שיעור צהרים 07.04.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1637

מאמר 71, "ענין גלות"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1637, מאמר 71, "ענין גלות".

ענין גלות

""ישראל שגלו שכינה עמהם", שפירושו שאם האדם מגיע לידי ירידה, גם הרוחניות אצלו בבחינת ירידה. ולפי הכלל, "מצוה גוררת מצוה", מדוע הוא בא לידי ירידה. תשובה, שמלמעלה נותנים לו ירידה, בכדי שהוא ירגיש שהוא נמצא בגלות, ושיבקש רחמים שיוציאו אותו מהגלות, שזה נקרא גאולה. ואי אפשר להיות גאולה אם אין שם גלות קודם.

ומה זה גלות, זה שמונח תחת שליטת אהבה עצמית ולא יכול לעבוד לשם שמים. ומתי נקראת אהבה עצמית גלות, זה רק בזמן שרוצה לצאת משליטה זאת, משום שסובל יסורים, מזה שאינו יכול לעשות שום דבר לשם שמים.

נמצא כשהתחיל לעבוד, בטח היתה מוכרחת להיות איזו הנאה ותמורה, שבשביל זה הסכים הגוף לעבודה זאת. ואחר כך שנתנו להראות שיש ענין לשם שמים, מטעם "מצוה גוררת מצוה", והוא היה צריך לבקש שיוציאו אותו מהגלות, אז הוא בורח מהגלות.

ואיך הוא בורח מהגלות, בזה שאומר, שבעבודה זאת הוא לא יצליח. אם כן מה הוא עושה, הוא מאבד עצמו לדעת, היינו שעוזב את העבודה וחוזר בחזרה לחיים הגשמיים, שהם בחינת "רשעים בחייהם נקראים מתים".

נמצא במקום שהיה צריך לבקש על גאולה מהגלות, אז הוא בורח מהגלות, ומאבד עצמו לדעת. וזה כמו שכתוב "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". אלא צריך ללכת למעלה מהדעת.

והירידה ברוחניות אין הפירוש שעכשיו אין לו אמונה, אלא עכשיו צריך לתת עבודה יותר גדולה, ואמונה הקודמת נבחנת לירידה לגבי עבודה הזאת."

זה כל המאמר. מאמר מאוד חשוב אף על פי שהוא מאוד קצר.

שאלה: כתוב פה שנותנים ירידה כדי שהוא ירגיש שהוא רחוק מקדושה. איך אפשר להבדיל בירידה כשבן אדם מרגיש רחוק מקדושה, וירידה כשהוא שוכח לגמרי על הרוחניות, על הכול?

זה לגמרי לא חשוב איך אדם יפרש את המצב שלו, העיקר שהוא יפרש אותו כירידה, כרחוק מעלייה, רחוק מהרוחניות ואפילו רחוק מחברים וכן הלאה.

שאלה: במצבים בדרגות שונות יש עומק גלות, איזה שינוי בגלות, למה זה הכרחי?

כדי שאדם יבין באיזה מצב הוא היה, באיזה מצב הוא עכשיו ועד איזה מצב הוא עכשיו צריך לעלות.

תלמידה: האם יכול להיות דבר כזה שמצב אחד אתה עובר הרבה זמן ולא מסיים אותו עד הסוף כי אתה לא נכנס לעומק אליו, לא נכנס למהות שלו ופשוט נשאר במצב הזה להרבה זמן?

כן, ייתכן מאוד.

תלמידה: איך לפרק, איך להיכנס למצב הזה בכל העומקים כדי להתכונן לתפילה?

תתחילי לעלות ושם זה כבר יתבהר.

תלמידה: פה גם צריכה להיות איזו תפילה מיוחדת עמוקה או שמספיקה התפילה של העשירייה?

כל תפילה.

שאלה: האדם שהמית את עצמו בזמן הגלות כמו שכתוב "רשעים בחייהם נקראים מתים", מה בעצם הוא עשה לא נכון בלימוד שלו?

כשהוא קיבל ירידה, לא התחיל מיד לחפש איך לעלות, אלא הסכים עם הירידה ואז הירידה נמשכת, נמשכת וקוברת אותו עוד ועוד תחת כל הרצונות, המחשבות, הבלבולים, וכך הוא ממשיך. עד שבכלל יכול להיות ששוכח על העבודה הרוחנית ונשאר כמו כולם.

שאלה: כשהבורא עוזר לצאת מהגלות, מתי הוא עוזר?

כשהאדם מבקש ועושה את כל המאמצים האפשריים כמו מי שטובע, אז הבורא עוזר.

תלמידה: מה להוסיף עכשיו כדי שהבורא ישמע?

הרבה פעמים לקרוא את המאמר הזה, ולראות את עצמך בכל אחד מחלקיו.

שאלה: מתוך המאמר יוצא שצריך להודות לבורא אפילו יותר על הירידה מאשר על העלייה כי בירידה אנחנו מרגישים את עצמנו בגלות אחרת אין לך עבודה.

כן.

תלמיד: איפה אנחנו נמצאים עכשיו שאנחנו יותר מבינים שאנחנו נמצאים בגלות מצרים ומנסים לצאת?

זה כל אחד צריך לענות לעצמו.

שאלה: בזמן הירידה הקשר עם הבורא נשמר בזכות האמונה?

כן, ובכלל הבורא תומך.

תלמיד: האם אפשר להחשיב את הירידה כבחינה של מידת אמיתות האמונה מלמעלה?

כן, אפשר.

שאלה: כשחברה יוצאת מחיי העשירייה אבל מהצ'אט היא לא יוצאת, אבל לא חוזרת, זה אומר שאנחנו מבקשים לא טוב או שזה כבר ענייני הבורא?

זה לא חשוב, אתן צריכות לעשות את העבודה שלכן. להמשיך את העבודה שלכן, להתחבר, לבקש מהבורא, לעלות אליו, ושהיא תרגיש שמקומה ביניכן נשאר.

שאלה: אני רואה שתמיד יש מה להוסיף בלימוד, בהפצה, בסדנאות, בכול, אז מה זה אומר לעשות "ככל שביכולתך לעשות עשה"?

מה שאתה חושב שאתה יכול להוסיף, תוסיף, הרבה, כמה שאפשר, במה שאפשר, לאורך זמן מבלי לעצור.

שאלה: מצב הירידה זה כדי לשמור על הכוונה לפי המטרה?

אנחנו צריכים מהירידות לבנות את העליות שלנו, ואז אנחנו מגיעים למטרת הבריאה. זאת אומרת אני צריך כל הזמן להשתוקק לעליה. ואם הבורא מביא לי דווקא מצב ירידה, אני על פניו משתדל לעלות, כמו על הר קטן, ועוד לעלות ועוד לעלות. וכך להשתדל כל הזמן להיות במצב רוח טוב, בזה שאני רוצה להתקרב לבורא עם הקבוצה. וכל הכבדת הלב שהבורא מביא לי, אני מקבל שזה בא ממנו, ולמרות זאת אני כל הזמן דוחף את עצמי לעליה ולתפילה.

שאלה: האם זה עוזר לפחד מהירידה?

אני לא הייתי אומר שכדאי, לא, יותר טוב כל הזמן לקדם את עצמך לעליה, לחיבור עם החברים.

שאלה: אנחנו לומדים איך צריך להתייחס לגלות ולצאת מתוכה, ובמהלך היום יש לנו הרבה מצבים כאלה, אבל היציאה הגדולה מתוך הגלות שאנחנו לומדים עליה ושכולנו משתוקקים אליה, שם נמצאת היציאה אל תוך המרחב הרוחני. איך הן קשורות ביניהן, היציאות הקטנות האלה מתוך הגלות ביום יום והאחת הגדולה הזאת?

אחרי כל הגלויות הקטנות האלה, אם מצליחים להתגבר עליהן, אז מגיעות גלויות גדולות וגם עליהן צריך להתגבר. וכתוצאה מכך אתן תגיעו מהר למצב שבו תעלו כל כך גבוה שזה כבר ייתן לכן הרגשה של העולם הרוחני.

שאלה: איך האדם יכול למסור את עצמו מחדש לבורא כשהוא מבין שהוא מת?

לבכות, לבקש כמו ילד קטן שהוא בכל זאת רוצה לעלות.

שאלה: כתוב "ואחר כך שנתנו להראות שיש ענין לשם שמים", מה זה לראות, להבין שיש עניין לשם שמים?

שיכולה להיות כוונה כזאת לשם שמים.

שאלה: כתוב "ואיך הוא בורח מהגלות, בזה שאומר, שבעבודה זאת הוא לא יצליח. אם כן מה הוא עושה, הוא מאבד עצמו לדעת, היינו שעוזב את העבודה וחוזר בחזרה לחיים הגשמיים,". זה מצב מאוד מסוכן. אצלי זה תמיד מתבטא במכות ואני תמיד מזהה את המצבים האלה. אבל אם אדם לא מזהה את המצב, אז הוא יכול ליפול לחיים הגשמיים ולא לחזור לעשירייה ולקבוצה. איך אנחנו מונעים מצבים כאלה שאדם פשוט לא חוזר, הוא פשוט מנותק?

להתפלל בלי הפסקה לבורא.

תלמיד: על החברות שנמצאות במצבים כאלו?

כן. על עצמך ועל החברות.

שאלה: כתוב במאמר "נמצא במקום שהיה צריך לבקש על גאולה מהגלות, אז הוא בורח מהגלות, ומאבד עצמו לדעת." למה האדם מבקש גאולה ואז בורח?

כי הוא לא מקבל אותה. הוא לא מקבל גאולה, ונראה לו שהחיים שלו נעשים יותר גרועים וכך הוא נשאר. אחר כך הוא עוזב את המצב הזה, כי הוא חייב למלא את עצמו לפחות במשהו, ופונה לכל מיני אמצעים שימלאו אותו.

שאלה: האם כדי להגיע להצלה, לגאולה מהגלות, צריך קודם להודות על הגלות הזאת ואז לבקש יותר עבודה?

כן.

תלמידה: וזה שאנחנו כל הזמן שואלות אותך, זו גם גאולה מהגלות?

לא, זה פשוט כדי להקל על העבודה.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים להרגיש בעצמנו את כל החלקים של המאמר הזה. איך נכון לעשות את זה, האם עלי, על הרצונות שלי, או על המצבים בעשירייה?

איך שלא יהיה, בכל דרך.

שאלה: הגלות הגרועה ביותר היא הריחוק מהבורא שבו אנחנו מרגישות אבודות. האם מספיק רק להתפלל בתחינה, לבקש את הקרבה של הבורא?

כן.

תלמידה: האם זה נחשב לגאולה?

לא, זו עוד לא גאולה, זו רק הבקשה שלך.

שאלה: איך להתגבר על הרצון לאבד את עצמו לדעת ולהמשיך להתקרב לבורא?

מה זה אומר לאבד את עצמו לדעת?

תלמידה: ברוחניות זה כהתאבדות.

מדובר רק על העבודה הרוחנית, לא הגשמית, הארצית. אז לא לקרוא לזה התאבדות, זה רק יכול רק לבלבל אנשים.

תלמידה: כתוב במאמר "לאבד את עצמו לדעת" וברוסית זה מתורגם למילה להתאבד. האם יש קשר, או אם תוכל להסביר למה הכוונה?

לא, אין שום קשר.

שאלה: מה ההבדל בין ירידה לגלות?

יכולה להיות ירידה אבל האדם לא מרגיש אותה כגלות. בעיקרון גלות היא כשהאדם מרגיש שהיה לו משהו ועכשיו גלו אותו משם. בדרך כלל זה רק דרך תפילה.

שאלה: במצב הירידה שרב"ש מתאר במאמר, לאדם יש אמונה, יש לו שכינה, והוא רוצה גאולה, אבל זה עדיין מכונה בשם ירידה. מה מביא את האדם לכזה מצב, האם זה מפני שיש לאדם כעס נגד הבורא?

יכול להיות שיש כעס, אבל הוא צריך בכל זאת להבין מה הוא דורש מהבורא, ולדרוש.

שאלה: כשאנחנו בגלות יש לנו רצון חזק לבורא. החיסרון מגיע מהבורא, מה עוד אפשר להוסיף חוץ מהודיה?

שום דבר. הודיה אמיתית, היא במקום הכול.

שאלה: אחת מהחברות נמצאת בדחייה מהעבודה כבר כמה שבועות, וכבר חודש היא בהפסקה. אנחנו מבקשות עבורה גאולה, אבל זה לא עובד. האם זה מפני שהיא לא מבקשת עבור עצמה גאולה?

כן, כנראה שהיא לא מבקשת.

תלמידה: אנחנו מפחדות שהיא תחזור לחיים גשמיים. מה אנחנו יכולות לעשות?

שום דבר. תזמינו אותה לישיבת קבוצה, ואם היא לא תבוא, אז תעזבו אותה.

תלמידה: מאז סוכות חברה אחת עזבה וחברה שהייתה איתה בקשר גם עזבה ונמצאת בהפסקה כבר שבוע, ועכשיו עוד חברה נמצאת בהפסקה. יש שרשרת כזו של חברות שהיו בקשר לפני ועכשיו הן לוקחות הפסקות, ואנחנו מפחדות שזה ישפיע על עוד חברות שאולי גם יקחו בהפסקות. איך להתייחס למצב, מה לעשות?

אני לא יודע מה לעשות. להשתדל להיות איתן בקשר, אבל בקשר כזה שאתן לא תלכו אחריהן. צריכים ללמוד מהקשר הזה, למה במקום שאותן חברות שהיו בקשר עם החברה שעזבה ימשכו אותה לעבודה רוחנית, היא משכה אותן לגשמיות.

תלמידה: אנחנו לא יודעות למה, אנחנו לא מצליחות להבין.

אז תבררו.

שאלה: כשאתה נמצא בירידה ומשייך את זה לבורא, והמחשבה החדשה הזאת היא הקשר איתו, האם זו היציאה מהמצב?

כן.

שאלה: לגבי מה שקראנו. האם תשומת הלב צריכה להיות אלי, שאני אתקרב כך לבורא, או לחשוב על החברה שהיא תתקרב?

יחד.

שאלה: מה זה אומר להגיע להרגשת הגלות בצורה נכונה בעשירייה?

כאשר כולכן מבינות שאתן נמצאות עדיין בגלות, אבל אתן בכל זאת קשורות ביניכן ומרגישות את הרגשת הגלות יחד. ואתן מקוות מאוד לפנות לבורא ולצעוק אליו ממש שיעזור לכן להתחבר יותר ולעלות מהגלות לגאולה.

שאלה: הרצון לצאת מהגלות, כשאני רוצה את זה, אני מרגיש שזה מאוד מזויף, כי זה האגו שלי שרוצה לברוח בגלל כל הצרות של העולם הזה. איך אני הופך את זה לרצון אמיתי?

תנסה לדמיין שאתה נמצא בבור של זבל, כשבלילה בגשם נפלת לתוכו, ועכשיו אתה צריך לצאת. האם יש לך כזאת הרגשה כשאתה נופל לרצונות אגואיסטיים. תנסה כך לחשוב.

שאלה: איך המחשבות שלי משפיעות על החברות? לדוגמה, אם אני רואה את החברות גדולות וחזקות, איך זה משפיע עליהן, ולעומת זאת אם אני רואה את החברות כחלשות ואני רוצה לעזור להן.

הן נותנות לך הזדמנות להתקשר אליהן או מלמעלה או מלמטה כלפיהן, וכך, או לסייע להם או לבקש מהן עזרה.

שאלה: אני מאוד רוצה לצאת ואני עוד יותר רוצה שהחברות, העשירייה, בני ברוך ייצאו, אבל את המשפחה שלי אני לא רוצה להשאיר שם. מה לעשות?

זה לא שייך למשפחה שלך בשום דרך, את מחויבת לדאוג אך ורק לאלה שנמצאים איתך בקבוצה.

תלמידה: ומה יהיה עם המשפחה?

מה שיהיה, יהיה.

שאלה: מה אפשר להבין מהגאולה? והאם אפשר להגיע אליה בצורה פרטית או רק כקבוצה?

כולנו נמצאים במדרגה אחת מהגאולה, לכן יחד כולנו נרצה לעזור כל אחד לאחרים וכך נצא.

שאלה: אמרת שכשאדם נופל לרצונות האגואיסטיים שלו צריכה להיות תחושה של אי נעימות. ואם הבנת שנפלת לרצונות, אז יש את ההבנה הזאת אבל אין את הרגש של אי הנעימות הזאת. האם אני צריכה לעורר בי את ההרגשה הזאת?

את צריכה לחשוב על עצמך ועל מה שמציעים לך מלמעלה, ובצורה כזאת להבין איך את יכולה להתייחס לזה.

תלמידה: האם אני צריכה לכוון את עצמי שתהיה לי אי הנעימות הזאת לרצונות האגואיסטים?

בוודאי שכן.

שאלה: מה זו ירידה?

התרחקות מהבורא.

שאלה: כשאני נמצאת בירידה, אני מכירה את המצב הזה, מזהה אותו, אפילו את השאלות של פרעה שרוצות להוציא אותי מהדרך כל פעם מחדש. אני מבינה שמה שנשאר לי זה ללכת מעל הדעת, והשיטה הזאת עובדת כל הזמן אותו דבר.

כן.

תלמידה: מאיפה אני אקבל את הכוח?

את הכוח את מקבלת מהבורא דרך חברות.

שאלה: כשלאדם לא נשאר כלום חוץ מאשר להתפלל עבור החברים, והוא מתפלל וגם מרגיש שהוא מקבל תשובה. האם זו הדרך לראות את החברות שלי כגדולות ומתוקנות?

כן.

שאלה: אדם לפעמים מתרחק מהחיבור כשדאגות מושכות אותו, ועם זאת הוא בכל המפגשים, מבצע את כל הפעולות, ולא תמיד רואה את המצב הזה כירידה ולא מבקש עזרה מהעשירייה. איך להרים את הרגישות למצבים כאלה של החברות כדי לבקש עבורן בזמן?

תתפללו עבורן.

תלמידה: כל עוד אנחנו בלא שמה, איך להתכלל עם רצונות החברות ולהכניס אותם אלי, כדי שאני אבקש עליהם כמו עבור עצמי?

תנסו כך לעשות.

תלמידה: האם זה אפשרי אם אנחנו לא בלשמה?

יכול להיות, וזה טוב מאוד, זה מועיל.

שאלה: אם אני מבקשת מהבורא להרגיש ייסורים מזה שאין לי רוחניות, שאין לי גדלות הבורא, שאין לי גדלות החברות, האם אני מבקשת נכון? האם זה הצעד הראשון לגאולה?

כן.

שאלה: אנחנו נמצאים עכשיו כאן יחד ברומא, וכשאנחנו נמצאים יחד, כל המילים שלך והמילים של המקובלים נראות לנו כל כך ברורות, ואנחנו מרגישים בלב את כל האחריות שמוטלת עלינו, להתחבר, לבנות כאן קהילה ולהשקיע את כל הקיום שלנו, את כל החיים שלנו רק בקבוצה ובהפצה. איזה דברים פרקטיים אנחנו יכולים לעשות כדי שהקבוצה וההפצה באמת יהפכו להיות העדיפות הראשונה שלנו?

קודם כל יש את ראש הקבוצה שלכם, תשאלו אותו איך אתם יכולים להתקדם. ואם צריך, אז אני אעזור בכל דבר.

שאלה: אם הבנו נכון, כל מצב שהוא לא גילוי הבורא עוזר לנו להגיע לגילוי הבורא גם בתוכנו וגם בחוץ, אבל לפני זה אנחנו תמיד מרגישים חוסר הבורא. האם זה תנאי הכרחי להרגיש קודם את הגלות לפני הגאולה?

כן.

שאלה: כתוב שבתחילת העבודה צריך להיות איזה שכר, שבשבילו הגוף יסכים לעבודה. במה השכר הזה, האם בתענוג הזה?

הרי באיזשהו אופן משכו אותך ללימוד.

תלמידה: באיזשהו אופן, כן.

זהו. אחרי זה את כבר צריכה להשקיע כוחות.

תלמידה: ולהתייחס לזה שצריך לבקש רחמים, האם זה לא קשור לתענוג הזה?

לא.

שאלה: במה תלויה הרגישות של אדם אחד לאדם אחר? ואיך אפשר לעזור זה לזה ברגישות הזו, לעורר אותה?

ככל שכל אחד חשוב עבור האחרים, אז זוהי רגישות. זו הרגשת החשיבות שאני בלי החברים שלי לא אוכל להשיג את מטרת הבריאה, לא חשוב כמה ומה אני אעשה, לבד אני לא אשיג זאת.

שאלה: כתוב "מצווה גוררת מצווה". קיימנו מצווה אחת ועכשיו עלינו לגשת למצווה הבאה. למה אנחנו צריכים ליפול לפני זה, האם זה תנאי, חוק ברוחניות?

לא בהכרח. זה תלוי אך ורק במידת היכולת שלכם לתפוס, להבין.

שאלה: כתוב במאמר שנותנים לו את הירידה כדי שירגיש שהוא בגלות ויבקש גאולה. למה צריך לבקש דווקא גאולה?

כי היא עוזרת בפנייה לבורא, להפנות את תשומת לבו אליכם, שהוא יעזור לכם.

שאלה: במאמר כתוב שאמונה במדרגה הקודמת נבחנת לירידה כלפי העבודה הזאת. אבל אנחנו יודעים שהירידה היא הבסיס לעליה, אז האם יוצא שעם כל ירידה העלייה מתחזקת, האמונה מתחזקת?

כן.

שאלה: כיצד להפוך את הירידה להזדמנות? האם האדם צריך לבחון את המצב ולהשתמש בו כהזדמנות לאחוז יותר בבורא?

להפוך ירידה להזדמנות לעלייה, זה רק על ידי זה שאתם מרגישים את הירידה ומתחילים להתעלות ממנה לעלייה. כך עושים. לטפס, אם אפשר, מתוך בור של ירידה להר של עלייה.

שאלה: יש לנו מצב קשה בקבוצה. מה אתה חושב, האם להפסיק לבקש על החברות שהלכו או שכמעט הולכות, ולדאוג רק לעשירייה?

זה נכון, זה מה שתעשו.

שאלה: האם מצב של עלייה לפני שהגענו ללשמה, גם הוא נקרא גלות?

תלוי איזה. יכולות להיות עליות כאלה שאתם עדיין נמצאים בגלות.

שאלה: המילה ירידה נשמעת כמצב שלילי, ואמרת שבירידה אתה מתרחק מהבורא. יחד עם זה מלמדים אותנו שבלי הירידות אי אפשר להתפתח. אז יש פה בלבול. אולי אפשר לומר שאנחנו לא יכולים להתפתח בלי ירידה, היא הכרחית, כפי שנאמר היא צעד לקראת הרוחניות, ורק דרך הירידה אתה יכול להגיע לרוחניות.

כן.

שאלה: אמרת שחסדים יכולים לעזור לנו לצאת מהגלות. מה הם החסדים?

חסדים זה כאשר הבורא מביא בחשבון את הירידות שלכם ורוצה לעזור לכם.

תלמידה: אנחנו יודעים שהבורא תמיד שומע את התפילות שלנו, אז מה מיוחד דווקא ברגע הזה כשהוא מביע חסדים?

כשאתן מביעות את אותם החסדים אחת כלפי האחרת, אז גם הבורא נוהג כך כלפיכן.

תלמידה: מה זה כשאני מביעה חסדים לחברות?

את מביעה חסדים, כן.

תלמידה: אני פשוט לא יכולה להרגיש את ההבדל בין חסדים להתחשבות, שאני עומדת מהצד ומבינה אותן, מרגישה אותן. במה החסדים?

זה כאילו את חשה רחמים כלפי החברות ורוצה לעזור להן.

תלמידה: האם יש איזו אקטיביות בפעולה הזאת?

כן, צריכה להיות מצידך.

שאלה: כתוב "רשעים בחייהם נקראים מתים". האם כל אחד יכול להיות צדיק שזה הפוך מרשע, או שיש כאלה שזה התפקיד שלהם להיות רשעים בעולם?

כל אחד צריך לעבור, כמו שכתוב, "אין צדיק בארץ אשר עשה טוב ולא יחטא".

תלמיד: כלומר כל אחד יכול להיות צדיק.

כל אחד יכול להיות צדיק, ולפני זה הוא חייב להיות רשע.

שאלה: האם הדרך הישרה לבורא היא כבר הדרך אחרי הגלות?

כן.

שאלה: איך להרגיש שהגלות משותפת לכולם, גם אם בעשירייה יש הרגשות ומחשבות שונות? איך להרגיש שכל זה הוא בנקודה המרכזית של העשירייה?

הכול נובע מתוך השילוב ביניכם בקבוצה. כך שלא להתייחס למשהו אחד, שני, שלישי, אלא הכול בכללות שייך אליכן.

שאלה: שמעתי שיש שני סוגי תפילות. אחד זה אני בודק את היחס של האגו שלי לכל מיני כוחות אגואיסטים מול הבורא. ויש תפילה כשאני רואה שהגלות שלי היא בזה שאני לא יכול להרגיש את החיסרון של החבר ולבקש בשבילו. איזה כיוון מוביל אותנו מהר יותר להרגשת הגלות?

תקראו טוב טוב, הרבה פעמים, את המאמר "ענין הגלות" שקראנו היום, תתרגמו אותו, שהוא יהיה לפניכם, ותעבדו עליו טוב טוב יחד, כולכם יחד וכל אחד בנפרד. ואז יהיה לנו קל יותר להבין זה את זה.

שאלה: האם תוכל להסביר מה הכוונה מאבד עצמו לדעת? כי בתרגומים שונים זה מקבל משמעויות שונות.

מה המשמעויות?

תלמיד: גם בעברית מאבד עצמו לדעת זה להתאבד בגשמיות. ופה הוא כותב "הוא בורח מהגלות, ומאבד עצמו לדעת". מה הכוונה מאבד עצמו לדעת?

הוא מאבד את מה שהשיג במצב הקודם שכלפי המצב הנוכחי נקרא גאולה, ועכשיו הוא בגלות.

תלמיד: וזה מדבר על מצבים רוחניים, לא על משהו גשמי בכלל.

כן. לא על משהו גשמי, הוא לא השתגע ולא כלום.

(סוף השיעור)