שיעור צהריים 24.12.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תפילה - קטעים נבחרים מתוך זוהר לעם

קריין: שיעור בנושא - תפילה, קטעים נבחרים מתוך זוהר לעם.

קטע מס' 6.

"כל מי שאינו יודע לסדר שבחו של אדונו, טוב לו שלא נברא. משום שצריכים שהתפילה תהיה שלמה למעלה, מתוך מחשבה, ורצון הלב, וקול, וּדְבר שפתיים. לעשות שלמות וקשר וייחוד למעלה, כמו שהוא למעלה, וכמו שהשלמות יוצאת מלמעלה למטה, כך צריך מלמטה למעלה, לקשור הקשר כראוי."

("זוהר לעם". פקודי. מאמר "היכל קודש קודשים", סעיף 832)

שאלה: זו אמירה רצינית מאוד "כל מי שאינו יודע לסדר שבחו של אדונו, טוב לו שלא נברא." מה זה לסדר שבחו של אדונו באמת, בעבודה שלנו?

ביחס שלנו לבורא, לעשות כך שאין יותר למעלה ממנו. קודם כל. ולשבח אותו שהוא נמצא למעלה מכל הכוחות שברא, שכל הטבע נמצא בידיו ואין לנו מה להוסיף על שלמותו.

תלמיד: ואיך מוסיפים בזה, מעלים את זה עוד ועוד?

חוזרים על זה בכל פעם אפשרית ואז מוסיפים עוד ועוד.

שאלה: כתוב כאן ש"לעשות שלמות וקשר וייחוד למעלה, כמו שהוא למעלה", מה הכוונה?

שאנחנו רוצים להיות קשורים לכל הכוחות העליונים של הבורא ולקבל מהם קשר. וכך לראות איך את הקשרים האלה, אנחנו ממשיכים כלפי מטה עד העולם הזה, עד אלינו, כדי שיהיה בינינו אותו סוג קשר, כוח ואופי כמו למעלה. לעשות עולם עגול.

תלמיד: כלומר יש את הדרגה העליונה ויש את הדרגה שלנו, וכשאנחנו מתחברים, יוצא אותו חיבור כמו למעלה?

כן.

שאלה: כשאנחנו מתפללות, מאוד קשה לנו לשבח. הבקשה אצלנו גדולה, חזקה, ויש לנו גם הודיה אבל קצת בעיה לעבוד עליה. בעניין השבח, אפילו להגיד את זה ולכתוב מאוד קשה לנו. מדוע?

את מדברת מאוד יפה. אם את מרגישה שאת רוצה לשבח את הבורא ואת רוצה להודות לו, אבל אין לך כוחות לזה או מילים מתאימות לזה בפנים, חסרות לך תנועות פנימיות כלשהן, זה טוב. זה אומר שעליך לבקש שהבורא ילמד אותך איך להתייחס אליו, איך לבקש ממנו, איך להתפלל אליו וכן הלאה.

שאלה: האם סדר השבח צריך להתבטא במילים?

רצוי, עד כמה שאדם יכול. אם לא יכול, שישיר בלי מילים, יצעק, יבכה, לא חשוב אבל בצורה כלשהי הוא צריך לבטא את פנימיות הלב שלו. הוא לא יכול להגיד "אין לי מילים", לא רק במילים אתה מבטא את עצמך.

שאלה: מה נקרא "לקשור" את "הקשר כראוי"? כשהוא אומר "מלמטה למעלה", צריך "לקשור" את "הקשר כראוי"?

כראוי, כמו שלמעלה הבורא מחובר עם הנבראים, כך הנבראים צריכים להשתדל להיות מחוברים ביניהם ולבורא.

תלמיד: אבל לנברא אין דוגמה איך זה מלמעלה למטה, איך הוא יכול?

תשתדל ותבקש. אין לך כלום, אבל יש לך קשר לבורא, ובזכותו אתה יכול לבקש.

קריין: קטע מס' 7.

"כל תפילות העולם, תפילות רבים, הן תפילות. אבל תפילת יחיד, אינה נכנסת לפני המלך הקדוש, אלא בכוח חזק. כי מטרם שהתפילה נכנסת להתעטר במקומה, משגיח בה הקב"ה, ומסתכל בה, ומסתכל בעוונותיו ובזכותו של אותו אדם, מה שאינו עושה כן בתפילת רבים, שכמה הן התפילות שאינן מהצדיקים, ונכנסות כולן לפני הקב"ה, ואינו משגיח בעוונותיהם."

יש הבדל אם אדם מתפלל לבדו או מתפלל בתפילת רבים. תפילת רבים זו תפילה עבור רבים, לטובת הרבים, ואז הבורא לא בודק את התפילה הזו, אלא היא עוברת ממש בצורה ישירה ונכנסת למערכת תגובה מהמערכת העליונה אל האדם. מה שאין כן, אם אדם לא מבקש עבור רבים אלא עבור עצמו, אז כבר יש בעיה והתפילה הזאת כמעט ואינה מגיעה למטרה.

"פנה אל תפילת הערער. שהופך התפילה ומסתכל בה מכל צד, ומסתכל באיזה רצון נעשתה התפילה, ומי הוא האדם שהתפלל התפילה הזו, ומה הם מעשיו. לפיכך צריך האדם, שיתפלל תפילתו בציבור, משום שלא בזה את תפילתם, אע"פ שאינם כולם בכוונה וברצון הלב. וכמ"ש, פנה אל תפילת הערער, שרק לתפילת יחיד פונה להסתכל בה, אבל את תפילת רבים לא בזה, אע"פ שאינם רצויים."

("זוהר לעם". ויחי. מאמר "היאספו ואגידה לכם", סעיפים 515-514)

זה ההבדל. כשאנחנו מתקשרים בינינו בעשירייה, בחמישייה, לא חשוב כמה אבל יותר מאחד, מפני שהאדם מבטל את עצמו כלפי חברו ומתחבר עמו כדי שתהיה להם פנייה משותפת לבורא, אז הבורא מתייחס לפניה הזו בצורה אחרת לגמרי, לעומת היחס שלו לתפילת יחיד.

את זה אנחנו צריכים לזכור היטב, אם אנחנו רוצים שהתפילה שלנו תגיע לבורא, זה לא תלוי בבכי שלנו ובפנייה שלנו מתוך הלב, אלא תלוי קודם כל עד כמה אנחנו מתחברים בינינו כדי להעלות לבורא את הבקשה המשותפת, מפני שבזה כל אחד מבטל את עצמו כלפי האחר ואז הביטול המשותף הזה יחד עם הבקשה שלנו לבורא, בטוח נוגעים לבורא ומקבלים ממנו תגובה.

שאלה: מה הכוונה בתפילה שהיא לא רצויה? האם לא כל התפילות רצויות?

יש יותר רצויות ויש פחות רצויות. אם האדם מבקש עבור האחרים, אז זאת תפילה רצויה, ואם הוא מבקש על עצמו, אז היא לא כל כך רצויה.

תלמידה: כתוב שגם אם תפילת הרבים אינה רצויה היא מתקבלת.

אין דבר כזה תפילת רבים שהיא אינה רצויה.

שאלה: במשפט השני של הקטע הוא כותב שתפילת היחיד אינה נכנסת אלא אם כן בכוח חזק. איך בא לידי ביטוי הכוח הזה?

אם אדם מגיע ממש עם שבירת הלב, שאין לו מה לעשות אלא רק להתפלל לבד, נניח שבאמת יש תנאים כאלה שאין לו חברים שמתחברים עימו בתפילה, אז מקבלים גם את תפילת היחיד. אבל בעצם תפילת היחיד לא מגיעה לבורא כי היא לא מסתדרת עם תכלית הבריאה, כי כולם צריכים להיות "כאיש אחד בלב אחד", וכולם צריכים להיות גוף אחד, רצון אחד.

לכן אם יש מישהו שמבקש לבד, מבקש עבור עצמו בלבד, כי נראה לו שמגיע לו, אז התפילה הזאת היא ממש ריקנית. היא ריקה ולא חוזרת עם תגובה מהבורא. הבורא כך עושה עם האדם, עד שהאדם סוף סוף מתחיל להבין ולשמוע ממה שאנחנו לומדים, ממה שכתוב בהרבה מקומות, שהוא חייב קודם לבטל את עצמו כלפי החברים ואחר כך כלפי הבורא עם החברים יחד, ואז תפילת הרבים הזאת מתקבלת.

שאלה: איך אנחנו יכולים להתעורר מלמטה כך שנוכל להבין את גדלותו של הבורא?

רק על ידי זה שכל אחד מבטל את עצמו כלפי החברים, ואז מתחברים בינינו ובחיבור בינינו נוכל להבין ולהרגיש את הבורא עצמו.

שאלה: כתוב "שיתפלל תפילתו בציבור משום שלא ביזה את תפילתם אף על פי שהינם כולם בכוונה וברצון הלב". אם הם אינם בכוונה ורצון אחד, אז במה התפילה הזאת נחשבת כתפילת רבים? מה המכנה המשותף?

האדם צריך להשתדל בכל זאת להיות מחובר עם הציבור ככל שזה ניתן לו במצב הנוכחי. ואפילו אם לעת עתה הוא לא מסוגל לחבר את כולם יחד, אבל משתדל בכוונה להגיע לזה, תפילתו בכל זאת מתקבלת כי התפילה שלו לא תלויה במאמץ שלו אלא במצב הכלל.

שאלה: מה זה אומר שהתפילה מגיעה לבורא?

שהחיסרון של האדם מגיע דרך כל מערכות הקשר בין העולם התחתון לעולם העליון ושם היא נכללת במערכת שנקראת מ"ן. ואז הבורא מתחיל לענות על זה, המערכת העליונה מתחילה להגיב על זה.

תלמיד: האם זה יכול להיות כל חיסרון שלי דרך העשירייה או שאני לוקח חיסרון של חבר?

רצוי שזה יהיה החיסרון הכללי של הקבוצה, עשר או פחות מעשר, ושכולכם מרגישים פחות או יותר על מה אתם מעלים מ"ן ומה אתם רוצים לקבל עליו. בצורה כזאת אתם מעוררים את הבורא לענות לכם.

שאלה: כשאנחנו כותבים תפילה בעשירייה, אז אנחנו פונות לבורא בבקשה לחיבור של העשירייה, בבקשה שנתקן את הקשרים בינינו. אם אני כותבת את התפילה הזאת כשאני לבד בבית, האם היא נשמעת על ידי הבורא או רק כשמתפללים כעשירייה?

צריך שכל העשירייה תשמע אותך. תנסו יחד לחבר את הפנייה לבורא, ואז בטוח תהיה לכם הצלחה.

שאלה: אני מתפלל עבור החבר אבל אני מרגיש שאני מתפלל עבור עצמי.

זה לא חשוב, אתה מחשיב זאת שאתה מתפלל עבור החבר אפילו אם במדויק אתה לא מבין מה הלב שלך מרגיש.

שאלה: מה זה כוח התפילה? והאם כוח התפילה קשור לחיבור בעשירייה?

כוח התפילה הוא הכוח של הרצון שלך להשיג את הבורא ולשכנע אותו שאת זקוקה לעזרה שלו.

שאלה: אנחנו לומדים שהעולם מתוקן והוא מקולקל רק בתפיסה של האדם בגלל הקלקול של הכלים של האדם. למה כשאנחנו מדברים על התפילה יש כזאת בקשה שצריך להתפלל ברבים, למה האדם לא צריך להתפלל לבד?

כי אין דבר כזה אדם שהוא לבד. אלא זהו חלקיק מאותה מערכת שנקראת "אדם", וכדי להיות חלק מאותה מערכת, דומה לה, רצוי להיות מחובר עם העשירייה, ואז תוכל כבר לפנות לבורא.

תלמיד: אני צריך להיות מחובר עם החברים כדי להעלות את התפילה, זה מובן. אבל למה יש חובה להתפלל יחד, הרי גם להם יש חובה כזאת?

וודאי, אם אנחנו רוצים שהבקשה שלנו תגיע לבורא, אז עלינו להתחבר בינינו בתוך העשירייה ולהעלות את הבקשה הזאת לבורא.

תלמיד: אני ממש מבולבל. האם החברים מתוקנים ואני רק רואה אותם מקולקלים בכלים שלי, או שגם החבר בעצמו הוא לא מתוקן?

זה לא משנה, העיקר שאתם יחד מרגישים איזו דרישה במשהו, ואז את הדרישה המשותפת הזאת אתם מעלים לבורא.

תלמיד: אם כולם צריכים להתפלל והחבר לא עושה את זה, אז שום דבר לא יקרה. איך אני יכול להשפיע על המחויבות שלו להתפלל?

או שאתה מעורר בו רצון, חיסרון, גם להתפלל, כלומר זה הופך להיות גם הרצון שלו ואתם יחד מחברים את הרצונות שלכם. או שהוא עוזר לך, כלומר אין לו רצון משלו אבל הוא עוזר לך, ואז הרצון הזה מתעורר אצלו וכבר יש לו רצון כזה, ואז אתם מתפללים יחד. אתה הופך להיות העיקר בבקשה והוא המסייע.

שאלה: אם לדוגמא יש אדם קרוב חולה שמסיח את דעתך ואתה פונה לעשירייה, אבל חבר אומר "תשמע, אני לא מתכוון לקחת מחלות של מישהו על עצמי". איך נכון לפעול בסיטואציה כזאת?

אם זה מפריע לאדם והוא מרגיש שהוא יכול לעזור לאחר, לא חשוב אם הוא קרוב משפחה, למרות שאולי זה לא שייך אליו ישירות, הוא גם יכול לכלול את הבקשה עבור החולה הזה בתוך התפילה שלו.

תלמיד: הרי אנחנו לא לוקחים את המחלה הזאת על עצמנו או שהמערכת עובדת כך?

אנחנו לא לוקחים שום דבר על עצמנו, אנחנו מבקשים מהבורא שיעזור לבן אדם שסובל. כעיקרון זה משהו נדיר, בדרך כלל אנחנו מבקשים על התקרבות לבורא וכך דרכנו אנחנו יכולים להעביר את האור של הקשר לכל האנושות.

תלמיד: אם יש סיטואציה כזאת שאדם ממש לחלוטין נגד, האם אני צריך לבקש מתוך עצמי ולא לערב את כל העשירייה?

מה זאת אומרת שהוא לגמרי נגד?

תלמיד: אם מישהו בעשירייה אומר "תשמע, אני לא רוצה לכלול את הקרובים שלך ואת המחלות שלהם בעשירייה, בתפילה שלנו לקחת אותם על עצמי". האם אני צריך לבקש מעצמי ולא לערב את העשירייה?

כן, בוודאי.

שאלה: מה זה אומר תפילה עבור רבים? זה אומר שאני מחוץ לרבים ומתפלל עליהם?

כן.

תלמיד: אז איך אני נכלל בהם?

אתה נכלל בהם ואתה מתפלל עבורם.

שאלה: האם החבר שלי צריך לספר לי על החיסרון שלו או האם אני צריך להתחבר איתו ואז להרגיש את החיסרון שלו בכלי שלי?

קשה לענות על זה. ככול שאתה מרגיש שיש לך אפשרות להתפלל על השני, תתפלל עבורו אפילו שאתה לא אומר לו על כך. העיקר להעלות חיסרון עבור החבר, עבור העשירייה, עבור כל ארגון בני ברוך, עבור כל העולם, עבור כולם.

שאלה: אני מצליח להתרגש בתפילה, למצוא שם דמעות, כשאני מקשיב למוזיקה, האם זאת דרך טובה להתפלל, האם אפשר להתפלל כך?

זה לא מספיק. אתה צריך בכל זאת לבטא את פנימיות הלב שלך אומנם במוזיקה, בניגון זה טוב מאוד, אבל כדאי לבטא את זה גם במילים.

שאלה: לפעמים יש לי הרגשה שהתפילה שלנו היא יותר תשובה מאשר שאלה, זאת אומרת זאת תגובה לבורא שקורא לנו, מעורר אותנו לתקן את עצמנו. האם אתה יכול להסביר את ההרגשה הזאת?

כן. בזמן שאת מבקשת, את פונה לבורא ורוצה לשאול אותו ורוצה להתקרב אליו, אז במקום את כבר מתקרבת ומקבלת תשובה. זה קורה וזה נורמלי.

שאלה: מתוך הנחה כשאנחנו מתפללים, אנחנו מעלים אצלנו את החיסרון לזה. כשאני רואה אדם ואני לא יודעת על מה להתפלל בעשירייה ונראה לי פשוט לבקש עבורו את ההתקרבות לבורא, את הקשר עימו. וזו יכולה להיות תפילה שלמה בשבילו?

כן.

שאלה: כתוב שהאדם בודק את התפילה של היחיד. לי זה נראה כך, כאילו אני בודק את הכוונה שלי.

כן, כך זה.

תלמיד: ויש בזה שלבים שבהתחלה אני לא יכול להצדיק את החברים, ולכן לא מצליח להרגיש את החיסרון שלהם כמו שלי, ולבקש עבורו באמת. אז אני מבקש תיקון בהתחלה, כך זה?

נניח שזה כך, אין לך ברירה אחרת.

תלמיד: ואז יוצא שככל שאני יכול להצדיק מעגלים יותר רחבים, כך אני יכול לכלול אותם בתפילה שלי. ואז עד שאני מצדיק את הבורא?

יכול להיות, תנסה.

תלמיד: ניסיתי ומניסיון קטן שיש לי, כך צצה השאלה.

אז תמשיך. העיקר לא לעזוב את הבורא, כל הזמן להיות בבקשה אליו. כיוונת את עצמך לבקשה, להודיה, לבקשה, לפנייה וכל הזמן תהיה בקו הזה.

שאלה: האם תפילת היחיד להכרחיות עובדת, או שזה לא מגיע לשום מקום?

תלוי איזו תפילה.

תלמיד: נניח מה שמפריע לאדם ללמוד, בריאות, פרנסה.

להתפלל בכל זאת טוב. אבל בתפילה כדאי בכל זאת להעמיד את הבקשות באיזו עדיפות, מה יותר מזה ומה פחות מזה.

שאלה: זה מגיע לבורא או שאין מנגנון כזה בכלל. אפילו על הכרחיות לבקש על עצמו?

לבורא מגיע הכול, רק אתה האם תקבל על זה תשובה, זאת השאלה. אתה צריך להיות באיזו השתוות הצורה עם הבורא.

שאלה: האם אחרי שהתחלתי לכלול את החברים, את העולם בתוכי, יוצא שאני מתפלל עבור עצמי?

כן, זה כמו על עצמך. לא על עצמך, אלא כמו על עצמך.

תלמיד: כן, אבל האגו שלי לא מתנגד להתפלל באופן כזה.

תמשיך ומשם נראה מה לעשות הלאה.

שאלה: לפעמים נראה לי שאנחנו כמו איזו אישה עשירה ומקולקלת, שקונה לעצמה מלא דברים ואפילו לא פותחת, לא משתמשת במה שהיא קונה. איך אפשר לבקש אפילו משהו קטן, העיקר לגלות, לדעת לקבל?

תתחילי להתקרב לחברות שלך ותקבעי מה חשוב בשבילך, ואת זה תבקשי - התקרבות, חיבור ואז הכול יהיה טוב. אז תרגישי שאת באמת מבקשת, והבורא גם נותן לך תשובה.

שאלה: מה זה אומר לבטא את פנימיות הלב, האם כל החברות בעשירייה צריכות להבין את זה באותה צורה כדי להצליח לבטא את זה?

את צריכה להרגיש את מה שיש בעומק הלב, עד כמה שם את מחוברת לחברות, ועד כמה את רוצה עם החברות להיות מחוברת עם הבורא. על זה את צריכה לספר לבורא, עד כמה את נמצאת בקשר עם זה.

תלמידה: אם יש לנו הבנות שונות בתוך העשירייה, מה זה אומר לפתוח את הלב, איך לעבוד כדי לעשות את זה ביחד?

אז תתפללו כדי שלא יהיו הבנות שונות, תבקשו מהבורא שיסדר לכן לב אחד, שיהיה מחובר מכל החסרונות, הבעיות התשוקות והרצונות, אבל שהכול יהיה בלב אחד. תבקשו את זה מהבורא.

שאלה: איך להתפלל נכון עבור ההתקדמות הרוחנית של בעלי?

כמו על חבר.

תלמידה: כלומר גם כאן יש הכול, חיבור וכו'?

בוודאי.

שאלה: מאז שאנחנו לומדות זוהר גדל הכוח שמפריד בינינו, לקבוצה אין כוח להעלות תפילה. איך אנחנו יוצאות מהמצב הזה?

זה מעניין. אני מקבל כאלה מכתבים שבהם אנשים ממש בוכים עד כמה הזוהר עוזר להם להתקרב זה אל זה, ואת אומרת לי הפוך. תנסי לבדוק מה מפריע לך באמת. אולי זה שהזוהר מראה לך עד כמה את רחוקה מהחברות, אבל זה בעצם כדי שתתקרבי אליהן. תנסי לחשוב כך, שמראים לך את המקום שבו את נכשלת.

שאלה: כשאנחנו מתפללות אנחנו בעצם רוצות שייווצר משהו בינינו לבין החברות, איזה גוף שלישי כביכול, שיתחיל להיווצר ולגדול כמו משהו שלישי בינינו. והרבה פעמים על ידי התפילה מורגש שאנחנו כמעט נוגעות בזה ונסוגות, נוגעות נסוגות. איך לשמור את הדבר הזה שהתפילה בונה בינינו, ולהתחיל לגדל את השטח הזה ממש לכדי יצור חי?

אני לא יודע איך להסביר את זה בעברית, אבל מסבירים את זה בחכמת הקבלה, שמהרבה כניסות ויציאות, הכנסות ויציאות, מהרבה פעולות כאלה, יש אחר כך זיווג אמיתי וכניסת העטרה ליושנה מה שנקרא, ומזה מגיעים לזיווג הגדול, לחיבור נכון עם הבורא.

תלמיד: איך מפעם לפעם לחמם את התפילה, לקרב את המצב הזה עוד יותר?

על ידי זה שמשתדלים להשפיע על הלב. כל אחד החברים משתדל להשפיע על ליבו של החבר ולרכך אותו, וכך נתקדם.

שאלה: איך אנחנו יכולים להתפלל כך שהכלי הפולני יהיה חזק כמו הכלי הטורקי, שתהיה לנו גם את החשיבות לעשות הפצה?

תנסו להתחבר עם הטורקים, תראו עד כמה הם רציניים, עד כמה הם חזקים, עקביים בכל השיעורים. חזרתי לא מזמן מטורקיה, וגם אני הייתי שם בהתפעלות מהכלי הטורקי, איך כולם מגיעים לכל הפגישות שלנו, ורוצים, כולם יושבים עם המחברות ורושמים. באמת כל הכבוד, אלה אנשים מאוד רציניים, יש מה ללמוד מהם.

תלמיד: מצד אחד הבורא עונה לנו רק אם אנחנו מתפללים מתוך חיבור. מצד אחר, לפני יומיים דיברנו על איך אנחנו מוציאים את הנחש הזה, את האגו מהלב כי אנחנו לא יכולים לסבול אותו יותר.

אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להמשיך. להסתכל על החברים ולקחת מהם דוגמאות טובות. לא סתם דוגמאות, אלא דוגמאות טובות ולהמשיך. יש ביניכם הרבה אנשים עם נשמות גבוהות מאוד, והנשמות האלה יכולות להגיע ממש לדרגות עליונות. רק צריכים מאמץ מצד האדם שבו נמצאת נשמה כזאת. אז קדימה, גם גברים, גם נשים.

תלמיד: אנחנו מנסים להתפלל בכל מיני דרכים, אבל נראה שזה לא עוזר. איך אפשר לבקש בצורה נכונה כך שהבורא יוציא את הנחש מהלב של כל החברים שלנו בכלי הפולני?

אני לא חושב שיש בעיה לפולנים. דרך אגב, דווקא רוב המקובלים היו בעיקר מפולניה. בעל הסולם, רב"ש, כל מיני מקובלים בכל הדורות, חכמת הקבלה בכלל צמחה מפולניה. מה קורה לכם? קצת פחות עצלות ויותר לחץ, תלחצו כל אחד על האחר ותצליחו. וגם תנסו לעבוד עם הנשים. בכל מדינה ומדינה יש לנו חלק גברי וחלק נשי, ומפולניה עוד לא ממש רואים את זה. רק עכשיו אני רואה שיש כמה נשים בכלי הפולני, לפני כן לא ידעתי. הרגשתי שהן חסרות, ועכשיו אנחנו מכירים אותן. טוב מאוד.

שאלה: אנחנו כל יום מעלות בקשה מהקבוצה, בהודיה על זה שיש לנו קבוצה, על זה שיש לנו את בני ברוך ומורה. הבורא עונה לנו ונותן לנו אהבה גדולה. אבל בנוגע לעניינים גשמיים, בריאות, משפחה, יש לנו איזה פחד כזה שאנחנו נופלות לקבלה. אפילו במקרה שאנחנו מבקשות אחת על האחרת, אנחנו מפחדות לקבל.

בינתיים אל תגעו בשאלות האלה. בהדרגה תגיעו למצב שתוכלו לעבוד גם עם השאלות האלה.

שאלה: האם קודם כל מוצאים חופש במרכז הקבוצה, ואז צריך להרחיב את הרצון בשביל למצוא את כוח החופש?

כן.

שאלה: האם שמחה זה אומר שהתפילה נענית על ידי הבורא?

כן.

שאלה: אנחנו התאספנו כאן בשמחה גדולה לאחר שלא נפגשנו פיזית הרבה זמן ויש שמחה שכולם ביחד ולכולם ממש טוב. מה אפשר לבקש מתוך מצב כזה?

במצב הזה תבקשו חיבור פנימי, שתוכלו להרגיש בלב את כולם, כאילו שזה אחד שלם. ואז יחד עם האחד השלם אתם תרגישו את הבורא.

שאלה: האם תפילת רבים היא כאשר אנו נכללים מג' קווים, כולנו כאיש אחד בלב אחד, שזהו המצב שאנחנו יכולים אפילו לשנות במערכת?

אפילו בלי ג' קווים.

שאלה: אנחנו בעשירייה מתחזקות את התפילה כבר שנה והיא כל הזמן משתנה. ולא מזמן התגלה מצב של התפעלות - שזכינו להיות בקשר עם הבורא, להיות יחד אתכם. ויש שמחה והודיה אין סופית לך, ולכל מי שפשוט מחזיק את כולם בלב. איך להתפלל מתוך מצב כזה?

ממצב כזה קל להתפלל. אתן פשוט צריכות להודות לבורא שהוא הביא אתכן ואת כולם לחיבור. ותמשיכו את החיבור הזה הלאה.

תלמידה: מה לעשות כשיש עלייה, מה עוד אפשר להוסיף?

תנסו.

שאלה: מה ההבדל בין בקשה לתפילה?

כעיקרון - אין הבדל. אחר כך אנחנו נראה את ההבדל. התפילה כוללת בתוכה שבח לבורא, התקרבות אליו, שיחה איתו. ובקשה זאת בקשה.

שאלה: בעשירייה התחלנו להשתמש בקריאה של הזוהר באופן יום יומי, גם בסדנאות שאנחנו עושות במפגשים הפיזיים. התחושה היא שכשאנחנו קוראות יחד בזוהר אנחנו לא ממש מבינות מה כתוב. אבל אנחנו מתפעלות שהאור החזק הזה יפעל עלינו ויכניס קצת הרגשה משותפת. האם זו הרגשה נכונה ואיך אפשר לעזור לחברות בתוך העשירייה שקשה להן עם הקריאה הרצופה של הטקסט של הזוהר?

תנסו להתחבר בכל זאת בלבבות. אני חושב שאתם תרגישו שאתם יכולים להיכנס קצת יותר פנימה להרגשת הזוהר. יכולים עוד.

שאלה: לגבי התפילה. כדי להגיע לאותו מצב גבוה, מאוד פנימי, על מה אני צריך לוותר כשאני נכנס לתפילה יחד עם החברים?

אתה צריך לבטל את ההרגשה העצמית ולהיות יחד עם כולם בהרגשה "כאיש אחד בלב אחד". להשתדל עוד ועוד ועוד, יום יום להתקרב לזה, עד שתתחיל להרגיש "או, היום אני התחלתי להרגיש שבאמת אנחנו נמצאים בלב אחד".

שאלה: איך צריכה להיות תפילה שלמה?

עם לב פתוח. תפתחי את הלב ותפני לבורא.

שאלה: בדרך כלל התפילה בשבח הבורא סוגרת לי את הגרון כי אני רואה את השמחה ואת העצב בחיים שלי. אני לא יודעת לעשות יותר מלתת לו את הלב שלי. האם זה שבח או רצון לקבל?

אין לאדם יותר מהלב. לב זה כל האדם. ולכן אין לך מה להצטער שיש לך רק לב. זה מספיק כדי להידבק דרך כל החברים לבורא.

שאלה: מאז שהתחלנו ללמוד את הזוהר הולכת ומתחזקת הרגשה של ריחוף. והבוקר בשיעור במיוחד הרגשתי את זה. אני בהודיה, אבל יש לי פחד שההרגשה הכייפית הזאת תיעלם לי. איך להתנהג?

לפתוח את הלב לכולם והכול יסתדר. דבר פשוט מאוד. אף אחד לא יכול להפריע לך בזה.

שאלה: כשחבר מתרחק מהעשירייה בגלל שיש לו כל מיני טענות כלפי חברים והטענות האלה מרחיקות אותו, מה לבקש עבור חבר כזה?

רחמים מהבורא. פעם היה כך גם אצלי ולא קיבלתי רחמים מהחברים וממש הרגשתי איך זה זורק אותי מהקבוצה. צריכים לבקש רחמים על כל חבר וחבר כשמשהו כזה קורה לו.

שאלה: אם אני לא מרגיש את החיסרון של החברים ועכשיו אני מעלה תפילה משותפת לעלות לדרגת לשמה, האם אני מכליל את עצמי בתוך התפילה או שאני חושב רק על החברים?

אם אתה רוצה או לא רוצה, אתה בפנים.

(סוף השיעור)