שיעור הקבלה היומי8 דצמ׳ 2023(צהריים)

חלק 1 שיעור בנושא "חנוכה"

שיעור בנושא "חנוכה"

8 דצמ׳ 2023
תיוגים:
תיוגים:

שיעור צהריים 08.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ב', עמ' 1465, אגרת כ"ו

קריין: שיעור בנושא - חנוכה, רב"ש ב', עמוד 1465, אגרת כ"ו.

נקרא, זו אגרת מאוד לבבית.

אגרת כ"ו

ב"ה ועש"ק ויגש ג' טבת תשי"ז פה מנשסתר יע"א

"שלום וכל טוב סלה לידידי האדם היקר באנשים רודף צדקה וחסד מוכתר במעלות במידות תרומיות ...

היום בבוקר קבלתי את מכתבו בצירוף עשרים גרה הוא השקל. ואני אכתוב לך משהו בענין חנוכה, לפי מה ששמעתי מאאמו"ר זצ"ל ביאור על מה שאמרו חז"ל: "מאי חנוכה: חנו-כה". על זה אמר, שיש שתי מדרגות : א) בחינת כה ב) בחינת זה, כמו שאמרו חז"ל: "כל הנביאים נתנבאו בכה ומשה רבינו עליו השלום בזה". וענין חנוכה היה בחינת כה.

וביאור דברי קדשו זצ"ל הוא על דרך משל; כשחיילים הולכים למלחמה ועומדים זמן מה בקרב, ואח"כ שולחים את החיילים לחופש למקום נופש ומאכילים ומשקים אותם מכל טוב. וכוונת המפקד היא בכדי שיקבלו כוחות חדשים שלא יהיו עייפים ויוכלו להחזיר אותם עוד פעם לקרב. ומי שאין לו שכל אזי הוא חושב שמה שנותנים להם עכשיו נופש הוא מטעם שהמלחמה כבר נגמרה. אבל האמת שעדיין המלחמה לא נגמרה, אלא כל החופש הזה הוא בכדי שיהיה להם כח ואומץ ללכת עוד פעם לחזית הקרב.

כן היה ענין חנוכה, שזה ענין חנו, שהחניה היתה לא מטעם זה הנקרא בחי' שלמות, היינו אספקלריא המאירה, אלא שהחניה היתה בבחי' כה, היינו בלתי שלמות שהוא בחינת אספקלריא שאינה מאירה. היינו שמלחמת היצר עוד לא נגמרה אלא שצריכים לבוא לשלמות האמיתית. וזהו חנו - כה, חניה בבחי' כה, היינו שקבלו את ההשפעה העליונה בכדי שיהיה להם יותר כוחות ללכת קדימה במלחמת היצר.

ומזה נמשך שבזמן שהאדם הולך בדרכי ה' נותנים לו הרבה פעמים התעוררות ממרום, היינו באמצע התפילה או באמצע לימוד התורה או בעת עשיית המצוה, שההתעוררות הזו נכנסת בלב האדם ומתחיל להרגיש טעם וחן דקדושה.

אבל האדם צריך לדעת שהשפע הזה נתנו לו רק בכדי שיקח כוחות חדשים ושיוכל להתחזק בעבודה, שיכנס לתוך הקרב של מלחמת היצר, ואז בכל פעם משפיעים לו לפרקים בחינת חניה, היינו בחי' שפע עליון, כי בזמן שבאה לאדם ההתעוררות מלמעלה נדמה בעיניו שכבר אין לו שום מלחמה, כי בזמן הזה הוא מתחיל להרגיש את היופי והתפארת דקדושה והשפלות שישנה בדברים גשמיים עד שמחליט בדעתו שכבר הוא מוכן ומזומן לעבוד רק לשם שמים.

ומאחר שהאדם באמת לא גמר את מלאכתו, נוטלים ממנו בחזרה את ההתעוררות שנתנו לו, ואז תיכף נופל שוב למצבו הקודם, היינו שמרגיש חן ויופי רק בדברים גשמיים ודברים שבקדושה נחשבים אצלו רק לדבר מיותר, ואז הוא עוסק בתורה ומצוות רק מטעם הכרח ועל דרך הכפיה ולא מטעם חשק ושמחה כבזמן שהיתה לו ההתעוררות.

וההתעוררות הזו היא בחינת נר חנו-כה, כנ"ל. לכן אם יש לו שכל הוא צריך תמיד להתגבר עד שעוזרים לו מלמעלה לזכות לבחינת שלמות אמיתית.

ונקוה שה' יאיר עינינו וישמח לבנו לנצחיות.

מאת ידידו המאחל לו ולמשפחתו כל טוב

ברוך שלום הלוי אשלג

באאמו"ר בעל הסולם זצקלה"ה"

שאלה: איך אנחנו יכולים לאסוף את כל הכוח שלנו כדי לנצח במלחמה את היצר הרע ולדרוש את העזרה מהכוח העליון? איזה סוג של כלים עומדים לרשותנו במלחמה הזאת?

כל מה שאנחנו לומדים עומד לרשותנו, כל החיבור בינינו עומד לרשותנו, ועזרה מכל המקובלים של כל הדורות ומכל מי שקשור לרוחניות בכלל. כל אחד רוצה לעזור לכולנו כדי שנזכה לדרגות רוחניות ונמשוך אליהן את כל האנושות.

שאלה: בשביל מה צריך חניה בהתפתחות הרוחנית?

אלו שתי צורות מלחמה שהאדם צריך לעבור. החלק הראשון הוא מלחמה אחרת ממה שבחלק השני, לכן כך זה מתחלק.

תלמיד: על מה המלחמה בכל אחד מהחלקים?

זו מלחמה נגד היצר שלנו. המלחמה הראשונה היא כדי שנתחבר בינינו ובזה ננתק את עצמנו מכל העולם הגשמי. והמלחמה השנייה היא כדי שנתעלה לעולם הרוחני.

תלמיד: אז למה צריך כאן חניה?

אי אפשר בלי להחליף את הכלים, לכן זה נקרא חניה. להשפיע על מנת להשפיע זה החלק הראשון שבמלחמה, ולקבל על מנת להשפיע זה החלק השני שבמלחמה.

תלמיד: מה התפקיד של החניה עצמה?

החניה היא כדי לעבור מהחלק הראשון לחלק השני.

שאלה: הוא כותב שהאדם מקבל התעוררות ממרום, שפע כדי שייקח כוחות חדשים ויוכל להתחזק בעבודה בקרב נגד מלחמת היצר.

נכון.

תלמיד: איך אדם זוכה להתעוררות ממרום, לכוחות חדשים, מכוח מה?

על ידי זה שקודם כל מתחבר עם החברים בקבוצה, מתקרב אליהם ככל האפשר, ובתפילה המשותפת עם החברים שלו הוא מחייב את הבורא לעזור להם.

תלמיד: הכוחות החדשים שאדם מקבל, לצורך מה הוא מקבל אותם?

כדי להיות מחובר עם החברים, שיהיו לו כלים נכונים, שיהיו שותפים, שכולם ידעו מה הם עושים, בשביל מה ולמה. כלומר שהדרך לבורא תהיה כבר מבוררת להם.

תלמיד: כשאדם מקבל כוחות מלמעלה, מרגיש התרוממות רוח ויש לו רוח במפרשים, לאן הוא מנתב את הכוחות החדשים האלה?

רק לזה שיהיה לו קשר הדוק עם החברה. אין שום דבר יותר גדול, חשוב, מכריע, אלא רק קשר עם החברה.

שאלה: זה שיש את החניה הזאת, כשהבורא מאיר לנו בזמן החג, האם זה אומר שהוא מראה לנו שאנחנו צריכים לקבל כוחות להמשך המלחמה?

כמובן. אחרי החלק הראשון של המלחמה יש הפסקה, שולחים את החיילים כביכול הביתה, הם נחים, ולכן זה נקרא חנו-כה, כלומר חניה. לאחר מכן הם חוזרים וממשיכים את המלחמה אבל כבר בצורה שונה.

שאלה: בטקסט כתוב שיש כמה חניות, וזה הזמן שמקבלים חסד מהעליון. אז כבר ברור ששאר הזמן הוא בעצם מלחמה עם היצר הרע.

כן.

תלמידה: האם יש חניה עיקרית אחרי שאנחנו מתקנים את כלי הקבלה, לפני גמר התיקון?

כן.

שאלה: החיילים שנלחמו לפני החניה, על מה הם נלחמו?

נלחמו על הכלים דהשפעה, שיהיו להם כלים דהשפעה.

תלמיד: האם החניה היא תוצאה של המלחמה, הם כביכול ניצחו?

הם נכנסו למלחמה ובסוף ניצחו, ויש להם כלים דהשפעה.

תלמיד: אם יש כלים דהשפעה, אז למה הפיתוי עכשיו לנוח ולא להשתמש בהם?

הם הצליחו, הם ניצחו. הם ניצחו ויש להם עכשיו כלים דהשפעה, להשפיע על מנת להשפיע, זה העניין של חנוכה. אחר כך יש עוד מלחמה על כלים דקבלה שיהיו בעל מנת להשפיע, זה העניין של פורים.

תלמיד: למה הם לא לוקחים את הכלים דהשפעה ומיד מתחילים את העבודה החדשה? למה הנטייה הזאת לנוח עכשיו?

כך בנויה המציאות. אחרי שהם גומרים עם המלחמה בלהשפיע על מנת להשפיע הם מתחילים לעבוד עם כלים של לקבל על מנת להשפיע, מפני שזו עבודה אחרת לגמרי. להשפיע על מנת להשפיע אלו כלים דהשפעה, העיקר לא לקבל. מה שאין כן, בלקבל על מנת להשפיע הם כבר עובדים עם כלים דקבלה, וזו עבודה הרבה יותר קשה ומגיעים אליה לאט לאט.

תלמיד: האם צריכים לבנות את הכלים מחדש, ממש מאפס, של לקבל על מנת להשפיע?

לא, על לקבל על מנת להשפיע הם עדיין לא עבדו, זה החצי השני של המלחמה.

תלמיד: האם המעבר הזה הוא שעכשיו יש להם כלים דהשפעה והם צריכים להיכנס למלחמה חדשה שהם עוד לא מכירים אותה, עוד לא יודעים מה הטבע שלה, מה עושים?

כן.

תלמיד: כשמגיעים לשם, איך לא ליפול לטעות הזאת של לשרת את החיילים שינוחו?

פשוט הגיע הזמן שהם צריכים לנוח. הם מפסיקים לעבוד עם כלים להשפיע על מנת להשפיע וצריכים עכשיו להתחיל לעבוד עם כלים דקבלה שגם יהיו על מנת להשפיע, זה כבר החצי השני, זה כבר פורים.

תלמיד: הוא כביכול מתאר איזו טעות ודבר נכון שצריך לעשות. הטעות היא שעכשיו הם הולכים לנוח כי חושבים שהם הגיעו למשהו וצריך לנוח. והדבר הנכון הוא שלא צריך לנוח עכשיו, אלא הם קיבלו את המנוחה הזאת בשביל להכין את עצמם למדרגה החדשה.

נכון. האם זה מובן או לא?

תלמיד: בשכל זה מובן.

במלחמה אנחנו צריכים לתקן את האגו שלנו. המלחמה הראשונה נקראת חנוכה, חנוכה מהמילה חניה, אנחנו עושים את החלק הראשון של המלחמה ונעצרים. אחר כך אנחנו באים לחלק השני של המלחמה שנקרא פורים, שם אנחנו עובדים עם הרצון לקבל על מנת להשפיע. בחנוכה עבדנו עם הרצון להשפיע על מנת להשפיע, עם כלים של בינה, ובפורים אנחנו עובדים עם הרצון לקבל בעל מנת להשפיע, זה פורים.

שאלה: זה נכון להגיד שלהשפיע על מנת להשפיע זה חפץ חסד?

כן.

תלמידה: חפץ חסד זה אחד שאין לו כלום, הוא לא רוצה כלום לעצמו, הוא מתואר כאדם ערום ביער. אם הוא חפץ חסד, מי ידחוף אותו למדרגה הבאה, הרי הוא לא רוצה כלום, איך הוא נדחף למדרגה לקבל על מנת להשפיע?

הוא מקבל התעוררות על ידי היוונים להמשיך במלחמה.

שאלה: יש רגע מעניין מאוד בעניין החניה. כנראה שבחניה אנחנו עושים ניתוח של כל מה שעברנו עד אותו הרגע, והשאלה שלי, האם גם את התפילה אנחנו מנתחים? כי לפני כן ביקשנו מהבורא, לא קיבלנו, וברוך ה' שלא קיבלנו כיוון שביקשנו לא נכון, ועכשיו אנחנו מנתחים את התפילה.

כן.

שאלה: האם בחנוכה האדם מסיים עבודה עם חלק מהרצונות ומתחיל עבודה עם סוג אחר של רצונות? כי קודם חשבתי שהוא מסיים חלק מאותו רצון.

לא. אנחנו גומרים בחנוכה להשפיע על מנת להשפיע.

תלמיד: הוא מסיים עם רצונות מסוימים וממשיך עם אל תעשה.

כן. עבודה עם עביות שורש, א' וב' זה נקרא חנוכה. עבודה עם עביות ג' וד' זה כבר פורים.

שאלה: מה הפעולות המרכזיות שלנו בזמן החניה כדי שהשלב הבא יהיה שלב מוצלח?

שנדע בוודאות למה אנחנו עוצרים, איזו מטרה אנחנו בוחרים, איך אנחנו צריכים להיות קשורים בינינו ואיך להתקדם.

תלמידה: זו מטרה חדשה בשלב הזה או שבכל מקרה היא לא משתנה?

המטרה היא אותה המטרה, דבקות בבורא דרך דבקות בינינו. אבל העניין הוא שאנחנו צריכים לבדוק את עצמנו, איך אנחנו מתקדמים.

שאלה: אנחנו לומדים שאנחנו לא יכולים לתקן את עצמנו, אלא הבורא הוא זה שמתקן אותנו. האם במהלך התיקון הבורא נותן לנו כלים חדשים?

כן, ודאי.

תלמידה: המילוי בזמן החניה הוא שהבורא נותן לנו כלים חדשים?

כן.

שאלה: האם אנחנו יכולים בזמן החניה לתכנן את הכנס הגדול כהתקפה הגדולה ביותר על האגו שלנו?

יכולים.

שאלה: אם אני מרגישה שהכוונה שלי היא על מנת לקבל, אבל בפעולה שלי יש תועלת, איך לבדוק את עצמי?

תנסו. איך לבדוק? צריך לנסות. ייתכן מאוד שתצליח לך פעולת השפעה.

תלמיד: אם אני מנסה תרגיל כזה, שאני בונה כוונה כדי להנות את הבורא דרך החברות שלי, כעבור זמן מה אני מרגישה שגם הכוונה נסתרת ממני. ואם הכוונה שלי היא על מנת לקבל, אז נראה לי שאני צריכה לעשות עוד ועוד פעולות ברוחניות, והרי ברוחניות הדבר הכי חשוב זו כוונה. אז איך אני בודקת את הרצון שלי?

הפעולה מובילה לכוונה הנכונה.

שאלה: יש כזאת הרגשה שכאילו הכוונה בעל מנת להשפיע כבר מאחוריך, והכוונה שצריכה להיווצר בלקבל בעל מנת להשפיע רק עכשיו מתחילה להיוולד. איך אפשר להרגיש באופן שונה מה אנחנו צריכים להשפיע, למי להשפיע?

העיקר להתקרב ככל האפשר לחברים, וכאשר תרגישו שהגעתם לקשר ביניכם כאיש אחד בלב אחד, אז תוכלו לפנות לבורא ולקבל ממנו עזרה שונה בכל מיני צורות.

תלמיד: אם ההרגשה הזאת כבר קיימת בעשירייה, אפשר להגיד שהעשירייה הזאת מרגישה בה את גילוי הבורא?

כן, יכול להיות, אז צריך להמשיך.

תלמיד: ואם ברגע מסוים יש כזאת הרגשה שהכול הפסיק להיות כפי שהיה קודם לכן, האם אפשר לומר שמתעוררת בנו העבודה שבה נוכל לגלות עוד יותר?

בטח, מוסיפים לכם אגו בדרגה חדשה, בעביות חדשה, ואתם צריכים להמשיך ולהתקדם כדי להתחבר ביניכם עוד יותר.

תלמיד: אז אנחנו ממש מגלים אהבה זה כלפי זה כשאנחנו רוצים להרגיש אחד את האחר?

מעולה, כן. אני מרגיש אתכם.

שאלה: בימים אלה קשה לי מאוד, אני מבינה שבגלל האגו שלי אני לא יכולה להגיע לקשר עם הבורא, הוא זה שמזין אותי, הוא נותן לי הכול, אבל אני לא יכולה להשפיע. אני לא רוצה להיות במצב הזה, זה מאוד מאוד קשה לי ואני מרגישה שזה לא הוגן, אני שואלת את הבורא בשביל מה בראת אותי. אני מצטערת, לָמה בכלל הבורא ברא אותי? כך אני מרגישה.

כדי שאת תרצי להגיע לכלים דהשפעה. ואם את לא נמצאת בהם, אז את מצטערת עד בכי. אני שמח מאוד לשמוע שיש לך כזה מצב, זה סימן שעוד מעט תתחילי לקבל כלים דהשפעה.

שאלה: מהו החלק העיקרי בהכנת הכלים בזמן החניה, לקראת התיקון בשלב הבא?

אנחנו פשוט עוברים מאותם כלים שהיו מהמלכות עד הבינה לכלים שנמצאים מבינה ועד כתר.

שאלה: מה צריך להיווצר בעבודה בינינו? מה השינוי בחיבור בינינו, לפני החניה ובזמן החניה?

קודם לכן עבדתן בלהשפיע בעל מנת להשפיע, ועכשיו עם קבלה בעל מנת להשפיע. כלומר להשפיע על מנת להשפיע, כלומר כלים לקבל על מנת להשפיע. תחשבו על זה, תרשמו את זה ותשאלו אותי על זה. זה רגע מאד חשוב.

שאלה: בניית הכלים, המעבר לשלב השני וכולי, כל העבודה הזאת היא עבודה בכוחות או ברצונות?

עבודה של רצון.

שאלה: איך אדם בתוכו מרגיש את החניה הזאת בין המלחמות?

הוא משנה את העבודה שלו, מסדר אותה מחדש מהשפעה לקבלה. אם קודם לכן הוא היה יכול רק להשפיע ובזה עשה נחת רוח לבורא, אז עכשיו הוא יכול גם לקבל ובזה לעשות נחת רוח לבורא.

שאלה: מה משתנה כאן במעבר הזה כשאנחנו רק משפיעים לבורא, וכשאנחנו מבלים בעל מנת להשפיע? מה השינוי בעבודה שלנו כאן? אולי זאת תפילה, חיבור?

ברצונות שלנו. או שאני משפיע ובזה אני עושה נחת לבורא, או שאני אפילו מקבל ובזה עושה נחת לבורא. זה הבדל מאוד גדול.

שאלה: העשירייה תרגיש את השינוי בעבודה או שזה משהו אינדיווידואלי?

בינתיים זה אינדיווידואלי לכל אחד.

שאלה: איך לחנות ולנוח נכון בעשירייה בזמן החניה? איזה פעולות אפשר לעשות בעשירייה כהכנה לשלב הבא ושזה לא יהיה סתם מנוחה לשם מנוחה?

אנחנו מתקרבים זה לזה, רוצים להיות עוד יותר קרובים זה לזה, יחד מחוברים ברצון אחד משותף ומתכוננים לזה שנתחיל לעבוד עם קבלה בעל מנת להשפיע. קודם עבדנו עם להשפיע בעל מנת להשפיע ועכשיו עם קבלה בעל מנת להשפיע.

תלמידה: אם אנחנו פשוט עובדים, לא מבררים איפה אנחנו נמצאים, השפעה על מנת להשפיע, קבלה על מנת להשפיע, פשוט עובדים בחיבור, עד כמה זה חשוב באמת להרגיש איפה אנחנו נמצאים?

הבורא מסווג אתכן, ממיין אתכן, מקרב אתכן וגומר בעדכן. כך נאמר. "ה' יגמור בעדי".

שאלה: היום אנחנו בחג חנוכה ושלחתי לכל החברות שלי הזמנות להגיע, ואפילו כתבתי לחברה שעזבה אותנו והיא הגיעה לא בשביל השיעור, אלא כדי לשמח אותי. מי יקבל את האור ראשון, החברה שלי או כל השאר שהגיעו לשיעור בשביל להיות בשיעור?

אלו שנמצאים בקשר ביניהם.

שאלה: אם אפשר להגיד שהשלב לפני חנוכה זה "סור מרע" ואחרי זה, זה כבר "עשה טוב"?

כן, אפשר להגיד כך.

תלמיד: אז איך "סור מרע" זה להשפיע על מנת להשפיע?

כן. זה נקרא "להשפיע על מנת להשפיע", כי אתה עובד רק עם כלים דהשפעה.

תלמיד: זה עושה לו נחת רוח?

כן.

שאלה: איזה סוג של פעילות צריך לעשות בזמן החניה? שקט, או המתנה?

בזמן החניה אנחנו רק צריכים לנוח מהעבודה הקודמת ולחשוב על העבודה שאנחנו מגיעים אליה עוד מעט. זה הכול.

שאלה: כתוצאה מהחניה של חנוכה, כל העשירייה תרגיש את הכלים החדשים שנקבל או כל חברה?

אלו שמשתתפים.

שאלה: מה זה אומר המראה הזאת שמאירה או לא מאירה?

המראה זאת המלכות שמשקפת, מחזירה את כל המאמצים שלכם, כאילו אוספת אותם יחד, מכוונת.

תלמידה: אנחנו צריכות לראות במראה הזאת את השלמות, את עצמנו?

את עצמכן בשלמות עדיין לא יכולות לראות. לא צריך עד כדי כך להגזים בינתיים.

תלמידה: אם יש כאן מראה, ואנחנו מסתכלים בעיניים שלנו במראה, כאן כתוב בסוף שהבורא "יזכה אתכם למאור עיניים", הודות למה אנחנו זוכים למאור עיניים ומה צריך להיות בעיניים האלה כדי לראות את השלמות? אולי לא בתוכי, אבל בזולת, בבורא?

עיניים זה כבר אור החכמה. כלומר, בשביל זה אנחנו כבר צריכים לעבור לעבודה הבאה, לקבלה בעל מנת להשפיע.

שאלה: השפעה על מנת להשפיע, איך זה קשור ל"אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" והשלב הראשון?

זה במדרגה הראשונה ועל אחת כמה וכמה בשנייה.

תלמידה: ואיך זה קשור למצרים או שזה רק חנוכה?

זאת עבודה גם במצרים וגם בחנוכה.

שאלה: ענית קודם שמי שמשתתף יקבל. מה זה אומר להשתתף? מה זה אומר עבור העשירייה? איך אנחנו יכולים במקסימום להתכלל ולהשתתף?

להתחבר עם החברות ולעזור להן בהתעלות הרוחנית שלהן. זה מה שצריך.

שאלה: הבנתי שכלי ההשפעה הם בעצם כלים דלשמה, ועכשיו אנחנו ממשיכים או אפילו מרחיבים את המטרה, את המערכה. האם אנחנו בעצם רוכשים כלים חדשים ובכך מרחיבים את הכלי?

ודאי.

תלמיד: האם מה שאנחנו יכולים לעשות בצורה מעשית בעשירייה שלנו באותו רגע ובאותה מדרגה שבה אנחנו נמצאים, זה לעשות תרגילים ומאמצים במיוחד עכשיו, כדי למצוא יתר קרבה בלבבות בינינו?

כן.

שאלה: האם בימים האלה, כשהבורא מראה לנו תקופת מעבר בזמן של חג ושמחה, צריך להכין את עצמנו למדרגה הבאה?

צריך לברר את כל מה שעברנו ואת כל מה שעוד לפנינו ולהתכונן למהלך הבא. אבל בכל זאת אנחנו צריכים להודות לבורא על זה שעברנו את המחצית הראשונה של הדרך.

שאלה: לפני שמגיעים לחנוכה, כשנמצאים עדיין בלהשפיע על מנת להשפיע, האם לא מופיעים בנו עדיין הכלים דקבלה?

לא.

תלמיד: הם מופיעים רק בשלב השני.

כן. מופיעים רק כלים דהשפעה.

תלמיד: ואחרי חנוכה מתחילים להופיע בנו כלים דקבלה.

כלים דקבלה מופיעים רק בפורים.

תלמיד: ופורים מבחינת התהליך, האם הוא מיד אחרי חנוכה או שיש הפסקה?

יש הפסקה. כן.

שאלה: אנחנו מדברים על מה אנחנו עושים לפני החנייה ואחרי החנייה. איך נבין שהחנייה הגיעה?

נרגיש את כל זה על עצמנו.

תלמידה: האם כל אחד על עצמו או כולנו יחד בעשירייה?

כל אחד בצורה פרטנית ובהתאם לעבודה שלו בעשירייה.

שאלה: אם אין הרגשה ברורה של חנייה או מעבר, האם זה אומר שהאור לא פועל?

כן, זה אומר שהוא עדיין לא פועל.

תלמידה: האם צריך לחפש בתוכי את המצבים האלה שמתוארים כאן, או פשוט להתחבר ולא להינעל על זה?

אני לא יודע, אני לא חושב שמצבך הוא כזה גרוע, הכול מתקדם כמו שצריך.

תלמידה: המצב שלי טוב, אני מרגישה את העלייה, אבל העלייה מרדימה אותי כביכול, ומפני שהכול טוב אני כבר לא רוצה שום דבר. זאת אומרת אני לא מוצאת שמצב העלייה מביא אותי להתקדמות יתר.

מובן.

תלמידה: במצב שהאדם לא מרגיש, האם הוא צריך לחפש את זה בתוכו או שפשוט הוא מתחבר והבורא יגלה לו את זה כשיהיה צורך?

אתם תתחברו והבורא יעשה הכול. הכול יהיה בסדר והכול יהיה בזמן, לא לדאוג.

שאלה: האם אדם יכול כל הזמן להיות במצב של "חפץ חסד", או שהבורא לא ייתן לו הרבה זמן לנוח?

חפץ חסד זה לא מנוחה, זו גם עבודה קשה .

שאלה: האם האנשים שמתחילים בחלק השני של המלחמה, אי פעם צריכים לחזור אחורה למלחמה הראשונה?

יכול להיות, אבל זה כבר לא חשוב, הם נמצאים גם בזה וגם בזה.

שאלה:. במאמר מדובר על חנייה, ויש קצת פחד ליפול לתוך המצב הקודם. איך לא ליפול למצב של ירידה שבו אתה מרגיש הנאה רק בדברים הגשמיים. המאמר הזה גרם לי לפחד מהמצב שאני יכולה לעצור ולא להבין שזו רק חנייה בדרך.

הכול יהיה בסדר. אתם תבררו בדיוק מתי המנוחה, מתי העצירה, מתי צריך להמשיך להתקדם, הכול יהיה מפורט לכם וברור.

תלמידה: מה מוטל על האדם לעשות כדי להמשיך במאמצים ולא להירגע?

לא צריך להירגע ואל תסתכלו זו על זו בצורה מרגיעה כזאת, אלא להיפך, תסחבו את כולן איתכן.

שאלה: הבורא ממיין אותנו לפי השתוות הצורה לעשירייה והשתוות הצורה אליו, ונותן לכל אחד את מה שדרוש להתקדמות הרוחנית ולחיבור, ואת העלייה אנחנו מרגישים כשאנחנו מתחברים יותר, מפיצים יותר.

הכול יהיה בסדר, לא לדאוג לשום דבר, הכול יהיה טוב.

שאלה: בתחילת השיעור אמרת שחשוב שיהיה קשר הדוק עם הקבוצה. האם קשר הדוק עם הקבוצה אפשרי אף על פי שאני לא משתתף באופן יומיומי בכל הפעולות הקבוצתיות, בשיעורים, במפגשי העשירייה?

חבל מאוד, איך תשיג אותם אם כל שבוע אתה מפספס משהו? צריך בכל זאת להיות איתם באותה זרימה.

תלמיד: אני רק מתאר אפשרות כזאת.

זה לא טוב. מי שמפספס יומיים ברצף, מתחיל לפגר.

שאלה: מה אנחנו מקבלים מהבורא כדי להשפיע?

כל מה שהכרחי לחברים שלנו בכדי להתקדם.

שאלה: איך אבין מה קיבלתי?

את תביני הכול. אם תתכווני לכך יהיו לך כאלה רצונות, את תביני מה את רוצה מהבורא ומה את רוצה להשפיע לחברים, רק בכך יהיו הרצונות שלך.

שאלה: לכל אחד באופן אישי ולכולם יחד?

כן.

שאלה: כתוצאה מעבודה של שנים רבות יש לנו שלוש עשיריות בתוך הקבוצה. בעשירייה אחת חמש חברות, בשנייה חמש, ובשלישית ארבע חברות. עכשיו אנחנו חושבות על איחוד בין העשיריות אבל לא מצליחות להגיע להחלטה פה אחד. אבל אולי דווקא בזמן המיוחד הזה של חנוכה, כשיש אורות מיוחדים, האם נוכל לעשות עוד משהו כדי להתחבר לעשירייה אחת?

צריך לעשות כל מה שרק ניתן כדי להתחבר בעשירייה אחת, כן.

שאלה: אם המצבים מתחלפים מהר מאוד, אפילו למצבים הופכיים במהלך היום, משיעור הבוקר ובמהלך כל היום, האם זה אומר שאין חניה ואני רחוקה מאוד ממצב החנוכה?

לא לדאוג, הכול יהיה בסדר, זה רק נראה לך ככה.

שאלה: במצרים לא השאירו אף אחד מאחורה, אותו דבר בחנוכה?

כן, ונקווה שגם בפורים אנחנו נעבור כך.

שאלה: עכשיו, בזמן הבירור של העבודה, כתבנו ביומן על קו ימין, על תכונת השלמות, בחינת השלמות. איך להכין עכשיו את הרצונות שלנו, את הכלים שלנו מקבלה להשפעה, איך להעביר את זה?

אם אתן רוצות לברר משהו, אתן צריכות לברר דרך מאמרי רב"ש.

שאלה: אני מוצאת שקשה לי לתת לכוונות ולרגשות הלא טובים שלי לצאת החוצה, הכוונות והרגשות הלא טובים כלפי אחרים. אני לא רוצה שאחרים יראו את הרגשות הלא טובים האלה, אז איך להתייחס לכך?

את צריכה לעבוד על עצמך, להבין שרק אחרי שאת מחבקת את כולם את יכולה להגיע למצב שאת מחבקת את הבורא.

שאלה: אנחנו נמצאים בעולם הגשמי ולומדים את העולם הרוחני, איך מיישמים בחיים שלנו את החנוכה, להשפיע על מנת להשפיע?

צריכים להתייחס לאחרים למעלה מהאגו שלנו.

שאלה: אנחנו לומדים את זה כל הזמן, אני כבר מבולבלת בין העולם הגשמי לעולם הרוחני, כל הזמן יש בלבול.

בסדר גמור, המשיכי עוד ועוד וחכי שהבורא יגמור את העבודה, כמו שכתוב "ה' יגמור בעדי".

שאלה: איך בעצם בעשירייה אנחנו מקבלות על מנת להשפיע לבורא, מה אנחנו צריכות לקבל ממנו?

עוד לא הגענו לכך, זה כבר פורים.

שאלה: אנחנו מדברות על חנוכה, ורוצות להבין האם זה נכון להסתכל על החניה כזמן של הודיה לבורא שבו אנחנו שוכחים על האגו, מתעלמות מהכוח של האגו והעקשנות שלו?

כן, זה דומה במשהו, בערך זה ככה, אתן מתעלות.

שאלה: מה המשמעות הרוחנית של שמונת הנרות?

שמונה נרות אנחנו מדליקים בחנוכה, זה הסמל שבמשך שמונה ימים האור יורד למי שרוצה לקבל אותו ומי שרוצה להיתקן על ידו, וכך אנחנו מקבלים את האור הזה ומתקנים את הכלים שלנו בלהשפיע על מנת להשפיע. ואחרי פרק זמן אנחנו מגיעים לפורים ושם אלה הם כבר כלים דלקבל על מנת להשפיע.

(סוף השיעור)