שיעור בוקר 08.03.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך א', עמ' 34,

מאמר "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח"

קריין: ספר "כתבי רב"ש" כרך א', עמ' 34, מאמר "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח".

לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח

תשמ"ד - מאמר י"ד
1984 - מאמר 14

"לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם" (פסחים מ"ט), שפירושו, שכל הרכוש, שרכש ע"י היגיעה שלו, את הכל ימכור, היינו את הכל יתן ועל הכל יוותר, ויקח תמורתו בת תלמיד חכם. משמע מכאן, שאם הוא לא לוקח בת תלמיד חכם, כל היגיעה בתורה ומצות, שנתן כל ימי חייו, אין בזה שום שלימות. ורק אם ישא בת תלמיד חכם, אז יזכה לשלימותו. ולכן אמרו חז"ל, שימכור את כל מה שיש לו, היינו שכדאי למכור הכל בשביל בת תלמיד חכם. לכן צריכים להבין מה זה ענין של בת תלמיד חכם.

הנה אאמו"ר זצ"ל אמר "תלמיד חכם" היינו מי שהוא תלמיד של חכם, היינו שלומד מהחכם, אז הוא נקרא "תלמיד". ו"חכם" נקרא הקב"ה, שמידתו היא רק להשפיע. ומי שלומד ממנו מידת השפעה, הוא נקרא "תלמיד חכם", משום שלומד ממנו את מדת השפעה.

ובזה נבין מה שאמרו חז"ל "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם". היינו, שכל היגיעה שנתן בתורה ועבודה, יתן, ויקבל תמורת זה שכר של קנין השפעה.

זאת אומרת, שיקבע בלבו טבע חדש, במקום זה שיש לו מצד הטבע רצון של אהבה עצמית, יקבל עכשיו טבע שני, שהוא רצון להשפיע. היינו שכל מחשבה, דיבור, מעשה שלו יהיו רק בעל מנת להשפיע לה', כי זה כל האדם. היינו שרק לדרגה זו האדם צריך להגיע, כי רק הכלים אנו צריכים להשיג. מה שאין כן השפע, שהוא מילוי הכלים, זה בא מצד הבורא, כי יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק. לכן רק כח השפעה חסר לנו.

ובזה יש לפרש מה שכתוב בזהר (פנחס דף ע"ח אות רי"ח) "אם זכו ישראל, היה יורד כמו אריה של אש לאכול הקרבנות. ואם לא זכו, היה יורד שם כמו כלב של אש". ידוע, שאריה מרמז על חסד, שהוא בחינת ימין של המרכבה. "אם זכו", שזכות היא בחינת זך, היינו השפעה, אז מראים לנו מידה כנגד מידה, שגם מלמעלה היתה בא בחינת אריה, היינו מידת החסד היתה מתפשטת לתחתונים, אז היה השפע מרובה עבור התחתונים.

"ואם לא זכו", היינו שלא היו עוסקים בהשפעה אלא רק באהבה עצמית, אז גם מלמעלה היתה נמשכת בחינת כלב. שענין "כלב" מרמז, כמו שכתוב בזהר על הפסוק "ולעלוקה שתי בנות דצווחין ככלבא, הב לן עותרא עלמא דין, והב לן עותרא דעלמא דאיתו". זאת אומרת, שתי בנות, שצועקין כמו כלב, תן לנו עושר של עולם הזה, ותן לנו עושר של עולם הבא, שכל ענינו הוא רק לקבל ולא להשפיע. לכן גם מלמעלה מראים לנו, שאין יכולים להשפיע שפע למטה, שזה נקרא "מידה כנגד מידה".

היוצא מזה, שעיקר עבודתינו היא רק לזכות להשיג כלים מוכשרים לקבלת השפע, שהם כלים דהשפעה. לכן האדם צריך לרכז את כל יגיעתו רק לדבר אחד, הנקרא "כלים דהשפעה". וזה יהיה כל שכרו, מה שהוא רוצה להשיג מתורה ומצות, שעל ידי זה הוא יגיע לדביקות ה', שזוהי תכליתו של האדם, שיזכה להגיע לדביקות ה'.

וכמו כן אנו רואים בדברי הזהר, שאמרו על פסוק "וחסד לאומים חטאת, כל טובו דעובדין לגרמייהו עובדין", שפירושו, שכל החסד, היינו המעשים של השפעה שהם עושים, אין כוונתם בעמ"נ להשפיע, אלא כוונתם היא לצורך עצמם. זאת אומרת, שיקבלו עבור זה תמורה, אחרת אין הם מסוגלים לעשות מעשים של השפעה.

מה שאין כן עם ישראל, הם כן מסוגלים לעשות מעשים של השפעה. ויש להבין, מהי הסיבה שעם ישראל כן הם מסוגלים לעשות מעשים של השפעה. וגם יש להבין, כפי מה שאנו שומעים מאנשים שנעשו לדתיים, שאומרים, כי מטרם שנעשו לדתיים הם היו יותר מסוגלים לעשות מעשים בעמ"נ להשפיע. מה שאין כן אח"כ, היינו לאחר שנעשו לדתיים, אז יותר קשה להם לעשות מעשים של השפעה.

בכדי להבין את הנ"ל, יש לזכור את הכלל מה שידוע לנו, שהאדם הנקרא "נברא" הוא רק בזה שיש בו רצון לקבל, כי זה נקרא "נברא יש מאין". נמצא לפי זה, מצד הטבע אין הוא מסוגל לעשות שום מעשה של השפעה, אם הוא לא יקבל תמורת זה איזה שכר. והשכר לא מוכרח להיות דוקא שמקבל איזה דבר עבור היגיעה. אלא יכול להיות אם הוא מקבל איזה הרגעה. זאת אומרת, אם נתעוררה בו איזו רחמנות על השני, והמצפון שלו לא נותן לו הרגעה, אלא עד שמוכרח לעזור להשני, גם זה נקרא "תמורה". אבל סתם לעשות איזה דבר להשני בכדי שהשני יהנה, אז הוא אומר לעצמו, מה יהיה לי מזה.

מה שאין כן עם ישראל בסגולת תורה ומצות הם יכולים להשיג טבע שני. היינו, במקום הטבע שנולדו עם רצון אך לקבל, יקבלו טבע שני, שהוא עושה עכשיו מעשים רק בעמ"נ להשפיע. וזה השיג על ידי התו"מ, שהם הכניסו לו ניצוצי השפעה, שמביאים לו הרגשה, שיהיה לו רצון להדמות לשורשו. מה שאין כן בלי תורה ומצות אין אדם יכול לצאת מצד הטבע שלו, שהוא רצון לקבל אך לעצמו, ולא מסוגל לעשות שום מעשה של השפעה בלי תמורה.

ובזה נבין מה שאלו, שחוזרים בתשובה אומרים, שמטרם שחזרו בתשובה, היה להם יותר כח לעשות מעשים של השפעה. מה שאין כן אח"כ, שנעשו לדתיים, הם מרגישים שיותר קשה להם לעשות מעשים של השפעה.

יש להשיב על זה כמבואר בהקדמה לספר הזהר (אות כ"ט, ל') שכותב שם וזה לשונו "...כי מעת לידתו אין לו רצון לקבל אלא לגשמיות בלבד. ולפיכך, אף על פי שהשיג הרצון לקבל המופרז מטרם י"ג שנים, אינו עוד גמר גדלותו של הרצון לקבל. ועיקר גדלות הרצון לקבל מצוירת רק ברוחניות. כי למשל, מטרם י"ג שנים חשק הרצון לקבל שלו לבלוע כל העושר והכבוד שבעולם הזה הגשמי, אשר גלוי לכל, שהוא בעדו עולם שאינו נצחי, המצוי לכל אחד רק כצל עובר חלף ואינו. מה שאין כן כשמשיג הרצון לקבל המופרז הרוחני, הרי אז הוא רוצה לבלוע להנאתו כל הטוב והעושר שבעולם הבא הנצחי, שהוא בעדו קנין עדי עד ולנצחיות. הרי שעיקר הרצון לקבל אינו נגמר אלא ברצון לקבל רוחניות".

היוצא מזה, מטרם שנעשים לדתיים היה להם רצון לקבל הגשמי, שהוא עוד לא כל כך גדול, לכן היה בהם יותר כח לעשות מעשים של השפעה. מה שאין כן כשנעשים לדתיים, שהרצון לקבל נתגדל עם רצון לקבל על רוחניות, אז ממילא נעשה יותר קשה, מסיבת שיש עכשיו להרצון לקבל יותר כח, מכפי שהיה להם רק רצון לקבל גשמי. לכן מטרם שנעשו לדתיים, היה להם קצת כח למעשים של השפעה. מה שאין כן כשנעשו לדתיים, שהשיגו רצון לקבל הרוחני, לכן עכשיו יותר קשה להם לעסוק בעניני השפעה.

אי משום זה, לא להגיד שהם נעשו עכשיו יותר גרועים, או להגיד שהדתיים הם יותר גרועים, משום שיותר קשה להם לעשות מעשים של השפעה. אלא הרצון לקבל הוא נעשה יותר גדול, לכן יותר קשה להתגבר עליו. למשל, מקודם שהשיג רצון לקבל רוחני, היה הרע שלו שלושים אחוז. ואח"כ, כשהשיג את הרצון לקבל הרוחני, אז הרע שלו קבל עוד שבעים אחוז. לכן הוא צריך עכשיו לכוחות יותר גדולים, שיוכל להתגבר עליו.

אבל לא לומר, שעכשיו הוא הלך עם הכוחות שלו יותר אחורה. אלא להפוך, עכשיו הוא צריך רק לעשות סגולות, איך לנצח את הכוחות הרע שהשיג. והסגולות לזה הן קיום תורה ומצות על הכוונה ש"המאור שבה יחזירו אותו למוטב".

נמצא לפי זה, שהלך קדימה והשיג עוד רע בכדי לתקנו. אבל כל התחלות קשות, לכן הוא חושב שנעשה עכשיו יותר גרוע. אלא הוא צריך לדעת, שכל פעם נותנים לו יותר רע לתקן, עד שיזכה לתקן הכל."

שאלה: הוא כותב שכדי להתחתן עם בת חכם צריך למכור את הכול, למה למכור ולא למסור?

כדי לשלם את מה שדורשים עבורה.

תלמיד: ומה הוא מקבל?

הוא מקבל כסף או מה שמקובל לשלם בו, כדי לקנות אישה צריך לשלם.

תלמיד: מדובר על העולם הזה?

כן, בעולם הזה. קח לדוגמא את הבדואים ותבדוק איך הם מתחתנים, הם באים למשפחה שיש לה בחורה ורוצים לקנות אותה.

תלמיד: ומה זה מלמד אותנו בדרך הרוחנית?

"אישה" נקראת מלכות, כדי שיהיו לך כלים כאלו אתה צריך לשלם עבורם, לעבוד כמה שנים או להביא משהו.

תלמיד: כשהוא כותב שמי שנעשה דתי יותר קשה לו יותר להשפיע, מה הוא המצב הזה שנקרא דתי?

אדם שנעשה דתי, ככל שהוא נעשה יותר שייך להשפעה, יותר קשה לו להשפיע, כי הוא צריך להתגבר גם על הכלים דהשפעה שהוא צריך לקנות, לקבל, כדי שהם יהיו בעל מנת להשפיע.

שאלה: הוא אומר שאם אני עושה מעשים של השפעה על ידי תורה ומצוות נכנסים בי ניצוצים של השפעה, מה זה ניצוצים של השפעה בעבודה?

שמתגלים לך כבר קצת כוחות השפעה אמיתיים שישנם ברוחניות.

תלמיד: וזה נעשה על ידי המאמצים לחיבור ודרישה מהבורא לגלות לנו את התכונה של האהבה וההשפעה?

כן.

שאלה: רב"ש נותן מדד לרצון לקבל ומציין אותו באחוזים, כאשר אדם נמצא מחוץ לרוחניות הוא מקבל 30% רצון לקבל לעומת אדם שאדם שנמצא ברוחניות ומקבל 70%, ויכול להגיע גם ל-100%. מה אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע ל- 100% רצון לקבל כך שבסופו של דבר הכוונה היא לתקן ולהעביר את זה לעל מנת להשפיע? תוכל לתת לנו עצה איך אנחנו יכולים לעורר את המאור המחזיר למוטב שיגביר בנו עוד את הרצון לקבל שלנו כך, שבסופו של דבר נגיע להשפעה?

צריך לקיים את מה שכתוב בתורת בעל הסולם ורב"ש ואז נגיע, נתחיל לגלות למה הם התכוונו.

תלמיד: תוכל יותר להרחיב?

חיבור ותפילה לבורא שיעזור לנו להעלות את עצמנו מעל הרצון לקבל, זה מה שאנחנו צריכים.

שאלה: הוא כותב כך, אם זכו יורדים כמו אריה, אם לא זכו יורדים כמו כלב. מה צריך לעשות בשביל להיות אריה ולא להיות כלב?

אנחנו צריכים לדעת באיזה מצב אנחנו נמצאים כלפי האיחוד, החיבור, הדבקות, עד כמה אנחנו צריכים להשתדל לשלם עבור הדבקות שאנחנו רוצים להשיג. כאן כל השאלה שלנו, במה אני צריך לשלם, זאת אומרת מה חסר שאני צריך לתת.

תלמיד: ביחס למה אני מודד, ממקם את עצמי בצורה אובייקטיבית?

במה שאני נמצא, מה אני יכול לקחת מעצמי ולמסור לחברה, לבורא, עד כמה אני מוכן כדי לקנות מהם כלים דהשפעה.

שאלה: הוא כותב "ובזה נבין מה שאלו, שחוזרים בתשובה אומרים, שמטרם שחזרו בתשובה, היה להם יותר כח לעשות מעשים של השפעה. מה שאין כן אח"כ, שנעשו לדתיים, הם מרגישים שיותר קשה להם לעשות מעשים של השפעה." הוא אומר כך, לפני שהתחלתי ללמוד את חכמת הקבלה היה לי יותר כוח לעשות עבודה רוחנית, אבל לאחר שהתחלתי הכוחות עזבו אותי.

יכול להיות.

שאלה: מי הם הדתיים עליהם הוא כותב במאמר?

דתי, הוא מי ששומר תורה ומצוות.

תלמיד: מה זה אומר?

זה אומר שהוא מתפלל, מניח תפילים, משתדל לשמור את עצמו מעין רעה.

תלמיד: אתה מדבר על עבודה חיצונית?

מה זה חיצונית?

תלמיד: ללכת לבית כנסת כל בוקר, להניח תפילין, להתפלל תפילת שחרית, מנחה, ערבית?

כן.

תלמיד: אז איפה העבודה הרוחנית? הוא כותב כך, "אלה שחוזרים בתשובה אומרים, שמטרם שחזרו בתשובה, היה להם יותר כח לעשות מעשים של השפעה." איזה מעשי השפעה עשו?

היו עושים משהו, למשל, נותנים צדקה.

תלמיד: לאחר מכן הוא כותב, "מה שאין כן אח"כ, שנעשו לדתיים, הם מרגישים שיותר קשה להם לעשות מעשים של השפעה." למה זה קורה בצורה הפוכה כזאת?

עכשיו זה קשה, כי הם רוצים להגיע ולעשות את מה שהם קראו בספרים שצריכים להגיע אליו.

תלמיד: וזאת עבודה שונה לחלוטין.

כן.

שאלה: הוא כותב שהעיקר זה להשיג כלים דהשפעה שהרצון לקבל לא נגמר אלא ברצון לקבל רוחניות. מה ההבדל בין רצון לקבל רוחניות לבין כלים דהשפעה?

רצון לקבל רוחניות, זאת אומרת שהוא רוצה לקבל קשר לכלים דהשפעה, למחשבות להשפיע, יכולת להתקרב לאחרים, וכך הוא רוצה להתקדם.

תלמיד: כלים דהשפעה זה סוג של רצון לקבל?

כלים דהשפעה הן פעולות למיניהן, יכול להיות להשפיע, יכול להיות לקבל, יכול להיות לא לעשות כלום, אבל שהכוונה שלו תהיה להשפיע לזולת.

תלמיד: כלים דהשפעה היא הכוונה?

כן.

תלמיד: אז מה זה נקרא רצון לקבל רוחניות?

על ידיו הוא רוצה להתקדם ברוחניות.

תלמיד: אבל זה עדיין נקרא רצון לקבל.

זה נקרא רצון לקבל, אבל מה הוא רוצה לקבל? הוא רוצה לקבל יותר יכולת להשפיע.

תלמיד: מה מבדיל את זה מרצון לקבל רגיל, כי זה בכל זאת עדיין רצון לקבל.

הכוונה שלו, מה הוא רוצה על ידי המעשה.

תלמיד: איך הכוונה מתחילה להשתנות באדם, איך הוא מתחיל לשים כוונות על המעשים? איך זה מתחיל לקרות בפועל מציאות?

תלוי עד כמה הוא נמצא בחברה שרוצה להגיע לתכונות ההשפעה. מודדים את האדם לא לפי כמה הוא מקבל או נותן, אלא לפי כמה שיש לו כוונות לתת.

תלמיד: כשאתה מסתכל על אדם, איך אתה יודע למדוד את הכוונות שלו?

אני לא יודע, לכן זה נקרא תורת הנסתר.

תלמיד: אבל אמרת שמודדים את האדם לפי הכוונות שלו לתת, איך מודדים את זה?

האדם בעצמו בודק את עצמו.

שאלה: הוא כותב "לעולם ימכור אדם את כל מה שיש לו". מה יש לאדם?

כל הכוחות, כל הדעות, כל הרצונות, המחשבות, התקוות, כל מה שיש לו, שיפטר מהכול ויידע שרק דבר אחד הוא צריך, כוח להשפיע.

תלמיד: איפה אני משלם את זה, בעשירייה?

משלם בכל העולם, או בעשירייה או כלפי הבורא, לא חשוב איפה, מעצמו.

תלמיד: אדם מחליט במה הוא צריך לשלם, או שהתשלום נקבע מלמעלה?

הבורא שולח כל מיני הזדמנויות, והאדם לפי יכולתו בוחר מה עליו לעשות.

תלמיד: זה כשהוא בא לקנות את זה, כוח ההשפעה זה משהו משתלם? כי זה נשמע שהוא מוכר הכול תמורת משהו ששווה לו.

זה לא בפעולה אחת, זה בסדרת פעולות.

שאלה: איך הוא לא מבלבל את עצמו שיש לו כוונות להשפיע? מה הבדיקה?

הבדיקה, שמה שהוא עושה, זה רק לטובת הזולת.

תלמיד: אז הוא נותן פה דוגמה יפה כזו, שאדם יש לו רחמנות על הזולת אז מטעם המצפון הוא הולך למלא את הזולת כדי למלא בעצם את המצפון שלו, להרגיע אותו.

זה לא נקרא לטובת הזולת, זה לטובת המצפון.

תלמיד: אז איך אדם מברר את זה באמת?

זה רק האדם יודע לעשות, ולא מישהו מהצד. הוא רואה, הוא מבין, הוא מרגיש, הוא מודד איזו הזדמנות יש לו ומה הוא רוצה לעשות. ואז מקבץ כוחות כדי לעשות פעולות השפעה.

תלמיד: ואיך הוא מזהה מכל ההזדמנויות שנפתחות לו, מה ההזדמנות הכי אפקטיבית?

במה שהוא מרגיש שהוא נמצא בפחות מחשבה על עצמו.

תלמיד: כלפי מה?

כלפי אותו הזולת שהוא רוצה בטובתו.

תלמיד: הרבה פעמים אנחנו מגדירים את העבודה שלנו שהמעגל הראשון של הזולת שלנו זה העשירייה, זה יהיה נכון להגיד שאנחנו קודם כל צריכים לבדוק את עצמנו כלפי הזולת הזה?

כן.

תלמיד: אז כלפי הזולת הזה אני צריך לבדוק את עצמי שהכוונות שלי הן לטובתם.

כן.

שאלה: אני צריך לתת לחברים שלי דוגמה לחיבור, לחשיבות הרוחניות, אבל אני גם צריך להשתפר בדרך שלנו, אני חושב שאם אני מתקדם, אני צריך גם להיות יותר טוב בדוגמאות שאני נותן. אבל אני גם נעשה יותר גרוע. האדם נעשה יותר עבה, יותר קשה. איך הוא מצליח לתת דוגמה טובה לחברים?

הוא משתדל באותם הכוחות שיש לו, הרצונות, ההזדמנויות, להראות שהוא נמצא בהשפעה.

שאלה: זאת בדיוק הנקודה, אני יכול לתת דוגמה של מסירות, של התמדה, של חריצות, אבל מה זה דוגמה רוחנית? אני רוצה לתת לחבר שלי דוגמה שתעורר לו את החשיבות לרוחניות. לא שיראה, "אה, הנה הוא חרוץ, הוא תלמיד, מגיע לפגישות עם חברים", איך נותנים דוגמה רוחנית?

רוחניות אי אפשר לראות, כי זה הכול בכוונה, שאתה נמצא עכשיו בכוונה בעשייתך שאתה רוצה הכול לטובת החבר. אז זו מחשבה.

תלמיד: והחבר ירגיש שאת הכוונה הזו?

יכול להיות כן, יכול להיות לא, אבל מדובר עליך.

תלמיד: אנחנו מרגישים שהרב נותן דוגמה רוחנית, וזה בהרגשה. ואנחנו רוצים ללמוד מזה. איך נותנים דוגמה רוחנית לחשיבות רוחנית, לא גשמית, לא שהוא חרוץ, הוא מתמיד, הוא מסור, אלא שיש פה הרגשה אחרת?

אתה לא יכול להעביר הרגשה רוחנית מאדם לאדם, זה תלוי בכלים של האדם.

תלמיד: אני כנותן הדוגמה, איך אני נותן את הדוגמה שתעורר את החבר לרוחניות הכי נכון?

ככל שאתה יכול אתה צריך לעשות את זה, וככל שהחבר יכול לתפוס, להרגיש את זה, הוא ייקח את זה. זה הכול.

שאלה: מה הופך מעשה למעשה השפעה?

הכוונה שרוכבת על המעשה.

תלמיד: גדילת הרצון לקבל עושה את זה יותר קשה להיות בכוונה על מנת להשפיע, או יותר קל?

גדילת הרצון לקבל היא עושה מעשה יותר גדול כעיקרון.

תלמיד: אבל לאדם עצמו זה נהייה יותר קשה לעשות את המעשה הזה, כי הרצון שלו מתנגד, או שלא בהכרח?

יכול להיות שאדם לא מרגיש את זה אבל בדרך כלל כן, זה גדל.

תלמיד: ומה נותן לו את הכוח להתגבר על הרצון שגדל?

כי הוא מאוד רוצה להפוך אותו לעל מנת להשפיע.

תלמיד: כתוב שעם ישראל יכולים לעשות מעשים של השפעה. מה הכוונה, "עם ישראל"?

אותם אנשים שהם רוצים להפוך את הכוונה שלהם מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, הם נקראים "עם ישראל".

תלמיד: יש לזה קשר לקבוצה פיסית או שזה מצב פנימי של אדם?

מצב הפנימי.

שאלה: כתוב "נמצא לפי זה, שהלך קדימה והשיג עוד רע בכדי לתקנו. אבל כל התחלות קשות, לכן הוא חושב שנעשה עכשיו יותר גרוע." אז בן אדם חושב שהוא נעשה יותר גרוע, אבל בפועל יש לו גם חלק טוב שגדל.

כן.

תלמיד: הוא לא מרגיש את החלק טוב?

הוא מרגיש את החלק הטוב אבל החלק הרע גדל כל פעם יותר ויותר ולכן נראה לו שנעשה יותר ויותר גרוע.

שאלה: הוא כותב שאדם חושב שהולך אחורה אבל בעצם הכול הפוך, והוא צריך לעשות כל מיני סגולות על מנת לנצח את הרע שהשיג. סגולות אנחנו מבינים שזה בתוך העשירייה, ואחר כך הוא כותב שכל ההתחלות גם קשות. איך אנחנו קופצים על החלק הזה? כי הרי יש לי עשירייה, יש לי עכשיו את הכוח הכי חזק שנמצא במציאות הזאת, אז למה ההתחלה עדיין קשה? איך אנחנו עוזרים זה לזה שלא תהיה התחלה קשה, או שיהיה יותר קל להתגבר?

זה תמיד יותר קשה, עם כל רצון ורצון שמתגלה שעליו אתה צריך לקבוע את עבודתך על מנת להשפיע זה תמיד יותר קשה כי כל רצון הוא יותר גדול.

תלמיד: אבל יש לי עשירייה עכשיו.

גם קודם הייתה לך עשירייה.

תלמיד: אז איך אני עובד איתם נכון? מה, זה סתם איזה מוצג על המדף?

אתה מתאר לעצמך שאתה הולך יחד איתם, שאתה עושה את זה בשבילם ושאתה מקבל מהם כוחות לפעולה הנוכחית וכך אתה מתקדם. אז ודאי שכל פעולה היא יותר גדולה, יותר קשה, יותר משמעותית אבל אין ברירה, כך אנחנו מתקדמים.

תלמיד: אז מה זה נקרא שאני בעצם מתקן את הרע שבי?

שכל פעם שאתה מגלה את עצמך, אתה מגלה שהרצון שלך הוא יותר גדול ואולי יותר ערמומי, ואז אתה צריך לקבץ כוחות כדי שהרצון הזה לא יפריע לך להגיע למעשה השפעה.

תלמיד: עם כל מה שאמרת, ועם זה שיש לי עשירייה, איך אני עכשיו בא ומתקן את הרע? זיהיתי שגדל הרע הערמומי שלי והתפתח.

עכשיו אתה צריך מעליו לקבל כוח, כדי שעל אף שהוא התגלה יותר גרוע, אתה הופך אותו לעל מנת להשפיע.

תלמיד: האם אני צריך לחשוב מה אני יכול לתת להם?

כן.

תלמיד: וזה ההיפוך.

כן.

שאלה: הוא כותב כאן ש"היוצא מזה, שעיקר עבודתינו היא רק לזכות להשיג כלים מוכשרים לקבלת השפע, שהם כלים דהשפעה". איזה מאמצים יאפשרו לבנות כלים שמוכשרים לקבלת השפע?

מאמצים בחיבור בינינו, בעזרה הדדית, בתמיכה הדדית, זה מאוד חשוב. אין יותר חשוב מזה שאדם רואה שהקבוצה שלו משתוקקת להיות קדימה, כולם מכוונים למטרה, ובמטרה כולם מתחברים יחד ויחד דבוקים בבורא. זה סוחף את האדם, זה דוחף אותו קדימה, זה מושך אותו לתוך הקבוצה. אנחנו צריכים להראות זאת זה לזה.

שאלה: האם להיות דתי זה יכול להיות שלב לפני לשמה?

מה הכוונה להיות דתי?

תלמיד: שמקיים את מה שכתוב כאן.

לא הייתי חושב על זה בכלל. העיקר בשבילנו להיות קשורים בינינו ולעזור זה לזה להרגיש שאנחנו נמצאים בסירה אחת.

שאלה: אם אני מכניס את החברים אל תוך הרצון שלי, שזה יהיה למענם, האם זו כוונה מתוקנת?

כנראה שכן.

תלמיד: אבל זה מאוד לא נעים, לכן צריך לבקש מהבורא על התיקון הזה, כי לבד קשה לבצע את זה.

אני חושב שצריך לבקש מהבורא שייתן לנו אפשרות להימצא בכוונה אחת.

שאלה: כתוב במאמר שכל הזמן גדל הרצון לקבל, הוא נהיה יותר ערמומי. באיזה רגע עלינו למכור את כל מה שיש לנו ולשאת בת תלמיד חכם?

מהתחלה. כל פעולה שלנו, כל רצון שלנו, אנחנו צריכים לבדוק האם הוא מתאים להיות דומה לבורא. רק אחרי שאנחנו מתחילים לעבוד על כל רצון ורצון, לתת לו צורה שדומה לבורא, אז אנחנו מתחילים לנוע קדימה.

תלמיד: מה זה אומר שאני נותן לרצון צורה שדומה לבורא? נגיד שמתגלה בי רצון, מצב כלשהו, אני רואה שהוא לא רוחני וזה מושך אותי לצד מסוים, איך לתת לזה צורה רוחנית?

אני לוקח את הרצונות שלי ומתחיל לבדוק אותם, עם איזה רצונות אני יכול לפעול בהשפעה לחברים, לקבוצה, ובכלל לזולת ולבורא, רצונות כאלה אני מתחיל לתקן, להשוות להם צורה של השפעה. ורצונות שאני בינתיים לא יכול לעשות את זה איתם, אותם אני משאיר בצד.

תלמיד: איך נכון למכור את כל מה שיש לך?

זה תלוי במידה שבה אתה מרומם את תכונת ההשפעה, את ההתקרבות לבורא, מעל לתכונת הקבלה.

שאלה: אנשים שמגיעים לחיי, האם אפשר להגיד שהם מתקנים אותי או שאני מתקן אותם?

הם עוזרים לך להיתקן ואתה עוזר להם להיתקן, זה הדדי.

תלמיד: האם זה חמישים חמישים?

כן.

שאלה: כתוב כאן, שאם הוא לוקח בת של תלמיד חכם, אז הוא זוכה לשלמות. מי זאת בת של תלמיד חכם, ואיך לוודא שהיא בת של תלמיד של חכם ולא בת של מישהו אחר?

"בת של תלמיד חכם" פירושו רצון שמביא את האדם בצורה ברורה לבורא.

תלמיד: איך להבין שהיא בת של תלמיד חכם?

זה תלוי במאמצים שלך בלימוד, בקשר עם החברים.

שאלה: אדם התקדם כדי לתקן יותר רע, אבל כל ההתחלות קשות. איך להתגבר על כל ההתחלות הקשות?

רק על ידי חיבור עם החברים, שכל אחד יכול לקבל משם דוגמה וכך להתקדם, אחרת יהיה לו קשה מאוד.

שאלה: כתוב, "היינו שכל מחשבה, דיבור, מעשה שלו יהיו רק בעל מנת להשפיע לה', כי זה כל האדם". אם המחשבה קודמת למעשה, איך המחשבה הופכת למשפיעה ולא מקבלת בזמן שיש מחשבות רעות?

על ידי הכוונה, שאני רוצה על ידי המחשבה, על ידי הפעולה שאני עושה להתקדם למטרת הבריאה.

שאלה: פעולה שמתחילה עם הכוונה להשפיע לזולת מביאה הרבה פעמים לתענוג בסופה. מה אנחנו צריכים לעשות עם התענוג הזה? האם התענוג הזה מבטל את הכוונה שהייתה בתחילת הפעולה?

גם אותו אנחנו מכוונים לטובת הזולת.

שאלה: שמעתי ממך פעמים רבות "לא להיות חכם". מה רע בלהיות חכם?

כי חכם כל הזמן מחפש דרכים לא לבצע את הפעולה שעומדת לפניו, השפעה. לכן הכי פשוט מאותו רצון שמתגלה בנו, ממנו לגדול.

שאלה: האם האדם יכול להשיג השפעה מבלי להיות אגואיסט?

לא. קודם כל אין אדם שהוא לא אגואיסט. ואם הוא רוצה להיות יותר בהשפעה, אז הוא צריך מקודם להיות יותר אגואיסט, ואז לזהות את האגו המופרז שלו ולתקן אותו. רק בצורה כזאת אנחנו עולים.

שאלה: מה זה אומר "למכור"?

להחליף.

תלמיד: מה יש לאדם להחליף? מה הוא יכול לתת?

משהו שיש לו.

תלמיד: מה יש לאדם שהוא יכול להחליף ברצון להשפיע?

יש לו איזה רווח ברצון לקבל שלו, ואז הוא מחליף אותו לרווח ברצון להשפיע - כוח, הבנה, משהו.

תלמיד: כשאדם עומד מול המלך, הוא מרגיש שהוא בערום וחוסר כל. אין לו מה לתת בעד התכונה הזאת, והוא מרגיש שהוא לא ראוי לה. איך הוא יוצא מזה שאין לו כלום לתת והוא בכל זאת רוצה תכונת השפעה? כשאני נמצא במצב הזה שאני מרגיש בערום וחוסר כל, מה אני בעצם מוכר?

אתה מוכר את הרצון שלך, לא חשוב מה אתה מוכן לעשות, רק כדי לקבל את תכונת השפעה.

תלמיד: כשאדם נמצא במצב שהוא בערום וחוסר כל, כמו שראינו ב"תפילת העני", והוא רוצה להשיג או תכונת השפעה או להתכלל איכשהו בצורה הזאת, איך הבורא מקבל את התפילה הזאת שהוא ייתן לו משהו? מה האדם יכול לעשות כדי כן לתת משהו?

האדם רוצה להפטר מקצת רצון לקבל ולהחליף אותו לרצון להשפיע, אז ברור לו וברור בעצם לכולם מהי הפעולה הזאת שהבורא מחליף לו. למשל נותן דוגמה, לא חשוב מה.

תלמיד: אדם שמרגיש במצב הזה שאין לו כלום לתת ולא מגיע לו, אבל הוא צריך לתת משהו. מה הוא כן נותן?

את הרצון שלו.

תלמיד: את הרצון שלו למה?

רצון. שמסך כל הרצונות שלי אני נותן איזשהו רצון לביצוע לטובת הבורא.

תלמיד: למרות שאני מרגיש שאין לי כלום לתת?

זה כמו שיש לך עשרים וארבע שעות ביממה, אתה חותך משם שעתיים ואתה מקדיש אותן לבורא.

שאלה: הוא מתאר כאן שלושה מצבים. אומות העולם זה רק קבלה לעצמו, ישראל זה השפעה בגשמיות והשפעה ברוחניות. איך אתה עובר ממצב של אומות העולם למצב של ישראל?

בקבוצה.

תלמיד: הרי הכול בתוכנו.

אדם שמתקיים בחברה נכונה, ומרגיש שהוא רוצה להיות כמו אנשים מתקדמים, אז הוא עושה פעולות, הוא מסתכל עליהם ולומד מה שהם עושים.

תלמיד: האם יהיה נכון לומר שהמעבר ממצב של אומות העולם למצב של ישראל יותר קשה ממעבר בין ישראל בהשפעה בגשמיות לישראל בהשפעה ברוחניות.

קשה או לא, זה תלוי למי ואיך.

שאלה: אדם דתי בודק את עצמו כל היום כלפי החיצוניות, לפי סדר התפילה שלו, לפי כל הפעולות החיצוניות שאחרים עושים. איך אנחנו במשך היום יכולים לכוון את עצמנו הכי נכון ולדעת שאנחנו נמצאים בכיוון הנכון?

רק על ידי בדיקה עצמית.

תלמיד: מה זאת בדיקה עצמית? מה אני צריך לבדוק עם עצמי כל היום?

האם המחשבה שלי היא על החברים ועל כללות הבריאה, ושבכל אלה אני מכוון לבורא שימשוך אותנו, יעזור לנו להיות מכוונים אליו.

תלמיד: זאת אומרת, אנחנו כל היום צריכים לממש את המחשבה שלנו "ישר-אל"?

כן.

שאלה: יש את המאמצים של האדם לעשות כוונה, אבל את הכוונה הבורא נותן לאדם. לצורך הדוגמה, נניח יושבים בשיעור ולא עושים כוונות, פתאום מתחילים להתפעל מהשיעור ולהרגיש הרגשת מילוי, הייתי קורא לו מילוי רוחני. האם יש קשר בין המאמץ שהאדם עושה כדי לרכוש את תכונת ההשפעה לבין זה שהוא מקבל את תכונת ההשפעה?

אני לא מבין מה הקשר בין מה שאמרת קודם לבין מה שאתה שואל עכשיו.

תלמיד: האם כשאדם עושה מאמצים בשיעור שהפעולה תהיה בעל מנת להשפיע, זה עדיין לא נחשב שהוא המשפיע?

זה לא שייך לטקסט שלומדים בשיעור. הוא רוצה להיות קשור עם החברים כדי להשתתף איתם בכוונת ההשפעה זה אל זה. לכך אתה מתכוון?

תלמיד: אני מתכוון לכך שהאדם צריך לרכוש כוונה על מנת להשפיע. כדי לרכוש כוונה על מנת להשפיע, הוא צריך לראות עם איזה רצונות הוא יכול לעבוד, ועם איזה רצונות לא. הוא זיהה רצון שאתו הוא יכול לעבוד ומתחיל לעבוד עמו, במאמצים לכוון אותו בעל מנת להשפיע. זה עדיין לא נקרא שהוא רכש את תכונת ההשפעה? הוא לא גילה את הבורא?

לא.

תלמיד: הוא מתאמץ, הוא רוצה.

כן.

תלמיד: את הכוונה האמתית הבורא נותן לו.

נגיד.

תלמיד: מה ההבדל בין המאמץ בכוונה שהאדם עושה, לבין זה שהוא מגלה את הכוונה? האם גילוי הכוונה זה כמו גילוי הבורא? בגשמיות אני עובד ומתאמץ ומקבל משכורת בסוף החודש. ברוחניות אני מתאמץ עוד ועוד, האם גילוי הכוונה מתגלה בי באופן ישיר למאמץ?

לא. אתה יכול לקבל שינוי כלשהו על המאמץ שלך בעוד יומיים, ובמקרה שונה לגמרי, ואתה לא תדע אפילו, שזה כך או כך.

תלמיד: אבל אני כן ארגיש שקיבלתי כוונה על מנת להשפיע?

אבל היא לא קשורה לאותו המעשה.

תלמיד: אני לא יודע איך לשאול.

אתה מצייר את זה בסדר, אין מה לעשות.

תלמיד: שמעתי בשיחה שלך עם החברים, שאת המילוי הרוחני שלך אתה מקבל מזה שאתה יכול לתת לנו.

כן.

תלמיד: אתה יכול לתאר מהו המילוי הרוחני הזה, ואיך בזה שאנחנו מאפשרים לך לתת לנו, אולי גם אנחנו יכולים לקבל את המילוי שאתה מדבר עליו?

לא, אני לא יכול לתאר את זה, אי אפשר.

תלמיד: אולי לנסות?

לא, אין מה לנסות, אי אפשר. אתה אומר "קיבלת אור, עכשיו תראה לנו".

תלמיד: איך אדע אי פעם שבאמת קיבלתי את האור הזה?

אתה תדע. תדע באותם הרצונות שעל ידם אתה רוצה להשפיע.

שאלה: רב"ש אומר פה "במקום זה שיש לו מצד הטבע רצון של אהבה עצמית, יקבל עכשיו טבע שני, שהוא רצון להשפיע. היינו שכל מחשבה, דיבור, מעשה שלו יהיו רק בעל מנת להשפיע לה', כי זה כל האדם.". "היינו שרק לדרגה זו האדם צריך להגיע, כי רק הכלים אנו צריכים להשיג. מה שאין כן השפע, שהוא מילוי הכלים, זה בא מצד הבורא". איך זה שהשפע הזה לא מכבה את הכלים, כמו כל רצון אחר?

למה היה קודם רצון? פשוט אם השפע לא מכבה את הכלים אז הוא ממלא את הכלים.

תלמיד: כל רצון אחר אנחנו רוצים ואז בא השפע ונכבה הרצון.

כן.

תלמיד: ופה אנחנו עושים יגיעה, האדם מוכר את כל מה שיש לו, והוא רוצה רק להשפיע. כמובן שגם את זה הוא מקבל מהבורא אבל זו בקשה מהאדם. ואז בא המילוי והוא לא מכבה את הרצון הזה. איך זה?

כי האדם לא התכוון למילוי שימלא אותו, הוא התכוון למילוי שהוא ימסור לבורא.

תלמיד: איך זה שהרצון שלו כל כך חזק שהמילוי לא מכבה אותו?

המילוי לא מתאים, אדם רוצה להתמלא לא מהמילוי שהבורא נותן לו, הוא מתמלא מהמילוי שהוא נותן לבורא.

תלמיד: זה מה שהוא רצה לעשות?

כן.

תלמיד: אז הרצון הזה התמלא, הוא אומר "שכל מחשבה, דיבור, מעשה שלו יהיו רק בעל מנת להשפיע".

כן.

תלמיד: אז הינה הוא קיבל את זה, עכשיו כל מחשבה, דיבור, מעשה, הוא רק על מנת להשפיע.

כן.

תלמיד: זהו? נגמר.

מה נגמר?

תלמיד: כמו כל רצון אחר, רצה, קיבל אותו.

כן.

תלמיד: אז מה ההבדל מרצונות אחרים?

רצונות אחרים מתחילים ונגמרים בתוך האדם, והרצון הזה נגמר מחוצה לאדם.

תלמיד: ואז?

ואז האדם מרגיש עד כמה הוא משפיע לזולת, ועד כמה הוא דומה בזה לבורא. להידמות לבורא זו בעצם התוצאה, לא שהוא נתן לזולת בעצמו, אלא כאן המדידה אחרת, עד כמה הוא נעשה דומה לבורא.

תלמיד: אז הוא נעשה דומה לבורא, ומזה יש לו סיפוק?

מזה יש לו סיפוק.

תלמיד: וגם לבורא יש סיפוק, או שהוא מרגיש את זה, כן?

כן.

תלמיד: וזהו, הרצון הזה נגמר, ועכשיו צריך לבוא רצון אחר.

כנראה, כן.

תלמיד: אז מה ההבדל? אם גם עכשיו האדם רוצה לאכול, התמלא, הוא אכל, ובא רצון אחר, מה ההבדל בעצם? מה נשאר מזה, או מה יש בזה שאין ברצון אחר?

בזה שזה רצון דהשפעה, זה רצון שעל ידו האדם השפיע לבורא, הוא התקשר לבורא, הוא נעשה דומה לבורא, הוא נדבק, נכנס לבורא, ונמצא בו במידת השתוות הצורה. ומזה הוא רוצה להמשיך, עכשיו כבר יש לנו מדרגה רוחנית, ומתוך המדרגה הרוחנית הזאת כבר באות לו רשימות אחרות, שדורשות מהאדם להמשיך הלאה.

תלמיד: אבל גם כאן הוא יצטרך להיכנס לנתק, ואז להיכנס למדרגה הבאה.

זה לא חשוב. למה זה חשוב לך נתק, או לא נתק?

תלמיד: טוב, אני צריך לברר את השאלה עוד קצת.

בסדר.

שאלה: אם אני מבין את השאלה של החבר, אז לפעמים אנחנו מציירים שהרצון לקבל על מנת להשפיע, אז אני רק מעביר את התענוג דרכי למישהו אחר, ולכן כאילו הצינור נשאר פתוח ואפשר לקבל עוד ועוד ולהעביר הלאה. זה ציור אחד. והציור השני, שכל רצון לקבל ברגע שהוא קיבל מילוי הוא נכבה, וצריך לחדש אותו.

כן.

תלמיד: אז את הרצון לקבל על מנת להשפיע, צריך לחדש שוב ושוב או שהוא תמידי?

לא, אין תמידי.

תלמיד: אז כמו כל רצון אחר הוא נכבה, וצריך שוב ושוב לייצר אותו.

כן.

שאלה: אנחנו צריכים להשיג את הבורא לנצחיות, אנחנו צריכים לחיות בעולמו של הבורא. אנחנו צריכים להשפיע את אור ההשפעה, אנחנו צריכים לחיות בעולם הזה. ופה אתה מתאר כאילו יש איזה גילוי, האדם מרגיש שהוא השיג משהו, בום גדלה העביות, הוא במצב חדש לגמרי, ושוב פעם הוא נמצא בחיפוש. מה שהוא השיג כאילו נעלם, זה מה שאתה מתאר?

כן.

תלמיד: זה קורה גם למקובל? מה ההבדל בין זה לבין להיות מקובל?

אני לא יודע, אני לא מקובל.

תלמיד: אנחנו צריכים להשיג השגה לנצחיות, רב"ש גם כותב על זה. מה ההבדל בין זה שאדם משיג את הבורא, וכבר חי בתוך עולם של השפעה, לבין מה שעכשיו נגיד תיארת לחבר שהאדם הגיע לאיזשהו מילוי בעל מנת להשפיע, ואז רצון חדש, ועוד הפעם מתחיל תהליך כאילו לא היה כלום לפניו?

כן.

תלמיד: אז מה גורם למילוי הזה או לניצוץ הזה כן להישאר לנצחיות, כן להתחיל לעבוד ממנו והלאה, ולא ליפול חזרה למצב של לקבל?

יש לו כבר מסך מהמצב הקודם, הוא לא מזלזל במצב הקודם, כי הוא הגיע לזה, הוא נמצא באותה דרגה שבה הוא עשה פעולת השפעה.

תלמיד: לפני כן גם היה לו מסך?

יכול להיות.

תלמיד: אז אנחנו מאבדים את המסך כמה וכמה פעמים עד שרוכשים אותו בצורה שלמה?

לא מאבדים אותו. כי התחלת מאיזשהו מצב, נניח דיברנו על פעולת ההשפעה הראשונה.

תלמיד: כן.

אז הפעולה הזאת נשארת, ועכשיו הוא רוצה לעלות ממנה הלאה. אז אם הרצון שלו יותר גדול הוא מתקשר למדרגה יותר גבוהה ממנו, ועושה איתם פעולה יותר גדולה.

תלמיד: בעליית מדרגה הזו הוא הוא לוקח איתו משהו מהמדרגה הקודמת, את המסך, את הכוח התגברות שהיה לו?

רק את הרשימות, כי הרשימות יותר גדולות.

תלמיד: אני אחשוב על זה.

שאלה: את כל הכוחות שאני אמור לבקש, אני מבקש מהחבר שעומד מולי בעשירייה. אם אני צריך יותר כוח השפעה, כוח התגברות, אני צריך לקבל את זה מהחבר שעומד מולי. איך אני מתפלל לבורא קודם שייתן לו את מה שאני מבקש, ואחר כך שיהפוך אותו לבעל יכולת לתת לי להיות המשפיע ולתת לי את מה שביקשתי?

אני לא מתאר לעצמי פעולה כזאת, אתה כאילו מעלה מ"ן במקום החבר?

תלמיד: אני רוצה שהחבר שלי יהפוך בזכות הפעולה שלי ליותר גדול בעיני וליותר משפיע בעיני בזמן העבודה שלי בדרך.

אני לא מתאר זאת לעצמי, איך אפשר?

שאלה: העבודה מתחדשת, כל פעם מצב חדש, כל פעם צריך לעשות את הדברים מחדש. זה דומה למאמר שהעני נכנס לאוצר ולוקח קצת מטבעות, יוצא פקיד בועט לו בקופסא שהוא מילא והוא צריך כל פעם לחזור על העבודה מחדש. מה התכלית של זה אם כל פעם בועטים לו בעבודה, למה שהוא יחזור לעבוד, למה הוא צריך את זה?

כי אין עוד אמצעי שיכול לקרב אותו למטרת הבריאה.

תלמיד: אבל הוא מרגיש כל פעם, "אני אכנס לאוצר ויבעטו בי", מה התכלית?

נכון, אבל יש לו כל פעם רשימו מזה שלא הצליח בפעם הקודמת ובכל זאת הוא מקווה שבפעם הבאה הוא יצליח יותר. פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, וכך בהצטברות הזאת הוא יגיע לרצון ולציור כזה שהבורא ימלא אותו.

תלמיד: אז הכוח להמשיך כל פעם ולהיכנס חזרה למקום הזה הוא משהו רחוק, אני לא אראה את זה אף פעם ולא ארגיש זאת כמו בגשמיות - הצלחתי להביא, אוכל לילדים, יש לי משהו בכיס, אף פעם אין את ההרגשה הזאת?

אין, כל פעם יש לי הרגשה שלא הצלחתי. אבל אני מקווה כל פעם שעכשיו, בזמן הנוכחי, אצליח. את המצב הזה חייבים לעבור, אין ברירה.

תלמיד: ואת הכוח להמשיך ולנסות כל פעם אני יכול לקבל רק מהחברים?

כן, אתה מכפיל את זה לכוח הבורא שמתגלה לך ולעוד דברים, אבל בסופו של דבר, כן.

שאלה: אבל המצב "לא הצלחתי", זה המצב הכי נכון בשביל האדם, הוא מפתח לו את הכלים דהשפעה שהוא באמת צריך להשיג. אם הוא היה מצליח להשיג לעצמו משהו, אז הוא לא היה מצליח להתקדם לכיוון שאליו הוא רוצה להגיע. בזה שאנחנו נכשלים כל פעם ומרגישים תסכול ברצון לקבל שלנו כי כביכול לא זכינו לכלום, אנחנו בעצם מפתחים את היכולת שלנו להרגיש מה זאת השפעה. לכן מידת ההתגברות שלי על חוסר הסיפוק שאני מקבל בעבודה, זו התמורה שיש לי, זה השכר שלי, כי אני יודע שבעצם בזה אני משפיע, עושה טוב לבורא, עושה טוב לחברה, עושה טוב למישהו, וזה השכר שלי, שיש לי כלים דהשפעה.

כן.

תלמיד: אני רואה שיש הרבה שאלות סביב זה, אז איך אנחנו יכולים להחזיק את התודעה הזאת? מהי בדיוק ההצלחה?

ההצלחה היא בהיווצרות הכלי הריק.

תלמיד: כן, זה קשה מאוד לרצון לקבל, הוא כל הזמן שוכח מזה. מה בדיוק אתה מציע?

ככל שהריקנות מצטברת, כך אנחנו יותר ויותר מתקדמים לפעולה הנכונה.

תלמיד: רק חברה קדושה יכולה להחזיק כזאת אווירה. איך אנחנו יכולים כחברה להחזיק כזאת תודעה שתחזיק את החברים כל הזמן במצב הזה שהריקנות הזאת היא השכר, זו ההצטברות הכי טובה שיש להם?

זה נכון, הייתי אומר שזה הגורל של היהודים.

תלמיד: מה זה אומר?

שהם צריכים להתקיים כך שמרגישים את עצמם ממצב למצב יותר גרועים, יותר עזובים ושאין להם במה להאכיל את נפשם, והבורא כאילו עזבתנו. עד שמגיעים לרצון מיוחד מאוד, שחוץ מפעולת השפעה, שלא מסתכלים בשום צורה על התוצאה מהפעולה הזאת, אנחנו לא רוצים דבר.

תלמיד: כשמדברים על זה הצורה הזו מתחילה להאיר מרחוק. במה האדם צריך לעסוק כדי שההארה הזו תישאר, לאן הוא צריך להסתכל כל הזמן?

זה מגיע. אני לא יכול להגיד, אבל לאט לאט זה מאיר.

שאלה: בסופו של דבר אנחנו לומדים שלא יהיה מצב שהרע יעלם, אלא הוא יגדל ואם האדם יצפה למשהו זה לא ייתן לו משהו חדש. האם ההבנה הזו בעצם תקרב אותו ל"לשמה", כלומר אנחנו נחייה עם הרע אבל לצידו יתעורר בנו רצון חדש להשפיע לבורא?

כן.

תלמיד: אז אין מה לצפות לכך שמשהו ישתנה מצד הטבע שלנו, אלא למעלה מהרע אנחנו מפתחים משהו חדש בינינו.

כן.

שאלה: לגבי העניין של המכירה, רב"ש כותב פה "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו", וגם לפני כמה מאמרים הוא אומר, אדם ימכור קירות ביתו, ינעל מנעלים לרגליו, וההרגשה היא שכל השדה הזה של המכירה הוא בעשירייה, מול החברים, אהבת חברים. רב"ש תיאר פה וגם אתה תיארת, שצריך לחתוך מעצמו רצון שיהיה לטובת החיבור, לטובת הבורא ואז הוא גם תיאר את האריה שלוקח את הקורבן הזה ולא הכלב. כל התהליך הזה גם מגביר בכל אדם את הרצון, את העביות והוא רואה לפעמים גם את הפגמים אצל החברים ולא אצל עצמו. מהי פעולת המכירה כשאני נמצא מול התגברות של הרצון ומתחיל לרגל אחרי חבר ולראות שהוא צריך תיקון ולא אני, כי נראה שהתנתקתי לגמרי מפעולת המכירה. האם כל תהליך המכירה הוא על פני הדבר הזה? כי כשהרצון מתגבר אתה פתאום רואה פגמים אצל אחרים ולאו דווקא מזהה שהפגם הוא אצלך.

תהליך המכירה הוא שאת כל הפעולות שלך עד כה אתה מוכן להפוך לחיסרון חדש.

תלמיד: לפעמים כשיש התגברות של עביות, אני יכול לראות פגמים דווקא אצל חבר, שהוא לא בסדר, הוא לא עושה ככה, הוא לא מכוון. מה נותנת הכרת הרע או ההסתכלות שהפגם אצלי ולא אצל החבר, שאני פגמתי באהבת חברים ולא החבר? מה זה נותן בקניית התכונה הזאת של הכוונה להשפיע ולא לקבל, למה יש ערך כל כך גדול למאמץ הזה?

זה נגד הטבע, איך אתה יכול שזה יהיה. וחוץ מזה למי זה יהיה שייך, לאדם שבעולם הזה, לרצון לקבל שכולו כלום ולא שייך לשום דבר? לכן זה קשה מאוד.

תלמיד: אז כל הבירור של הכוונה כמו שאמרת הוא של כל אחד לתוך עצמו דרך העבודה עם החברים, אבל אי אפשר לבדוק את הכוונות של החברים.

לא.

תלמיד: זה כבר נקרא לרגל?

כן.

(סוף השיעור)