שיעור בוקר 14.07.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

זוהר לעם, כרך ו', פרשת קדושים, עמ' 334. פסקה 89

ולפני עיוור לא תיתן מכשול

.89" לא תקלל חירש. כל ענף שלמטה מראה על שורשו למעלה. מי שמקלל חברו והוא נמצא לפניו, וביזה אותו, הוא כאילו שפך דמו. בשעה שאין חברו לפניו, ומקלל אותו, הדיבור ההוא עולה למעלה ומקטרג עליו.

.90 אין דיבור, שיוצא מהאדם, שאין לו קול, והקול עולה למעלה, וכמה מלאכי חבלה מתחברים בו. עד שעולה ומתעורר המקום של תהום הגדול, הקליפות. וכמה מהם מתעוררים על האדם להעניש אותו. אוי למי שהוציא דיבור רע מפיו.

.91 ולפני עיוור לא תיתן מכשול. מי שגורם לאחֵר שיחטא. וכן מי שמכה את בנו הגדול. ולפני עיוור לא תיתן מכשול, מי שלא הגיע להוראה ומורה. כמ"ש, כי רבים חללים הִפילה ועצומים כל הרוגיה. וזה עבר על הכתוב, ולפני עיוור לא תיתן מכשול, משום שבהוראתו מכשיל את חברו לעוה"ב.

.92 מי שהולך בדרך הישר בתורה, ומי שעוסק בתורה כראוי, יש לו חלק טוב תמיד לעוה"ב. כי הדיבור של תורה שמוציא מפיו, הולך ומשוטט בעולם, ועולה למעלה. וכמה מלאכים עליונים קדושים מתחברים בדיבור ההוא, ועולה בדרך ישר, ומתעטר בעטרה קדושה, ומתרחץ בנהר של עוה"ב, בינה, הנמשך ויוצא מעדן, חכמה, ומתקבל בו, ונבלע בתוכו. והאילן העליון, ז"א, מתענג מסביב לנהר, שגורם, שז"א יקבל הארת הנהר מבינה. ואז נמשך ויוצא אור עליון, ומתעטר באדם ההוא כל היום.

.93 ומי שעוסק בתורה, ואינו עוסק בה בדרך אמת ובדרך הישר, הדיבור ההוא עולה ונוטה מהדרך, ואין מי שיתחבר בו, והכול דוחים אותו לחוץ, והולך ומשוטט בעולם ואינו מוצא מקום. מי גרם לו זה? אותו האדם שנטה מדרך הישר. כמ"ש, ולפני עיוור לא תיתן מכשול. שלא ייתן מכשול לדברי תורה שמוציא מפיו. ומשום זה כתוב, ויָרֵאתָ מאלקיך, אני ה'.

.94 ומי שתשוקתו לעסוק בתורה, ואינו מוצא מי שילמד אותו, ובאהבת התורה מדבֵּר בה ומגמגם בה בגמגום, שאינו יודע, כל דיבור עולה והקב"ה שמח בדיבור ההוא, ומקבל אותו, ונוטע אותו מסביב לאותו הנחל, בינה, ונעשים מאלו הדיבורים אילנות גדולים, אורות גדולים, ונקראים ערבי נחל. כמ"ש, באהבתה תִשגֶה תמיד.

.95 ודוד המלך אמר, הורֵני ה' דרכך, אֲהַלֵךְ באמִיתֶךָ. וכתוב, ונְחֵני באורַח מישור למען שׁוֹרריי. אשריהם היודעים דרכי התורה, ועוסקים בה בדרך הישר, שהם נוטעים אילנות החיים למעלה, שממשיכים מוחין לז"א, לעה"ח, שכולם הם רפואה לנפשו. משום זה כתוב, תורת אמת הייתה בפיהו. האם יש תורה שאינה אמת? כן, שאם מי שלא ידע, מורֶה הוראה, היא אינה אמת. ומי שלומד דבר ממנו, לומד דבר שאינו אמת. ומשום זה כתוב, תורת אמת הייתה בפיהו.

.96 עכ"ז צריך האדם ללמוד תורה מכל אדם, אפילו ממי שאינו יודע, משום שע"י זה יתעורר בתורה, ויבוא ללמוד ממי שיודע. ואח"כ יהיה נמצא שהלך בתורה בדרך אמת. יעסוק אדם לעולם בתורה ובמצוותיה, אפילו שאינו עושה לשמה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה."

בצדק תשפוט עמיתך

.97" כתוב, לא תעשו עוול במשפט. ובסופו כתוב, בצדק תשפוט עמיתך. ב' מדרגות כאן, משפט וצדק. אחת היא רחמים, משפט, ז"א. ואחת היא דין, צדק, מלכות. וזו מתבשמת בזו.

.98 כשמתעורר צדק הוא דן דין לכל ביחד, כי אין בו רחמים ולא ויתור. כשמתעורר משפט, יש בו רחמים. האם יכול שיהיה הכול במשפט? כתוב, בצדק תשפוט עמיתך, משום שצדק אינו דן לזה וסולח לזה, אלא דן הכול יחד, בהשוואה אחת. כעין זה הכתוב, לא תישא פני דל ולא תֶהְדַר פני גדול, אלא כולם בהשוואה אחת, בצדק. האם יכול שיהיה כל הדין בצדק בלבד? כתוב, תשפוט, שצריכים לחבר אותם יחד, שלא יימצא זה בלא זה, וזוהי שלמות הדין.

.99 וכך הוא משום שהקב"ה נמצא במקום המשפט, ומשום זה צריכים להשלים הדין. כמו שעושה למטה, עושה הקב"ה ממש למעלה. הקב"ה שׂם כיסא הדין בשעה שהדיינים יושבים. כמ"ש, כּוֹנֵן לַמשפט כיסאו. ומשם מיתקן הכיסא של הקב"ה, של בינה. הכיסא שלו, אלו הם צדק ומשפט. כמ"ש, צדק ומשפט מְכוֹן כיסאךָ. ומי שדן דין, צריך לשבת בכיסא המלך. ואם פוגם אחד מהם, דומה כאילו פוגם כיסא המלך. ואז הקב"ה מסתלק מבין הדיינים, ואינו קם בדין שלהם. כמ"ש, עתה אקוּם יאמר ה'. וכתוב, רוּמָה על השמיים אלקים."

הוכֵחַ תוכיח את עמיתֶך

.100" לא תשנא את אחִיך בלבבֶך, הוכֵחַ תוכיח את עמיתֶך ולא תישא עליו חטא. מצווה זו היא להוכיח אותו שחוטא, ולהראות לו אהבה רבה, שאוהב אותו, כדי שהמוכיח לא ייענש. כי בהקב"ה כתוב, את אשר יֶאֱהַב ה' יוכיח. וכמו שהקב"ה עושה ומוכיח למי שאוהב אותו, כך ילמד האדם מדרכו זו, ויוכיח את חברו שאוהב אותו. הקב"ה מוכיח את האדם באהבה, בסתר. אם מקבל תוכחתו, טוב, ואם לא, הוא מוכיח אותו בין אוהביו. אם מקבל, טוב, ואם לא, הוא מוכיח אותו בגלוי לעיני כל. אם מקבל, טוב, ואם לא, עוזב אותו ואינו מוכיח אותו יותר, כי עוזב אותו שילך ויעשה רצונו.

.101 בתחילה מודיע אותו בסתר, להוכיח אותו ולעורר אותו, כדי שלא יידע אדם. וזהו בינו לבינו. אם מקבל תוכחתו, טוב. ואם לא, מודיע אותו בין אוהביו. בזמן שכוהן גדול היה בעולם, נותן עליו מחלה במיטתו, ובאים אוהביו של הקב"ה, ומודיעים אותו, שאם יש בו עוון, ישוב ממנו, ויעיין במעשיו. אם מקבל, טוב. ואם לא, מוכיח אותו בגלוי, שמעניש אותו בכספו, בבניו, שהכול מתלחשים עליו, ובאים אליו, לעורר אותו בתשובה. אם מקבל, טוב. ואם לא, מתחיל אדונו לעשות רצונו, ואינו מתקיף אותו יותר לעולם. כעין זה צריך להוכיח את חברו. בתחילה בסתר, אח"כ בין אוהביו, ואח"כ בגלוי. מכאן והלאה יעזוב אותו ויעשה כרצונו.

.102 ע"כ כתוב, הוכח תוכיח את עמיתך. הוכח, בסתר, שלא יידע בן אדם. תוכיח, בין חבריו ואוהביו. את עמיתך, בגלוי. וע"כ לא כתוב בתחילה תוכיח, שפירושו בין חבריו, אלא הוכח בסתר. הוכח, אם הוא אדם שמתבייש, לא יאמר לו ולא יוכיח אותו אפילו בסתר, אלא יאמר לפניו, כמי שמספר דברים אחרים. ובתוך אלו הדברים יזכיר, מי שעשה אותו עוון, הוא כך וכך, כדי שהוא יבין בעצמו, ויעזוב אותו עוון. וע"כ הוכח. ואם לא, תוכיח. ואח"כ בגלוי, את עמיתך. מכאן ואילך, ולא תישא עליו חטא. שלא יוכיח אותו יותר.

.103 כי אם אדם מוכיח את חברו ומזדמן לו להוכיח אותו בגלוי, לא יזכיר לפניו אותו עוון שעשה, כי אסור לו ודאי, אלא שיאמר סתם, ולא יזכיר עליו אותו עוון שעשה בגלוי, ולא ירשום עליו העוון, כי הקב"ה חס על כבוד בן אדם, אפילו על הרשעים."

מי אצלנו אחראי על פרויקט הוצאת "ספרי קול"? יש טבלה מי קורא איזה מאמרים של רב"ש? מי בודק אותם, איך הם נכנסים לארכיון? מוצגים לפני כולם, מה קורה?

תלמיד: יש תהליך אבל אנחנו נמצאים בתחילתו. בימים הקרובים אנחנו כבר נוכל להתחיל להקליט.

אנחנו כולנו מצפים. זאת אומרת, שיהיו לנו "ספרי קול" של כל כתבי הרב"ש וכל כתבי בעל הסולם, שאם אני נמצא באיזה מקום שאני לא יכול לקרוא, אני מעלה איזה חלק מ"תע"ס" או מה"זוהר", או ממאמרי רב"ש, מכתבים, אגרות, כל מיני דברים, ושומע. יש הרבה אנשים שמתקשים לקרוא בעברית, מגיעים מרוסיה, מהודו, אז יהיה להם יותר קל.

שאלה: בשפות אחרות גם יהיה?

אם אתם רוצים, בבקשה, אני רק אומר שהדברים האלה חייבים להיות, זו חובה שכל כתבי בעל הסולם ורב"ש יהיו גם בקול, אפילו "תע"ס", שפשוט [יקשיבו] למישהו שקורא, בא לי ללמוד איזה חלק, למשל "הסתכלות פנימית", "שאלות תשובות", אני לוחץ על הכפתור במחשב והוא קורא לי.

שאלה: עד כמה יש חשיבות לעשות גם בשפות אחרות?

כמה חשיבות? כמה שיש לכם כוח אדם, זה העניין. אבל צריכים לקחת אנשים שיודעים לקרוא, למשל לאחד יש קול שמתאים ל"תע"ס", לשני יש קול יותר מרגש. ועוד ועוד יש כאלה. אנחנו צריכים לחשוב. מי שחושב שהוא יכול לתרום לזה, שינסה. יש מאמרים בודדים, כל מאמר יכול לקרוא מישהו אחר, אתם יכולים לנסות, ואז שיהיו לנו כמה, עשרה, חמש עשרה, עשרים, אפילו חמישים קריינים, אדרבה. אותו דבר כלפי רוסית, אותו דבר כלפי אנגלית, וכולי, רק לא אנשים שעוסקים במשהו חשוב. וזה צריך להיות גבר, לא אישה. זה דבר אחד.

ודבר שני, מה קרה עם שלושה ימים לעשירייה?

תלמיד: אחרי סעודה שלישית כבר יש לך את השיבוץ, אתה יודע באיזו עשירייה אתה נמצא.

תשלחו לי גם איזו עשירייה, מצוין.

מה קרה עם "תיקוני הזוהר"? באיזה מצב זה?

תלמיד:

את כל העבודה שנעשתה ב"זוהר לעם" צריך לעשות על התרגום הזה.

על ה"תיקוני הזוהר"?

תלמיד: נכון. זה נעשה, נמצא בעבודה.

מתי אנחנו נראה טקסט, אפילו ספר?

תלמיד: אתה רוצה לקרוא את זה גם כאן, לסמן, לעבור על זה?

אנחנו עוד מעט מסיימים את ה"זוהר", כמה נשאר לנו, כרך אחד? כמה קראנו ספרים מתוך "ספר תורה" לפי "זוהר"? שלושה. אחרי "ויקרא" מה יש לנו?

תלמיד: "במדבר", "דברים".

"במדבר", "דברים". כמה כרכים זה? כי יש לנו הרבה כרכים נוספים שם, כל מיני. בקיצור, אני מקווה שתוך כמה חודשים אנחנו גומרים את ספר ה"זוהר", יהיו לנו אחרי זה מיד "תיקוני הזוהר"?

תלמיד: אני לא יודע אם תוך שלושה ארבעה חודשים, כי אנחנו נצטרך לעשות לזה עוד הרבה הגהות אחרי שנכניס את כל השינויים ונצטרך לבדוק, נראה לי שנצטרך גם אולי לקרוא את זה כדי לקבל פידבק על הטקסט, כמו שעשינו.

בסדר, תביאו לנו טקסט ואנחנו נקרא, ואחר כך רק נוציא לאור. אבל שיהיה כבר משהו.

תלמיד: כן.

שיהיה סופי מצידכם, ואז אנחנו נעבור על זה ברצינות, אחר כך נדפיס.

מתחילים בשלושה ימים לעשירייה, וממחר בבוקר נעבור על השיעור השלישי של הכנס. אנחנו לא צריכים כל כך הרבה קטעים לכנס.

תלמיד: זה היה רק בשביל להעביר אותם תוך כדי שיעורי בוקר ולכנס זה צריך להיות יותר מצומצם, אבל השלבים האלה נועדו שנעשה איתם הכנה במהלך שיעורי הבוקר.

אני מבין את הכוונה, זה באמת נכון, אבל גם כך צריכים להבדיל שם בין הדברים העיקריים לדברים המשניים, שלא כל כך חשובים, בתוספות, וזה הכול יחד, כך קשה לעבוד. אני אצטרך לעבור על כל הארבעים הפסוקים, לחשוב איך אני מסדר את זה לאירופאים.

תלמיד: משימה יומית, שומרים אחד על השני להיות בביטול ולהחזיק בדבקות ובשמחה על פני כל המצבים, ומכינים בכך התרשמות לקראת שיעור צהריים.

(סוף השיעור)