029_heb_o_rb_bs-tes-04_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/HFJqa1xq?c=rlo0tEoU&mediaType=video

הקלטות רב״ש. בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. לוח התשובות לענינים, אות פ"ז

מין ז' הוא, האוה"ח שנקרא אור העב, הנשאר למטה בלי אור, אחר הסתלקות דאו"י. כי אז ניכרת העביות שבמהותו עצמו, מבחינת מה שהיתה נכללת בו עוד מטרם שנתפשט מן הפה ולמטה.

מה זה מין ז'? מה שאמרנו מקודם, על מין הג'. שאור ישר, אור ישר ואור חוזר המלביש, מעורבים זה בזה, מדוע? שיש להם יחס, הוא להמשפיע והוא המשפיע, אבל לאחר הסתלקות האור, אז ניכר אור חוזר הזה, שקיבל בעל מנת להשפיע, שמקורו איפה הוא נמשך? ממלכות דראש. למדנו, שם היה בכוח.

אפילו שם, גם כן היה עביות, רצון לקבל. רק מה, שקיבל תיקון בעל מנת להשפיע, אבל מקורו, מה הוא? מלכות דראש, שנקראת מקבל על מנת לקבל, והוא רצה להיות משפיע. ויש לו יחס של השפעה, אז לא ניכר אז שהוא עביות.

אבל לאחר הסתלקות האור נשאלת השאלה, מדוע נסתלק האור? היות שלא יכול לכוון. אם היה לו איגלאי מילתא למפרע, הוא אומר, העביות שהיה במלכות דראש בעל מנת להשפיע, גם כן הם מדברים ממקבל. כדי להבין את זה צריכים ללמוד מין הח' גם כן.

מין הח' היינו, או"ח שנתוספה לו עביות כפולה על עביותו, מחמת שנשאר אחר הסתלקות למטה בלי אור. והחושך הזה שהשיג עתה הוא עביות חדשה, מה שלא היה בו בטרם שנתפשט מהפה ולמטה.

הוא אומר לנו, ההסתלקות הזאת, מה שהיה בגוף, יש לנו להבחין שתי בחינות. אחת, איגלאי מילתא למפרע, שאור חוזר הזה השורה על עביות, מקורו העביות. לא מקור להשפיע, מה שאם כן השפע, מקורו המשפיע.

רק מה, מתי שקיבל, שקיבל בכוח בעל מנת להשפיע, ושמקבלים בפועל על מנת להשפיע, עוד ניכר, עוד לא ניכר העביות שבהם, ושניהם נחשבים מבחינת יחס משותף שהם בעל מנת להשפיע.

אבל, אחרי הסתלקות האור מגוף, איגלאי מילתא למפרע אור חוזר שבא מראש, גם ראש היה בחינת עביות, אלא קיבלו תיקון. זה אחת. אבל צריכים לזכור, במלכות דראש לא נסתלק האור. עדיין שם איגלאי מילתא למפרע על הסתלקות שבגוף, שגם בראש היה כך. מה שאין כן בגוף בא לנו מחטא, שעכשיו חושך. חוץ מזה שניכר שעביות, אבל נעשה חושך גם כן. מה שכן, מלכות דראש לא.

תסתכלו מין הח' בפנים.

מין ח' היינו, או"ח שנתוספה לו עביות כפולה על עביותו, מחמת שנשאר אחר הסתלקות למטה בלי אור. והחושך הזה שהשיג עתה הוא עביות חדשה, מה שלא היה בו בטרם שנתפשט מהפה ולמטה.

בטרם שנתפשט מהפה ולמטה, לא היה חושך, לכן התפשט. לכן יש עכשיו דבר חדש, מה שלא היה מקודם. מה היה מקודם איגלאי מילתא למפרע? ממלכות דראש, שהתוספה גם כן העביות, אבל היה חושך. עביות חדשה, מה שלא היה קודם, חושך לא היה קודם.

תלמיד: למה זה נקרא עביות, החושך?

רב"ש: אם אנו לומדים, על עביות היה צמצום. בצמצום נקרא חלל הפנוי, חושך מאור, עכשיו מבחינה זו שנעשה חושך, נקרא זה עביות. שורה צמצום על זה. רק מה, גם בזה יש הרבה הבחנות.

משל, אנחנו לומדים בעולם הנקודים, שאור נסתלק וכלים נשברו. לא אומרים, הכלים נשארו בחושך. רק כלים נשברו. מה ההבדל? שאור מסתלק אור, וכאן נסתלק האור. כאן נסתלק האור, נשארו בחושך. אבל רשימה נשאר בהם עוד, להחיות הכלי.

מדוע? שהם החזיקו את הצמצום. מה הפירוש, החזיקו את הצמצום? מקבל על מנת לקבל לא רוצים לקבל. מכאן, כלי נשארה, אור נסתלק, מצד אחד כבר נקרא חושך, עביות ניכר כאן. לכן שיש עביות כאן, אני מוכרח להחזיק את הצמצום.

מה שמקודם לא היה צריך להחזיק את הצמצום, היה יכול לקבל. ובכלי הזו מאיר עדיין רשימו מהאור. מה שאין כן שם, בעולם הנקודים, ביטלו הצמצום, רצו לקבל על מנת לקבל, ושם נקרא מיתה כבר.

יש הבדל בין חושך למיתה גם כן. כאן חושך, מדוע חושך? יש צמצום, אני לא רוצה לקבל על מנת לקבל. זה שמרגיש את החושך. שם שרצו לקבל, כבר אין מי שישיב את החושך. מדוע? מכאן רשום, בחייהם נקראו מתים. אם רוצים לקבל על מנת לקבל, זה המיתה שלהם. וכאן רק שהחושך זה נקרא, אם יש מי שמרגיש חושך, עביות הזה, אז היא שורה עליו צמצום.

אז צריכים להתחיל מין ט'.

הוא או"י שבקומות היוצאות בשעת ההזדככות, הנחשב לאו"ח ודין, מחמת יציאתן בזמן של הסתלקות.

הוא אומר לנו, יש מין ט' דאור חוזר. מה זה מין ט'? בעצם זה אור ישר. אם כן, מדוע אתה מכנה אותו אור חוזר? היות שיוצא אור בזמן חזרת האורות למאצילם, וגם אור ישר הזה הוא מכנה אותו בשם המשל בשם אור חוזר.

מין י'. הוא מסביר לנו שיש לו י"ב מיני אור חוזר. ח' כבר גמרנו עם הזה, עכשיו הוא נותן לו מט' ... ... מט' אור חוזר, הוא באמת אור ישר ...

34:30 – 36:45 לא ניתן להקליד

מין י'. י' של אור חוזר הוא, או"ח היורד מהארת הזווג שבבחינה העליונה, לכלי שמתחתיה הריקן מאורו, הבא בזווג דהכאה עם הרשימה שיש שם בכלי ההוא. הוא גם כן נקרא אור חוזר. מה הוא אומר כאן?

יש או"ח היורד מהארת הזווג שבבחינה העליונה, לכלי שמתחתונה הריקן מאורו, הבא בזווג דהכאה עם הרשימה שיש שם בכלי ההוא.

מה הוא אומר? לפעמים כתוב אור חוזר, והכוונה היא…

אנחנו למדנו שיש נקודות, יש טעמים וזה בא מהזדככות המסך. נתחיל עם הפרצוף הראשון, בפרצוף גלגלתא דא"ק, שנסתלקה הטעמים, שזה נקרא בלשון הרב, עלתה מלכות ליסוד, שנזדככה מבחינה ד', וכלי מלכות נעשו ריקנית מאור, ואור בא עכשיו בכלי דבחינה ג', שהוא יסוד, שהיותו שם רק קומת חכמה. ונשאר כלי ריקנית, שנקראת מלכות.

ואור הבא מחדש מאיר לתוך הכלי הזו. אז האור הזה שבא בכלי המלכות, במלכות יש רשימה של קומת כתר, שהיה לו מקודם מבחינת הטעמים, והיא, בחינה ג', מדרגה יותר קטנה, יש ביטוש ביניהם.

מדוע ביטוש? שבהם כוח התנגדות זו לזה. מצד אחד, הרשימה חשובה. מצד השני, האור הבא מחדש, זה אור ממש, זה רק רשימו שנשתייר מאור. לכן אומרים שירדו ניצוצין מאור חוזר היורד לכלי ריקנית של מלכות. הניצוצין האלה באים מאור חוזר היורד.

לפעמים הוא מכנה את הניצוצין בעצמו אור חוזר היורד, שנכנס בפרטים, ופעמים הוא מפרט. אבל בעיקר ממה מ... באור חוזר היורד. מה הפירוש באור חוזר היורד? אז הוא אומר, האור הזה בא באור חוזר, היינו מנקודות.

אבל זה רק טעם אחר, אחד. יש עוד טעם. שכל בחינה שבאה מזיווג, מלמטה מטבור, דהיינו, שאנו אומרים שמאיר בחינה ג', אז יש להבחין שם, יש ראש של בחינה ג', אור מסתיים בבחינה ג', למעלה מטבור, למטה מטבור.

ולמדנו בדרך כלל, למטה מטבור בכל מדרגה, נקרא גם כן אור חוזר.

מין ה' היא הארה, לא. זה פירוט. באופן כללי, האור שמאיר מטבור למטה נקרא אור חוזר. מדוע נקרא אור חוזר? שהוא לא רוצה לקבל את האור. הוא מחזיר את האור.

אחר כך יש שם פרטים. אבל בעיקר, מה זה למטה מטבור? מה זה טבור? מלכות שאומרת, אני לא רוצה לקבל ומחזיר את האור. מדוע? היות שאני יכול לקבל בעל מנת להשפיע. זה נקרא למטה מטבור.

בחינה ד', מלכות, שמקבלת מבחינה עליונה, כבר מקבלת למטה מטבור דבחינה עליונה. לכן האור הזה, הבא בכלי הריקנית ונעשה בטישה, הכול נקרא אור חוזר היורד, היות שבא מלמטה מטבור דעליון.

תלמיד: זה נק…

רב"ש: זה נקרא מה שהתחתון מקבל מבחינה עליונה ולמטה מטבור לבחינה עליונה, לכן נקרא זה מין הי'. פה למטה מטבור דעליון, כך הוא אומר.

תלמיד: למטה מטבור אין?

רב"ש: האור שמגיע לכלי ריקני דבחינה ד', אין זה אור של ראש דבחינה ג', ואין זה אור של למעלה מטבור דבחינה ג', רק זה אור למטה מטבור דבחינה ג'. מדוע? נראה אחר כך.

קודם כול כך הוא אומר. ואת זה הוא מכנה מין הי'. היינו, מה שאומר, תסתכל בפנים, מין י' הוא, או"ח היורד מהארת הזווג שבבחינה העליונה, נגיד דבחינה ג', לכלי שמתחתיה הריקן מאורו, ואשר תחתון לא רוצה לקבל הרשימה הזאת. ולמדנו הבא בזווג עם הרשימה שיש שם בכלי ההוא. האור הזה מכונה אור חוזר היורד.

מין י"א, נותן פירוט. מקודם למדנו מין י', ההארה מה שהוא מקבל, הוא אור חוזר, והוא בא בבטישה עם הרשימה שנשארה בכלי ריקנית.

עכשיו הוא אומר, מין הי"א הוא, הניצוצין הנופלים לכלים שהופרשו מהאוה"ח היורד הנ"ל, שהם התגברו על הרשימה, מטעם שהארת הזווג מאירה עליהם.

עוד הפעם. צריכים לפרש כך.

מין י"א, בפנים, הוא, הניצוצין הנופלים לכלים ריקנים. מה ... ניצוצין האלו? שהופרשו מהאוה"ח היורד. איך, איך הניצוצין הופרשו מאור חוזר היורד? שהם התגברו על הרשימה. מדוע התגברו על הרשימה? הרשימה זה מה שנשאר מאורות שנסתלק. מה שכן הם באים, שהארת הזווג מאירה עליהם, על הניצוצין האלו.

נמצא עכשיו, שהוא מחלק שני דברים, אור חוזר היורד, מה שבא לכלים ריקנים, ועכשיו הוא מברר מין י"א אותו דבר, רק הניצוצין שנפלו מאור חוזר היורד לתוך הכלים. וכאן מה נפלו, לכלים? אז צריכים להגיד, לכלים ריקנים.

מכאן משמע לכלים שהופרשו אין, לא כך הפירוש. הניצוצין, … מהאוה"ח היורד הנופלים לכלים. כך הוא היה צריך לכתוב.

לפעמים מדבר מאור חוזר. עוד הפעם, הרב, הוא נותן לנו י"ב מיני אור חוזר. בשביל מה? כדי לדעת דברי הרב, שכתוב אור חוזר, לדעת מאיזה אור חוזר הוא מדבר. ... משל, הרב לפעמים ף.מפרש לנו, איזה אור חוזר, איזה אור הוא מקבל על הבחינה התחתונה שנתרוקנה מאורה? הוא בא, אז הוא אומר, מקבלים אור חוזר היורד.

ב'. לפעמים הרב רוצה לפרש, מה שאני מדבר כאן, באור חוזר היורד, הכוונה לאחר שהייתה ביטוש, לאחר ביטוש נפלו הניצוצין. אם כן, יש להבחין, אור חוזר לפני הביטוש, אור חוזר לאחר ביטוש, שהופרשו חלק מזה וירד למטה. רק זה הוא אומר לנו.

נמצא, לפני הביטוש הזה נקרא אור חוזר היורד, כללי. ואחר הביטוש, הרב מכנה אותם ניצוצין שנפלו מאור חוזר היורד לתוך הכלים ריקנים. אם כן, יש שני הבדלים. נמצא שאור חוזר היורד לא בא ישר, רק בתור ניצוצין שבא אחרי בטישה. יש הבדל עצום.