תקציר שיעור בוקר – 23.2.24
על בסיס מאמר "אחור וקדם צרתני"
אין מקום פנוי מהבורא. בכל מצב ומצב האדם נמצא בשליטת הבורא.
הבורא מכוון אותנו כל הזמן.
איך להתקדם בלי מכות? להשתדל להבין מה רצון הרוכב.
אדם אף פעם לא מגיע לרוויה שהכול בסדר, אלא הוא תמיד נמצא בין כוחות שפועלים עליו והוא חייב להסתדר איתם.
אנחנו משתדלים להיות קשורים יחד כדי לבצע את פקודות הבורא. זו מטרת החיבור שלנו.
מה עושים אם יש חבר שתלטן בעשירייה? להשתדל עם כל החברים שבעשירייה לעשות איזון ולהתקדם יחד למטרת הבריאה.
כל מה שעוטף אותך מכל הצדדים זה הבורא, הטבע.
אנחנו נמצאים בזמן שמגיעות נשמות כבדות וקשה לחייב אותן, להכניע אותן, לשכנע אותן שאנחנו נמצאים תחת שליטת הבורא.
פעולה על מנת לקבל באה מצד הרצון לקבל של האדם, והבורא מרשה בינתיים שזה יקרה, כי על ידי זה הוא רוצה לחנך את האדם. הבורא מאפשר מציאות כזו כדי להביא את האדם להכרת הרע, שיוכל לתקן אותו.
איך אדם נדבק ברבו ובספרים כשהוא נמצא בעבודה? שיישאר בו מה שהוא שמע בזמן השיעור מכל החברה, מהרב, מהספרים שלמד.
מה לעשות כשאי אפשר לפתוח ספר או לשמוע שיעור? תרגיל את עצמך לדבר עם הבורא.
למה אנחנו נדרשים לחיות בעולם בצורה בהמית יומיומית? כדי שנגיע על ידו לעבודה הרוחנית בצורה הקלה והקצרה ביותר.
יש לך חברים, מורה וספרים – כל הכלים שבעזרתם אתה יכול להיות קשור למצב שאתה משתוקק להגיע אליו יום ולילה.
מה יש בפעולת הפצה משותפת עם החברים? כל אחד משפיע על האחרים, זו השפעת הסביבה על האדם. זאת אומרת, דרך הרצונות והמחשבות האגואיסטיות שלנו, אנחנו מתקרבים להשפעה, לרוחניות.
כשהבורא נותן לאדם מכות, הוא רוצה שהאדם יגיב בצורה נכונה, שהוא ישאל שאלות הבורא כאילו מושך אותו.
אם אדם שם לב שהבורא מושך אותו ורואה בדחיות האלו משיכות של הבורא, הוא מתקדם מהר מאוד.
המכות מגיעות מתוך הרצון לקבל, והאדם מבקש ורוצה לשמוע ולראות את המכות כפעולות שנובעות מאהבת הבורא אליו.
איך לא להרשיע את הבורא במכה ולהישאר דבוק אליו? להשתדל להצדיק את הבורא בכל המצבים.
איך לעבור את המכה בדבקות? לברך, לברך, לברך. להעלות שירה. צריכה להיות לזה אווירה מיוחדת בעשירייה שכולם תומכים ונמשכים לאחוז בזה.
איך אדם שר כשהבורא מכה אותו? הוא מגיב ההיפך מהבורא, הוא רוצה לעורר ולהחזיק את עצמו כך שהוא לא מאפשר לעצמו לבכות.
מה יש בזה שאדם בוכה? הוא מראה לבורא שהוא כמו תינוק, או אם הוא מתנגד בצורה חריפה יותר אז הוא כמו עבריין. אבל זה לא עוזר. עוברות שנים עד שהאדם מתחיל להרגיש שכל תגובה שלו כלפי הבורא צריכה להיות מטעם אהבה, כמו שגם הבורא מתייחס אליו.
כשהאדם שר לבורא, מברך אותו במקום לבכות על המכה שקיבל, המצב הזה משנה את הרגשת הבורא באדם. הוא רואה שהבורא הוא טוב ומיטיב.
הקשר בין הבורא לנברא יכול להיות כל דבר, דרך מכות או חיבוקים, אבל זה משהו רגשי.
אם אדם חושב על המכה, הוא כבר מרגיש משהו.
מה זה לדבר עם הבורא? לפנות אליו ולהגיד לו מה שיש לך על הלב.
איך הפנייה עוזרת לחברים? אם אתה מבקש עבור עצמך ועבור החברים, זה פועל עליכם.
אם אתה מתפלל לבורא והבורא שומע ופועל לפי המילים שלך, אז אתה משפיע על החבר שיבריא.
יש הרבה רגעים של פחד ואי-ודאות, ועל האדם להעמיד את עצמו מול הבורא. עליו לייצב את עצמו נכון כלפי הטוב והמיטיב כי אין עוד מלבדו. עליו להתקשר עם חבריו בכל מה שמסוגל, וכך להתקדם.
שירה נכנסת ללב בדרך הקצרה ביותר.
תפילה צריכה להיות בשירה.
אדם יכול להיות גם הרוכב וגם הסוס.