הבעיה שלנו היא למצוא נוסחה לאיזון הנכון בין קבלה והשפעה. ברוחניות אין לנו מה להשפיע, אלא רק לקבל, בכוונה על מנת להשפיע. אך בדרגות שבהן אנחנו עדיין צריכים תיקון, אנחנו פעילים בזה שאנחנו מקבלים ומשפיעים. אני צריך לעשות חשבון עד כמה אני נותן לחברה בכל מה שהיא צריכה, ובזה אני משלים אותה. כל אחד בחברה מקבל מה שהוא צריך כדי לחיות, ואת כל היתר הוא נותן לחברה במה שהיא צריכה. ואם היא לא צריכה הוא לא נותן, רק לפי צורך החברה. הבורא חייב לתת לי עונש לא בצורה ישירה כתגובה לעברה שביצעתי כלפי החברה, כי אם זה היה כך לא היתה לי בחירה, הוא היה מחייב אותי. אתה צריך להשתתף בחברה בקבלה ובהשפעה, לא כי בקבלה אתה מקבל, אלא כי בזה שאתה מושך אתה עוזר לגוף, ובלי זה הגוף לא יהיה שלם. עליך להשתדל לפתוח את הלב לחברים כשהם רוצים לתת לך. מי שלא יודע לקבל בטוח לא יודע לתת. כוח הקבלה נמצא בכל דומם, צומח, חי ומדבר. את כוח ההשפעה אנחנו צריכים לשאוב מהטבע, ולאזן בעזרתו את כוח הקבלה. ואז הכל יבוא לאיזון ויהיה שלום בעולם.