שיעור צהריים 21.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1756, מאמר "עבודת האדם"

עבודת האדם

"טבע האדם, שיכול לוותר על תענוג קל בכדי שיקבל תענוג יותר גדול. לכן בזה אין נוהג ענין של בחירה". אלא מטעם הרצון לקבל כך אנחנו בוחרים בתענוגים יותר גדולים לעומת תענוגים פחותים.

"מה שאין כן מי שעובד בעל מנת להשפיע, רק מטעם אמת", מה זה מטעם אמת? שבאמת רוצה להשפיע, "היינו שדרך האמיתי היא רק בעבודה על מנת להשפיע, בזה שייך בחירה". אם המטרה שלו להשפיע בלבד ושום דבר יותר מזה הוא לא רוצה, אלא שהבורא יקבל תענוג מהעבודה שלו, אז בזה שייך בחירה. איזו בחירה? "כי הוא בוחר לעבוד בדרך בהאמת, אף על פי שלא יהיה לו שום תענוג, ואף על פי שבדרך זה יש בחינת יסורים". הוא לא חושב על תענוגים, הוא לא חושב על השכר כתענוגים, אלא שכל השכר שלו יהיה כמה הוא ישפיע לבורא תענוגים. "וכל זה רק מטעם שהוא רוצה לבחור בהאמת (על דרך "מוטב יהיו מזונותי מרורין כזית בידי הקדוש ברוך הוא")." אפילו שאני אקבל עונשים וכל מיני דברים בלתי נעימים, אם אני יודע שמזה אני מגיע לעשות נחת רוח לבורא, אז טוב לי.

"יש להבין, שאם האדם עוסק בתורה ומצוות מטעם שכר ועונש, ולא מטעם להשפיע, אז כבר יש לו הספקה בבחינת האמונה שיש לו. כי מטבע הגוף שהוא מפחד מיסורים ורודף אחר התענוג. ומשום זה אין לו צורך הכרחי לזכות לגדלות השם יתברך, כי מאי איכפת לו לדעת את שיעור גדלות השם יתברך." כי זה לא שייך לו כביכול, זה שייך לבורא.

"היינו, כי אין לו צורך לדעת את גדלות השם יתברך, אם הוא עובד ה' באמונת שכר ועונש, כי אין גדלות המלך סיבה שתחייב אותו ריבוי עבודה בתורה ומצוות, כי אין כל קשר ביניהן. אלא הסיבה להעבודה היא תלויה בשיעור אמונת שכר ועונש." ככל שהוא דבוק לשכר ועונש, רוצה להתקרב לשכר ולברוח מעונש, בזה תלויה כל העבודה שלו, כל הבחירה שלו.

"מה שאין כן מי שעובד מטעם להשפיע, היינו שיש טבע בהגוף שיכול להכניע את עצמו תחת מי שגדול ממנו, ויש לו כח לשמש את מי שגדול ממנו, נמצא שרק שיעור גדלותו של השם יתברך מחייב אותו את העבודה. ובשיעור שמאמין בגדלות השם יתברך, לפי שיעור זה יש לו כח לעבודה." כל העניין עכשיו הוא רק בגדלות הבורא, עד כמה הוא יהיה גדול בעיניו.

"ומאחר שרצון ה' הוא שהתחתונים יזכו לראות את גדלותו ורוממותו של הבורא יתברך ויתעלה לכן משום זה התחתון צריך לעבוד רק מטעם להשפיע. היינו לא מטעם מתנת המלך, הנקרא אהבה התלויה בדבר, אלא מטעם המלך עצמו, מאחר שהוא מאמין בגדלות המלך, לכן יש לו כח להשפיע ולשרת את המלך.

נמצא שכל עבודתו היא בהתבוננות גדלותו ורוממותו יתברך. ובשיעור שיש לו הכרה בגדלותו, בשיעור זה הוא מרבה בהעבודה. לכן יש מעלה יתירה בהעבודה של על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו." כי לפי זה יהיו לו כוחות לעבודה ויוכל לעבוד לפי השכר הנכון - שהבורא יגדל כל הזמן בעיניו.

נקרא שוב ואז אולי נבין יותר על מה מדובר.

עבודת האדם

"טבע האדם, שיכול לוותר על תענוג קל בכדי שיקבל תענוג יותר גדול. לכן בזה אין נוהג ענין של בחירה.

מה שאין כן מי שעובד בעל מנת להשפיע, רק מטעם אמת, היינו שדרך האמיתי היא רק בעבודה על מנת להשפיע, בזה שייך בחירה. כי הוא בוחר לעבוד בדרך בהאמת, אף על פי שלא יהיה לו שום תענוג, ואף על פי שבדרך זה יש בחינת יסורים. וכל זה רק מטעם שהוא רוצה לבחור בהאמת (על דרך "מוטב יהיו מזונותי מרורין כזית בידי הקדוש ברוך הוא").

יש להבין, שאם האדם עוסק בתורה ומצוות מטעם שכר ועונש, ולא מטעם להשפיע, אז כבר יש לו הספקה בבחינת האמונה שיש לו. כי מטבע הגוף שהוא מפחד מיסורים ורודף אחר התענוג. ומשום זה אין לו צורך הכרחי לזכות לגדלות השם יתברך, כי מאי איכפת לו לדעת את שיעור גדלות השם יתברך.

היינו, כי אין לו צורך לדעת את גדלות השם יתברך, אם הוא עובד ה' באמונת שכר ועונש, כי אין גדלות המלך סיבה שתחייב אותו ריבוי עבודה בתורה ומצוות, כי אין כל קשר ביניהן. אלא הסיבה להעבודה היא תלויה בשיעור אמונת שכר ועונש.

מה שאין כן מי שעובד מטעם להשפיע, היינו שיש טבע בהגוף שיכול להכניע את עצמו תחת מי שגדול ממנו, ויש לו כח לשמש את מי שגדול ממנו, נמצא שרק שיעור גדלותו של השם יתברך מחייב אותו את העבודה. ובשיעור שמאמין בגדלות השם יתברך, לפי שיעור זה יש לו כח לעבודה.

ומאחר שרצון ה' הוא שהתחתונים יזכו לראות את גדלותו ורוממותו של הבורא יתברך ויתעלה לכן משום זה התחתון צריך לעבוד רק מטעם להשפיע. היינו לא מטעם מתנת המלך, הנקרא אהבה התלויה בדבר, אלא מטעם המלך עצמו, מאחר שהוא מאמין בגדלות המלך, לכן יש לו כח להשפיע ולשרת את המלך.

נמצא שכל עבודתו היא בהתבוננות גדלותו ורוממותו יתברך. ובשיעור שיש לו הכרה בגדלותו, בשיעור זה הוא מרבה בהעבודה. לכן יש מעלה יתירה בהעבודה של על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו."

שאלה: איך אני יכול לכוון את הגוף שלי, שהוא כל הזמן רודף אחרי תענוג, לעבוד מעל הדעת? ואיך אני יכול להרגיש את החיסרון של אהבת החברים בתוכי?

אתה צודק, זה באמת קשה מאוד. אבל אם אתה משתדל להעמיד את עצמך מול גדלות הבורא, לתאר לעצמך עד כמה הבורא הוא גדול ואתה רוצה להכניע את עצמך כלפי גדלות הבורא, חשיבות הבורא, אז אתה כבר מתחיל להרגיש שזה מה שמחייב אותך. זה מצד אחד. מצד אחר, אתה מגיע למצב שאתה רוצה להשפיע. לא חשוב לך מה אתה מקבל מהבורא, העיקר מה אתה נותן לו. וכאן כבר יש לך את המשך הדרך, ובצורה כזאת אתה מתקדם ומתקדם.

שאלה: במה ואיפה תלמיד יכול למצוא את מידת גדלות ורוממות ה' בשביל לשרת את המלך ולא בשביל לקבל שכר ועונש?

את הכוח הזה הוא יקבל מהבורא. רק שיברר לעצמו מה בדיוק הוא רוצה לקבל מהבורא ויבקש, אולי לא פעם אלא הרבה פעמים, עד שיקבל. זה לא שהבורא לא רוצה לתת, אלא הבורא רוצה שהוא יברר בדיוק מה הוא צריך, ולכן לא נותן לו מיד משהו אלא עד שהאדם באמת יגלה את הרצון שלו בצורה אמיתית וירגיש אותו כרצון פנימי שלו, וכך יגדל ויגלה.

תלמידה: ואיך העשירייה עוזרת בגילוי הזה?

כי כולם רוצים לעשות אותו דבר, אז הם עוזרים זה לזה, מדברים על זה, כך זה קורה ביניהם. זה נקרא "איש את רעהו יעזורו", כל אחד עוזר בזה לחברים, כי כולנו קשורים זה לזה.

שאלה: מה החשיבות לבחור בדרך האמת אם זה כרוך בסבל?

זה לא כרוך בסבל, אלא זה עוזר לנו לבחור את האמת. זה כמו בחיים שלנו, אם היינו בכל מקום רואים תענוגים, אז לא היינו יכולים לבחור ולעשות שום דבר. אבל מפני שאנחנו תמיד נמצאים בין תענוג וייסורים, אז אנחנו יכולים להעמיד את עצמנו ביניהם וכך להתקדם.

שאלה: למה היחס לבורא בשכר ועונש נחשב לא מספיק? הרי בכל זאת אנחנו קושרים הכול אליו, מקבלים הכול ממנו, ולמרות זאת זה יחס לא נכון.

את לא מתקרבת אליו באופן כזה כי את תלויה רק בשכר או בעונש, כמו בעל חיים. ואדם צריך להתקרב לבורא לא כמו בעל חי אלא בגלל שהוא רוצה להיות דומה יותר לבורא.

תלמידה: האם המיקוד צריך להיות לא בזה שמקבלים ממנו אלא בזה שנותנים לו?

בזה שאנחנו נותנים לו יחד או שנותנים זה לזה, לפחות כך.

שאלה: כאשר אנחנו סובלים עבור מטרה יותר נעלה כמו גדלות הבורא, האם זה משנה את איכות הייסורים?

אנחנו לא סובלים עבור גדלות הבורא, אנחנו צריכים להתקרב לבורא ושיהיה לנו סבל מזה שאנחנו תלויים בייסורים.

שאלה: יוצא משהו מעניין. אתה קורא את המאמר ואחר כך כשקוראים שוב ושוב זה כמו איזה מטריושקה כזאת נפתחת שוב ושוב, אתה קורא בין השורות. לפי המאמר אנחנו מנסים לעבוד לא מסיבת השכר אלא עצם העבודה כלפי הבורא היא השכר עבורנו. אנחנו בוחרים את דרך האמת למרות שזה דרך הייסורים. מצד שני אנחנו אומרים שאנחנו רוצים ללכת בדרך תורה, ביראה ובשמחה ולא בדרך ייסורים. אז כאן הוא מדבר על המוכנות שלנו לעבוד גם אם דרך האמת תהיה רק בייסורים? זאת אומרת, מדובר פה על המוכנות שלנו?

בשום אופן לא מדובר על ייסורים. הייסורים הם תלויים אך ורק באדם. את אישה, כנראה שאת גם אימא.

תלמידה: כן, יש לי שני ילדים בוגרים.

תגידי לי להיות בהיריון, להוליד ילדים זה לא סבל?

תלמידה: סבל.

בכל זאת את מסכימה שוב ושוב לעשות את זה. למה? כי הייסורים האלה יש משהו שהוא יותר שווה לך על ידי התענוגים, שאת אחר כך תקבלי מהילדים. למרות שמהילדים גם מקבלים ייסורים, אבל כך זה בנוי. אז מה שאנחנו צריכים לעשות, אנחנו צריכים להבין את היחס של הייסורים, כמה הם יחסיים זאת אומרת, תמיד יש לנו אפשרות לתת להם משהו כנגד.

שאלה: בסוף המאמר כתוב "נמצא שכל עבודתו היא בהתבוננות גדלותו ורוממותו יתברך. ובשיעור שיש לו הכרה בגדלותו, בשיעור זה הוא מרבה בהעבודה." מה זה אומר שלהתבונן בגדלות הבורא. אנחנו מאמינים בגדלות הבורא, מה היא המידה הזאת של ההתבוננות?

הגדלות נמדדת בכמה את מסוגלת להשפיע, כמה את מסוגלת לוותר לבורא. בזה נמדדת הגדלות שלו בעיניים שלך.

שאלה: אני מנסה לא להבין את החבר, אלא להרגיש את הגדלות שלו?

שיהיה ככה.

שאלה: בשני המקרים, אנחנו מרגישים את הנהגת הבורא. מצד אחד אנחנו אומרים הבורא רוצה שנקבל ואנחנו מוכנים ללכת תחת הנהגה של שכר ועונש, ולקבל ממנו את מה שהוא נותן לנו, כי זה הרצון שלו, הרצון שלו הוא לתת לנו. אז למה שנבחר דווקא בדרך האמת וללכת תחת גדלות ה' ולא תחת הרצון שלו להיטיב לנבראיו?

כי אז אתה מקבל, בגלל שאתה מקבל דברים טובים לאגו שלך ולכן אין בזה שום השתוות הצורה. אתה מקבל בגלל שהבורא נותן, וכך אתם נעשים הפוכים זה לזה.

תלמיד: בשביל זה הוא ברא אותי, בשביל שיוכל לתת לי?

כן, אבל הוא לא התכוון לנתינה הזאת שאתה חושב. הוא מתכוון לתת לך אינסוף, מתנה ללא גבול ואתה תולה הכול בגדלות שלו בעיניך.

תלמיד: בגלל זה אני צריך לראות אותו דווקא דרך החברים?

אתה צריך לראות אותו דרך החברים, ואתה צריך לראות אותו דרך ההשפעה שלך. שאתה לא רוצה לקבל כלום חוץ מלהשפיע לו. איפה יש לך צמצום, מסך, אור חוזר.

תלמיד: וגם זה דרך החברים תמיד?

אני לא יודע מה זה דרך החברים, אלה מילים כאלו שאני לא רואה בזה שום טעם.

שאלה: איך לבטל בתוך עצמי שכר ועונש?

אנחנו לא יכולים לבטל שכר ועונש בשום אופן. אנחנו יכולים אך ורק לתאם את העבודה שלנו, להשוות את העבודה שלנו עם העבודה של הבורא. זאת אומרת, כמה אני יכול לעשות את זה לא עבורי אלא עבורו. זאת כל העבודה.

שאלה: חשבתי עד עכשיו שמדרגת שכר ועונש זאת מדרגה מאוד גבוהה, שצריך לשאוף אליה. אז אולי פה הוא מדבר על משהו אחר?

שכר ועונש זה תלוי על מה השכר ועל מה העונש. אם אנחנו מדברים על שכר ועונש בדרגה הגשמית, אז זה כמה אני מקבל וכמה אני אצטרך לשלם. זה לא אותו שכר ועונש שמדברים המקובלים.

תלמיד: אז כשהוא אומר לנו בהקדמה לתלמוד עשר הספירות "לפיכך מתחייב הלומד להתחזק באמונת ה' יתברך בשכר ועונש" הוא מדבר על המדרגה הגבוהה של שכר ועונש?

כן.

תלמיד: ומה ההבדל בינה לבין מה שהוא מדבר פה, להחזיק בגדלות הבורא?

כמה שהבורא גדול, אני אוכל לתת לו יותר. אז יוצא שגדלות הבורא זה אמצעי כדי לתת לו. תכף אנחנו עוד נדבר על זה.

שאלה: איך לבדוק בצורה נכונה מה הסיבה שבגללה אנחנו בדרך. ואיך לשנות את הסיבה שהכוונה החדשה הזאת תעשה שמחה לבורא?

אנחנו נמצאים בדרך בגלל שהבורא סוחב אותנו, מושך אותנו למטרת הבריאה. נראה לי שכבר אנחנו כולנו הבנו את זה, והמשימה שלנו היא מסתכמת בזה שאנחנו הולכים יחד איתו.

שאלה: אני לא יודעת איך הרצון שלנו עושה בחירות כי יש הרבה תענוגים. ואני גם לא מרגישה שאני נשלטת על ידי הרצון לקבל, האם זאת בעיה?

אין לך שום בעיות, הכול לפניך. רק תמשיכי ותצליחי בטוח, אני אחראי.

שאלה: לא לשמה כשאנחנו עובדים בשכר ועונש, זה כנראה החלק הראשון של כל מדרגה. זה כמו "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד". כי להגיע למצב שמאבדים טעם בעבודה ומתגלה שבשביל לגלות את גדלותו, צריך להשקיע עוד מאמצים. אז אין דבר כזה שישר אנחנו יכולים להרגיש ולעבוד בהשפעה?

תארי לעצמך, איך אפשר ישירות מהמצב שלנו האגואיסטי להיכנס להשפעה לבורא.

תלמידה: כן, זה לא אפשרי. אז לא צריך לפחד מעבודה בשכר ועונש?

בשום פנים ואופן לא לפחד משום דבר.

שאלה: לגבי התשובה שלך שאמרת שאנחנו צריכות לסבול מזה שאנחנו תלויות. אנחנו מניחות שהכוונה שאנחנו תלויות בבורא. אז חשבנו שאנחנו אמורות להיות תלויות בבורא, ולפנות אליו בכל דבר. אז זה טוב כי זאת מטרת התפילה, אז האם זה טוב או רע להיות תלויים בבורא?

זה טוב. אם אנחנו בוחרים בזה.

שאלה: הוא כותב "יש להבין, שאם האדם עוסק בתורה ומצוות מטעם שכר ועונש, ולא מטעם להשפיע," האם הפסקה הזאת פותחת לפנינו תהליך שלם?

כן.

שאלה: כשרואים שבעשירייה יש כל מיני שאלות בעיתיות שמפריעות לה להתקדם. לדוגמה הורדת חשיבות שיעור הבוקר, קרובי משפחה בעשירייה, חברות שנמצאות בשתי עשיריות, כל מיני בעיות כאלו. והעשירייה לא מבררת את הנושאים האלה, או יש איזו שנאה שמתגלה. כשאת רוצה לעלות את הנושא בעשירייה, מצד אחד את מבינה שאת לא יכולה לא להעלות את הנושא. ומצד שני, את יודעת שכשאת מעלה את הסוגייה, לא ברור מה הולכות להיות ההשלכות. האם יש פה אפשרות להשפיע לבורא באיזו דרך אחרת?

צריך למצוא חומרים של בעל הסולם ושל הרב"ש, שיסבירו לנו איך לפעול נכון בכאלו נסיבות, וללמוד אותם. באופן פרקטי אצל רב"ש מתואר הכול. לפעמים יש מקרים שהוא לא מתייחס אליהם, אבל תמיד אפשר לברר. אם אתן מנסות לברר משהו, ואין לכם מספיק חומרים, של בעל הסולם או הרב"ש, אתן יכולות לפנות אלי בשיעור, ואנחנו נברר. כך יהיה ברור גם לכן, וגם לאחרים.

שאלה: כתוב שיש מעלה יתרה בעבודה של על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו. אילו מאמצים עלינו לעשות בעשירייה, כדי להגיע למצב הזה, למדרגה הזאת?

אנחנו חייבים לעבור מצב שנקרא "אהבת חברים", ודרך אהבת החברים להגיע לאהבת הבורא. אז נוכל להבין מה זה נקרא אהבה. לזה אנחנו צריכים להגיע.

שאלה: התכונה הזאת אהבה, היא התנאי העיקרי בשביל להשפיע לבורא?

אהבה זאת התכונה החשובה ביותר. אבל זה תלוי איך אנחנו יכולים לסובב אותה, לתאר אותה. כי אהבה זה כזה דבר כשאני מעדיף את האחר על פני עצמי.

תלמיד: אז אני צריך להעדיף את ההרגשה שלו, של הבורא לעומת התענוג שלי?

כמובן. אחרת זו לא אהבה.

תלמיד: איך קורה המעבר הזה, שהאדם רוצה קודם משהו עבור עצמו, ואחר כך רוצה משהו לטובת הבורא?

תבקש את זה מהבורא, על זה צריך לבקש מהבורא.

תלמיד: אפשר לעשות את זה בכל רצון?

אולי. תנסה, תנסו, אם יהיו כאלה תנועות בינינו, אנחנו נרגיש מהר מאוד שאפשר להגיע לאהבה.

שאלה: גדלות הבורא מורגשת בשמחה שאפשר לעבוד עבור החברים, למרות שבמצב הזה פוגשים את הרצון לקבל, שהוא בעצמו יצר אותו?

אפשר להגיד גם ככה, אנחנו נמצאים בכל מיני מצבים בדרך, לכן גם לזה יש מקום.

שאלה: לגבי עבודה בעשיריות, לפעמים מתפתחת תחושה של אגו כלפי העשירייה או שאני יכולה להרגיש את זה מעשיריות אחרות. שזה יכול להתבטא בקושי להתחבר עם עשיריות אחרות, או לקבל חברות שלא בעשירייה. האם זה דבר חיובי או שלילי, אגו של עשירייה?

זה האגו שלך.

תלמידה: ודרכו אני חווה כאילו זה של אחרים?

אין לי מה להוסיף.

שאלה: עכשיו בשיעור שמענו ממך, שגדלות נמדדת במידה שאנחנו מוכנות לתת ולוותר לבורא, לעשות לו מקום. הבוקר דיברנו על איך אפשר לקחת בהלוואה מהבורא אהבה לקבוצה. אם הגדלות זה אמצעי להשפעה לבורא, זה אומר שאין לנו עוד מה להשפיע לו, זה השכר שאנחנו צריכים להציע לבורא?

לא. השכר של הבורא, התשלום לבורא, זה כשאתן רואות רק אותו מולכן, ומוכנות לקבל הכול רק ממנו.

תלמידה: וזה לא גדלות הבורא?

היא באה לידי ביטוי בדיוק באופן כזה.

שאלה: בהקשר של שכר ועונש, אנחנו עובדות שלא על מנת לקבל שכר, אבל האם זה לא כבר איזה שהוא שכר?

לא, אנחנו עוד לא עובדים שלא על מנת לקבל שכר, עוד לא הגענו לזה. יש לנו עוד כמה שלבים כדי להגיע לזה, ואז נדבר.

שאלה: במה הפעולה כלפי העשירייה שונה מפעולה כלפי הבורא?

ביחס לבורא, פעולות ההשפעה צריכות להיות שלמות. וביחס לעשירייה הן יכולות להיות חלקיות, ובכל אופן הבורא מקבל אותם בצורה נכונה.

שאלה: כשיש חברות בירידה, והן לא מבינות למה, האם אנחנו צריכים לברר בעשירייה את המצבים האלה כדי להתכלל אחת עם השנייה, אולי לבנות תפילה משותפת, והאם בכלל צריך לדבר על זה?

כן. צריכים לדבר, וצריכים לעשות כל מה שאפשר כדי להיות יותר קרובים זה אל זה, ויחד לפנות לבורא ולכל החברות, כדי שנרגיש את עצמנו נמצאות בעיגול אחד.

שאלה: מה הקשר או מה היחס בין גדלות הבורא להשגה, ולהתפתחות הרוחנית?

ככל שהבורא יותר גדול בעיני, ככה אני מתקדם קדימה, אליו. זאת תשובה פשוטה.

שאלה: יוצא שכשאנחנו עובדים למען גדלות הבורא יש בזה שני שלבים. בשלב ראשון אנחנו עובדים בגלל שהוא פשוט גדול, וזה השכר. ובשלב השני העבודה בעצמה הופכת להיות השכר, שאני נותן לו.

יפה.

שאלה: איך פעולה קטנה מצידנו של השפעה נותנת שכר גדול בגדלות הבורא?

בגובה, או במידה שאנחנו מעלים את הבורא, בזה אנחנו בזה מגדילים את השכר. הבורא לא צריך שאנחנו נגדיל אותו, אבל השכר שאנחנו נרגיש תלוי בכמה אנחנו מגדילים אותו בעינינו.

שאלה: האם נכון לעשות תרגיל במשך היום לעצור את הזרימה של המחשבה ולכוון את עצמי להרגשה של טוב ואהבה? או שהאגו עוד לא מוכן לזה?

צריך להשתדל, לנסות, ותראו מה יותר טוב, ומה פחות טוב. תשלטו בעצמכן, זה טוב.

שאלה: איך נכון לדבר על גדלות ורוממות הבורא בעשירייה? בשביל לא להגיד משהו מיותר, לא להזיק, ובאותו אופן לרומם את החברות.

אני לא חושב שאתן יכולות להסב נזק למישהי, אם אתן דואגות לגדלות הבורא ביניכן. אתן אף פעם לא תעשו נזק.

תלמידה: אז אני יכולה לספר לחברות איך אני מרגישה את גדלות הבורא?

זה אולי לא כדאי, כלומר אפשר לעשות את זה, אבל בצורה מאוד מוגבלת.

תלמידה: אז עם איזה משפטים כלליים?

אולי באופן כזה, כן.

שאלה: אם אני מקבל ירידה כשמחה, כי זה הרצון של הבורא, האם זה ביטול בפני הבורא? בפני החברים?

באופן חלקי, כן.

(סוף השיעור)