002_heb_o_rb_bs-tes-06_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/CayzMBX8?mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ו', אות ל"ט

להבין מה התירוץ שלו. מה ההבדל, אני אומר, הכלי מתחבר או שרק הארה בא מלמעלה מתחבר? זה לשון, הלשון הזה צריכים לחשוב. אומרים שהחיים קשה. איזה קשה?

תלמיד: ...

רב"ש: אנחנו לומדים מצד צמצו… הצמצום אין מתבטל.

תלמיד: כן.

רב"ש: אתה שומע, צמצום בעצמו לא מתבטל.

תלמיד: מתבטל, זאת אומרת יש כלים דקבלה.

רב"ש: לא. מתבטל.

תלמיד: כן.

רב"ש: רק בשיעור היש הארת שכלים נשלמים על ידי זה. תחשוב. אז אני אומר, צמצום ב' מתבטל.

תלמיד: כן.

רב"ש: אם הצמצום מתבטל, כבר יש כלים דקבלה.

תלמיד: אהה.

רב"ש: אם כן, אני צריך לומר שכלים גם כן יתחברו. אז הוא אומר, לא. אז כן, מה חסר להבין? מה הפירוש, מה ההבדל בין זה לזה? מצד אחד אני אומר, צמצום ב' מתבטל, מצד השני אומר, לא מתבטל.

אם כן, לא, אין מק… נלמוד שוב צריך, אין מה לשאול על זה. רק לשאול, לחשוב מה ההבדל שאני אומר, ההארה מתחלפת, לא הכלים. אבל הוא מתרץ לך, לגבי יחס, זה מתבטל. לגבי זה לא מתבטל. אם כן, מה אתה שואל? רק חסר לנו עוד מילים, אחר כך יהיה לנו עוד מיד יותר הסברה.

מה ההבדל שאני אומר כך. אלא רק הארתם של כתר וישסו"ת הגיע לחו"ב בעת ששבו להראש. אבל הכלים לא שינו את מקומם. את זה צריך חסר הסבר, לא שאלות שלך.

צריכים להתחיל איפה?

הרב לייטמן: וכאשר יצא.

רב"ש: מה?

הרב לייטמן: דף תכ"ט, וכאשר יצא.

רב"ש: תכ"ט, כאשר יצא.

תכ"ט דבר, למעלה "ואמנם".

יותר. מה ההבדל שאני אומר, צמצום אין מתבטל בשיעור שהארה יורדת, שעל ידי זה יכול להאיר האור, או מה שאין כן הם לא ירדו? כן ולא ביחד. יו… קשה להיות עם זה, לפי זה מה הפירוש שאנחנו לומדים בצמצום ב' לא מתבטל? נגיד שגם הארה לא יורדת אולי.

תלמיד: באצילות.

רב"ש: כן, אפילו … נסכם, הוא אומר לנו, בעולם הנקודים, שאנחנו לומדים תמיד שהצמצום ב' מתבטל לא על הכלים, רק הארה יורדת מלמעלה ומתחברת עם אח"פ. עכשיו, שאנו לומדים בעולם אצילות, צמצום ב' לא מתבטל ומה שם לומדים, ג"ר דאור… כאח"פ דעלייה.

מה ההבדל? כאן צמצום ב' לא מתבטל וכאן צמצום ב' מתבטל. וכאן אומר צמצום ב' כן מתבטל וכאן לא. מה ההבדל? אולי נגיד שכוונתו על ההארה.

הרב לייטמן: יורדת למטה.

רב"ש: הארה למטה. היינו, גלגלתא ועיניים מתחברים מטעם כוח הארה. הכתר מתחבר עם הארה עם אח"פ. גם זה מילים בלי הבנה. ...

הוא אומר כך, ואמנם זמן מיתתן היה, כאשר יצאו בסוד נקודים. שיצאו בסוד נקודים היה מיתה. מה שאין כן, כי כאשר יצאו מסוד עקודים, מה זה עקודים? שהוא היותן יחד בכתר נכללים, שמשם יצאו, מכתר, ונחלקו ליוד נקודין אז שיוצאים מסוד עקודים, אז היה יציאתם, ומתו תכף.

אם כן, מה אנו צריכים להבין? מה זה, איזה, באיזה כתר הוא מדבר? הוא אומר, כשהיית, כשהיו, אה, מה זה עקודים? שהוא היותן יחד בכתר נכללים, באיזה כתר אנו מנח… אנו מדברים שהיה שם ונקרא עקודים? מה שאין כן, יוצא מכתר, מתו. מאיזה כתר אנו מדברים? אף פעם לא שמענו שיהיה הבדל מי יוצא מכתר, לא מכתר.

מה אומר? שיצאו מכתר, אז, אז ונחלקו ליוד נקודין. זה יכולים לפרש ככה, מקודם שהיה כלולים כאב… כאשר היה כולם כלולים בכתר, עדיין כלולים. כשיצאו מכתר, נחלקו לכתר ועוד ט' בחינות. אני לא מוסיף לומר שיצאו מכתר הם נחלקו לי' נקודות, אני אשאר עם כלי כתר, זה אחת עשרה, מה הפירוש הדבר? או כן או לא.

מדוע? אנו לומדים תמיד, י' נקודים הם כתר חכמה בינה וז' תחתוניות. כאן אנו רואים שהיה בעקודים, שהיה בכתר היה כל הי' נכללים יחד. נקרא עקודים, בסדר. שמשם מכתר יצאו, יצאו עם עקודים ונחלקו ליוד נקודין.

נשאלת השאלה, עם בחינת כתר ביחד הם י', או חוץ מכתר רק נח... י' חלקים, וכתר חלק מהם? מה כוונתו? אז נראה מה שהוא מפרש לנו למטה.

כאשר יצאו מסוד עקודים ונחלקו ליוד נקודין אז היו יציאתם, ומתו תכף. מפרש, כי מתחלה באו כל האורות ונתכללו בכלי דכתר דנקודים, זאת אומרת, העליון כולל את התחתון. וכלי זה עדיין נחשב לעקודים, מדוע? כלומר, לבחינת פרצוף ס"ג, מדוע? משום שיש בו בכתר, למדנו, ב' דהתלבשות. וב' נקרא בינה, ובינה נקרא ס"ג.

ויש בו עצמות אור האזן, כמו שלמדנו. אמנם אח"כ שיצאו מתוך הארת יסוד דא"ק, נתפשטו נה"י דכתר הזה, לתוך או"א, קשה זה, ושבו או"א פב"פ ונזדווגו בסוד המ"ן דה"ת בסוד נקודה דנטיל אבא, ונעשה הזווג הגדול בסוד הסתכלות עיינין דאו"א זה בזה. כמו שביארנו, כמ"ש במקומו.

ואז כאשר נתפשט האור הגדול הזה מלמעלה למטה אל הכלים דנקודים, איייי ...

דהיינו להתחלק ליוד נקודים, כי כל כלי וכלי היתה כלולה מיוד, תסתכלו, מה כתוב כאן?

תלמיד: כן.

רב"ש: ואז כאשר נתפשט האור הגדול הזה ממעלה למטה אל הכלים דנקודים, זה כבר גוף, הז' תחתוניות. מה אומר הרב, נחלקו ליוד נקודים, אם כוונתו לז' תחתוניות?

עוד הפעם. אנו צריכים לזכור את הכללים, שלמדנו כאן בנה"י דכתר, ביטול באחוריים דאבא ואימא, מיתו… בז' תחתוניות. אז אני צריך להבין שהוא צריך להסביר לנו, מתי הייתה שבירה? בז' תחתוניות. על זה נותן הרבה ראשונות. אחד, היה בעקודים, היינו בכתר, נכללים בי', כאשר יצאו מכתר, אז נכלל י' נקודים. אז היה יציאתם. לפני זה עדיין לא היה יציאה.

למדנו, עוד הפעם. אין כאן מקום, מה זה יציאה? שנתגלו, נתפשטו. אם כן, מה הכוונה? הז"ת, איך הוא אומר, התחלקו לי' נקודים?

דהיינו להתחלק ליוד נקודים, פירוש הדבר כי כל כלי וכלי בפני עצמה היתה כלולה מיוד. כבר פירוש אחר. לא כמו ששאלתי מקודם, אם בכתר בכלל הי' או לא הי'.

נגיד בעל פה קצת. יש לנו כלל, אם אנו אומרים איזה מדרגה שמחלקים אותה ג"ר וז"ת, כבר יש י' נקודות או לא? אז אני אשאל לעצמי, מי הם הג"ר של ז' תחתוניות דנקודים? אבא ואימא, כתר גם כן. רק אבא ואימא, כתר לא.

כבר נקרא ראש, הם התפשטות של הכתר? של אבא ואימא. אז אני יודע שהשבירה מתחיל מעת יציאתם הגדלות של אבא ואימא. אבל כתר לא בא בחשבון. להם לא יצאו משם. נמצא, אז אני יכול לומר י' נקודים כשיוצאים מכתר, אבא ואימא יהיה הג"ר והגוף שם יהיה הז"ת, כבר יש י'.

הוא מפרש אחרת. הוא מפרש כי כל כלי וכלי שבז' תחתוניות, היתה כלולה מיוד. מה החשבון? תסתכלו הלאה. כנודע בסוד ש"ך ניצוצין, אז תכף נשברו ומתו, בסוד כהני זיקין דאכתיש אומנא בפרזלא ונפקי זיקין ודעכין לאלתר. והם ש"ך זיקין. זיקין נקרא ניצוצין.

כי כל מלך כלול מן ד' בחינות: חו"ב תו"מ, כך אומר הרב. ובכל בחינה היתה בה עשר נקודות, הרי ארבעים זיקין לכל מלך, והם שמונה מלכים, הרי ח' פעמים מ', שהם ש"ך. וז"ס ש"ך הניצוצין הנזכרים בכל המקומות.

ואמנם זמן מיתתן היה, כאשר יצאו בסוד נקודים. מתי זה היה? כי כאשר יצאו מסוד עקודים, מה זה עקודים? שהוא היותן יחד בכתר נכללים, אז הוא מפרש למטה מה זה עקודים. למדנו שיש הבדל בין אבא ואימא לכתר דנקודים. כתר נקודים ב' דהתלבשות, ב' נקרא ס"ג, מה שאין כן אבא ואימא א' דעביות, א' דעביות כבר לא ס"ג. גם שלמדנו שהיה להם גם כן בחינת התכללות מאור האוזן, רק התכללות, לא עצם. מה שאין כן, כתר היה עצם.

אז אני מבין, בזמן שיצא מכתר, גם שהיה גדלות עוד לא נקרא נקודים, עדיין היה לו תיקון קווים שם שנקרא ב', ס"ג. וס"ג הוא מכנה עקודים. שהיות שכל עקודים נחשב ללמעלה מטבור. לא. כן, כתר, חכמה, בינה, גלגלתא, ע"ב, ס"ג, נבחנים למט… למעלה מטבור. מה שכן, למטה מטבור נקרא מ"ה וב"ן, קומת בחינה א' זעיר אנפין וקומת מלכות שהיא ב"ן. ולמדנו שכתר יש לו ב' דהתלבשות מס"ג, מבחינה זו, מיחס הזה הוא עוד נבחן לעקודים.