שיעור בוקר 05.07.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 783,

"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אותיות נ"א-נ"ג

אות נ"א

"והנה, נתבארו ב' הבחינות, של תפיסת, ההשגחה הנסתרת, המורגשות לבריות, דהיינו: הסתר א', והסתר תוך הסתר.

ההסתר הא' - פירושו, הסתר פנים בלבד, והאחוריים מגולים להם. כלומר, שמאמינים, שהשי"ת סיבב להם היסורים, מחמת עונש. ואע"פ, שקשה להם, להכיר את השי"ת תמיד, דרך אחוריו, כמבואר לעיל, שבאים מחמת זה, לידי עבירה, עכ"ז, אפילו אז, נקראים בבחינת "רשע שאינו גמור". כלומר, שהעבירות הללו דומות לשגגות, כי הגיעו להם מחמת ריבוי היסורים, שהרי בכללות, המה מאמינים בשכר ועונש, כאמור.".

זאת אומרת, זה נקרא "הסתר אחד" שעדיין הוא מאמין בזה שהבורא קיים ונמצא בהסתרה, אמנם שמרגיש את ההסתרה. הסתרה זה עניין שמרגיש שהבורא נמצא בהסתרה. יש כאן גם גילוי וגם הסתר. לכן נקרא רק "הסתר אחד". הבורא עצמו לא מגולה, אבל מגולה ההסתרה שלו.

אות נ"ב

"והסתר תוך הסתר - שפירושו, שאפילו אחוריו של הקב"ה נסתרו מהם. כי אינם מאמינים בשכר ועונש, כנזכר לעיל. הנה העבירות שבידיהם, נבחנות לזדונות. ונקראים "רשעים גמורים", משום שהם פוקרים ואומרים, שהשי"ת אינו משגיח כלל על בריותיו, ופונים לע"ז, כמ"ש: "כי פנה אל אלהים אחרים", ח"ו"..

זה נקרא שנמצא ב"זדונות" כי הבורא לגמרי נסתר, והוא לא מרגיש שבכלל נמצא בעולם. ואז מרגיש את עצמו חופשי לגמרי, אין בעולמו שום קשר עם הבורא. ודאי בין גילוי והסתר אחד לבין הסתר שלם, שמרגיש צדיק, רשע שאינו גמור ורשע גמור, בין כל המצבים האלה יש כל הספקטרום של המצבים.

נגיד, כל העולם נמצא במצב של הסתר כפול ולא מרגיש לא אחוריים, לא פנים ולא כלום של הבורא. אלא הבורא לא קיים. יכולים לדבר, אבל אנחנו לא מתייחסים למה שאדם פולט מהפה סתם. אנחנו מדברים על מידת גילוי הבורא כלפי הנברא. אז אם אין שום גילוי בורא כלפי הנברא נקרא שנמצא יותר מהסתר כפול.

שאלה: נקרא "רשע שאינו גמור". האם ככה הוא נקרא או ככה הוא קורא לעצמו, מחזיק את עצמו?

תלוי באדם. אם אדם מבין את זה או לא מבין את זה. מרגיש או לא. נגיד עכשיו אתה שמעת את זה, קראת את זה כמה פעמים, חשבת על זה, למי אתה משייך את עצמך?

תלמיד: או לזה או לזה, כאילו?

כן. אולי אתה צדיק גמור? אני לא יודע.

תלמיד: לא, לא.

אתה אומר לנו "לא לא". אלא כאן השאלה, לפי מה אתה בודק ושוקל את עצמך? האם יש לך באמת אפשרות לשקול ולהגיד בצורה אמיתית באיזה מצב אתה נמצא.

תלמיד: לפי העשירייה?

אני לא נותן את הפתרון בינתיים. אז יש לנו הסתר אחד, והסתר תוך הסתר. נ"א ונ"ב שאנחנו קראנו.

אות נ"א

"והנה, נתבארו ב' הבחינות, של תפיסת, ההשגחה הנסתרת," הנסתרת "המורגשות לבריות, דהיינו: הסתר א', והסתר תוך הסתר.

ההסתר הא' - פירושו, הסתר פנים בלבד, והאחוריים מגולים להם. כלומר, שמאמינים, שהשי"ת סיבב להם היסורים, מחמת עונש. ואע"פ, שקשה להם, להכיר את השי"ת תמיד, דרך אחוריו, כמבואר לעיל, שבאים מחמת זה, לידי עבירה, עכ"ז, אפילו אז, נקראים בבחינת "רשע שאינו גמור". כלומר, שהעבירות הללו דומות לשגגות, כי הגיעו להם מחמת ריבוי היסורים, שהרי בכללות, המה מאמינים בשכר ועונש, כאמור.".

אות נ"ב

"והסתר תוך הסתר - שפירושו, שאפילו אחוריו של הקב"ה נסתרו מהם. כי אינם מאמינים בשכר ועונש, כנזכר לעיל. הנה העבירות שבידיהם, נבחנות לזדונות. ונקראים "רשעים גמורים", משום שהם פוקרים ואומרים, שהשי"ת אינו משגיח כלל על בריותיו, ופונים לע"ז, כמ"ש: "כי פנה אל אלהים אחרים", ח"ו"..

שאלה: האם ההסתר הכפול זה קבלה על מנת לקבל?

נחכה ונראה. אני שמח שאתה רוצה לעשות כאן שיטה, שיטתיות, סדר מסוים, אבל זה עוד מוקדם.

שאלה: מה הכוונה בשכר ועונש?

מי שמאמין בשכר ועונש, מאמין שהקשר שלו עם הבורא קיים. ולפי העבודה שלו, לפי התגובות שלו, לפי מאמצים שלו יש על זה או שכר או עונש.

תלמיד: בצורה הפשוטה ביותר.

כן, קשר הדדי. יכול להיות שלא מבין בדיוק בשכר ועונש כזה, אבל מבין בקשר ומתחיל לברר, עבור מה השכר, עבור מה העונש, האם מה שהוא מקבל נקרא בשבילו "שכר" או לא? האם מגיע מהבורא עונש ושכר או רק שכר, אלא הוא מפרש את זה כעונש לפעמים?

יש כאן הרבה שאלות, לכן אני לא ממהר. אני מעדיף שאתם תתבשלו בזה, וזה יהיה אצלכם נטבע בהרגשה, בהבנה דרך המעשים. זה לא הולך ככה. סתם אם תקבלו עכשיו תשובה זה ייעלם. זה לא יכול להיות. זה לא סתם פיזיקה או כימיה שאתם לומדים. כאן זה משהו אחר. אתם צריכים כאן להשיג בפועל את הכלים, ואם תהיה התרשמות בכלים נשאר רשימו ואז זה נקרא שאדם "יודע". אחרת לא.

שאלה: שמענו ממך אתמול שההסתרה היא דרגה של השגה. אם תוכל להסביר קצת איך עוברים מהסתרה להשגה?

זה עוד שני צדדים של אותו מטבע. עד כמה שישנה הסתרה, לפי זה תהיה השגה. כתוב ב"זוהר" שאז ירגיש מתוך ההסתרה שנמצא לפני השגת הפנים בצורה גדולה.

שאלה: כשאנחנו עובדים בעשירייה, אהבת חברים זאת השגה או זה שאנחנו לא מרגישים את אהבת הבורא זאת הסתרה שמוחבאת בתוך העשירייה ושם אנחנו צריכים לחפש את האהבה לבורא?

העניין הוא שאם אנחנו מדברים באמת נכון' אז לא יכול להיות אחד ללא שני. אלא אני לא יכול להרגיש הסתרה אם אין גילוי, ואני לא יכול להרגיש גילוי אם אין הסתרה. כי הם תומכים זה בזה.

זה כמו שאם אני מגלה, אני מגלה שחור על גבי לבן. אז יש גם לבן וגם שחור. ולא יכול להיות אחד ואין שני, אלא הם חייבים להיות יחד, גם זה וגם זה. אבל אני מקבל את שניהם כגילוי. גם את החושך וגם את האור, אני מקבל את שניהם כגילוי. ואז אני רואה הכול בצורה ברורה. ואז החושך הופך להיות אצלי לאור. מפני שאני קורא גם אותו.

זה עוד יבוא. אבל אנחנו מדברים כבר על דברים מתקדמים. אני שמח לשמוע את זה.

קריין: שלחו לנו את הקטע שבקשת.

כן, בבקשה.

קריין: מתוך "זוהר לעם" "בראשית א'", סעיף מספר 159.

"ולפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של בחינת האחוריים שלה. והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממידת ההעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת הגילוי העתידים להשיג.

כמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא לו שמעון ולא רבי שמעון. כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה.".

יופי. תודה רבה מכולנו על הקטע. אני לפעמים שוכח את המקורות, מאיפה זה מגיע, גם זו מן הסתרה.

בקיצור, ההסתרה הנכונה היא שאדם שוכב, ולא יודע לעשות כלום, ולא מבין, ואין לו כוח לקום וכן הלאה, ושום מחשבה לא יכול לרכז בעניין הרוחניות, ומבין, מרגיש ומשיג את החושך הזה ששורה עליו, ואז כשמתרומם מזה, כל אותו החושך הופך להיות לאור. ככה זה.

שאלה: מה זה אומר לא להאמין בשכר ועונש?

כמו שאמרתי עכשיו, שאני שוכב, לא יכול לקום, לא אכפת לי משום דבר, אני לא יכול לתאר לעצמי, לא עונש ולא שכר שיכול לבוא עלי ויחייב אותי לקום. אפילו שיבוא עכשיו מלאך המוות עם הסכין, אני לא רוצה לקום. אפילו שיבוא עכשיו מישהו ויגיד לי, "בבקשה, כל העולם לפניך. תעשה כך וכך תיקונים, וגמר תיקון, והכול", אני לא רוצה שום דבר. תן לי עוד דקה כך להישאר, שום דבר חוץ מזה.

ופתאום זה הופך להיות לדקה אחת גדולה ארוכה כמו כל החיים, אני לא מסוגל, הקליפה מושכת את הזמן. למה יש לנו הרגשת הזמן בעולם הזה? מתוך זה שהקליפה עושקת את השנייה ועושה ממנה מרווח כזה גדול. כך האדם בזמן שנמצא בשליטת הקליפה.

ומכל הדברים האלה אחר כך מתעוררים, וקמים, ודווקא מתחילים להשיג מתוך החושך את הדברים הנכונים, את האור. וכך כל פעם, "אלף פעם ייפול צדיק וקם".

שאלה: הסתר תוך הסתר זה כשאנחנו לא רואים שהוא "טוב ומיטיב"?

כן.

שאלה: איך להשיג דרך הכלים? אתה מדבר בשיעור והדברים כביכול מובנים, אבל כשאני יוצא הראש ריק.

יפה מאוד שאתה עוזב את השיעור וכאילו לא למדת כלום. אבל בזמן השיעור היית מחובר אלי ולחברים, ואז הרגשת שאתה כן מבין ומשיג ונמצא. זה יפה. הבעיה כשאתה יוצא מהשיעור, לא שאתה יוצא מהשיעור, אלא שאתה מכבה את המחשב שלך, אתה מכבה את הקשר אתנו, ובגלל זה לא נשאר לך כלום. תנסה להישאר בקשר אתנו, ואז כל מה שהיה לך בשיעור יישאר אתך.

שאלה: כרגע הסברת למה קיים הזמן שקשור לקליפות. אתה יכול להבהיר את הנקודה הזאת?

לא. אנחנו נדבר על זה עוד. הזמן קשור לקליפות, כי קליפות עושות את הזמן. אם לא הקליפות הכול היה מרוכז בנקודה אחת ולא היה מושג הזמן.

נניח לפני שנוצר היקום שלנו, לפני שנוצר המקום של היקום, קודם יצא מקום של היקום, ואחר כך המילוי של המקום, אז לא היה מושג הזמן.

שאלה: אני לא מצליח להבין למה יש כאן פנייה בלשון רבים? האנשים המאמינים הם מרגישים, ואני כביכול מנסה להבין, למצוא כאן את עצמי, את המצבים שלי?

הוא כותב את זה לכולם, הוא לא כותב לאדם אחד. כאן נוח לו להגיד על הרבה אנשים. זה סגנון הכתיבה.

שאלה: השאלה היא לגבי ההסתרה, האם אנחנו יכולים לומר שהבורא מסתיר את עצמו באהבת החברים?

כן. וגם מגלה את עצמו דרך אהבת החברים.

שאלה: האם יש עבודה בהסתר ב'? אדם יכול לעשות משהו בכלל?

יש עבודה בכל הסוגים, גם בגילויים וגם בהסתרות. בכולם. אנחנו נלמד את זה ואם לא נלמד תשאלו, אנחנו נסביר. עבודה ישנה בכל המצבים.

תלמיד: האם יש עוד איזו אופציה לשמור על עצמך בשביל לא לרדת להסתר ב'?

דרך הקבוצה בלבד.

תלמיד: לאדם יש שליטה על זה?

דרך הקבוצה בלבד.

שאלה: אני רואה שבמשך היום אני לרוב נמצא במצבים של שכחה, בעל הסולם מדבר אפילו על הסתרה. יש לנו כזה כלי שנקרא סדר יום, האם רק הוא מסוגל למשוך את האדם מהגשמיות והבהמיות? מה אפקטיבי יותר, העשירייה או סדר היום?

העשירייה יותר מועילה להתקדמות הרוחנית שלי. אם העשירייה לא תשמור עליי אני אבוד עם כל סדר היום שלי. ככה זה.

שאלה: אנשים ברחוב לא שייכים להגדרות האלה נכון?

לא.

שאלה: מתי המצבים האלה, כלומר הסתר אחד והסתר שני נבחנים באדם? באיזה שלב של לימוד?

זה לא שייך לשלב של לימוד. זה שייך לשלב של הסתרה או גילוי. מתי שיקרה, יקרה.

תלמיד: במהלך החיים של האדם.

ודאי. בחיים שלו בעולם הזה.

שאלה: אבל חייב לבוא קודם הסתר אחד ואחר כך הסתר שני או יתכן שאדם מלכתחילה לא מכיר בבורא וכאילו נמצא בהסתר שני?

אין דבר כזה. הוא מתחיל ממש מרחוק רחוק עד שמתחיל לגלות את עצמו שהוא נמצא בהסתר כפול ואחר כך בהסתר אחד. אלו שלבים.

תלמיד: כלומר הוא קודם בהסתר כפול ואחר כך בהסתר אחד.

כן.

אות נ"ג

"וצריכים לדעת, שכל ענין העבודה, הנוהגת בקיום התורה והמצוות, בדרך הבחירה, נוהגת בעיקר, בב' הבחינות, של ההשגחה המוסתרת, האמורות. ועל הזמן ההוא, אומר: "בן הא הא, לפום צערא אגרא" (אבות ספ"ה).

שהיות, שהשגחתו יתברך, אינה גלויה, ואי אפשר לראותו יתברך, אלא בהסתר פנים, דהיינו רק דרך אחוריו, בדומה לאדם, הרואה רעהו מאחוריו, שעלול להטיל ספק, ולחשוב, אולי אחר הוא. הנה בדרך זאת, נמצאת תמיד, הבחירה בידי האדם - אם לקיים רצונו ית', או ח"ו לעבור על רצונו.

כי הצרות והמכאובים, שמקבל, מביאים לו את הספק, במציאות השגחתו ית' על בריותיו, כנ"ל - אם כבחינה א', שהמה שגגות, אם ח"ו כבחינה ב', שהמה זדונות, עש"ה.

ובין כך ובין כך, הוא נמצא, בצער רב ויגיעה מרובה. ועל הזמן ההוא, אומר הכתוב: "כל, אשר תמצא, ידך לעשות בכחך, עשה וגו'" (קהלת ט'). כי לא יזכה לגילוי הפנים, שפירושו, המידה השלימה של טובו ית', בטרם שישתדל ויעשה, כל מה, שאך בידו ובכחו לעשות. ולפום צערא, אגרא."

שאלה: גם על הסתר א' וגם על הסתר ב' בעל הסולם אומר שזה מגיע לאדם בגלל הצרות והמכאובים שהוא קיבל, אז למה הסתר א' נקרא שגגות והסתר ב' נקרא זדונות?

לא הבנתי מאיפה השאלה.

תלמיד: על שניהם הוא אומר שזה מגיע לאדם בגלל הצרות והמכאובים שהוא קיבל.

כן.

תלמיד: אז למה בהסתר א' זה נקרא שגגות, כאילו לא באשמתי, ובהסתר ב' זה נקרא זדונות, רשע גמור וכולי, כאילו זה כן באשמתי?

זה כך נקרא, אבל גם זה וגם זה, בעצם הכול לא תלוי באדם אלא הגילוי שהבורא שבר את הכלי עכשיו זה מתגלה כלפי האדם. רק תלוי איך אדם מרגיש את זה, האם טעה או עשה את זה בזדון.

תלמיד: אבל אדם לא מרגיש בהסתר ב' שהוא עשה משהו בזדון.

מאיפה אתה יודע? אכלתי ואוכל עוד. זה בזדון. אתה יודע שזה אסור ואתה עושה. ועוד יותר, עד כמה שזה אסור זה נותן לך יותר תענוג, אתה נהנה יותר. אין לך דבר כזה בחיים? אתה כזה שלא מרגיש לא את זה ולא את זה?

תלמיד: הוא אמר פה דווקא על הסתר ב' שהם לא מאמינים בשכר ועונש. נשמע כאילו הפוך.

הם לא מאמינים בשכר ועונש ומה אז? בגלל שלא מאמינים בשכר ועונש הם רוצים להוציא מזה תענוג של קליפה.

תלמיד: אז פה זה להיות רשע?

ודאי שרשע, רשע כפול. בהסתר ב' הוא רשע גמור. ההסתר קובע באיזה מצב האדם נמצא, הוא יכול להיות מצדיק גמור עד רשע גמור, הכול תלוי במידת גילוי הבורא אליו. מי זה האדם? חתיכת רצון.

תלמיד: לא מובן לי איך אפשר להיות רשע אם אין בחירה, אם לא בחרתי להיות רשע?

מי מדבר על זה בכלל? איזו בחירה? הבחירה היא רק בסביבה וכל המצבים האלה מגיעים אליך כדי לנענע אותך.

תלמיד: אנחנו מגדירים צדיק מישהו שמצדיק את הבורא ורשע זה ההפך, לא?

נכון. על כל הדברים אחר כך כשיש לך מסכים, כשיש לך יכולת, אתה מבקש את המסכים, מבקש את התיקונים, אז לפי זה אתה נקרא צדיק. אבל במה אתה נקרא צדיק? בזה שאתה רוצה להידמות לבורא. מאיפה אתה רוצה להידמות לבורא? בגלל שאתה מתבטל כלפי החברה ונמשך אליך מאור שמביא אותך למוטב. אתה חושב שפעם יהיה רשום על שמך צדיק, ממש, שממך בא הכול? תמיד ההתעוררות מגיעה מלמעלה, הכוחות מגיעים מלמעלה. רק כשאתה תגדל, תרגיש את המצב שלך ואת מידת התלות.

לא נורא. נדבר על זה, אלה דברים התלויים בהרגשת הלב, את זה אי אפשר לדרוש מהאדם. יש כאן הבנה שההבנה מגיעה לאט לאט. אתה יודע, זה כמו במקצועות של עבודת כפיים שאתה צריך להרגיש, הידיים צריכות להיות חכמות אז אתה יודע איך להבריג, איך לחבר, איך לעשות, זו חכמה שמתלבשת בידיים. כך גם כאן. זה נקרא חכמת הלב, שהלב מתחיל לקבל חכמה מתוך פעולות החיבור שלו, הניתוק, ההתקרבות, לא, כן, שלא שייכים בעצם למוח, אבל ההרגשות האלה כבר מתחילות לחבר לעצמן פעולות מוחיות וכך נעשה בהן כאילו מוח עצמות, מה שנקרא. אין לי מילים היום, עוד נמצא. אנחנו נקרא את זה ב"בית שער הכוונות", הוא מדבר שם קצת על זה.

שאלה: האם אנחנו יכולים לומר שההסתרה היא תכונה של הבורא?

הסתרה היא לא תכונה של הבורא אבל כדי להכיר את הבורא אנחנו צריכים הסתרה. הכול אנחנו מרגישים ומשיגים רק מתוך הקונטרסט בין האור לחושך ולכן אנחנו חייבים את ההסתרה, אבל לבורא אין דבר כזה, אין. אמנם חכמת הקבלה כולה נקראת חכמה של צנועים, זאת אומרת שמצניעים, מסתירים את עצמם על ידי מסכים, ועל ידי המסכים מגלים את הבורא. אז יש מסך מסתיר ומסך מגלה. זה מעין משחק שנקרא פלירט, כמו בעולם שלנו, על ידי זה הבורא מתגלה ומסתיר את עצמו, יותר ופחות, כדי לעורר בנו רצון אליו כדי שנוכל להידמות לו בהדרגה. ככה זה. זה בדיוק ריקוד של חתן וכלה, כל מיני כאלה דברים. אלו דרגות ההסתרה.

שאלה: בעל הסולם אומר "כי הצרות והמכאובים, שמקבל, מביאים לו את הספק, במציאותו השגחתו ית' על בריותיו כנ"ל", אז בשביל מה בעצם הוא מביא צרות לאדם, כדי שיתקרבו אליו?

כדי לעורר את האדם, הבורא מעורר אותו על ידי הצרות.

תלמיד: אז למה הוא אומר "כשמביאים לו את הספק במציאות השגחתו" דווקא הצרות?

כי אנחנו רגישים לזה. הרצון לקבל רגיש לכך שהוא מורגש בו כרע.

שאלה: הסתר שניים זה מצב של "אין א-לוהים בקרבי"?

כן.

שאלה: יש לנברא איזו התייחסות לבורא במצב הזה? כי אם אין התייחסות איך יכול להיות הסתר?

אין לו בורא, אתה יכול להגיד לו אלף פעם הוא לא מרגיש, אין לו, אתה מבין שאין לו וזהו. מה זה אין? אין מה שעוצר אותי, אין לפניי חשיבות, ערך מיוחד שנקרא בורא, אין.

תלמיד: אני מבין את זה, אבל אני שואל את עצמי איך זה יכול להיות, ברגע שאני לא מתייחס למשהו מה נסתר ממני? איך יכול להיות הסתר?

זה הסתר כפול, אפילו הסתר תוך הסתר הוא לא מרגיש. אתה שואל "אבל בכל זאת ישנה איזושהי הרגשה שזה נקרא הסתר כפול או שזו בהמה כמו אלה שהולכים ברחוב?" לא, זה לא כמוהם, הוא אומר "ואין א-לוהים בקרבי".

תלמיד: זאת אומרת ישנה איזו התייחסות?

ודאי אחרת לא היו מזכירים אותו.

שאלה: אדם שרוכש מסך כבר לא ייפול לזדונות?

"אל תאמין בעצמך עד יום מותך" כל עוד יש לך אפילו גרם אחד של האגו אל תחשוב שאתה לא יכול ליפול בו כלבור שאין ממנו יציאה.

תלמיד: הוא לא מוגן מ"אכלתי ואוכל עוד"?

כן.

שאלה: כיצד העשירייה יכולה לשמור על החברים שלא יפלו ליחס לא נכון לגבי המצבים האלה?

להתפלל קודם כל, לקבוע "עיתים לתורה" מה שנקרא, שלפחות שלוש פעמים ביום תתקשרו לרבע שעה לפחות, אולי לחצי שעה. אני מכיר עשירייה שמתקשרת שלוש פעמים ביום לחצי שעה, ואז לומדים יחד, לא מדברים על שום דבר, לומדים וזהו. אני חושב שזה מה שאתם [צריכים לעשות]

תלמיד: אנחנו עושים את זה אבל עדיין יש חברים שממש כמו שתיארת, זה מצב מת, איך אפשר לעורר?

תנסו למצוא חומר שלא יהיה מת, תשאל אותם מה הם חושבים ממה הם יותר מתעוררים.

תלמיד: לשאול חבר ספציפי?

יכול להיות.

מעניין מאוד כמה חברים במשך היום פנויים? אולי נוכל לעשות כאלו שיעורים של חצי שעה או כמה זמן לכל הכלי העולמי. אבל זה לא עשירייה זה משהו אחר, נחשוב.

שאלה: בכל זאת רציתי לשאול על הסתר ב', אנחנו נמצאים בתקופת ההכנה בהסתר ב', יכול להיות כזה מצב?

לא יודע, תחקור ותגיד לי אחר כך.

תלמיד: למה בהסתר ב' הוא נחשב שהוא עושה בזדון, בכוונה? הרי הוא מנותק?

לא, הוא לא מנותק לגמרי, אחרת זו לא הסתרה. הסתרה היא מצב רוחני שנקרא "הסתרה", ואז כשהוא יכול לעשות למרות המצב הזה כל מיני דברים הפוכים ממה שצריך אז נקרא שהוא נמצא ב"זדון", זאת אומרת ב"זדונות" הוא נקרא "רשע גמור", זה לא סתם אדם ברחוב שהוא בהמה שאין עליו כאלו מדבקות.

(סוף השיעור)