כל מה שאנחנו לומדים עומד לרשותנו, החיבור בינינו עומד לרשותנו וגם עזרה מכל המקובלים מכל הדורות ומכל מי שקשור לרוחניות. כולם רוצים לעזור לכולם, שנזכה לדרגות רוחניות ונמשוך אליהם את כל האנושות.
המלחמה היא נגד היצר שלנו. המלחמה הראשונה היא שנתחבר בינינו וכך נתנתק מכל העולם הגשמי, והמלחמה השנייה היא כדי שנתעלה לעולם הרוחני.
איך אדם זוכה להתעוררות ממרום? על ידי זה שמתחבר עם החברים בקבוצה ומתקרב אליהם ככל האפשר, ובתפילה המשותפת עם החברים הוא מחייב את הבורא לעזור להם.
האדם מקבל כוחות חדשים כדי להיות מחובר עם החברים, שיהיו לו כלים נכונים, שיהיו שותפים, שכולם ידעו מה הם עושים, בשביל מה ולמה. שכל הדרך לבורא תהיה להם מבוררת.
כשאדם מקבל כוחות מלמעלה, הוא צריך לכוון אותם רק שיהיה לו קשר הדוק עם החברה. אין דבר יותר גדול, חשוב, מכריע, אלא רק קשר עם החברה.
במלחמה אנחנו צריכים לתקן את האגו שלנו. המלחמה הראשונה נקראת חנוכה, חנו-כה מהמילה חניה. אנחנו עושים את החלק הראשון של המלחמה ונעצרים, חונים. אחר כך אנחנו באים לחצי השני של המלחמה, פורים, שם אנחנו עובדים עם הרצון לקבל על מנת להשפיע.
בחנוכה עבדנו עם הרצון להשפיע על מנת להשפיע, בכלים של בינה, ובפורים אנחנו עובדים עם הרצון לקבל בעל מנת להשפיע.
איך אדם בדרגת חפץ חסד, שלא רוצה כלום לעצמו, נדחף לדרגה של לקבל על מנת להשפיע? הוא מקבל התעוררות על ידי היוונים להמשיך במלחמה.
מטרת החניה היא שנדע בוודאות לְמה אנחנו עוצרים, איזו מטרה אנחנו בוחרים, איך עלינו להיות קשורים בינינו ולהתקדם.
בשביל מה הבורא ברא אותי? שתרצה להגיע לכלים דהשפעה. ואם אתה לא נמצא בהם, אז אתה מצטער עד בכי. אני שמח מאוד לשמוע שיש לך מצב כזה, זה סימן שעוד מעט תתחיל לקבל כלים דהשפעה.
עד כמה חשוב להרגיש איפה אנחנו נמצאים? הבורא מסווג אתכם, ממיין אתכם, מקרב אתכם וגומר בעדכם, כמו שכתוב, "ה' יגמור בעדי".
עליך להבין שרק אחרי שאתה מחבק את כולם, אתה יכול להגיע למצב שאתה מחבק את הבורא.
מי שמפספס שיעור יומיים ברצף כבר מתחיל לפגר.