שיעור צהריים 20.03.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "שמעתי", עמ' 646,

מאמר קצ"ב, "ענין גורלות"

נשמע את המאמר ואחר כך נדבר עליו.

קצב. ענין הגורלות

שמעתי שנת תש"ט ת"א

"ענין הגורלות. שהמשמעות הוא, ששניהם שוים, ואי אפשר לברר בשכל, איזה יותר חשובה. לכן צריכין לגורל. ובזהר אמור, מקשה: איך אפשר להיות, ששעיר לה' ושעיר לעזאזל יהיו שניהם שוים?

והענין הוא, ששעיר לה' הוא בחינת ימין. ושעיר לעזאזל הוא בחינת שמאל, ששם יש בחינת ג"ר דחכמה, שעל זה נאמר "זכו טוב, לא זכו רע". היינו, שנתגלה מלכות דמדת הדין, שהוא בחינת מנעולא, ועשית סיתום על האורות. והמנעולא נמצא במקום החזה דכל פרצוף. לכן עד המנעולא יש יכולת לחכמה להאיר. אבל במקום החזה שם נפסקת, כי כל צמצום פועל רק ממנו ולמטה, ולא ממנו ולמעלה."

שאלה: מה זה מנעולא?

מנעולא זה משהו שסותם את האורות ולא נותן להם להאיר הלאה.

תלמיד: למה?

כנראה שיש עניין בכלים שנמצאים למטה מהמקום הזה שבו מנעולא נמצא. מנעולא בדרך כלל נמצא בחזה של הפרצוף, ולכן עד החזה האורות מתפשטים, ולמטה מחזה הם לא יכולים להתפשט, נסתמים.

תלמיד: המנעול הזה, מה הוא נועל?

אורות. כתוב, "שהוא בחינת מנעולא, ועשית סיתום על האורות", סותם את האורות.

תלמיד: הוא כותב "כל צמצום פועל רק ממנו ולמטה, ולא ממנו ולמעלה". מה זה אומר?

ממנו ולמעלה, יש כלל כזה, שמחזה למטה שם כבר נמצאים כלים דקבלה, מנעולא, והאורות מתפשטים רק עד החזה של הפרצוף, ולמטה מחזה הם לא מתפשטים.

תלמיד: האם הכלים הם רצונות?

כן.

תלמיד: אז מה ההבדל בין הרצונות שהם מעל החזה שיכולים לקבל אורות, לבין הרצונות שמתחת לחזה שכלפיהם האורות נעולים?

כנראה שברצון לקבל שלהם. כי למעלה מחזה יש לנו כתר, חכמה, בינה, ולמטה מחזה אלו כבר חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

תלמיד: מי שם את המנעול, האם זה הבורא שם כלפינו?

יש איסור שהאורות יכנסו לכלים שנמצאים ברצון לקבל. אז מחזה ולמטה, מטבור ולמטה, תלוי איפה ואיך, שם נמצאים כבר כלים דקבלה ולכן האורות לא מתפשטים לשם.

תלמיד: לגבי הצמצום, יש צמצום שהמערכת עושה עלינו ויש צמצום שאנחנו צריכים לעשות.

כאן לא מדברים על האדם. כאן מדברים על האור העליון שמתפשט מלמעלה למטה ומגיע עד החזה של הפרצוף, ולמטה מהחזה הוא כבר לא יכול להאיר נגיד. יש פרצופים שבהם האור יכול להאיר למטה מחזה עד הטבור ושם נעצר, ויש פרצופים שהוא יכול להאיר למטה מטבור עד הסיום של הפרצוף. כלומר יש לנו גבולות שהם בפה, בחזה, בטבור ובנה"י.

שאלה: מדברים פה על מקום החזה, שם המנעול, שם הגבול בין האורות שבאים והאורות שכבר עוצרים. מקום החזה, האם שם נמצא הגבול?

יכול להיות שכאן הוא כותב על זה, "היינו, שנתגלה מלכות דמדת הדין, שהוא בחינת מנעולא, ועשית סיתום על האורות. והמנעולא נמצא במקום החזה דכל פרצוף." כן.

תלמיד: חזה זה מקום שבו המדרגה העליונה כאילו מניקה את התחתונה. אז למה דווקא באותו מקום שממנו צריכה לבוא ההזנה, החיות והענקת החיים, שם עושים את המנעול?

מנעול יכול להיות בכל מקום שבו יש זיווג עם האור העליון, וכתוצאה מהזיווג יש התפשטות האור למטה ממקום הזיווג לכל יתר הספירות והפרצופים. לכן חזה הוא נקודה קריטית. עד החזה אלו כלים דחב"ד, למטה מחזה אלו כלים דחג"ת, ולמטה מטבור אלו כלים של נה"י.

תלמיד: האם המנעול הזה מתישהו נפתח?

ודאי שנפתח, אבל צריכים תיקונים. צריכים להביא לשם אורות שיכולים לתקן את הכלים, לתת לכלים האלה את כוח המסך. ואז הכלים האלה יכנסו לזיווג עם האורות העליונים, ועל ידי זיווג דהכאה האור העליון יתפשט למטה דרך המסך עד הסיום.

שאלה: מה זה אומר שאנחנו מעוררים כלים כדי בעזרתם להגיע ליתר השפעה?

זה תלוי מה אנחנו רוצים. אם אנחנו באמת רוצים שיופיעו בנו כלים חדשים דהשפעה, אז מלמעלה נקבל את האור העליון והוא יאיר לנו את אותם הרצונות שבהם אנחנו לא יכולים לקבל בעל מנת להשפיע. ואם האור יאיר לנו את הרצונות האלה, אז אנחנו כן נוכל לקבל בהם למען הבורא.

שאלה: מה יגרום לזה שנהיה זכאים לקבל את אור החכמה שהופך את החטאים לזכויות? האם עלינו להפריד את עצמנו ממידת הדין?

כן, עלינו להפריד את עצמנו ממידת הדין, להבין מה זה דין ומה זה רחמים, עד איפה בפרצוף מתפשט הכוח של מידת הרחמים, ורק עד שם לקבל, ולמטה לא.

שאלה: מה פותח את המנעולא כדי שהאור יעבור?

זה פשוט מאפשר לאור לרדת לכלים שנמצאים למטה. קודם היה בלתי אפשרי, היה אסור לעבור, ועכשיו אפשר. נוצרת אפשרות לקבל את האור בספירות תחתונות יותר.

שאלה: מה נחשב למזל, ולמה משהו נחשב למזל?

אם יש עכשיו אפשרות לקבל על מנת להשפיע וקודם לא הייתה, אז סימן שהכלים האלה למטה מטבור של הפרצוף נכנסו עכשיו למדרגה ויכולים לקבל את האורות. זה נקרא שיש להם מזל.

שאלה: כתוב ש"במקום החזה שם נפסקת, כי כל צמצום פועל רק ממנו ולמטה, ולא ממנו ולמעלה". מה המשמעות מלמטה למעלה ומלמעלה למטה?

האור העליון מתפשט מלמעלה למטה, ואנחנו דוחים אותו כי לא רוצים לקבל על מנת לקבל ממטה למעלה.

שאלה: למה האורות העליונים המיועדים לשעיר לעזאזל נמצאים דווקא בג"ר? הרי הגורל שלו לא ידוע. או האם מי שמיועד לבורא הגורל שלו כן ידוע מראש? האם יש לזה משמעות?

בוודאי שיש לזה משמעות. העניין הוא שככל שהאור העליון גבוה יותר, כך הוא מושך אליו חזק יותר גם את הרצון להשפיע וגם את הרצון לקבל. כך שבשבילנו הכי טוב להיות רחוקים יותר מהמקומות האלה.

שאלה: עד כמה חשוב וצריך לקרוא את המאמרים ולהעביר דרך ארבע מידות של אור חוזר?

דרך ד' בחינות אנחנו לא יכולים להעביר כלום, עדיין אין לנו כזאת אפשרות. אבל בעיקרון צריך לקרוא ולהשתדל למשוך את כל האור שיכול לבוא אלייך, לרצון האגואיסטי בינתיים שלך, להאיר אותו ולתקן אותו.

תלמידה: כשאני קוראת מאמר, האם אני צריכה לגמרי להבין שהאור מגיע עכשיו ובפנים אני צריכה להחליט שזה מגיע מהבורא?

כן, את צריכה לתאר את זה לעצמך.

שאלה: כשאנחנו עובדות בעשירייה, האם אנחנו מתקנות את זה מלמטה כדי שאור חסדים ייווצר שם?

כן. אנחנו מלמטה מעלים את הרצון ומלמעלה האור מתקן וממלא.

שאלה: מנעולא ומסך אלו גבולות שלא מאפשרים לאור לרדת למטה. מה ההבדל בין מנעולא למסך?

המסך יכול להעביר אור יותר או פחות ויכול לגמרי לסגור, לסתום. אבל הוא יכול לפתוח את עצמו יותר או פחות, ובהתאם להעביר יותר או פחות אור. והצמצום הוא לגמרי סוגר את האור.

שאלה: האם מדובר פה על צמצום ב'?

לא, על צמצום א'.

שאלה: אמרת שלפרצוף שעליו מדובר פה יש מנעולא בין ראש וחזה, אבל אנחנו יודעים שבראש המסך הוא בפה. אז איפה מנעולא שנמצא בחזה?

זה תלוי באיזה פרצוף.

תלמיד: הפרצוף שאנחנו קוראים עליו עכשיו.

אנחנו לא קוראים על שום דבר, אבל נגיד שבחזה.

תלמיד: מה זה חזה?

חזה זה המקום שבו נגמרים כלים דהשפעה

תלמיד: האם הם נגמרים בראש?

כח"ב זה בחזה, חג"ת בטבור, ונה"י זה למטה מטבור.

תלמיד: כח"ב זה לא ראש?

תלוי איך אנחנו מחלקים, אז תחלק עוד יותר.

שאלה: איך לצייר לעצמנו את הפרצוף בעבודה הרוחנית?

אנחנו עשינו על זה המון תרגילים ושיעורים. פרצוף מבחינה רוחנית, זה ראש, תוך, סוף, חב"ד, חג"ת, נה"י. המסך עומד או בראש או בתוך, ובהתאם לזה הפרצוף מקבל אור מלמעלה ודוחה או בפה או בחזה או בטבור.

תלמיד: החבר שואל לדעתי, איך לצייר לעצמנו את מושג הפרצוף בעבודה הרוחנית שלנו?

הוא צריך לתאר לעצמו את הרצונות שלו. מכתר עד המלכות יש לו רצונות - כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. בכל הספירות האלה הוא צריך לעשות גבול. איפה הראש? כתר, חכמה, בינה. איפה החזה? חסד, גבורה, שליש עליון דתפארת. איפה הטבור? שליש אמצעי דתפארת. איפה הרגליים? נה"י - נצח, הוד, יסוד, מלכות. ואז הוא צריך לראות בדוגמה הזאת מה קורה עם הפרצוף, מתי הוא מקבל את אור הנפש, מתי את אור הרוח, מתי אורות נשמה וכן הלאה. אנחנו לומדים את זה בהרבה שיעורים.

תלמיד: בעבודה הרוחנית שלנו כעשירייה, איפה צריך למקם את מושג הפרצוף בתוך היחסים שלנו?

הוא צריך לצייר את זה לפניו, ולפי מה שאנחנו מדברים לראות איפה הראש, איפה התוך ואיפה הסוף של הרצונות שלנו, ואיך אנחנו מגיעים לזה.

תלמיד: אפשר דוגמה לאינטראקציה בעשירייה?

אם אני מחבר את כל החברים שלנו יחד בעשירייה, אז כל הרצונות שלנו, כל הרצונות דהשפעה שנמצאים יחד, הם יהיו עד איזה מקום שנגיע. יש גם עביות של הפרצוף, מסך.

אני ממשיך, "והשעיר לה' נכלל מבחינת השמאל דשעיר לעזאזל, היינו מבחינת החכמה. אבל לא כמו השמאל דעזאזל, ששם הוא מלמעלה למטה. ולכן נפסק האור, שהמנעולא פועלת. אלא רק בבחינת ממטה ולמעלה, שאז המנעולא בגניזו, והמפתחא בגלוי." כאן צריך להסביר הרבה דברים, תכתבו, ואני אגיד את ההגדרות.

"והשעיר לה'", זאת אומרת אותו חלק שאנחנו יכולים להמשיך אותו לבורא. "נכלל מבחינת השמאל דשעיר לעזאזל", זאת אומרת חלק מאותו רצון שאני עובד כלפי הבורא, השמאל שלו ייקרא "שעיר לה'", והימין שלו ייקרא "שעיר לעזאזל". "היינו מבחינת החכמה. אבל לא כמו השמאל דעזאזל, ששם הוא מלמעלה למטה" נכנס לכלים דקבלה."ולכן נפסק האור, שהמנעולא פועלת. אלא רק בבחינת ממטה ולמעלה", רק בדחייה, "שאז המנעולא בגניזו", כשסוגרים את המנעולא, לא משתמשים בו. "והמפתחא בגלוי", בו אפשר להשתמש.

"נמצא שלענין חכמה, השעיר לעזאזל יש לה חכמה מבחינת ג"ר. מה שאין כן השעיר לה'", לבורא, "הוא בחינת ו"ק. אבל ו"ק יכול להאיר". כי זה אור הרבה יותר קטן. "מה שאין כן ג"ר מוכרח להפסק". הוא לא יכול להאיר כי הוא נפסק בטבור. "ולכן את השעיר לעזאזל, בכדי שהשטן לא יקטרג. וענין קטרוגו הוא, כי חפצו הוא רק להמשיך חכמה, השייכת לבחינה ד'", למלכות, "כי ממדרגה אחרת אינו נשלם". הוא רוצה רק את אור החוכמה. "כי כל מקורו הוא בחינה ד'. לכן אם לא מקבל לתוך מדרגתו, אין הוא נשלם.

לכן תמיד הוא מפתה להאדם, שימשיך לתוך בחינה ד'". הוא כל הזמן מסובב את האדם, "בוא, בכל זאת אפשר להמשיך עוד קצת". ואז האור נכנס לבחינה ד' ובזה יש צמצום והכול מסתלק. "ואם לא רוצה", אם הוא מחזיק את עצמו ולא רוצה לתת לאור להמשיך ליותר למטה, "הוא עושה כל מיני תחבולות להאדם, שיהיה מוכרח להמשיך". זאת אומרת מסובב אותו בכל מיני דברים. "לכן, כשנותנין לו חלק מבחינת חכמה, אזי הוא לא מקטרג על ישראל, כי מפחד, שלא יופסק לו השפע, מה שיש לו מכבר.

אבל כשהוא ממשיך ג"ר דחכמה, אזי באותו הזמן הישראל ממשיך את הו"ק דחכמה. שאור החכמה הזו מכונה אור של "מחילת עונות". שע"י אור הזה זוכין לתשובה מאהבה, שזדונות נעשין כזכיות. שזה סוד, שהשעיר עזאזל נשא עליו את עונות בני ישראל, היינו שכל עונות ישראל נעשו עכשיו לזכיות.

וזה משל, שמביא הזהר לשטיא דמלכא [לשוטה המלכות], כשנותנין לו חמרא", זאת אומרת "[יין] ומספרים לו את כל המעשין שעשה, אפילו מעשים רעים שהאדם עשה. והוא אומר על כל המעשים, שהם מעשים טובים, ואין דוגמתו בכל העולם. היינו כנ"ל, שהשטיא נקרא השטן, כשנותנים לו חמרא [יין], היינו בחינת חכמה, כשממשיכו זה, שהוא אור של מחילת עונות, שעל ידי זה נעשו כזכיות.". קשה לי להסביר את זה.

"נמצא, שעל כל מעשים רעים הוא אומר שהם טובים, מטעם שזדונות נעשים כזכיות. וכיון שהשטן רוצה שיתנו לו חלקו, אינו מקטרג על ישראל. וזה ענין, שהיה במצרים קטרוג, שהיה שואל: מה נשתנו אלו מאלו, או שגם ישראל ימותו כמו המצרים, או שישראל ישובו למצרים?

והענין הוא, שבמצרים הוא מקור להמשכת החכמה, אלא שם החכמה בבחינת ג"ר." שזה אי אפשר לקבל עד גמר התיקון. "וכשישראל היה במצרים, היה תחת שליטתם." ואכן, אפילו שהמצרים העבירו להם את האור, אבל זה לא נקרא שהם מקבלים, מפני שזה אונס.

שאלה: מה אפשר ללמוד מכל המאמר הזה?

קודם כל הייתי מחלק אותו לחלקים יותר קטנים. והייתי מסביר בצורה כללית, על מה מדובר כאן. איך עשר הספירות של הפרצוף מתקרבות לתיקונים, מזמינות עליהן אורות, ולפי זה נכנסות לתיקון, אחרת מאוד קשה להסביר את זה.

תלמיד: ומה המשמעות של זה כלפינו?

כלפינו? שלפעם הבאה נלמד שמאמרים כאלו עדיין לא נותנים לאנשים שלומדים, אלא אולי בעוד שנה.

קריין: שוב שמעתי קצ"ב, "ענין הגורלות".

קצב. ענין הגורלות

שמעתי שנת תש"ט ת"א

"ענין הגורלות. שהמשמעות הוא, ששניהם שוים, ואי אפשר לברר בשכל, איזה יותר חשובה." נניח שיש לי משהו בשתי הידיים, משהו בימנית ומשהו בשמאלית, איך אני יכול להגיד מה חשוב ומה לא חשוב, זה שני הגורלות. אז מה עושים? "לכן צריכין לגורל. ובזהר אמור, מקשה: איך אפשר להיות, ששעיר לה' ושעיר לעזאזל יהיו שניהם שוים?

והענין הוא, ששעיר לה' הוא בחינת ימין. ושעיר לעזאזל הוא בחינת שמאל, ששם יש בחינת ג"ר דחכמה," בשמאל. "שעל זה נאמר "זכו טוב, לא זכו רע"." מדובר באיזה צד בוחרים. "היינו, שנתגלה מלכות דמדת הדין, שהוא בחינת מנעולא, ועשית סיתום על האורות. והמנעולא נמצא במקום החזה דכל פרצוף. לכן עד המנעולא יש יכולת לחכמה להאיר. אבל במקום החזה שם נפסקת, כי כל צמצום פועל רק ממנו ולמטה, ולא ממנו ולמעלה."

"והשעיר לה' נכלל מבחינת השמאל דשעיר לעזאזל, היינו מבחינת החכמה. אבל לא כמו השמאל דעזאזל, ששם הוא מלמעלה למטה. ולכן נפסק האור, שהמנעולא פועלת. אלא רק בבחינת ממטה ולמעלה, שאז המנעולא בגניזו, והמפתחא בגלוי." בגילוי, זאת אומרת שאפשר לקבל את האור רק בצורה כזאת, ממטה למעלה. להיות בצמצום.

"נמצא, שלענין חכמה, השעיר לעזאזל יש לה חכמה מבחינת ג"ר. מה שאין כן השעיר לה' הוא בחינת ו"ק. אבל ו"ק יכול להאיר. מה שאין כן ג"ר מוכרח להפסק. ולכן את השעיר לעזאזל, בכדי שהשטן לא יקטרגו. וענין קטרוגו הוא, כי חפצו הוא רק להמשיך חכמה, השייכת לבחינה ד', כי ממדרגה אחרת אינו נשלם. כי כל מקורו הוא בחינה ד'. לכן אם לא מקבל לתוך מדרגתו, אין הוא נשלם. לכן תמיד הוא מפתה להאדם, שימשיך לתוך בחינה ד'. ואם לא רוצה, הוא עושה כל מיני תחבולות להאדם, שיהיה מוכרח להמשיך. לכן, כשנותנין לו חלק מבחינת חכמה, אזי הוא לא מקטרג על ישראל, כי מפחד, שלא יופסק לו השפע, מה שיש לו מכבר."

שאלה: ביטול של רמת הדין שהופכת לרחמים, האם זה כמו מפתח שפותח את המנעול?

כן.

תלמידה: ואז האור העליון יורד מלמעלה למטה?

כן.

שאלה: האם האור פועל לפי הרצון או לפי שורש הנשמה?

האור אך ורק לפי המצב שבפרצוף. תלוי באיזה מצב הפרצוף נמצא, ככה פועל עליו האור. כי מצמצום א' והלאה רק הכלי בעצמו אומר כמה הוא יכול לקבל וכמה לא. כי קבלה זה על מנת להשפיע לבורא.

שאלה: האם אפשר להגיד שהשטן זה רצון להשיג את מטרת הבריאה בשכל? כך כתוב פה. מה זה השטן?

כתוב שהשטן לא יקטרג. שטן זה מהמילה "להשטין". שטן זה כוח מיוחד שמגיע מלמעלה ומסובב את הראש של האדם לכל מיני כיוונים עד שהוא ממש הולך להשתגע. עד כדי שעושה אותו פסיכי.

תלמידה: אבל זה לא חוכמה?

לא.

שאלה: האם החזה הוא בעצם שומר על הזיווג, האיחוד שלנו עם האור? איך ומתי זה קורה?

חזה זה מקום שבו נגמר הפרצוף. מהראש ועד הרגליים זה כל הפרצוף, אז ראש, כל הפנים, הגרון וחלק העליון של הגוף עד החזה זה הכול כלים דה השפעה שבהם יכול להאיר אור. ומחזה ולמטה כבר מתחילים להיות כלים דה קבלה, שבהם מהחזה ומטה לא יכול להאיר אור.

שאלה: אני לא מבינה את השיעורים ואת המושגים הטכניים, כמו אלה שמופיעים במאמר הזה. במקרים כאלה האם לרשום לעצמי את המושגים הטכניים, לזכור אותם בעל פה או לקרוא את המאמרים הרבה פעמים ולבקש מהבורא עזרה להבין אותם, מה שיטת העבודה הנכונה?

שיטת העבודה זה שאת לוקחת מחברת או דף חשבון, כי שם יש משבצות ואת כותבת. צריכים לצייר איזה פרצוף, להגיד איפה "ראש", "תוך", "סוף", "פה", "גרון", "חזה" וכל האלה בינתיים. המרצים יציירו וישלחו לכולם.

"נמצא, שלענין חכמה, השעיר לעזאזל יש לה חכמה מבחינת ג"ר. מה שאין כן השעיר לה' הוא בחינת ו"ק. אבל ו"ק יכול להאיר." לכן השעיר, החלק שמקודש לבורא הוא יותר מאיר. "מה שאין כן ג"ר מוכרח להפסק. ולכן את השעיר לעזאזל, בכדי שהשטן לא יקטרגו." זה רצון לקבל כזה גדול שתמיד קופץ ורוצה לבלוע את מה שאנחנו סוף סוף משיגים, איזה אור. אז השטן לא יקטרג, "וענין קטרוגו הוא, כי חפצו הוא רק להמשיך חכמה, השייכת לבחינה ד'," לרצון לקבל הכי גדול, "כי ממדרגה אחרת אינו נשלם." רק בחינה ד' הוא רוצה. "כי כל מקורו הוא בחינה ד'. לכן אם" הוא "לא מקבל לתוך מדרגתו, אין הוא נשלם. לכן תמיד הוא מפתה להאדם, שימשיך לתוך בחינה ד'. ואם לא רוצה," האדם, אז "הוא עושה כל מיני תחבולות להאדם," שהאדם בכל זאת יקבל באיזו צורה "שיהיה מוכרח להמשיך." זאת אומרת למשוך מלמעלה למטה אור חכמה. "לכן, כשנותנין לו חלק מבחינת חכמה," למקטרג הזה, "אזי הוא לא מקטרג על ישראל," קיבל משהו, כמו שזורקים לכלב קצת מהבשר "כי מפחד, שלא יופסק לו השפע," ואז הוא שותק "מה שיש לו מכבר."

שאלה: מה המהות של יין?

יין זה אור חכמה. לכן אסור לשתות הרבה, רק קצת עם ברכה, ורק בצורה כזאת.

שאלה: אני מבין מהכתוב שהתחתון מחזיק את המפתחא של המנעולא אבל לא ברור לי איך הוא פותח את המנעולא?

על ידי אור חסדים. יש לנו רצון לאור החסדים ואנחנו מושכים מלמעלה אור חסדים, ויש לנו זיווג על אור החסדים, אז אחר כך בתוך אור החסדים הזה אנחנו מקבלים קצת חכמה.

שאלה: אמרת שהשטן מבלבל את האדם ולא נותן לו לעבוד כדי לתפוס איזה חלק ולהירגע. הרי אחרי התיקון האדם מקבל את כל האור?

לא יקבל שום דבר בשום אופן, הוא יקבל רק אותו האור שהאדם יעביר מלמעלה אליו בכוונה על מנת לקבל.

שאלה: איך לעבוד נכון עם הבחינה הזאת כמו כלב שכל הזמן רוצה משהו, וכל הזמן מפריע לאדם? איך לעבוד נכון כדי שאור התיקון גם ימשוך אותו וגם השטן לא יפריע?

כעיקרון אפשר להגיד שאין מושג כזה, כלומר אין החלטה כזאת. צריך לסלק את הכלבים ולהתפלל לזה שיבוא אלינו רק ו"ק דחכמה, אור לא גדול של החכמה.

תלמידה: איך אנחנו מסלקים את הכלבים, נדמה שהם יותר חזקים מאיתנו?

זה הרצונות האגואיסטים שלנו.

תלמידה: איך לסלק אותם אם הם כמו נדבקים ואי אפשר להוציא אותם?

כן בדיוק ככה צריך לסלק אותם.

שאלה: מה זה אומר להביא קורבן לרצון לקבל?

כלומר איזשהו חלק מהרצון שלנו אנחנו צריכים להקריב, חלק לא גדול. ולהקריב זה מה שנקרא לקבל ולא בעל מנת להשפיע.

תלמידה: וככה אנחנו מתקנים את הרצון לקבל?

רק חלק קטן וגם במקרה שזה עוזר לנו לעשות חשבון על יתר הרצונות בעל מנת להשפיע.

שאלה: איך בכל זאת המנעולא שונה מצמצום ומסך?

מנעולא, צמצום ומסך אלו הם ג' שיטות להגביל את האור שמגיע אלינו. ג' דרכים, אמצעים, ובכל מקרה אנחנו צריכים לדעת איך להשתמש בהם.

שאלה: זה קורה כשאנשים שותים, אז השטן הזה מתחיל לפתות אותם?

בכל מקרה כשאת מקבלת לעצמך. ומה הקשר כאן להשתכר? זה פשוט נאמר כך, כאשר האדם מקבל לעצמו.

תלמידה: אז אנחנו צריכים למשוך את האור לבחינה ד' או לא?

איך את יכולה למשוך אותו?

תלמידה: כתוב פה שהוא מפתה את האדם שהוא ימשוך את האור לתוך מדרגה בחינה ד' ואם הוא לא רוצה, אז הוא עושה לו כל מיני תחבולות.

עוד לא הגענו לזה.

שאלה: להפוך זדונות תחת אור חוכמה לזכיות, זה תיקון אמיתי, ריאלי, או שזה ההתרשמות שלנו מזה ששתינו נגיד?

זה התרשמויות שלנו.

שאלה: האם נכון להגיד שתפילה של התחתונים לכלים דהשפעה, זה המפתח שאור חסדים מושך?

כן.

שאלה: מהו ההבדל בין עזאזל לבין פרעה?

פרעה הוא לא היצר הרע, הוא רצון לקבל גדול. הוא נותן לבני ישראל רצון גדול שיהיה להם לאן לקבל בתוך הכלים שלהם את אור החוכמה.

שאלה: למי השטן מקטרג?

לבורא.

תלמידה: למה הבורא עוזר לו?

כי זה כוח הטבע כמו יתר הכוחות. למה שהוא לא יעזור?

תלמידה: לשטן?

כן.

תלמידה: הרי הוא צריך לעזור לאדם לנצח את השטן.

לא, למה? יכול להיות שהשטן צודק.

תלמידה: שטן זה הרי רצון לקבל הכי גדול, ג"ר.

אז לפעמים הוא צודק.

תלמידה: יוצא שאנחנו גם צודקים ברצון שלנו לקבל.

אנחנו נמצאים בין שני הכוחות האלה. מה חשבת שאצלנו הכול רק עובר בשלום, בהצלחה? הטבע מורכב מכוחות מנוגדים.

תלמידה: אז איך חופש הבחירה שלנו אם הבורא הוא בצד של השטן?

לא, את צריכה לבחור, תבחרי ותפעלי. אנחנו נמצאים בחופש גמור.

תלמידה: אם כל פעם הבורא יעזור לשטן והכוח שלו יגדל, אז במה הבחירה שלי?

חופש הבחירה שלך תמיד נמצא באמצע, כדי שאת תלכי בקו האמצעי ולא בשמאל ולא בימין. ככה שהבורא לא עוזר לאגו. השטן זה האגו, הבורא לא עוזר לו, אלא הוא עוזר רק במידה שבה צריך לאזן את התכונות החיוביות שלך. כי רק במקרה כזה הוא הופך את הרצון שלך לנכון, מאוזן משני הצדדים של הטבע.

תלמידה: אז יוצא כמו תוספת אור חכמה שנמשוך כמה שיותר אור חסדים?

כן.

שאלה: יוצא שכל המעשים הרעים הם טובים, כי הזדונות נעשו כזכיות.

כן, גם זה קורה, אז הוא צריך להסתכל על עצמו ולהכריע מהצד.

(סוף השיעור)