שיעור בוקר 29.01.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 63. מאמר "אחור וקדם צרתני"

קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם", בעמוד 63, מאמר "אחור וקדם צרתני".

אחור וקדם צרתני

""אחור וקדם צרתני", פירושו בגילוי והסתר פנים של השי"ת, כי באמת "מלכותו בכל משלה" והכל ישוב לשורשו, כי "לית אתר פנוי מיניה [אין מקום פנוי ממנו]", אלא ההבדל הוא, ב"הוה" ו"יהיה", כי הזוכה לחבר ב' העולמות, הוא מגלה ב"הוה" מלבושו ב"ה, שכל הנעשה הוא לבוש לגילוי שכינה. וזה בחינת "הוה", דהיינו, גם עתה יוצא בלבוש מלכות ומראה בעליל לעין כל, ש"אין הרוכב טפל לסוס" ח"ו, אלא אף שלמראית עין נראה שהסוס מוביל את רכבו, אבל האמת היא, שאין הסוס מתעורר כלל בשום תנועה, זולת להרגש מתג ורסן של רוכבו, זה נקרא בנין קומת השכינה, וכו'. וזה נקרא בחינת "פנים בפנים"."

נעבור שוב על הקטע הזה כי המאמר הוא מאוד חשוב, הוא נותן לנו יחס כללי על הנהגת הבורא בעולם.

כתוב ""אחור וקדם צרתני", פירושו", מה העניין, "בגילוי והסתר פנים של השי"ת", פעם הוא מתגלה ופעם הוא נסתר, זה נקרא "אחור וקדם צרתני". "כי באמת "מלכותו בכל משלה"", הוא פועל בכול ושולט בכול, אין אצלו יום, לילה, שינויים וכל המצבים האלה שהוא מעביר עלינו כדי לקדם אותנו לזה שנבין ונכיר ונהיה פתוחים לכל המציאות העליונה כמוהו, זאת אומרת שנכיר אותו. מציאות עליונה זה הוא. "כי באמת "מלכותו בכול משלה"", בכל שולטת רק המלכות שלו. מלכות הכוונה היא לשליטה שלו. "והכל ישוב לשורשו", אנחנו נגיע בסופו של דבר למצב שהכול יהיה פתוח וברור, ואנחנו נתכלל מזה באותה רמה ובאותה דרגה שהבורא יפתח לנו. "כי "לית אתר פנוי מיניה [אין מקום פנוי ממנו]", הוא שולט בכל דבר, בכל מצב, ולאט לאט מגלה לנו לפי התכנית שלו את עצמו. הוא מגלה לנו את זה על ידי זה שהוא בונה אותנו עוד ועוד, ופותח לנו תכונות המתאימות לגילוי שלו, להבנה שלו. "אלא ההבדל הוא, ב"הוה" ו"יהיה"," זה עכשיו וזה יקרה אחר כך, אלו ההבדלים, זאת אומרת בזמן כמו שאנחנו אומרים. "כי הזוכה לחבר ב' העולמות", נסתר ונגלה, "הוא מגלה ב"הוה"", עכשיו, "מלבושו ב"ה". מה זאת אומרת? "שכל הנעשה הוא לבוש לגילוי שכינה", שסך הכול כל מה שנברא ונעשה זה בנו.

סביבנו זה האור העליון, אור אינסוף, אבל אנחנו מרגישים במקום אור אינסוף "העלמה", לכן הוא נקרא "עולם", מהמילה העלמה, הסתר. לָמה זו העלמה? כדי לגלות את הבורא, את כול האור, את כול התכנית, את כול ההנהגה וההשגחה, את התכונות שלו, את היחס שלו אלינו בהדרגה, ושאנחנו לא נקבל את זה בלבד, אלא נבין, נרגיש ונהיה כמוהו באותה דרגה, נגדל להיות ממש כמוהו בכל פרט ופרט שבבריאה. לכן זה נעשה על ידי הסתרה ועל ידי גילוי, וזה נקרא "אחור וקדם צרתני". בהסתרה זה נקרא "אחור" ובגילוי זה נקרא "קדם", ובזה הבורא "צרתני", הוא מייצר אותנו, מייצב אותנו כנבראים הבנויים ויכולים להיות בהבנה, בהרגשה, בחיבור אליו כשותפים.

"כי "לית אתר פנוי מיניה [אין מקום פנוי ממנו]", אלא ההבדל הוא, ב"הוה" ו"יהיה"", גם הווה וגם יהיה קיימים, וההבדל הוא שאנחנו נמצאים בינתיים ב"הווה" ולא ב"יהיה". יש לנו עוד הרבה תכונות, כלים שאנחנו צריכים לתקן כדי להביא אותנו לדרגת "יהיה" ולהרגיש אז את המציאות האמיתית. "כי הזוכה לחבר ב' העולמות," הווה ויהיה, אחור וקדם, "הוא מגלה ב"הוה" מלבושו ב"ה," מלבושי ה'.

מה זאת אומרת? "שכל הנעשה הוא לבוש לגילוי שכינה". כול מה שיש לנו כאן ועכשיו שאנחנו מרגישים, אנחנו מרגישים את העתיד, אבל העתיד הזה מכוסה על ידי הלבושים. כשאנחנו לומדים את הלבושים האלה, מקבלים אותם על עצמנו, בזה אנחנו נעשים יותר גדולים, יותר מוכנים, ואז אנחנו מגלים את הבורא. אנחנו כביכול מורידים לבושים ממנו, לבושי הסתרה, מתלבשים בהם, ואז ההסתרה עוברת ואנחנו מגלים את הבורא כמו שהוא ללא שום הסתר, "שכל הנעשה [הוא]" זה "לבוש לגילוי שכינה", לגילוי הבורא.

"וזה בחינת "הוה", דהיינו, גם עתה", עכשיו, "יוצא בלבוש מלכות". שום דבר לא נסתר אלא רק כלפי האדם המשיג. "ומראה בעליל לעין כל, ש"אין הרוכב טפל לסוס" ח"ו". אנחנו לא נמצאים בדרגה גרועה, פחותה, נמוכה אלא הכול אלה לבושים כדי שאנחנו נלמד איך נכון לגלות את הבורא. אבל הם לא מורידים אותנו אלא כמו ילד קטן, זה שהוא לא משיג, זה שהוא עדיין לא מרגיש, אנחנו מתייחסים אליו בזלזול? ההיפך. אנחנו רוצים שהוא יגדל ויעשה את הכול כדי שהוא יתגלה יותר ויותר חכם ומרגיש ומבין. אנחנו שמחים כשזה קורה לו, זה ממש ממלא אותנו בשמחה גדולה. אותו דבר מרגיש הבורא.

"אלא אף שלמראית עין", כאילו, "נראה שהסוס מוביל את רכבו", אנחנו כאילו מקדמים את עצמנו, "אבל האמת היא, שאין הסוס מתעורר כלל בשום תנועה". זאת אומרת אנחנו לא מתעוררים בשום דבר - אף בתנועה קטנה, בתאים שלנו, בתכונות שלנו, במחשבות שלנו, במה שלא יהיה, בגשמיות וברוחניות - "זולת להרגש מתג ורסן של רוכבו". זאת אומרת שעל ידי שני הכוחות האלו, כוחות ההתקדמות וכוחות העצירה, ימין ושמאל, הבורא רוכב עלינו ומנהל אותנו בכל וכל. כך הוא מקדם אותנו ולפי זה אנחנו מתקדמים. "זה נקרא בנין קומת השכינה, וכו'." זאת אומרת ששליטת הבורא היא על כולנו. על כל הרצון לקבל שולט האור העליון והוא מקדם את הרצון הזה עד שיגיע לגילוי שלו השלם, "וזה נקרא בחינת "פנים בפנים"". כל האור העליון יתגלה בכל הרצון של הנברא.

שאלה: איך מאחורי כל ההסתרות והצורות האלה אנחנו מגלים את השכינה?

אתה צריך להתנהג בדיוק כמו שכתוב. אתה נמצא מול הבורא ובינך לבין הבורא ישנה עשירייה, או אפילו כל האנושות וכל המציאות, כל העולם. ברור לנו שזה הכול רק דמיון, לכן זה נקרא "העולם", ממילה העלמה. ואנחנו צריכים לעשות את כל הפעולות, כל המצבים שלנו שיהיו כדי לגלות את האמת. אין חוץ מכוח עליון, אין עוד מלבדו, ואנחנו לכן מסדרים את עצמנו בכל הפעולות הגשמיות והרוחניות, לא חשוב איך לחלק את זה, כאילו אנחנו נמצאים כבר עכשיו בשליטת הבורא השלמה. זה בעצם הכיוון שההסתרה לא תפריד בינינו. אני לא רוצה לקבל את ההסתרה. גם עכשיו, למרות ההסתרה, אני רוצה כמה שיותר להיות דבוק בבורא בגילוי.

שאלה: במה בכלל אני מפריע או יכול שלא לקיים את עבודת ה', אם נכתב שהוא מאחורי, מלפניי, מצדדי, מבפנים, מבחוץ, אין עוד מלבדו?

שאלה יפה. אבל יש כאן בחירה חופשית. זה באמת לא כתוב כאן. כאן כתוב שהבורא שולט מכל וכל במאה אחוז עלינו. אם כבר אז אין שום מציאות לאדם. אנחנו נמצאים בדרגות דומם, צומח, חי. אלא אלו האנשים, אלו חלקי נשמת האדם הראשון, אלו חלקים מהרצון לקבל שבמערכת אדם הראשון כולה שנמצאים במצבים מיוחדים, להם ישנו הרצון להכיר את הבורא. בלי זה אין להם חיים. בשביל מה לחיות? אני לא רוצה להיות סתם כבהמה. ולכן נופלים הרבה פעמים לדרגת בהמה ולא רוצים לצאת ממנה אפילו ואחר כך שוב עולים וחוזרים לאיזו עבודת האדם, להיות דומים לבורא. כך אנחנו בעצם נמצאים בהתפתחות.

יש לנו עבודה - למרות שהכול בא מלמעלה - לגלות שהכול בא מלמעלה. ובבחירה החופשית שלנו, זה קיים רק למי שנמצא במשיכה לגילוי הבורא האמיתי, אנחנו צריכים לגלות את הבורא בנטייה שלנו להשתוות עמו, להיות עמו בחיבור הדדי. אני לדודי ודודי לי. ואז כלפי האנשים האלה הבורא פועל ב"אחור וקדם צרתני", בגילוי והסתר. על ידי זה הוא מלמד אותנו, מחנך אותנו.

שאלה: האם ההסתרה היא שעבורי שליטת הבורא נסתרת?

ההסתרה ודאי כלפי האדם אלא כלפי מי עוד? ההסתרה כלפי האדם. כלפי כל אחד ואחד בצורה אישית שלו. יש גם הסתרה כללית על כל באי עולם. על זה כבר אנחנו נדבר אחר כך, שם אנחנו נתבלבל. הסתרה היא כלפי כל אחד ואחד. ואנחנו צריכים להגיע בהתפתחות שלנו, שאנחנו מסתירים את האגו שלנו, מתעלים מעליו ואז מגלים את הבורא. אז מגיעים מהסתר לגילוי.

שאלה: האם בדרך הרוחנית של האדם, ההסתרה נחשבת כמו הגילוי של קו שמאל ולעומת זאת הגילוי של הבורא זה ההתקרבות של האדם לקו הימין?

נראה את זה בעתיד. אני לא רוצה מיד לעבור לכל הפרטים כי זה יכול לבלבל הרבה אנשים. אני מבין אותך שאתה רוצה לדעת.

שאלה: מה מחבר בין הנסתר לבין הנגלה של הבורא?

המקור. גם לנסתר וגם לנגלה, המקור אחד. כך הוא משחק איתנו. כמו שאתה משחק כלפי ילד, רוצה את זה להסתיר, ואת זה לגלות. כך אתה משחק עמו. ואז על ידי זה אתה רוצה להעלות את המודעות שלו שיכיר בכל מיני פעולות, מצבים. מה שמחבר בין הסתר לבין גילוי זה המקור שלהם, מקור אחד, הבורא. הרצון שלו, התכנית שלו.

שאלה: זה שנולדים בעולם עוד ועוד אנשים, זה אומר שתהליך השבירה עוד נמשך?

לא. השבירה כבר הייתה, אין יותר שבירות. אבל אנחנו מגלים רק את מהות השבירה יותר ויותר ככל שאנחנו מתקדמים. זאת אומרת בהתאם לעליה שלנו בסולם המדרגות, בתיקונים, אנחנו מגלים איפה עוד אנחנו צריכים לעשות תיקונים כדי לתקן את השבירה. בצורה פשוטה מכנית, אפשר להגיד.

שאלה: הוא אומר "אחור וקדם צרתני". זאת אומר גם באחור וגם בקדם צרתני. אם אפשר להבהיר את זה?

ודאי שההסתרה פועלת לא פחות נכון להתפתחות האדם מאשר הגילוי. לפני כל גילוי חייבת להיות הסתרה, כמו בחיים שלנו. במדע נגיד. ולכן אנחנו כך צריכים להתקדם. לכן החשיבות בהסתרה היא לא פחות מהחשיבות בגילוי. רק לפי ההסתרה יש לנו גילוי.

שאלה: איך זוכים לחבר את ב' העולמות בהווה ויהיה?

ככל שאני יותר עובד על ההסתרה, ככל שאני מתייחס אליה נכון שהבורא מביא לי את ההסתרה הזאת וההסתרה היא לטובתי. זאת אומרת, אני צריך עכשיו להרכיב את עצמי, את היחס שלי, את הכלים שלי בצורה נכונה. אז אני אכלול את ההסתרה הזאת בפנים ועל פני ההסתרה אני אגיע לגילוי. כמו מדען אמיתי, לוקח את כול הדברים שהוא לא מבין, שהוא חוקר ולא יודע ואת מה שקורה, ועם כל זה הוא רוצה להגיע לפתרון. הפתרון יכלול את כול צורות ההסתרה שהוא גילה קודם. זה יהיה הפתרון הנכון. אם הוא לא פותר את כול הבעיות של ההסתרה, אז כנראה שהפתרון שלו לא שלם.

תלמיד: האם אפשר להגיד שאם אנחנו לא עובדים בשביל הגילוי, אלא בשביל הזכות להיות עובדי ה', ולשרת את החברים ואת הבריאה, זה ללבוש על עצמנו הסתרה?

אנחנו לובשים על עצמנו הסתרה, ומתוך זה מגיעים לגילוי. כמו שמאל וימין, כמו מדרגות. חובה להתכלל משניהם.

תלמיד: האם בתוך הגילוי אנחנו כבר צריכים לעשות הסתרה נוספת?

אנחנו אף פעם לא עושים הסתרה, אנחנו הולכים רק לקראת הגילוי. אבל את הגילוי שאנחנו מגלים, אנחנו רוצים לעשות אותו בהסתרה. זה דבר מיוחד, אנחנו עושים גילוי על ידי צמצום, מסך, ואור חוזר. ואז באור חוזר שלנו, בדחיה שלנו, לא בתוך הרצון לקבל, אלא בכך שאנחנו מעלים את הרצון לקבל באור חוזר, בזה אנחנו בונים את הכלי לגילוי הבורא.

לכן אנחנו לא מקבלים את הגילוי ממש ברצון לקבל, אלא ברצון לקבל שנכלל בכוח הדחיה, באור חוזר. מתוך שאנחנו בונים מקום, מה שנקרא לשכינה, ושם אנחנו מגלים את הבורא. אחרת כביכול יהיה קצר בין הפלוס למינוס, בין האור לרצון. ואם אנחנו מעמידים בינינו לבורא את הצמצום, זאת אומרת, בידוד, מסך, כוח התנגדות, אור חוזר, שזו הצורה נכונה להתקשר לאור, אז האור מופיע. האור העליון מופיע בתוך האור חוזר שלנו, ושם אנחנו מתקשרים. זה הקשר של הנברא עם הבורא.

שאלה: לא ברור למה הוא כותב "כי הזוכה לחבר ב' העולמות, הוא מגלה ב"הוה" מלבושו ב"ה"?

בשבילו זה הווה. אם הוא זכה לחבר בין שני העולמות, אחור וקדם, הסתר וגילוי, אז בשבילו הכול נעשה גם בהסתרה וגם בגילוי, לכן הגילוי הזה נקרא "אחור וקדם צרתני". שניהם מתגלים, גם ההסתרה, אתה לא מגלה קודם, וגם את הגילוי אתה לא מגלה קודם. שניהם מתגלים ותומכים זה במה שיהיה הגילוי הרוחני.

תלמיד: אז מה ההבדל ב- יהיה, מה ההבדל בין הווה ליהיה, אם בהווה הוא כבר עושה צמצום, מסך, ואור חוזר?

כי שניהם מתחברים יחד, כשהכלי מוסיף את העוצמה שלו לאור, פי תר״כ פעמים.

תלמיד: אני לא מבין מה ההבדל, אם יש צמצום מסך ואור חוזר, וזה נקרא הווה, מה אחרי זה משתנה במצב העתידי?

אחר כך יש זיווג דהכאה, קבלת אור ישר בתוך אור חוזר, בעל מנת להשפיע. ואז יש עוצמה, כשהיחסים מתחברים יחד, בורא ונברא. זה נקרא גילוי האהבה. עוד נדבר על כך, זה עוד לפנינו, עד כמה שאני זוכר את המאמר.

שאלה: למה העבר לא מוזכר במאמר? ההווה ויהיה כן, אבל מה עם מה שהיה?

מה שהיה נכלל בהווה, ועוד יתגלה ביהיה.

תלמיד: ההשגה שהבורא שולט בכל, שהכול בא מתוך מטרת הבריאה, האם זה בא לידי ביטוי בהתנהגות ובמעשים בעולם הזה?

בעולם הזה, בהתנהגות שלנו כאן, שום דבר לא מתגלה. העולם הזה הבהמי, שבו אנו נמצאים בחמשת החושים שלנו, אנו ממש כמו בהמות. אין לנו שום דבר מיוחד מעליהן, אולי קצת יותר שכל, יותר רגש, שבעזרתם אנו מקלקלים את העולם.

תלמיד: אז למה מקובל שתופס את מטרת הבריאה בכלל צריך לעשות מעשים ברגליים ובידיים?

האמת זאת שאלה, והיא לא כל כך מובנת, אני מבין שזה לא כל כך מובן לך. אבל הבעיה היא שאנחנו עדיין לא מתנתקים מהרצון הגשמי שלנו, ולכן אנו חייבים לקיים במשהו גם את ההבחנות הרוחניות. אבל זה רק בגלל שעוד לא התנתקנו מהעולם הגשמי. למתים חופשי, גם בגשמיות, וגם ברוחניות.

שאלה: איך לשלב את העבודה של לראות שהכול נמצא בשליטה שלו, והעבודה להיות בהשפעה?

עוד נדבר על זה, אין טעם לשאול דברים כלליים כאלו בתחילת המאמר.

שאלה: מה הכוונה ב- הכול ישוב לשורשו?

שהכול צריך להגיע למצב המתוקן, שנקבע מראש, שהכול מוכן לסעודה, מה שנקרא. לדבקות השלמה.

שאלה: אני צריך ללכת עם ההסתרה, או שאני צריך להתגבר על ההסתרה?

אנחנו צריכים לאהוב את ההסתרה. לאהוב את ההסתרה כי היא עוזרת לי להתעלות למעלה מההסתרה, ולהגיע לדבקות רוחנית עם החברים, ועם הבורא, במקום לדבקות גשמית. ההסתרה מעלה אותנו מדרגה לדרגה.

אם אני מסתכל בעיניים גשמיות, אז ברור שאני רואה גשמיות. וכאן אני צריך להבין שהצורה הזאת של העולם שנקראת "הסתר", "עולם" מהמילה העלמה, אז אני צריך להתעלות לחיבור בינינו. למצב שבו באמת נתחיל לקשור בינינו צורות, התקשרויות שיאפשרו לנו קשר חדש, שלא נשווה אותו עם הקשר הגשמי, אלא זה יהיה קשר רוחני שבו כולנו נהיה בהשפעה, כולנו בחיבור, כולנו למעלה מכל החושים הגשמיים שלנו. אף אחד לא מסתכל על הפנים של השני, א על התכונות הגשמיות של הזולת כי זו גשמיות, בהמיות.

אנחנו רואים עד כמה זה מוגבל ומוטעה, לכן אנחנו צריכים לבנות כאן יחס רוחני חדש בינינו כך שהצורה הרוחנית תשרה בינינו בהחלט. לתאר לעצמנו שאנחנו לא מסתכלים על הפנים של האחר, כי כשמסתכלים על הפנים, אתם יודעים מה קרה לפני 20 שנה כשהכרתם זה את זה, והיום, ומה יקרה בעוד 20 שנה, ואחרי שנאבד את הצורות הגשמיות שלנו.

אנחנו צריכים להתייחס אחד לשני לפי הרצון לקבל, והנקודה שבלב שנמצאת בתוך הרצון לקבל שיש בכל אחד ואחד, למהות של כל אחד. מפני שאת פסגת המהות שבכל אחד הבורא נותן, הוא נותן לכל אחד משיכה אליו. לכן כדאי לנו להתקשר בינינו דרכה, ולא להסתכל על כלום חוץ ממנה, לא על הצורה החיצונה, לא על התכונות המקולקלות שבינתיים קיימות בכל אחד ואחד, אלא רק על דבר אחד "אני אוהב בכל חבר וחבר את חלק אלוה שבו". והבהמה נשארת, מיתקנת כך או כך, לא חשוב איך היא מתנהגת, אבל העיקר זו הנקודה הרוחנית שבו.

שאלה: אז אנחנו צריכים לבקש שהבורא יסיר את ההסתרה?

לא, לא להסיר את ההסתרה, חלילה, את זה אנחנו לא מבקשים, זאת אומרת, הוא גם לא יסיר את ההסתרה, אלא פשוט יוריד אותנו לגשמיות. אנחנו דווקא צריכים לבקש ממנו שעל ידי ההסתרה נוכל להתקשר לחברים בצורה נכונה, לנקודה שבלב שלהם. אפילו לא בלב של החבר, כי בלב שלו יש רצונות לקבל, אבל בנקודה שבלב שלו יש מה שנקרא "חלק אלוה ממעל", ולזה אני רוצה להתחבר.

שאלה: מה בפועל המאמץ שצריכים לעשות כדי לעבור מהסתרה לגילוי?

אני חושב שהדבר העיקרי שאנחנו צריכים לעשות זה פשוט להשתדל לחבר את הנקודות שבלב שלנו. על פני כל הלבבות שלנו לחבר את הנקודות שבלב, ובהן לתת מקום לבורא שיתגלה וישרה.

שאלה: איך אני יודעת באיזו נקודה אני נמצאת בהסתרה? איך זה מורגש בעשירייה?

שוב זו נקודה שבלב, אני לא יכול להגיד עוד יותר מזה, זו נקודה.

תלמידה: איפה ההסתרה, מה זו הסתרה בעשירייה? במה היא באה לידי ביטוי?

הסתרה בעשירייה כלומר, אני לא רואה את הקשר בין החברים לבורא וזה נעשה בכוונה, זה נקרא ש"כלפי הבורא נסתר". אם אני מתייחס אליהם כמו לנקודות שבלב שבהם נמצאת ההתעוררות מצד הבורא סימן שאני כך מתייחס אליהם נכון ומתקדם.

שאלה: אמרת להסתכל רק על תכונות רוחניות ולא גשמיות, איך להתייחס לחברה שהיא מתייחסת בחוסר סבלנות ואפילו לפעמים בשנאה גלויה? איך לאהוב אותה.

לא חשוב איך אדם מתייחס לקבוצה ואיך הוא מדבר. אנחנו צריכים להבין שזה הבורא כך מגלה אותו כלפינו ואנחנו צריכים להשתדל לסבול אותו ולהבין שעלינו בכל זאת להתחבר עימו ולעזור לו להתעלות בכל מיני צורות ובזה העבודה שלנו הרוחנית. אנחנו מקבלים את זה מהבורא ואנחנו משתדלים לעלות למצב יותר גבוה, להבין שזה לטובתנו.

שאלה: האם הגילוי זה משהו שקורה למעלה מהדעת?

הגילוי קורה למעלה מהדעת, ודאי. באמונה למעלה מהדעת, בכוח השפעה שאנחנו מייצבים אותו למעלה מכוח הקבלה שם נעשה גילוי הבורא בנברא לפי השתוות הצורה.

שאלה: כשמתחברות הנקודות שבלב של החברים האם נוצר עובר שנמצא בדבקות עם הבורא?

כן, כך אנחנו נרגיש כמה בקשר בינינו נעשה משהו חדש, מהות הקשר בינינו שנקרא "עובר".

קריין: אנחנו ממשיכים בקטע השני.

"אבל האדם שלא זכה עדיין להקדיש כל תנועותיו בלתי לה' לבדו, ואין הסוס משתוה בתנועותיו למתג ורסן של רוכבו, אלא בהיפך כביכול.. .. ומשליט השפחה על גבירתה וכו', זה נקרא בחינת "אחור", פירוש, שאל תדמה בדעתך שאתה מתרחק מהקדושה חלילה וחס, כי "והעולה על רוחכם היו לא תהיה", כה אמר ה': "אם לא ביד חזקה" וכו'. כי לא ידח ממנו נדח, וכל הגלגל מתגלגל לבא אל הקדושה לשורשו, ואם כן אף על פי שנראה שהסוס מוביל את הרוכב כחפצו הנבזה כביכול, אבל האמת אינו כן, אלא הרוכב מוביל את הסוס לחפצו. גם במקרה כזה אך אינו מתגלה עתה ב"הוה", זולת ב"יהיה" והבן. נמצא, כי בבחינה זו הוא ג"כ חיבור, אלא "אחור באחור", ז"א שלא ברצון הלובש ושלא ברצון המלביש והבן.

מה הוא רוצה להגיד לנו? הוא רוצה להגיד לנו שאפילו במקרים שנראים לנו שאנחנו מתגלגלים, מתנהגים, מתקדמים, נפעלים בצורה לא נכונה גם בזה בעצם פועל הבורא. אל תחשוב שאתה יצאת מהשליטה שלו ואתה אחר כך מחליט שאתה חוזר לשליטת הבורא. אתה תמיד נמצא בשליטה שלו השלמה, אלא ההבדל הוא לרצונו או לא לרצונו, גם כביכול.

וכאן אנחנו צריכים לראות במשך ההתקדמות שלנו ברוחניות על מה מדובר. מתי אנחנו מתקרבים, מתי אנחנו מתרחקים, לרצון הבורא, ומה קורה בכל מקרה שאנחנו עוברים.

אני אקרא שוב.

"אבל אדם שלא זכה עדיין להקדיש כל תכונותיו בלתי לה' לבדו," שעדיין לא דבוק לבורא בכל לב ונפש שיש בו, מתגלה בו, זה נקרא "שאין הסוס משתוה בתנועותיו למתג ורסן של רוכבו," שהסוס לא שומע את הרוכב בכל תנועות, בכל הרצונות שלו "אלא בהיפך כביכול.. .." שקורה לו "ומשליט שפחה על גבירתה" הפועל הפעם הוא אדם לפי הרצון לקבל שלו, ולא לפי הרצון להשפיע של השכינה, של הבורא, אז אל תחשוב שזה כך "זה נקרא בחינת "אחור"," זאת אומרת, לא שאתה מתרחק מהבורא, לא שאתה עוזב אותו, אלא רק נראה לך שאתה נמצא עכשיו בהיפוך ממנו, זה נקרא "בחינת אחור" "פירוש, שאל תדמה בדעתך שאתה מתרחק מהקדושה, כי "העולה על רוחך היו לא תהיה", כה אמר ה': "אם לא ביד חזקה". כי לא ידח ממנו נדח," זאת אומרת הבורא שולט בכול, אפילו אחרי כל ההסתרות וכל ההתנהגויות שלנו, דווקא הוא מגלגל את כל הדברים האלה עלינו "וכל גלגל מתגלגל לבא אל קדושה לשורשו, ועל כן אף על פי שנראה שהסוס" היינו הנברא "מוביל את הרוכב" שמשהו תלוי בסוס, בנברא, בדרך שלו לגמר התיקון "כחפצו הנבזה כביכול, אבל האמת אינו כן, אלא הרוכב מוביל את הסוס לחפצו. אך אינו מתגלה עתה ב"הוה"," כי אנחנו כולנו נמצאים תחת שליטה אחת בלתי ה' לבדו "זולת" זה יתגלה "ב"יהיה"" בעתיד.

אנחנו תמיד היינו עושים הכול בדבקות בבורא ולא היינו יכולים לעשות שום דבר מחוץ לרצון שלו "והבן. נמצא, כי בחינה זו הוא ג"כ חיבור, אלא" לא מגולה ולכן נקרא ""אחור באחור", ז"א שלא ברצון הלובש ולא ברצון המלביש" לא ברצון הבורא ולא לפי רצון הנברא. כי נמצאים אנחנו גם קשורים לבורא בכל המצבים הכי גרועים ורחוקים והפוכים כפי שנדמה לנו, אבל ההבדל הוא לא בזה שאנחנו לא קשורים או כן קשורים, ודאי שכולם נמצאים בו ודבוקים בו, אלא ההבדל הוא בכך שלא מגלים את זה, ולכן כלפינו זה נקרא "אחור באחור".

שאלה: במצב של "אחור" אנחנו בעצם לא עוזבים את הבורא, אז למה בהכרח ההסתרה מורגשת כדבר רע?

זה תלוי בך איך אתה מקבל את ההסתרה. אם אתה יכול לברך על הרע כמו על הטוב, "חשכה כאורה יאיר", אז אדרבא, אתה דבוק בבורא גם ביום וגם בלילה. כך כתוב בהרבה פסוקים.

שאלה: מה הכוונה "שלא ברצון הלובש ולא ברצון המלביש"?

שהצורה הזאת של ההסתרה, היא לא לפי רצון האדם ולא לפי רצון הבורא. כי הבורא רוצה לעבוד עם האדם בצורה גלויה בחיבוק השלם.

שאלה: מה זה אומר "והעולה על רוחכם היו לא תהיה"?

זאת אומרת, שלא יהיה כמו שאתם חושבים, אלא הכול יתגלה בצורה שאתם תראו שהשגחת הבורא על הנבראים לא נפסקת והוא לא מתרחק, אלא סך הכול זה כלפי האדם כדי ללמד אותו איך להיות בדבקות בכל מיני מצבים.

שאלה: למה אם ההסתרה היא אישית, הגילוי הוא קבוצתי?

ההסתרה היא אישית וקבוצתית, גם כך וגם כך, והגילוי הוא גם כך, הוא יכול להיות דרך הקבוצה, ודאי שזה תמיד כך, אבל אחר כך זה מתגלה בכל אחד בצורה אישית. עוד נראה, אנחנו נמצאים במצבי ביניים בכניסה לדור האחרון, ולכן אני לא יכול להגיד בצורה הבטוחה איך שיהיו השינויים, אבל ודאי שלטובה וליותר גילוי.

שאלה: איך יכול להיות מצב של "אחור באחור", הרי הבורא תמיד נמצא בפנים כלפי הנברא, לא?

לא, הוא לא מגולה, הוא נסתר. עכשיו הוא נמצא באחור.

שאלה: מה לעשות עכשיו כדי להרגיש שאנחנו נמצאים תחת השליטה של הבורא או שלא צריך לדרוש את זה, אלא פשוט להמשיך לעבוד בהסתרה?

לא, אנחנו לא רוצים הסתרה, רצון הבורא להתגלות בנבראים, ולכן אנחנו צריכים לעשות את כל הפעולות שיכולות להביא אותנו לחיבור בינינו, ולחיבור בצורה כזאת שהבורא יתגלה. זאת כל המטרה שלנו, כל התיקון שלנו - גילוי הבורא לנברא בעולם הזה.

שאלה: מדובר במאמר על הווה ועתיד, אבל אנחנו יודעים שלא מדובר בזמן, אז בעתיד מדובר על מצב של גילוי ומה עם ההווה?

הווה ועתיד זה מה שנכון לעכשיו, המצב שיהיה, ויהיה זה ברגע הבא, אם אפשר להגיד "רגע", במצב הבא.

שאלה: האם כש"הסוס משתווה בתנועותיו למתג והרסן של רוכבו" זאת השתוות הצורה המלאה?

כן, אפילו בצורה כזאת שהאדם לא מרגיש שהבורא מחייב אותו, אלא הוא כביכול מקדים את הבורא והולך לפניו. יש על זה כל מיני סיפורים יפים גם בזוהר, עוד נלמד את זה.

שאלה: האם הבקשה שלנו לגילוי יכולה לשנות את המצב הבא שלנו או שכל המצבים נקבעו מראש?

לא, הבקשה שלנו לגילוי היא תמיד מקדמת אותנו לתיקון ולגילוי, אם היא נמצאת באותו קו של התיקון.

שאלה: אם המטרה היא לגלות את הבורא, אז למה העבודה בהסתרה עושה לבורא יותר נחת רוח?

כי אנחנו רוצים לגלות אותו, ולא שיהיה לנו נעים בכלים דקבלה, אלא לגלות אותו. זאת אומרת, שאני רוצה לגלות את הבורא עליי "ויהיה שם ה' עליך". שאני אהיה כמוהו, שאני אקבל צורה שלו, לכן אני אקרא "אדם", הדומה לבורא, שאני אקבל את התכונות שלו, ומתוך זה אני אכיר אותו. רק בצורה כזאת אני יכול לדעת, להכיר, להבין את הבורא.

שאלה: לאיזו רמת חיבור בעשירייה צריך להגיע כדי לגלות השגחה כללית ולא פרטית?

אני לא רוצה עכשיו לדבר על השגחה כללית ופרטית כי אנחנו נתבלבל בזה, יש בזה הרבה אופנים, אלא אנחנו צריכים להגיע למצב שכל אחד ואחד רוצה להשתתף בקבוצה בלי לשים לב לפרצופים החיצוניים, להבעה החיצונית, למה שמדברים, איך מתנהגים, כי כל הדברים האלה, שייכים לעולם הגשמי, הבהמי. אנחנו צריכים לשים לב רק למה שהלב של האנשים, החברים שלנו מכוון ולהשתדל להתחבר עם הלבבות שלהם, וכך בתוך הלבבות האלה לראות איפה יש שטח משותף בכל הלבבות, ושם יתגלה הבורא.

שאלה: כתוב "כי הזוכה לחבר ב' העולמות, הוא מגלה ב"הוה" מלבושו ב"ה, שכל הנעשה הוא לבוש לגילוי שכינה." איך להיות רגיש יותר ויותר לבורא כדי לעבור מהר למצב שמגלים שהבורא נמצא בכל מקום?

אנחנו צריכים לראות עד כמה אנחנו נתקרב בינינו למצבים כאלו שנרגיש את המציאות המשותפת כהווה שקיים. בהמשך הוא מדבר על זה.

תלמיד: לא ברור למה אם האדם לא זכה להקדיש את כל תנועותיו והוא חושב שהוא מתרחק, למה זה נחשב שהוא באחור כלפי הבורא? הוא עדיין מנסה כן לשייך אליו את כל התנועות.

נכון, אתה צודק. כנראה שלא הבנת אותו נכון. זה הכול לפי הנטייה של האדם, אם בכל מצב שהוא שנמצא, הוא רוצה לגלות את הפנים, אז נמצא בהתקדמות נכונה.

שאלה: כתוב שבמצב של "אחור באחור", זה עדיין חיבור.

לא לפי רצון הלובש ולא לפי רצון המלביש.

תלמיד: אז אם הבורא לא רוצה, וזה לא לפי הרצון של הבורא ולא לפי הרצון של הנברא, אז איפה בכל זאת יש חיבור?

החיבור בכל זאת נמצא וזה נקרא "אחור באחור". אתה לא יכול לצאת מהחיבור עם הבורא אף פעם, ולהתנתק אנחנו מדברים רק לפי הרגשת הנברא, אבל לא איך שזה קורה באמת. זה דומה לילד שנולד ויצא מהאימא ועכשיו הוא קיים מחוץ לגופה. אז הוא מנותק או מחובר? ודאי שבכל זאת הוא מחובר אליה. וגם כאן, אומנם אין חיבור פנימי כמו שהיה קודם, אבל החיבור נמצא. ברוחניות זה בכלל לא שייך, מדובר רק כלפי הנברא ולא כלפי הבורא.

שאלה: מתי אני הרוכב ומתי אני הסוס?

לפי הדמיון שלך בלבד. ה' תמיד עובד ופועל עליך ולכן כתוב במאמר הזה, "אחור וקדם צרתני" ובגילוי והסתר זה לא חשוב, בין שאתה מתאר לעצמך שאתה למעלה או למטה ואתה מנהל את הסוס, או הסוס מנהל אותך, אבל תדע שאתה תמיד נברא, תמיד נפעל בלבד.

תלמיד: אז איך בעצם מחברים בין "הווה" ו"יהיה"?

על ידי זה שאתה מסכים מראש לכל התנאים של הבורא.

שאלה: מה זה מצב של גילוי הבורא עבורנו?

גילוי הבורא עבורנו זה, שאנחנו נמצאים בחיבור בינינו כמו שזה מתאים לדור האחרון, בצורה כזו שהבורא יכול להתגלות בינינו. ואפילו שיש גילויים חלקיים פרטיים לכל אחד, אבל אנחנו משתוקקים לגילוי הבורא בנברא, והנברא הזה הוא "חיבור בין החברים". זה מה שחשוב אצלנו.

שאלה: הוא הראשון והוא אחרון, הבורא מחזיק את הלבבות שלנו ואנחנו צריכים לשלב בין השכל לבין הרגש. חוץ מלעשות את העבודה, איך אנחנו יכולים לקדם את העשירייה לכיוון הבורא?

רק להתחבר בינינו ולעשות את החיבור בצורה ובאופן שיהיה מתאים ודומה לבורא. במילים אחרות, תתנהג עם החברים כאילו שאתה הבורא, ואתה רוצה להשפיע ולאהוב ללא גבול.

תלמיד: למה לתת עדיפות, כדי להתקרב ולהתחבר לבורא, לשכל או לרגש?

על ידי השכל להגיע לרגש.

שאלה: אמרת שבכל מצב צריך להשתדל לגלות את הפנים. איך בכל הבלבול הזה שאתה מגלה בחייך, אתה מגלה את הפנים בכל מצב ומצב?

אני לא חושב שזו בעיה, צריך פשוט להתעלות קצת למעלה מכל המצבים שאתה מרגיש בהם את יחס העולם כלפיך, ולראות שזה הבורא מתייחס אליך. אבל תיזהר שלא להתייחס אליהם בחזרה כאילו אתה מתייחס לבורא. אתה צריך להתייחס אליהם כרגיל, כמו שנהוג בעולם הזה. וברמה הרוחנית אתה צריך להשתדל להתייחס לפנימיות שלהם כלבורא, כי אין עוד מלבדו, ולא להתבלבל בין שני המצבים הללו.

תלמיד: לגבי העולם זה מובן.

תעשה תרגילים ותראה שזה אפשרי. צריכים לעשות הרבה תרגילים. בזה אתה תתחיל ללמוד את היחס הנכון שלך למציאות, שאחרי כל מציאות עומד הבורא "אין עוד מלבדו", ואיך עליך להתייחס ל"אין עוד מלבדו". אם תתייחס לאנשים בצורה גלויה, אז יחשבו שאתה לא בריא בנפשך. אז אני מדבר כאן רק על ההתנהגות הפנימית שלי, איך אני מקבל את המציאות. בינתיים זה כך, אחר כך נדבר אחרת.

שאלה: מהי העבודה להגביל או לצמצם את הדמיון ולעבוד איתו בצורה נכונה בתוך העשירייה?

עבודה נכונה, זה מה שאנחנו לומדים כל הזמן. אני מאוד הייתי רוצה לענות לך בצורה יותר נקודתית, אבל לפי השאלה הזאת אני לא יכול. העבודה הנכונה שלנו היא, שאנחנו מתחברים וירטואלית כמה שיותר קרוב זה לזה ולגלות בינינו יחסים. ולא חשוב שיש בינינו אלפי קילומטרים, ואחד גר באפריקה ואחר בדרום אמריקה ובצפון אמריקה, באירופה, באוסטרליה, כל זה לא חשוב, חשוב שאנחנו מתחברים וברשת שלנו יכול להיות שהבורא יתגלה.

את זה אנחנו משתדלים לבנות ונראה אחר כך איך היחסים בינינו מתחילים להיות מכוונים כך שהכוח הזר העליון מכייל אותם, מחבר אותם, מסובב אותם בצורה כזאת, שאנחנו מתחילים להבין מה הוא רוצה מאיתנו.

אם אנחנו מתייחסים יותר עם הלב והנשמה לקשר בינינו, אז אנחנו מתחילים להרגיש מה הקשר הזה נותן לנו בחזרה, ושזה הבורא שמדבר איתנו בצורה כזאת. אנחנו רצינו להתחבר בינינו בצורה מסוימת, ופתאום מתגלות לנו תגובות כאלו ואחרות ואנחנו נמצאים בדו שיח עם הבורא שנמצא בתוך הקשר בינינו. וכאשר אנחנו מתייחסים אליו כך, משתדלים לגלות אותו בחזרה, זה נקרא גילוי הבורא לנברא.

שאלה: איך חברים בעשירייה יכולים לגרום לחבר להרגיש שהכול מגיע מהבורא, כשהם בעצמם לא מרגישים את זה?

זה לא חשוב. אם כולם רוצים להתכלל ולהגיע למצב שחייבים לגלות ביניהם את הבורא ואין מקום אחר לגילוי הבורא, אז מגלים אותו. הוא לא נמצא אחרי הכוכבים ולא בספרים, הוא נמצא בתוך הנבראים ואז על ידי גילוי הקשר בינינו המתאים לטבע שלו - מגלים אותו.

זאת גישה מדעית, גישה שבה מגלים כל תופעה בטבע, שאם אנחנו מגלים בינינו יחס שמתאים איכשהו לגילוי הבורא, אז אנחנו מגלים אותו, שם הוא נמצא הנסתר. זו כל הטכניקה וזה גם מה שקורה בעולם הזה, בו קיים חוק "השתוות הצורה", לפיו צריך להיות קשר בינינו שדומה לטבע של השני, ובמידה שיש השתוות עימו הוא יתגלה.

קריין: שורה "והעושים רצונו".

"והעושים רצונו, דהיינו, המגלים בעצמם לבושי מלכות ב"הוה", מחוברים בבחינת "פנים בפנים", ברצון טוב של הלובש וברצון טוב של המלביש והבן, כי דוקא בחינה זו היא רצונו ית'"

שאלה: כתוב "ברצון טוב של הלובש וברצון טוב של המלביש". למה זה נקרא "לובש" ו"מלביש", ומה זה "לבושי מלכות" ברוחניות?

לבושים הם כמו אור חוזר, כשאנחנו רוצים בזה להתאים רצונות לרצונות. לא חשוב באילו רצונות אנחנו נמצאים, אבל אם אני רוצה על ידי שימוש ברצון שלי לגרום לך טוב ואתה רוצה על ידי הרצון שלך שהוא שונה לגמרי לגרום לי טוב, אז אנחנו לפי הלבושים שלנו, לפי אור חוזר יכולים להתקשר בינינו.

אתה נניח אוהב חמוץ ואני אוהב מתוק, ואנחנו רוצים לגרום תענוג זה לזה, אז אני מכין לך את החמוץ שאתה אוהב, ואתה מכין לי את המתוק שאני אוהב, ואז אנחנו משתווים זה לזה. כי אין לנו במה להשתוות עם הבורא, הוא כולו להשפיע ואנחנו כולנו מקבלים, אבל אם אנחנו רוצים בשימוש הרצון לקבל שלנו לגרום לו נחת רוח, כמו שהוא רוצה ברצון להשפיע שלו לגרום לנו נחת רוח, אז אנחנו בהשפעה ההדדית הזאת מתחברים, ואז יש קשר בינינו.

תלמיד: זאת אומרת אנחנו יכולים לגלות את היחס שלו אלינו ככל שאנחנו מכוונים את היחס שלנו אליו?

ודאי, רק באור חוזר. יופי, זה משפט נכון. ככל שאני יכול להשפיע לבורא, כך אני יכול לגלות את השפעת הבורא אלי.

שאלה: אם הבורא נסתר באופן קבוע בפני הנברא, האם אפשר גם להגיד שהנברא נסתר מהבורא?

הנברא לא נסתר מהבורא אף פעם, כי כול ההתחלות, הנטיות שבנברא כולן יוצאות מהבורא. רק בבורא הן נמצאות ביחס של השפעה ואהבה, וכשהן נמצאות בנברא אז הבורא הופך אותן בכוונה להיפך, כדי לתת לנברא להגיע לעצמאות, וביחס של אמונה למעלה מהדעת לפנות בחזרה לבורא. וכך הן מגיעות, אומנם הן מגיעות ממקור אחד, ממקור טוב, אבל הבורא נשאר במקור הזה והנברא מתהפך, ואחר כך גם הנברא הופך את עצמו על ידי צמצום, מסך ואור חוזר לצורה כמו הבורא, ואז מגיעים לדבקות.

תלמיד: מהי אותה ההסתרה שהיא חד צדדית, זאת אומרת שהוא כביכול רואה אותנו אבל אנחנו לא רואים אותו? מהו הפרגוד הזה שהוא חד צדדי?

זאת הסתרה שהבורא עשה בכוונה, כדי שנשתמש בה בצורה כזאת שנוכל להתגבר מעל ההסתרה וזה יהיה התיקון שלנו.

תלמיד: מהי הפעולה הכי חשובה של האדם כדי להסיר או לפחות לנסות להסיר את ההסתרה?

להצדיק את הבורא זה קודם כל, לפני כל פעולה ופעולה להצדיק את הבורא.

שאלה: מהי הנקודה הקריטית החשובה ביותר שצריך לדפוק עליה? כי יש המון דברים שהולכים לכל הכיוונים. מהי הנקודה החשובה שצריך לעבוד עליה בעשירייה כדי לגלות אותו סוף סוף?

הנקודה החשובה ביותר היא להגיע לחיבור בינינו, כי בנטייה לחיבור בינינו אנחנו נקבל חינוך נכון מלמעלה, הבורא יארגן אותנו יחד לכלי רוחני.

תלמיד: אתמול עשינו עבודה בעשירייה והתחלנו בטוב, פתאום התחילה שנאה כזאת גדולה.

יפה, זה סימן שעשיתם עבודה טובה.

תלמיד: באמת הרגשנו שאנחנו עושים עבודה, כי לדבר יפה וכל הזמן ללטף אחד את האחר אז אפשר להמשיך כך עוד עשר שנים, אבל לא הבנו איך פתאום השנאה הזאת נוצרה בינינו. התחלנו כמובן לדבר ולברר בינינו ופתאום התחלנו לדבר על אהבה והרגשנו ממש שחל שינוי. השאלה היא, האם באמת מתחילים את העבודה בצורה כזאת? ואיך אפשר להגיע לאותה שנאה שאתה מדבר עליה כל הזמן כמו אצל רבי שמעון והחברים? האם באמת רק כך אפשר להתקדם או שאפשר לדלג על זה?

אין לכם שום בעיה, אנחנו מתחברים בשיעור בוקר, מי שרוצה להתחבר, ואחר כך עוד פעמיים ביום לפחות אם לא יותר אנחנו נמצאים בקשר בינינו, ואנחנו עוד קוראים או שומעים מקורות ולכן אנחנו מתקדמים. מיום ליום יש התקדמות ודווקא טובה מאוד, כולם נמצאים בזרם הכללי, וחוץ מזה כל אחד גם רוצה להתקדם בזרם הפרטי שלו וזה בסדר גמור.

תלמיד: אם כך, לא צריך לפחד מהשנאה שצצה בין החברים?

לא צריכים לפחד אבל צריכים לדעת איך להשתמש בה בצורה מועילה להתקדמות.

תלמיד: מה זאת אומרת?

זאת אומרת שגם אם תגיע למצב שאתה רוצה להרוג את החברים, ממש תתכנן איך אתה הורג אותם, עם כל זה אתה תגלה עד כמה כל הדברים האלה באים אליך מלמעלה בכוונה, "היושב בשמיים יצחק", ואתה צריך להפוך את כול הרצונות האלה שהוא מעורר בך לרצונות הפוכים.

תלמיד: זאת אומרת זאת ההתקדמות האמיתית בעצם, כשאנחנו עושים את העבודה בינינו.

כן, זה נקרא "בראתי יצר הרע". הבורא מגלה לך את היצר הרע וכך אתם מתגלגלים.

שאלה: אמרת שהכי חשוב זה להצדיק את הבורא. איך להצדיק את הבורא, במילים, בצורה רגשית?

להצדיק את הבורא זה שבאמת כל מה שקורה הכול לטובה, קודם כל, בלי ביקורת, בלי כלום. אבל אחרי הביקורת, כשאני מבררת את מה שקורה, אני בכל זאת מצדיקה את הבורא.

שאלה: איך להרגיש דבקות בתוך ההסתרה?

דווקא בתוך ההסתרה אנחנו צריכים להרגיש את הדבקות, כי ההסתרה ניתנה כדי שנשיג את הדבקות. כשיהיה לנו גילוי אז כבר לא צריכים לעשות שם שום דבר, שום פעולה, כי הקשר בינינו מגיע מאליו, אנחנו נראה שאנחנו קשורים יחד ואין שום הבדל בינינו.

שאלה: איך לקבל את הכוח של האור החוזר באמת כדי שנוכל לפעול כלפי החברים בלי שום תנאים? והאם העבודה באור חוזר היא בגילוי או בהסתרה?

העבודה באור חוזר יכולה להיות רק בהסתרה, כשאין לי שום נטייה להשפעה, לחיבור, לאהבה, אבל אני עושה את זה מפני שאני רוצה להשפיע נחת רוח דרך החברות לבורא. בצורה כזאת אני מתחברת אליהן ועושה את כל מה שאפשר.

שאלה: מה זה אומר לרצות גילוי פנים של הבורא בעשירייה, מה זה הפנים של הבורא בעשירייה?

היחס של כל החברות אלי שאני יכולה לחבר אותן ולהשתדל לראות את יחס הבורא דרכן אלי, זה נקרא גילוי הבורא, הפנים של הבורא.

שאלה: כתוב "ברצון טוב של הלובש ורצון טוב של המלביש". מה זה אומר רצון טוב, איך להגיע לזה?

השפעה. בהשפעה נכונה מהבורא לנברא - כשהנברא זו העשירייה ובהשפעה נכונה מהעשירייה - מהנברא לבורא.

שאלה: באופן כללי, אחרי כל מה שדיברנו בשיעור, מה האדם צריך לבקש מהבורא בכל רגע בחייו?

העיקר לבקש לא לעזוב את המחשבה שאין עוד מלבדו והקשר אליו זה דרך העשירייה. שני הדברים האלה. זה נקרא "ישראל, אורייתא, קב"ה חד הוא". אני והעשירייה והבורא מתחברים יחד בתוך עשירייה.

שאלה: האם חוסר חיבור זו הרגשת חוסר שמחה בעבודה?

רצוי שיהיה ככה.

שאלה: האם ההסתרה מתגלה גם בין בני זוג שהולכים בדרך, איך לראות את הבורא מסתתר שם במיוחד כשיש דחייה ושנאה, איך להשתמש בזה?

לא. על בני זוג אנחנו עוד לא לומדים עכשיו. נלמד את זה אחר כך.

שאלה: אנחנו מתחברות ווירטואלית אבל עדיין מרגישות צורך בחיבור פיזי. מאיפה בא הצורך הזה דווקא גם למפגשים פיזיים?

הצורך בחיבור פיזי יכול להיות שזה כן טוב ויכול להיות שלא כל כך טוב. אני לא יכול להגיד. לי נראה שהדור שלנו יותר ראוי לחיבור ווירטואלי. זה יעזור לנו כי גם האגו שלנו כל כך גדול ומגוון, מורכב, יותר קל לנו, יותר נכון להתחבר בצורה ווירטואלית. יותר קל לנו לנתק, לקלף את האגו שלנו מהצורות החיצוניות.

שאלה: האם בזמן השיעור אנחנו צריכים להיות מרוכזים בתפילה פנימית או להקשיב לדברי רב ולהתרכז בדברים של הרב? ממש לשמוע את מה שהרב אומר.

להקשיב לדברי הרב ולהיות ממש בתוך דברי הרב.

תלמידה: אנחנו מנסות להתחבר בלי סוף ואנחנו לא מרגישות את החינוך של הבורא כלפינו. מה לעשות?

אתן לא מתבטלות זו אל זו ולכן אתן לא הופכות להיות לגוף אחד ולכן לא מרגישות שהבורא מתייחס אליכן ומחנך אתכן.

שאלה: כשיש איזה סכסוך בעשירייה ואי אפשר לדעת מי מהצדדים צודק, איך לעזור לחברות לפתור את זה?

כולם לא צודקים. צריכים לנענע את כולם כמו כדורים בקופסה ולהתחיל חיבור מחדש בלימוד עקרונות החיבור. ולא להיזכר מה היה קודם.

שאלה: כללית לגבי הכנה לשיעור. כשאנחנו קוראות מקורות כהכנה לשיעור, מה זה צריך לעשות בעשירייה, צריך להיות בקריאה מעל הדעת או שצריכים להבנה שכלית, או לגרום לחיבור, איך להתייחס למקור נכון?

אנחנו צריכים להתייחס למקורות האלה, שהם יתלבשו בנו בתוך הדעת.

שאלה: יש הרגשה שאנחנו ממש בכניסה לשער לחיות במציאות שאין עוד מלבד החברות, רק להיכנס לנקודות שבלב של החברות. איך אנחנו פורצות את הקרום הזה?

זה באמת קרום, קרום קשה ואנחנו צריכים כולנו, לא רק נשים גם הגברים, כולנו לתקוף את המחיצה הזאת. בואו אנחנו נשתדל לעשות את זה יחד ונקווה שכבר לקראת הצהרים, כשנתראה שוב, תהיה לנו איזו הכנה יותר טובה לזה.

(סוף השיעור)