שיעור בוקר 30.11.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 136,
הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות" אות ה'
אות ה'
"ובזה תבין מש"כ בזוהר דבחבורא דא יפקון בני ישראל מגלותא [בחיבור הזה, בספר הזוהר, יצאו בני ישראל מהגלות], וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה, וכן אמרו ז"ל המאור שבה מחזירו למוטב, ודקדקו זה בכונה גדולה להורותינו דרק המאור שבתוכיותה, כתפוחי זהב במשכיות כסף בה צרור זו הסגולה, להחזיר האדם למוטב, דהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכונה, שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה, והגם ששלימות הדעת מקוה לנו, בביאת משיח צדקינו, אמנם כתיב יהיב חכמתא לחכימין וכו' ואומר ובלב כל חכם לב נתתי חכמה, וע"כ להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלוים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה, והבן היטב."
שאלה: בשביל לקבל את האור המחזיר למוטב, האם חייבים לדרוש אותו, להבין מהו ולדעת עליו?
צריכים לדעת שעל ידי המאור המחזיר למוטב אנחנו מגיעים להשתוות עם הבורא.
תלמיד: האם זה מספיק לבן אדם לקרוא כתבי מקובלים כשהוא יודע שיש בו דבר כזה שנקרא האור המחזיר למוטב או שהוא צריך לדרוש משהו?
לדרוש. כתוב לדרוש.
תלמיד: מה הם התנאים המינימליים הדרושים מכל איש מישראל כדי לקבל את המאור המחזיר למוטב.
רצון.
שאלה: אנחנו יודעים שבלי חיסרון, בלי כלי אין מילוי.
נכון.
תלמיד: ולמי שהתעוררה נקודה שבלב הוא מתחבר לקבוצה. איך תתפשט חוכמת הקבלה בעם אם אין כלי בעם, באיזו צורה?
גם אני לא יודע. כל עוד זה לא נעשה בפועל, אז אי אפשר להגיד שזה ברור ממש. יש אנשים שיש בהם רצון לזה, אנחנו קוראים לזה "נקודה שבלב", ויש אנשים שאין להם או יש במקצת. אבל הוא כותב "רק בהתפשטות חוכמת הקבלה ברוב העם נזכה לגאולה שלמה". קודם בצורה רחבה בלי לשאול כל כך, לעזור ככל האפשר בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב העם, "להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם", עד שבא המעשה שנקרא "גאולה", "ביאת המשיח".
"וכיון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה, ולא היה כן בזמן הקודם מפני היראה מתערובת תלמידים שאינם מהוגנים, כמו שהארכנו לעיל, וממילא היה זה לעיקר הסיבה של אריכת הגלות בעוה"ר עד היום הזה, והיינו שאמרו חז"ל אין משיח בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי, היינו שכולם יהיה פרושים מרדיפה אחר התאוה והכבוד, שאז יהיה אפשר לקבוע מדרשות ברבים, להכינם לביאת משיח בן דוד כנ"ל. או בדור שכולו חייב דהיינו בדור כזה, שפני הדור הוא כפני הכלב, ויראי חטא ימאסו, וחכמת סופרים תסרח בהם וכו', אשר אז לאידך גיסא, יהיה אפשר להסיר השמירה היתירה, וכל הנשאר בבית יעקב ולבו דופק להשגת החכמה והתכלית, קדוש יאמר לו ויבוא וילמוד כי אין עוד חשד ופחד, פן ואולי לא ישאר עומד על מדותיו ויצא ויסחור אותה בשוק, כי כבר אפס קונה מההמון כולו, וכבר החכמה מאוסה בעיניהם באופן שאין להשיג תמורתה, לא תאוה ולא כבוד, ולפיכך כל הרוצה לכנוס יבוא ויכנוס, וישוטטו רבים ויתרבה הדעת בכל אותם הכדאים לה, ובזה נזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו ופדות נפשינו בב"א."
ודאי שנשארים מיעוט מכול האומה, אבל במיעוט הזה יש לפחות רצונות לגלות את הבורא, להתקרב אליו, להתאחד עימו. בחיבור שלנו עם הבורא נזכה לכלי שהוא ימשוך את האור העליון שנקרא משיח, ודרך האור הזה יבוא הכוח שיתקן את כול האומה ואחר כך את כל העולם.
תלמיד: אמרת שהתפשטות החוכמה תלויה ברצון האנשים.
כן, אבל כנראה שמספיק אותו רצון שמתגלה.
שאלה: אם זה מספיק, אז למה הוא כותב ש"אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים"? כלומר אנחנו צריכים לעשות זירוז מעצמנו.
אנחנו צריכים לעשות את הדברים האלה על מנת שאם יבואו אנשים שירצו ללמוד, אז יהיה להם מקום.
שאלה: הוא כותב ברוב העם הדרת מלך, שהחוכמה תתפשט בכל האנושות, לעומת זאת הוא כותב שרק מיעוט ישיג אותה. יש כביכול סתירה.
החוכמה בעצמה צריכה להתפשט בכל האנושות, אבל להשגת החוכמה מוכן רק מיעוט.
תלמיד: אז מה זו התפשטות החכמה בכל האנושות?
אני לא יודע באיזו מידה צריכה להתפשט החכמה. אבל להשגת החכמה מוכנים רק מעט אנשים.
תלמיד: האם אפשר לומר שמספיק רק החיבור בכל האנושות?
כן.
שאלה: אם חכמת הקבלה הייתה מתגלה לפני כן, אז מה הייתה הסכנה שיעשו ממנה?
היא לא הייתה מתאימה לאותן הנשמות שהיו אז מלובשות בגופים דעולם הזה.
תלמיד: נניח שכן היו מגלים אותה, שהמקובלים לא היו מסתירים אותה, מה היה קורה לה אז? מה היו עושים מחכמת הקבלה?
לא היו יכולים להשתמש בה בצורה נכונה.
תלמיד: כלומר?
לא היו מרגישים את הפנימיות המיוחדת שיש בה לקרב אותנו לבורא.
תלמיד: ומה היו עושים ממנה? מה היא הייתה הופכת להיות?
היו מורידים אותה כחכמה לעולם הזה, כמו שעשו עם הגמרא ועם כל יתר חלקי התורה.
תלמיד: האם חכמת הקבלה הייתה יכולה להפוך לדת רגילה?
כן. מפשט, דרוש, רמז, עשו כך, אז למה שמסוד לא יעשו?
תלמיד: מה מיוחד בנו שלא נהפוך את חכמת הקבלה לדת?
אין לנו נטייה לא לדת ואפילו לא כל כך לחכמה.
תלמיד: שתי הנטיות האלה, האם צריך להיזהר מהן, לשים לב אליהן, או שאנחנו מוגנים מהן וזה לא יקרה לנו?
ודאי שמגיע אלינו מלמעלה גילוי רצון מסוים. אנחנו כאלה שלא נמשכים לתאוות על ידי החכמה.
תלמיד: זה מה שאומר שעכשיו היא מוגנת.
כן. אתה רואה כמה אנשים יש ששומעים היום על חכמת הקבלה, וככל שאתה רוצה לתת להם, הם לא כל כך רצים אליך לקבל אותה, וגם כמה היו אצלנו והתפזרו. אפילו אותה כמות היגיעה, איכות היגיעה, שאנחנו יכולים לעזור להם גם לתת, הם לא מסוגלים, לא רוצים. אז מה עושים? מחכים.
שאלה: מה הקשר בין הנשמות שלנו לבחינות שאנחנו צריכים לתקן?
דרך הנשמות אנחנו מרגישים משיכה לבורא, איזה גובה ואופן גילוי הבורא אנחנו רוצים. דרך זה אנחנו מקבלים קשר עם הכלי הכללי.
תלמיד: כשקראנו את המאמר של רב"ש על הגזלנים, הרגשתי שזו בחינה מיוחדת שהדור שלנו צריך לתקן ושהתיקון שלנו הוא מאוד מיוחד, רק דרך עשירייה אפשר לעשות אותו.
כן.
תלמיד: אז מה הקשר בין סוג הנשמות שלנו לבחינות שאנחנו צריכים לתקן?
שמתגלה המערכת העולמית אפילו בעשירייה קטנה של אנשים קטנים, ומזה מתחילים.
תלמיד: מורגש שמספיק אם אדם או עשירייה מתקנים את הבחינות האלה.
כך הם מבטאים את עצמם וכך הם יכולים לעורר את הבורא, כשהם מלמטה והוא מלמעלה מתחילים את ההליכה זה לקראת זה.
תלמיד: לקראת התיקון הסופי, האחרון.
כן.
שאלה: ההפצה שלנו דומה ללימוד אנשים קרוא וכתוב, אנחנו הרי מלמדים אנשים שפה חדשה כדי שלאחר מכן את מה שיש לנו הם יוכלו לקבל דרך השפה הזו. כך זה נראה בימינו, זה מה שאנחנו עושים. האם זה כך?
כן, אפשרי, זה דומה, יתכן.
שאלה: אחרי עשרות שנים של הפצה רואים שיש מיעוט קטן שנמשך לחכמה ויש רוב גדול שנדחה ממנה. איפה נמצאת החומה הזאת בין אלה לאלה, האם אצל אלה שנדחים או אצל אלה שנמשכים לחכמה?
אני חושב שלא באלה ולא באלה, אלא כמו שרב"ש היה אומר שחסרות צרות, ממש. ואז במידה שהן יתגברו, אז כולם ירוצו.
תלמידה: והצרות עכשיו שבעם ישראל?
זה לא מספיק. אנחנו רואים שאין בזה שום דבר מיוחד, ועם ישראל יודע להתחמק בצורה מאוד מתוחכמת מכל דבר ולהקטין את הצרות האלה שנשלחות על ידי הבורא מלמעלה, כך שכמעט ולא מרגישים את חומרת המצב.
תלמידה: מה בצרות אמור לקרב את האנשים לקבלה?
אני לא יודע, אני לא משיח שאני אדע מה צריך בדיוק לעשות ואסתכל בסוף דבר.
שאלה: איזה סוג של קשר צריך להיות בינינו כדי שחכמת הקבלה תורגש יותר בעולם?
רק חיבור בינינו לקראת גמר התיקון, זה מה שאנחנו צריכים. ממש כך. לכן נראה לי שכדאי לחזור למאמר "הערבות", אולי עכשיו נרגיש בו יותר ממה שגילינו קודם.
שאלה: לפי מה קובעים אם הדור חייב או זכאי?
לפי מה שכותבים הגדולים כמו בעל הסולם. אין מה להוסיף.
תלמיד: מה זאת אומרת?
לפי מה שקובעים הגדולים שבחכמת האמת. אני ראיתי כמה מהאנשים האלה שהיו שייכים לדור הקודם שהם באמת השיגו את התיקון והארת המשיח, כמו הרב קוק מרחובות, בעל הסולם ורב"ש, אלו נשמות מיוחדות.
תלמיד: האם מי שמשיג יכול לקבוע אם הדור חייב או זכאי?
כן, יכול להיות.
שאלה: מה מיוחד בנקודות שבלב שמתעוררת היום?
הם שייכים כבר לכלי הסופי, והם באמת יכולים להימשך לגמר התיקון, לדרוש את גמר התיקון ולקבל את התנאים של גמר התיקון. זה לא חשוב אם מיליונים קמים, את זה לא צריך, לגמר התיקון צריכים מעט אנשים רק באיכות גבוהה. אבל איכות גבוהה תהיה להם לעומת אותו דור שהם נמצאים בתוכו, כלומר, זה באמת יכול לקרות איתנו. לכן כל אחד חייב לראות את החבר כגדול הדור.
תלמיד: הזכרת את הרב קוק והייתה לי שאלה כבר הרבה זמן בנושא הזה.
אני מדבר על הרב קוק שנפטר לא מזמן, רבה של רחובות.
שאלה: אני מתכוון לרב אברהם קוק. אנחנו רואים שיש שני סוגי מקובלים של זמננו, יש כאלה שהולכים לעם ופועלים בתוכו, מקרבים לבבות של בני אדם, פועלים בתוך הקהילה. כמו למשל הרב קוק בזמנו שהיה עושה הכול כדי לקרב כל אדם בצורה מעשית, היה נוסע בין ישובים ומדבר. ויש כמו הרב"ש, שיושב ומחכה שיבואו אליו, ומי שרוצה, שהתעוררה בו נקודה שבלב, יבוא וילמד אצלו והוא יוכל ללמד אותו. יכול להיות שאני טועה, אבל למראית עין כך זה נראה, שיש כאלה שהולכים ופועלים, ויש כאלה שממתינים לאלה שהתעוררה בהם נקודה ויבואו וילמדו. איך לפי דעתך נכון להיות בדור שלנו?
אני שמעתי שאחרי שבעל הסולם בכל כוחו גרם להדפסת ספר "הזוהר" עם פירוש הסולם, כל התלמידים שלו התפזרו בכל הארץ והשתדלו למכור את הספרים האלה לקהל, והעמך, ולא רק עמך, אלא בכלל, לא רצו לקבל את ספר הזוהר, בפרט עם פירוש הסולם, כביכול מה זה, לבנאים? למי הוא מיועד? וזה לא הצליח. כשאני הגעתי לרב"ש, בכל ישראל בכלל לא היו קבוצות שלומדות חכמת הקבלה. התחלתי לגלות שם שניים, כאן שלושה, ואלו היו זקנים שבסוף הימים רצו לשבת ואולי קצת ללמוד, להירדם על ה"זוהר".
אני לא יודע מה יהיה, אבל נראה לי שבכל זאת הזמן השתנה, הקהל השתנה. אנחנו צריכים לא להרפות ידיים, אלא ממש להשתדל להסביר את החשיבות של ספר ה"זוהר" ושל "כתבי בעל הסולם", כי בלי זה האנושות כולה תיפול לתוך החושך. זה מה שאני רוצה להגיד, וזה בידנו ובזמננו לעשות.
שאלה: מה הבעיה שכל ערב נפתח שידור פתוח של קריאה בספר ה"זוהר", שהציבור ייחשף לזה, יתחיל לשמוע את החכמה הזאת?
כן. חשבתי על זה. כך גם היה בימי רב"ש. פשוט להתחיל לקרוא בצורה שיטתית את ספר ה"זוהר" עם פירוש הסולם. תחשבו ונעביר את זה לכל העולם.
תלמיד: יש כבר צוות שהתאסף וחושב איך לעשות רצועת ערב יום יומית של קריאה ב"זוהר". לקחת את ההקדמות של בעל סולם, "מאמר השושנה", "החיזיון של רבי חיא", ופשוט לקרוא כל ערב כהכנה לשינה לנו, וזה יכול להיות מוצר שפתוח לכל אדם שרוצה לשמוע ולהתכלל במילים הקדושות.
אני לא חושב שצריכים להתחיל מהקדמות, אלא מספר ה"זוהר", מאמרים, מאמר ה"שושנה" וכן הלאה.
(סוף השיעור)