שיעור צהרים 08.09.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1724

מאמר 268, "אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1724, מאמר 268, "אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ

אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ

""אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ" (עבודה זרה י"ט).

ויש להבין מדוע הוא לומד דווקא במקום שלבו חפץ. ולפי הכלל הזה שהאדם לומד דווקא במקום שהוא רוצה, יוצא שאי אפשר ללמד מוסר לאדם שלא רוצה בכך. והיות שאין אדם רוצה לשמוע דברי מוסר, אם כן איך אפשר לומר לחבירו מוסר.

וכמו כן יש להבין מה שאמרו חז"ל, "אין אדם רואה חובה לעצמו" (שבת קי"ט). ולפי זה איך אפשר לאדם שיתקן מעשיו, הלא אף פעם לא יראה שמעשיו מקולקלים וצריכים לתיקון. ולפי זה צריך האדם להשאר תמיד בקלקול.

והענין הוא, שזה ידוע שהאדם נברא בטבע שירצה אך להנות את עצמו. לכן כל מה שהוא לומד, הוא רוצה ללמוד מזה דרך ואופן איך שיוכל להנות. לכן אם האדם רוצה להנות, ממילא לא ילמד דברים אחרים מה שלבו רוצה, כי זהו הטבע שלו.

לכן מי שרוצה להתקרב לה' ושיוכל ללמוד דברים המראים אופנים איך להשפיע לה', הוא צריך להתפלל לה' שיתן לו לב אחר, כמו שכתוב "לב טהור ברא לי אלקים".

היינו, כשיהיה לב אחר, שהרצון שבלב יהיה רצון להשפיע, ממילא כל מה שילמד אז יראה אופנים מדברים שמראים אך ורק להשפיע לה'. אבל כנגד הלב לא יראה אף פעם. ועל זה נאמר, "והסירותי את לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר".

וכמו כן אין האדם מסוגל לראות חובה לעצמו, כי הוא לומד במקום שלבו חפץ. והואיל שהלב רוצה להנות, וממה שחוב להאדם, אין האדם נהנה, ומשום זה אף פעם לא יראה חוב לעצמו.

ואין עצה אחרת אלא להתפלל לה', שיתן לו לב אחר, היינו שיבין האדם שאין דבר יותר טוב ממה שיתן נחת רוח לה'.

ואז תהיה לו מציאות לראות את החובה לעצמו, שזהו דווקא כשיבין שאם הוא רואה את החוב, תצמח לו מזה זכות לעצמו, משום שיהיה לו מקום לתיקון, אחרת הוא ישאר עם כל החסרונות.

נמצא שהחוב זהו זכות לו. אז תהיה מציאות להמציא את החוב, מה שאין כן מי שאינו עובד בתיקונים אף פעם לא יראה חוב."

שאלה: אם זה בעצם לב האבן שמונע מאיתנו לראות את האמת, האם אנחנו יכולים להגיע או להתחיל לעסוק בתיקון בטרם אנחנו מקבלים לב בשר? כי מה שעוצר אותנו זה בעצם לב האבן.

כן.

תלמיד: ואם כן, איך אנחנו יכולים בצורה אמיתית להתקרב לזה?

רק לבקש מהבורא שייקח מאיתנו את לב האבן ויחליף אותו ללב בשר. רק בצורה כזאת. שייקח את הלב האגואיסטי ובמקומו יסדר לנו הלב האלטרואיסטי, שאנחנו נהיה באהבת הזולת.

שאלה: לפי המאמר, האם מתכוונים כאן שהבורא נתן לנו יצר הרע ותורה כתבלין ואנחנו נתקענו ביצר הרע ולא משתמשים בתבלין?

כן, ולכן אנחנו צריכים לבקש.

תלמידה: מה זה הכרת החוב שלנו?

אם אנחנו נשתדל לשנות את הלב שלנו מרע אגואיסטי לטוב, אז נזדקק לתורה שתשפיע עלינו, והלב שלנו ישתנה מאגואיסטי לטוב.

תלמידה: אז אנחנו נולדים עם החובה מיד ואז מכירים בו ואז מתקנים?

כן.

שאלה: הלב שלנו משתנה כשאנחנו יכולים לראות את העולם דרך הרצון של החברים, וככל שאנחנו יותר משתוקקים שהרצונות שלהם יהיו כרצונות שלנו, אנחנו מגלים את היצר הרע שלנו שלא מסוגלים לעשות את זה, ויחד עם זאת יותר מרגישים את הבורא, ויוצא שעל בסיס אחד אנחנו מגלים את הדבר האחר. כמו שיש שני עולמות שונים, יש שני לבבות שונים. האם אי פעם נוכל לאחד את שני הלבבות האלו או שזה תמיד יהיה זה כנגד זה?

את זה שתבקשי מהבורא, שישנה את הלב שלך מאגואיסטי לאלטרואיסטי, זה ישלם בעד הכול.

תלמידה: אז אנחנו נוכל לסרב ללב האבן הזה ולהיות רק בהשפעה?

כן.

שאלה: במאמר בחלק הראשון שלו כתוב שהחוב לאדם אין האדם נהנה, ובחלק השני יש עבודה פה להתחיל כאילו ליהנות מהחוב. מול מי החוב, ואיך נהנים פתאום מלהיות חייב?

לא, אנחנו לא נהנים מזה שאנחנו מרגישים חוב, אבל אנחנו בעצם רוצים להחליף את הלב, ויחד עם החלפת הלב אז אנחנו מחליפים את היחס שלנו לחברים ולבורא, לכל הבריאה, וזה נקרא שאנחנו מחליפים את הלב מרע לטוב.

תלמידה: וזה למעשה התשלום שלנו על החוב?

כן.

תלמידה: וכל פעם אנחנו צריכים ליצור חוב חדש בכדי שנוכל לנוע? זאת אומרת כל הזמן אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו חייבים, אף פעם אי אפשר להרגיש שאנחנו לא חייבים לאף אחד כלום?

עד שאנחנו גומרים את כל העבודה על היצר הרע שלנו.

תלמידה: ואז בכל זאת נשאר חוב לבורא עד גמר תיקון?

לא. חוץ מהיצר הרע אנחנו לא צריכים לגלות שום דבר או להחליף, רק את זה.

שאלה: רב"ש לא מזכיר את זה כמובן, אבל לנו יש עשיריות. איך העשירייה יכולה להשתלב בכל התהליך הזה, מה התפקיד הזה?

זה כלפי החברים או חברות, שם אני בודק את עצמי עד כמה אני נמצא בהחלפת הלב שלי מרע לטוב.

תלמידה: וזה יכול לעזור גם ליצירת תפילה נכונה בתוך התהליך הזה?

כן. בכל דבר.

שאלה: כשאני מבקשת להרגיש מה שהחברה שלי מרגישה, איך אני צריכה לגשת לעבודה שלי עם הרצונות שלה?

אני צריכה להתייחס לחברות או לחברה מסוימת בטוב. שאני כביכול מחליף את הלב שלי ללב של בשר, ללב הטוב. ונראה עד כמה זה עוזר לי בחיים שלי, בכל היחסים שלי עם החברות. זה הכול. אין יותר מזה, רק לבקש מהבורא שיסדר לי לב חדש. כמו שכתוב "לב טהור ברא לי אלקים ".

שאלה: מצד אחד אנחנו חיים באגו שלנו, מצד אחר אנחנו לומדים דרכים להשקיע בבורא. איך בקבוצה להרים את החובה לעבוד על התיקון שלנו?

על ידי דוגמה, שכל החברות שלך יתפעלו מהדוגמה שלך. זה הכי טוב שאפשר לעשות, גם בשבילך, גם בשבילן.

שאלה: האם כדאי להפיץ את הרגשת החובה בקבוצה? כי זה מיד שם אותך במקום הנכון.

זה לא צריך להיות על ידי לחץ.

שאלה: מה ההבדל בין לבקש מהבורא לבין להתפלל לבורא?

בעצם אין הבדל, אבל לבקש זה יותר אנושי. מה שאין כן, לדרוש זו כבר בעיה. צריכים לבקש.

שאלה: בנוגע לדוגמה, אנחנו רואים שבקבוצה לפעמים החבר חושב שאחרים צריכים להשתנות והוא רוצה לחייב אותם שהם ישתנו, יתוקנו. אבל לפעמים קורה שהאדם לא מרגיש את עצמו מחויב וגם העשירייה מתייחסת אליו באיזשהו שוויון נפש, לא דואגת להראות לו דוגמה. והמקרים האלה הם לא מכינים את החברים לרצות להגיע לתיקון הזה דווקא באותה העשירייה. כאילו נאבד האמון כשאנחנו לא דואגים למקרים כאלה. איך אפשר בכלל לדבר על הדוגמאות האלה? כלומר אנחנו צריכים להתאסף ולהגיד יש לנו מקרים כאלה וכאלה, אנחנו רואים שהחבר נמצא במצב כזה וכזה, איזו דוגמה אנחנו יכולים להראות לו. זה סוג הדיבור שצריך להיות בינינו?

כן, אתם צריכים להראות לו איך אתם עובדים על האגו שלכם, בלי מילים. שהוא פשוט יראה עליכם, ירגיש.

תלמיד: אבל ברגע של כפיה החבר אומר, "שמעתי, אנחנו צריכים לעשות כך וכך, קודם כול אתם צריכים לעשות ורק אחרי זה אני". אז מה אתה עושה, איזו דוגמה אפשר להראות במצב כזה כשאנחנו רואים כזה גילוי?

בטח, פשוט צריך להתייחס לזה שעלולים להבין אותו כמו שעכשיו אתה תיארת.

שאלה: האם אתה יכול לקרוא ולהסביר את הפסקה שמתחילה במילים "לכן מי שרוצה להתקרב לה'"?

"לכן מי שרוצה להתקרב לה' ושיוכל ללמוד דברים המראים אופנים איך להשפיע לה', הוא צריך להתפלל לה' שיתן לו לב אחר, כמו שכתוב "לב טהור ברא לי אלקים"". מי שרוצה להתקרב ושיוכל ללמוד דברים המראים אופנים איך להשפיע לבורא, כל מיני דרכים איך להגיע להשפעה לבורא, אז הוא צריך להתפלל שה' ייתן לו לב אחר, "לב טהור ברא לי אלקים". מה לא מובן?

תלמיד: איזה לב צריך כדי להתקרב לה'?

לב נקי מהאגו ולב טוב לכולם. וכשהוא מבקש כוח עליון עבור כולם, בזה הוא גם מתקן את הלב שלו.

שאלה: למה כל כך קשה לראות את הפגמים שלנו עצמנו? מי זה שבעצם מקלקל אותנו בצורה כזאת?

אנחנו בעצמנו מקלקלים. אדם לא רוצה לשמוע, כתוב, שאין אדם מכיר חוב לעצמו, שאין אדם רואה חובה לעצמו.

שאלה: למה אנחנו לא רואים את הפגמים שלנו אם כבר פגענו במישהו אחר?

אם אנחנו רואים פגמים במישהו אחר, אז אנחנו לא רואים אותם בנו. וההיפך, אם אדם מוצא הרבה פגמים בעצמו, אז הוא לא יכול לראות אותם פגמים באחרים. זאת אומרת אני יכול להיות עסוק או בפגמים שלי או בפגמים של מישהו אחר.

שאלה: הלב הנקי מהבשר שמראה רק דרכים להשפיע לבורא, באיזו צורה הוא מלמד אותנו את הדרכים האלו?

הוא מראה. אם אתם רוצים לנסות את זה, אז תביעו רצון שאתם רוצים להרגיש רק איך אפשר להשפיע לבורא.

תלמידה: האם זו התפילה המשותפת שלנו בעשירייה?

כן. יכולה להיות כזאת, ויכולה להיות גם שלך פרטית.

שאלה: נאמר שהאדם צריך לבקש לב טהור. הלב הטהור הזה, האם אני לא צריך לבקש עבור עצמי, על תכונות שלי שישתנו, אלא אני צריך לבקש דווקא שהלב הזה יתגלה לי בעשירייה שלי, בחברים שלי, ולכן את הלב המשותף הזה אני מבקש עבור העשירייה שלי, עבור הלב המשותף?

גם על שלך.

שאלה: מה זה אומר לב בשר, לב חי, הלב החדש הזה שהבורא נותן לנו?

תכונות אלטרואיסטיות.

תלמיד: האם אלו רצונות להשפיע לחברים?

כן, בדיוק. כל מיני רצונות שבהם אתה מתחיל להתקיים לתועלת כולם, לטובת כולם.

תלמיד: איך מתרחש המעבר ללב הזה? האם המקובל מקבל טבע אחר?

הוא מתחיל להבין יותר את הזולת, את האחרים.

שאלה: אם אני הופכת את הרצון של החברה לרצון שלי, איך זה משפיע על העבודה של החברה?

זה נותן לה אפשרות להבין יותר את דרכי ה'. זה מקדם אותה.

שאלה: אמרת שצריך לעסוק או בפגמים שלי או בפגמים של החברה. מה נותן יותר תועלת?

יותר תועלת מביא כאשר האדם עוסק בעצמו.

שאלה: אנחנו יודעים שהבורא לא נמצא עם מי שנמצא בגאווה. איך אפשר לעזור לחברה שנמצאת בגאווה ופוגעת בחיבור?

לדבר על הגאווה בתוך הקבוצה, עד שהיא תבין שמדובר גם עליה.

שאלה: אם אדם מרגיש הכול, ותמיד אך ורק בתוך עצמו, אז איך אפשר להבדיל שעכשיו התחלתי להרגיש דווקא את החברות ולא את עצמי? ומה זה בכלל ההיפוך הזה בתוכי?

זה הבורא שמראה לך מה בך טוב, מה בך רע, ואז את יכולה לבקש להשתנות.

תלמידה: כדי להרגיש את זה, מה אנחנו יכולים לעשות עוד היום כדי להתחיל להבדיל אם אני מרגישה את החברה או את עצמי?

לעזור לחברות, ואז תראי איפה את יכולה לעשות את זה ואיפה האגו עוצר אותך.

שאלה: כשאנחנו עושים ניסיונות להביע יחסים טובים, בדרך כלל זה מתפתח כהרגשה שלילית הדדית. איך למצוא כוחות כדי לא להתאכזב מהניסיון הזה, אלא לצפות שהתשובה תבוא? כי יש חוסר אמונה.

זו חשיבות המטרה שאת צריכה לפתח. רק חשיבות המטרה תחזיק אותך בכיוון למצב הזה, שלא משנה כמה מצבים לא מתוקנים שלך יראו לך, תכונות לא מתוקנות, את בכל זאת תלכי קדימה.

תלמידה: האם אפשר כתרגיל לחלק את החברה למה שאני רואה בה כתכונות אגואיסטיות, וגם למצוא את האי הקטן הזה, שאני כן יכולה להתקשר איתו, ובינתיים כך להתייחס אליה, או שזה לא נכון?

תנסי.

תלמידה: כשאתה מסתכל עלינו אתה רואה גם את כל האגו שלנו, ועם זאת אתה מתייחס אלינו לגמרי באהבה. האם זה יהיה המצב הבא שלנו, המצב המתוקן?

לא, אל תנסי להבין את זה.

שאלה: לבקש מהבורא לב טהור, זה בעצם למשוך כוח של שינוי. איך תהליך הזיכוך הזה קורה?

זה לא חשוב.

שאלה: במה לב האבן נבדל מלב הבשר? בהרגשה שניהם בקטגוריה האגואיסטית.

לב הבשר הוא לב האבן שלנו.

שאלה: אני רואה שכל הבעיות שלנו הן בדעת. ההוא לא הסתכל עליי נכון, ההוא לא דיבר יפה וכן הלאה. ובאמונה למעלה מהדעת הבעיות האלה לא קיימות, כלומר הלב האוהב החי שלנו, יכול לקבל רק באמונה למעלה מהדעת?

כן.

תלמיד: אז לשם צריך לעלות ושם כל הבעיות נפתרות, מצדיקים הכול, מתקנים?

כן.

שאלה: איך אפשר להיכנס לכנס עם לב טהור ונקי?

להתפלל לבורא. הבורא יכול להחליף את הלב מלב אגואיסטי ללב אלטרואיסטי.

שאלה: איך אני יכולה לשאת תפילה על משהו שאין הלב חפץ בו?

לבקש מהבורא שהלב ירצה.

שאלה: כתוב "כמו כן אין האדם מסוגל לראות חובה לעצמו כי הוא לומד במקום שליבו חפץ" מה זה אומר, מה הקשר בין חובה לעצמו לבין לומד במקום שליבו חפץ?

כי ליבו כבר מכוון לאיזה תענוג, ולכן הוא לא יכול לשמוע משהו אחר.

שאלה: אנחנו רוצים לדעת איך אפשר לתקן את הפעולות שלנו, אם אנחנו לא יכולים אפילו לראות שיש לנו לב מקולקל?

לא, אנחנו לאט לאט צריכים לפתוח את הלב שלנו ולראות שהוא כולו מקולקל. ובמידה שאנחנו מתחילים להרגיש אותו כך, אז לבקש מהבורא שיתקן לנו את הלב. כך אנחנו צריכים, לאט, לאט, שלב אחר שלב, אלה בכל זאת מדרגות.

שאלה: האם לב האבן שלנו יתחלף בלב חדש בהדרגה או שזה יבוא בפתאומיות מהבורא כשהוא ירצה?

זה קורה לאט לאט ובמשך הרבה מאוד פעולות, אחת, אחת, אנחנו מתקנים את הלב שלנו עד שגומרים, וכך מלב אגואיסטי הוא הופך ללב אלטרואיסטי. משנאה לאהבה.

שאלה: לב נקי זה לב העשירייה ולב בשר זה הלב הפרטי או שזה אותו דבר?

לא. לב נקי זה לב מתוקן לחלוטין מאגואיזם, אפילו באדם יחיד. ולב אגואיסטי זה לב שיש בו רצונות אגואיסטים ואלה שני מצבים מנוגדים, הפוכים.

תלמידה: כלומר, לב נקי זה לב הכולל את כל הרצונות של כולם נקיים להשפעה?

כן.

שאלה: איך אני יכולה להגיע להבנה, שכל מה שאני רואה נמצא בתוכי. כדי שאוכל להפסיק לשפוט את פעולות החברות?

תנסי להרגיש את זה ותבקשי מהבורא שיראה לך.

שאלה: האם אני צריכה להוסיף את הרצון שלי לרצון של החברה, או שאני צריכה להוסיף את הרצון של החברה, לרצון שלי. מה צריכה להיות העדיפות כאן?

אם את מבקשת אז עלייך לברר מה בדיוק את רוצה לבקש, להישאר עם הרצון שלך ושהחברה תחליף את אותו רצון או לא? תבררי.

שאלה: האם אפשר להרגיש שמרגישים את האור חוזר כסימן להתקדמות?

אני חושב שאין טעם שתתבלבלו. אני חושב שאתן צריכות פשוט לעשות כל מה שיכול לעורר אהבה ביניכן.

שאלה: אם אני משתדלת להרגיש את החברים כעצמי, איך עליי לעבוד עם הרצונות האגואיסטים שלהם?

אני לא צריך לקבל על עצמי את הרצונות האגואיסטיים שלהם, אני צריך להרחיק את עצמי מהם, ולהציג בפני החברים מה הם הרצונות האלה ומי צריך לתקן אותם. האדם לא יכול לתקן רצונות זרים.

שאלה: פעם שמעתי שצריך לבקש למלא את רצונות החברים, לתקן ולקרב אליי. זה נכון?

לא, עדיף לא לעשות את כל הדברים האלה.

תלמידה: אז מה התפילה שצריכה להיות?

להראות בדוגמה לחבר איזה מהרצונות שלו אתה מקבל, מעודד, אוהב, ואיזה לא.

תלמידה: זה מאוד מעצבן את החברים.

הם הרי צריכים לראות מה טוב בהם ומה רע.

תלמידה: וזה מאוד מעצבן אותם. הם פשוט מתחילם לשנוא אותך מפני שאתה מראה להם איזו אי שלמות יש בהם.

הן צריכות להגיד לך תודה על זה.

תלמידה: כשאני מראה להם דוגמה טובה, הן אומרות לי, מה את עושה מעצמך צדיקה?

גם לא טוב. אז מה את יכולה לעשות?

תלמידה: אני רוצה לשאול אותך מה לעשות? אני התפללתי לתקן את הרצונות האלה של החברות, אבל אתה אומר שזה לא נכון?

אז אל תתייחסי אליהן. לכאלה דוגמאות אל תתייחסי, אל תגיבי.

שאלה: אנחנו לא יכולים לעבוד בצורה ישירה כנגד איזה קלקול שבנו. בהשוואה למשהו עליון, גבוה אנחנו רואים את עצמנו בחוסר התאמה לזה, ואנחנו לא יכולים לעבוד כנגד זה בצורה ישירה.

למה?

תלמיד: כי זה שאתה רואה את זה כך, זה גם נובע מתוכך המקולקל.

אני לא מבין אותך.

תלמיד: אולי ננסח מחדש. כלפי מה אני משווה את עצמי ומגדיר את עצמי כמקולקל?

בהשוואה למה שאתה לומד במאמרים.

שאלה: בין גוף לנשמה תמיד יש ניגוד. איך בכל זאת להעלות את הכוח של הרוח?

להיות מחוברת עם חברים טובים.

שאלה: מה ההבדל בין אדם שקורא הרבה לבין אדם שמגיע ללמוד פרקטית קבלה, עוסק בקבוצה, אבל הוא לא מרגיש את כל זה בתוכו בינתיים ומתחיל לתקן את האחרים?

אנחנו לא מייחסים חשיבות לכמה האדם קרא בחייו ולמד. הדבר היחיד שאליו אנחנו מתייחסים, זו ההשתוקקות שלו לתקן את עצמו.

תלמידה: אבל זה תיקון של עצמי ולא של אחרים?

אל תחשבי על זה, עדיין מוקדם לחשוב על זה.

שאלה: אם השכל כל הזמן מפריע ללב להרגיש יותר, איך האדם יכול לקבל יותר מחשבות ושכל בהתאם?

שיחשוב איך הוא יכול לעשות טובה לכולם, לכל העשירייה, לכל הקבוצה.

תלמיד: ואיך המעשים הטובים שירצה לעשות לחברים יפרמטו לו את השכל עם הלב וייתנו ללב שלו להיפתח יותר ולהרגיש יותר את החברים?

על זה הוא צריך להתפלל, שייפתח לו את הלב.

תלמיד: האם בזה שאני מבקש מהבורא לפתוח את הלב ולהיות יותר בנתינה לחברים ולהתקרב לתכונותיו, אני כבר נותן לבורא יותר ויותר לפרמט את הלב שלי לתכונות שמתקרבות אליו?

במשהו כן.

שאלה: אתה לא יכול ללמד אף אחד, אלא אם האדם בעצמו ירצה, ועם אלה שרוצים זה תענוג צרוף לעבוד, אבל יש מעטים. עד כמה תפילה שכל העולם יגלה את הבורא, כלומר את כוח ההשפעה או את תכונות ההשפעה היא אפקטיבית?

יותר טוב שתתקשרו ביניכם, שיהיה ביניכם יותר קשר עם הקבוצה, לא עם זרים אלא דווקא עם החברים שלכם בתוך העשירייה, ואז אתם תמצאו את המילים הנכונות והמחשבות ותוכלו להביע אותן.

שאלה: לפי מה שאנחנו לומדים אני תמיד רואה שאני צריכה לבקש עבור התיקון שלי, לתקן את הראיה שלי, את הקלקולים שאני רואה, ועכשיו אני שומעת ששוב אנחנו מבקשים עבור עצמנו. אבל אם מראים משהו לחברה, אז אנחנו צריכים פשוט להתבטל ולא להגיד כלום?

אפשר גם בשתיקה.

תלמידה: האם אפשר לתאר לעצמי שכאשר הבורא נותן לנו לב בשר אז אנחנו מרגישים יותר טוב את העשירייה, וזה כאילו שהבורא נותן לנו לטעום למה צריך להשתוקק?

זה לא עניינכם. עניינך הוא לבקש מהבורא שיחליף את לב האבן שלך בלב בשר.

תלמידה: אפשר לבקש את זה רק עבור עצמי?

לא, זאת יכולה להיות תפילה משותפת של כל העשירייה.

שאלה: אם הרבה פעמים ביום אני מגלה את הרע שלי, איפה להוסיף בתפילה הזאת על התיקון תפילה עבור החברים, ומה היא צריכה להיות?

זאת צריכה להיות תפילה אחת שבה את דואגת לתפילת הלב שלך ולב החברה.

שאלה: לב מתוקן כבר לא מרגיש את הרע בתוכו?

לא מרגיש.

שאלה: כשאני מתחילה לראות שיש לי לב אבן האם האגו ירחיק אותי מהעבודה הרוחנית הזאת? מאיפה אנחנו יכולים למשוך כוח לעבודה במצב כזה?

כן. אז את מקבלת כוחות ויכולה לעבוד עם הלב שלך.

שאלה: הצורה הכי טובה לתת לחברים חיסרון היא על ידי דוגמה. הדוגמה הזאת צריכה להיות כמשחק או שפשוט צריך להשתוקק לתיקון ואז זה יקרה אוטומטית?

בדיוק כך.

שאלה: הבורא לוחץ עלינו דרך האור המקיף ותמיד מוכן להחליף לנו את הלב. מה צריך לקרות כדי שהאדם שנברא כמקבל יתחיל לבקש כלי השפעה. האם יכול להיות שזו הכרת הרע?

בטח, כן.

שאלה: קודם שאלתי בעניין של גאווה בעשירייה, והשאלה לא הייתה על העשירייה שלי אלא באופן כללי, והחברות בעשירייה שלי קבלו את זה אישית. למה אנשים מקבלים את זה אישית כששואלים שאלה כללית?

תסבירי להן, שזה שהן חושבות על עצמן שזה פגם בהן, אז לחשוב כך זה הפגם.

שאלה: איך להגיע לזה שהחברה גורמת לבן אדם להגיע לבקשה כזאת, שהוא אומר "רק תיקח ממני את לב האבן הזה כבר"?

איך להגיע לזה?

תלמיד: היום היינו בבית קברות ושמנו אבן על הקבר. אישתי שאלה למה שמים אבן, אמרתי לה כי יש לנו לב מאבן, אנחנו רוצים לקבור אותו.

טוב, יפה.

שאלה: האם האדם בכדי לבקש להחליף את לב האבן שלו, הוא צריך לצייר מעל הדעת את לב הבשר?

כן.

תלמיד: האם בהפרש הוא מתפלל?

כן.

שאלה: כשאני רואה או מוביל צאן של אחרים, האם זה כשאני מחפש כל מיני קלקולים בחבר?

כן, יכול להיות דבר כזה.

תלמיד: כלומר לחפש, לנבור בחבר ולמצוא כל מיני קלקולים, זו תכונה של לב האבן.

כן.

שאלה: האם בכנס אנחנו אמורים להיות בכוונה שנצא יותר מתוקנים, או שתהיה לנו יותר עבודה לתיקון? איפה לשים את הכוונה?

זה תלוי בכן. אחר כך תספרו לי מה אתן מרגישות.

שאלה: כשאנחנו רואים את האגו פועל, אנחנו מבקשים מהבורא עזרה. איך אנחנו יכולים להיות בשמחה כשאנחנו כל הזמן רואים את השפלות שלנו?

זו עבודה, אנחנו מרגישים מלוכלכים וצריכים לנקות את עצמנו. לכן אנחנו צריכים להיות שמחים שאנחנו מנקים את עצמנו, מגלים את הרע שבנו וזורקים אותו החוצה. כמו עבודת ניקיון.

שאלה: לבקש להחליף את הלב על אמת זה מאוד קשה, זו ממש הרגשה כמו מוות. האם הבורא שומע, מקשיב לתפילה שהיא לא אמיתית? אנחנו שומעים אותך אומר שצריך לבקש שישנו לי, יחליפו לי את הלב, אני יכול לעשות את זה רק מכאנית, האם הבורא ישמע אותי?

אתה תבקש ותבקש, ולאט לאט תתחיל להרגיש מה זה אומר לשנות את הלב.

שאלה: איך עשירייה יכולה לבדוק את עצמה כדי שיגיע אליה רצון אחד אמיתי לבקש על תיקון הלב?

עשירייה היא עסק מורכב. כל אחד בנפרד כן, אבל להתחבר כולם יחד סביב זה שאתם רוצים לב אחד לכולם, זה לא פשוט. על זה עוד נדבר.

שאלה: שמעתי שכדי להפוך את הלב שלי לטהור אני צריכה לקבל כוח מהעשירייה, ובתמורה אני צריכה להיות בחוב כלפי העשירייה, להיות דוגמה טובה לחברות. מהי חשיבות של האיזון בין נתינה וקבלה בעשירייה?

שכולם משפיעים וכולם מקבלים.

שאלה: שיפוט הדינים הם מצד אחד עול על האדם, מצד אחר כאב גדול מלעזוב אותם. האם האדם צריך לבקש כוח לסבול, או שהוא צריך לבקש להשתחרר מהם?

להשתחרר.

שאלה: לישיבת חברות יגיעו הרבה חברות ממקומות שונים. כל אחת עברה הרבה אתגרים בשבועות האלו כהכנה לכנס, אנחנו רוצות לעבור במפגש הזה תהליך של סנכרון רצונות, כוונות, תפילות, כדי שנגיע לכנס ממש בלב אחד. מה כל עשירייה צריכה להביא איתה מהחיבור של העשירייה אל מרכז המעגל הכללי?

כל אחת צריכה לבוא עם לב טוב, להתייחס לחברות ובכלל לחלק הנשי בחברה שלנו כך שיהיה לה יחס טוב, ותתחברו בלב חם של כולן. להכין את עצמכן לחיבור טוב, לאהבה, את זה אתן צריכות להכין מראש.

תלמיד: על הלב הטהור כותב דוד המלך בתפילה שלו, "לב טהור, ברא-לי אלוהים; ורוח נכון, חדש בקרבי. אל-תשליכני מלפניך; ורוח קדשך, אל-תיקח ממני. השיבה לי ששון ישעך; ורוח נדיבה תסמכני. אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך".

שאלה: במחלוקות של אי הסכמות, אם פנים, זכינו, ואם אחוריים, לא זכינו. מה זה זכינו?

להתחבר או לא להתחבר.

תלמידה: האם זאת בחירה שלי כל פעם?

כל פעם זו הבחירה של האדם.

שאלה: מהו מקום העבודה שאנחנו הכי צריכים להתאמץ בו עכשיו בעשיריות עד הכנס?

לבדוק את ליבנו. שהלב של כל אחד יהיה נקי ומלא אהבה לכולנו. בבקשה תבדקו את ליבכם, ונגיע לכנס עם לב נקי וחופשי מכל הפסולת.

(סוף השיעור)