שיעור צהריים 20.12.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 559

מאמר ל"ט "ויתפרו עלה תאנה"

קריין: בעל הסולם, עמוד 559, "שמעתי", מאמר ל"ט, "ויתפרו עלה תאנה".

זה מאמר מאוד רגשי, קל, קצר כביכול, אבל הוא רגשי. בואו נראה איך הוא מרגש את הלב שלנו.

לט. ויתפרו עלה תאנה

שמעתי כ"ו שבט תש"ז

"ענין "עלה" הוא סוד צל, שעושה על האור, היינו על השמש. ויש ב' צללים:

א. צל הבא מצד הקדושה,

ב. צל שבא מחמת חטא.

זאת אומרת, שיש ב' מיני העלמת האור.

כמו בגשמיות, הצל עושה העלמה על השמש, כן יש העלמה על אור עליון, הנקרא "שמש", שהוא באה מצד הקדושה, שהוא מחמת בחירה. על דרך שכתוב אצל משה רבינו עליו השלום "ויסתר משה פניו, כי ירא מהביט". שהצל בא מחמת יראה.

שענין יראה פירושה, הוא מפחד לקבל את השפע, אולי לא יהיה לו היכולת לכוון בעמ"נ להשפיע. נמצא, הצל באה מחמת קדושה, שפירושו שהוא רוצה להיות דבוק בה'. היינו שדביקות נקרא השפעה, והוא מפחד, אולי לא יהיה לו היכולת להשפיע. נמצא, שהוא דבוק בקדושה. וזה נקרא "צל, הבאה מצד הקדושה".

ויש "צל, הבאה מחמת חטא". היינו, שהעלמה באה לו לא מטעם שלא רוצה לקבל, אלא להיפוך, מצד שהוא רוצה לקבל בעמ"נ לקבל. לכן נסתלק האור. היות שכל ההבדל בין קדושה להקליפה הוא, שקדושה רוצה להשפיע, וקליפה רוצה רק לקבל ולא להשפיע כלל. לכן נקרא הצל הזה שבאה מצד הקליפה.

ואין עצה אחרת לצאת מהמצב הזה, אלא כמ"ש "ויתפרו עלה תאנה, ויעשו להם חגרת". "חגורות" פירושו הם כוחות הגוף, והתחברו בבחינת הצל דקדושה. זאת אומרת, הגם שאין להם עכשיו אור, כי השפע נסתלק ע"י החטא, מכל מקום הם התגברו לעבוד את ה', בכח לבד למעלה מהדעת, שזה נקרא בחינת כח. וזה שכתוב "וישמעו את קול ה' וכו', ויתחבא האדם ואשתו". היינו, שנכנסו לתוך הצל, שזה סוד "ויסתר משה פניו".

היינו, שאדה"ר עשה אותו ענין כמו משה. "ויאמר לו, איכה, ויאמר, את קלך שמעתי בגן, ואירא, כי ערום אנכי, ואחבא". "ערום" פירושו ערום מן האור עליון. אז שאל ה': "מהו הסיבה שבאת להצל, שנקרא "ואחבא"? מטעם "כי ערום אני", אם הוא מטעם צל דקדושה. או מחמת חטא. ושאל אותו ה': "המין העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו, אכלת"? היינו מחמת חטא.

אולם בזמן שהצל באה מחמת חטא, נקרא זה "צלמא וחרשין וקוסמין [צלם וכשפים וקסמים]". ש"זה לעומת זה עשה אלקים", כי כמו שיש כוחות בקדושה, לשדד המערכות, להראות אותות ומופתים, כמו כן יש כוחות בס"א.

ומשום זה, אין הצדיקים משתמשים בכוחות אלו, מטעם "זה לעומת זה", כדי שלא יהיה כח להסטרא אחרא לעשות כמותם. ורק לזמנים יוצאים מהכלל אין הקב"ה נותן להסטרא אחרא אותו הכח שיש בקדושה. כדוגמת לאליהו בהר הכרמל, שאמר "ענני, שלא יאמרו מעשי כשפים". היינו, שיש כח לעשות העלמה על אור העליון.

ולכן חגורות הבאים מצד עלה תאנה, שהוא מחטא דעץ הדעת, העלין האלו, היינו הצל הזה הבא מסיבת החטא, היות שהגורם הוא לא מצד הקדושה, שהם בוחרים מעצמם לקחת להם צל, אלא שהם לוקחו את הצל מסיבת שאין להם עצה אחרת. זה יכול לפעול רק לצאת מהמצב של הירידה. אבל אח"כ צריכים להתחיל העבודה מחדש."

המאמר בעצמו קצת סובב אותנו.

שאלה: במאמר הזה המחשבה מסתובבת סביב סביב וקשה מאוד לברר. מה זה בדיוק עלה התאנה, איך משתמשים בו, מה זה לתפור עלה תאנה?

זה כמו שאנחנו קוראים בתורה, הבורא שם את אדם וחווה בגן עדן, וכשהוא בא לבקר אותם הוא ראה שהם עשו לעצמם בגדים מעלי תאנה. הוא שאל, למה עשיתם זאת? הם אמרו לו שהם הרגישו בושה. מתי אנחנו מרגישים בושה? כשאנחנו לא בסדר. כך הבורא הבין מה קרה להם, שהם עברו על איסור של עץ הדעת. סביב זה אין עוד מה לדבר.

תלמידה: מה זה אומר מבחינה פרקטית לתפור את העלים האלה, האם זה המאמץ שאנחנו צריכים לעשות כדי להתחבר?

איך אנחנו בונים מסך נגד הבושה? בזה שאנחנו מרגישים את עצמנו, שכל הזמן אנחנו חושבים לטובתנו.

שאלה: התחלת את השיעור בזה שאמרת שהמאמר מרגש, וממש לפני שעשינו כוונה וקראנו את המאמר הרגשתי ממש התרגשות, וזה מה שאמרתי לחברות, שנתרגש יחד. מה הופך את המאמר לכזה מרגש?

כי המאמר מדבר על חטא אדם הראשון כלפי הבורא, שהוא רצה להיות ישר ככל האפשר אבל יצא לו ההיפך.

תלמידה: כשקראנו את המאמר הייתה לי מעין הרגשה שפתאום ראיתי את הקלקול שלי, וזה גם משהו שריגש אותי, כי הבנתי שהבורא מתייחס אליי גם בזה שהוא נותן לי לראות את הקלקול תוך כדי הקריאה. לזה הכוונה?

כן. יש הרבה כוונות מצד הבורא כלפינו.

שאלה: מה ימנע מאיתנו לא לחזור על הטעות שעשו אדם וחווה? למדנו ממך שהם אכלו בכוונה על מנת להשפיע ולא הצליח להם.

נכון.

תלמיד: האם לא ניפול בזה אם נהיה ביחד?

אם נהיה יחד זה אמצעי להגיע למצב שנוכל להשפיע לחברים. דרך השפעה לחברים נוכל להגיע לפעולות של השפעה, ומפעולות של השפעה נוכל להגיע למצב שנרצה להשפיע לכל אדם ואדם בעולם, וכך נגיע להשפעה שבזה נתקן את עצמנו.

תלמיד: האם ההבדל הוא שהם לא היו מודעים למה שיש בהם ואנחנו כבר באים ממצב שאנחנו אמורים לדעת שאנחנו רצון לקבל?

אנחנו גם לא אמורים לדעת ואנחנו לא יודעים. זה שאנחנו מדברים זה לא נקרא שאנחנו יודעים, כי החטא של עץ הדעת הוא מאוד מאוד עמוק ונסתר בנו, וייקח לנו הרבה זמן עד שנגלה אותו ונתקן.

תלמיד: בעל הסולם מזהיר אותנו במאמר להשתמש נכון באמונה למעלה מהדעת. אתה יכול להסביר את הקטע הזה, שזה לא צל של בושה אלא צל של קדושה?

יש צל שאנחנו יכולים להסתתר תחתיו כדי שלא נראה עד כמה אנחנו אגואיסטים, ויש צל שאנחנו יכולים להסתתר תחתיו בצורה שרק מסתירה את האגו שלנו, ובאמת למעלה מהאגו שלנו אנחנו ממשיכים לעבוד באגו שלנו.

שאלה: כשאני מרגישה חולשה מהגילוי, זו בחירה או הכנה לזה?

זאת עדיין הכנה.

תלמידה: האם צל זה מסך? זאת אומרת אדם צריך לבחור כדי להבדיל את עצמו מהאגו שברא הבורא?

נכון.

שאלה: על הצדיקים כתוב שכנראה יש להם כוחות השפעה, אבל הם לא משתמשים בהם כדי שלא יהיו לסטרא אחרא אותם כוחות כשפים. מה פירוש שהצדיקים לא משתמשים בכוחות השפעה?

הצדיקים לא משתמשים בכוח הקבלה, בכוח ההשפעה הם תמיד משתמשים בכל מקום שבכוחם לעשות.

שאלה: הצללים הם שימושיים לנו, הם עוזרים לנו, איך להשתמש בהם בצורה טובה בדרך שלנו?

להשתמש כך שאנחנו רוצים להיות בקבוצה שבה כולנו משתדלים להתחבר, ולהשתמש בחיבור בינינו רק כדי להשפיע זה לזה, וכשאנחנו כבר בטוחים שאנחנו חושבים רק על השפעה הדדית, אז אנחנו יכולים לפנות לבורא. או שגם לפני זה אנחנו יכולים לפנות לבורא ולבקש שהוא יעזור לנו להתחבר בהשפעה הדדית בינינו.

תלמידה: האם כל צל הוא הפוך להשפעה?

כן, ככל שיש לנו סוגי השפעה, כך יש לנו גם צללים, ואנחנו משתמשים בהם.

שאלה: האם אתה יכול להסביר את העניין הזה שהאדם בוחר את הצל שמגיע מחטא? כתוב במאמר "שהם בוחרים מעצמם לקחת להם צל, אלא שהם לוקחו את הצל מסיבת שאין להם עצה אחרת." מה זו הבחירה הזאת בצל שמגיע מחטא?

יש צל כדי לסגור את עצמי מהשמש, לסגור את עצמי שלא להראות את האגו שלי, עד כמה אני אגואיסט, זה צל דקדושה. ויש צל שהוא צל דקליפה, שאני כאילו לא רוצה לקבל לעצמי, אבל ברגע שהמילוי מגיע אליי אני תופס אותו וגונב אותו.

שאלה: האם תחושת העירום משמעותה שהנברא היה הראשון שהבין שהוא נפרד מהבורא כתוצאה מהאגו שלו?

לפני הפעולה הראשונה שלו לא הייתה לו הרגשת בושה ולא היה לו אור חוזר, וכך היה חי, ערום כביכול. ואחרי שהתגלה לו שהוא נמצא ברצון אגואיסטי, בעל מנת לקבל, הוא הרגיש נורא והסתתר בין העצים. כשבא הבורא ושאל אותו, למה אתה מסתתר? אמר לו, זה מפני שנתת לי לאכול מעץ הדעת ואכלתי, ועכשיו אני מרגיש את עצמי כך. זו בעיה, כך התגלה שהוא אכל מעץ הדעת, ועכשיו הוא נמשך לרצון לקבל. זה מה שקרה, זה נקרא "חטא עץ הדעת".

שאלה: מה זה אומר לפי המאמר, "ורק לזמנים יוצאים מהכלל אין הקב"ה נותן להסטרא אחרא אותו הכח שיש בקדושה"?

אנחנו עוד לא נתקלים בזמנים המיוחדים האלה, במה שאנחנו נתקלים כל הזמן זה שהבורא נותן לאגו שלנו, הסיטרא אחרא, הרבה כוחות והיא פשוט מסובבת אותנו איך שהיא רוצה.

שאלה: כתוב, "לכן הצדיקים לא משתמשים בכוחות האלה כדי שלסטרא אחרא לא יהיו כוחות להשתמש גם בכוחות". בעבודה שלנו אנחנו לא צריכים לעשות כשפים כדי שהסטרא אחרא גם לא תוכל?

אנחנו לא צריכים להשתמש באגו שלנו לשום מטרה, לכלום. זה מה שזה אומר.

תלמידה: וצריכים להשתמש בכלים דהשפעה.

כן.

שאלה: בעל הסולם כותב על האור ועל הצל. האם זה נכון שכשהמאור פועל עלינו, הצל בעצם נמצא מאחורינו, כלומר נדבק אלינו. והצל דס"א נופל עלינו וגורם לנו לחשכה?

כן.

תלמיד: איך אנחנו עובדים עם זה ברוחניות?

אנחנו משתדלים להתקרב רק לכוח ההשפעה, לבורא דרך החברים, ואז אנחנו לא כל כך מתקרבים לסטרא אחרא.

תלמיד: איך עוזר לנו הקשר עם החברים, כך שהצל הזה לא נופל עלינו?

החברים עוזרים לנו להיות למעלה מהאגו שלנו, וכך אנחנו בעשירייה חושבים אחד על חברו ועל כולם, כך שסך הכול בעשירייה אנחנו מחזיקים את עצמנו למעלה מהאגו.

תלמיד: והמשמעות גם בזה, לא רק שהצל פוחת אלא הקדושה מתחזקת?

נכון.

שאלה: כשהבורא דיבר עם אדם, והוא הרי כבר ידע מראש כי הוא הבורא, למה הוא שאל אותו "למה אתה מסתתר"?

הוא רצה שאדם יספר לו, איך על ידי רצון לקבל אגואיסטי הוא קיבל את האגו ועכשיו מתבייש שהוא אגואיסט. הוא רוצה שאדם יספר לו על זה.

שאלה: למה כשהצל יוצא מהחטא, זה נקרא "כשפים" וכן הלאה?

פשוט מאוד, אלו הם הכוחות שהם הפוכים מהרצון להשפיע, מההתקרבות וכן הלאה. כלומר הכוחות האגואיסטים, לכן ככה זה נקרא.

תלמיד: וזה כשהצל יוצא מהחטא, זה המשך ההתקדמות תחת המכות?

לא, למה התקדמות דרך מכות, יש כוחות כאלה ויש כוחות כאלה. זה לעומת זה עשה אלוהים ואנחנו צריכים לבחור ביניהם, עם איזה כוחות אנחנו רוצים להתפתח.

תלמיד: כשקראנו עכשיו את המאמר, נזכרתי איך רב"ש כתב באחד המאמרים על הקבוצה. שהחברים מתאספים, מגדילים את החברים, את הבורא, מעלים תפילה ואחר כך יושבים עם הרגשה שהנה עכשיו הם הרוויחו משהו טוב, גדול. אני מבין שככה נבנה המסך, על זה מדובר?

כן, כך נבנה המסך. כשאנשים מתחברים זה עם זה ורוצים לעזור זה לזה, בחיבור כזה ביניהם נוצר המסך.

תלמיד: יש דרך אחרת לבנות מסך?

לא. רק בעשירייה.

שאלה: השינוי, החילוף במצבים כשאתה רואה את האחרים בלמעלה מהדעת ואת כולם מתוקנים, ואז כנגד זה אתה נופל, רואה חסרונות ואז עד שאתה תעלה שוב הכול מתוקן ועוד פעם, יש כזה חילוף של מצבים תדיר. זה טוב?

זה טוב. תתחזק בזה שאתה רוצה לחבק את החברים, ולהיות יחד איתם בכל מצב. אפילו כאשר הכי גרוע.

תלמיד: זאת אומרת, בכל מצב צריך להתחבק עם החברים?

כן. ולסלוח להם כל הזמן. אתה נותן לנו הרבה כוחות. תודה רבה לך.

שאלה: הצל שמגיע מהחטא, זה אומר שאנחנו משתדלים כל הזמן להסתיר את החטא שלנו, ובגלל שאנחנו מסתירים אותו, יוצא שאנחנו לא מתקנים אותו?

כן. זה עוד לא מספיק לקבוע שזה חטא, אלא צריך עוד לעבוד נגדו.

תלמידה: אבל בשביל התחלה, אנחנו צריכים קודם להבין אותו ולא להסתיר, נכון?

כן בטח.

תלמידה: הסטרא אחרא לא נותנת לנו לעשות את זה בדרך כלל?

אתם תחזיקו אחת בחברתה ותראו, עד כמה מהר אתן יכולות לקבוע שזה האגו שלכן ולעלות מעליו.

תלמידה: בדרך כלל אנחנו מסתירים את החטאים שלנו, אנחנו רוצים שכולם יראו אותנו צדיקים, כמתוקנים?

זה לא לגמרי נכון, כי מתי אתן תקבעו שזה חטא.

תלמידה: כן וזו הבעיה, כי אם אנחנו לא מבינים אנחנו לא מתקנים אותם.

נכון, וכדי להבין, לראות, אתן צריכות להיות גלויות זזו עם זו, לא ממש בכול, אבל לפחות איכשהו לפתוח את הלב אחת לחברתה. ואז תוכלו יחד לעלות מעל הלב האגואיסטי המשותף שלכן, ולהיכנס לתכונת ההשפעה כולן כלפי כולן.

תלמידה: זאת אומרת, לנסות לא לפחד לגלות לחברות?

לא לפחד.

שאלה: מה זה אומר להיות דבוק עם הקדושה?

זה לרכוש את תכונת ההשפעה, וכל הזמן להשתדל להימצא בה.

שאלה: באיזה מצבים צריך לעשות הסתרה, ומתי לעשות את זה? בעשירייה אנחנו צריכים להיות גלויים, אבל מה עם החברים מהכלי העולמי, ובהפצה?

זה יצליח לכן מאליו, העיקר להיות יותר קרובות בלב לחברות. ומתוך זה תתחילו להרגיש איך אתן צריכות להיות במקרים אחרים נסתרות יותר.

שאלה: האם ההגנה הטובה ביותר מפני הסטרא אחרא, זה חסד ונתינה?

כן.

שאלה: הכוח הזה לעמוד נגד הכשפים, הבסיס שלו הוא השכל, או הפחד ליפול לסטרא אחרא?

סך כל האפשרויות.

תלמידה: ואיך נקרא הכוח הזה?

קשיות זה המסך, זה כוח המסך שפועל כנגד האגו.

שאלה: יראה מההשפעה האמיתית לבורא מתפתחת מאמונה או מהשכל הרוחני?

יראה מתפתחת מהאמונה.

תלמידה: באיזו צורה היא מתפתחת מהאמונה, כי זו דרגת בינה השנייה, ושם הוא פחד לקרוא לה', וגם משה ביצע את כל הפעולות דרך השמיעה. אז איך דרך דרגת האמונה הזאת, היראה הזו מתפתחת?

כן.

שאלה: איך להמשיך לעבוד בעשירייה שלי, אם בזמן האחרון אני מרגישה רק בושה חזקה ולחץ, שאני לא מתאימה לחברות שלי, לדרך שלנו. מה אני יכולה לתת? אין לי נקודת אחיזה איך לצאת מזה. תעזור לי בבקשה.

אני לא יודע מה להגיד לך. פשוט את צריכה להיות יותר מחוברת בעשירייה, חוץ מהעשירייה עם עוד חברות. בצורה כזאת תוכלי להגיע למרכז העשירייה, למרכז הקבוצה, וכך תתחברי עם כולם.

תלמידה: אבל אני רוצה רק לברוח. אני פשוט לא יודעת איך להיות עכשיו יותר מחוברת, אם אני רק רוצה לברוח?

זה לא בסדר, זה האגו שלך. את צריכה להכניע את עצמך, להרכין את הראש, ובאמת להתקרב, ולהתקרב לחברות.

שאלה: ענית לחברה שהעיקר זה לסלוח לחברים. הפעולה הזאת של לסלוח, היא כתוצאה מעבודה עם האגו, אני יכולה לכוון את עצמי ככה או שרק אם תבוא תכונת ההשפעה, אני אוכל לעשות פעולה של סליחה?

כמובן שטוב יותר אם תבוא תכונת ההשפעה, ומתוכה תסלחי לכולם, תאהבי את כולם, ותתקרבי לכולם.

תלמידה: הסליחה זה אם אני יכולה לא לענות תשובה, בכוונה לא לענות, זה נקרא סליחה, או שזה יותר מזה. למה אתה מתכוון?

זה טוב. לא לענות על הרע, זה טוב. למרות שאולי זה לא תמיד נכון, אבל בעיקרון ככה זה צריך להיות.

תלמידה: נניח שאני אפילו לא עונה בכוונה על הרע, אבל בפנים התשובה הזאת נשארת, איך לעבוד עם זה? אנחנו צריכים בכל זאת לסלוח כנראה עם השפעה, כי לי זה לא יוצא, איך שלא אסובב את האגו שלי, אני עדין מרגישה שאין לי את תכונת הסליחה באגו.

נכון, אין לך. את רק מתחילה לעבוד על עצמך, כך שהכול עוד לפנינו, לא לדאוג. יהיה לך הכול. גם את תכונת המחילה, והסליחה, בכלל הכול יבוא.

תלמידה: נניח שאני לא יכולה לסלוח כי אני רוצה להרגיש את עצמי יותר גבוהה. האם פה אני צריכה להידבק דווקא להרגשה של הפחיתות?

צריך להתכופף בפני החברות, ולנסות להיות ביניהן.

שאלה: אני בעשיריית גברים. כידוע האדם בנוי משני חלקים, זכרי ונקבי, כלומר שכינה ושוכן. איזו קבוצה אנחנו בונים זכרית או נקבית? ומה צריך להיות החיסרון שלנו, חיובי או שלילי?

חיסרון חיובי, זה רצון להשפיע ולאהוב. וחיסרון שלילי, זה רצון לקבל ולקחת מהזולת, לדחות. וזה לא חשוב אם זה גבר או אישה.

שאלה: יוצא שההשתוקקות לחברים, מעל לכל מה שאנחנו מרגישים, חושבים, מעל המצבים, הכול זו השפעה חלוטה?

כן.

תלמיד: צריך לחכות שתחושת ההשפעה, הרגשת ההשפעה תופיע? האם זה יבוא מעצמו או שאנחנו אמורים להשתתף בגילוי תכונת ההשפעה, אולי אנו מייצרים אותה?

כן, אנחנו משתתפים בזה. מתחילים להשתמש בך כשמיכה.

שאלה: לכולנו בעשירייה תכונות שונות, לאחת מהחברות יש תכונה כזו חזקה, וחיסרון ללמד את הקבלה, לשים בדרך הנכונה. אבל כשזה קורה בסדנאות זה גורם לפירוד. אז האם אפשר לכוון את החיסרון החזק שלה לטובת העשירייה?

שהיא תשתוק

תלמידה: שהיא לא תשתתף בקול בחיבור, רק בפנים?

כן. או שרק בסוף, בחמש הדקות האחרונות תתנו לה להתבטא. בשביל אישה זו בעיה.

שאלה: כתוב פה שהצל עוזר לצאת ממצב של הירידה. אבל איך הוא עוזר? זה מאוד חשוב לדעת כדי שנדע איך לצאת.

זה משהו שאתן צריכות להרגיש בעצמכן, אי אפשר להסביר את זה.

שאלה: אמרת שבסוף תגיע גם המחילה והסליחה, אז מה לעשות בינתיים עד שזה יגיע, איך להתנהג?

באופן מקסימאלי, ובחיבה יתרה.

שאלה: לגבי הטקסט. בזוהר יש הרבה פעמים מצבים שהטקסט עוסק בסטרא אחרא בצל, באזהרות, בדברים יותר מפחידים. ויש פעמים שזה מגיע מהמקום החיובי לפי איך שאני רואה את הדברים. האם זה באמת ככה, מה התפקיד של אזהרה כזאת, זה נועד להיות תמרור אזהרה?

כן, שאדם יחשוב על החיים שלו, ויראה באיזו דרך בכל זאת עליו לכוון את עצמו.

שאלה: אמרת שמצב הקליפה הוא מצב שהאדם מתכוון להיות בהשפעה אבל בסוף הוא בכל זאת גונב, הוא בכל זאת נכנע לתענוג. מתי האדם מקבל את הכוח להתגבר על הרצון לקבל שלו ומצליח לאחוז בחברים, בהשפעה?

מתי שהוא מגיע לכוחות השפעה אז הוא מוכן להיות מכוון אליהם ולהתקשר אליהם מכוח השפעה.

שאלה: שמעתי שצריך לפתוח את הלב ולעלות מעל הלב האגואיסטי של העשירייה, מה אני עושה לא נכון אם הלב האגואיסטי של העשירייה מתגבר בכל פעם שאני מתכופפת כלפי החברות?

"מה שלא עושה השכל עושה הזמן", עוד מעט הכול עוד ישתנה.

שאלה: בנוגע לסליחה ומחילה, מתוך האגו, מתוך ההכרה, אם המצב הזה לא היה קורה אז לא הייתי מסיק מסקנות מסוימות וזה טוב בשבילי. איך אפשר לבאר את זה בדיוק?

האגו מלווה אותנו למעשה עד מצבנו האחרון ביותר. רק בתחנה האחרונה הוא קופץ, יורד ונעלם. אז אנחנו רואים שהוא למעשה עזר לנו להשיג בין היתר את המטרה הזאת.

תלמיד: אם אנחנו מדברים על השפעה, פשוט להכיר בכך שהבורא עשה הכול?

בטח, אין עוד מלבדו.

שאלה: הצללים נעלמים ברגעים הכי חשוכים של הלילה, וכשהאור מאיר באופן ישר עלינו, כל הצללים נופלים תחת רגלינו. באיזה מצב מבורך אני אזכה לראות את אהבת החברים, איך כל הצללים שלי נעלמים?

במצב של חיבוק, חיבוק חזק של כולם.

שאלה: מדוע היראה מצד הקדושה, האם זה קשור לחוסר יכולת להתקדם ממצב למצב או חוסר אמונה?

גם כן.

שאלה: מה בא קודם, חיבור או גלות?

גלות.

תלמיד: בהתחלה גלות?

לא בהתחלה, אין כאן ממש תקופה ראשונה ואחר כך תקופה שנייה, זה מעורב.

תלמיד: מי שנמצא בגלות יכול להשפיע לבורא?

לפעמים במשהו כן, לכן גם בגלות אנחנו מתקדמים.

תלמיד: אז למה לצאת מהגלות אם אני יכול להשפיע לבורא?

כי זה לא המצב הסופי, אין מצב טוב.

תלמיד: אז משהו ממשיך לדחוף אותי למצב הטוב על אף שאני משפיע.

לא, בגלות אנחנו כמעט ולא יכולים להשפיע, יש לנו כוחות מאוד קטנים. אנחנו בכל זאת נמצאים תחת השליטה של הרצון לקבל.

שאלה: כשאני לא סולחת זה נותן לי הרבה אנרגיה ואני יכולה לגדול, להשיג דברים. זה נורמלי?

זה נורמלי.

שאלה: צל דקדושה זה מסך?

כלים דקדושה בסופו של דבר מתחברים למסך.

תלמיד: אפשר להגיד שמסך וצל דקדושה זה אותו דבר?

כן.

תלמיד: מסך זה דבר אישי או משותף? כי בסופו של דבר אנחנו צריכים להגיע למסך משותף, אז האם יש מסך אישי?

נכון, אבל מתחילים ממסכים אישיים.

שאלה: האם יכול להיווצר מצב שבעשירייה אנחנו הופכים להיות קוסמים, כאילו עושים קסמים?

כן.

שאלה: רציתי לחלוק משהו, איזושהי הכרה פנימית, הייתי רוצה לקרוא את זה בקצרה. אז אני אהיה חלק אחד, אחד כזה שמתקיים במודע בחכמה אלוהית, בחסדים שיתגלו ללא תחושת בושה בכלל, שזוכה להגשים את המציאות שלו, דרך איברי התפיסה של כל האחרים, להשלים את זה כחלק אחד.

כן.

תלמיד: תודה, יש מעין שכנוע פנימי שבעצם אנחנו יכולים לקיים את האהבה הזאת בלי בושה. רציתי לחלוק את זה כי רצית לעודד אותנו לעשות את זה.

כן.

שאלה: מה המשמעות בכך שהצדיקים לא משתמשים בכוחות שלהם?

הם משתמשים אבל אנחנו לא רואים את הפעולות שלהם, ואת הכוחות שלהם ודאי שאנחנו לא יכולים לראות.

שאלה: נראה לי שהרב"ש נותן פה איזשהו מפתח, וכשאני מבין שהמטרה שלי היא לקבל לעצמי והמטרה האמיתית היא להיות ביראה כלפי הבורא והחברים, אז יש פה את החגורה ויש פה את העלים, ובפסקאות שונות הוא אומר אחרת, שהחגורות זה כוחות הגוף "ולכן חגורות הבאים מצד עלה תאנה, שהוא מחטא דעץ הדעת, העלין האלו, היינו הצל הזה הבא מסיבת החטא". האם אלו עלים שונים?

אני לא חושב שאתה מסוגל להבין את זה עכשיו, אולי בסוף איכשהו בהדרגה אנחנו נרגיש את זה, נבין את זה אבל בינתיים אנחנו מאוד רחוקים מזה.

(סוף השיעור)