שיעור צהריים 19.02.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 659, מאמר רל"ב, "השלמת היגיעה"

אנחנו נמצאים בעולם הזה, נולדים, גדלים, מתפתחים. כשמגיעים לחכמת הקבלה, אנחנו לומדים מה עלינו לעשות כשאנחנו נמצאים בעולם הזה. אז אנחנו שומעים שעלינו לתת יגיעה מיוחדת, שתמורתה נקבל תכונות רוחניות ונוכל להחזיק בתוכנו כוח עליון, השפעה, אהבה, חיבור. על ידי הכוחות הללו אנחנו יכולים לראות את העולם הרוחני, את העולם הבא, וכך להתקדם. זו העבודה שלנו בעולם הזה, והשכר הוא השגת הרוחניות, השגת הבורא.

רלב. השלמת היגיעה

שמעתי

כך כותב הרב"ש ממה ששמע מבעל הסולם:

""יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין"". אל תאמין אם אדם אומר יגעתי ולא מצאתי, לא קיבלתי. "וצריך להבין, מהו הפירוש "מצאתי". מה צריכים למצוא?" מה הוא צריך למצוא מהיגיעה שלו? "אלא "מצאתי" הוא ענין מציאת חן בעיני השם ית'.

"מצאתי ולא יגעתי, אל תאמין". צריך לשאול: הלא הוא אינו משקר, הלא אינו מדבר מאדם כלפי עצמו בבחינת פרט, אלא שהוא הדין לגבי הכלל". זאת אומרת שהוא כך רואה. "ואם הוא רואה, שמצא חן בעיניו ית', ומה "אל תאמין"?" למה זה שייך לזה שאני מאמין או לא מאמין?

"והענין הוא, כי יש לפעמים, שאדם זכה למציאת חן על דרך התפילה, כי זהו כח סגולת התפילה, שיש בכחו" של אדם "לפעול כמו היגיעה. (כמו שאנחנו רואים בגשמיות, יש מי שמפרנס ע"י יגיעתו, ויש מי שמפרנס עצמו ע"י תפילתו. שעל ידי זה שהוא מבקש פרנסה, נותנים לו לפרנס את עצמו).

מה שאין כן ברוחניות, הגם שהוא זוכה למציאת חן, מכל מקום אח"כ הוא צריך לשלם כל המחיר. זאת אומרת את שיעור היגיעה, מה שכל אחד נותן. ואם לא, יאבד לו הכלי. לכן אמר" בעל הסולם ""מצאתי ולא יגעתי, אל תאמין". שהכל נאבד ממנו, אלא צריך אח"כ לשלם כל יגיעתו". להשלים את יגיעתו.

עוד פעם.

רלב. השלמת היגיעה

שמעתי

""יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין"". כלומר אם אדם מתייגע, אז הוא חייב למצוא. מה למצוא? למצוא את קרבת הבורא וכוחות השפעה. "וצריך להבין, מהו הפירוש "מצאתי"". למה כתוב מילה כזאת, "מצאתי"? "מה צריכים למצא? אלא "מצאתי" הוא ענין מציאת חן בעיני השם ית'." לא שהוא מחפש כמו אדם שאבד לו משהו והוא מחפשו בדרך על הרצפה, איפה שייתכן שאיבד משהו. אלא כאן הוא מחפש איך למצוא חן בעיני הבורא, איך לפתוח את יחס הבורא אליו, שהבורא ירצה את אותו אדם.

""מצאתי ולא יגעתי, אל תאמין". צריך לשאול: הלא הוא אינו משקר, הלא אינו מדבר מאדם כלפי עצמו בבחינת פרט, אלא שהוא הדין גבי הכלל". אם אנחנו משקיעים כוחות, אז אנחנו כן מוצאים. "ואם הוא רואה, שמצא חן בעיניו ית', ומה "אל תאמין"?

והענין הוא, כי יש לפעמים, שאדם זכה למציאת חן על דרך התפילה, כי זהו כח סגולת התפילה, שיש בכוחו לפעול כמו היגיעה. (כמו שאנחנו רואים בגשמיות, יש מי שמפרנס ע"י יגיעתו, ויש מי שמפרנס עצמו ע"י תפילתו. שעל ידי זה שהוא מבקש פרנסה, נותנים לו לפרנס את עצמו).

מה שאין כן ברוחניות, הגם שהוא זוכה למציאת חן, מכל מקום אח"כ הוא צריך לשלם כל המחיר. זאת אומרת את שיעור היגיעה, מה שכל אחד נותן. ואם לא, יאבד לו הכלי. לכן אמר "מצאתי ולא יגעתי, אל תאמין". שהכל נאבד ממנו, אלא צריך אח"כ לשלם כל יגיעתו." להשלים את היגיעה.

לא יכול להיות שאתה מקבל משהו ואתה לא חייב לתת בחזרה משהו. אלא להיפך, אתה חייב לחפש איפה להתייגע, במה להתייגע, אתה חייב להחזיר את היגיעה שלך, וכך אתה זוכה במה שאתה צריך לזכות.

שאלה: מהו הסימן שהאדם מוצא חן בעיני הבורא?

שהוא מתקדם.

תלמיד: איך אדם יודע שהוא מצא חן בעיניו?

בכך שהוא מתקדם שלב אחר שלב לקראת הבורא.

תלמיד: הרב"ש כותב "ברוחניות, הגם שהוא זוכה למציאת חן, מכל מקום אח"כ הוא צריך לשלם כל המחיר".

כן.

תלמיד: איך הוא בכלל קיבל קודם, אם הוא לא נתן יגיעה? מה הוא קיבל בלי יגיעה ולמה?

אדם שרוצה להגיע לרוחניות אבל עדיין אין לו כוחות, והוא מבקש, מתחנן, ממש נותן יגיעה כדי להגיע אבל עדיין לא מגיע לו, הוא מקבל התעוררות, מקבל דחף, דחיפה הייתי אומר, וכך מתקדם. אבל אחרי שהוא משיג רוחניות, אז הוא חייב להחזיר.

תלמיד: הוא מקבל מקדמה בעצם.

זו כביכול מקדמה, כן.

תלמיד: מהו אותו "יגעתי"? במה האדם צריך להתייגע?

להשתדל להתקרב לבורא דרך בני אדם, למצוא חן בעיני החברים ובעיני הבורא, כדי להיות קרוב לכולם.

תלמיד: האם האדם מוצא או העשירייה מוצאת?

האדם. העשירייה עוזרת, ברור. אבל את היגיעה שדורשים מהאדם את זה העשירייה לא יכולה לעשות, את זה האדם בעצמו עושה.

תלמיד: וכשאנחנו אומרים שאנחנו מוצאים, מגלים את הבורא בינינו, האם אנחנו מוצאים אותו בינינו או האדם מוצא אותו?

האדם מוצא אותו. אנחנו בעבודה שלנו בקבוצה, בעשירייה, עוזרים כל אחד לאחרים עוד ועוד לתת יגיעה, כדי שהבורא יתגלה בקשר בינינו.

שאלה: כתוב שהאדם צריך להשלים את כל היגיעה. לפי מה ניתנת לנו היגיעה הזו מצד הבורא?

היגיעה ניתנת לנו כהזדמנות להתקרב לבורא, לגלות אותו. כמות ואיכות היגיעה תלויות כבר בנשמת האדם, לפי המידה שהוא צריך להתקדם, באיזו צורה ולאיזה כיוון.

שאלה: כולנו משקיעים מאמצים אם אנחנו נמצאים בדרך הזו, בעשירייה. מה זה לתת את הכול לבורא ברגע שמצאתי? אם אני כאדם נותנת את מה שמצאתי ואומרת שעזרה לי בזה העשירייה ואת הכול עשה הבורא, אז האם זה נחשב שנתתי?

כן.

תלמידה: האם זה נותן אפשרות לקבל ולבקש את העבודה עבור העבודה הבאה, להכין את המנה הבאה?

אפשר.

תלמידה: אז בלבנים הקטנות האלה אנחנו בונים כל סדנה, כל מפגש?

כן.

תלמידה: אנחנו מסכימים שאנחנו נותנים הכול לבורא, ואם עוד לא מצאנו את הבית המלא, האם זה נקרא שעוד לא התקשרנו עם כל הקבוצה?

כן.

שאלה: אם הכול עושה הבורא, אז מה בכוחות האדם לתת לבורא אם כל המחשבות מגיעות ממנו? איך האדם יכול להשפיע?

אנחנו מחפשים, מצפים, משתדלים לברר, לגלות באיזה אופן אנחנו יכולים להתקרב לבורא.

שאלה: האם המשמעות היא שאסור לנו לנוח אף פעם מהמאמצים כלפי החברות, כי בכל מקרה נצטרך לשלם?

כן, חייבים לא לעזוב את היגיעה.

שאלה: למצוא חן בעיני הבורא מתבטא בזה שאנחנו מתקדמים. איך להבין שאנחנו מתקדמים, באילו סימנים אפשר לברר את זה?

לפי זה שאתן נמצאות קרובות יותר למרכז הבריאה, מבינות יותר, מרגישות יותר, מגלות יותר את כל הבריאה, זה הופך לכן קרוב יותר, מובן יותר, ויש לכן יותר הבנה של הכוחות הרוחניים, הבנה של הבורא.

תלמידה: האם אפשר לדון את זה לפי כמה העשירייה נהיית קרובה יותר?

כן, בוודאי.

תלמידה: האם זו התוצאה של התקדמות רוחנית?

כן, נכון מאוד.

שאלה: לפעמים אנחנו מרגישים התקרבות לבורא למרות שקשה להגיד שאנחנו משקיעים מאמצים בפרופורציה. נראה שהאהבה של הבורא תמיד הרבה יותר גדולה מכל מה שאנחנו עושים, כביכול אין התאמה. אם יש הרגשה שלא השקעתי מספיק יגיעה, אז זה בסדר או צריך לברוח מזה?

לא צריך לברוח משום דבר. צריך להודות ולהמשיך להתקדם.

שאלה: לפעמים אני מרגישה שרק הבורא יכול לעזור לי. החברות יכולות להביא אותי לנקודה מסוימת אבל כל היתר תלוי בבורא. האם אתה יכול לעזור לי להבין את ההרגשה הזאת?

את צודקת, באמת הכול תלוי בבורא, אבל הבורא תלוי במידה שאנחנו רוצים להפעיל אותו. ולכן אנחנו צריכים כל הזמן לא לעזוב אותו, לבקש ממנו, לעורר אותו שיסביר, שיעזור, שיתקרב אלינו, וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: אם הבנתי נכון אין מתנות חינם, מוציאים לנו חשבונית על כל דבר. האם יש לנו אפשרות לעקוב אחרי החשבונית, ולראות על מה הוצאנו, על מה לא הוצאנו, ומה מצב החשבון שלנו?

לא כל כך חשוב לדרוש מהבורא דברים כאלה, יבוא הזמן שנדבר על זה. אבל העיקר בשבילנו זה לעשות כל מה שאפשר ברגע זה, כדי להגיע עימו לחיבור, ולהשפיע אליו.

שאלה: כתוב פה, "להתפרנס בגשמיות על ידי תפילתו". מה זה אומר, כי תפילה זה לא דבר גשמי, אז איך יכול להיות שבגשמיות הוא מתפרנס על ידי תפילתו, וברוחניות צריך לשלם?

בינתיים לא נכנס לזה, תעזבו, זה לא חשוב לנו.

שאלה: אם אנחנו עובדות למען הבורא, ומוצאות בו חסד, האם להבין שזו המטרה?

המטרה שלנו היא יחד כולנו להגיע לדבקות בבורא. שאנחנו נרגיש שכולנו יחד ממלאים אותו כולו, בלי גבול. זאת העבודה שלנו, וזאת המטרה שלנו.

תלמידה: האם צריך להרגיש תמיד את המאמץ שאנחנו עושים כדי להיות צדיקים?

כן, תמיד.

שאלה: אם אתה מוצא חן בעיני הבורא, מה העבודה בעשירייה כדי לא לאבד הכול? והאם עלינו להגביר בעבודה, כדי להימנע מלאבד את הכול?

עלינו כל הזמן לחשוב איך להגביר את היגיעה שלנו כדי להתקרב לבורא.

שאלה: האם רחמי הבורא ניתנים לנו באותה מידה, או במידה שאנחנו שואפים לשנות את הטבע האגואיסטי שלנו לטבע לא אגואיסטי, כלומר לא לעצמנו?

יחס הבורא אלינו הוא הרבה הרבה יותר ממה שאנחנו מסוגלים לחשוב עליו.

תלמידה: האם הרחמים שניתנים לנו הם בהתאם למידה שאנחנו משתדלים לשנות את הטבע שלנו?

הרבה יותר מזה. כמה אנחנו יכולים לבקש, באיזו עוצמה, וכמה זמן אנחנו יכולים לדרוש, לבקש? הבורא מגביר את כל התפילות שלנו, וכך אנחנו נרשמים במערכת העליונה. זה כמו אימא עם תינוק קטן, כמה שהיא יכולה לעזור לו במשחק או משהו, כך היא עוזרת.

שאלה: נאמר שכל המאמצים תלויים באדם, והעשירייה רק עוזרת. איך להבין מה תלוי בי, ומה אני יכולה לבקש מהעשירייה?

בעיקרון את יכולה לבקש מהעשירייה כל דבר. את יכולה לדון איתן על הכול. תבקשי מה שאפשר, ואפילו אם לא תקבלי, זה לא משנה. לא חשוב, העיקר שתבטאי בפניהן את מה שאת רוצה.

תלמידה: ולא לפחד שהן יבינו אותי לא נכון?

לא, אין מה לפחד מזה.

שאלה: האם אנו מסוגלות להעריך את המאמצים של החברות בעשירייה, נכון, לא נכון, קצת, יותר מדי, או רק את עצמנו?

זה מאוד לא מדויק, ואי אפשר למדוד את זה. הייתי ממליץ לא להתעסק בזה.

תלמידה: אם אנחנו מעריכים את המאמצים, אז זה שלנו?

כן.

שאלה: יוצא שמישהו מגיע לתוצאות על ידי עבודה, ומישהו על ידי תפילה. במה זה תלוי?

זה תלוי בהרבה גורמים. במצבו של האדם, בנשמתו, איך שהוא קשור עם אחרים. יש סיבות רבות, וצריך לבקש.

תלמידה: אידיאלית, הכי טוב זה לעבוד, ומי שמתפלל מגיע לתוצאות עוד יותר טובות?

כן.

תלמידה: מה התגובה הנכונה שלי לגילוי הבורא בכל רגע?

את צריכה להרגיש את עצמך מוכנה לפתוח את הנשמה בפני הבורא, ולרצות להיות עימו בקשר.

תלמידה: איך לפתח את הרגישות לחיסרון לחברות בעשירייה, וגם לכל הכלי העולמי, או לא, כדי להתכלל בהן ולבקש מהחיסרון המשותף הזה?

זה משהו שצריך לעשות בהדרגה. הייתי אומר, שזה מגיע בהדרגתיות.

שאלה: במה אנחנו יכולים למלא את הבורא?

בכך שאתה משתוקק להשיג את מטרת הבריאה.

שאלה: בכל זאת כתוב, "מצאתי ולא יגעתי אל תאמין". "יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין". לגבי המאמץ, זאת אומרת, כך או אחרת אתה תצטרך לשלם. אז בכל זאת, תפילה זה מאמץ או לא?

תפילה זה מאמץ, אבל תלוי, מה, איך, במה, מתי?

תלמיד: כדי לבנות כלי, על איזה מאמצים מדובר כאן?

אנחנו צריכים לבנות כלי לכולם, לכל העשירייה, כדי שכולנו יחד נוכל להיות בתוך הכלי הזה, וממנו לפנות לבורא.

תלמיד: איך לבנות כלי לכל העשירייה יחד?

תנסה לחבר אותם.

שאלה: אפשר להגיד שהנקודה שבלב זו התחלה של אהבה בתוכנו, שאנחנו צריכים לפתח בחיבור בינינו, תחת השפעת האור, ואת כל המאמצים אנחנו צריכים להשקיע דווקא לחיבור?

כן.

תלמידה: העולמות הרוחניים אלו דרגות של גילויי אהבה של אהבה והשפעה בנו?

כן.

שאלה: אמרת שהעבודה שלנו היא למלא את הבורא בלי גבולות. מה זה אומר?

בלי גבולות, משמע, לגמרי, לחלוטין, עד כמה שאני רק יכול, ובצורה אינסופית.

תלמידה: איך בעבודה שלי אני צריכה להבין, אם אני ממלאה אותו בלי גבולות, או שבכל זאת יש מקום שלא מילאתי?

בכל כוחותייך.

שאלה: כבר כמה זמן שחברים בקבוצה שלנו חווים בעיות בריאות שלהם או של בני משפחה. האם המצבים הללו קורים כדי שנגביר את היגיעה שלנו בלימוד?

נכון. וגם להתפלל, ולבקש.

שאלה: איך להיות תמיד בפנייה לבורא באופן פנימי?

תנסה כל הזמן לחשוב עד כמה אתה נמצא בקשר עימו. תפוס את ההרגשה הזאת, תחבר להרגשה הזאת רצונות, מחשבות ואל תעזוב את זה. בהצלחה.

שאלה: איך אנחנו מגיעים לנקודה שבה אנחנו רואים את העשירייה שלנו כרצון או רצונות במקום גופים פיזיים?

אנחנו נגיע לזה בדרך.

שאלה: כדי למצוא חן בעיני ה', אם האדם מוכן לשלם על ידי יגיעה אחרי שיקבל את הכלי, האם הוא יכול להתרכז רק בתפילה הזאת לבורא, שהבורא ייתן לו ולעשירייה שלו כלי והאדם ישלם על הכלי הזה אחר כך?

צריכים לבדוק, אין לי תשובה ברורה. בעצם זה נכון, אפשר לעשות כך, אבל השאלה האם האדם לא מקצץ בזה מעצמו את כמות ואיכות היגיעה.

שאלה: מה צריכה להיות התפילה כדי שהאדם ימצא בעיני הבורא?

התפילה צריכה להיות כזאת שיוצאת מהלב.

תלמידה: אנחנו תמיד מתפללים מהלב.

ה"תמיד" הזה הוא שהורג את הכול.

תלמידה: במה מתבטאת מציאת חן בעיני הבורא?

בזה שהוא עוזר לך.

שאלה: שמעתי שאמרת שהכול תלוי בבורא והמאמצים שלנו הם להפעיל אותו. איך אנחנו מפעילים את הבורא? מה המשמעות?

בתפילה. בתפילה מתוך הלב ללב.

שאלה: איך אני יכולה להיות בטוחה בזה שהרגשתי את החיסרון של החברות בלי שהן אמרו לי עליו?

לא יודע.

תלמידה: אין דרך, החברה בכל זאת צריכה בעצמה להגיד?

כן, כי את עלולה לטעות.

תלמידה: אי אפשר לבדוק את זה?

לא.

שאלה: אנחנו הנשים בנויות להיות מאוד סקרניות, ושמעתי פה בשאלות שאנחנו סקרנים לדעת מתי מוצאים. איך לנטרל את החלק של הסקרנות בעבודה הזאת?

לא צריכים לנטרל את הסקרנות, אלא דווקא להמשיך יותר ויותר, וזה יעזור לכם להיות קרובים יותר זה אל זה.

שאלה: לפעמים נדמה שאתה משקיע יותר מאמצים והבורא פועל הפוך, בורח ממך, מתרחק. האם זה אומר שהבורא רוצה שתשקיע יותר מאמצים או הפוך, שהמאמצים לא נכונים?

לא, לבורא יש כאלה פעולות, זה נקרא "דומה דודי לצבי". נראה לנו שהבורא בורח מאיתנו, אבל זה דומה לאופן שבו הצבי בורח מהצייד ומסתובב לאחור כדי לראות אם הצייד רודף אחריו או לא.

שאלה: האם אנחנו צריכים להציב לעצמנו כמטרה מדרגות גבוהות או להתקדם במאמצים קטנים, בצעדים לא גדולים?

המטרות צריכות להיות גבוהות.

שאלה: כדי להסביר לנו את המאמר הזה, בעל הסולם אומר שיש כאלה שמרוויחים בעולם הזה בדרכים שונות ויש כאלה שמרוויחים על ידי התפילה שלהם. מי הם אלה שמתפרנסים מהתפילה?

הרי אנחנו לא יודעים איך אנחנו פועלים על העולם העליון, יש את אלה שעובדים בצורה פיזית, יש את אלה שעובדים מהשכל, יש כל מיני.

תלמיד: אנחנו פשוט רואים שהאדם מתפרנס בצורות שונות, אם בצורה פיזית או על ידי מאמצים אינטלקטואליים. ובעל הסולם דווקא אומר, שיש כאלה שלא משקיעים מאמצים פיזיים, אלא מתפרנסים על ידי התפילה, שמפרנסים את עצמם על ידי תפילתם. על מה בדיוק אנחנו מדברים בגשמיות?

אנחנו עוד נברר, נגלה את כל זה, לאט לאט זה יהיה לנו יותר ברור.

שאלה: מה ההבדל בין מאמץ לפני שזכינו לרוחניות ואחרי שזכינו לרוחניות, אם יש בכלל הבדל?

יש הבדל ואנחנו נגלה את זה.

תלמיד: נגלה את זה בדרך.

כן.

שאלה: מי קובע את היגיעה הבורא או רצון האדם?

הבורא.

תלמיד: ואיך לשכנע אותו לתת כוח ליגיעה?

תבכה, תבקש.

שאלה: כשהגוף חולה, זו התנגדות של האגו?

יכול להיות.

תלמידה: זה חוסר מאמצים?

כן.

תלמידה: מה אפשר לעשות חוץ מתפילה?

כלום.

שאלה: במה מסתכם המימוש של המאמצים, כתוב השלמת היגיעה, במה משלימים?

בכך שאנחנו מתחברים ובמאמצים משותפים מבקשים מהבורא.

שאלה: מה יותר חשוב, יגיעה אישית או החיים הגשמיים? אם קמים עליי לרעה, מה עושים?

העיקר לבקש, פשוט בצורה פשוטה מכל הלב.

שאלה: התפילה פותחת את הלב כדי להרגיש שאין תועלת באגו ואז אנחנו מוכנים להתאמץ. האם אנחנו מזה מגיעים לשמחה אמיתית?

כן.

תלמידה: זאת אומרת המאמצים הם התמורה שלנו?

כן.

קריין: נקרא שוב פעם את המאמר. "שמעתי", רל"ב.

רלב. השלמת היגיעה

שמעתי

""יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין". וצריך להבין, מהו הפירוש "מצאתי". מה צריכים למצא? אלא "מצאתי" הוא ענין מציאת חן בעיני השם ית'.

"מצאתי ולא יגעתי, אל תאמין". צריך לשאול: הלא הוא אינו משקר, הלא אינו מדבר מאדם כלפי עצמו בבחינת פרט, אלא שהוא הדין גבי הכלל. ואם הוא רואה, שמצא חן בעיניו ית', ומה "אל תאמין"?

והענין הוא, כי יש לפעמים, שאדם זכה למציאת חן על דרך התפילה, כי זהו כח סגולת התפילה, שיש בכחו לפעול כמו היגיעה. (כמו שאנחנו רואים בגשמיות, יש מי שמפרנס ע"י יגיעתו, ויש מי שמפרנס עצמו ע"י תפילתו. שעל ידי זה שהוא מבקש פרנסה, נותנים לו לפרנס את עצמו).

מה שאין כן ברוחניות, הגם שהוא זוכה למציאת חן, מכל מקום אח"כ הוא צריך לשלם כל המחיר. זאת אומרת את שיעור היגיעה, מה שכל אחד נותן. ואם לא, יאבד לו הכלי. לכן אמר "מצאתי ולא יגעתי, אל תאמין". שהכל נאבד ממנו, אלא צריך אח"כ לשלם כל יגיעתו."

שאלה: מה זה אומר שיש בכוחה של סגולת התפילה לפעול כמו היגיעה?

יש אנשים שמתייגעים בתפילה ויש אנשם שמתייגעים במעשה. אז יש ויש.

תלמיד: בדרך שלנו יש מי שמתייגע במעשה?

כן.

תלמיד: איזה מעשה למשל?

הוא מתחבר עם החברים, עושה פעולות לקרב את האנשים וכן הלאה.

תלמיד: אלה מצבים שונים באותו אדם, או אופי שונה לפי שורש נשמה?

זה לפי האופי ולפי הזמן.

שאלה: אנחנו מתפללים מאוד חזק עבור בן משפחה חולה של אחד החברים בעשירייה, ולמרות זאת זה לא עוזר, המצב שלו רק מחמיר. האם זה אומר שאנחנו עושים משהו לא נכון, האם להמשיך, לשנות משהו, מה לעשות?

זו בעיה. צריך להשתדל לחבר עוד חברים לתפילה שלכם ולהתפלל בקפדנות. לכוון את הלבבות לחיבור ביניכם, לאותו אדם הזקוק לעזרה ולבורא.

שאלה: האם אפשר להגיד שהמאמצים הם בכך שאנחנו תמיד מחפשים סיבה לפנות לבורא.

כן.

שאלה: מה זה אומר שהכלי ייעלם, אנחנו הרי יודעים ברוחניות שום דבר לא יכול להיעלם?

הפנייה, היחס הזה כלפי הבורא, חומק מהאדם. הרצון להתקרב, לחבר את כל החברים יחד וכן הלאה, זה יכול להיעלם.

תלמידה: אבל אדם לא יכול לאבד זאת לתמיד, בכל מקרה הבורא יביא אותו לכך שישיג את הכלי הזה.

בסופו של דבר ודאי, אבל לא ידוע איך ומתי.

שאלה: כשאני מתאמצת זה לא תמיד הולך טוב, כי לחברות מסוימות זה מהיר מדי או יותר מדי. איך אני יכולה להתנהג טוב יותר ועדין יותר כלפי החברות שלי?

קודם כל להרגיש מה החיסרון שלהן, מה הן באמת רוצות לבטא בתפילה שלהן ואחר כך לשמש כמעבירה את התפילה המשותפת שלהם לבורא. להרגיש את עצמך כנמצאת באמצע, מקבלת מהם את החיסרון ומוסרת אותו לבורא.

שאלה: תפילה שפועלת כמאמץ, זו איכות התפילה?

כן.

תלמידה : איך כל אחד יחזק בליבו את האיכות הזו?

רק בכך שחושבים. ולחשוב על איך לפנות לבורא.

שאלה: כבר השקעתי את כל המאמצים והבורא כל הזמן דוחה אותי. האם דווקא בשנייה הזאת צריך לצעוק אליו?

כן, זה בדיוק ככה.

שאלה: בתחילת השיעור אמרת, שכמות ואיכות היגיעה תלויה בנשמת האדם, כמה, באיזו צורה ולאיזה כיוון אדם צריך להתקדם. אחר כך אמרת שיש אנשים המתייגעים בתפילה ויש המתייגעים במעשה, ועליי כל הזמן לצאת מנקודת הנחה, שכל חברה נמצאת במידת היגיעה האולטימטיבית, באותו רגע או בכלל באופן כללי. איך לאסוף את היגיעות של כולם ולעבוד איתן?

זה בלב, אי אפשר להסביר את זה. כמה בסך הכול הלב שלי מתפעל מהחברות ואת ההתפעלות הזאת הקולקטיבית, אני רוצה להעביר לבורא.

תלמידה: אז ההתפעלות שאני סופגת מהחברה, זו היגיעה שלה?

כן.

שאלה: אנחנו יודעים שמעשה זה תפילה, כי אם אני רק מתפלל ללא מעשה, אז אי אפשר להגיע לתפילה מעומק הלב. ופה כתוב שאם אדם רק התפלל ויש לו כבר גילוי, אז הוא צריך בכל מקרה לעשות מעשה. איך להבין זאת?

מעשה הוא גם חיבור בין כולם. זה נקרא "מעשה".

תלמיד: האם הוא צריך במישור הפיזי לעשות מעשים? תפילה זה מאמץ פנימי, ומעשה זה כביכול בגשמיות.

כן. גם זה.

תלמיד: האם צריך לשמור יחס נכון בין תפילה ומעשה?

כן.

שאלה: האם אפשר להבין שאיכות התפילה תלויה במאמצים שלנו?

איכות התפילה תלויה אך ורק בלב שלך, אך ורק בו.

שאלה: מה זה אומר למצוא חן בעיני ה', האם נרגיש את זה הלכה למעשה דרך החברים, דרך העשירייה?

כמובן, נרגיש את היחס שלו כלפינו.

שאלה: האם זה אפשרי שהאדם יכנס למערכת הרוחנית לפני הקבוצה שלו, או שזה צריך לקרות לכולם יחד?

לא חייב שזה יקרה לכולם יחד. יכול להיות שמהקבוצה אדם או כמה אנשים מתקדמים יותר.

שאלה: בתחילת הדרך יוצא שיש הרבה תענוג מכל הפעולות, מכל העבודה, מכל הדברים שאתה עושה. אחר כך זה מנוטרל ותענוג הוא דבר שאתה מקבל לעיתים די נדירות. האם עדיף לא לקבל את התענוג, כי אז זו יגיעה יותר איכותית?

לא. בהכרח אנחנו צריכים לקבל תענוג ולהודות לבורא על זה. ויחד עם זה לבקש, לשאול מה עלינו לעשות הלאה.

תלמיד: האם אפשר לבקש מהבורא שיהיה תענוג מהיגיעה?

כן. הכול מהבורא, לחלוטין הכול.

שאלה: הבורא הביא אותי לחכמת הקבלה כדי לתקן את הרגשת הבושה, והוא אומר לי לתקן את היחס לעשירייה, זאת אומרת להצדיק אותם ובזה להצדיק את הבורא. האם זו היגיעה שעליה אנחנו מדברים עכשיו, להצדיק את העשירייה שהם צדיקים וכך אני מהנה לבורא?

כן.

תלמיד: ועם זאת אני לא צריך לחפש תוצאות מהבורא, כי זה כבר אגו. האם זה המחסום?

זה לא המחסום, אבל הכול נכון.

שאלה: האם היגיעה היא לאסוף את אותם האיברים המדולדלים שנפלו מנשמתו בכל רגע מחדש?

כן, בכל רגע. זה לא אותו דבר מחדש, אלא כל רגע אתה תראה דברים חדשים.

תלמיד: האם כך לא נגנוב מהעניים?

כן.

שאלה: איך להתעלות מעל הרצון לקבל והאגו ולהעריך את המאמץ של החבר?

רק על ידי דבקות בחבר, שאתה רוצה לעזור לו בכול.

(סוף השיעור)