009_heb_o_rb_bs-tes-04_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/cu/MAaYeinQ?mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. פרק ד', אות ו'

לא שומעים בסוף הנגן מדקה 40:27

... לכבד את הערך עצמו, והכבוד עצמו יכול להיות שכן רוצה לשלוט על השולחן, שרואה אנחנו עושים קידוש, לא נותנים לו. מדוע? מלכלך את השולחן. אז היה לו התגברות, לא רוצה, כן רוצה.

אנו צריכים לזכור, מה שאנחנו קוראים מסך נקרא, כוח מעכב רצונו מלקבל. אם אין לי רצון, מה אני מעכב? לכן אומרים, מי מעכב? דווקא שיש רצון. מה זה מסך גדול? יש לו רצון גדול, מובן מאליו, היה כוח ההתגברות שלו ... יותר גדול. זה הבדל מסך בחינה ד', בחינה ג', בחינה א'. היינו, שהוא לא יכול להתגבר רק על רצון קטן.

יש אפילו הרצון קטן, גם כן לא יכולים להת... להתגבר, לקבל על מנת להשפיע, רק הכלים של השפעה. היינו, בזמן שהוא אומר קריאת שמע בשביל מצווה, במסירות נפש, שם בקושי שיכול לכוון בעל מנת להשפיע. גם שם אסור לדבר. וגם, זה גם כן לא יכולים.

ולפיכך, בעת שנזדכך המסך מכל עביותו לגמרי, שהשווה צורתו אל בחינת מלכות של ראש, היינו, שהוא לומד שהוא נקי לגמרי, מבחינת עביות שממעלה למטה, כנ"ל, מובן מאליו, שהרשימות הכלולות בו היו שקטות לגמרי, ונחשבות כמו שאינן במציאות כלל.

פירוש הדבר. שאנו אומרים, שנזדכך המסך, מה נזדכך? הרצון לקבל נשאר, רק מה נזדכך? המסך. והוא לא רוצה להשתמש איתה. נמצא, הכוח התגברות שנאבד לו, הוא עולה למעלה. מה פירוש עולה למעלה? אין מקומות, רק השתוות הצורה. שמטרם מלכות דראש התפשטה מיניה וביה וירדה למטה, לא קיבל שום דבר, אף על פי שהרצון לקבל היה, צריכים לומר.

עכשיו המסך שעולה, צריכים גם כן לחשוב. מה הפירוש המסך שעולה? הלא אנחנו למדנו עכשיו, שאין לו מסך. מה הפירוש המסך שעולה? הלא אנחנו... מסך נזדכך לגמרי. אז נגיד אחרת. כוח המעכב שהיה לו, ושנאבד לו הכוח, איך אני יכול לכנות אותו? בשם כוח המעכב. כוח המעכב עולה למעלה ואומר: תן לי כוח, שאני עוד הפעם אוכל לעכב את עצמי ולעשות מסך. הכוח הזה נאבד לי. אם כן, מי עלה? כוח המעכב עלה.

מה הפירוש, מה הפירוש עלה? עלה ומבקש תן לי כוח התגברות. זה שאומר כאן. היות שהוא לא רוצה לקבל עכשיו, נמצא הוא עכשיו כמו שהיה בעביות ממטה למעלה. מדוע שאין לו מסך? יש קושיה, נראה אחר כך.

זה שאומר,

ואז נכלל המסך דגוף בהמסך של ראש, בעביות שממטה למעלה. אמנם, כיון שנתעבה המסך, מי? אע"פ, שהיא רק עביות שממטה למעלה, מ"מ, אותן הרשימות השקטות והנחות הכלולות בהמסך, נתעוררו משום זה וקמו לתחיה, דהיינו שנתעבו גם הן, אמנם כיון שהרשימות הללו באו מגוף, שכבר היו ביחס הלבשה, נמצא מאליו, שעביות הזו נתהפכה אצלן לבחינת ממעלה למטה, לבחינת גוף. והמסך קנה מחמת זה שינוי צורה רחוקה מאוד מהראש, דהיינו, כשיעור ההפרש מן בחינת ראש לבחינת גוף.

מה כתוב כאן? הוא אומר לנו, על ידי מה המסך היה יכול לעלות לראש? משום שהפסיק לקבל, הרשימות היו שקטות, לא ... שם, לא מקבלים שום דבר. כשעלה לראש, אז המסך דגוף, שנכבה מסך של הראש, בעביות של ממטה למעלה. אז הוא אומר, כיון שנתעבה המסך. היינו, כבר קיבלו, קיבל כוח העיכוב, מה שלפני זה, שלא היה לו כוח העיכוב. אם זה קדושה, אז הוא לא רוצה לקבל שום דבר, הוא במצב המנוחה, לא רוצה לקבל שום דבר. מסיבת מה? אין לו מסך, אין לו כוח העיכוב.

נמצא, בו בעת שנכלל במסך שבעביות שממטה למעלה, כבר יש כוח העיכוב, כבר יש לו מסך. הרשימות שלו, שלא יכלו מקודם לכן לקבל, נתעוררו. בזמן שהיה להם מסך היו מקבלים, גם עכשיו הם רוצים לקבל. מדוע? שכבר יש להם כוח המסך.

נמצא, הלאה, אשר באותו הרגע, שהעביות שממעלה למטה נתגלה בהמסך שהוא בחינת גוף, על ידי מה? שהיא קיבלה כוח העיכוב של הראש, שכבר יכול לעכב את עצמו, לא לקבל, אז ניכר שהוא היה פעם מקבל, אז הוא רוצה לקבל. מדוע רוצה לקבל עכשיו? בשביל שיכול עכשיו לכוון בעל מנת להשפיע, זה שאומר.

ונמצא, ונמצא ... ... אשר באותו רגע, שהעביות שממעלה למטה נתגלה בהמסך, מה נתגלה? שהוא בחינת גוף, נבחן, שהמסך חזר ויצא מהראש וירד לגוף, אין כאן מקומות. אם כן יצא מהראש. מדוע הוא עלה? שהוא לא רוצה לקבל. אם כן רוצה לקבל, זה נבחן שיצא מהראש. אלא, לא לבחינה ד' יצא, המכונה טבור, אלא רק לבחינה ג' של גוף, שנקרא חזה, מדוע? שהוא מטעם, שהמסך לא היה יכול להתעבות רק עד בחינה ג', כי בחי"ד לא השאירה רשימו בהמסך שירצה להמשיך עליו עוד הפעם, משום שהוא מפחד, אולי הוא לא יכול להתגבר.

ונמצא, אשר באותו רגע, שהעביות שממעלה למטה, נתגלה בהמסך, מתי? שנעשה מסך, שיוצא האור, אז המסך והרשימות קמו לתחייה, נגָלה שהם מקבלים, שפעם קיבלו. נבחן, שהמסך חזר ויצא מהראש וירד לגוף, אבל לא לבחינה ד' של גוף, המכונה טבור, אלא רק לבחינה ג' של גוף, שנקרא חזה, מדוע? שהוא מטעם, שהמסך לא היה יכול להתעבות רק עד בחינה ג', מי? המסך שממטה למעלה. אז לכן הזיווג שנעשה בראש היה על זיווג ממטה למעלה, על בחינה ג'. ועיקר העביות שהוא בחינת גוף, גם כן קיבל רק על ג' דעביות, כי בחי"ד לא השאירה רשימו בהמסך כנ"ל.

כאן יש להגיד שני דברים. מדבר, הוא מדבר מהגוף. המסך דגוף הוא יורד. אבל מדוע מסך דגוף יורד? המסך דגוף יורד ש... ש... שקיבל עביות. איזה עביות קיבל? ממטה למעלה. היינו, שנעשה שם זיווג על ג' דעביות. אז הוא ניכר, על ג' דעביות הוא יכול... הוא כבר קיבל, הוא כבר מקבל.

כל זמן שלא היה לו מה לקבל, נבחן רשימות שקטות, אז הוא דומה לראש, אז הם יכולים להיות בראש. מה שאין כן אחר כך, שכבר יש מה לקבל, שכבר נעשה זיווג על ג' דעביות, את זה הם מוכשרים לקבל. נתעורר בהם הכלי קבלה. שנתעורר בהם כלי קבלה זה נבחן, שיצאו מראש וירדו לגוף.

הרב לייטמן: אבל למה... הוא יודע שזה מקומו.

רב"ש: הוא שואל קושיה, הלא ברוחניות אין מקומות. מה הפירוש שעלה, מה הפירוש שירד? עלה נבחן, כשהוא הפסיק מלקבל, מטעם שאין לו מסך שיכול לקבל בעל מנת להשפיע, אי לזאת מה עשה? לא קיבל? לא קיבל, והוא דומה לראש. הראש ממטה למעלה לא מקבל, גם עכשיו לא מקבל. נמצא, שהוא... וזה נקרא שעלה, שיש השתוות הצורה. מכל הרשימות הם רשימות שקטות, ונחשבות כמו שאין להם מציאות כלל.

מה שאין כן עכשיו, שנכלל בעביות שממטה למעלה, פירוש הדבר שנעשה שם זיווג על הרשימו, מה שהם דרשו. מתי דרשו? הלא הן שקטות. בו ברגע שנכללו מעביות שממטה למעלה, הם נעשו... הם נכנסו בפעולה, הם מתפקדים. על כן הם מתפקדים על הרשימות שיש בהם. אז לומדים, שנעשה זיווג בראש דגלגלתא על בחינת ג'. אז שיש מסך, מה שאומרים עביות, לא מדברים על עביות, מדברים על מסך, זה צריכים לזכור.

אז הרשימות שלו, ניכר שהם מקבלים. מדוע? יש... קיבלו מקודם, גם עכשיו הם רוצים לקבל. זה שרוצים לקבל, זה נקרא ירידה. אבל כמה יורדים? היות שהם... שקיבלו רק בחינה ג', מדוע רק בחינה ג'? יותר אין להם עביות, וזה נקרא שירדו לחזה. זה שלקחו בחינה ג' נקרא שירדו לחזה. מה שאין כן, אם היה קיבלו על בחינה ד', היית אומר שזה נבחן שירדו לטבור. לא מקומות יש כאן, רק העביות שבחינה ג' מכונה חזה, עביות דבחינה ד' נקרא טבור, וע"ב החיצון אותה קומה.

עוד הפעם אני אומר לך.

הרב לייטמן: למה?

רב"ש: למה למדנו, נראה אחר כך, קודם כל תשמע חוק.

הרב לייטמן: בסדר.

רב"ש: שמעת?

הרב לייטמן: כן.

רב"ש: מדוע? מה זה ע"ב החיצון? מה זה ע"ב הפנימי, אני שואל?

הרב לייטמן: ע"ב הפנימי זה חכמה דכתר.

רב"ש: לא לא לא לא לא, לא יודע. ע"ב הפנימי נקרא הזיווג שעשה ראש דגלגלתא על ג' דעביות.

הרב לייטמן: כללית?

רב"ש: לא יודע מה זה כללית. הוא שואל כאן, מהו ההבדל שאני אומר ע"ב הפנימי או ע"ב החיצון? אז אני שואל, מה זה גלגלתא? מה ההבדל בין טעמים לנקודות שבגלגלתא? אני הולך אחורה תמיד.

גלגלתא יוצא פרצוף כתר. קודם היה כתר שבכתר, נקרא טעמים. עכשיו, ... ... יש חכמה שבכתר, כבר נקרא נקודות. יצא ט' תחתוניות דנקודות, חכמה שבכתר, עד ש... נפש שבכתר. נפש שבכתר נזדככה, עלתה למעלה. יצאה על ג' דעביות. מה זה ג' דעביות? כבר אין שום כתר, שום דבר. בג' דעביות גם כן אני לומד טעמים, נקודות. קומה ראשונה נקרא כתר שבחכמה. הנקודות, ט' תחתוניות שבחכמה.

ואנו מתחילים ללמוד, מה הבדל בין ע"ב החיצון, ע"ב הפנימי? מה זה בכלל ע"ב הפנימי, מה ע"ב החיצון, מה הכזה עניין? אז הוא מסביר לנו, איך הסדר שיצא בכלל פרצוף ע"ב? לומדים, סדר. שיש כל מדרגה בא על הרשימות, שנשאר לו מה שהוא יכול לקבל עכשיו. כל בן אדם הולך לפי הרשימו של עצמו, לא ממשיך יום השני.

אז הוא רואה, אור מקיף החליש את כוח ההתגברות שלו. לכן אומרים, אין לו רק ג' דעביות. מה פירוש אין לו ג' דעביות? מעביות לא מדברים בקדושה. שמדברים בעביות דקדושה, מדברים רק על המסך ששורה על העביות הזאת.

אז הוא אומר, ד' דעביות אני לא יכול לקבל, היינו, אין לי כוח ש... ואני חושב, אני לא יכול להתגבר על ד', על קומת כתר. לכן, הוא עולה למעלה, מבקש מסך, כוח התגברות על בחינה ג', מטעם שבאופן כללי מכונה זה, בחינה אחרונה נאבדת.

בא הוא ואומר לנו, מה הפירוש שעלה, מה הפירוש שירד? הלא אין מקומות. עלה, היינו, לאחר שהפסיק להשתמש עם עביות, בסיבת מה? שאין לו מסך, הפסיק מלקבל, ודומה לשורשו, מאיפה שבא ממלכות ראש, שלא מקבל, השתוות הצורה נקרא עלה, שדומה לעליון. והם נחשבים כמו רשימות שקטות, ונחשבות, הוא אומר, כמו שאינם במציאות כלל.

השורה השלישית, בטור ב'.

ואז נכלל המסך דגוף בהמסך שבראש, בעביות שממטה למעלה. עביות אחֵר, עביות אחר אין בראש, רק ממטה למעלה. אבל, כיון שנכלל בעביות, מה זה עביות? מסך, לא לשכוח. במסך שממטה למעלה, הרשימות השקטות והנחות הכלולות בהמסך, נתעוררו משום זה וקמו לתחיה, דהיינו שנתעבו גם הן, יש לו מסך. אמנם, כיון שהרשימות הללו באו מגוף, שכבר היה בהם יחד הלבשה, נמצא מאליו שעביות הזו תכף נתהפכה אצלן לבחינת ממעלה למטה, תכף רצו לקבל בעל מנת להשפיע. זה נבחן שירדו למקומו, אין מקומות.

והם ירדו למקום חזה, לא לטבור. אין מקומות, רק מה? ג' נקרא חזה, וד' נקרא טבור. ומי עשה את הזיווג הזה? ראש דגלגלתא. איפה מתלבש אור הזה? בכלים דגלגלתא. על איזה קומה? קומת חכמה, לא כתר.

אנו לומדים, הכנה שנעשה על ידי שהיה ביטוש, אור חוזר היורד, שקומת הנקודות בכלי מלכות, שיש שם רשימה של אור הכתר, אז על ידי הביטוש הזה, נפלו אור חוזר בקומת חכמה בכלי דכתר, ושזה הכנה בשביל פרצוף ב', שיוכל להיות אור החכמה בכלי דכתר. יש כאן כבר הכנה מן הניצוצין האלו.

זה קשה. מדוע? איזה חכמה יש כאן? חכמה דקומת כתר. ושם? קומת... יכולים לומר, כמה שאפשר, אפשר. מה זה כל כך קשה? מה שאי אפשר היה יותר טוב, ואין אפשרות. אבל מה? כבר יש הכנה שמדרגה יותר קטנה יכולה לבוא בכלי שיותר גדולה. נשאר חיסרון. היה יותר טוב אם לא הייתה, אבל לא, אין, אין אפשרות כאילו.

תלמיד: אז אפשר להגיד, קודם קיבל חמש מנות, עכשיו רק ארבע מנות?

רב"ש: תמיד מקבל חמש. כי על זה ... תמיד יש חמש, תמיד יש חמש בחינות.

תלמיד: אין לו כוח ל...

רב"ש: אז צריכים לדעת, כאן כל בחינה ובחינה חדשה, אין לה מכתר שום דבר.

הרב לייטמן: והיא...

רב"ש: רק מה, יש את קומת חכמה.

הרב לייטמן: זאת אומרת...

רב"ש: מה שהאור מתפשט יותר למטה, זה מדרגה יותר גדולה. ואם מתפשט עד ב', יש לו קומת בינה. מתפשט עד א', יש לו רק קומת זעיר אנפין.

הרב לייטמן: כן.

רב"ש: אם כן מתפשט למטה עד ד... עד י', עד טבור, יש קומת כתר.

הרב לייטמן: נו?

רב"ש: אם כן יכול להתפשט עד למטה, אז יש לו קומה יותר קטנה.

הוא אומר, איך הסדר של נקודות דגלגלתא? וצריכים לומר, אותה סדר יש בכל מדרגה ומדרגה. היינו, אם אני אומר, לפרצוף גלגלתא, מפה עד הטבור, יש חמש בחינות, אז צריכים ללמוד, שנזדככה לבחינה ג', גם כן צריך להיקרא חזה. נזדככך בבחינה ב', הוא לא אומר מילת חזה, רק הוא אומר, מלכות עלתה לזעיר אנפין, ואחר כך מלכות עלתה לבינה דגופא, ואחר כך מלכות עלתה לחכמה, ואחר כך לכתר דגוף, ואחר כך עלה לראש. הוא מכנה שמה שמות האלה.

מה אתה שואל אותי, איזה, איזה שמות הוא נותן? הוא לא נותן, אני אגיד לך. מה זה מטבור היה ... ... קדוש, זה אני מבין? אה, אתה צודק. מה ההבדל אם הוא מחזה דטבור או שאומר, מלכות דזעיר אנפין?

אתה שואל, מדוע בע"ב אנו לומדים ע"ב החיצון וע"ב הפנימי? אז אתה שואל, מדוע בגלגלתא אנו לא אומרים? אז אומרים. מה זה קו? האור שבא אחר הצמצום. קו מכונה יושר. יושר מכונה גוף. התפשטות בפועל. מה שאין כן, לפני הצמצום לא היה עניין של ראש, תוך, סוף. מדוע? שאלה.

כל העניין מה שאנו לומדים בכוח ובפועל, נובע מזה שאסור לקבל על מנת להשפיע... על מנת לקבל, אז הוא צריך לעשות חשבון, כמה שיכול לקבל? כמה שיכול לקבל, ואחר כך הוא הולך לקבל. יש לנו בכוח ויש לנו בפועל. מה שאין כן שם, לפני הצמצום, עשר ספירות ראשונות שיצאו קיבלו תכף בפועל.

עכשיו, כשיצאה מלכות דראש דגלגלתא שעשתה זיווג, מתפשט מלמעלה למטה באיזה כלים? לא היה כלים, שהוא בחינת תוך. לא היה שם תוך. אם כן אני יכול לומר שתי פעמים גלגלתא? אני כן אומר שני פעמים בראש. אז, אז מכנים עיגולים ויושר. מדוע ... מכונה עיגולים פנימיים? ואז שם להפך, מי המשפיע? הקו, משפיע למי? לעיגולים.

מה שאין כאן להפך, מקודם מקבל הכלים דגלגלתא, ומתפשט עד בחינה ג' המכונה חזה. ואחר כך נתעורר במלכות מעביות שממטה למעלה, שנכללה בראש דגלגלתא. המשיך את האור והוא עשה זיווג דהכאה מחזה עד הפה, יוצא הראש דע"ב, מחזה למטה הגוף דע"ב, זה כבר בחינה שנייה, הנקרא חיצון לגבי בחינה קודמת. ושם לא היה אותו דבר, שיכול לומר אותו דבר. מה היה ההפך? ממי יק... מ... איפה בא האור, קודם האור, לעיגולים או ליושר?

תלמיד: ליושר.

רב"ש: אם כן, איך הוא יכול לומר שזה חיצון? רק הוא מכנה שם רמז אחר, בכדי שנבין. רוח הוא המשפיע, לכן נקרא יושר, רוח, וגם כן נפש, בחינת נקבה, מקבלים מהיושר.

עוד לא תפסתי השאלה שלך.

אנחנו למדנו, הרשימות דורשים מילוי. לכן לומדים כך, מקודם לומדים, העליון בורא יש מאין רצון לקבל, המכונה השתוקקות, המכונה בחינה ד', המכונה מלכות, המכונה מקבל על מנת לקבל. מה הפירוש, מקבל על מנת לקבל? היות שיש לו השתוקקות גדולה והוא רוצה למלא את ההשתוקקות, שיש לו החיסרון, זה מכונה מקבל על מנת לקבל. וזה מכונה אין סוף, מדוע? אחר כך נעשה סוף על בחינה זו, שכבר הבחינה הזו לא מאירה ולא תאיר אף פעם.

עכשיו לומדים, נשאר רשימות. בחינה אחרונה נאבדת, היינו האור שהיה מאיר מקודם בלקבל על מנת לקבל, זה אין. זה לא רוצה. ואיזה רשימות היא רוצה עכשיו להמשיך? מה נשאר רשימות? המלכות דעיגולים רוצה עכשיו להמשיך רשימות, בכדי שתקבל בעל מנת להשפיע. ומכונה זה עיגולים, לא היה בחינה אחרת.

לאחר שבא האור, אומרים, אין אור אחר, רק אור הקו. מדוע אין אור אחר, רק אור הקו? עד כדי כך שהעיגולים גם כן מוכרחים לקבל זה הקו? צריכים לדעת מה זה קו. קו נקרא, מעלה מטה. טרם שבא האור, נקראים עשר הספירות עיגולים, משום שעדיין אין שם מעלה מטה. אין שם מעלה בחשיבות, ואין שם מטה בחשיבות, הכלי שהכין עגול.

מדוע? לומדים, שהיות שרב רוצה לרמז לנו, שהצמצום שהיה לא הייתה מחמת מטה בחשיבות, אלא מטעם קישוט. הוא מכנה, שנעשה סוף בדבר עיגול. היינו, שנעשה סוף בדבר עיגול, שאין שם בחינת מעלה, מטה בחשיבות. זה הרמז שמכנה עשר ספירות דעיגולים.

אחר כך שבא האור, מי המשיך אותו? מלכות דעיגולים, הרשימות האלו. אז הוא אומר, חוק, מה שרצון בעליון נעשה חוק מחויב בתחתון. אם הבחינה הראשונה הייתה רק ברצון, בבחירה, אחר כך כבר אסור לקבל. אסור, כבר יש מטה בחשיבות. נמצא שהמשיך האור, כבר יש, אין בחירה, כבר יש איסור. לכן איזה אור יכולים לקבל? רק האור שנקרא איסור על ד' שבד'. זה נקרא קו, מעלה מטה.

לכן יוצא, מי המשיך אותו? מלכות דעיגולים. אור שבא עכשיו נקרא קו, מעלה מטה. מה עשתה מלכות הג... מלכות הזאת? אומרים עוד דבר, כל חידוש צורה ברוחניות נקרא בחינה חדשה. אי לזאת, כבר אני לא מכנה אותו מלכות דעיגולים, כבר אני מכנה אותו מלכות דיושר. לכן יוצא לנו שיש שני מלכות, מלכות דעיגולים ומלכות דיושר. המלכות דיושר עשתה מסך, עשתה חשבון, כמה שיכולה לקבל, כמה שלא יכולה לקבל.

אומרים, העיגולים הם עשר ספירות הראשונות, הם דומים לראש דגלגלתא, לראש ד... דראש הקו, שהוא מכונה עשר ספירות דראש דגלגלתא. אז לאחר שעשתה זיווג בראש דגלגלתא ממטה למעלה, זה קשה להבין, זה מאיר בעיגולים. לכן הוא אומר, מדוע הרב לא מדבר מעיגולים? היות כמו שלא יכולים להשיג ראש ה... ראש המדרגה, כך לא יכולים להשיג גם כן עשר ספירות דעיגולים. אלא מה מדברים? מיושר, מגוף, מפה למטה, זהו הסדר, וזה נקרא ראש דגלגלתא.

הוציא מתחילה בחינת זווג דהכאה, דבחינת ע"ס של ראש מהחזה למעלה, מכח העביות שממטה למעלה הכלולה בו, והיינו רק בקומת חכמה, כי אין בו, במסך שלו, רק עביות דבחי"ג. ואח"כ, נתפשט מחזה למטה לבחינת ע"ס דגוף, מכח העביות שממעלה למטה הכלולה בו. והוא הנקרא התפ"ב.

מה קשה כאן? תמיד למדנו, מסך דטבור, שנבחן שהיה לו עביות מלמעלה למטה, שנקרא גוף, שנזדכך, שנאבד לו העביות, הוא בא לידי השתוות הצורה כמו מלכות דראש. שעלה למעלה, נכלל מעביות שממטה למעלה שיש בראש, אז יש בזה מסך, שני מיני עביות, אחת שלעצמו, ואחת מה שנכלל מעביות שממטה למעלה.

ולמדנו, שמקודם עיקר העביות נקרא עביות שממעלה למטה, מתפשט למטה בגוף עד החזה, יותר לא נתעורר, יותר לא קיבל. ואחר כך נתעוררו בו העביות שממטה למעלה, אז המסך דטבור שנמצא בחזה, המשיך האור שם עד החזה, ושם עשה חשבון כמו זיווג דהכאה שבראש, ונקרא ראש דע"ב. ומה שיש בראש מתפשט אחר כך בגוף.

כאן הוא לא אומר ככה, מה הוא אומר? תסתכלו. השורה מתחיל, חזה שבגוף.

הוציא מתחילה בחינת זווג דהכאה, דבחינת ע"ס של ראש, מהחזה למעלה, מכח העביות שממטה למעלה הכלולה בו, והיינו רק בקומת חכמה, כי אין בו רק עביות דבחי"ג. ואח"כ, נתפשט מחזה למטה לבחינת ע"ס דגוף, מכח מה? מה שיש בראש מתפשט אחר כך בגוף.

מה כתוב כאן? ואח"כ, נתפשט מחזה ולמטה לבחינת ע"ס דגוף, מכח העביות שממעלה למטה הכלולה בו. זה דבר נוסף. והוא הנקרא התפ"ב. זה פשוט התפשטות ב' נקרא פרצוף ע"ב. אם לא היה כלול מזה, לא מתפשט, מדוע? יש לו כלל, מה שיש בראש מתפשט אחר כך בגוף. מה הוא אומר? הוא מלמדנו, הוא אומר עוד סברה. דווקא משום שהמלכות כלולה בו, במסך דטבור, לכן היה יכול להתפשט ממעלה למטה. זה קצת קשה.

נראה הלאה.

וזה אמרו, "אחר קבלת אלו הספירות מן המאציל" כלומר, אחר שהמסך דגוף נזדכך לגמרי, המכונה שעלה אל המאציל, שהוא מלכות של ראש, הנה קבל שם שוב כח לחזור ולהתפשט להתלבשות ע"ס כבתחילה, שהיינו שחזרה ונתעוררה עביות, שבהרשימות שבו, עד לבחי"ג, אשר אז חזר למקומו, למלכות דגוף כבתחילה, כנ"ל, ואז יצא לו ה... ואז יצא עליו התפשטות ב', בע"ס של ראש וגוף כבתחילה כנ"ל. וז"א, "חזרו למקומם" דהיינו למקום מלכות דגופא.

אז צריכים להתחיל עכשיו באות ס'.