תקציר שיעור בוקר – 28.2.24
חידוש האמונה היא הרגשה שהבורא שולח לאדם, כי קודם הוא לא נהנה מההבחנה הזאת, לא הבדיל בה כלל.
עלינו לברך לפני הלימוד, על היחס שאנחנו מקבלים מהמאור המחזיר למוטב שמאיר לנו ונדרוש מהלימוד את המטרה הנכונה: גילוי הבורא על ידי השתוות הצורה עימו.
אדם מתקרב למקור דרך הטוב או דרך הרע, אבל הוא מתקרב לבורא מעצם ההרגשה שהוא מקבל מהבורא בזמן הלימוד.
מלכתחילה יש לאדם התרשמות גם מכלים דקבלה וגם מכלים דהשפעה, וכשהאדם שומע בלימוד שאם יהיה לו מחסום, אם הוא ירצה לדעת מי גורם לו את ההרגשה הזאת, אז הוא יתחיל להתקרב לבורא.
כל החיים הם רק ייסורים ולכל אחד בחיים יש ייסורים, אבל הסיבה לייסורים היא עניין מטרתי, והאדם מגלה שהכוח שגרם לו ייסורים הוא הכוח העליון.
כשאדם מתקן את הכלים כדי לברך את הבורא, על ידי עבודתו הוא יכול לקבל מהבורא מילוי בתוך הכלים שתיקן.
עלינו לברך על כל דבר שעומד לפני קבלת התענוג, לפני שהוא ממלא את הכלים שלנו.
כל עניין הברכה הוא להכין את הכלי להיות בכוונה על מנת להשפיע.
להמציא כל פעם חיסרון נקרא שאנחנו חושבים באילו פעולות אנחנו יכולים לתת תענוג לבורא שיתמלא בכל התענוגים שבבריאה.
מהי דוגמה של חבר שמברך על הברכה? להראות לו שאתה מבצע ברכה.
הודיה היא על מה שהיה, וברכה היא על ההזדמנות שמקבל.
אם אני מרגיש שקיבלתי תענוג גשמי עליי להודות לבורא עליו.
אם אתה מודה לו, עונה לו "ברוך אתה ה'", זה נקרא שאתה מפעיל את הרצון להשפיע מצידך.
לא חשוב אם זה תענוג גשמי או רוחני, אתה רוצה להודות לבורא ששלח לך תענוג מסוים.
על כל תענוג שמגיע ואתה יכול לזהות אותו, אתה יכול לעשות כוונה לקבל בעל מנת להשפיע.
עליך לתאר נכון ככל האפשר את התענוג שלפניך, לעטוף אותו ביחס שלך לבורא, להודות לו שאתה מקבל את התענוג אך ורק בגלל שהוא בא ממנו. כשאתה מקבל את התענוג בברכה, באור חוזר ביחס לבורא, אתה מרגיש שהוא מקרב אותך לבורא.
קודם כול עליך לגלות את הבורא במרכז הציור שלך – אילו כוחות פועלים עליך שם? – ואתה מכוון את כל הפעולות שלך כלפי הבורא, כי אתה רוצה להשיב לו.
התנאי הראשון הוא אין עוד מלבדו, הוא שולח לך מה שאתה עושה – לא חשוב מה – לכן אתה חייב לענות לו.
איך החברים יכולים לעזור להתגבר על ההתעלמות מהבורא? להראות דוגמה לכל הקבוצה שאתה עושה חשבון עם הבורא בכל פעולה ופעולה שעוברת עליך. אני מקבל מהבורא דברים מכוונים, התעוררות מה לעשות ואיך, ואז בתגובה שלי אני פונה רק אליו – מה אני עושה ומה אני רוצה שהוא ירגיש מזה, "אני לדודי ודודי לי".
קריאת שמע על המיטה הכוונה שאחריה אתה לא עושה שום פעולה אלא סיימת את הקריאה, אתה הולך לישון ומתנתק מהמציאות. בדרך כלל ממליצים לא לקרוא את קריאת שמע במיטה, אלא ליטול ידיים ולקרוא ליד השולחן. יש ערך מוסף לקרוא את הטקסט מהסידור ובקול רם, זה נכנס יותר ללב – לא שהבורא מבין או מרגיש יותר – אלא זה נכנס יותר ללב שלך.
כדי לקבל על מנת להשפיע אתה לוקח משהו שבעל הבית נותן לך, נושם את זה ומראה לו שאתה נהנה ומקבל ממנו תענוג, כך אתה נותן ברכה.
הברכה מקשרת בינך לבורא. הברכה היא כלי עבודה חזק, כלי שעל ידו אתה יכול לבצע את כל הפעולות שלך בדרך מעכשיו ועד גמר התיקון. הכול על ידי התפילה.
תכלית הבריאה ליהנות, לכן מותר ליהנות מכל דבר, רק לא מיד, אלא עליך להכין את עצמך לפעולה כזאת.
ברכה היא חיסרון מצד הנברא כלפי הבורא. הנברא רוצה להעמיד את הבורא במקום גבוה ככל האפשר, וכך הוא פותח את הלב שלו ומעלה את הבורא עד רום המעלות.
בזמן הברכה האדם צריך לשאוף להגיד תודה לבורא.
במה שהאדם מרגיש שהוא קיבל מהבורא, והבורא התחשב עימו ודחף אותו לדרך הנכונה ולכיוון הנכון עליו להודות לבורא.
המילוי של האדם הוא מכמה שהוא נותן, זאת ההנאה שלו.
אתה לא צריך לדאוג על שום דבר חוץ מזה שאתה רוצה לקבל תענוג מהבורא ולהחזיר לו את התענוג שלך, לא שלו אליך אלא שלך אליו.
אין לך תענוג גדול יותר מזה שאתה מרגיש שהבורא קיבל תענוג ממך והוא נהנה ממך, כמו אימא שמקבלת תענוג מהילד שמחייך אליה.
מהו הסדר הנכון של העבודה כדי להגיע לאמונה למעלה מהדעת? הסדר הנכון תלוי בהכנה שלנו. לא בזמן שאנחנו נמצאים בקשר עם הבורא אנחנו יכולים ליהנות לו, אלא במידה שאנחנו מוכנים לפני כן ורוצים להיות מחוברים עם החברים שלנו. אל תחשבו שזה דבר קל ומגיע מעצמו, זה דבר עקרוני חשוב מאוד. כשנתחבר עם החברים עלינו לחטט במרכיבי החיבור, איך אנחנו יכולים להיות מקושרים יותר ודבוקים אליו.
כל אדם, כל בהמה, כל ציפור, כל דג – כל מי שמקבל מזון, בריאות, הרגשת חיות – מברכים את הבורא. הם עושים זאת בלי מודעות ולכן הם לא טועים, אנחנו יכולים לטעות וטועים כל הזמן, לכן עלינו לעשות זאת בצורה מודעת.
תתפללו, זה מה שחסר לכם. תפתחו את הסידור ותתחילו להתפלל, לא חשוב עד כמה כל אחד מבין או לא מבין, תתפללו ותרגישו שאתם הולכים בקשר לבורא.