שיעור בוקר 04.10.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, עמ' 178 "פתיחה לחכמת הקבלה", אותיות ס"א-ס"ד

דיווח מקבוצת הונגריה.

קריין: אנחנו נקרא בספר "כתבי בעל הסולם" בעמוד 178 את ה"פתיחה לחכמת הקבלה". אות ס"א.

אות ס"א

"אמנם יש להבין, כיון שהע"ס דנקודים והמ"ה דא"ק, נאצלו ויצאו מנקבי עינים דראש הס"ג כנ"ל, הנה היו צריכים להלביש להס"ג מפה דראשו ולמטה, כמ"ש בפרצופין הקודמים, שכל תחתון מלביש לעליונו מפה דראש ולמטה, ולמה לא היה כן, אלא שירדו להלביש במקום שלמטה מטבור דא"ק. ובכדי להבין את זה, צריכים לידע היטב, איך נתהווה השיתוף הנ"ל, שהבינה והמלכות נתחברו לאחת."

אני בינתיים אצייר ואתם תשאלו (ראו שרטוט מס' 1).

שאלה: למה הכוונה במ"ה דא"ק?

מ"ה דא"ק יכול להיות עולם הנקודים, מ"ה דא"ק יכול להיות מ"ה עליון. תלוי למה הוא מתכוון.

תלמיד: ומ"ה עליון יוצא מנקבי עיניים?

לא, מ"ה עליון יוצא מהפה דראש דס"ג שירד לטבור ושם נעשה זיווג על ב'/א' ומזה נעשה מ"ה עליון שעומד מחזה דס"ג עד הטבור ואחריו יוצא ב"ן עליון על עביות א'/שורש.

שאלה: אז מה קרה פה הפוך? הוא אומר "שכל תחתון מלביש לעליונו מפה דראש ולמטה," ולא היה כך, נהפך העסק. למה?

לא יוצא מפה דראש דעליון אלא יוצא מנקבי עיניים דעליון.

שאלה: למה זה הפוך? למה התהפך העסק?

הפרצוף הראשון ד'/ד' נקרא גלגלתא, הוא מתפשט עד הטבור, למטה מטבור עד סיום זה מקום ריק, ואז הוא מזדכך, מגיע לפה דגלגלתא, יורד מהפה דגלגלתא לחזה דגלגלתא ושם בונה את הע"ב הפנימי שלו מחזה עד הפה ראש, ומחזה למטה גוף דע"ב דפרצוף הבא.

אחרי זה יוצא לנו הפרצוף הבא שזה נקרא ע"ב, ד'/ג', שיוצא למטה מגלגלתא, מחזה עד הפה דגלגלתא עומד הראש שלו, ממטה למעלה, ואחר כך הגוף שלו ממעלה למטה שזה הע"ב, ד'/ג'. גם הוא מגיע רק עד הטבור כי למטה מטבור זה כבר הרצון לקבל.

ואז הפרצוף הזה ע"ב גם מזדכך, מגיע בחזרה, יורד לחזה דע"ב ומחזה דע"ב בונה את ראש הפרצוף הבא שזה ס"ג וגוף דס"ג. מפני שהפרצוף הזה הוא פרצוף בינה אז כאן זה רשימות ג'/ב' ויש כאן גם הארת חכמה. בכל הפרצופים המסומנים באדום (ראו שרטוט מס' 1) יש אור חכמה, ג'.

אבל כשהג' הזה מזדכך, זאת אומרת נגמר הפרצוף בטבור ומתחיל להזדכך, אז מתחיל לצאת פרצוף נקודות דס"ג ונקודות דס"ג זה ב'. ב'/א' או ב'/ב', זאת אומרת חסדים. ולכן האורות האלה הם יכולים להתפשט למטה מטבור, זה הכול חסדים. והם משפיעים את אור החסדים הזה למטה מטבור דא"ק.

ועל ידי החסדים האלה שהם משפיעים, נכנס יותר כוח השפעה לרצונות לקבל שנמצאים בסיום דא"ק, ואז מזה מתעורר כאן כוח הקבלה הגדול שזה נקרא בחינה ד'. וכוח הקבלה הזה שמשפיע הוא משפיע על כל הפרצופים האלו ואז הוא מחלק את פרצוף נקודות דס"ג לשני חצאים, כך שכתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, ושליש עליון דתפארת הם סך הכול נקראים גלגלתא ועיניים.

ואז שני תתאין דתפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות זה אח"פ, שני שליש תתאין דתפארת זה אוזן, נה"י זה חוטם ומלכות זה פה, זה סך הכול האח"פ. כך התחלק פרצוף נקודות דס"ג, בחלק העליון זה חסדים ולכן זה מקום של עולם האצילות, ובחלק התחתון זה מקום ריק, צמצום ב'. ולכן זה יהיה אחר כך בי"ע דפרודא.

שרטוט מס' 1

תלמיד: יש אופציה שחסדים ירדו לקטע הריק?

שחסדים ירדו למטה מפרסא?

תלמיד: יש אופציה כזאת שאפשר לעשות את זה?

זאת שאלה שאלתית. על ידי התפילות אפשר לעשות, בינתיים לא.

שאלה: רק תפילות או גם חיבור?

לא. כי ישנם כלים שבהם מתפשט אור החסדים מטעם הכלים ואפשר להגיע למצב, למשוך אור חסדים אפילו לכלים שאין בהם נטייה לחסדים, אבל זה כבר עניין של העלאת מ"ן, זה יהיה אחר כך. וגם על ידי העלאת מ"ן, אמנם אור החסדים מגיע ללמטה, אבל זה כבר עניין של תחומי שבת, כל מיני דברים כאלו. אבל כעקרון מי שרוצה להיתקן הוא חייב לעלות למעלה מפרסא לעולם האצילות.

תלמיד: חסדים, צריך ליצור אותם או שהם כבר קיימים?

חסדים מאירים בתנאי שהכלי לא רוצה שום דבר לעצמו.

תלמיד: זאת אומרת, הם לא קיימים בעולמות עליונים, צריך ליצור אותם.

נגיד שכן. כן, צריכים ליצור את החסדים.

אות ס"ב

"והענין הוא, כי בעת יציאת פרצוף ס"ג, הוא נסתיים כולו למעלה מטבור דא"ק הפנימי, כמו שנתבאר בפרצוף ע"ב דא"ק, כי לא יכלו להתפשט מטבור ולמטה, כי שם מתחלת שליטת הבחי"ד דא"ק הפנימי בבחינת ע"ס דסיום שלה, ובפרצופי ע"ב ס"ג אין בהם מבחי"ד ולא כלום. (כנ"ל באות נ"ד). אמנם כשהתחילו לצאת הנקודות דס"ג דא"ק, דהיינו אחר שנזדכך המסך דס"ג, שהוא בחי"ב דעביות, ע"י הביטוש דאו"מ בו, ובא לבחי"ב דהתלבשות ובחי"א דעביות," בעל הסולם מדבר על כך שפרצוף ס"ג התחיל להזדכך מג'/ב' לב'/א', אז באמצע יש לו רק ב'/ב'. ד'/ג'/ב'/א'/שורש של ב' דהתלבשות ב' דעביות שזה ס"ג נקי. "הנה אז נסתלקו הטעמים דס"ג," שזה ג' דהתלבשות. "ויצאה קומת הנקודות על העביות הנשארת במסך, בו"ק בלי ראש." זאת אומרת, ממש אור חסדים נקי "כי הע"ס היוצאות על בחי"א דעביות הן קומת ז"א בחסר ג"ר." זה כבר מדובר על הרשימו הזה שמתגלה בסוף הזדככות המסך "וגם בקומת הזכר, שהוא בחי"ב דהתלבשות, אין שם בחינת בינה אלא בקירוב שהוא נבחן לו"ק דבינה." זאת אומרת, יש כאן א' דעביות וב' דהתלבשות, שזה ממש לא שייך לכלים דקבלה "ולפיכך קומה זו דנקודות דס"ג, נשתוה צורתה עם הע"ס דסיום שלמטה מטבור דא"ק," גם הכלים שנמצאים בסיום הם לא רוצים לקבל שום דבר, וגם הכלים האלו שנוצרו אחרי הזדככות הס"ג לא רוצים לקבל שלום דבר, ולכן הם דומים זה לזה לפי הטבע שלהם "שגם הן בבחינת ו"ק בלי ראש, (כנ"ל באות נ"ב), ונודע שהשתוות הצורה מקרבת הרוחניים לאחד, וע"כ ירדה קומה זו למטה מטבור דא"ק, ונתערבה שם עם הזו"ן דא"ק, ושמשו כאחד יחד, להיותם שוים בשיעור קומה." זאת אומרת, נקודות דס"ג ירדו למטה והתערבבו עם נה"י דא"ק כי הם קרובים, אלה לא רוצים לקבל כלום ואלה לא רוצים לקבל כלום.

קריין: אות ס"ג.

אות ס"ג

"ואין להקשות הרי עדיין יש ביניהם מרחק רב מצד העביות שבהם," זאת אומרת, הכלים הם ודאי כלים שונים מאוד, אבל לפי המצב שלהם הם דומים מאוד "כי הנקודות דס"ג באו מעביות דבחי"ב ואין בהם מבחי"ד ולא כלום, והגם שהם קומת ז"א, אין זה עוד דומה לקומת ז"א של הלמטה מטבור דא"ק, שהוא ז"א דבחי"ד, הרי שיש בהם הפרש גדול." זאת אומרת, אמנם יש הבדל גדול בין בחינה ד' לבחינה ב', אלה ממש כלים דגלגלתא, ואלה כלים דזעיר אנפין דעולם הנקודים או מ"ה, הבדלים גדולים מאוד. אבל לעת עתה שלא רוצים לקבל, לא אלו ולא אלו, לפי ההבחנה הזאת הם דומים. ולכן יש להם אפשרות להיות יחד, אין הבדל ביניהם, אין שינוי צורה פועל ביניהם, אפילו שהם בתוך הטבע שלהם מאוד שונים, אבל מבחוץ הן נראים ממש אותו דבר.

"התשובה היא, כי אין העביות ניכרת בפרצוף בעת התלבשות האור, רק אחר הסתלקות האור," אם פועל אור החסדים גם באחד וגם בשני, אור החסדים הזה הוא משווה ביניהם, מרגיע גם את אלו וגם את אלו ומקרב אותם זה לזה. אבל אם אור החסדים יסתלק, יהיה ביניהם פער גדול מאוד "וע"כ בעת שהופיע פרצוף הנקודות דס"ג בקומת ז"א ירד ונתלבש בקומת זו"ן שמטבור ולמטה דא"ק ואז נתערבו הבחי"ב בבחי"ד זה בזה, וגרם לצמצום הב' הנ"ל, שנעשה סיום חדש במקום בינה דגוף של פרצוף ההוא. וכן גרם להשתנות מקום הזווג, ונעשה הפה דראש במקום נקבי העינים, כנ"ל".

שאלה: מה יש בחסדים שהם מאפשרים לרצונות שהם שונים בעביותם להשתוות בצורה?

האור שבא, הוא ממלא את הכלי, והכלי מקבל תכונה של האור, מילוי. אני ממלא חלב בצנצנת גדולה כזאת, ובצנצנת גדולה כזאת, זו מיועדת לדלק, וזו מיועדת למרק, אבל עכשיו מילאתי אותם במילוי אחד, חסדים. גם אלו חסדים, גם אלו חסדים, יש ביניהם קירבה ואין הבדל, יכולים להתחבר זה עם זה. כי המילוי הוא משווה ביניהם, ובזמן שיש מילוי, זה לא חשוב מה [הכלי]. אני אגיד לך למה ברוחניות זה כל כך גורלי, מילוי זה נקרא מסך ואור חוזר. זאת אומרת, במה שעובדים, למה שמשתוקקים, מה רוצים, למה שמתכוונים, זה נקרא מילוי. אז יוצא שהמילוי באחד והמילוי בשני, השתוקקות, מה שאני רוצה להשיג, זה אותו דבר. נה"י דא"ק ונקודות דס"ג הם משתוקקים לאותו דבר, לא חשוב שהוא גדול והוא קטן, כלים דקבלה וכלים דהשפעה, בחינה ד' ובחינה ב', לא חשוב, עכשיו הם משתוקקים לאותו דבר, הם יחד.

תלמיד: ולמה אין את זה בלי החסדים?

כי חסדים קובעים שיש ביניהם קרבה.

תלמיד: אז למה לדוגמה הכלים בלי החסדים לא יכולים להגיע להשתוות?

בלי מילוי, כלים הם רצונות לקבל בלבד, וברצונות לקבל כל רצון הוא בפני עצמו.

תלמיד: ואם הם היו מלאים באור, אור אחר.

אז היה משהו אחר.

תלמיד: אני מנסה להבין מה יש בחסדים.

כי אור חסדים זה אור דהשפעה. אני לא רוצה כלום לעצמי רק להשפיע, גם האחד וגם השני. אמנם ההוא שרוצה להשפיע, נה"י דא"ק, הוא לא רוצה לקבל כלום, לא רוצה לחשוב בכלל על קבלה, לא רוצה לחשוב על כל האור דאינסוף, וההוא רק בקצת, בכמה שאפשר להשפיע לזעיר אנפין, במקצת. אבל יש ביניהם קרבה, זה גדול וזה קטן, אבל באותו הנתיב, באותו הטבע. האור שממלא את הכלי הוא נותן לכלי את התכונות שלו. זה לא חשוב איך אתה תלמד את עולם הנקודים, שכאן יורדים, אלא בכלל העניין של האור שממלא את הכלי הוא קובע את הטבע שלו. הרי כולנו רצון לקבל, כל הכלים זה רצון לקבל, אין כלום חוץ מזה. ומי קובע את התיקון שלהם? מידת האור שממלאת את הכלי.

תלמיד: שניים שאוהבים כדורגל, יש ביניהם חיבור כמו בחסדים?

קרבה ודאי שיש, אבל לא אור שמתקן אותם, שמחזיק אותם, שמקרב ביניהם ממש למעלה מהם. זה האור של השפעה באחד ובשני שמקרב אותם לעשות פעולת השפעה משותפת.

תלמיד: אבל גם הוא כותב שיש טעמים שונים בכול פעולת השפעה. בחינה ד' עושה חסדים ובחינה ב' עושה חסדים זה לא אותם הטעמים, זה לא אותה השפעה.

לא אותה אבל יש קרבה ביניהן. אחת יכולה לרדת ולהתלבש על השנייה, הוא לא מפריע לזה. אור הנקודות דס"ג יכולות לרדת למטה מטבור, כי שם כבר יש תיקון של החסדים בנה"י דא"ק. נה"י דא"ק לא רוצים לקבל כלום וגם נקודות דס"ג, ולכן הם יכולים להיות יחד. התקרבות בין הפרצופים.

תלמיד: אז הקרבה הזאת מתאפשרת בגלל שאף אחד לא רוצה לקבל כלום, בגלל זה הם יכולים להשתוות?

כן, לפי הטבע שלהם כרגע. אחר כך יבואו תיקונים אחרים, הם יתנהגו אחרת לגמרי.

שאלה: האם כל העבודה היא בטבור, ומה זה טבור?

טבור זה מקום עד כמה שיכולים לרדת אורות החכמה ולמטה מטבור יכולים להופיע רק חסדים.

שאלה: בהמשך להסבר על המילוי שמקרב את הכלים, זה דומה למה שרב"ש כותב במאמרי החברה שחברים קרובים בדעותיהם. האם זה אותו הרעיון, שזה באור חסדים?

כן. קרבה יכולה להיות רק לפי אור החסדים, מימוש זה כבר גם לפי חכמה.

אות ס"ד

"והנך מוצא, שמקור השיתוף של המלכות בבינה, הנק' צמצום ב', נעשה רק למטה מטבור דא"ק, ע"י התפשטות פרצוף נקודות דס"ג שמה, ולפיכך לא יכלה קומת ע"ס זו דנקודים הבאה מצמצום ב', להתפשט למעלה מטבור דא"ק כי אין שום כח ושליטה יכול להתגלות למעלה ממקור יציאתו. ומתוך שמקום התהוות הצמצום ב' התחיל מהטבור ולמטה, ע"כ הוכרחה גם קומת הנקודים להתפשט שם."

נקודות דס"ג התפשטו למטה מטבור, התערבו עם נה"י דא"ק, בזה הן גרמו ליצירת מקום מיוחד שיכול להתפשט שם עולם הנקודים. למה? כי עולם הנקודים יש בו שיתוף של בינה ומלכות, והשיתוף הזה מתחיל להיות מטבור דא"ק עד הסיום דא"ק. ולכן שם יכולה להתפשט קומת הנקודים. כי נקודים מה מיוחד בהם? שיתוף של ב' וד'.

תלמיד: הוא אומר שזה יכול להתחיל רק ממקור יציאתו, מה זה מקור היציאה?

מקור היציאה איפה שנעשה זיווג.

תלמיד: זה לא קרה בטבור אז למה הוא אומר שזה קרה בטבור? הוא מסביר כאילו הנקודות דס"ג היו חייבות להתפשט מתחת לטבור והוא אומר ששום כוח ושליטה לא יכול לצאת.

למעלה מטבור, מפני שאין שם עדיין שיתוף של ב' וד'.

תלמיד: הוא אומר, "אין שום כוח ושליטה יכול להתגלות למעלה ממקור יציאתו".

ב' וד' מתחברים רק למטה מטבור הכללי. עכשיו על ידי ב' וד' שמתחברים למטה מטבור הם בונים בזה תנאים חדשים שיכולים להיות שם גם בינה וגם מלכות יחד בכל מיני צרופים זה יכול להיות רק מטבור ומטה.

תלמיד: הוא כתב קודם שהתהליך מתחיל רק בסוף ההזדככות, אתה מצייר חמישה קווים כאילו זה קורה במהלך ההזדככות.

ודאי שזה בסוף ההזדככות וזה העיקר, אבל ברגע שהתחילו לצאת נקודות דס"ג הם יכולים להתפשט למטה מטבור, כי בחינה ג' נעלמת.

שאלה: למה שיתוף של בינה ומלכות (ראו שרטוט מס' 1) יוצר צמצום?

עדיין אין צמצום, עדיין זה שיתוף. הוא לא מדבר כאן על הצמצום.

תלמיד: הוא לא אומר שיש צמצום ב'?

איפה?

תלמיד: בס"ד הוא כותב "והנך מוצא, שמקור השיתוף של המלכות בבינה, הנק' צמצום ב', נעשה רק למטה מטבור".

יש כאן שיתוף ואחד מתוצאות השיתוף ב' וד' שיש צמצום ב'.

תלמיד: למה השיתוף ביניהם יוצר צמצום?

כי בחינה ד' שולטת על בחינה ב'. אבל יש ביניהם עוד כל מיני צורות שיתוף. דווקא על ידי שיתוף בינה ומלכות יש לך תיקון של כל המציאות, כך נעשה הצמצום. מה זה צמצום? שבחינה ד' שולטת על בחינה ב', ודאי שהיא יותר חזקה ולכן אותו אזור איפה ששולטת בחינה ד' הוא סגור לאורות. אור החסדים יכול להתפשט, הבעיה היא אור החכמה.

שאלה: כשבשרטוט רשום "ריק"על כל הבי"ע. כל האזור של אח"פ רשום שהוא ריק, צמצום ב'. מה זה ריק? (ראו שרטוט מס' 1)

זה ריק מאור החכמה. מדובר כלפי הכלים של נה"י דא"ק, שיש כאן רצון לקבל.

תלמיד: בכל האזור הזה יש חסדים?

חסדים כן.

תלמיד: אז על מה בדיוק הצמצום?

צמצום לא היה על חסדים, צמצום היה על אור חכמה.

תלמיד: צמצום ב' זה על חכמה?

צמצום ב', צמצומים בכלל הם על הרצון לקבל. צמצום א' זה נקרא שאני לא מקבל על מנת לקבל, אבל אני יכול לקבל בעל מנת להשפיע, לפי שיש לי מסך על מנת להשפיע אני יכול לקבל. צמצום ב' אומר, שאין לי רצון עם המסך על מנת להשפיע, יש לי רק רצון מוגן במסך להשפיע על מנת להשפיע ולכן אני לא יכול לקבל אור החכמה על מנת להשפיע רק באור החסדים.

תלמיד: המציאות הזאת של עולמות בי"ע היא רק באור חסדים, אין שם בכלל חכמה?

אין. ישנה הארת חכמה, אנחנו אחר כך נלמד איך היא מתעוררת. אור החכמה לא נמצא, למטה מטבור אין אור חכמה, עד גמר התיקון בכלל אין אור חכמה, יש רק הארה קטנה של חכמה, שאנחנו קוראים לזה אור, אבל באמת זה לא אור חכמה.

שאלה: אם גלגלתא ירדה ויש שם רק חסדים מתחת לטבור, איזה חסדים מוסיפים נקודות דס"ג לגלגלתא?

יש כל מיני צורות חסדים, כמו באור חכמה יש לך מלא גוונים, גם באור החסדים, אבל החסדים למטה. איזה חסדים יש כאן למטה (ראו שרטוט מס' 2) רצון לקבל וחסדים. החסדים כאן לא רוצים לקבל, הם דוחים את אור החכמה מפני שהם לא יכולים לקבל אותו בעל מנת להשפיע, ואז יש להם דחייה כלפי אור החכמה, הם רוצים להישאר בהשפעה, ולהיות בהשפעה זה נקרא "חסדים".

שרטוט מס' 2

תלמיד: והחסדים של נקודות דס"ג?

אלה חסדים אחרים, אלה חסדים של בינה. אלה חסדים מהדחייה. סך הכול יש אור חכמה ואור החסדים, סך הכול בכלל יש רק אור אחד, אלא כל מיני הגוונים האלה, אז החסדים, שיש לנו כאן בנה"י דא"ק, זה שאני לא רוצה לקבל, כי זו תהיה קבלה לעצמי, על מנת לקבל, ולכן אני דוחה את עצמי מכל וכל, ולכן מתפשטים בי החסדים. מתפשטים בכלל, אפילו מלמטה למעלה. זאת אומרת, אני לא מושך אור החסדים, מזה שאני דוחה את הקבלה, אני מתמלא עם האור הזה. יש הרבה סוגי אור, גם חסדים וגם חכמה.

שאלה: לָמה התאפשר צמצום ב' ולא הייתה שם שבירה?

איך יכולה להיות שבירה, לא היו שם כלים דקבלה.

תלמיד: אבל בינה ירדה למלכות, היא עוררה שם כלים דקבלה, נה"י דא"ק?

ירדו כלים עם המילויים של חסדים למטה מטבור, הם כמו הכלים למטה מטבור דגלגלתא, הם מתערבבים שם, כי יש להם אותו אור, אותו מילוי, אותו הטבע, שהאור שממלא את הכלי הוא נותן לכלי את הטבע שלו. אם זה נותן את הטבע שלו, אז הם מתחילים להתערבב, כמו שני נוזלים, שנכנסים אחד לתוך השני, ואז אין ביניהם שום בעיה. רק איזו בעיה? זה נכלל בזה וזה נכלל בזה. מתוך זה שנקודות דס"ג נכללים בנה"י דא"ק, אז נה"י דא"ק מתעוררים להשפיע להם את הבחינה ד' שלהם, ואז מתוך זה נקודות דס"ג מצטמצמות. זה לא משפיע עליהם שהם יקבלו, אלה תכונות הבינה, בחינה ד' לא יכולה להפר את תכונות הבינה, הם רק מצמצמים אותן, אז נקודות דס"ג, אם כך, רואים שבמה שהם יכולים להשפיע זה רק בכלים שלהם, כח"ב חב"ד.

תלמיד: ולָמה לא קרתה שם הפרה של צמצום א', לָמה לא קרתה שם קבלה?

אף אחד מהם לא רצה ללכת לקבל על מנת לקבל, איך יכול להיות?

תלמיד: הכלים שהתעוררו הם רוצים לקבל?

איזה?

תלמיד: הנה"י דא"ק, הכלים של בחינה ד' .

זאת שאלה, מי מגביל אותם? זו כבר שאלה אחרת, אתה שואל, בכלים האלה מי עושה את הצמצום? את זה צריכים לברר. (ראו שרטוט מס' 3) כמו שכאן מצויר, שבחינה ד' עולה לבחינה ב' ומגבילה אותה. איזה הרגשת רצונות יש ביניהם? אחד פועל עד בחינה ד' והשני עד בחינה ב'. זאת אומרת, מה בחינה ד' אומרת לבחינה ב', אני מסוגלת להיות בהשפעה על פני כל הרצונות לקבל, ואת? ומזה בחינה ב' מרגישה שבחינה ד' משפיעה עליה ומעוררת בה רצון לקבל, ואז היא מצמצמת את עצמה.

שרטוט מס' 3

תלמיד: אז בינה מצמצמת את עצמה בגלל שהיא קיבלה התרשמות מבחינה ד'?

יש בבינה גלגלתא ועיניים ויש בבינה אח"פ (ראו שרטוט מס' 4), ואז היא מרגישה את הבינה שהיא באח"פ שלה היא לא יכולה להשפיע, אז אם היא לא יכולה להשפיע באח"פ שלה, אז היא מצמצמת אותו.

שרטוט מס' 4

תלמיד: איך השליטה נשארת אצלה, איך היא מסוגלת לצמצם, איך היא לא הולכת מעל?

אתה שואל כך, אם נגיד כלים דהשפעה עכשיו מרגישים שמתעלה בהם רצון לקבל, כי הם סך הכול כלים, אז איך הם באותו רצון לקבל שמתעלה בהם לא יכולים לעבור לקבל על מנת לקבל, אלא סך הכול הם מצמצמים את הכלים האלה?

תלמיד: כן.

כי הם נמצאים בהשפעה ברצון לקבל, הם ממולאים ברצון להשפיע, באור הבינה, הם ממולאים באור הבינה. יש כאן הרבה שאלות. אז אור הבינה הוא תמיד יכול להגן על הרצון לקבל, או לא? אז תלוי באיזה מקום הוא בא, למעלה מפרסא, למטה מפרסא. למטה מפרסא, אתה רואה, אור הבינה הוא לא יכול להשפיע כלום, חוץ מזה שהוא עוזר לכלים האלה להגן על עצמם, הוא מגן על הכלים האלו רק על ידי הפרסא. חסר לי אולי כאן מילים להכניס את הרגישות שלכם בזה.

יש כאן תחילת השיתוף בין הבינה והמלכות, שהמלכות, שהיא מתחילה לעורר את הבינה, אז היא מתחילה להבדיל בבינה כלים דהשפעה וכלים דקבלה, כי גלגלתא עיניים, שיש לנו בבינה (ראו שרטוט מס' 5), הם כלים דהשפעה ממש, ואח"פ, שיש בבינה, אלה כלים דקבלה של בינה, אבל הכלים דקבלה האלו זה לא שהם רוצים לקבל בעד עצמם, הם כלים שבהם בינה מקבלת כדי להשפיע לתחתון, על ידי זה היא מולידה את הזעיר אנפין.

שרטוט מס' 5

ולכן, ברגע שבחינה ד' מרגישה כאן בסוף הגלגלתא, שהיא מתעוררת, אז כאן השאלה, באיזו צורה היא מצמצמת את הבינה? (ראו שרטוט מס' 6) בזה שבינה מרגישה שבכלים דקבלה שלה אסור לה לקבל מלמעלה דרך כל הפרצופים ולתת לבחינה ד', אסור לה את זה לעשות, היא צריכה לצמצם את עצמה, לכן היא מצטמצמת. הפעולות האלה הן תמיד הולכות דרך מלכות דאין סוף ועל כל סדרת הפרצופים האלו.

שרטוט מס' 6

והצמצום כאן זה צמצום שאני לא אוכל להשפיע. נה"י דנקודות דס"ג הן עכשיו לא יכולות להשפיע. כל הנקודות דס"ג זה פרצוף דהשפעה, אבל כאן רק בחלק קטן. ומתי שהוא הולך על כל הפרצוף שלו להשפיע, אז הוא נשבר, כי הוא מתערבב עם כלים כאלו, שאין לו אפשרות להשפיע להם, ובזה כבר מגיע לשבירה. אבל מהשבירה, כשנכנסים הכלים אלו באלו, אפשר לתקן אותם שכן תהיה לו אפשרות להשפיע, הוא מקבל רצונות נוספים מהמלכות, הכלים האלו דבינה מקבלים רצונות מהמלכות עם אורות גדולים, וזה עוזר להם להיתקן עד כדי שיהיה אור, יגיע ממש עד סיום דגלגלתא.

תלמיד: אבל לָמה היא לא מתבלבלת לחשוב שהיא כן יכולה לקבל בעל מנת להשפיע?

היא עושה את זה, זה בדיוק מה שנעשה אחר כך בעולם הנקודים, בגדלות דעולם הנקודים, זה שמביא לשבירה, אבל כאן עדיין אין כלים האלו, כאן עדיין אין כלים האלו, כאן יש רק בחינה ד' שהיא משפיעה על בחינה ב', גורמת לצמצום של בחינה ב', צמצום, אבל היא לא יכולה לגרום לבחינה ב' שהיא תקבל, כי בחינה ב' בכלל לא מיועדת לקבל.

תלמיד: זה עוד יותר מחדד את השאלה, שאותה בחינה ד' בעולם הנקודים בקטנות היא מצמצמת את אותם כלים של אח"פ בבינה, ואחר כך אותם כלים כביכול מעוררים חשבון אחר בבינה, שהיא חושבת שהיא כן יכולה לקבל, וגורם לשבירה.

כי היא מקבלת רשימות חדשות, ד'/ג', מגלגלתא. זה לא רשימות ד' שמתעוררות על ידי החסדים, אלא רשימות ד'/ג', שזה רשימות מהגלגלתא. כשנגיע ל"שבירה" נדבר שם על זה.

שוב אני אומר, זה לא עניין לעורר את אירופה, זה עניין העבודה שלנו, שאנחנו בונים בזה התרחבות שלנו כדי שאחר כך נקבל התקבצות, ואז מתוך נשימה אחת כבר יהיה לנו מורגש מה זה נקרא לרכוש כלים רוחניים. אז אל תחשבו שאתם הולכים לתקן את אירופה, אתם הולכים לתקן את עצמכם.

שאלה: יש לנו היום מפגשי עשיריות, הרבה עשיריות נפגשות. אתה יכול למקד אותנו בדיוק במה להתעסק?

איך אנחנו מטפלים באירופה, איך אנחנו מסדרים, מייצבים את העשירייה האירופאית הכללית, כך שהיא תהיה מוכנה לפגישה משותפת, לכנס, מה החשיבות שיש בזה? בזה אנחנו באמת מתקרבים לתיקון ממשי. בפעולה הזאת של התרחבות והתקבצות אנחנו מגיעים לפעולה הראשונה של החיוּת, חיים.

שאלה: אנחנו מתחילים עכשיו טלמרקטינג בכמה ארצות, וגם שידורים מהאולפן, כדי להביא כמה שיותר חברים לכנס. כרגע יש בערך ארבעים אחוז מהחברים באירופה שמגיעים לכנס. מה צריך להיות אחוז החברים מאירופה שצריכים להגיע לכנס?

40% מסך כול קבוצות אירופה שמגיעים עכשיו לכנס, זאת אומרת, מה שיש לנו באירופה זה כ-800 מאות חברים?

תלמיד: כן, בין 800 ל-900 מאות חברים. וכרגע אנחנו עומדים על 359 נרשמים. אז מה צריכה מטרת הטלמרקטינג? כדי שנדע כמה חברים עלינו להביא.

אני לא יודע, אני חושב שמי שמגיע לכנס ירגיש מה זה נקרא להיות ביחד, הוא ירגיש מה זה נקרא עשירייה אירופאית, איפה הכלי שדרכו, שבו הוא מגלה את הרוחניות. אני רוצה שאת זה הם יבינו, שאנחנו נותנים להם הזדמנות להתקשר ביניהם, ושבכלי הזה, בקשר ביניהם, הם מגלים רוחניות. זו הזדמנות להכיר כלי לגילוי הבורא. ומי שלא מגיע לזה, הוא מפספס את ההזדמנות הזאת.

אני לא יודע מה יהיה בעוד שנה נניח, אם נחזור על זה, אם יהיה אפשר לעשות כנס, אם אני אהיה חי, אם אתם תרצו, אם יהיה אולי משבר באירופה ולא נוכל לקיים שום דבר, מי יודע? אבל עכשיו הבורא מסדר לנו את ההזדמנות הזאת, אז למה לא לעשות? אני לא מבין למה רק חצי מהאנשים, אפילו פחות מחצי, מגלים נכונות לזה. זו בעיה כספית? בעיה בחשיבות? בעיה במה? שיענו, למה הם לא רוצים לבוא לכנס? אתם חקרתם את זה? אתם יודעים למה? אתה יכול לתת לי רשימה שמית של כל האנשים, איזה חלק מהם מגיע, מי אלו שלא מגיעים, ולמה הם לא מגיעים.

תלמיד: זה מה שאנחנו נעשה.

תנסו. שיכתוב, "אשתי לא נותנת לי לצאת". קודם זו הייתה אימא, עכשיו זו אישה שלא נותנת לי לצאת.

תלמיד: תלמיד מהקבוצה הצעירה בגרמניה שואל, אני מכיר רק את הקבוצה הצעירה שלי, אני אפילו לא מכיר את החברים שנמצאים בקבוצה בגרמניה. עד כמה זה חשוב עבורי להגיע לכנס בצורה פיסית?

חשוב מאוד. זה יותר חשוב ממה שהוא מתקשר בעשירייה שלו הקטנה. נניח שיש לו עשירייה קטנה, אני גם לא יודע איפה הוא מצא שם, אבל נניח שיש לו עשירייה פיסית קטנה באיזה מקום בגרמניה. למה הוא צריך להגיע לעשירייה הגדולה? כי זה נקרא התרחבות, שאחרי זה באה התכווצות, ועל ידי זה אנחנו נושמים. רוכשים כלים חדשים, מכניסים פנימה, רוכשים כלים חדשים, נכנסים פנימה. יוצאים לצוד, לשדה אשר ברך ה' וחוזרים הביתה, לאוהל שלנו. שוב יוצאים, שוב חוזרים. דווקא על ידי זה אנחנו מחברים, מחברים, מחברים כלים לעשירייה שלנו, ודאי, אבל בעשירייה שלנו כבר יהיו מקובצים כל הכלים שאני צדתי בשדה והבאתי אותם הביתה. זה עניין של עבודת עשיו ויעקוב, ההבדל ביניהם בצייד הזה.

שאלה: השתתפתי בכנסים רבים, אני למעשה מכיר את כל החברים באירופה, אבל בכנס אנחנו נבנה את הקבוצה האירופאית המאוחדת, שתהיה לה השפעה מכרעת על עתיד הגורל של אירופה.

זו מראה את המטרה של הכנס, וזה חייב להיות הנושא הכללי, הראשי, בכל השיעורים, בניית הקבוצה האירופאית המאוחדת. החשיבות שלה, באיזו צורה היא צריכה להיות, איך אנחנו צריכים להרגיש את כל החברים האלה, דווקא בגלל שהם רחוקים. הבורא ברא את זה בצורה כזאת, זה לא שאני מתלונן, אלא אני מבין שכל זה לצורך התיקון.

תלמיד: אז אם אני לא אוכל פיסית להשתתף בכנס, האם בכל זאת אני יכול לקחת חלק בקבוצה האירופאית האחת שאנחנו נבנה שם?

כמה אנשים שיכולים. יש לי עשירייה, והעשירייה כולה לא מגיעה לכנס, האם אני יכול לעזוב את העשירייה הזאת ולנסוע לכנס? כן, אתה חייב לעזוב את העשירייה שלך ולהגיע לכנס.

תלמיד: אנחנו מבקשים מכל הקבוצות באירופה לשתף פעולה אתנו, אתם מכירים את כתובת האימייל שלנו, ולשלוח מקרים מיוחדים, חברים שיש להם בעיות שבהן אנחנו יכולים לעזור, ואנחנו יכולים לייצור איתם קשר. בבקשה תשלחו לנו את כל הסטטיסטיקה מהקבוצות שלכם, כדי שיהיה לנו מידע יותר מדויק, שנדע איפה לעבוד בצורה יותר חזקה, איפה לדחוף יותר, איפה לתת יותר מוטיבציה.

היום יש לנו את פגישת הבורד האירופאית בשעה חמש, ובערב יש לנו את ישיבת החברים האירופאית. מחר בערב הקבוצות של איטליה מזמינות את כל אירופה לסעודה, כל מי שרוצה להצטרף. זה יהיה מלהיב מאוד, מלא בהתפעלות, עם מוסיקה והרבה מטעמים, יהיה מאוד כיף. אז תבואו כולם, לחיים.

לחיים. יפה.

(סוף השיעור)