בכחול
-
עצות
פרקטיות
מרב.
*טעימות
נבחרות
משיעור
בוקר
29.11.2021*
מצוות הקלדות וטעימות.
*חלק 1 - שמעתי ע"ו, על כל קרבנך תקריב מלח*
*אתמול
בערב
הייתה
ישיבת
חברים
בה
כל
קבוצות
ישראל
וכל
הקבוצות
חו"ל
ממש
היו
נוכחים
ומתחברים.
זה
נתן
הרגשה
חדשה
מאוד
ואבחנות
חדשות
בקשר
שלנו.
זו
לא
הרגשה
בלבד,
אלא
זה
כבר
באמת
קביעת
המצב,
שאנחנו
נמצאים
ככלי
אחד
על
פני
כדור
הארץ,
אנחנו
נמצאים
כאגודה
אחת
מיוחדת
מאוד,
קשורים
זה
לזה
ורוצים
להיות
קשורים
לבורא,
משתדלים
לגלות
מתוך
הקשר
בינינו
קשר
עם
הבורא.
זה
דבר
גדול
מאוד
שלא
היה
בהיסטוריה,
זה
באמת
שלב
מאוד
מאוד
חשוב
בתיקון
העולם*.
*אנחנו
צריכים
להתגאות
ולהעריך
את
מה
שהבורא
עושה
איתנו.
וודאי
שלא
אנחנו
עושים
זאת,
אלא
רק
הכוח
העליון
עושה
איתנו
את
כל
המהלכים
הללו,
כל
התרגילים
ומסדר
אותנו
כך*.
לכן
אני
מאוד
שמח
לגלות
ולהרגיש
מצבים
כאלו
שבהם
אנחנו
יותר
ויותר
מתחברים
בינינו,
ובחיבור
כבר
יכולים
לראות
איכשהו
את
עתידה
של
כל
האנושות
וכל
הכלי
הרוחני,
שנמצאים
ברצון
אחד,
בכוונה
אחת,
מגלים
בינינו
בורא
אחד,
וכל
זה
כדי
לגרום
לו
נחת
רוח.
להיות
בהשפעה
אליו
ובהתאם
לזה,
לפי
ההשתוות
הצורה,
גם
ליהנות
מדביקות
בו.
אני מאוד מודה לכולם, למי שהיה אתמול והשתתף ולמי שלא יכל להשתתף אבל היה איתנו בכל זאת בלב ונפש. אנחנו נעשה מדי פעם עוד מפגשים כאלו, הם מאוד מאוד חשובים, אמנם שאולי אנחנו עדיין לא מבינים מהן המדרגות האלה שאנחנו עוברים ממצב למצב, אבל אנחנו נגלה אותן אח"כ. זה כמו שאדם מתחיל להבין את עצמו, להרגיש את עצמו, הוא צריך לעבור כל 9 ירחי לידה ואח"כ להיוולד ולגדול כמה שנים, עד שהוא באמת מתחיל להבין מיהו ומהו שהוא קיים ופועל. כך נפעל גם אנחנו.
אנחנו קיימים, אנחנו פועלים ונפעלים, ועכשיו אנחנו צריכים יותר לייצב את עצמנו כך שכל היחס שלנו לבורא ושל בורא אלינו, כל היחסים האלה יהיו כמה שיותר הדדיים, אני לדודי ודודי לי. אז אנחנו נתחיל לפי היחסים האלו לראות את המציאות, שכולה נמצאת ביחס שלנו לבורא וביחס הבורא אלינו, באור ישר ואור חוזר, ואין חוץ מזה שום דבר. כל היתר זה עולם מדומה. אתמול זה היה כבר יותר מורגש מכל מה שהיה לפני זה, ואני מודה מאוד לבורא שמחבר אותנו ומקרב אותנו אליו.
*אני מקווה מאוד שהשלב הבא כבר יהיה שאנחנו נתחיל להרגיש גם את עצמנו, באיזה צורה אנחנו קיימים בינינו עימו, עם הבורא, כי רוחניות היא יחס וקשר בין הנבראים לבורא. נקווה שכבר נגיע לאיזושהי צורת ההשפעה בינינו, כך שגם בינינו לבורא אותה צורת ההשפעה יכולה להתבהר ולעורר את כל הרגשת העולם העליון*.. תודה רבה לכולם, מי שהשתתף בכל מיני צורות בפגישה. זה פעל עלינו בצורה מאוד מאוד טובה, מאוד מועילה. עוד נראה את זה הלאה.
*כל צעד שאנחנו עושים, אנחנו רק מתקרבים, אמנם שאולי לא מרגישים ולא מודעים לכך שאנחנו שמתקרבים לבורא. אבל כל יום ויום התהליך הזה מתממש, רק שלא כל כך מתגלה. הוא יתגלה רק בתנאי שנרצה להרגיש אותו ונדרוש אותו. כך נתקדם, לא מתוך זה שהבורא מעביר אותנו, אלא גם אנחנו משתתפים בתהליך ההתקרבות אליו*, ביציאה מהמצב האגואיסטי שלנו שנקראת יציאת מצרים, דרך המדבר שאנחנו בינתיים מרגישים שנמצאים בו, ועד שאנחנו נכנסים למצב שנקרא רצון להשפיע, זה נקרא ארץ ישראל.
*אנחנו
צריכים
להבין
שבכל
מקום
ומקום
יש
לנו
קשר
עם
הבורא,
ואנחנו
צריכים
לקבוע
על
כל
צעד
ושעל
שיש
לנו
ברית
מלח,
כלומר
שפועלת
האהבה
בינינו,
חיבור
בינינו,
יחס
בינינו,
קירבה,
או
לא?
אנחנו
פועלים
לפי
מה
שהיה
קודם,
ולהתקרב
יותר
ויותר
בינינו.
לא
מסתכלים
על
מה
שיש
היום,
אלא
ממשיכים
את
כל
הדברים
שהיו
קודם,
ועוד
יותר
מהם
למחר*.
*העיקר
זה
ההסכם
שפועל
בינינו,
והסכם
נעשה
בזמן
שיש
מקום
לחיבור.
מתוך
החיבור
שאנחנו
עכשיו
מרגישים
שיש
לנו,
אנחנו
צריכים
לפעול.
למה?
כי
ברור
שהדרך
שלנו
היא
כולה
מירידות
ועליות,
ויהי
ערב
ויהיה
בוקר
יום
אחד,
שכל
שלב
חדש
מתחיל
מחושך,
מפירוד,
מחוסר
כוחות,
חוסר
רצון.
אנחנו
צריכים
לפעול
לפי
מה
שהיה
לנו
קודם,
לפי
רצון,
לפי
אותה
נטייה
גדולה,
השתוקקות
גדולה
שהייתה
לנו
קודם,
אמנם
שאין
לנו
עכשיו
שום
דבר.
אנחנו
צריכים
לעורר
כאלו
מצבים
מהעבר,
כדי
על
ידם
להימשך
לעתיד,
וכך
נראה*.
*על
כל
קרבנך
תקריב
מלח,
כלומר
על
כל
מידות
ההתקרבות
שאתה
מתקרב,
אתה
יכול
להתקרב
רק
בתנאי
שאתה
לוקח
מאתמול,
מכל
המצבים
הקודמים,
את
ההתעוררויות
שלך
וממשיך
אותם,
ועוד
יותר
מהם,
על
פני
המצבים
הנוכחים,
וכך
מתקדם.
זה
נקרא
שאתה
עושה
ברית,
קשר,
קשר
של
מלח*.
מלח
זה
דבר
שלא
מתקלקל,
הפוך,
ששמים
על
משהו
מלח
זה
גורם
שימור,
קונסרבציה.
*אם
אנחנו
מתקרבים
כך
שאין
לנו
עכשיו
התעוררות
מיוחדת,
משיכה
מיוחדת,
קשר
מיוחד,
אבל
אנחנו
מושכים
את
זה
מאתמול,
ממה
שהיה,
להיום.
היום
משתמשים
בהתעוררות
של
אתמול.
זה
נקרא
שמתקרבים.
על
כל
קרבנך
תקריב
מלח*,
קורבן
זה
מהמילה
קרוב,
להתקרב.
*איך
אפשר
להתקרב
כל
פעם
יותר
ויותר
לבורא?
דווקא
ע"י
זה
שאנחנו
לוקחים
כל
ההתפעלויות
שהיו
לנו
מאתמול,
וממשיכים
אותם
למחר.
העבודה
שלנו
בזה
היא
חשובה
מאוד,
כי
זה
בדיוק
נקרא
השתתפות
עצמית
שלנו*.
*אין
לנו
שום
דבר,
אנחנו
לא
בורא
שיש
לנו
כוחות
השפעה,
שאנחנו
יכולים
לפתח
להגביר
אותם,
אבל
כשאנחנו
בצורה
כזאת
מגלים
מההתעוררות
שהייתה
לנו
קודם
וממשיכים
על
חוסר
התעוררות
שיש
לנו
עכשיו,
בזה
אנחנו
ממש
פועלים.
משתמשים
בהתעוררות
שהייתה
לנו
אתמול
מהבורא,
ועכשיו
אנחנו
משתמשים
בה
במקום
שאין
לנו
התעוררות
מהבורא.
זו
העבודה
שלנו,
אחרת
אין
לנברא
שום
כוחות
רוחניים,
אין,
אי
אפשר
להתעורר
בצורה
אחרת,
אלא
לקחת
מה
שקיבלנו
טוב
אתמול,
ולהמשיך
למה
שחסר
לנו
היום.
זה
נקרא
על
כל
קרבנך
תקריב
מלח.
אם
אתה
רוצה
להתקרב,
לעשות
מעצמך
פעולה,
בבקשה,
תעשה.
יש
לך
אפשרות,
כי
מה
שהיה
אתמול,
אתה
יכול
לקחת
ולהשתמש
בו
כאילו
שזה
שלך*.
ש: אנחנו יודעים שלהתעסק בעבר זה קליפות.. אני מבולבל... ?
ר: אתה מבולבל. אמרת שלהתעסק בעבר זה קליפה. בלי שניקח משהו מהעבר, לא נוכל לבנות את העתיד. תאר לעצמך שכל מה שאתה עובר, בכל שניה ושניה, נמחק מהאגו שלך, מהרצון שלך ואתה לא ל*וקח את זה בחשבון, זה עבר. אז אתה כל פעם תישאר באותו מצב שהיה, אתה לא תתקדם מצעד לצעד קדימה*. כלומר צריכים להבין זאת ולא לחזור על סתם מילים כתובות, אלא להבין על מה הן מדברות.
אנחנו צריכים לקחת משהו מהעבר, כמו שכתוב *אין חכם כבעל ניסיון*. יש לך ניסיון דווקא מאתמול, משלשום, מכל הדרך שעברת. אתה אוסף את הדברים האלה ומתקדם מתוך זה. כך אנחנו מתקדמים במדע, בחכמה, בכל דבר. *אנחנו אוספים את הדברים הנכונים מאתמול וכך מתקדמים יותר נכון להיום, ולא חוזרים על אותן שגיאות שעשינו. מצד שני אנחנו מבינים שחייבים לעבור גם עם השגיאות, כי מהן אנחנו לומדים. יש לשגיאות ולטעויות אותו כוח, אותה חשיבות, שאנחנו מתקדמים גם על ידן*.
*על כל קרבנך תקריב מלח. אנחנו עכשיו לומדים על כל המצבים של התקרבות, וצריכים לעשות חשבונות ולהתקדם דווקא שעושים כל פעם כאילו הסכמים שאנחנו רוצים דווקא בצורה כזאת להתקדם. כל הדברים הטובים ניקח אותם לעתיד, וכל הדברים הרעים גם ניקח, כדי ללמוד מהם ולתקן דרכינו. בלי זה אי אפשר*.
ש:
איך
בחשבונות
האלה
להשתמש
במצבי
עליה
כדי
היום
להתחבר
ביתר
כוח?
ר:
אתם
צריכים
להשתדל
לעורר
רשימות
מאתמול,
להמשיך
אותם
למצב
של
היום
ולהתקדם
הלאה
יותר.
*מה
שהיה
אתמול
כפסגת
החיבור,
יהפוך
להיות
היום
לדבר
הרגיל*,
ואת
הפסגה
החדשה
כבר
תראו
קדימה.
ש:
איך
באופן
פרקטי
לעורר
רשימות
של
אתמול?
ר:
ע"י
זה
שכל
אחד
חושב
למה
זה
היה,
מה
היה,
בשביל
מה
זה
היה,
ממה
היה
מורכב
החיבור
הזה.
כך
תתקדמו.
ש:
ברית
מלח,
האם
זה
כולל
את
מצב
הירידה?
ר:
כן
וודאי.
דווקא
על
זה
מדובר,
כי
אז
אנחנו
מחברים
את
העביות
שתתגלה
בירידה,
עם
הזכות
שהייתה
מתגלה
בעליה,
ושניהם
בונים
לנו
את
המדרגה.
ש: דרך הברית והקשר בינינו כמו שחווינו אתמול בערב, מה ההשפעה על הציבור הרחב?
ר:
אנחנו
מתחילים
להרגיש
את
העוצמה
שלנו
לא
בעשירייה
אלא
בכלי
הכללי
של
אדם
הראשון
שכולל
כל
העמים,
כל
בני
האדם,
שממש
מכסה
את
כל
כדור
הארץ.
זה
מה
שאנחנו
מתחילים
להרגיש.
כמה
השוני
שלנו,
אם
אנחנו
מתחברים
למעלה
ממנו,
פועל
ומגדיל
עוצמת
הכלי
שלנו.
הפערים
האלו,
כמה
שהם
היו
מרחיקים
בינינו,
כשאנחנו
כך
מתחברים,
אז
מרחקים
האלה,
הפערים
האלו
גורמים
לעוצמת
כלי.
הם
מייצבים
אותנו
בצורה
יותר
ויותר
חשובה.
יש
הפרש
פוטנציאלי
כמה
שיותר
גדול
והוא
תורם
לעוצמת
הפעולה,
וזה
מה
שאנחנו
מרגישים.
*הכלי
שלנו,
בעזרת
ה'
אני
חושב
שבקרוב
נתחיל
להרגיש
אותו
יותר
ויותר,
איך
שהוא
פועל
ממש
סביב
כדור
הארץ.
אתם
תרגישו,
כי
כל
היתר
נמצא
בדרגת
דומם
צומח
חי,
ואנחנו
בדרגת
המדבר.
אתם
קרויים
אדם,
כך
נרגיש
את
עצמנו
בעוצמה,
נתחבר
יותר
עם
הבורא,
הבורא
יתגלה
בנו,
ימלא
אותנו,
ואנחנו
נוכל
למשוך
אחרינו
כל
האנושות
ע"מ
להשפיע
נחת
רוח
לבורא*.
כנס זה אחד מאמצעים לכינוס, לחיבור, כדי להביא אותנו למצב שאנחנו בחיבור בינינו, שאנחנו סוגרים את עצמנו בצורה כזאת שמצד אחד יש בינינו ריחוק, כוחות אגואיסטיים שפועלים להרחיק אותנו, ואנחנו רוצים למשוך את כוח החיבור, כוח הבורא בעצמו, שיחבר בינינו. כך אנחנו על כל פשעים תכסה אהבה, בצורה כזאת אנחנו מגלים את הרוחניות, את הכוח העליון שמתגלה בנו.
לכן בלי כנסים כאלו גדולים פעם ב- 3, 4 חודשים, זה אתם צריכים להחליט, אנחנו לא יכולים להתקדם. בכל זאת נצטרך לעשות את זה. כנס נותן לנו הרגשה כמה אנחנו גדולים, חזקים, כמה אנחנו מיוחדים, אמנם שנראה לנו שאנחנו חלשים. כל אחד מרגיש שאין בנו שום דבר, אלא הכל מתוך קשר שלו עם הבורא. אנחנו לא כל כך מחזיקים את הקשר הזה, אנחנו לא כל כך שולטים בו. אבל מצד שני זה נותן לנו אפשרות להרגיש את העוצמה שלנו וכמה אנחנו באמת נמצאים בהתקדמות.
*אתם צריכים להעריך ולהיות גאות וגאים בזה שיש בינינו באמת חיבור מיוחד, ובחיבור הזה אנחנו כבר נמצאים בתהליך הרוחני, בנטייה ובהתקרבות למטרת הבריאה. אנחנו באמת דור האחרון שעושה את הצעדים האלו לקראת התיקון הכללי של העולם. אין בעולם עוד קבוצות כמו קבוצת בני ברוך. אנחנו צריכים גם להתגאות בזה וגם להיות אחראים על זה*.
*שמעתי ע"ז, נשמת אדם תלמדנו*
יש ממש חיוב ללמוד ממה שכותבים, מה שמדברים אנשים שכבר הלכו והתקדמו לפנינו, כי ע"י זה אנחנו מקלים על עצמנו את דרך וקצב ההתקדמות.
אומר לנו בעל הסולם: מכל מקום הם צריכים להשתוקק ולחפש לדברי תורה של משיגים האחרים. כלומר מה שמשיגים האחרים, הם גם צריכים להתעניין במה שהם השיגו ולצרף את ההשגות שלהם לעצמם. בשביל מה? בכדי שילמדו מהם דרכים חדשים. כלומר לכל אחד ואחד יש דרך משלו, וע"י זה שאני לומד באיזושהי צורה, כל אחד מהם מסתכל על החיים, אנחנו מדברים על אנשים שלא טועים, שכבר נמצאים ברוחניות ונכללים זה מזה, אז מתוך התכללות שלהם הם גורמים להגברת הכלים שלהם, וע"י זה להגברת הרגשת הבורא, גילוי הבורא בהכלים האלה. לכן הוא אומר, בשביל מה זה? בכדי שילמדו מהם דרכים חדשים, ממה שהקדמונים המציאו, מחידושי תורתם..
אנחנו צריכים להבין, *אין חידוש תחת השמש, שכל החידושים שאנחנו מגלים זה רק מהתחברות של כל ההשגות וכל המצבים שכולנו מגלים. אני לא יכול ללכת ולגלות לבד משהו. לא אמצא לא אגלה בזה כלום. דווקא מתוך זה שאני מתחבר לאחרים, וכל אחד נכלל מהכלים של אחרים, כמו תאים בגוף אחד, מזה אנחנו נעשים כאיברים חדשים, גופים חדשים, כלים חדשים לגילוי הבורא. כל ההתקדמות היא מהתחברות בינינו*.
*בצורה כזאת כל אחד מתקדם. יש עבודה פרטית, שאף אחד לא יכול לעשות בשבילך, כי יש לך רשימו מיוחד שנקרא נקודה שבלב. אתה צריך לעבוד דווקא מתוך הנקודה הזאת, וחוץ מזה אתה יכול ללמוד מאחרים, להתחבר באחרים. אבל עבודה פרטית שלך*, היא חייבת להיות ממש במקום, לכן הוא אומר לא שמישהו יברר בשבילו.
זה החוק בגילוי, תמיד אתה צריך לשמור על החיסרון שיישאר, ולא שאתה סותם בידיעות שלך, בחומר שאתה שופך וסותם את האדם. אלא אתה צריך להשאיר לו מקום חסרון לגילוי שהוא יעשה מעצמו. לכן נוהגים הגדולים להסתיר הרבה דברים, מטעם הנ"ל שאסור הכל לגלות. וחוץ מחלק הזה יש תועלת גדול להנשמות ע"י מה שמקבלים מחידושי תורה של אחרים, ונשמת אדם תלמדנו. איך ומה לקבל? להיות נעזר מחידושי תורה של אחרים, ומה שהוא בעצמו צריך לחדש. יש חלק שאני בעצמי צריך לחדש, ויש חלק שאני מקבל את החידוש מאחרים.
ש: אמרת שאנחנו מרגישים את העוצמה שלנו לא בעשירייה אלא בכלי הכללי של אדה"ר..?
ר:
*אנחנו
עוד
לא
יודעים
איך
זה
פועל,
לא
מרגישים
את
זה,
אבל
זה
עובד.
אתם
תגלו
כמה
כל
הכלי
שלנו
העולמי
נמצא
במערכת
שהיום
העולם
הולך
לפי
תיקון
המערכת
הזאת.
אנחנו
החלק
הפנימי
של
האנושות.
ככל
שנתקדם,
נסחוב
אחרינו
את
האנושות,
וכך
נראה
את
הדרך.
אתם
תראו,
אנחנו
הופכים
להיות
לחלק
המאוד
פנימי
וחשוב
במערכת
האנושית.
צריכים
להתקדם,
זה
צריך
לתת
לנו
יותר
כוח
והרגשת
האחריות*.
*אנחנו
בקרוב
נראה
כמה
אנחנו
כולנו
עובדים
כמו
באיזשהו
משרד
רוחני
מיוחד,
יחד
כולנו,
כדי
להעלות
את
כל
האנושות
לדרגת
השפעה,
לדרגת
האהבה
וחיבור.
זה
הכל
לפנינו*.
ש:
צריכים
יותר
עבודה
של
התכללות
וסדנאות
בינינו
כדי
לבצע
את
החידושים?...
ר:
יכול
להיות
שצריכים
לעשות
את
זה,
השאלה
רק
מתי.
או
שאתם
תעשו
את
זה
בזמן
שאתם
נפגשים
במשך
היום,
או
בזמן
השיעור,
או
בערבים
כאלו
כמו
אתמול.
אני
לא
יודע,
אתם
צריכים
קצת
יותר
להיות
בזה
מעורבים
ולהיות
אקטיביים,
יותר
עצמאיים.
*שמעתי ע"ח, אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא*
ש: מה התוספת, מה החידוש....?
ר: *עיקר התוספת ומה שבמיוחד התגלה אתמול זה שאנחנו הופכים להיות כלי עולמי, שבאמת סביב העולם יש רשת מהחיבורים שלנו, ואנחנו כולנו מבינים פחות או יותר מהי הדרך, הכוונה, התיקון והכיוון של התפתחות העולם, ושאנחנו יכולים לסייע לעולם להתפתח בצורה יפה, טובה, נוחה, מהירה, ולא דרך מלחמות ובעיות. זה העיקר, זה מה שמתגלה עכשיו בזמן הזה. אנחנו ממש נכנסים בפועל למערכת שנקראת דור האחרון, כולנו מחוברים, כולנו תלויים זה בזה, איש את רעהו יעזורו וכך נתקדם. אני מקווה מאוד שזה ישפיע על כל העולם, על החלטות של כל מנהלי העולם, על כל דבר ודבר שבעולם, ושהעולם ירגיש שההתקדמות שלו היא רק בחיבור, ואנחנו גורמים לזה*.
ש: ...
ר: *ע"י לימוד שלנו וע"י הפצה. אין לנו חוץ מזה כלום. בנטייה פנימה זה לימוד, ונטייה החוצה זה הפצה. צריכים גם את זה וגם את זה. אנחנו לא יכולים להצליח בפנים בחיבור בינינו, בגילוי הבורא, אם לא נפרוץ החוצה להפצה לקהלים רחבים, חיצוניים. אתה רואה כמה העולם כולו מקושר וכמה הוא כולו סובל. אנחנו חייבים להסביר לו מהי סיבת הסבל*.
*מאמר החירות, המשך מכותרת: דרך תורה ודרך ייסורים*
ש: מתי החלוקה הזאת קורת כי אנחנו עובדים בתוך החברה כדי להגיע לקשר?
ר: אנחנו צריכים לאט לאט להעלות את עצמנו לרמה שנוכל באמת לקיים גם בפנימיות וגם בחיצוניות אותם החוקים.
ש: אז זה בשלבים זה לא בו זמנית, שני מצבים?
ר:
איך
אתה
יכול?
*אם
אנחנו
מבינים
שעתידה
של
החברה
האנושית,
שהיא
מחוייבת,
רוצה
לא
רוצה,
באיזה
שלבים
שתתקדמנה,
אבל
היא
תתקדם
בטוח
לחיבור
השלם
בין
כולם.
אז
אם
כך
הם,
איך
אנחנו
עכשיו
נספר
על
זה?
איך
נדבר
על
זה
לכל
בני
אדם?
תתחיל
לספר,
יחשבו
שאתה
קומוניסט,
או
שאתה
הזוי,
מה
אתה
מדבר?
לחיות
בקומונה,
כולנו
שווים,
כולנו
נמצאים
בקשר
אהבה,
לאף
אחד
אין
פרטיות
כביכול
וכן
הלאה.
אתה
יכול
את
זה
עכשיו
לספר
לכולם?
אתה
בעצמך
מסוגל
לקיים
את
זה
היום?
ודאי
שלא.
צריך
להיות
תיקון
פנימי*,
רצון.
הרוסים
רצו
לעשות
את
זה,
אז
הם
עשו
את
זה
ע"י
הקג״ב.
ראו
שזה
בלתי
אפשרי
וחשבו
שע"י
לחץ,
ע"י
פחד
הם
יכולים
לעשות
את
זה.
אבל
זה
לגמרי
לגמרי
נגד
מה
שאומרת
חכמת
הקבלה.
כלומר
צריכים
להתחבר,
נכון.
צריכים
להיות
כאיש
אחד
בלב
אחד,
נכון.
צריכים
להתפטר
מכל
הרכוש
הפרטי,
הכל
נכון,
כי
אנחנו
צריכים
לדאוג
רק
לנשמה,
ואז
לאט
לאט
אנחנו
מאבדים
את
החלק
הגשמי
שלנו.
אבל
זה
לפי
ההתפתחות
שלך,
לפי
כמה
אתה
בונה
סביבה,
כמה
שהקבוצה
הופכת
להיות
לכל
האנושות,
וכמה
שכל
האנושות
מתחילה
להבין
את
הדברים
האלה
כדברים
נעלים
והכרחיים,
שרק
אליהם
צריכים
להשתוקק
וליישם.
זה
ודאי
שלא
הולך
יחד
בצורה
גשמית
ורוחנית,
ולכן
אנחנו
צריכים
לפעול
ב-2
המישורים.
ש: הבורא כן פועל מה שנקרא בשיטות של הקג״ב.. נותן את הדרך שלו, בעתו?
ר: לא בדיוק. בדרך ייסורים אתה לא הולך לרכוש מדרגה יותר עליונה ממה שאתה נמצא, אז מדרגה הזאת נפתחת בהכרח ואתה מרגיש ממנה השפעה שלילית, כי אתה לא מוכן אליה. כאילו שהגעת מכיתה א׳ לכיתה ב', אבל כיתה א׳ לא גמרת ואתה לא מוכן לכיתה ב'. אז מה שמתגלה, מתגלה בצורה כזאת שזה לא טוב לך, אתה לא מתאים, אבל זה מפני שאתה לא השגת את ההכנה הנכונה לכיתה ב', ואז עוברים עליך כל מיני מצבים שאתה חייב בכל זאת לתקן את עצמך לכיתה ב'. .....
ש:
איך
להשתתף
בהפצה....?
ר:
פשוט
להיכנס
למערכת
הפצה
ולראות
כמה
אנחנו
יכולים
לחבר
את
החלק
הרוחני
האלוקי,
עם
חלק
העם
הגשמי.
כמה
בדרך
אנחנו
צריכים
לעשות
כאן
מדרגות
הנסיגה,
ירידה,
המעטת
הרעיון,
וכן
הלאה.
כרגיל,
כמו
בכל
מדע.
*לא
לחשוב
שאנחנו
יכולים
לעורר
את
האנושות
בהתרגשות.
הם
לא
יתרגשו,
אבל
הם
יתרגשו
מזה
שחסר
להם
אוכל
מין
משפחה
כסף
כבוד
מושכלות.
באמת
החיים
נעשים
קשים
יותר
ויותר
ואנחנו
צריכים
לראות
איך
אנחנו,
לפי
הדאגות
שלהם,
בתוך
הדאגות
שלהם,
מזרימים
את
התשובות
שלנו,
שהם
מתחילים
להבין
מהו
שורש
הבעיות
ואיך
להתעלות
מעליו.
אין
כאן
שום
חידוש*.
ש:
איך
זה
יקרה?
ר:
אם
אני
אגיד
לך
שזה
ממש
ברור
לי?
גם
לא.
אם
זה
היה
ברור
לבעל
הסולם
או
רב"ש,
או
בכלל
לכל
המקובלים
האלה?
גם
לא.
*יש
דברים
שהבורא
מסתיר
מהנבראים,
אפילו
נבראים
מיוחדים
שקרובים
לבורא.
על
זה
כתוב
מה
שלא
עושה
השכל
עושה
הזמן.
מה
זה
עושה
הזמן?
אנחנו
צריכים
לבצע
מה
שניתן
לנו,
כמה
שאנחנו
מבינים,
וה'
יגמור
בעדי*.
בכל
פעולה
ופעולה
יש
חלק
שאתה
משאיר
לפעולת
הבורא,
והבורא
גומר.