלי מעל העשירייה. עשירייה זה לאו דווקא עשירייה, זה יכול להיות חמישים או מאה איש בנובוסיבירסק, בקרסנויארסק, לא חשוב איפה, באיזה מקומות, אבל זה נקרא עשירייה. בכל מקום שיש עשרה ומעלה אפילו חמישה ומעלה זה נקרא עשירייה, ואז הקשר ביניהם הוא קשר וירטואלי. רצוי בכל מקום שיש כנס לאסוף חמישה עשר, עשרים חברים, אז בטוח שיומיים שלושה זה יחזיק ואחר כך הם יוכלו להמשיך את זה בקשר ביניהם.

ובואו נחשוב איך אנחנו בכל מקום שהכנס קיים, נסדר קשר אקטיבי בין כל החברים, שהם לא יסתכלו על המסך אלא יחד עם זה ישמעו מה קורה להם מהמסך, שהם ממש ישתתפו בעצמם, במקום, וההשתתפות הזאת ממש תחמם ותבנה אותם. זה מאוד חשוב.

אנחנו צריכים שהמארגנים הכלליים של הכנס שיושבים כנראה במוסקבה, יביאו לנו מיקודים מהקבוצות בכל מקום, פעם מנובוסיבירסק, פעם מאירופה, פעם מבלטיה, פעם מגרוזיה, לא חשוב מאין. אבל ממש שמכל מקום יהיו מיקודי קבוצות מתחלפים, וכך אנחנו עוד יותר נגרום לחיבור. אבל ודאי שאם כך, אז בזמן שלפני הכנס צריך לבדוק כל מקום שבו יתחברו אנשים, צריך לדאוג שיהיה שם ציוד, יהיו מסכים גדולים, שתהיה יציאה החוצה שיוכלו להציג את עצמם וגם להציג את הקבוצות המקומיות, שיהיו מוכנים לזה מבחינת התוכנה, מבחינה הציוד, וגם מבחינת האנשים.

כלפי הכנס צריכים בכל המקומות האלה לארגן מטה. איך אנחנו מתחברים לכולם, האם כולם יכולים לראות אותנו, ואיך אנחנו עוזרים זה לזה. לעשות כבר לפני הכנס את כל ההכנות והחיבורים ולבדוק אותם היטב, כול זה ייתן תוספת גדולה לכלי הכללי ובזה ההתקדמות שלנו תעלה יותר.

במקומות הגדולים כמו מוסקבה, פיטר, קייב, ועוד מקומות כמו סיביר, פתח תקוה, בהם אנחנו צריכים לארגן טוב טוב את הקשר בינינו ולבדוק אותו היטב עוד לפני הכנס. רצוי שלמקומות מסוימים איפה שמתאספות הקבוצות יבואו שליחים. שליחים נניח מאיתנו מישראל או ממוסקבה, פיטר, מכל מיני מקומות שהם יעזרו במקום אם צריך. אם צריך שיבואו לשם ויעזרו במקום להתארגן ולחזק את אותו האזור בו הם יהיו. וחשוב מאוד עכשיו לפני הכנס שנעשה רשימה כללית מי משתתף בכל אזור ואזור, שאנחנו נדע באמת איפה אנחנו וכמה אנחנו.

הכנס צריך לגרום לאיחוד, לחיבור של האזורים הקטנים, הרחוקים בהם הם נמצאים, לא חשוב איפה. אמנם הוא בשפה הרוסית, וכל פעם הוא יהיה בשפה אחרת, אבל אנחנו רוצים שזה באמת יקרה כך בכל מקום שבעולם.

תלמיד: אנחנו עברנו על התמלילים של השיחות שלך עם קבוצות רוסיה בנושא הכנס, ההרגשה הייתה שמדובר פה באיזה יצור חדש שעוד לא היה קיים. אתה אפילו מגדיר את זה כמהפכה.

כן, ואני בעצמי לא יודע ולא שולט בעניין הזה כי לא כתוב על זה באף מקום, אבל הזמן מחייב אותנו לזה. כשעושים כנס במקום מסוים, אנחנו מאבדים הרבה מאוד אנשים מהפריפריה. בכל זאת כנס וירטואלי נצטרך לעשות, כי החיים נעשים יותר ויותר קשים לא רק ברוסיה או בישראל, אלא בכלל בכל מקום. אנשים שהגיעו לאירופה, לכנס באיטליה, הם התלוננו שזה יקר וקשה, ואילו כך הם יכולים לעשות בצורה יותר קלה, נוחה, פחות בעיות גם בבית, ולארגן את עצמם במקום שבו הם נמצאים בצורה יותר צמודה, חזקה.

שאלה: בדרך כלל כשיש כנס בחו"ל אז בכל מקום יש מוקד בו מרחש האירוע, ויש כנסי מראה שמחזיקים את האירוע הזה בתמיכה פנימית. אתה דיברת פה בשיחות האלה עם החברים מרוסיה על יחס שונה, שכל אחד שמשתתף שווה ערך, שיש פה איזה שוויון כלפי המוקד. מה זה המוקד הפנימי בכנס הזה, ואיך אנחנו נכנסים אליו?

אנחנו צריכים לארגן יחד עם קבוצת מוסקבה בעיקר את כל הארגון הכללי. לתת ודאי מקום לכל הקבוצות האזוריות שהם יתארגנו, ולהיות עם יד על הדופק איך הם מתארגנים. לא ללחוץ על אף אחד, רק לגרום לארגון.

השיעורים מועברים מכאן. אני נמצא אצלי וממני אני מעביר את הכנס. אתם תשבו כאן בכנס כמו שבכל מקום שבעולם. השיעור בא ממני, שאלות ותשובות דרך קבוצת מוסקבה והקבוצה הטכנית מכאן, כרגיל. אבל העיקר לא בזה, העיקר הוא שבכל מקום בעולם הקבוצות הקטנות ישתדלו לארגן את כל האנשים שיכולים להיות מהסביבה.

נניח שאני חי באיזה אזור ששם אני אפילו לא יודע מי נמצא ומי לא נמצא. אז אני צריך לתת כרוז, לא רק אני, אלא כמה אנשים שמכירים שנמצאים כאן באיזו עיר קטנה, "מי רוצה לבוא אלינו לכאן? אנחנו נארגן את הכנס. בבקשה להירשם עד לתאריך כזה וכזה. מי שנרשם בבקשה לשלם. אנחנו נזמין את הארוחות, אנחנו נקנה הכול. יהיה לנו כאן יומיים כנס עם כיבוד". כל קבוצה תצטרך להתארגן במקום שלה, באזור שלה וזה טוב. אז נדע באמת מי ומה יש לנו בכל מקום ומקום.

שאלה: מה התפקיד של קבוצת מוסקבה בכנס?

הם קודם כל מארגנים טכניים. אחראים על כל רוסיה. והם קשורים אלינו. חוץ מזה הם צריכים לבדוק בכל רוסיה, מה קורה שם בכל האזורים, איך כולם מוכנים לזה וכן הלאה. הם אחראים על כל ההתארגנות של הקבוצות המקומיות בכל מקום שברוסיה. אני לא יודע כמה אנשים מתאספים אצלם וזה לא חשוב לי. הכנס הזה בא לחזק את האנשים שבפריפריה, באזורים בכל המקומות הנידחים.

שאלה: יש שאלות חוזרות על נושא של העבודה כלפי מוקד הכנס. כשיש כנס באיטליה, כל הקבוצות של הכלי העולמי תומכות במוקד שנמצא באיטליה. פה זה כנס ווירטואלי. מה העבודה של כל קבוצה וקבוצה כלפי המוקד, ואיפה המוקד הזה בכלל נמצא?

במוסקבה. קבוצת רוסיה היא המוקד, אבל מוקד טכני. אני לא יודע אם הם אוספים בתוכם כמה אנשים. בעצם זו אחת מהקבוצות, הקבוצה הכי חזקה, גם הכי מסודרת, קבוצת מוסקבה, והיא מארגנת את הכנס, יחד איתנו. כי כל התמיכה, התרגומים נניח, כל הדברים האלה באים מכאן. אבל הם אחראים כביכול על האזור שלהם, והאזור שלהם זה רוסיה. יכול להיות שישנן קבוצות שיתחברו לא למוסקבה, אלא יתחברו ישירות לכאן.

שאלה: האם הכנס הווירטואלי הראשון זה משהו שהוא נסיבות המקרה, הכרח, או שזו מדרגה חדשה?

זה מצב חדש. אני לא חושב שאנחנו נוכל לעשות כנסים כמו שפעם עשינו כמעט כל חודש באיזה מקום אחר. לי זה לא משנה. אני מוכן לטוס אפילו כל חודש למקום אחר, אבל אני לא רואה שיש יכולת לחברים להגיע לאותם המקומות.

יכול להיות שיהיו כאלה גיחות שלי לכל מיני מקומות כמו לבולגריה, להונגריה. ודאי שזה יכול להיות. אבל לא שנעשה שם כנסים ויבואו אנשים מכל מיני אזורים רחוקים. זה יקר. היום העולם מתדרדר ביכולת שלו לשלם על דברים כאלה, וגם אנחנו בזה מפסידים אנשים במקום. לכן בכנס הזה, המגמה שלו דווקא לחזק אנשים מקומיים.

שאלה: מה התפקיד של קבוצת פתח תקווה בכנס?

אני לא יודע בדיוק מה התפקיד של קבוצת פתח תקווה טכנית בכנס. אלא זו קבוצה כמו כל הקבוצות, שנמצאת כאן ומקבלת כנראה את כל הקבוצות האזוריות אם הן רוצות לבוא. ואם לא, אז הן נמצאות אצלן, במקום שלהן.

אני בעד שהן דווקא יהיו, לא כולן, אבל יהיו גם במקומות שלהן. לפחות כמה, ארבע, חמש, שש קבוצות, וידאגו לאזור שלהן. שכל החברים שלהם שפעם היו בקבוצה ויצאו, או שיכולים לבוא ולא היו, שיבואו ויבקרו אותם וישתתפו איתם בכמה שאפשר. זה יותר מועיל ממה שהם יבואו לכאן ויהיו כאן אתכם.

שאלה: עד כמה נכון יותר להתאסף לפי המקומות, לפי האזורים במקום אחד, או ממש ללכת על כל הפריפריה, לא להתאסף בכלל?

נניח שיש את קרסנויארסק, סביב קרסנויארסק מה יש לך שם, כמה כפרים? אז ודאי שהם אוספים מה שאפשר, וכך אוספים ובזה תהיה להם קבוצה במקום. אותו דבר בנובוסיבירסק, אומסק, קאזאן. כל קבוצה, איפה שהיא חיה ובדרך כלל ישנה קבוצה מקומית כזאת, היא רוצה לאסוף קצת יותר כמה שאפשר ממה שהיה וממה שיהיה. יש להם עכשיו עוד זמן לפני הכנס להתארגן ולבנות קבוצת כנס במקום. זה יעזור להם מאוד.

שאלה: יש כמה מקומות בדרום רוסיה כמו סוצ'י, רוסטוב, קאסנדרסק, ולא רחוק משם וולגדראד ווארוניש. עד כמה חשוב להיות במקום אחד?

אני לא חושב שמסוצ'י ייסעו לוולגדראד, זה דווקא לא כל כך קל. אולי לקאסנדרסק, למקום יותר [קרוב], אבל גם זה לא פשוט. נראה לי שאנחנו צריכים לראות את האנשים ולשקול איתם.

אם אני הייתי במקום, עם משכורת רגילה, עם משפחה רגילה, עם מה שמצוי, וגם עם הרצון שלי המצוי, הממוצע נגיד, ואני שומע על הכנס, האם הייתי נוסע מסוצ'י לקאסנדרסק? זה לא פשוט. זה ודאי לא כמו המרחק למוסקבה, אלף חמש מאות קילומטר, אבל בכל זאת זה כמה מאות קילומטרים.

אני לא חושב שכדאי את זה לעשות. לי נראה שיש עוד זמן ובמקומות כאלה צריכים לבדוק. ואם יש להם עשרה, חמש עשרה איש, ואלה יכולים להיות גם גברים וגם נשים, אם הם יכולים להיות בימים האלו יחד בהשתתפות בכנס, אני הייתי נשאר במקום.

שאלה: מה אנחנו יכולים לעשות, כדי לבטל כל מיני הגבלות בין חיבור פיסי וחיבור ווירטואלי?

אני חושב שאנחנו נצטרך לעשות את זה. אני רואה, כבר היום אנשים יושבים בבית קפה או באיזה מקום ומדברים אחד עם השני דרך טלפון, [למרות שנמצאים] מטר אחד מהשני ואז כבר מבטלים את המקום הפיזי ומעדיפים מקום וירטואלי. אני חושב שאנחנו צריכים לזה להתקרב.

מה תעשה קבוצת ולדיווסטוק, האם תטוס ליפן?

תלמיד: יש שם כמה חברים בסחלין, בחברס, בולדיווסטוק, באזור הזה.

יש להם אולי יכולת לטוס בטיסות הקצרות האלה, אני מבין שאולי זה כדאי להם. אני לא יודע מה יהיה המספר שלהם, אבל אם חמש עשרה איש יכולים להתאסף, הם יכולים לעשות את זה ובכל זאת לא יטוסו רחוק לאזורים אחרים וכדאי לעשות קבוצה אזורית.

שאלה: כשהכנסים יתקיימו בצורה וירטואלית, איך נרגיש את החברים שנמצאים לבד, רק במסכים?

אנחנו נרגיש אותם כמו שאנחנו מרגישים היום ובכלל כל האנושות בקשר וירטואלי, וידאו, אודיו, שירים, סעודות, שיעורים. כל זה קושר את בני האדם ואנחנו מסוגלים להיות בקשר לבבי, אנחנו מתעלים מעל המגע הגופני למגע רוחני ולכן אני לא חושב שיש כאן בעיה.

שאלה: לאחר השיחות בנינו, שלחנו חלקים של הטקסט ברוסית ובאנגלית לכל הקבוצות והתחילו להגיע שאלות וחברים התחילו לברר את הנושא עוד ועוד. אני מקווה שלבירור הנושא יתחברו גם חברים מפתח תקווה שגם קיבלו את המידע הזה.

אחת השאלות המהותיות שכולם שואלים, מה ההבדל בין העולם הווירטואלי לבין העולם הגשמי?

בין העולם הווירטואלי והגשמי אני לא רואה שום שוני, שום הבדל, כי אני מקבל את ההתפעלות מאותו רצון לקבל. אני לא יודע באיזה רמה הם שואלים, אבל [אני יכול] להתפעל מסרט שאני רואה בטלוויזיה או בקולנוע ובוכה, וכשאני עובר ברחוב ורואה זוועות, אני נשאר אדיש, זה אותו רצון לקבל שלי שמתפעל כך או כך.

שאלה: נקודת החיבור הווירטואלית בינינו שאליה אנחנו צריכים לשאוף, היא בטוח נבדלת מצורת חיבור פיזית בינינו, אז במה ההבדל הזה?

אני חושב שהיא תהיה יותר חזקה מהחיבור הפיזי, כשנתחיל בצורה כזאת עכשיו להתארגן. אבל בוא נתחיל להתארגן לכנס, אתם תרגישו עד כמה שאנחנו יותר ויותר דורשים זה את זה וחייבים זה את זה ואני צריך להרגיש אותך, אחרת זה לא יתארגן ואני חייב להיות בקשר עם כול הקבוצות האלה שם, כאילו שאני נמצא שם. להיות במתח, במאמץ, אחרת זה לא יצליח, אנחנו דווקא בצורה כזאת ניכנס לקשר יותר חזק בין כל הקבוצות, לקשר יותר פנימי בין כל האנשים.

אנחנו נדרוש אחד מהשני להשתתף יותר עם כל הלב, כי אחרת אני לא מרגיש אותו. אם הוא נמצא פיזית לידי, אז לא אכפת לי כלום, אני רואה שהוא כאן, אבל כשהוא לא כאן ואני חייב אותו שיהיה כאן, אז אני דורש ממנו השתתפות רגשית.

תלמיד: אמרת לנו שאנחנו צריכים לתת דגש להרגשה שאנחנו מתחברים בלבבות ושהלבבות שלנו כמו באוויר ואנחנו רואים ומרגישים את הלב האחד הזה, ומנסים ווירטואלית לבטא את ההשתוקקות הרוחנית שלנו.

כן.

שאלה: איך עושים את זה?

תנסה להתקשר למישהו שאתה לא מכיר במזרח רוסיה, בסיביר, תתחיל לדבר עימו כשאתה צריך לסדר ולסכם עימו כל מיני דברים. תראה עד כמה שאתה תצטרך לדרוש להבין אותו, להרגיש אותו יותר ויותר קרוב. מה שאין כן אם הוא היה לידך, אז אתה מדבר איתו דרך מילים וכאן אתה צריך דווקא בגלל המרחק, קשר יותר הדוק ולכן זה טוב.

שאלה: כל החברים משתוקקים לנקודה אחת, למקום אחד, בלי קשר למרחקים. כל החברים חייבים להיות מאוד חשובים לי, איך בונים את החשיבות הזאת של כל החברים שיהיו בכנס?

תתחילו לבנות את מפת הכנס, ממש מפה של כל העולם. תתחילו לציין את המקומות איפה ישנם אנשים וכמה אנשים יש בכל מקום ומקום. כשתתחיל לצייר את המפה הזאת, אתה יכול להרחיב אותה, להקטין אותה, לשנות את קנה המידה שלה, כשאתה [מסמן] עיר קטנה ואז זה נפתח ואתה רואה איזה קבוצה יש שם, כמה אנשים [ועוד ועוד].

אנחנו נראה מה יש לנו בכל מקום ומקום ומשך הכנס זה ילווה אותנו ונראה מאיזה מקומות עכשיו שואלים שואלות, או מציגים תמונה וכן הלאה, שתהיה לנו הדמיה וירטואלית מלאה.

שאלה: מה אנחנו צריכים לשנות בתוכנו כדי שהכנס ישפיע על כולם ועל כל אחד כמה שיותר?

אנחנו צריכים לתת לכל אחד ואחד הרגשה שאנחנו נפגשים בעולם הווירטואלי, במרחב הווירטואלי ושם אנחנו נמצאים כולם, ולכן כל אחד חשוב מפני שהוא נמצא כאן. אני מאוד שמח לראות איך אתם עכשיו במשך היום מדברים ביניכם בצורה כזאת, זו גם כבר מין הכנה לחיבורים כאלה. זה מה שאנחנו צריכים, להכין אנשים לזה שזה הקשר, זה העתיד, אנחנו יכולים להיות תמיד בקשר הזה, אנחנו יכולים לעשות אחר כך כנס שהוא בלתי נגמר.

תלמיד: אני מנסה לתפוס את מהות השוני בכנס. כשאתה נמצא בחו"ל ואני נמצא פה בפתח תקווה ומסתכל עליך על המסך וכך עובר הכנס, זה גם סוג של חוויה ווירטואלית מבחינתי?

נכון.

תלמיד: אז מה ההבדל?

אין הבדל.

תלמיד: אז מה עושה את הכנס הזה שונה משאר הכנסים?

שאין מקום איפה שהוא ישנו ואנחנו שמים דגש על כל המקומות הקטנים, הקבוצות הקטנות שהם יתארגנו ויהיה אצלם במקום עשירייה שהם שם יכולים להתקיים בצורה שמתאספים, מדברים, עושים סדנאות, סעודות וכן הלאה. נניח שממחר אין לך כסף לטוס, מה תעשה? אין מה לעשות אז אנחנו רוצים מהיום כבר להתחיל דברים כאלה לקיים.

איפה יהיה הכנס הבא? בדרום אמריקה. איך אני אטוס לדרום אמריקה? לאיזו מדינה לטוס? צ’ילה, ברזיל, ארגנטינה, מקסיקו? איפה אני אהיה? בוגוטה? אני לא יודע, זה אי אפשרי, אלה מרחקים עצומים. לטוס מכאן לשם זה כמו שם ממקום למקום, אותו זמן, אותו מרחק, מה אני אעשה? ואיך הם יעשו?

אלא הכנס הבא זה יהיה על ידי קבוצה דרום אמריקאית שהם יעשו את זה לפי הזמן שלהם, ולא לפי הזמן שנוח לנו, בימים שזה נוח להם ואנחנו כבר נשתדל איכשהו להתחבר לזה ואנחנו נהיה שם בצורה כזאת, בדרום אמריקה.

יכול להיות שאוסטרליה, אוקיאניה, אוסטרלאז’יה כולה גם יעשו כזה כנס, וכך גם אנחנו. אחרת ישנם אנשים שהם לא יכולים לצאת מהמקום שלהם, נניח עושים כנס במקסיקו ובגוודלחרה, ובמונטריי כי המרחק גדול ואנשים לא מסוגלים להגיע משם לשם, בתוך מדינה אחת, כי אין כסף.

תלמיד: אז כדי להבין את העיקרון של ההתאספות בכל מקום, אם יש לי 10, 15 אנשים זה נקרא שאנחנו עושים התאספות מקומית? נניח במונטריי יכולים להגיע 15 חברים במונטריי, אז הם עושים התאספות במונטריי?

מקומיים?

תלמיד: כן.

סביב מונטריי?

תלמיד: כן.

ודאי, מה הם עושים?

תלמיד: התאספות מקומית במונטריי, לא צריכים להתחיל לזוז מהמקומות?

לא צריכים לזוז, לא, אני נגד זה, למה? כי בזה הם יהיו כבר כקבוצה ויתאספו מידי שבוע אולי או בחגים אחרים, בכנסים אחרים, יהיה להם קשר ביניהם, הם יוכלו לארגן שם קבוצה, לימוד, יפתחו אולי איזה קורס וכן הלאה.

תלמיד: אז גם בארץ אנחנו לוקחים את הגישה הזאת? יש לנו קבוצות בארץ שיכולות להגיע להתאספות?

גם כן, אמרתי על זה.

תלמיד: אם יש אנשים, אז הם עושים התאספות מקומית.

כן, ודאי, יש כאלה מקומות שהם יכולים להתקיים לבד ולהזמין אנשים מהסביבה אלו שהיו שם ויהיו, ודאי, יש להם עכשיו עוד זמן, עוד חודשיים יש להם לכנס הבא, אני לא יודע בדיוק מתי הם מתכננים, אז שיתחילו לעבוד על זה.

תלמיד: אמרת שהכנס הוא פתוח לכולם, אפילו להזמין חברים שהיו וכבר לא נמצאים.

כן, כן, ודאי, ודאי, לכן זה נוח לזה.

תלמיד: אז גם אדם שנניח עבר שני קמפוסים, מסגרות של נקודות שבלב?

ודאי, אין שום ספק, מי שנכנס עכשיו רק ללמוד, שיבוא, שיבוא, ירצה? כן, לא ירצה? לא. שיהיה נוח לכולם, שהם יבינו רק מראש מי בא, מי לא בא, שיזמינו מזון, מעצמם כמה שירים וכן הלאה, אנחנו צריכים לעזור להם, אולי לשלוח להם חומר, זה מאוד חשוב, זה יכול להיות כדחיפה לארגון.

שאלה: מה התוצאה מכנס כזה? למה אנחנו מצפים?

התוצאה מכנס כזה שאנחנו מתפשטים לרוחב, קודם כול. חוץ מזה שאנחנו מתחזקים בקשר בינינו הווירטואלי, שהוא לא יכול להיות פיסי כבר אלא ווירטואלי, ומכינים את עצמנו לכאלה כנסים. אתה יכול לעשות כנס כזה פעם בחודשיים בכל מקום שבעולם. נניח בפעם הבאה דרום אמריקה נגיד, ואחרי זה אוסטרלזיה. כל פעם לפי זמן מקומי, ואנחנו צריכים להתכופף לזה. בכפוף אליהם.

תלמיד: מעבר להרגשה הווירטואלית החדשה שנרגיש את עצמנו, מה מצפים מהכנס הזה?

חיבור בינינו ווירטואלי, שהוא לא יכול להיות פחות מפיסי, אפילו יותר, כי הוא דורש ממך מאמצים כדי להיות מחובר אליהם. ופיסי אתה לא מרגיש מאמצים, אתה נמצא כבר איתם יחד כאילו במקום אחד. זה הבדל גדול מאוד. זה הבדל גדול, או שחבר נמצא עכשיו שם בסין או שהוא נמצא כאן. כשהוא נמצא כאן הוא נמצא כאן, אני רואה אותו. כשהוא נמצא בסין יש לך מאמץ פנימי להיות מחובר עימו שאתה רואה אותו. שאתה רואה אותו יש לך הרגשת חוסר קשר, מרחק, וזה מעורר אותך ליתר מאמץ. אתם תראו את זה, זה יהיה.

תלמיד: גם עכשיו, אני רואה הרבה חברים שם למעלה על המסכים. מה בכל זאת כאילו ידחוף אותי ליתר קשר?

עכשיו אתם לא משתתפים איתם, לא מספיק משתתפים.

תלמיד: ומה בכנס?

בכנס תשתתפו יותר, אנחנו צריכים לגרום לזה. אבל כך תרגישו.

שאלה: בעצם החיבור שעושים כרגע בעשיריות הווירטואליות האקראיות הוא מאוד מאוד קשה להם, זה מאוד מחייב וזו עבודה, אבל זה לא מתאים לכולם. איך אתה רואה את ההכנה לכנס שגם תהיה בצורה כזאת ווירטואלית, איך אתה רואה שהיא תקרה בצורה הטובה ביותר?

יכול להיות שדווקא הכנת הכנס, יגרום לכם לסדר את העשיריות אולי בצורה אחרת, אני לא יודע. זה נמצא בידיים שלכם, אני לא קובע כלום. אתם רוצים ווירטואלי? ווירטואלי. אתם רוצים לא ווירטואלי? תבדקו מה יהיה לכם. אני לא רואה שזה ייצא לפועל לא ווירטואלי, זה דבר אחד. אבל לא שזה "בא לי ככה", אלא הזמן כך דורש כבר. זה דבר אחד.

דבר שני, עשיריות. מקריות, קבועות, מתחלפות כאלו וכאלו, לא יודע כלום. אתם כבר טעמתם כל מיני כאלו וכאלו שינויים מקריים, עכשיו תחליטו. יש כאן אולי 30 עשיריות. תעשו אלו ככה רוצים ואלו ככה רוצים, אולי תתחלקו לעשיריות לפי הרצון של החברים. מי שרוצה עשירייה קבועה בפינה הזאת, מי שלא קבועה, מי שפעם בשבוע, מי שפעם ביום וכן הלאה. תאספו כאלה עשיריות, תבנו כאלו. איך שאתם רוצים, אני את שלי עשיתי, אתם טעמתם כבר את הדברים.

תלמיד: נשמע שאחת המטרות של הכנס זה גיבוש מקומי בכל אחד מהמקומות.

זה חשוב מאוד, כן.

תלמיד: אתה מציע שאנשים שמגיעים לכל אחד מהמקומות, גם בארץ, זה יהיה משפחתי עם ילדים ועם גיבוש קהילתי כזה?

זאת שאלה, אני לא יודע, אם יש לזה מקום, אם יש תנאים, ולא שאדם מגיע עם המשפחה שלו לאיזה מקום ושם הוא צריך להיות במקום אחד והאישה עם הילדים במקום שני, וכך זה לא נוח לה ולא נוח לו, וזה רק לחצים. אני לא יכול להגיד. לא יכול להגיד, זה תלוי באירגון. יכול להיות שאתם קבוצה טובה, חזקה, שיכולה לארגן את היומיים בכנס הזה באיזה קמפינג, על שפת הים או ביער, ואז אתה מגיע לשם עם המשפחה והכול טוב ויפה, ויש אוכל במקום והכול במקום. ויכול להיות שאלה תנאים שיותר עדיף שהמשפחה נשארת בבית. לא יודע.

תלמיד: לגבי מוסיקה שבכנסים תמיד היא מרכיב חשוב. בכנס ווירטואלי יש כאילו איזה עניין טכני מאיפה זה משודר, מי מנגן, מה אומרים, איך שרים.

הם צריכים מראש להפעיל פלייבקים וזהו. יש לנו מספיק.

תלמיד: הכליזמרים תמיד משרתים את הכנס. ואנחנו היינו תמיד בכל הכנסים בקשר הדוק איתך, עכשיו אתה נשאר פה. איך אתה רואה את התפקיד של המוסיקאים? אם אנחנו צריכים לשנות את הפורמט ומה תפקידנו? זה קשור בחזרות, כרטיסים, התאספויות, זה דורש מאיתנו הכנה רבה.

אני לא חושב שזה צריך להיות כך. אני לא חושב. הכול צריך להיות כמה שיותר פשוט וזול ובלחיצת כפתור. תכינו לפני זה. יש לכם כמה שירים עוד נוספים למה שהיה?

תלמיד: שאלה עקרונית, האם אנחנו צריכים להשתתף פיסית בכנס או להכין פלייבקים?

להכין פלייבקים. אחרת אתה תתחיל להזמין כל מיני נגנים מכל העולם שהם יבואו [ויעשו] חזרות, לא. לא צריכים. הכול צריך להיות ווירטואלי, אתה לוחץ על הכפתור, יש לך ניגון, כולם רוקדים, בוכים, לא חשוב מה. לוחץ על כפתור הסטופ, וגמרנו. עולם חדש.

שאלה: בדרך כלל את ההכנה לכנסים אנחנו עושים דרך מעבר על החומרי לימוד בשיעורי בוקר. אז איך הכנס הווירטואלי הקרוב בעצם מהווה שיא בעבודה שלנו על בניית המדרגה למעלה מהדעת?

זה הנושא של הכנס?

תלמיד: לא, אבל זה מה שאנחנו לומדים עכשיו.

אני עדיין לא מבין ולא יודע כלום. מוסקבה עושים משהו או לא? ומה הם מכינים, באיזה צורה הם מכינים את הכנס, מה הנושא, איזו תכנית, אולי הם מכינים בלעדיך לבד את כל הפסוקים, את כל החומר כי יש להם הכול ברוסית. הם אחראים. אני רואה את התפקיד שלי רק לכוון אותם לפורמט חדש.

שאלה: אז אני אשאל אחרת, אפילו אם הכנס יהיה נניח בנושא תפיסת המציאות, בכל זאת הדרייב שלנו העיקרי בתור "בני ברוך" עכשיו הוא להיכנס לאמונה למעלה מהדעת. איך הכנס הזה הווירטואלי בצורה החדשה שלו יכול להביא אותנו לשיא במימוש הזה?

זה לא חשוב, כי הכול קשור לכול, אין לי שום בעיה עם זה. לדבר כל הזמן על אמונה למעלה מהדעת שרק חלק קטן [מהחברים] מעכל את זה בקושי, אני לא חושב שזה טוב לכנס.

תלמיד: אמרת לנו שאנחנו נשתדל להזמין לכנס הזה מעגל מעט רחב יותר מבדרך כלל, שאנחנו נזמין אותם, הם יגיעו ואנחנו נוכל לחזק אותם, לחזק את הקשר איתנו.

לאן אלינו? בכל מקום שבו אנחנו נמצאים, למשל קרסנויארסק מזמינים את כל אנשים שנמצאם סביבו בפריפריה והם רוצים לדעת משהו, שיבואו ובהתאם לזה הכנס צריך להיות משהו לקהל רחב מאוד.

תלמיד: ואמרת שדווקא זה חסר לנו עכשיו. נתת דוגמה שזה כמו איזו פירמידה מחול, שהרובד התחתון צריך להיות תמיד הרחב ביותר. למה למרות שאתה כל הזמן חוזר על זה, הרבה חברים במקום להשתדל לעשות את העבודה הזאת, שואפים בכל זאת לנסוע פיסית לקבוצה שיש בה התאספות?

אינרציה, אין מה לעשות. זה דבר אחד. ודבר שני, שאתם [קבוצת] מוסקבה עדיין לא מאורגנים כמו שצריך, ולכן אתם עדיין חושבים לפי הסגנון הישן. ואני לא חושב שזה טוב, גם לכם וגם לכולם. יש כאן בעיה, צריכים להחליף את קו המחשבה. תתאר לעצמך אם אתם היום הייתם צריכים לטוס לאיזה מקום אחר, עד כמה זה היה לוקח מכם כסף ושעות עבודה ובעיות במשפחות וכן הלאה. נגיד שכל קבוצת מוסקבה, 40, 50 אנשים עכשיו טסים לאיזה מקום. אם זה בכלל אפשרי והאם כדאי? אני לא יודע. וחוץ מזה, אנחנו לא מבטלים את הכנס הגדול בישראל, זה יהיה, וכנראה שזה יהיה יחד עם "כנס הערבה". אז אם כבר, תאספו ימים ותבואו כבר לשבוע ימים לכאן.

תלמיד: רצינו להגיד לכולם שבאמת מגיע רגע מרגש ומלא באחריות, אנחנו מתאספים מחר באסיפת מועצת הכנס שנדון בה בנושאי השיעורים בכנס, מה נרצה לגלות בכנס, על בסיס מה נרצה להתאחד, איך נעשה לבורא נחת רוח. הרגע הזה הגיע ואנחנו נעסוק בזה לאחר השיעור כל יום במשך השבוע הקרוב. תהיה יצאה לתפוצה גדולה, זה יערך בכל השפות, אנחנו נאסוף את החומר הזה, ועל בסיס הדיונים האלה אנחנו נדון בשאלות האלה ונקבל החלטות. מזמינים את כולם, כל מי שעוד לא חבר בצוות של הכנס מוזמן להצטרף ולקחת חלק בתהליך.

יופי.

mlt_o_rav_2018-09-01_lesson_sheelot-kli-olami_n1_p2_koUvHS4T

(סוף השיעור)

---

1. "ידע שור קונה וחמור אבוס בעליו", ישעיהיו, א', ג'↩