שיעור צהריים 23.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

יראה - קטעים נבחרים מתוך ספר "זוהר לעם"

קריין: שיעור בנושא - יראה, קטעים נבחרים מתוך זוהר לעם. קטע מספר 1.

"בראשית ברא אלקים. זו המצווה הראשונה לכולן, ומצווה זו נקראת יראת ה', הנקראת ראשית. כמ"ש, ראשית חכמה יראת ה'. וכתוב, יראת ה' ראשית דעת. משום שיראה נקרא ראשית. וזהו שער להיכנס אל האמונה. ועל מצווה זו מתקיים כל העולם."

("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "מצוות התורה, המצווה הראשונה", סעיף 189)

מה אומר הזוהר "בראשית ברא אלקים". מה זאת אומרת? "זו המצווה הראשונה לכולן", זהו ציווי שהאדם צריך להגיע אליו, "ומצווה זו נקראת יראת ה', הנקראת ראשית". הראשונה. "כמ"ש, ראשית חכמה יראת ה'. וכתוב, יראת ה' ראשית דעת". הכול מגיע אלינו דרך היראה. "משום שיראה נקרא ראשית. וזהו שער להיכנס אל האמונה. ועל מצווה זו מתקיים כל העולם". היסוד הכללי שקושר ומייצב על עצמו את הכול נקרא יראה.

יראה היא שאדם מתיירא מהבורא כי הוא הכול, שורש לכול, מחזיק את הכול, מסדר את הכול, ואין שום דבר בעולם שמתקיים בלי הבורא - הכוח העליון היחיד שסובב את הכול. כלומר אין חוץ ממנו שום דבר, וכל דבר שאנחנו מייחסים למשהו חוץ מהבורא זו טעות שלנו. גם לייחס לאדם עצמו, שאדם יכול לעשות משהו, להתקיים לבד ולקבוע משהו, זו טעות, אין דבר כזה ובכלל אין מקום לזה, רק הבורא הוא שיעשה את הכול. ולכן יראת ה' היא שורש לכול.

שאלה: למה זה מתוך יראה כלפי הבורא ולא מתוך גדלות הבורא, שהוא שולט בכול?

היראה כוללת בתוכה את הגדלות.

תלמיד: למה צריכים להיות יראים מפניו?

יראים, הכוונה שאדם עד כדי כך מקבל את גדלות הבורא, שהוא שולט על הכול, שורה על הכול, מסדר את הכול, שאין לפניו כלום חוץ מהבורא. לכן אותו יחס לבורא שסובב את הכול ושהאדם תלוי בו לגמרי במאה אחוז ולא פחות מזה, זה נקרא יראת ה'.

שאלה: בחיים הגשמיים הפחד עוזר לנו בהישרדות, ויש אפילו מחלה כזאת שאין לבן אדם פחד. אבל אנחנו יודעים שהאדם הוא בן תמותה ויש לנו פחד מהמוות. אנחנו רואים שהפחד והיראה ברוחניות פותחים לנו בעצם את הכניסה לרוחניות, אז ממה בעצם אנחנו צריכים להיות יראים?

אנחנו צריכים לתת פירוש נכון לאמונה ויראה שאדם צריך להשיג, ואז לא תהיה לנו קושיה. העניין הוא שאדם צריך לראות לא שהוא מפחד מהבורא, אלא הוא מפחד מזה שיתנתק מאותו כוח שסובב את הכול, מנהל את הכול, ושלא יישאר לו שום דבר מלבד לתאר לעצמו בכל רגע בקיומו שכל מה שקורה זה הבורא בלבד עושה. זה נקרא יראת ה'.

שאלה: יראה, פחד, זה מה שמגיע אלינו מהבורא, אבל האם יש בבורא משהו שהוא מפחד ממנו, שהוא ירא מפניו?

אנחנו לא יכולים לומר על זה שום דבר מפני שהוא כל הטבע. אין לו ממה לפחד, אין לו ממי לפחד, אין לו עבור מה לפחד, כי הוא כולל בתוכו את כל חוקי הטבע שבעצמו קבע וייצב.

שאלה: אם אנחנו מדברים מתוך מה שאנחנו נמצאים בו כרגע, הפחד הוא משהו שמשתק ואילו היראה היא משהו שמניע אותנו לפעולה. איך הדברים האלה מתחברים? כי אני לא רוצה לפחד מהבורא, אני רוצה להשתוקק אליו, לאהוב אותו, לשמח אותו, אבל אם אפחד, אז אני אהיה באיזו פינה ואמשיך לרעוד מפחד.

האדם בנוי מחומר שנקרא רצון לקבל, לכן כל הדאגה שלו, ועד כמה הוא מבין או לא מבין זה לא חשוב, היא הפחד לא לקבל משהו בכל רגע בקיומו, בזה בעצם האדם ממלא את כל רגעי החיים שלו. בכל רגע יש משהו שחסר לו והוא מפחד שהוא לא יקבל את מה שחסר לו, כל הזמן זה כך. זה כמו ארנבת שיושבת תחת השיח וכל הזמן רועדת ונמצאת בפחד, כך כל הזמן עובד בתוכנו הפחד מזה שלא נקבל את מה שרוצים. זה היסוד שלנו, זה הטבע שלנו, מפני שחוץ מרצון לקבל אין לנו כלום, והיסוד לכל הרצון לקבל הוא הפחד.

מה שאין כן, כשאנחנו מתקנים את עצמנו, אנחנו צריכים להגיע ליראה, וזה כבר שונה מפחד, אומנם לפעמים מחליפים בספרים יראה לפחד ופחד ליראה. אז יראה היא שאני מתיירא מזה שאני לא אוכל להשפיע לבורא, שאני לא אוכל להתקרב אליו כדי לאזן את עצמי איתו, לעשות משהו שהוא רוצה, שחסר לו. הוא עושה לי כל מיני תרגילים של קיום, חיים, אבל אני לא מרגיש אותם ולא מתקשר אליו נכון. זו בעצם היראה. יש בזה הרבה מדרגות, עוד נדבר על זה, אבל זה ההבדל. פחד זה פחד באדם על קיומו, ויראה זו דאגה מכך שאני דואג האם אני עושה נחת רוח לבורא.

שאלה: ברגע הזה שאתה יושב כמו ארנב, רועד ומפחד, האם אפשר לפני המצב הזה לבנות יראה לבורא או להחליף את המצב הזה?

זו העבודה הראשונה והעיקרית שלנו, להשיג יראה. לכן בכל הפסוקים האלה כתוב שזו המצווה הראשונה, הציווי הראשון שכתוב עליו שאותו אנחנו צריכים להשיג. יראה צריכה להיות מכך שהבורא הוא העיקר, השורש לכול, שהוא הגדול מכולם, מכל הכוחות שנראים לנו שפועלים ושולטים עלינו, שהכול בא מהבורא ו"אין עוד מלבדו". זה בעצם השורש ליראה הנכונה.

אם אנחנו רוכשים את היחס הזה לבורא, ליראה, בצורה נכונה, אז מיראה אנחנו כבר מגיעים אחר כך לחכמה, למילויים הנכונים. המקור של היראה הוא בבינה, ולמעלה מהבינה זו כבר חכמה, ואחר כך כתר, השליטה השלמה של הבורא בכל המציאות. לכן להיכנס לג"ר, לבינה, לחכמה, לכתר, אנחנו יכולים רק דרך הבינה שזה נקרא יראה. וביראה יש כמה מדרגות, יש מדרגה שאדם דואג לעצמו, מה יהיה לו, מה לא יהיה לו וכן הלאה, יש יראה שהיא שאדם מפחד מעונש, ויש כל מיני יראות עד היראה האמיתית - הוא מפחד האם הוא מסוגל לעשות נחת רוח לבורא או לא.

תלמיד: אתה מדבר על מדרגות גבוהות. אדם שמפחד כמו ארנב מכל מה שקורה לו בחיים, איך הוא עובר ליראה כלפי בינה, לג"ר, למצבים האלה?

הוא צריך לחשוב על זה ככל האפשר. אם אדם ילמד את כל הפסוקים שעכשיו לפנינו, אז כבר תהיה לו גישה ליראה אמיתית.

שאלה: יראה בפני הבורא ויראה בפני החברים, העשירייה, האם יש ביניהן קשר?

חייבת להיות יראה מהבורא, וכדי להשיג אותה האדם צריך להשיג עבודה נכונה עם החברים ששם נמצא השורש של כל היראות - האם אני יכול לעזור להם, האם הם עוזרים לי ואני מרגיש את העזרה שלהם וכן הלאה. סביב כל הדברים האלה, סביב הערבות, שם אנחנו נמצאים כל הזמן בהתפתחות הרוחנית.

שאלה: מצווה היא הרי חוק, אי אפשר לצוות על עצמנו לפחד ממשהו. במצב המחובר נראה ששום דבר לא מפחיד אותנו וכולנו נמצאים יחד בנצחיות, אבל בשלב השבירה אנחנו הרי פשוט חיים לפי חוקי הטבע. אני מתחייבת להיות ביראה מהבורא, אבל במצב השבירה אני לא יכולה לחייב את עצמי. איך באמת לפחד להיות ביראה לאבד את הקשר עם החברים, שדווקא הקשר עם החברים יהיה הקשר עם הבורא?

את התבלבלת. יראה מהבורא זו יראה, פחד, חרדה, שהוא שולט בי בכל המחשבות, בכל הרצונות, בכל מה שקורה לי, ואני כל פעם מרגיש יותר ויותר שהוא קובע לי את כל החיים. אבל לא על החיים שלי אני מפחד, אני מפחד האם בתוך החיים שלי אני נמצא בדבקות בבורא, עד כמה אני יותר ויותר דבוק בו, ובכל מה שקורה לי אני מרגיש שאני והוא קשורים יחד, שהוא מסובב אותי לכל הכיוונים, ואני נמצא בשליטה שלו.

שאלה: אני רוצה להגיע למצב שרק הרוחניות חשובה לי אבל אני לא יכול וזה מפחיד אותי, כי נראה שאני לא יכול לנקות את הלב המלוכלך שלי, ואני מרגיש שבכל פעם שאני מנסה להיפטר מהרצונות הארציים שלי, אני לא מצליח. מה אני צריך לעשות, האם פשוט לחכות בסבלנות ולצפות שהבורא ינקה את הלב שלי מכל הרצונות הארציים?

אם סתם תחכה זה לא יקרה אף פעם. את הבורא אנחנו צריכים להפעיל על ידי בקשות, תפילות, פניות. אם לא נפנה אליו, לא נבקש, לא נדרוש ממנו, זה לא יקרה מעצמו. הבורא נותן רק את ההתעוררות הראשונה, מעין נטייה לאיזה גילוי שלו, אבל חוץ מזה הוא לא יעשה שום פעולה עד שנגיע לדרישה הנכונה. כל העבודה שלנו צריכה להיות רק בעשירייה. אם שם לא נשיג את החיסרון להתחבר בינינו ויחד כולנו להעלות בקשה לבורא שיחבר אותנו יחד עוד יותר, כדי שנגלה את הבורא בקשר בינינו בעשירייה, אם לא נפנה אליו, אף פעם לא נשיג את זה.

שאלה: למה אהבה לא מבטלת את היראה?

כי אלה שני דברים הפוכים. חייבת להיות קודם יראה ועל פני היראה אנחנו בונים את האהבה. בעצם אלה לא דברים הפוכים ממש, אבל בלי יראה לא יכולים לגשת לאהבה.

שאלה: מדוע מאבדים את היראה מול העשירייה ומה ההשלכה של זה?

מפני שאנחנו לא ניגשים לעשירייה כדי לרכוש יראה. מפני שהיראה היא לא המטרה שלנו, לכן אנחנו נופלים.

שאלה: מהי הדבקות השלמה?

לפי הגדרתה דבקות שלמה היא, שאדם דבוק לבורא בכל כוחות המלכות שלו, ומבטל את עצמו אליו, לבורא, כאילו הוא לא קיים, וכל מה שיש לו הוא רק כדי להידבק בבורא ושהבורא ישלוט בו בכל היכולת.

שאלה: לצערי אין לי אף פעם יראה מהבורא, כי אני יודע שהוא טוב ושהוא תמיד עושה דברים טובים בשבילי, אבל יש לי יראה בפני העשירייה ואני מבקש מהבורא שלא יקרו כל מיני דברים רעים לחברים, ושיעזור להם. מה אני יכול לעשות? אני מבין שאני צריך להיות ירא ושבלי זה לא אגיע לתכונת ההשפעה ולא אהיה ראוי. מבין שאעזוב את העולם הזה ולא אהיה דומה לבורא. אבל פחד מהבורא עצמו, שיעשה לי משהו רע או יזיק לי, אני לא מכיר, אין לי אותו.

נחוץ קשר עם החברים. תדע שכל עוד לא תתחבר עם כל החברים באופן שלא נשאר ביניכם שום רווח, אלא כולכם רוצים להתחבר יחד כאילו אתם איש אחד. לא חמישה ולא עשרה, אלא איש אחד, כל עוד לא תגיעו למצב כזה, לא תרגישו, לא תגלו מה זה נקרא יראה ולא תקבלו שום דבר רוחני כי כל הרוחניות מתקבלת רק דרך היראה.

שאלה: אחרי שמשהו קורה אנחנו רואות שהבורא עשה את כל מה שהתרחש. אבל אנחנו רוצות להבין שאנחנו נמצאות בדבקות עם הבורא באותו הרגע. מה אנחנו צריכות לעשות בשביל לממש את זה?

להתחבר בינינו. במידה שנתחבר בינינו נוכל לפנות לבורא ולבקש להיות מחוברים איתו עצמו, ואז נקבל ממנו את תכונת היראה. כי אי אפשר להגיע ליראה לפני שאדם מגלה משהו מגדלות הבורא. שהוא גדול, שהוא ממלא, עושה את הכול, שהוא שורש, סיבה להכול. כל עוד אדם לא מרגיש שהבורא סובב אותו מכל הצדדים, מכל הבחינות, הוא לא יוכל להתחיל את היראה.

שאלה: אני רוצה לדעת מה הקשר בין חוסר יראה ואמונה?

יש קשר, ודאי. כי כדי לזכות לאמונה אנחנו צריכים להתבסס על יראה. אמונה היא כבר מילוי של הכלי. ויראה זו תופעה בתוך הכלי, נטייה, מידת הרצון שיש בכלי.

שאלה: כשהבורא שולט בי, איפה אני נמצאת בתוך הסיפור הזה? האם אני יכולה לראות את השליטה שלו עליי בכל רגע?

תנסו לפנות לבורא וכל הזמן לבקש ממנו להגיע לאמונה, ליראה, לדבקות, אבל דרך העשירייה אחרת זה לא יעזור ולא תגיעו. ואז תראו איך זה מורכב. אנחנו נקרא הלאה פסוקים ונלמד מהם.

שאלה: בקשר לפנייה לבורא כעשירייה, הרבה פעמים נתת לנו תרגיל, להתפלל לבורא ביחד ואחר כך לבדוק מה קבלנו ממנו. מה זה בדיוק אומר "לבדוק מה קבלנו מהבורא"? איך לעבוד עם התשובה שלו? איך בכלל להבין?

לבדוק האם קיבלנו מה שביקשנו, או לא? זה מה שאנחנו צריכים להשתדל לבדוק.

תלמידה: היה שיעור שאמרת שלא צריך לחטט במה שקיבלנו או לא מהבורא, שבכלל, אין לנו יכולת להבין. אז איך להתייחס לזה בפועל?

אני לא יודע על מה דיברתי שם. אני אומר עכשיו, כולנו יחד צריכים להתעורר, להכין כמה שיותר את עצמנו בחיבור ולפנות לבורא ולבקש יחד כולנו. "כאיש אחד בלב אחד".

שאלה: הבורא נותן לנו תגובות שליליות, לחץ, חרדה. למה הוא רוצה שנשים לב ואיך לקשר בין הרגשות השליליים ולהפוך אותם ליראה בפני הבורא?

כנראה הבעיה היא מתוך כך שאנחנו לא מידבקים זה בזה, לא מתחברים לפני שאנחנו פונים לבורא, ולכן אנחנו לא מרגישים שהוא עונה לנו, כי אין לנו כלי, אנחנו לא בונים את הכלי שלנו כדי לקבל מהבורא את מה שאנחנו מבקשים. הכלי הזה הוא החיבור בינינו, לכן תנסו להתחבר כדי שיהיה לכם ברור שיש לכם רצון משותף, ומתוך הרצון, החיסרון המשותף הזה, תפנו לבורא ותדרשו, תבקשו. ואז באותו רצון תראו, האם אתם מקבלים משהו או לא.

שאלה: האם הרצון לחיבור והקושי עבורנו להתחבר הם הגורמים לאדם להרגיש יראה מלאבד את העזרה של הבורא?

גם נכון. יש עוד, אבל זה נכון.

קריין: קטע מס' 2 בנושא "יראה".

"היראה מפורשת לשלוש בחינות. שתיים מהן, אין בהן שורש כראוי, ואחת היא שורש היראה.

יש אדם שירא מהקב"ה, בשביל שיחיו בניו ולא ימותו, או ירא מעונש גופו, או מעונש כספו, וע"כ הוא ירא אותו תמיד. נמצא, שהיראה, שהוא ירא מהקב"ה, לא שׂם אותה לשורש, כי תועלת עצמו היא השורש, והיראה היא תולדה ממנה." ולכן הוא ירא את הבורא תמיד.

"ויש אדם הירא מפני הקב"ה, משום שירא מעונש העולם ההוא ומעונש של הגיהינום.

שתי מיני יראות האלו, היראה מעונש עוה"ז והיראה מעונש עוה"ב, אינן עיקר היראה ושורשה.

היראה, שהיא עיקר, שאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא גדול ומושל בכל, העיקר והשורש של כל העולמות, והכול נחשב כאַין לפניו."

("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "מצוות התורה, המצווה הראשונה", סעיפים 191-190)

הוא לא חושב על עצמו, על כסף, כבוד, שליטה, בריאות, ילדים, בנים, משפחה, וכן הלאה, לא חושב על כול מה ששייך לו בעולם הזה, וגם לא שום דבר ממה ששייך לו בעולם הבא, גן עדן, גיהינום, להצליח וכן הלאה, אלא כל הכוונה שלו, כל המחשבות שלו הן איך לעשות, לגרום נחת רוח לבורא, להעלות את הבורא לדרגה כזאת מפני שהוא שורש לכול, לכן אני מתייחס אליו, ולכן אני מכבד אותו. וכך צריך להיות מחובר היחס שלנו לבורא. "היראה, שהיא עיקר, שאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא גדול ומושל בכל, העיקר והשורש של כל העולמות, והכול נחשב כאַין לפניו."

תלמיד: כשאדם מגיע ליראה העיקרית, שהוא כל הזמן חרד להשפיע נחת רוח לבורא, מה קורה לשאר היראות, למשל הדאגה לבנים שלי או לגוף שלי, לכסף שלי?

כול היראות צריכות להיות יחד בפנים מבוטלות.

תלמיד: זאת אומרת, אין לי יותר פחד על עצמי ועל הילדים שלי, לדוגמה?

לא. אין. אם הבורא שורה בכול, שולט בכול, ואתה נימצא ביחס כזה אליו, ש"אין עוד מלבדו", אז אין לך למי עוד להסתכל ולפנות בכלל.

תלמיד: מה מחזיק את האדם כך כל מאית שנייה בחרדה כזאת, ביראה כזאת כלפי הבורא?

שנמצא בצורה רגשית בדבקות בבורא.

תלמיד: אבל מה נותן לי כל הזמן את הכוח הזה להיות מכוון כל הזמן על זה?

בתנאי שאתה מחובר לעשירייה. כי בכל רגע ורגע אתה לא יכול להחזיק את עצמך להיות בחיבור כזה עם כל האנשים, ועם כל המחשבות והכוונות, אבל כשאתם כולם עושים מאמץ בעשירייה וכך אתם מתכוונים, אז הכוח של העשירייה מחזיק את כולם.

תלמיד: היראה זה משהו שהופך להיות טבע שני באדם או שהוא תמיד צריך לבנות את היראה, לעבוד עליה?

לבנות כל פעם עוד ועוד.

תלמיד: כל הזמן, גם בדרגות גבוהות?

כן.

שאלה: אנחנו מתוך התכונות שלנו צריכים לבקש את היראה לפניו. מה יעזור לנו להחזיק את עצמינו במצב היראה כל הזמן?

אנחנו צריכים לפתח יחס לבורא שנקרא "יראה" בצורה כזאת שאין לנו, ולא צריכים שום דבר חוץ מהיראה, שאני נמצא בחרדה כלפי הבורא, שאני חייב לכבד אותו, לעלות אותו למעלה מעל הראש שלי ורק זאת תהיה המטרה שלי, רק לזה אני רוצה להגיע.

שאלה: בזכות איזו עבודה נוכל להפחית את הפחדים הגשמים שלנו ולהשאיר רק את היראה כלפי הבורא, שנשתוקק רק אליו?

אני לא מבין מה זה שייך לחומר, לרצון לכסף, לכבוד או למשהו, זה לגמרי לא שייך. כאן אני מדבר על איך אנחנו פונים לבורא בצורה נכונה. על כל הדברים האחרים, אין לנו מה לפנות, הכול בשבילנו זה לרצות להשיג אך ורק דרך דרגת היראה שאנחנו משיגים ואז בטוח שנקבל את הכול. המצב שאנחנו פונים לבורא נכון ומבקשים ממנו בחינת היראה זה מייצב אותנו בדיוק נכון למטרת החיים, למהות החיים, לכיוון הבורא וכן הלאה.

שאלה: האם הפחד לא להקטין את החברה בעשירייה או להקטין את חשיבות הבורא זה היראה הראשונה שצריכה להתפתח?

לא, אנחנו לא צריכים לעבוד על המצבים שליליים, אלא על הדברים חיוביים, זה מאוד חשוב. אני מבקש קשר, חיבור, יראה, אהבה, דבקות וכן הלאה. את זה אני מבקש ולא שאני מפחד מדברים שליליים, אלא שיהיו לי יותר מצבים חיוביים.

שאלה: יש גם את המצווה שעלינו לעבוד בשמחה. האם כל עוד אין אנו משיגים את היראה יש שמחה, אושר בעבודה הרוחנית?

לא אין, אין לכן זו המצווה הראשונה. יראת השם היא שורש לכול.

שאלה: אתה אומר שצריך לבקש יראה, אבל אנחנו גם לומדים שהכול בידי שמים חוץ מיראת שמים, אז הבורא מקנה את היראה, או שעצם הבקשה מהבורא לקבל את היראה הזאת, הבקשה היא בונה ועל ידי הבקשה אנחנו רוכשים את היראה?

לא. הפנייה שלנו עדין לא בונה כלום, אלא הבורא שעונה לנו על הבקשה שלנו, הוא בונה בנו את היראה.

שאלה: במקור יראה יכולה להיות נקייה, בשביל זה צריכה תכונת האמונה, ההשפעה, וברגע שאני מנותק מהאגו שלי, יש לי תכונה להשפיע.

לא נכון. תקרא מה שכתוב. אל תהיה חכם, שאתה עושה זה בגלל זה וזה בגלל זה. לא. אנחנו צריכים לקיים מה שחכמים כותבים ואז נבין שזה נכון.

שאלה: איך אנחנו יכולים מפחד גשמי להגיע ליראה רוחנית?

על ידי זה שאנחנו כל הזמן נרצה להתחבר בינינו ונפנה לבורא שהוא ייתן לנו את היראה הרוחנית העליונה. הכול מגיע לנו מלמעלה. פחד בהמי, גופני מגיע לנו מהטבע שלנו, מהרצון לקבל, אבל פחד רוחני מגיע לנו אם אנחנו מתפללים בחיבור כלשהו יחד בינינו לבורא.

שאלה: האם אפשר לומר שיראה זה בעצם הרצון לפעול איך שהבורא רוצה?

כן. זה נכון.

שאלה: יראה זה כשאתה שמח שהבורא שמח, למה הרגעים האלה פשוט לא מצליחים לעשות את זה?

קודם בואו נשיג אותו ואחר כך נדבר.

שאלה: כתוב שהיראה פותחת את שערי האמונה, אז מה זה אמונה מתוך יראה?

קודם צריכים להשיג יראה ואחר כך לפי היראה מגיעים לאמונה.

תלמידה: האמונה עצמה יכולה להכיל בתוכה יראה או שזה מצב חדש ללא יראה?

קודם יראה ואחר כך אמונה. אז אמונה כוללת בתוכה גם יראה.

שאלה: האם אנחנו יכולים לזכות ביראה מהבורא על ידי הפעולות שלנו בעשירייה, בעבודה הרוחנית?

אנחנו חייבים להגיע למצב כזה שאנחנו כולנו נמצא ביראת השם.

שאלה: האם היראה היא תוצאה של גילוי ההשגחה?

כן.

שאלה: אנחנו לא מצליחים להתחבר כי לכולנו יש רצונות שונים ואנחנו לא יודעים מה לעשות. איך אנחנו יכולים לעשות קפיצה קדימה לפני כנס הערבה כך שנתגבר על הפחדים? מהי התפילה הנכונה במצב הזה?

זה שאנחנו רוצים להגיע ליראת השם. שאנחנו נפחד מהבורא שהוא שורש לכול והכול תלוי בו והכול תלוי בפנייתנו אליו, על זה צריכים לחשוב. עוד יהיה לנו כאן הרבה חומר על זה.

שאלה: עד כמה החיבור בעשירייה צריך להיות מורגש בכדי שניפתח את היראה הזאת?

החברים צריכים להיות מחוברים ביניהם ואז הם ירגישו כמה התפילה שלהם היא אמיתית, אחת.

שאלה: במאמר הראשון שלו רב"ש מסביר שמהיראה מגיעים לאמונה, אבל התנאי הראשון לכל דבר הוא אהבת חברים. אז למה הזוהר שכל כך מלא באהבת חברים, לא שם את אהבת חברים כתנאי הראשון?

כוונת הזוהר שאהבת חברים תהיה כבר מושגת קודם לכן. שהקבוצה משיגה חיבור בין החברים ולמה היא ממשיכה הלאה אחרי החיבור, למה היא נמשכת. וכאן הזוהר מסביר לנו שהיא צריכה להימשך ליראה.

שאלה: האם מספיק שנתחבר בערבה כדי שלא תגיע איזו קורונה? אני מאוד מפחדת.

תפחדי, זה טוב שאדם מפחד. זה מדייק אותו בצורה יותר נכונה כלפי המטרה.

קריין: קטע מספר 3.

"ראשית חכמה יִראת ה'. כדי לזכות בחכמה, ניתנה יראת ה'. כמו בכתוב, עֵקֶב ענווה יראת ה'. משום שבתחילה צריכים לירוא מפני המלכות, ואח"כ מתעלים לחכמה.

ועוד, ראשית חכמה יִראת ה'. זוהי יראה עליונה, בינה, ומשום שהיא ראש לתחתונים, לקחה השם של העליון. ועל זה נקראת עטרת בשם כתר עליון הנסתר מכל, כדי לייחד הראש בסוף, ובשם אחד נכללה עם הראש."

("זוהר לעם". כי תישא, זוהר חדש. מאמר "ביאור המזמור השמיים מסַפרים", סעיף 91)

אנחנו לומדים לפי המבנה של חמש הספירות, כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, שמכתר בא האור של השפעה ובונה את החכמה, מחכמה יוצאת לנו בינה, ומבינה זעיר אנפין, ומזעיר אנפין מלכות. לכן אם אנחנו רוצים להגיע ממטה למעלה, אנחנו צריכים להתחיל לטפס באותו הכיוון ממטה למעלה בסולם - מלכות, זעיר אנפין, בינה, חכמה, כתר.

לכן הזוהר אומר "ראשית חכמה יראת ה'". אם אנחנו רוצים להגיע לחכמה, אז אנחנו צריכים קודם כל להגיע מלמטה למעלה לבינה, שנקראת "יראה", יראת ה'. "כדי לזכות בחכמה ניתנה יראת ה'", כמו שכתוב. "ועוד, ראשית חכמה יִראת ה'. זוהי יראה עליונה, בינה, ומשום שהיא ראש לתחתונים", בינה היא ראש לתחתונים, כי היא כמו מאירה למטה דרך זעיר אנפין ובונה את המלכות, "לקחה השם של העליון. ועל זה נקראת עטרת בשם כתר עליון הנסתר מכל, כדי לייחד הראש בסוף, ובשם אחד נכללה עם הראש."

בסך הכול אנחנו צריכים להיזהר איך להיות מחוברים יחד, ולהתכופף כלפי הכוח העליון שהוא מחבר אותנו, מייחד אותנו, ומעלה אותנו מהמלכות דרך כל הספירות לכתר.

שאלה: מה הכוונה יראת המלכות?

שאנחנו לא נשארים במלכות, אלא דווקא לוקחים את התכונות שלה והולכים להיתקן בכל הדרך הזאת - זעיר אנפין, בינה, חכמה, עד הכתר, זו העבודה שלנו.

שאלה: מה הכוונה שאחר כך אנחנו עולים לזעיר אנפין?

ממלכות עולים לזעיר אנפין, מחברים את כל התכונות שלנו יחד, ומכוונים אותן להשיג את הכתר, את השורש לכול. את ההשפעה הכללית.

תלמיד: ובסוף אנחנו מגיעים לבינה?

כן.

שאלה: איך קורה המעבר הזה מפחד של הרצון לקבל, ליראה בפני הבורא?

זה קורה רק בתוך הקבוצה. כשאתם יחד בקבוצה תעלו תפילה, בקשה שלכם לחיבור, וכשיהיה בכם חיסרון להתחבר כי אחרת אתם לא מגיעים לכלום, אז אתם תתחילו לעלות ולקבל כל מיני תכונות יותר עליונות ממלכות. עד שתגיעו לזעיר אנפין, לכל התכונות שלו, ואחר כך לבינה וכן הלאה.

שאלה: נאמר "ראשית חכמה יראת ה'". האם לא צריך להשיג יראת ה' עוד לפני חסדים, אלא רק לפני חכמה?

לא. "ראשית חכמה" זאת אומרת שלפני שמשיגים את החכמה צריכים להשיג יראת ה'. יראת ה' זאת בינה.

שאלה: למה יראת ה' זאת בינה?

כך זה נקרא.

שאלה: האם אני מבינה נכון שהודות ליראה, למלכות קל יותר להתבטל ולעלות למדרגה הבאה, כלומר זה רווח לרצון לקבל בעבודה שלנו, להיות ביראה כדי להתבטל?

כן, ובלי זה אנחנו לא יכולים.

תלמידה: כלומר בעזרת העשירייה, בעזרת הבורא, זו הדרך היחידה להתגבר על האגו שלנו להיות ביראה?

כן, רק ככה.

שאלה: יוצא שיש חכמה ובינה זו בעצם יראה, וכשאנחנו מגיעים לביטול, הביטול קורה במלכות. איך להגיע לזה?

ביטול, ענווה זה יותר קשור לזעיר אנפין, לעליית המלכות לזעיר אנפין וממנו לבינה.

שאלה: כדי לסכם, יוצא שמלכות זה יראה, ובזעיר אנפין אנחנו מחברים את שתי התכונות יחד כדי להגיע ליראה ולענווה, ודרך ענווה אנחנו מחברים את שתי התכונות יחד, ואז הבינה זו תחילת היראה?

אני מקווה שאנחנו עוד נלמד את זה, ואז תבינו את זה יותר טוב.

שאלה: כתוב כאן עטרת, האם זה כשהאימא מקשטת את בתה?

את זה אני לא יודע. אתה כזה חכם, שאתה כבר מפרש כל מיני פירושים.

שאלה: עטרת זה כמו כתר, זה הכתר של המלכות?

כן. אני פשוט אוהב ללמוד הכול בדיוק לפי מה שכתוב ולא יותר מזה, בשביל לא לבלבל את האנשים.

שאלה: אמרת שיראה היא השורש לכול. האם היראה היא מה שגורם לנו לראות את הגדלות, את הכוח, את היופי של הבורא?

נכון. זאת המצווה הראשונה, התכונה הראשונה שאנחנו רוכשים, ועל ידה אנחנו עולים לכל יתר התכונות הרוחניות ונכנסים להרגשת העולם הרוחני.

שאלה: האם אפשר לומר שיראה היא בעצם היחס לבורא, ויחס קבוע לבורא אנחנו יכולים לבנות רק על ידי בניית היחסים בינינו?

כן.

שאלה: יש לנו חברה מאוד מאוד גדולה, היא לא מהעשירייה שלנו, אבל הרבה מכירים אותה וכבר שלושה ימים היא לא יוצרת קשר, ודרך השיעור אנחנו רוצים להגיד לה שאנחנו מאוד אוהבים אותה, שהיא תשמע אותנו ולפני הבורא, ולפני כל הכלי העולמי אנחנו נחשוב שאנחנו מאוד זקוקים לה.

תחשבו. אם יחד תחשבו, אתן יכולות לכלול גם אותי במחשבה הזאת. בכל מקרה זה לטובתה.

אנחנו נתראה מחר ונמשיך. מהקטעים האלה אנחנו יכולים ללמוד הרבה, אני ממליץ שתקראו אותם, אתם יכולים לקרוא יותר או פחות, אבל כדאי. הפסוקים הם כולם מהזוהר, הם טובים מאוד. בהצלחה.

(סוף השיעור)