תקציר שיעור בוקר – 7.2.24
אני צריך לדאוג לרצון לקבל מפני שבלעדיו לא אגיע לרצון להשפיע, להתקרב ולהידמות לבורא.
אפילו שהיית מבטל בשמחה את הרצון לקבל, אבל ביני לביני הוא קיים עכשיו לכן אתה חייב להאכיל אותו, לדאוג לו, כי בלעדיו לא תגיע למטרת הבריאה.
לדאוג לרצון לקבל זה כשאני מתעסק בטענות שהוא מביא לי, מברר אותן עד כמה שהן לעניין או לא, ועובד איתן.
עליך להיזהר לא לתת לרצון לקבל יותר ממה שהוא חייב כדי לעבוד. יש לך חמור ועליך לתת לו עשב, מים וכו', ולא יותר. הוא גם לא רוצה יותר לפי טבעו.
איך על האדם להודות על הטוב שקיבל עכשיו מהבורא ולא להצטער שהיה מרוחק כל היום? זה עניין של השפעת הסביבה ועניין של הרגל, בעזרתם האדם מתעורר, מתאושש ומגיע לחשבון הנכון.
האדם צריך לעשות חשבון בשביל מה הוא מקבל עכשיו הכרת הרע, למה הבורא נותן לו את המצב הזה, כי בטוח הוא בא מלמעלה, לכן עליו להצטער על ההווה, שהוא עדיין נמצא בהשפעת כוח הקבלה שפועל בו.
כל השאלות, הספקות, הבעיות שמטרידות את האדם - הכול מתעורר בו כדי שהוא יוכל לברר נכון את המצב ולהחליט נכון על המצב הבא. אין סיבה אחרת.
איך לראות תענוג ולא לרצות אותו? תלוי במטרה שלך, מה אתה רוצה מהמצב שאתה נמצא בו ומה אתה רוצה בכלל מהתהליך.
למרות שאתה בהשפעת הרצון לקבל, אתה שומע את המאמר ומסתכל על מצבך מהרצון להשפיע.
כשמגיע מצב חדש, אני משתדל לראות האם הוא בדרכי או לא, ובהתאם לכך אני מייחס אותו לכוח שמקדם אותי או לכוח הפוך שמפריע לי. אם המצב מפריע לי, אני יכול להגדיל את התפילה ולבקש מהבורא עזרה.
כל מה שעלינו לעשות בדרך לתיקון נעשה בכפייה, גם להגיע לשיעור בוקר.
אם אדם מרגיש את הבושה שתהיה לו מהחברים וזה דוחף אותו להתקרב אליהם ולבצע פעולה כלשהי, זה לא כפייה.
כפייה היא כשאני עושה למרות שאני לא יכול למצוא שום תשתית הגיונית למעשה.
מלכתחילה אני מקבל כוח לכופף את עצמי כי אני רוצה להתקדם לבורא, אני מוצא בזה תענוג, תמריץ.
אני לא דואג אם הרצון יקבל מילוי מלמעלה או לא, אלא אני דואג רק שהוא יעבוד.
"תורה" היא רשת הקשר שלנו עם הבורא, ו"חוקת התורה" היא רשת הקשר שתקום בעל מנת להשפיע.
"עול תורה" הוא האמצעי לקבל את האור העליון, ו"עול מלכות" הוא לקבל את האור בעל מנת להשפיע; שניהם קשורים, קודם עול תורה ואחר כך עול מלכות.
העבודה עם ההפרעות היא להרכין את הראש ולהיות מוכן להתקדם איתם.
אם תהיה לך התנגשות פנימית בין מה שהיה ובין מה שאתה רוצה לעשות, אתה תראה איך לתקן זאת.
תמיד יש קשר בעשירייה, כל אחד הוא תוצאה מהחיבור של כולם.
עבודת הטהרה מתבצעת עד אשר האדם מתחיל לשלוט בכלים דקבלה.
אנחנו עומדים מול הבורא ועושים חשבון מה אנחנו צריכים כדי להשפיע לו. תתחילו לספור מה אנחנו צריכים? להיות מחוברים למעלה מהרצון לקבל שלנו, לכוון שהכול לא יהיה לעצמנו, אלא בעל מנת להשפיע לבורא מאיתנו. תתחילו לאסוף אותם ולראות, האם אתם נמצאים בזה, כמה כן וכמה לא, ויהיה לכם ברור איפה אתם נמצאים. אפשר אפילו לדרג את המצבים האלה.
לא לעצור באמצע, כי לכל מצב אפשר להתרגל ובמקום להתקדם, שומרים על המצב. לכן עלינו להמשיך קדימה לחיבור ולהתעוררות, חשוב לנו להיות בחוסר סיפוק כל הזמן.
איך אפשר לעבוד בזמן שבעל הבית לא מסתכל? אנחנו יכולים לתאר את הקבוצה במקום בעל הבית, ובכלל לתאר את כל המערכת ששומרת עלינו ואנחנו נמצאים בה כמו על לשון המאזניים, כך לעורר את עצמנו ולשמור על הכיוון קדימה, והכיוון קדימה הוא כשאני נמצא על לשון מאזניים ומקבל משם התעוררות אופטימלית ומקסימלית.
עשירייה היא הכלי, החללית שאני נמצא בה. אני לא יכול להיות בלעדיה, בלי המקום שנקרא עשירייה. זה מקום שאני יכול לחיות, לקבל את חמצן החיים ולכן עליי להיות בהתכללות איתם, אני להם והם לי.
מאיפה לוקחים ונותנים כוח לעשירייה? מהאור המקיף של הסביבה.