חג פסח תשפ"ג

שיעור בוקר 06.04.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים מן המקורות בנושא – פסח

קריין: פסח - קטעים נבחרים מן המקורות, "משה פונה אל העם", קטע 159.

אנחנו בקטע מתוך הנושא "משה פונה אל העם". הכוח שצריך להתעורר בנו כנציג מצד הבורא כלפי האדם, אותו הכוח מתעורר והאדם מתחיל להרגיש שיש בו משהו באיכות חדשה שלא הייתה קודם.

אותו הכוח אומר לו, "בוא נתעלה מעל לאגו, בוא נתחבר עם אחרים. זה יעזור לנו לצאת מהאגו שלנו, לטפס על ההר של האגו ולהגיע אפילו לפסגת ההר שם אנחנו יכולים לגלות ולהתחבר עם הבורא עצמו". הכוח הזה שכך מדבר באדם נקרא "משה", מהמילה "מושך", מוציא את האדם מהאגו שלו לתכונה חדשה, תכונת ההשפעה והאהבה.

לכן אנשים שיש להם מצד הנשמה כבר נכונות והכנה פנימית לזה, הם מתחילים להרגיש שבאמת מתעורר בהם כזה כוח שדורש מהם להתרומם, להכיר את תכונת ההשפעה, להתחבר עם החברים כדי אחר כך להתחבר עם הבורא.

הכוח הזה שמתעורר נקרא שהוא "פונה" לאדם, פונה אל האדם, אל העם, אל הקבוצה, אל העשירייה. אנחנו צריכים להשתדל להיות מוכנים לגלות את הכוח הזה שמעורר אותנו ולהתחבר אליו, להתקרב אליו, וכך אנחנו כבר מרגישים את כוח משה שנמצא בכל אחד ואחד.

האמת שהכוח הזה נמצא בכל אדם ואדם שבעולם, רק השאלה, האם הוא מתעורר בצורה נכונה, במידה נכונה, כך שאדם כבר מרגיש שיש בו את זה ושהוא צריך ללכת אחרי הכוח הזה, אחרי משה שמתעורר בו.

כמו שכתוב, משה מתעורר בכל דור ודור ונמצא מתחילת מצרים. כשיש נכונות בקבוצה שמרגישה שהיא נמצאת ברצון לקבל, אז מתחיל להתעורר בה אותו כוח משה שיוצא מהנהר, מהיאור והוא מתחיל להתגלות באדם, פה ושם, כך וכך, וזה נקרא ש"משה פונה אל העם".

זה דבר חשוב מאוד כי זהו הכוח העיקרי שבזכותו, כאשר אנחנו שומעים אותו, אנחנו מתקרבים בינינו כדי לבצע יחד מה שהוא מציע, מה שהוא אומר. אנחנו מתרוממים מתוך האגו שלנו ומתחילים להבין ולהרגיש איפה האגו שבנו, איפה הקשר לאחרים, לחברים בעיקר.

כך אנחנו מתחילים לסדר בנו צורה שנקראת "מצרים". שבעיקר יש רצון לקבל ואנחנו נמצאים בו ויש כוח פנימי של הרצון לקבל שמושך אותנו יותר ויותר לפנימיות שלו, לחשוב על עצמו, ויוצא שאנחנו חושבים רק על צורת החיים הבהמיים שלנו, ובזה אנחנו נמצאים בדרך כלל.

אבל כשמתגלה כוח משה באדם, האדם מתחיל להרגיש לא טוב עם עצמו, הוא מרגיש את עצמו מחולק לשניים, שממש נקרע לשניים. לכוח הרגיל, לחלק הרגיל שלו שחושב על העולם הזה, על עצמו, על המשפחה, על דברים ששייכים לחיים הרגילים שלו שבהם הוא נולד והתפתח. ולכוח השני שמתגלה לו עכשיו בצורה מאוד מזערית וקטנה, אך בכל זאת אפשר לשים לב ולשמוע אותו, וזה כוח שמושך אותו לחיבור עם החברים, על אף שזה קשה ולא מתאים לו.

מה פתאום? בשביל מה? ולמה? אם זה על מנת לשחק כמו שבילדות שיחקנו בקבוצה אז מילא, אבל כאן מדובר בדרגה אחרת של חיבור, אנחנו רוצים להיות מחוברים בהרגשה פנימית. וזה כבר מאוד מנוגד לטבע שלנו, לאגו שלנו.

כאן יש לנו מאבק, מאבק שנקרא "מאבק בין משה לפרעה". ועל אף שהכוחות האלו דומים, קרובים ומבינים זה את זה, אבל כאשר האדם - "אדם" זה מי שיש לו הרבה מאוד רצונות קטנים ואגואיסטים לדברים שיש בעולם הזה ומהם הוא יכול ליהנות ובהם לעסוק – מתחיל להרגיש את כוח משה נכנס לתוך הטבע שלו, לתוך הרצון שלו, הוא מתחיל להיות מאוד מבולבל ולא יודע בדיוק עם מי הצדק ומה לעשות. כי כוח אחד מושך אותו כרגיל לטובת עצמו, והכוח האחר, כוח משה אומר לו "אנחנו צריכים לחזור לטבע העיקרי היסודי של הבריאה, שהוא חיבור בין כולם לגוף אחד".

ואז האדם נמצא במבוכה ולא יודע מה לעשות. לכן התורה מספרת לנו על האמצעים שעל ידם אנחנו יכולים לעזור זה לזה. העזרה יכולה להיות רק על ידי חיבור, אנחנו מגבירים את הכוחות שלנו על ידי החיבור בינינו. כמו שאנחנו רואים מהעולם הזה שכאשר מתגבשים מגיעים לכוח חזק יותר, מובן, עוצמתי ומטרתי, כך אנחנו צריכים לעשות גם במקרה הזה.

צריך שכל אחד ואחד יחפש ויגלה את כוח משה שבו שרוצה למשוך אותו מהאגו שלו למעלה לעל מנת להשפיע. וכשהוא מחפש אותו, אז הוא יתחיל להבין שאם אנחנו נחבר את החלקים הקטנטנים האלה שיש בכל אחד ואחד, את אותו חלק קטן מאוד שנקרא "נקודה שבלב", אותו רצון קטן שכן רוצה להוציא את האדם מהאגו שלו, אז אנחנו מתחילים להבין שכל היעוד שלנו, כל החובה שלנו, כל מה שיש לפנינו זה לחבר את הכוחות הקטנים האלה - בכל אחד יש כוח קטן של משה, ולהרגיש עד כמה הכוחות האלו שנחבר כבר מסוגלים להוציא אותנו מהאגו שלנו, כך שכל אחד יהיה כלול מכל החברים.

יוצא שלכל אחד יש כוח לצאת משליטת פרעה, לצאת משליטת מצרים, להתעלות למעלה מהאגו הפרטי של כל אחד, כי יש כבר כוח משותף של כולם, "פרוטה ופרוטה מצטברת לחשבון גדול". ועל ידי הכוח הזה שבנינו אותו דלהשפיע, שזה לא כוח אחד אלא הרבה כוחות אחדים יחד, שזה נקרא עם ישראל שמכוון לישראל, ישר-אל, שרוצה להגיע ישר לבורא, על ידי הכוח הזה ששורה על כולם אנחנו יכולים להתחיל לצאת מהחיים שלנו, מהאגו שלנו, לדרגת החיים, להכרת החיים בצורה יותר עליונה. שנתחיל להבין, להרגיש, להכיר מתוך זה שמתרוממים מהרצון האגואיסטי יותר ויותר, את הרצון שמחבר אותנו עם כל צורות האגו שבנו, זה נקרא שאנחנו עדיין נמצאים במצרים, אבל האגו שלנו דווקא לא כל כך מפריע לנו, אלא אנחנו מתחילים להבין בצורה כזאת למה "זה כנגד זה ברא אלוהים".

כך אנחנו לומדים את הטבע של הבריאה על מנת לקבל, ואת הטבע של הבורא על מנת להשפיע, ושני הכוחות האלה מתחילים להתגלות זה כנגד זה, גם בכל אדם, ובמיוחד בקבוצה. ואז אנחנו מתחילים ללמוד מה לעשות עם שני הכוחות האלו, איך להתקדם הלאה. כאן אנחנו מתחילים חקירה, לימוד, הבנה, תפיסה מה הבורא רוצה מאיתנו ומי אנחנו באמת. מה אנחנו מרוויחים מזה שאנחנו יכולים לכלול בתוכנו גם את הרצון לקבל שיש לנו מלכתחילה, את היצר הרע שלנו, כוח הבריאה, וגם את היצר הטוב שלנו, כוח הבורא, ואת משה המקשר בין שני הכוחות האלו שמזמין אותנו, שמוציא אותנו, שמעלה אותנו למעלה מכוח פרעה, כדי שנלך להכיר את כוח הבורא. זו בעצם העבודה שלנו בתקופתנו, וכתוצאה מזה אנחנו נצא ממצרים.

ודאי שזה לוקח זמן, זה לא הולך בצורה קלה, אין לנו כוחות יציאה. ההיפך, אנחנו צריכים להרגיש מכות, אי נוחות, אבל בכל זאת זה מה שעוזר לנו להתעלות מעל הטבע של העולם הזה לטבע העליון. אז אנחנו מתחילים להבין איפה באמת אנחנו קיימים.

כי עד אז כולנו היינו כלולים וקיימים רק בכוח הפּרעה, רק בכוח האגואיסטי ולא היתה לנו שום אפשרות להבין ולהרגיש מהו הכוח האמיתי של העולם, איך הוא מושך אותנו, מוליך אותנו. וכאן אנחנו יכולים כבר להכיר את המעמד בין שני הכוחות - "משה" מול "פרעה", כך אנחנו קוראים להם, שניהם פועלים בכל אדם ובכולם יחד, בכל הקבוצה, ועל ידי כך שאנחנו מכירים אותם, איך אנחנו מקשרים ביניהם, איך אנחנו מתעלים מעליהם, אנחנו מתחילים להכיר את כל המציאות, מה עלינו לעשות.

על זה בעצם מספרת התורה, זה החלק העיקרי שבתורה שאנחנו צריכים לממש. להבין שאנחנו נמצאים דווקא עכשיו בתקופה כזאת, ב"פסח", פה-סח, שאנחנו שומעים את הסיפור הזה ורוצים לממש אותו.

מכאן והלאה ככל שנבצע את מה שדיברנו עליו עכשיו, את מה ששמענו עכשיו, נבין איפה אנחנו נמצאים ואילו צעדים קדימה אנחנו יכולים לבצע. בזה תלוי העתיד הטוב שלנו ובמהרה בימינו מכאן והלאה איך אנחנו מגיעים למה שנקרא ארץ ישראל. במצב הזה שנקרא ישר-אל, כשאנחנו בונים בתוכנו את התכונה הזאת ישראל, אנחנו מגלים בתכונה הזאת מגע עם הבורא ועם כל העולם האמיתי.

אנחנו מתחילים להבין שלפני כן היינו בגלות מהמציאות האמיתית, שהיינו פשוט כלולים בתוך הרצון האגואיסטי הקטן שלנו ולכן לא הבנו איפה אנחנו חיים, לא הרגשנו את הכוחות שפועלים עלינו, אלא כך התקיימנו בינתיים בזמן ההכנה.

שאלה: איך אנחנו עוזרים זה לזה לעבוד עם שני הכוחות, כוח משה וכוח פרעה שנמצאים בתוך כל אחד מאיתנו? שמעתי שיש מאבק ביניהם, יש בלבול בין שני הכוחות. איך אנחנו עובדים יחד כדי להתעלות מעליהם? איך עובדים נכון עם שניהם?

נצטרך ללמוד, זה הנושא של השיעור. יהיו עוד כמה שיעורים עד שנעבד את כל החומר ששייך לעבודה בין משה לפרעה. איך אנחנו על ידי זה שסופגים תכונות משניהם מתקדמים עם שתי התכונות האלה בלהכיר את מצרים, ואז לצאת משם, לברוח ו"לצאת ברכוש גדול". עלינו להוציא ממצרים את כל הרצון לקבל שלנו כדי לעבוד עימו אחר כך מחוץ למצרים בעל מנת להשפיע.

שאלה: האם משה מגיע אחרי שבני ישראל רוצים לצאת ממצרים או שהרצון לצאת ממצרים מתעורר אחרי שמשה מגיע?

דווקא בגלל שמשה מתעורר בתוך האדם, אז האדם מתחיל להרגיש שיש לו איזשהו רצון, יחס ליציאה ממצרים, וזה לא קורה קודם. התעוררות משה זה אומר לא להסכים עם מצרים, וזו תכונה אחרת, זו תכונת ההשפעה, ולכן עד שהיא לא מתעוררת בו, האדם לא מרגיש שרע לו במצרים אלא שטוב לו והכול בסדר. גם בסיפור מצרים בני ישראל אמרו שהיה להם טוב במצרים, היה להם אוכל ואת כל התנאים הכי טובים שאפשר, והתנאי הוא שהם לא עוזבים את פרעה, ואז הם יחיו בשקט, בביטחון. זה מה שהם מרגישים.

כשהם מגלים שהם רוצים לצאת ממצרים, אז כבר יש להם מאבק עוד יותר גדול. כי יש להם רצון לקבל לברוח ממצרים, לצאת ממצרים, הם מרגישים שהם לא מסוגלים להישאר בשליטת פרעה כי הוא דורש מהם להיות בעל מנת לקבל ולהישאר, והם כבר הגיעו להתפתחות כזו שהם רוצים להיות בעל מנת להשפיע, להכיר את העולם העליון ואת החיבור עם הזולת, ולכן קשה להם. אבל פּרעה דורש רק דבר אחד, אתם נשארים ועובדים ברצון לקבל שלכם, לעצמכם. והם כבר לא מסוגלים לקיים זאת כי התפתחו עד כדי כך שהעבודה בכוונה האגואיסטית לא נותנת להם סיפוק. את זה אנחנו עוד צריכים לגלות.

שאלה: לפי קטע 159, לפני שמשה בא לעם ישראל הם כבר היו בעבודת הבורא. באיזה סוג של עבודה רוחנית אנחנו יכולים להיות לפני שמשה מגיע?

אנחנו מארגנים את הקבוצה, את החיים שלנו, ומסתדרים בינינו כמו שכתבו לנו המקובלים. אנחנו נמצאים בכל מיני עבודות חוץ מעבודה שבלב שזו כבר נקודת משה באדם שדורשת ממנו. אנחנו עדיין לא נמצאים בזה, אלא מבינים שהחיבור בינינו מאפשר לנו את התנאים ללמוד ובצורה חיצונית להתקדם זה אל זה וגם לבורא במשהו - ללמוד עליו, לדבר עליו, על המציאות שלו, איך הוא פועל עלינו וכן הלאה. זו בינתיים העבודה לפני הכרת הרע במצרים שאז מתחילים להכיר את פרעה כרע, וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: מה הקשר בין משה לפרעה?

הקשר בין משה לפרעה הוא שהם יוצאים ממקור אחד, מהבורא. פרעה הוא הכוח הרע ששולט ומשה הוא הכוח הטוב שלא יכול לשלוט, אלא כל העבודה שלו, כל הקיום שלו, הוא לגדול במידה שצריך כדי להוציא את הכלים שנמצאים בשליטת פרעה משליטת פרעה.

שאלה: משה אמר לבני ישראל שהבורא רוצה להוציא אותם ממצרים, משליטת פרעה. איך נוכל להגביר את ההשתוקקות בינינו ולהוציא את כולם ממצרים בלי להשאיר אף חבר מאחור?

כל העבודה שלנו היא להתחזק בהפצת המטרה, והיא תלויה במידה שנהיה מחוברים בינינו ונעלה את חשיבות המטרה למעלה מראשנו. יציאת מצרים, היציאה משליטת פרעה, תהיה בשבילנו הדבר העיקרי, אלו כל החיים שלנו, רק בשביל זה קיבלנו את החיים, ובזה "איש את רעהו יעזורו". רק בקבוצת החברים, כשאנחנו יכולים להתחזק ולעזור זה לזה להתרחק מפרעה הפרטי של כל אחד, ולהתרחק גם מפרעה הכללי שאנחנו מרגישים שקיים בקבוצה ושולט עלינו, אז ככל שאנחנו לומדים זאת, כך אנחנו יותר ויותר רוצים לברוח ממנו. נקווה שנבצע כך את הפעולה.

שאלה: מה מעורר את כוח משה באדם?

הייתי אומר שזה הבורא ולא האדם. כשכוח משה מתעורר בנו, אז אנחנו מתחילים להרגיש שיש עוד כוח שהוא מין טבע, סוג של טבע, שלא כל כך מסכים איתנו ועם החיים הרגילים שלנו ואנחנו צריכים לברוח ממנו, והתורה מסבירה לנו איך עושים זאת.

תלמיד: זה מרגיש שהכוח של משה שהתעורר בי הוא כמו איזה כוח פרעה, שגורם לי עכשיו לתחושות לא נוחות בכל המצב הטבעי שבו אני נמצא. איך דווקא משה מוציא אותי מהטבע הזה?

אנחנו מתחילים להרגיש ומגלים שהכוח הזה דווקא פועל כדי להעלות אותנו למדרגה יותר גבוהה מהאגו שלנו, מהרצון לקבל האגואיסטי ומהיחסים האגואיסטים שלנו. וודאי שאנחנו מתנגדים לזה, אבל כך אנחנו מתקדמים. מעלים בנו קצת את כוח הרע האגואיסטי, את האהבה העצמית, ואחר כך מעלים בנו את הכרת הרע, את הכוח האלטרואיסטי והנטייה לחיבור, וכך אנחנו מתקדמים על ידי הגברת שני הכוחות האלה.

תלמיד: ציינת שיש ריב בין כוח משה לכוח פרעה. באמת מורגש שתמיד יש משהו שמושך אותך חזרה ומשהו שמושך אותך קדימה. איך לשים לב שאני מזין דווקא את כוח משה שבי ולא את כוח פרעה?

הכול תלוי בעבודה שלך בקבוצה. אתה לא יכול לעורר את כוח הבורא, את כוח ההשפעה, את הכוח שמעלה אותך למעלה, אם אתה לא מתקשר לחברים וכולכם יחד משתדלים לעלות, מזמינים את העלייה. לכן בקבוצה הכול נעשה ברור מאוד.

מי שלא עובר את מצרים לא יכול להרגיש שיש כאן איזו הזדמנות מיוחדת, מה היא עושה ובשביל מה היא קיימת. למה דווקא אלו שנקראים "עם ישראל" נמצאים במצרים? כי יש להם מלכתחילה נטייה משורש הנשמה להגיע לגילוי הבורא, ישראל, ישר-אל, הם מכוונים לגלות את הבורא. לכן עליהם לעבור הרגשת ניתוק מהמטרה לגלות את הבורא שזוהי גלות. לאחר מכן הם מתחילים לקבל כלים איך לצאת מהגלות, להתרומם למעלה ממנה, וכך להכיר את הבורא.

שאלה: כשאני מנסה להתחבר עם החברים, אני יכול להתחבר רק עם התכונה של משה בתוך החברים, נכון?

כן.

תלמיד: אז כשאני מתחבר פה עם החברים, אני רואה כל מיני צורות שמופיעות. איך אני דווקא יכול למצוא את התכונה של משה בתוך החבר?

"משה" זה נקרא תכונה שמושכת אותי מהאגו שלי כלפי התקרבות, התחברות עם כל חבר וחבר. זה סך הכול בשלב הזה, בשלב הבא זה יהיה כלפי הבורא.

תלמיד: אז איך אני יכול למצוא את התכונה של משה דווקא בתוך החבר?

לפי ההתנגדות. עד כמה אתה משתדל לעשות פעולות כדי להתחבר עם החברים, ואתה רואה כמה נגד הפעולות האלה יש לך כל מיני מחשבות ורצונות שהם מסיתים אותך מהדרך, ואז אתה רוצה לברוח, זה לא מעניין אותך, וכן הלאה. ואז אנחנו צריכים דווקא כאן לעבוד, זאת אומרת להיות בחיבור בעשירייה כדי להגביר בכל אחד ואחד את הכוח הפרטי שלו לצאת מהמשיכה חזרה למצרים.

תלמיד: ומה אני עושה עם כל התכונות האחרות?

אל תדאג להן, העיקר שהכול מסתדר אחרי הכוונה שלך לצאת ממצרים או לא.

שאלה: מה הכוונה להיות מוכן לגלות את כוח משה?

"מוכן לגלות את כוח משה" זה נקרא שאדם מוכן לקבל על עצמו מה שייתנו לו. הוא לא יודע מה, אבל מה שייתנו לו הוא מוכן לקבל כדי להתעלות למעלה מכוח פרעה. משה זה השפעה, אהבה, חיבור, זה מה שכל כך לא נמצא בטבע שלנו אבל המקובלים מסבירים לנו שוב ושוב שלזה אנחנו צריכים להגיע.

שאלה: איך לחפש את הכוח הזה בעשירייה המשותפת שלנו?

בכל חיבור בין החברים יש את כל הכוחות, אנחנו רק צריכים על ידי הבירורים שלנו להזמין מה ישפיע עלינו, כוח פרעה או כוח הבורא, כוח משה. זו בעצם העבודה שלנו. אנחנו לא מייצבים את הכוחות האלו, אנחנו לא בונים אותם, אנחנו רק נותנים להם אפשרות לפעול.

שאלה: האם אפשר לומר שיש דרגות שונות של כוח משה שמהן תלוי עד כמה אני יכולה לצאת ממצרים?

כן, בכל מצב שלנו מתגלה כוח הבורא, כוח משה, כוח העם, כוח פרעה, וכן הלאה. כל הכוחות האלה מתגלים בהתאם לאותה המדרגה שאנחנו רוכשים בדרך.

תלמידה: במה תלויה כמות הכלים שאני יכולה לכלול בתוכי?

עד כמה אני נכללת עם החברות ויחד איתן מתפללת לבורא שייתן לנו כוח השפעה.

תלמידה: זה תלוי גם בכמות החברים?

כמו שכתוב "ברוב עם הדרת המלך".

שאלה: איך אני אגיע לכוח האמונה של משה?

זה מה שאנחנו לומדים. בהדרגה אנחנו עולים עוד ועוד למעלה מכוח הקבלה עד שמגיעים להרגיש שמתעורר בנו כוח ההשפעה.

תלמיד: זה לא מספק אותי, איך אני יכול להגיע לזה?

יש לנו קבוצה ובחיבור בקבוצה, במסירות לקבוצה, שם אני מפתח את כוח ההשפעה.

קריין: 159.

"מטרם שבא משה לעם ישראל בשליחות מה', שהוא רוצה להוציא אותם ממצרים, היה עם ישראל עוסקין בעבודת ה', אלא שהיו משועבדים לפרעה מלך מצרים. שענין פרעה מלך מצרים הוא הרצון לקבל שיש בהנבראים, שהוא לא מסוגל לעשות שום דבר, אלא לתועלת עצמו. והוא השולט בכל הנבראים, והוא מיצֵר לכל אלה שרוצים לצאת מרשותו, היינו לעבוד לטובת הזולת.

ומשה בא לעם ישראל, ואמר להם שה' רוצה להוציא אתכם מתחת שליטת פרעה, היינו להוציא כל אחד ואחד מעם ישראל מתחת שליטת פרעה שלו, הנמצא באופן פרטי אצל כל אחד ואחד."

(הרב"ש. 877. "ג' תפילות - ב'")

שאלה: לא ברור לי למה הוא מתכוון כאן ש"עם ישראל היו עוסקים בעבודת ה' אבל היו משועבדים לפרעה מלך מצריים". מה זה לעסוק בעבודת ה' ולהיות משועבד לפרעה, אם אתה משועבד לפרעה, מה זה לעסוק בעבודת ה'?

שהם כבר מבינים מהי המטרה ומה הדרך שהם צריכים לעבור, אבל עדיין אין להם כוחות. וודאי שלא מבינים בצורה מדויקת ופרטית כל צעד ושעל בדרך, אבל בכללות כאן כבר מתחיל להתברר להם מה הם צריכים לעשות. הם צריכים לצאת משליטת פרעה בצורה פרטית שיש בכל אחד ואחד, ובחיבור ביניהם הם מגיעים בסך הכול להגברת פרעה. כשהכוח, האגו הפרטי הזה מתחיל להתחבר עם יתר הכוחות של החברים, ואז יהיה להם כביכול עוד יותר קשה לצאת, אבל יחד עם זה הם מבינים למה ואיך ומתגברים על זה ויוצאים.

שאלה: מה המשמעות שפרעה היה מיצר לכל אלו שרוצים לצאת מרשותו ולעבוד לטובת הזולת?

הוא היה מראה לכולם שמי שמשתוקק ליציאה, יש לפניו צרות.

תלמידה: מה זאת אומרת לבלבל ברצונות אחרים?

מפחיד את האדם להתקרב להשפעה.

שאלה: אנחנו לומדים שהרצון לקבל גדל, וברגע שהאדם נכנס לרוחניות יש עוד גדילה של הרצון לקבל. האם אפשר לומר שעל ידי עבודת ה' במצריים, אנחנו מגדילים את הרצון לקבל?

ודאי, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו".

תלמיד: זאת אומרת שכתוצאה מהעבודה הרוחנית, גם הרצון לקבל גדל?

כן, חובה שהוא יגדל, אחרת איך נגלה את כל העולם הרוחני, את פרעה, ואת כל הכוחות?

קריין: קטע מס' 160

"כשבא משה ובישר להם בשורת הגאולה, הם לא היו יכולים להאמין לדבר זה," זאת אומרת, עד כדי כך הם היו שקועים ברצון לקבל, ובייאוש, שהם לא האמינו שאפשר לצאת מעל מנת לקבל ולהתחיל לפעול ולחיות לפי הכוח עליון, לפי העולם העליון, לפי רצון להשפיע. הם לא הבינו שיש יכולת כזאת. "היינו שיצאו מגלות מצרים, כלומר כמו שכתוב, "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם". היינו, שלא תהיה להם לאו דוקא עבודה קשה, אלא אפילו סתם עבודה, לא תהיה לכם, את זה לא היו יכולים להאמין, איך יכול להיות דבר זה.

זאת אומרת, אם היו מאמינים בדבר הזה, אז בכח האמונה היו יוצאים מהגלות. היינו, שמלכות, הנקראת רוח, היתה עולה למעלה בחשיבות."

(הרב"ש. מאמר 16 "מהו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, בעבודה" 1990)

שאלה: באמת אי אפשר להבין את המשפט הזה, מה זאת אומרת שמפסיקים לעבוד את הרצון לקבל, שמאמינים שאפשר להפסיק לעבוד עם הרצון לקבל, באמת אי אפשר להאמין לזה.

אחרי שהם מקבלים התעוררות מסוימת מלמעלה, הם מתחילים להבין איך זה פועל על הרצון לקבל שלהם, ואיך הם כן יכולים לעבוד בעל מנת להשפיע.

תלמיד: מה המאמץ שנדרש פה שנקרא "אמונה"? כאילו תאמינו שזה אפשרי, כי אומרים שאם לא עושים את המאמץ הזה, לא יכולים לצאת.

מאמץ בכל זאת נצטרך לעשות, אבל אנחנו רואים עכשיו שאם ניתן את המאמץ הנכון, אנחנו נתעלה מעל הרצון לקבל. כי יש גבול לרצון לקבל, ויש אפשרות להתעלות מעליו. זה לא סתם להיות יותר חזק, אלא להיות בשליטה אחרת. אנחנו לומדים שכל סולם המדרגות ברוחניות, זה סולם של ערכים. זה לא סולם של סתם כוחות, אלא של היחס שלי לרצון לקבל, לרצון להשפיע לבורא, ולכוחות כנגדו.

שאלה: מה הבשורה שמשה מביא לעם?

הבשורה שמשה מביא לעם היא שיש כוח עליון, ואנחנו צריכים ללכת אחריו. שהוא מצפה שאנחנו נתקרב אליו, ובצורת ההשפעה שלנו אנחנו יכולים להגיע אליו, לרצון להשפיע לו, ולתת לו תענוג. בזה שאנחנו מתקרבים אליו, מתחברים אליו, מזה יש לו תענוג. לפי זה אולי נראה לנו שהבורא יותר אגואיסט מכולם, אבל החיבור שלנו הוא רק על ידי השפעה.

תלמיד: ובמה תלויה היכולת להאמין למשה?

בקבוצה. לי אין שום כוח שאיתו אני יכול לצאת מהאגו הפרטי הקטן שלי, ולהתקרב לבורא. לפי איזה כוחות, לפי איזה תכונות? אלה תכונות שלא קיימות בי. אז אני חייב להגיע למצב חדש שאני מתחבר לאחרים. אם אני רוצה להגיע לבורא, אני מתחבר לאחרים, אם אני רוצה לחקור את הבורא, ולהבין מי הוא, מה הוא. ואז בחיבור עם החברים אני מתחיל לברר איפה נמצאות כאן תכונות הבורא שאני יכול להכיר, להבין, ולהרגיש.

תלמיד: אז למה הם לא מאמינים למשה, אם הם עם?

למה עם ישראל לא מאמין למשה?

תלמיד: אם הם כעם, הם לא נקראים קבוצה?

לא, הם עדיין לא נמצאים בקבוצה. זה כל העניין, הם צריכים להגיע לכך שהחיבור ביניהם יתאים עכשיו לדרגה הרוחנית, ולכן יש להם כאן בעיה, איך להתעלות אליה? ב"איש את רעהו יעזורו".

תלמיד: אז מה המכשול שלהם בעבודה הזאת שהם צריכים להאמין למשה, מה עוצר אותם מלהאמין למשה?

האגו הפרטי שלהם, עדיין אין להם כוח שיכול לשלוט על כל האגואים הפרטיים, ולחבר אותם יחד לרצון להשפיע. מאיפה יש לנו רצון להשפיע? רק מתוך זה שהאגו שלנו מתחזק, ומקבל מלמעלה את כוח האור, ומתהפך מרצון לקבל, לרצון להשפיע.

תלמיד: ואין להם שום צורך בקשר עם הבורא, להידמות לבורא? אם משה כבר התגלה להם, זה סימן שיש להם את הנטייה לזה?

לא, אין להם שום כוח ושום רצון מעצמם להתקרב לבורא, זה הטבע של הרצון לקבל.
אני מסתכל על החברים, על התלמידים שלנו, כמה כוחות יש להם להתעלות למעלה מהטבע שלהם. תסתכלו על עצמכם מה קורה לכם, גברים, נשים? נותנים לנו בדיוק את התנאים כדי שאנחנו נחקור, נבין, ונלמד איפה אנחנו נמצאים, ואתה תראה שאין לנו כוחות גדולים.

אם יש לאדם כוח לבוא לשיעור, להשתלב בסדנה, או בעוד משהו, אנחנו כבר אומרים שהוא בחור טוב, שיש לו כוחות, ויש לו רצון. אבל כמה כאלה יש בעולם, וכמה כוחות כאלה יש בכל אחד מאיתנו?

תלמיד: איך להאמין למשה אם כולך לא רוצה להאמין למשה?

הבורא ברא רצון לקבל גדול כנגד הרצון להשפיע שלו וחילק אותו לחלקים. כל אחד מאיתנו מקבל חלק מיוחד משלו והוא יכול להתחבר עם תשעה האחרים ולבנות עשירייה. שם יש כוחות שהוא יכול למשוך איתם את המאור המחזיר למוטב, ואז להתחיל לתקן את הרצון לקבל שלו שיהיה בעל מנת להשפיע. כך אנחנו מתקדמים.

תלמיד: המקום שבו אני תקוע הוא שיש את הנטייה הזאת לרצות להידמות לתכונת ההשפעה, אבל אנחנו בטבע שכולו לא רוצה להידמות לתכונת ההשפעה, ויש גם את משה שמנסה למשוך אותך אבל כולך לא רוצה להקשיב לו. איך יוצאים מהבור הזה של הרצון לקבל שכל כך טבועים בו?

אנחנו תמיד נמצאים בין שני הכוחות, רצון לקבל ורצון להשפיע, ומה שעלינו לעשות זה רק לבקש מהבורא תוספת ברצון להשפיע.

תלמיד: ובמה תלויה הבקשה כדי שיהיה לי את הצורך הזה לרצות להשפיע, לבקש תוספת ברצון להשפיע?

היא תלויה במידה שהסביבה מארגנת אותי, מסובבת אותי, במידה שאני מקבל ממנה כיוון וכוח לרצון להשפיע.

שאלה: איך עושים יחד את הפעולה הפנימית הזאת של העלאת מלכות בחשיבותה?

את זה אדם לא יכול לעשות, רק הקבוצה. הם חייבים להשקיע כוחות בחיבור, בכך תהיה להם מטרה לדרוש מהבורא את הגברת המלכות, הגברת כוח ההשפעה, הגברת חשיבות החיבור, כי את כל הדברים האלה צריכים לקבל מלמעלה, מהבורא. זו עבודת הקבוצה.

כל מה ששייך לרצון להשפיע אנחנו צריכים לקבל מלמעלה, כל מה ששייך לרצון לקבל אנחנו מקבלים בדרך מדרגה לדרגה. ועל ידי שני הכוחות האלו, כשאנחנו משתדלים שכוח ההשפעה יהיה למעלה מכוח הקבלה, כך אנחנו מארגנים את עצמנו בעלייה.

שאלה: כשאני מעלה תפילה שהבורא ייתן כוח של השפעה לחברים שלי, בתפילה הזו אני מחזק את משה, אבל האם אני מחזק גם את תכונת ישראל שבי?

כן.

תלמיד: כלומר אני מצפה לכך שהתכונה של ההתקרבות שלי לחברים תתחזק.

תלוי על מה אתה מתפלל. תגיד את זה במילים ותראה מה אתה מבקש.

תלמיד: אני מרגיש את זה. כשאני מתפלל על החברים מגיעים אלי כוחות כלשהם, אבל בסוף שוב יש לי מחשבות על עצמי, איפה אני.

זה נכון, מפני שאם אני מתפלל עבור החברים, אז אני מתפלל שיהיו להם כוחות השפעה, אהבת הזולת, שיתקבלו בהם כל הכוחות הטובים של הטבע. על עצמי אני לא יכול עד כדי כך להתפלל, הרצון לקבל האגואיסטי שלי לא כל כך נותן לי, אבל על הזולת אני כן יכול. יוצא שזה האמצעי, כי המתפלל עבור חברו זוכה תחילה. לכן אנחנו צריכים לפתח את האפשרות הזאת, את היחס הזה.

תלמיד: יוצא שאני צריך להתפלל יותר ויותר על החברים, ממש לחיות בהם.

כן. אנחנו צריכים בסופו של דבר להגיע לזה.

תלמיד: מה לעשות עם הפחד שכאילו אומר, "מה איתך", איך להזיז אותו?

אם אני כל הזמן אתפלל עבור החברים, אז הפחד האגואיסטי מה יהיה אתי, לאט לאט ייעלם. ודאי שיהיו בזה עליות, ירידות, כל מיני מצבים והרגשות, אבל בסופו של דבר ארצה להגיע למצב, בהשפעת המאור המחזיר למוטב, בהשפעת האור המקיף, שלא אכפת לי מה יקרה לי, אני פשוט רוצה להצליח במשימת הבורא.

שאלה: כל הקטע הזה מרגיש לי כמו ניסיון בעבודה שאנחנו עושים בעשירייה, והרגשתי את זה, ממש רעדתי כששמעתי את זה. והסיבה שרעדתי היא, כשאנחנו מבינים שאנחנו מגיעים לעבודה, אנחנו רוצים לעשות את העבודה אבל אנחנו עדיין משועבדים, ואנחנו לא מבינים שאנחנו זקוקים לעזרה. אני רוצה לשאול איך אנחנו מוודאים שאנחנו משתמשים בכוח משה בצורה נכונה בתוך הקבוצה? הסיבה שאני שואלת את זה, כי לא פעם הקבוצה ממש מתפרקת או נכנסת למצבים מורכבים ואנחנו נזקקים לכוח הזה ואני רוצה לוודא שאנחנו מעודדות זו את זו, את החברות שמצטרפות לעשירייה, כי אנחנו מודעות לכוח משה שיכול למשוך אותנו, ואנחנו ממש צריכים את הכוח הזה בכל עשירייה כדי להמשיך בצורה נכונה בדרך.

אנחנו צריכים לבנות עשירייה כזאת שבאמת לא תתפרק, שרק תתחזק, שתחזיק את כל החברים שלה כלולים בתוך העשירייה, וכך נוכל להגיע למטרת הבריאה. במיוחד בזמננו, בימינו, זה לא כמו שהיה לפני מאות שנים, או אפילו אלפי שנים, לכן אנחנו צריכים להבין שכל מה שקורה קורה בשבילנו, כדי שנגיע לגילוי הבורא, ואחר כך בכוח הזה שיתגלה בנו אנחנו נוכל לסחוב אחרינו את כל האנושות עד הפרט האחרון. לכן לפנינו עבודה גדולה, אפשר לעשות אותה בזמן קצר מאוד.

שאלה: העבודה בחיבור בעשירייה מורגשת הרבה פעמים אצל החברים כדבר קשה.

מאוד קשה.

תלמיד: ובקטע דובר על כך שאם יש חשיבות, העבודה בחיבור צריכה להיות דבר קל.

הכול תלוי בדוגמת החברים כלפי כל אחד ואחד. יש לנו כוחות של קנאה, תאווה וכבוד, אנחנו צריכים להרגיש אותם, לפתח אותם, להיות רגישים אליהם, ואז להבין מתי הבורא מכוון אותנו דרך שלושת הכוחות האלה - קנאה, תאווה וכבוד. יש הרבה אמצעים, כמו שכתוב "יש הרבה דרכים למקום".

תלמיד: האם יש קשר בין החשיבות שאנחנו נותנים זה לזה, לבין האמונה שעליה מדובר בקטע שהיא מביאה אותנו לכך שהעבודה בחיבור היא דבר קל?

ודאי שהיא דבר קל אם אתה יודע לסובב אותו, אם אתה יודע להוציא ממנו כל מה שאתה צריך לעת עתה. כי אין לך עוד מה לעשות אלא לקחת מהבורא כוחות ולהתקדם, אז צריכים ללמוד איך עושים את זה. יש כאן את "איש את רעהו יעזורו", יש הרבה אמצעים, "לא אלמן ישראל", אנחנו יכולים להיעזר בהרבה כוחות כדי להתקדם לדבקות בבורא. שוב אני אומר, לדבקות.

שאלה: אין לנו את הכוח להתעלות מעל הטבע שלנו. האם הבורא שולח את משה כי זו הכוונה שלנו? והאם להאמין בכוח משה זה ללכת למעלה הדעת?

כן, הכול נכון. כשהבורא שולח לנו את משה זה נקרא שהוא נותן לנו כוח למעלה מהטבע שלנו, זה נקרא "באמונה למעלה מהדעת", שאנחנו נתעלה לעל מנת להשפיע, ונבנה בנו תכונות כאלה, כמו בבורא.

שאלה: אין לנו חסרון, אין לנו סביבה, אנחנו לא יכולים להתפלל והחיים במצרים הם עדיין טובים, אנחנו נהנים, האגו נהנה. מהי הנקודה שגורמת לנו להאמין?

אני נמצא בקבוצה ומרגיש את החברים כמוצלחים, מצליחים יותר ממני, אני רוצה להיות דומה להם ויוצא שאני מרגיש שאיני שייך להם. הם לא מספקים לי חיסרון, הם לא מספקים לי חיבור, לא דורשים ממני לגלות חיסרון, לא דורשים ממני לגלות חיבור איתם ובסביבה כזאת אני לא כל כך יכול להתקדם.

כאן השאלה, האם אנחנו יכולים להיכנס לחברה שכן תספק לנו רצון חזק לרוחניות, תמיכה גדולה מהחברה, מהסביבה עלי? אני לא חושב שזה יכול לקרות. אלא רק לפי דרישת האדם שרוצה, הבורא מסדר לו כזאת רגישות לסביבה, כך שהוא מתחיל להרגיש שהוא כן נמצא בסביבה הנכונה, שהוא כן נמצא בסביבה שהחברים שלו דורשים, והוא יכול להתקשר אליהם ולהתקדם איתם.

תלמיד: איך מגיעים לסביבה כזאת שתגרום לנו לדרוש? מה צריך לקרות?

אנחנו צריכים להאמין שהסביבה שלפנינו, מה שאני רואה, כולה מצטיירת בחושים שלי. ואם אני רוצה לראות שכולם מחוברים, כולם מאוחדים, אז אני אראה את זה, אני ארגיש את זה והשפעת הסביבה עלי תהייה בהתאם לזה.

תלמיד: איך אנחנו מפתחים היום את ההרגשה הזאת, את ההשתוקקות הזאת לרצות להגיע לאמונה הזאת בכוח משה? מה יניע אותנו, מה אנחנו צריכים לעשות כדי ממש לרצות את זה, כדי להגיע לאמונה הזאת?

לחשוב כל הזמן זה בלתי אפשרי, אבל אם כמעט כל הזמן נחשוב על החיבור שלנו, שיגלה לנו את כוח ההשפעה הכללי שזה הבורא, אז אנחנו נגיע לזה, והבורא ימשוך אותנו, יעזור לנו, ילווה אותנו, אנחנו נלך אחריו גם ביום אחרי "עמוד הענן" וגם בחושך אחרי "עמוד האש" וכך נתקדם ונגיע.

הכול תלוי באדם, אנחנו לא צריכים כל כך לדרוש. בהתחלה אנחנו כן דורשים מהסביבה, אבל בעצם כשאנחנו מגיעים לקצת גילוי, לקצת אמת, אנחנו מרגישים שהכול תלוי באדם.

שאלה: לפי קטע 160, איך יכול להיות ש"לא תהיה לכם עבודה"? האם אנחנו לא אמורים לעשות פעולות השפעה?

אנחנו כן אמורים לעשות פעולות השפעה לפי הדרישה שמרגישים מהחברים.

שאלה: האם בני ישראל מרגישים שהם נגד כוח משה?

יש כאלה מצבים שהם מרגישים את עצמם נגד משה, מתלוננים עליו. כי משה זה כוח שכל הזמן מטפל בצורת ההשפעה, בחיבור ביניהם, והם כבני אדם לא נמצאים כל הזמן בנטייה לחיבור, ודרך החיבור לבורא, לחיבור כללי שלהם ואז לבורא, לא יכול להיות שזה יהיה באדם.

אנחנו תמיד מתקדמים על שתי רגלים, שמאל וימין, רצון לקבל ורצון להשפיע, רצון לקבל ורצון להשפיע, ולכן לא יכול להיות שמשה יהיה אהוב עלינו בכל שלב ושלב. לאו דווקא, כי בכל מצב ומצב נגלה שלילה וחיוב, שלילה וחיוב.

שאלה: כשאנחנו משיגים את כוח משה אנחנו משיגים את כוח האמונה והמלחמה שלנו עם פרעה מתחילה. איך לנצח במלחמה הזאת פעם אחר פעם?

רק על ידי התגברות בחיבור. אנחנו לא צריכים שום דבר מרגע שמתחילים את הרוחניות ועד הרגע שמסיימים אותה, מלבד חיבור ביננו. עוצמת החיבור בעצם מבררת לנו את המדרגה שבה אנחנו נמצאים.

(סוף השיעור)