שיעור צהריים 20.07.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"לפום צערא אגרא" (לפי הצער, השכר) – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "לפום צערא אגרא" (לפי הצער, השכר), קטעים נבחרים מן המקורות.

כאן אנחנו צריכים להבין ביגיעה שלנו, ודאי שאנחנו נמצאים באיזה לחץ, צער, בירורים, איך אנחנו יכולים להתקרב לבורא, במה אנחנו יכולים להשפיע לו ולהרגיש שהוא משפיע בחזרה אלינו, על איזה צער אנחנו מדברים שלפי הצער, השכר? בואו נראה.

קריין: לפום צערא אגרא, קטע ראשון אומר הרב"ש.

"מהו הפירוש "לפום צערא אגרא" [לפי הצער, השכר]. הכוונה, לפי החסרון שיש לו, כלומר לפי מה שהוא מרגיש צער, בזה שאינו יכול לצאת משליטת הרע. ו"רע" נקרא, שהוא מרגיש שזה דבר רע. כלומר, שרואה איזה רעות הכלי קבלה גורמים לו. אז הוא מרגיש צער ממש. וזה נותן לו צורך, שה' יעזור לו. ומקבל "אגרא", היינו שכר על הצער שהיה לו. וזה שכתוב "לפום צערא", כפי שיעור השלם שיש בצער, כלומר בהבנת החסרון, "אגרא", אז הזמן שיבוא השכר, "כי אין אור בלי כלי"."

(הרב"ש. מאמר 29 "מהו לפום צערא אגרא" 1987)

כתוב לפי הצער של האדם, בזמן שמשתדל להתקרב לבורא, להשפיע לו, מרגיש בזה צער או מטעם שאין לו במה להשפיע, שאין לו כוחות, שלא מבין, שלא מרגיש איך לעשות נחת רוח לבורא, בזה הוא מרגיש צער, לפי גודל הצער הזה שהוא מגלה, לאט לאט הוא מתקרב למצב שירגיש שכר, שבאמת תפתח לו האפשרות, היכולת כן להשפיע לבורא, להרגיש את זה, וזה יהיה השכר שלו שעושה נחת רוח לבורא.

נקווה שאנחנו נזכה לזה וזה הכול לפי המאמץ שאנחנו יכולים לעשות, לתת, כדי להגיע למשהו כדי שנשפיע לבורא, שנתאים לו, שנוכל לתת לו. זה בעצם יהיה השכר שלנו, שככל שנוכל לתת לבורא, נרגיש שזה מה שאנחנו צריכים והנתינה הזאת לבורא זה יהיה הפרס שלנו.

שאלה: נשמע מהקטע שהאדם סובל מזה שרע לו בלי הכלים דהשפעה, בגלל שהוא סובל מהכלים דקבלה, זה שרע לו זה לא כוונה לצורך עצמו?

לא, זה לא כוונה לעצמך כיוון שהוא רוצה לעשות לבורא נחת רוח, כיוון שהוא שומע, רואה, קורא, לומד שבעיקרון כל כוונתו של הבורא זה לעשות טוב לנבראיו. ולכן הוא סובל מזה שהוא לא יכול להחזיר לבורא באותה מטבע כפי שנאמר, באותה הדרך של השפעה, של אהבה כמו שהבורא מתייחס אליו, ובזה בעצם מסתכם הצער שלו.

אבל בעיקרון כתוצאה מכאלה מאמצים הוא מגיע למצב שיש לו אפשרות לאסוף כמות מסוימת של ייסורים והבורא נותן לו את האפשרות להשפיע, להחזיר לבורא, ואז יוצא שהבורא מתייחס אליו באהבה והוא מתייחס לבורא באהבה, וכתוצאה הם מתחברים.

תלמידה: כוונה יותר נקייה, נניח כשהאדם רוצה להשפיע אבל הוא מרגיש בצורה מאד ברורה במה הוא רוצה להשפיע, כביכול יש לו גם רצון משלו. או נגיד בן אדם שבכלל לא יודע מה הוא רוצה, אלא רוצה להשפיע באופן כללי, אבל עדיין לא רואה את הנקודה שבה הוא יכול לעשות את זה, האם יש הבדל בכוונה?

בטח שיש הבדל. העניין הוא בזה שכשהאדם לא יודע מה הוא יכול לעשות בשביל הבורא זה דבר אחד, וכשהאדם יודע מה הוא יכול לעשות בשביל הבורא אבל לא מסוגל לעשות את זה, זה משהו אחר. וכשהוא יודע מה הוא יכול לעשות ומה בדיוק הבורא צריך ושהוא יוכל לעשות, זה כבר מצב ג'. המצב השלישי הזה הוא למעשה שנמצא לפנינו כמטרתנו.

שאלה: במטרה הזאת, יוצא שאם יש לי בינתיים איזו הבנה כללית של מה אני צריכה לעשות אבל אני לא לגמרי מרגישה, אז אני צריכה לבקש להגיע ממש להרגשה הזאת של הנקודה הזאת שאני יודעת בבירור שתהיה התאמה?

כן, מה רוצה ממך הבורא, עם השאלה הזאת את צריכה לחיות, לפנות אליו, לדבר עם החברות, ואז בעשירייה אתן יכולות להשיג מצב שלבטח תוכלו לקבוע מה אתן יכולות לתת לבורא, והבורא יתגלה בפניכן ברצונו, מה הוא רוצה לקבל מכן, מה הוא רוצה מכן, איך להרגיש אתכן, ואז ביניכן יתעורר מצב של השפעה לבורא ובהשפעה הזאת לבורא אתן תרגישו את השפעתו לכן, ותהיה כזאת מין דבקות כפולה שנקראת "אני לדודי ודודי לי", כלומר אני לאהובי ואהובי לי.

שאלה: איך אני יכול להגביר את החיסרון שלי כדי להרגיש מתנת הבורא?

אתה חייב לבקש מהבורא שהוא יסביר לך, שהוא יראה לך את החיסרון שלו, מה הוא רוצה ממך. כתוב כך, מה ה' אלוהיך דורש מאיתך¹. ועל זה כתוב הוא רוצה ממך את היראה, - כי אם לירא אותו. מה זאת אומרת? שאתה תרגיש שאתה נמצא בפחד שתוכל להשפיע לו, שרק זה יחסר לך.

שאלה: איך אפשר להרגיש את צער השכינה ביחד בעשירייה ועם זאת להיות בשמחה?

אם אתה מרגיש צער השכינה ואתה יכול בחזרה להשפיע מילוי לאותו צער, אז אתה יכול להיות בשמחה ובשמחה הזאת לגלות שהבורא הוא שמח מהפעולה שלך אליו.

תלמיד: איך להשפיע מילוי לפעולה הזאת, בהרגשה שאתה מצטער?

שאתה מכל הלב רוצה להשפיע לבורא כל טוב, ואז הוא ירגיש את זה וייתן לך הרגשה שאתה נמצא עימו במצב של "אני לדודי ודודי לי", וככל שאתה משפיע לבורא, הבורא משפיע לך.

תלמיד: וזה ביחס בינינו בהשפעה זה לזה?

כן, זה ביחס ההדדי ביניכם.

שאלה: הבורא שם אותי בעשירייה כדי שאוכל לגלות אותו, אבל אם אין לנו חיבור בעשירייה, האם זה אומר שהבורא עדיין לא רוצה להתגלות אלי והאם זה הצער שאני מרגיש?

כן, אם עדיין אין ביניכם חיבור בעשירייה, אתם צריכים מקודם להשיג את החיבור ואז מהחיבור תגיעו לבורא. אף אחד לא יכול להגיע לבורא לבד, אלא רק במידה שאתם קשורים ביניכם ויחד כולכם רוצים להשפיע לבורא. אז בבקשה, תעשו מאמץ ותראו שהבורא מצפה לזה.

שאלה: איך אנחנו יכולים לגלות את הצער בעשירייה ועד איזו מידה אנחנו יכולים לפתוח את זה ולדבר על זה?

רק על ידי זה שתבינו שלהגיע לבורא, לגלות אותו, להשפיע לו, אתם יכולים רק בתנאי שאתם קשורים יחד ואז תתכוונו רק לקשר ביניכם כדי להגיע לקשר עם הבורא ואז זה יקרה.

שאלה: בתהילים כתוב "ממעמקים קראתיך", האם זאת הדרך היחידה להשתיק את האגו?

כן.

תלמידה: ואם אין אגו, איזה חלק של הנשמה שלי נמצא כנגד הבורא?

כנגד הבורא נמצאת כל הנשמה שלך, את צריכה להרגיש את הרצון הזה ואת כולו לכוון לבורא. להידבק לבורא ברצון הזה כולו, ואז תרגישי איך שהוא דבוק אליך, זה נקרא "אני לדודי ודודי לי".

שאלה: בהמשך לשאלה של החברה, יוצא שלכל עשירייה יש משימה משלה וקשר משלה עם הבורא, נכון?

לעת עתה כן.

תלמידה: ואחר כך כבר כל הכלי העולמי בדבקות עם הבורא?

כן.

שאלה: היראה הזאת מתבטאת בתור בדיקה תמידית של הכוונה שלי באותו רגע?

כן.

תלמידה: והקשר שלי עם הבורא, היחס שלי כלפיו מתבטא בכוונה שלי לעצמי או לחברות?

לכולכן.

שאלה: בקטע כתוב, לפי הצער, השכר. בהתאם למידה השלמה שיש בשכר, מפה מורגש שהמידה השלמה הזאת בייסורים מבוררת כבר אחרי השכר, והשכר של הבורא על הצער קודם כל מתגלה בלב, בהרגשה, אחר כך עובר לשכל, אז אני מבינה מה הבורא רוצה ממני וזה יהיה השכר השלם שלו וגם הצער השלם?

כן, זה נאמר בצורה יפה להפליא.

שאלה: כשאני מרוחק מהבורא, אני מרגיש אבוד, אבל החשש שלי הוא שאני לא סובל בשבילו אלא אני סובל בשבילי, כי כשאני לבד אני מרגיש חולה. איזה סבל זה, ומה אני צריך לעשות?

אתה סובל מזה שהרצון שלך ריק. ומה אתה צריך לעשות? אתה רוצה במילוי שלך, להשפיע נחת רוח לבורא, ואז הרצון הזה יתמלא, הבורא ימלא אותו.

שאלה: האם הייסורים או ההפרעות, הם מסר של התקדמות רוחנית?

כן, ודאי. גם הגברת הייסורים, זה סימן להתקדמות רוחנית אבל מצד שמאל, כדי לגלות עד כמה אנחנו עדיין מרוחקים מהבורא.

תלמיד: איך העשירייה יכולה לנצל את הרגע הזה, לעבוד עם הרגע הזה?

חברי העשירייה צריכים להתחבר ולפנות לבורא מכל הלב המשותף שלהם, ואז הם ירגישו שהם מתקרבים לבורא.

שאלה: שמעתי שבהשפעה לבורא מרגישים את ההשפעה של הבורא אלינו. איך אנחנו מרגישים את השפעת הבורא בצורה אמיתית? אני יכולה להגיד, כשאני מרגישה טוב אז זה הבורא. זה ברור, כי אנחנו לא צריכים להרגיש סבל מהבורא אלא רק טוב, אבל אם יש אי אילו הפרעות אז זה לא טוב. אז איך אנחנו מרגישים את השפעת הבורא בצורה אמיתית?

בחכמת הקבלה אנחנו לומדים שכשאנחנו רוצים להשפיע לבורא, עולה מאיתנו אור חוזר, ובאור החוזר הזה אנחנו משפיעים לבורא, מנסים, משתדלים להשפיע לו את מה שיש לנו בלבנו אליו. ובאור החוזר הזה, אנחנו מקבלים מהבורא את מה שהוא רוצה לתת לנו, אור ישר. ויוצא שאני נותן לאהובי - לדודי, ואהובי, דודי - לי. בצורה כזאת מתעוררת בנו השפעה הדדית.

שאלה: איך אני נותן מתוך לבי לבורא? איך אני יכול לתת לו את האור החוזר הזה?

פשוט כשאתה חושב על זה, זה קורה. הבורא מרגיש את מה שיש בלבו של אדם.

תלמיד: יכול להיות שיש לי בקשה אגואיסטית בלב. איך אני מעביר לו אהבה, משהו חם, שהוא ירגיש את ההשפעה?

אם יש לך בלב אגו, אז זה מה שהבורא מרגיש. אם אתה מרגיש בלב את הרצון להשפיע לבורא אז זה הרצון שהוא ירגיש. אתה לא יכול לשקר, זה לא יעזור.

תלמיד: איך לא לשקר, אלא באמת להעביר לו אהבה?

בשביל זה נאמר, "מאהבת החברים לאהבת הבורא". בהתחלה אתה מתחבר עם החברים ועושה איתם את כל התרגילים ואחרי זה, אתה מייחס את זה לבורא. "מאהבת הבריות לאהבת ה'", כך זה נקרא.

שאלה: בהתחלה הרגשתי כל חברה בנפרד ועכשיו אני מרגישה את העשירייה בלב אחד. האם אנחנו יכולות בעשירייה להתייחס לזה כמתנה מהבורא ולהתפלל, להודות לו על המתנה הזאת?

כן.

תלמידה: וגם לבקש שירמוז מה לעשות הלאה?

כן, כל מה שאנחנו מרגישים מגיע מהבורא אלינו, ולכן עבור כל הרגשה אנחנו צריכים להודות לו כי היא מקדמת אותנו, אפילו אם זה לא כל כך נעים, עדיין להודות, לבקש ולהתקדם.

שאלה: באיזה אופן אנחנו יכולים להרגיש, כמו שמתואר פה, ששליטת הרצונות לקבל זה רע? הרי זה הטבע שלנו ואנחנו בדרך כלל מצדיקים אותו.

זה הטבע שלנו שברא בנו הבורא ואנחנו צריכים לבקש שהבורא ישנה אותנו, מה שנקרא יתקן אותנו לטבע של השפעה ואהבה כדי שנהיה דומים לו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, זה התיקון שלנו, זאת המשימה שלנו.

תלמידה: זו תהיה בקשה לעניין, אם ככה נתייחס ליצר שלנו שיעזור לנו להתייחס אליו כרע?

כמובן. כל מה שאתם יכולים לעשות לשם התיקון שלכם, מיד תפנו לבורא והכול יצליח.

שאלה: הצער שעליו מדובר בקטע, האם הוא צריך להיות צער פרטי, אישי שלנו שאנחנו עוברים, או שאנחנו יכולים בעבודה שלנו לקחת צער נגיד מתהילים?

לא. רק הייסורים הפרטיים האישיים שלנו, הם מה שאנחנו מרגישים בנו ולא משהו שכתוב עליו.

שאלה: קבלת איזו גלולה מרה מהחברה, גם זה יחס של הבורא, של השפעה?

כן.

תלמידה: יש שתי אפשרויות. אחת זה שאת עושה את הפעולות האלו דרך הדעת, ואפשרות אחרת שאת כוללת שם גם את הלב. אפשר להודות במילים ואפשר להודות גם בלב. איך להודות עם הלב?

תחשבו טוב טוב ממי מגיעות הרגשות האלו שכולן עוברות דרך הבורא. אתן לא מקבלות בצורה ישירה מהחברות, אתן מקבלות אותה הרגשה מהחברה שמגיעה מהבורא. לכן את יכולה לבקש מהבורא שיקרב אותך ואת החברה ויתקן את היחסים ביניכן.

שאלה: "אני לדודי ודודי לי" זה נשמע כמו משהו בין האדם לבורא.

כן.

תלמידה: אבל אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים להגיע לבורא אלא דרך העשירייה ואהבת הבריות. איך לעבוד בעשירייה יחד עם כל החברות על "אני לדודי ודודי לי"?

כשאתם מתחברים יחד "כאיש אחד בלב אחד" כל העשירייה או לפחות חלק ממנה, אז אתם יכולים מתוך ההרגשה הזאת ביניכם לפנות לבורא, ואז בטוח שאתם תהיו מורגשים בבורא כרצון גדול אחד שהוא ישמח להרגיש.

שאלה: מה זה אומר להרגיש אהבה לחברות בעשירייה?

להרגיש אהבה לחברות בעשירייה משמע שאני רוצה להיות איתם באותה הרגשה, באותן המחשבות, באותן פעולות. אני רוצה יחד איתן להיות קשור בצורה כזאת שהבורא ירגיש את כולנו יחד, ואז ימשוך אליו את כולנו יחד וימלא את כולנו בו. אנחנו מצידנו נתחבק ונחבק אותו.

שאלה: אנחנו מתפללות שנעלה את השכינה מעפר. מהו העפר ואיך להרגיש את צער השכינה בשביל להתפלל בכנות, מהו צער השכינה?

צער השכינה זה רצון הבורא שאותו אנחנו צריכים למלא באהבה שלנו, ביחס הטוב שלנו לבורא. אבל כרגע אנחנו ממלאים אותו בזלזול שלנו, ביחס הרע שלנו, ולכן אנחנו קוראים לבורא במצב כזה "שכינתא בעפרא", "שכינתא בגלותא", שכינה בגלות.

שאלה: אם הבורא היה יוצר אותנו כמשפיעים אז היינו מלאכים. כיצד הוא נותן לנו מתנה בזה שאנחנו מנוגדים לו, בכך שיש לנו אפשרות להשפיע כמוהו מתוך הופכיות?

הוא ברא אותנו הפוכים ממנו כדי שאנחנו נכיר את ההופכיות הזאת, ומתוך ההופכיות הזאת נגיע לדבקות בו, להשתוות הצורה בו.

שאלה: התפילה שאנו עושות עבור החברות, האם זה כמו השתקפות?

כן. היחס לבורא לא יכול להיות יותר טוב מאשר היחס לחבר. צריכים לראות. לכן אם אנחנו רוצים להגיע לאהבת ה', לאהבת הבורא, אז לפני זה אנחנו צריכים להגיע לאהבת חברים, לאהבת עשירייה.

שאלה: אנחנו מקבלות רצון מהעשירייה אבל זה רצון אגואיסטי. האם הבורא ישמח ברצון אגואיסטי גדול?

כן. כי במקרה כזה אתם בכל זאת קרובים יותר לתיקון מאשר היה עד עכשיו. כאשר לאדם יש אגו גדול הוא שם לב אליו בקלות ומבקש תיקון. אם יש לו אגו קטן אז הוא לא שם לב אליו. לכן תמיד תתחברו יחד, לא חשוב כמה אתם אגואיסטים.

שאלה: אם חברה נמצאת בייסורים מזה שהיא לא מבינה את הבורא, איך לעזור לה ומה לעשות, מה הבורא רוצה ממנה?

תסבירו לחברה. תנסו להתחבר אליה ואז תתחילו להרגיש איזה סוג של רצון יש בה ואיך אתם יכולים יחד לעזור לתקן אותו.

שאלה: בתקופה הזאת של בין המצרים יש איזו הרגשה, אולי גם המאמרים של הרב"ש שאנחנו קוראים, כאילו הבורא עובד עלינו מאוד חזק. מוצאת את עצמי ממש נאנחת תוך כדי שיעורים ומחכה שהתקופה הזאת תעבור. אבל מרגישה שזאת הזדמנות מאוד מיוחדת שלא כדאי לפספס. יש לך איזו עצה איך לעבור את התקופה הזו בצורה הכי טובה?

ללמוד יחד את כל המאמרים ששייכים לתקופה הזאת. אנחנו מתקרבים לתשעה באב, זה חג מיוחד, לא טוב, מאוד לא טוב, זה יסוד של כל הרע שמתגלה בעולמנו. ולכן אנחנו צריכים להשתדל לעבור את הזמנים האלו ביתר קריאה, ביתר חיבור, ביתר מאמץ מפני שהרצון לקבל בזמנים האלו הוא יותר גדול, יותר אכזרי.

שאלה: הבורא יצר את הבריאה בצורה הפוכה ממנו, הפך הכול ומסתכל עלינו בשמחה ובאהבה איך נסדר את כל הבלגן הזה. אני מתחילה לראות פתאום שהאגואיסט הכי גדול זה הבורא בעצמו. מה זה המחשבות האלה?

הכול מחשבות נורמליות. העיקר לכו קדימה, תקראו יותר, ותבדקי את עצמך ואל תדאגי למה שאת מרגישה.

שאלה: אנחנו מרגישות כאב כשאנחנו לא יכולות לאהוב את חברות שלנו. האם זה כאב הבורא, או שאנחנו יכולות להרגיש את השפעת הבורא בכאב הזה?

כן. זה עובר דרך הבורא והבורא כבר מגלה לנו את התוכן שאנחנו מרגישים.

שאלה: אמרת שלכל חבר יש משימה משלו בפני הבורא. איך אנחנו יכולים לגלות, להבין מה המשימה שלנו?

היא מאוד פשוטה. להתחבר ביניכן ולבקש מהבורא, או להתאסף ביניכן ולבקש מהבורא שימשוך אותנו אליו, ימלא באורו, ובצורה כזאת אנחנו נרגיש את עצמנו מחוברים איתו.

שאלה: אני מנסה להשוות את האהבה שלי בעשירייה לאהבה שלי לילדים. יש לי אהבה מוחלטת לילדים ואני מקבלת אותם כמו שהם. בעשירייה אני פשוט מתייחסת לכל חברה באותה אהבה כמו שאני אוהבת את הילדים ואין לי שום טענות אחרות. האם אני עושה משהו נכון או שיש פה איזה הבדל? איך לעשות זאת בצורה נכונה כדי שזאת תהיה אהבה מטרתית ואז כבר לתרגם אותה לאהבת הבורא?

תנסי, אחרי זה תספרי.

שאלה: מדוע האהבה הופכת אותנו לשותפים של הבורא?

כי אנחנו מתקשרים בינינו לבורא וזה מקשר אותנו גם בינינו, יוצא שאנחנו מקושרים בינינו ועם הבורא וזה נעשה כגוף אחד. כך אנחנו מגיעים לכלי המתוקן.

שאלה: אנחנו מבינות שהעולם הגשמי מאפשר לנו להתקדם לרוחניות. מה עוד אנחנו יכולות לעשות בשביל להבין את הצער של העולם הגשמי? באיזה אופן הוא מקדם אותנו לרוחניות? מה אפשר לעשות בקבוצה בשביל לתמוך בחברות?

להתחבר, להתחבק ולסכם שאנחנו נאהב זו את זו כיוון שרק כך נתקרב לבורא.

תלמידה: האם זה ביני לבורא?

כן.

שאלה: איך אני יכולה לצמצם את זמן הצער והייסורים של החברה, כך שמידת השכר שלה לא תיפגע?

אל תדאגי לזה. אתן יכולות להשפיע כל דבר לכל האחרות, את כל הלב, ומתוך זה יתווספו לכן רק לב ואהבה, ולא להפך, לא שיחסר.

תלמידה: האם להתפלל ולא לחשוב על צמצום זמן הייסורים?

ממש לא. זה לא מצטמצם בגלל שאת מצמצמת זאת, אלא להיפך, מכך שאת רוצה להיות שם יותר ויותר בשביל האחרים.

שאלה: יש הכרת הרע, יש בושה, יש יראה בפני הבורא, יש צעקה, יש דמעות, יש רצון לתת ולהתחבר. מה חסר?

חסרה כוונה לבבית.

שאלה: איך אני יכולה לעזור לחברות שהחליטו לא להשתתף בעשירייה בגלל שיש להן חוסר אמון בחברות אחרות מהעשירייה?

כולנו כאלה, אחד יותר, אחד פחות, אבל כולנו נמצאים במצב מקולקל, ולכן ברור לי שכל החברות שלי וגם אני מקולקלות. אז מה? זה לא חשוב. אנחנו רוצים להגיע לתיקון ולהיות טובים בעיני הבורא.

שאלה: כשאנחנו שואלות אותך ואתה עונה, מורגש שאתה גר בתוך הלב שלנו. איך אפשר לפתח את אותה הרגשה כלפי החברות?

אני פותח את הלב שלי, ואם אתן רוצות להיות בתוך ליבי, אז בבקשה, הלב שלי פתוח. הבעיה שכדי להיכנס לליבי עליכן קודם להיכנס ללב של כל החברות בעשירייה, ודרך העשירייה תוכלו להיכנס לתוך ליבי. תנסו לעשות זאת ותראו.

תלמידה: איך נכנסים לתוך הלב של החברות?

אתן צריכות לדבר על כך, להבין זאת, ובאמת להשתדל לפתוח את הלב לכל החברות. זה דבר מאוד חשוב, כי במידה הזאת הבורא פותח לכן את הלב שלו.

שאלה: מה יכול לעזור לצאת ממצב של חוסר כוח, להשיג מסך, שנעטוף את כל העשיריה וכל הכלי באהבה?

רק מחשבה משותפת בין כולנו ותפילה משותפת לבורא שיעזור לכולנו להתחבר, וכך נגיע לרצון אחד, לתפילה אחת ולהרגשה אחת, שהוא ימלא אותנו.

שאלה: ענית שחסרה כוונת הלב. איך לזכות לכוונת הלב אם יש לי לב אבן?

לב האבן לחלוטין קיים בכולם. נכון להיום, בעולם שלנו, כולנו עם לב אבן ואין לאף אחד לב טוב יותר, אלא זה מה שיש לכולם. אנחנו הגרועים ביותר בתהליך הופעתם של הרצונות האגואיסטים בעולם הזה. לכן עלינו פשוט לבקש מהבורא יחד, ככל שאנחנו יכולים, שהוא יתקן אותנו. זה יצליח, אתם תראו, כי היות ואנחנו כאלו רעים ולא ראויים, לכן יש לנו יותר סיכויים לתיקון.

שאלה: האם יש משמעות לזה שאנחנו נמצאים עכשיו בתשעת הימים, ואם כן, אז איך לנצל את הזמן הזה?

להבין שזה הזמן הכי נכון לבקשות, לתפילות לבורא עבור האגו שלנו, שיתקן ויחליף אותו לרצון להשפיע.

תלמידה: למה זה זמן כל כך מיוחד?

כי יש לזה שורש רוחני שהוא חורבן.

תלמידה: האם דווקא בימים האלה אנחנו צריכים להתפלל יותר?

כן.

שאלה: יש הרגשה גדולה של צער, ייסורים ובושה מכך שאנחנו לא רואים את המשפיע, החברים לא רואים את המשפיע. הוא רוצה לתת לנו כזה תענוג, להעלות אותנו מעל חיים ומוות, לתת לנו את תכונתו, ואנחנו לא יכולים אפילו להעלות אליו תפילה. איך להעביר לחברים שהבורא הוא כזה טוב, שהוא כל כך רוצה להשפיע לנו, לתת לנו, ואנחנו לא יכולים להחזיר לו שום דבר ולהשפיע לו?

באותה מידה שאתם תתייחסו לבורא, כך הוא יתייחס אליכם. לכן פשוט צריכים להמשיך, זה נקרא לדפוק בשער, "פתח לדופקים בתשובה". אסור לכם לשכוח זאת, כל הזמן לדפוק כדי שהוא יפתח לכם את השערים אליו, ובשום אופן לא להתעייף מהעבודה. כל הזמן להתקדם אליו, לדפוק על השער ולדרוש שהוא יכניס אתכם אליו.

שאלה: אם אנחנו לגמרי מאוחדים עם הבורא, ואז אנחנו שמים לב לכול חוסר דבקות הכי קטן, האם זה המצב שבו מה שאני מרגישה זה גם מה שהבורא מרגיש וגם ההיפך?

את מה שאת מרגישה הבורא מרגיש, אבל ההיפך לא, את מה שהבורא מרגיש את לא מרגישה.

שאלה: למה כל כך קשה לנו להתנתק מהאגו אם השורש שלנו הוא הבורא, והתענוג הכי גדול זה להיות כמוהו? למה אנחנו מפחדים להיות כמוהו?

כך הוא ברא את הטבע שלנו, ועלינו להבין זאת ולדפוק שוב ושוב על אותו השער עד שייפתח. ואז הבורא יפגוש אותנו בחיבוק ויגיד, "איפה אתם, כמה אני יכול לחכות?". אתם תראו שהוא מחכה לכם כבר הרבה זמן, הרבה מאוד שנים, ולכם נדמה שאתם דופקים והוא לא פותח לכם, אבל למעשה הוא מחכה מתי סוף סוף תדפקו אפילו פעם אחת יחד כדי לחבק אותו.

שאלה: הרעיון של לדפוק על השער הוא פשוט נפלא. איך אני יכול להתגבר על הפחד שהדפיקה שלי על השער מונעת רק על ידי האגו, כשלמעשה בלב אני רוצה לדפוק על השער, אבל האגו מונע ממני את הכוונה הנקייה הזאת?

האגו שלנו עובד בצורה מאוד חכמה, הוא לא נותן לנו להגיע לבורא, אלא אך ורק אם אנחנו באמת רוצים בכך. לכן עלינו להבין שנקבל אישור להיכנס לבורא רק בתנאי שכולנו נתחבר ונצעק כאיש אחד בלב אחד, "הצילו, תעזור לנו, תפתח לנו", וכך נזכה לקבלת פנים מהבורא.

שאלה: איך אנחנו יכולות להרגיש את מה שהבורא מרגיש?

אם אני מתחבר לעשירייה כך שאני מרגיש במרכז שלה, במרכז הקשר בינינו, אז זה מה שמרגיש בורא.

קריין: קטע מס' 2.

"יש לפרש "לפום הצער הוא השכר". כלומר, כמה האדם צריך להעריך שהבורא נותן לו שכר. התשובה היא, לפי הצער והיגיעה שהוא יכול להרגיש, מזה שהוא מרוחק מה'. זהו גודל השכר. 

זאת אומרת, כשרוצים לדעת, כמה היה הרווח של השכר, אז האדם צריך להעריך, כמה יסורים וצער היה לו, מזה שהוא מרוחק מעבודת ה'. שזהו השיעור של השכר. כלומר, שאי אפשר להעריך חסרון של רוחניות, מטרם שהאדם מרגיש את חשיבות של הרוחניות. וכפי ערך החשיבות של רוחניות, בשיעור זה האדם יכול להרגיש את החסרון לזה. נמצא, שהרגשת החסרון זהו כבר שכר." 

(הרב"ש. מאמר 26 "מהו "אין קדוש כה', כי אין בלתך" בעבודה" 1990)

שאלה: האם צער השכינה זה צער גידול בנים, ועד שלא נהיה כמו אבות ותהיה לנו הרגשת הקרבה לחברים כמו לילדים, אז לא נוכל להגיד תודה?

כן.

שאלה: האם יש איזו תפילה מיוחדת בימים הללו על תשעה באב?

תתאספו יחד, תכתבו, אחרי זה תקריאו את זה לבורא, וזאת תהיה התפילה המיוחדת שלכם.

שאלה: האם אנחנו יכולים להיכנס ללב של חברה עם הרשות של החברה ובזה לגרום בושה?

כן, עוד נדבר על זה.

השבוע אלו ימים שאנחנו יכולים לבקש מהבורא את הדברים הכי רציניים, ויש יותר סיכוי שהוא ישמע אותנו ויקבל את הבקשות שלנו. שיהיה לכם בהצלחה, כל טוב.

(סוף השיעור)

---

1. ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך (דברים, י', י"ב)↩