בכחול
-
עצות
פרקטיות
מרב.
*טעימות
נבחרות
משיעור
בוקר
21.12.2021*
מצוות הקלדות וטעימות.
*חלק 1 - שמעתי ק"ד, והמחבל הוי יתיב*
אמונה למעלה מהדעת זה שאני עושה חשבון לא לפי הרצון לקבל שלי, אלא לפי הרצון להשפיע. אנחנו לא יודעים מה זה רצון להשפיע, זה נמצא בבורא, אבל כשאני רוצה להתקרב לזה, להבין, איכשהו להמחיש את זה. אז אמרו לי מקובלים: אתה צריך להתעסק באהבת הזולת במקום באהבה עצמית, אתה צריך להתעסק בנתינה במקום בקבלה. בצורה כזאת תתקרב ללשמה, ככל שתחשוב על עצמך פחות ותחשוב על טובת העשירייה, בתרגילים כאלו תתקרב ללשמה.
*מבול,
היינו
ייסורים
גשמיים,
ייסורי
הגוף,
שבתוכם
יש
עוד
מחבל,
שמחבל
ברוחניות,
וזה
העיקר*.
כלומר
ייסורי
הגוף
מביאים
לידי
מחשבות
זרות,
עד
שהמחשבות
הזרות
מחבלים
והורגים
את
הרוחניות.
אנחנו
כבר
יודעים
מהחיים
שלנו,
שבאים
עלינו
כל
מיני
מצבים
לא
טובים,
עייפות,
עצלות,
בעיות,
בלבולים,
גם
מצבים
חיצוניים
שלוחצים
עלינו,
שלא
בסדר
משהו,
כל
מה
שרק
אפשר.
אם
נרכז
את
כל
הדברים
האלה
מהסביבה,
מהמשפחה
ומכל
מה
שיש
לאדם,
כל
זה
נקרא
*מבול*.
בתוך
המבול
הזה,
יושב
המחבל.
*מחבל
נקרא
שכל
הצרות
הגשמיות
שמתגלות
מנתקות
אותנו
מהרוחניות*.
קשה
לנו
מתוכם
להתקדם,
להתקרב
לרוחניות,
לחשוב
ע"מ
להשפיע,
לעשות
מה
שטוב
בעיני
הבורא,
כי
הבעיות
הגשמיות
לוחצות
עלינו.
*יש
כאן
2
מחבלים,
כאילו
צרה
בתוך
צרה.
צרה
גשמית
שמביאה
בתוכה
צרה
רוחנית.
זה
נקרא
שהמחבל
נמצא
בתוך
המבול*.
*אנחנו
צריכים
לעשות
כאן
חשבון
טוב
איך
אנחנו
מסתדרים,
איך
אנחנו
מתגברים
על
ההפרעות
הגשמיות.
להבין
שהן
באות
אך
ורק
כדי
לכוון
אותנו
יותר
נכון
לדרגה
יותר
גבוהה,
ללשמה.
אז
נבין
שמתוך
המבול
עצמו,
כלומר
מתוך
החיים
עם
כל
מיני
סיבות
הקיימות
בחיים
שלנו,
עם
כל
היחסים
שלנו
בעשירייה,
באים
גלים
ורוצים
לכסות
אותנו,
מבול.
אנחנו
מתוך
זה
צריכים
לקום
ולהשתדל
להיאבק
נגד
המבול
הגשמי
והמבול
הרוחני*.
יש סדר איך אנחנו עובדים כנגד הפרעות חיצוניות והפרעות פנימיות. הפרעות חיצוניות, זה יכולות להיות מכל מיני דברים, אבל אנחנו צריכים גם אותם לסדר ככאלו שבאות מאותו מקור, כמו ההפרעה הפנימית. זה בתוך זה. צריכים לסדר את הדברים. לפעמים אנחנו שוכחים שהכל בא כדי לכוון אותנו למעלה מהדעת, שנלך למעלה מהשכל שלנו. לפעמים אפילו שלא שוכחים שזה בא להפריע לנו למעלה מהדעת, אבל בכל זאת מסכימים שלא מסוגלים, ומוכנים להכניע את עצמנו. לכן *אנחנו צריכים לעשות דין וחשבון מה זה נקרא מחבל בתוך מחבל, כלומר ההפרעה כנגד הרוחניות נמצאת בתוך ההפרעה הגשמית. כך נתקדם*.
בכל
מצב
אנחנו
צריכים
להשתדל
לקבוע
2
מצבים,
מצב
גופני
ומצב
רוחני.
גופני,
הכוונה
לכל
המצבים
והנסיבות
שיש
לנו
בעולמנו.
זה
קודם
כל
מצב
הבריאות,
מצב
רוח,
סביבה
גשמית,
משפחה.
שנית,
כמה
זה
מפריע,
משפיע
על
החיבור
שלנו
בעשירייה
ועם
הבורא.
כך
אנחנו
מחברים
את
כל
הסיבות
האלה,
את
כל
מה
שמשפיע
עלינו,
למקור
אחד.
הכל
בא
מהבורא,
וממנו
ודאי
כל
המבול,
עם
ההופעה
החיצונה
שלו
וגם
ההופעה
הפנימית
שלו.
*קודם
כל
להשתדל
לראות
שכל
הדברים
שקיימים,
שייכים
לבורא.
עד
כדי
כך
שנשאר
לנו
לחשוב:
ואני
גם
כן
שייך
לבורא
או
לא?
ומה
לא
נשאר
לבורא?
מה
שלא
נשאר
לבורא
היא
רק
אותה
נקודת
הבדיקה,
ביקורת,
הכרעה,
זו
הנקודה
שבלב*
שהבורא
כשברא..
אנחנו
מרגישים
את
עצמנו
כביכול
מנותקים
מהבורא,
וכאן
אני
צריך
להשתדל
גם
את
הנקודה
שלי,
את
השכל
ורגש
שלי
לשייך
לבורא.
מה
אני
משיג
בזה?
שאין
לי
לעצמי
לא
שכל
ולא
רגש,
לא
מחשבות
ולא
שום
רגשות,
אלא
הכל
הבורא
מצייר
בי,
כדי
שאני
למעלה
מהרגשה
והבנה
שלי
אתעלה
אליו.
*למרות
שאני
ברגשות
שלי
ובמחשבות
שלי
עובר
כל
מיני
מצבים
הפוכים
שמבלבלים
וזורקים
אותי
מקצה
לקצה,
אני
מקבל
את
זה
כמבול
מים
שנשלח
מהבורא.
הוא
חייב
לשלוח
את
זה
כדי
לנקות
את
הרצון
שלי.
כתוב
שאחרי
המבול
כדור
הארץ
התנקה
מכל
התופעות,
ואז
אפשר
להגיע
לחיים
חדשים*.
אם אדם מבין שגם המחבל החיצון וגם מחבל הפנימי, מחבל בתוך מחבל, כלומר מחבל בתוך המצבים הגשמיים שלו ועוד יותר מזה, מחבל בכל המצבים הרוחניים שלו, שלא נותן לו להתעלות לדרגות בינה, לדרגות האמונה. אם הוא מבין שזה הכל בא מהבורא והוא חייב לשייך את 2 המחבלים האלו, ההפרעות הגדולות האלה לבורא, שאין עוד מלבדו, אז בזה הוא מתפטר מהמחשבות זרות גם בדרגת המלכות גם בדרגה למעלה מהמלכות, בינה, ומגיע למצב של אמונה למעלה מהדעת.
אנחנו
צריכים,
כשאנחנו
מסדרים
את
היחס
שלנו
לרוחניות,
להבדיל
בין
2
הרמות
האלו.
בהפרעה
הגשמית
בדרך
כלל
אנחנו
מרגישים
את
עצמנו
עייפים,
אין
לנו
כוח
אפילו,
מרגישים
חולי
ועוד
הפרעות
גשמיות,
משפחה
עבודה
וכו'
וכו'.
*בתוך
ההפרעות
הגשמיות
אנחנו
חייבים
לגלות
את
ההפרעה
הרוחנית.
אני
לא
רוצה,
אין
לי
כוחות,
אין
לי
מצב
רוח.
יש
לי
עצלות
כזאת
שאני
לא
יכול
להתגבר
עליה.
זה
המחבל
השני,
יותר
פנימי,
וכנגדו
אנחנו
צריכים
במיוחד
להילחם*.
*אני
מקבל
ששני
המחבלים
באים
מהבורא
ואני
מחזיק
רק
בחברים
ויחד
איתם
בבורא.
כך
אנחנו
ניצולים
מהמבול,
ומגלים
שהחיבור
שלנו
בינינו
ועם
הבורא
יחד
מביא
אותם
ליבשה,
ואנחנו
יוצאים
מהתיבה
הזאת
ומתחילים
ליישב
את
האדמה.
מתחילים
באותו
רצון
לקבל
שיכול
כבר
להגיע
לדרגת
הבינה,
שם
אנחנו
מתחילים
יישוב
חדש,
באמונה
למעלה
מהדעת*.
כשמגיעות כל מיני הפרעות, הן באות רק כדי להראות לך שאתה נמצא במצב לא טוב ויש לך אפשרות לעלות למצב יותר טוב. מעלים בקודש ולא מורידים בקודש, אבל *הכל תלוי במידה שהכנת את עצמך בעשירייה. העשירייה נותנת לך כבר אפשרות לא להכניע את עצמך כלפי ההפרעה, אלא להתגבר עליה, נגדה, וכך להתקדם*.
המחשבות הזרות מביאות אותנו לרוחניות אם אנחנו משתמשים בהם נכון. אנחנו לא יכולים אחרת להתקרב לרוחניות בלי מחשבות זרות. אבל לא שאנחנו משתמשים בהן בצורה פרונטאלית כמו שהן, אלא אנחנו כל הזמן על ידן מחויבים, נאלצים להתחבר בינינו בעשירייה יותר ויותר לחברים. מתוך החיבור עם החברים אנחנו משתמשים במחשבות הזרות האלה כמו *במנוף* שמחייב אותנו להתקדם קדימה.
*כשאני נמצא באיזשהו מצב ויש לפניי אפשרות ללמוד, לדבר עם החברים בחיבור שלנו במשך היום, עוד משהו לעשות, וחוץ מזה יש לי רצון עז לשכב לישון, לנוח לעזוב את הכל. יש 2 רצונות שממש מנוגדים זה לזה. כאן אני צריך לראות כמה אני, אם הייתי מתחבר לקבוצה, ללא הפרעה, ועכשיו כשאני מאוד רוצה לישון מרגיש עייף, אין לי מצב רוח, אין לי כלום, אדישות לחברים ולכולם. אם עכשיו אני מתגבר ומתחבר לעשירייה, אז אני כבר נמצא איתם בחיבור במדרגה הרבה יותר גבוהה. זה עזר כנגדו*, מצד אחד הוא עושה פעולה כאילו נגד, ומצד שני הוא מעלה אותי לדרגה יותר גבוהה בחיבור לבורא. תראה איך שהוא עובד. אסור לנו לשכוח על זה. אם נעשה כך כל יום כלפי כל הזדמנות שיש לנו לחיבור, לבירור טקסטים שלנו, לדיבור בינינו, אז כך נרוויח.
*אם
אנחנו
לא
מרגישים
התנגדות
לרוחניות,
סימן
שאנחנו
לא
נמצאים
ברוחניות*.
מתקדמים
אך
ורק
לפי
המאמצים,
ומודדים
אותם
לפי
הייסורים,
לפי
כוח
התנגדות.
לכן
אנחנו
מדברים
כאן
על
2
המחבלים
שכל
הזמן
מפריעים
לנו
בהתקדמות...
*אתם צריכים להסכים עם איך שאני מלמד. אני רוצה שתגיעו לחיפושים, להחלטות, לבירורים, ולא שאני אגיד לכם אותם. אחרת זה לא ייקלט ולא יהיה שלכם. אתם מתוך חיפוש, מתוך מאמצים, מכל הבירורים אתם צריכים להגיע לפתרון* איך שזה קורה באמת.
ש: איך לנצל את המצב הזה בעשירייה ולא להתנתק דווקא?
ר:
*קודם
כל
לקבוע
עיתים
לתורה
מה
שנקרא,
שאתם
במשך
היום
קובעים
כמה
פעמים
שצריכים
להתקשר,
רוצים
או
לא
רוצים,
אתם
חייבים
להתקשר*.
*אתם
לא
עוזבים
את
האדם
שאומר:
אני
היום
לא
מסוגל,
אני
היום
לא
יכול.
במשהו,
אתה
יכול,
אתה
חייב
להיות
מחובר
איתנו,
במשהו.
אתה
לא
יכול
לדבר?
אתה
נמצא
בפגישה
או
משהו?
נכון,
אבל
בכל
זאת
אנחנו
רוצים
לדעת
שאתה
איתנו.
אנחנו
לא
עוזבים
אותך*.
*אנחנו
חייבים
ללחוץ
כך
על
כל
אדם
ואדם.
אין
דבר
כזה
שאתה
עסוק,
לא
יכול.
משהו
לידך
אתה
חייב
להשאיר
שאתה
בקשר
איתנו,
שנדע
באיזושהי
מנורה
אדומה
אצלנו
שאתה
אולי
לא
יכול
להקשיב
אפילו,
אבל
זה
נמצא
על
ידך.
אז
אתה
נמצא
כאילו
ללא
הכרה
אולי,
אבל
איתנו*.
*זה
מאוד
חשוב.
כך
אנחנו
לא
עוזבים
אף
חבר
במשך
כל
הפגישות
בינינו.
אח"כ
נדבר
איך
עוד
להרחיב
את
הפגישות,
לא
מבחינת
זמן,
אלא
מבחינת
התקשרות
פנימית*.
*אדם
לא
יכול
להוציא
עצמו
מבית
האסירים.
רק
את
החברים.
אתם
צריכים
להיות
מוכנים
לזה
ולעשות
כאלה
מערכות,
הרגלים
בקבוצה,
כללים
בקבוצה.
אנחנו
לא
מחכים
לחבר
שיצעק
שנעזור
לו.
לא,
אנחנו
מגיעים
למצב
שאנחנו
באים
ועוזרים
לו
ואפילו
לא
מחכים
עד
שנשמע
את
הצעקה
שלו*.
*פשוט
כל
יום
ויום
אנחנו
צריכים
לבדוק
במשך
היום
כמה
פעמים,
באיזה
מצב
נמצאים
החברים
שלנו.
האם
הם
בסדר
או
לא?
כמו
עם
חיילים,
1
2
3
4
5
שכולם
נמצאים
מוכנים
לחיבור.
אחרת
ניפול.
זה
נקרא
ערבות,
החוק
העיקרי
שבלעדיו
ודאי
שאי
אפשר
לבנות
כלי
לגילוי
הבורא*.
המבול, המחבל הפנימי, המחבל החיצון, אנחנו צריכים עכשיו לחשוב מה הם כלפי העשירייה, כלפי היציאה שלי מתוך העשירייה, כלפי התקרבות שלי לע"מ להשפיע, ללשמה. איך אני בכל זאת מתקדם לזה? תמיד לחלק את נוכחותי ברצון האגואיסטי ל-2 חלקים, לחלק הגשמי ולחלק הרוחני.. *מחבל אחד מגיע ומכניס לי כל מיני צרות גשמיות, עייפות, חולי, כל מיני בעיות בעבודה, בבית וכן הלאה, זה המחבל הגשמי. המחבל הרוחני מתחיל כבר לעבוד: זה לא בשבילך, כמה אתה יכול? כמה שנים אתה משקיע וכן הלאה. אני צריך לסדר את היחס שלי לשניהם*.
בלי מחבלים לא היינו יכולים להגיע לרוחניות. המחבלים מראים לנו את כוחות ההתנגדות לרוחניות. אני מתחיל לתאר לעצמי את כל העולם הזה כהתנגדות לרוחניות, ואת כל היחס שלי לקבוצה ולעולם הרוחני גם כהתנגדות לרוחניות. אני צריך לשנות את היחסים שלי גם לעולם הזה וגם לעולם הרוחני, שאני אראה בכל הדברים האלה כוחות עזר מהבורא שבצורה כזאת מייצב אותי להשגה הרוחנית. אין אכזר בבית המלך. אנחנו צריכים לראות בכל המחבלים האלו, בכל כוחות הטבע הרעים כביכול, שהם טובים, להפוך אותם לטוב ולחיות מזה בעולם הטוב.
*אנחנו צריכים רק לקבל הרגשה שאם אני מתנתק מהעשירייה, אני נמצא בים הסוער. שימו לב למשפט: אם אני מתנתק מהעשירייה, אני נמצא בים הסוער. כלומר זורקים אותי מהסירה. כך אני צריך להרגיש, וכך אני צריך לחיות בחיים שלי*.
*שמעתי קכ"ט, בחינת שכינתא בעפרא*
איך
אני
יכול
לקבל
כוח
להתקדם
באמונה
למעלה
מהדעת
בזמן
תקופת
ההסתרה?
ר:
ע"י
החברים,
ע"י
הלימוד.
*אתה
משתדל
להחזיק
את
עצמך
בקשר
איתם,
אפילו
שבקשר
איתם
עדין
לא
התגלתה
המערכת
רוחנית,
אלא
עדיין
נראה
לכם
שאתם
נמצאים
בקשר
גשמי
בלבד*.
בכל
זאת
אם
אתה
רוצה
להחזיק
את
עצמך
בזה
ומאמין
למה
שכותבים
מקובלים.
בדרך
הזאת
אתה
צריך
להתחזק
ואז
להשיג
את
הרוחניות
שלך.
כך
אתה
הולך.
העיקר
זה
לעבור
מהרגשה
פרטית,
במצבנו
נגיד,
מה
אנחנו
צריכים?
*אנחנו
צריכים
לעבור
מהרגשה
פרטית
שלנו
להרגשה
הכללית
בעשירייה.
אני
לא
מודד
את
עצמי,
אני
מודד
את
העשירייה.
אני
לא
מרגיש
את
עצמי,
אני
מרגיש
את
העשירייה.
אני
עולה?
לא.
עשירייה
עולה
או
עשירייה
יורדת,
ולא
אני*.
*כל
הזמן
אני
מעביר
את
עצמי
לעשירייה,
אני
רוצה
להרגיש
את
עצמי
שנמצא
בתוך
הסירה,
בתוך
הסירה
וכך
אני
מתקדם
ברוחניות
יותר
ויותר.
אחרת
לא
יהיה
לי
שום
סיכוי
להגיע
לרוחניות.
אני
בעצמי
לא
מסוגל
לשום
פעולה
רוחנית*.
*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה, מאות פ"ו והלאה*
אנחנו רואים שבגדלות דעולם הנקודים יכלו לקבל בע"מ להשפיע רק בכלים שלמעלה מהפרסא. שהתחילו לרדת ע"מ להשפיע עם כוונה נכונה כביכול למטה מהפרסא, שם הכלים לא היו מוכנים בפועל לקבל ע"מ להשפיע, ולכן היתה השבירה. הבדל גדול מאוד בין מה שחשבו לפני הפעולה, לבין מה שקרה אחרי שהתחילו בפעולה. לכן כלים דז״ת דנקודים נישברו. מה התועלת? התועלת מזה שהכלים האלה היו בע״מ להשפיע בקדושה, ועכשיו ונפלו לכלים ונעשו בע״מ לקבל, טומאה, קליפה, אבל יש בהם חלקים מהאור העליון, מאותו מעמד שהיה להם קודם. לכן ע"י זה שהם נופלים למטה ומתערבבים עם כלים דקבלה, אפשר את כל הרצון לקבל, כל הכלים דקבלה, אח״כ לתקן ולהחזיר לע״מ להשפיע. לכן השבירה הזאת היא שבירה לעתיד הטוב. ייכנסו כלים דהשפעה וכלים דקבלה קודם כל בהתערבבות ביניהם יחד, ואח״כ ע"י האור העליון אפשר להשפיע עליהם, לברר אותם, למיין אותם ולאט לאט לתקן אותם.