בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 29.12.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*הקדמת ספר הזוהר, אותיות דרב המנונא סָבָא*

1. מדוע *השבת* כל כך חשובה? מפני שזה מסמל לנו את גמר תיקון. יש 6 ימי עבודה בהם אנחנו מתקנים את הרצון לקבל שלנו שיהיה בעל מנת להשפיע, וביום השביעי אנחנו כבר מסיימים את התיקון ומרגישים שהגענו לשינוי מהותי בנו, שכולנו ברצון לקבל שלנו מתוקנים בעל מנת להשפיע. זה מה שמסמל לנו יום השבת, לכן כתוב שבת, לא ראשון ושני ושלישי רביעי חמישי ושישי אלא שבת. זאת אומרת *שבת* הוא מיוחד, יש הפסק עבודה, לא צריכים שום דבר לתקן, ואנחנו נכנסים למצב מתוקן שכולו טוב.

2. ש: עטרת בעלה.....
   ר: בשבת אנחנו, כנגד גמר תיקון, מכבדים את הנוקבא.
   ש: מה זה נוקבא עבורנו בעבודה בעשירייה?
   ר: רצון לקבל שלנו שמתוקן לעת עתה, זו הנוקבא, מה שאנחנו צריכים לעשות, לתקן, לאסוף בחלקים ולחבר כל החלקים שמתקנים לאחד. אין משהו לתקן אלא מלכות שמיים, זאת אומרת שמלכות תהיה מחוברת לשמיים, מלכות שתעלה לבינה.
   ש: זה הרצון המשותף שלנו?
   ר: זה התיקון הכללי שלנו, זה מה שאנחנו צריכים.
   ש: מה הכוונה שזה עולה מעל ז"א?
   ר: זה נקרא עטרת בעלה, שהיא כמו על הראש של בעלה, שזה ז', שהיא מסיימת כך את כל התיקונים. אנחנו נקרא על זה הרבה, הכל סביב הנוקבא. בעולם הזה לא נראה לנו שנוקבא כל כך חשובה, העיקר זו עבודת זעיר אנפין, אבל האמת היא שכל התוצאה ממאמצים ומהעבודה שלנו מתאספת ונראית בנוקבא.

3. ש: מה זה ס"א וחיוניים?
   ר: אנחנו צריכים כל הזמן להתמודד עם המחשבות הזרות שמתעוררות בנו ולחבר את כל התיקונים שלנו לתיקון אחד. כך אנחנו אוספים אוספים אוספים את הפעולות הנכונות שלנו עד שהן מתגברות ועולות מעל הקילקולים.
   
   ש: מחשבות זרות הם נגד התיקון?
   ר: נגד התיקון בצורה פרקטית זה נגד החיבור. אנחנו צריכים להבין שתיקון זה טוב להגיד, אבל זה משהו שכל אחד יכול לתאר אותו בכל מיני צורות, אבל *נגד החיבור זו בעיה שמתגלה בצורה גלויה, והיא דוקרת את הלב והעיניים ולא נותנת מנוחה לכל הרצונות והמחשבות האגואיסטיות*. זה מביא פירוד בין ישראל לאומות העולם, שרק בזה יש הבדל. *כל מה שאנחנו עושים זה כדי להגיע לחיבור*.

4. אתה צריך בפועל להתחבר עם החברים ככל האפשר. *תרגיש שהלב שלך נמשך להתחבר איתם ועם כל העולם, שאתה זקוק לאהוב את כולם. לא שיאהבו אותך אלא שאתה תאהב את כולם*, כמו שהרב"ש כותב במאמרי החברה. *אין מה לעשות, כל התיקונים נראים לנו שזה לא כל כך חשוב, שהעיקר שנלמד ונגיע לעוד משהו, אבל לא. התיקון של החיבור בלבבות, בשכל, ברגש, הוא התיקון הכי יסודי וחזק. זה שאנחנו צריכים*.

5. *שבת* זו תוצאה, לא אנחנו עושים אותו אלא אנחנו מגיעים אליו. אנחנו עושים עבודה ב-6 ימי החול שנקראים ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי, או חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד, ושבת זה נגד מלכות. שכל התכונות האלה שתיקננו במשך 6 ימי עבודה במשך השבוע, כל התכונות האלה מתוקנות מתחברות ומביאות לנו את הסיכום שלהם, את יום השבת. לכן בשבת אסור לעבוד, זה יום מנוחה, שבת וינפש כמו שכתוב. אנחנו לא עובדים, כך זה בעולם שלנו, כאילו שאנחנו רוצים לעשות בינינו אותם החוקים כמו בתיקונים הרוחניים.

6. ש: בגרמניה יום שבת שונה מבישראל.....
   ר: זה מנהגים, אין שום צורך בזה. אתה פשוט צריך להיכנס לעבודה רוחנית, כמו שאנחנו מדברים למעלה מזמן למעלה מהמקום, ולראות איך עליך פועלים הרצונות מלמעלה, ושרצונות האלה הם שקובעים לך את סדר התיקונים.

7. אם היה מאיר עלינו אור האהבה היינו מרגישים את עצמנו בדחייה גדולה אחד מהשני, בדחייה מאוד גדולה אחד מהשני, כי זה נגד הטבע שלנו. לכן *לאט לאט במידה שאנחנו כן מסוגלים לסבול זה את זה, ולסבול יכולים בתנאי שאנחנו מעריכים את החבר כשותף להשגת המטרה, אז בתנאי הזה אנחנו מתקרבים גם בינינו, ורק אחרי זה מתקרבים לבורא*.
   
   זאת אומרת *אם היית רוצה למדוד כמה אתה קרוב לבורא, קח את החבר שלך ותמדוד כמה אתה קרוב אליו, ואותה מדידה יש לך עם הבורא*. אחר כך נגלה את זה, אבל זה ממש כך.

8. ש: ספרי קבלה אחרים...
   ר: אני לא יכול להגיד עבור כל ספרי הקבלה, אבל אנחנו לומדים רק ספר קבלה המקורי, הכי מקורי, את ספר הזוהר. כל יתר הספרים אנחנו לא לומדים כי הם לא נאמנים ולא יכולים להשפיע לנו אותה עוצמת התיקון כמו ספר הזוהר. לכן מספיק לנו מה שיש, *אני מבטיח לכם שאם תתעמקו לפי העצות של בעל הסולם, תגיעו לתיקונים*.

9. ש: מה הכוונה שאנחנו לא עובדים בשבת?
   ר: שאי אפשר לעשות תיקונים בשבת, ולכן אנחנו לא עובדים, אלא התיקונים הם בזה שאנחנו לא עובדים.

10. ש: מהי עטרת, איך אישה יכולה להיות מעל ראש בעלה?
    ר: אישה עטרת בעלה, זאת אומרת היא אוספת, סוגרת את כל העבודות שצריך לעשות הזכר, והיא שומרת עליהם, וקושרת אותם. אישה זה נקרא הבית שבו האדם אוסף את כל מה שהוא עבד משך שבוע ימים. לכן אישה נקראת שומרת בית, היא מסמלת את כל הבניין שאדם עושה, כי היא מלכות. *בשביל מלכות, בשביל לתקן את המלכות, האדם עושה את כל העבודה שלו בעולם הזה. לכן אולי נראה לנו בימים שלנו שהגברים הם שמקבלים תוצאות מהיגיעה, אבל באמת הכל נאסף נאסף ומתגלה בסופו של דבר בעקרת הבית, באישה. זאת התוצאה מכל העבודה שלנו*. עוד נדבר על כך, זה נושא מאוד גדול, ארוך ועיקרי.

11. ש: השבת זה שה' יגמור בעדינו?
    ר: שבת זה מצב, זה לא יום בשבוע. לא שאנחנו שוב חוזרים לאותה טעות וחיים את השבוע לפי מה שכתוב בעולם הרוחני. אל תתחילו בשמירת יום ראשון שני שלישי וכן הלאה, כל ימות השבוע, לפי הרוחניות. זה לגמרי לא יוסיף, אלא רק יגרום לכם בילבול.

12. מה זה שאני מתקן מחשבה להתרחק מהחברים להיכנס לפירוד...?
    ר: כל פעם שאתה מתגבר על הנתק לצורת החיבור, אתה עושה תיקונים. עוד תיקון, עוד תיקון, לכן *אנשים שמרגישים כמה שיש בהם דחייה בפנים מהחברים, הם דווקא ראויים לתיקונים*, רק צריכים שהם יבינו את זה ויעבדו על החיבור, על התקרבות בין כולם.
    ש: אם אדם יש בתוכו מחשבות על ניתוק כל הזמן...
    ר: אין דבר כזה שאתה לא יכול לא להרגיש את הדחייה שלך מהאחרים, אלא אתה צריך דוקא ההיפך, להבין שהדחייה שאתה מרגיש מאחרים היא היסוד הנכון, שאם תתקן אותו, תגיע לדרגה רוחנית.
    ש: האם התיקון זה שבחוץ אני מנסה להתחבר איתם אבל עדיין מחשבה זרה …
    ר: כן, שלא יהיו מחשבות זרות בסופו של דבר, אבל בינתיים להשתדל לעשות תיקונים על כל פרט ופרט, ולא להתייאש מכך שכל פעם מגיעות מחשבות זרות ועוד כל מיני דברים. כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, לכן ככל שיש לך דחייה מהחברים, סימן שיש לך רצון לקבל אכזרי גדול, ואתה יכול בלתקן אותו להגיע לדרגה רוחנית גדולה.

13. ש: יש חברים שאני מרגיש קרוב ויש רחוק מהם..?
    ר: אתה מרגיש קרוב לחברים שדומים לך, לפי חוק הטבע, ואתה מרגיש רחוק מהחברים שדווקא לא כל כך קרובים אליך לפי האופי, לפי כל מיני דברים. מה לעשות? להשתדל להתקרב דווקא לכולם בשווה ככל האפשר.
    ש: לא לחפש לעבוד דווקא לחברים שאני נדחה מהם?
    ר: אולי כן, אבל לשים לב על זה שאתה משתדל לחבר את כולם.
    ש: מה העבודה שלי כלפי חבר שמרגיש קרוב אליו?
    ר: ודאי שלהתקרב, אבל לשים לב על אלו שאתה רחוק מהם.
    ש: כשמרגיש דחייה מחבר, מה תיקון עבודה?
    ר: כאן מקום התיקון, שאת כל כוח הדחייה אתה הופך לכוח המשיכה.
    ש: מה פעולה שלי פה?
    ר: לעלות משנאה לאהבה.
    ש: מה לעשות במצב של דחייה?
    ר: *תתפלל, קודם כל תבקש מהבורא. ברגע שאתה מכניס את הבורא לתיקון היחסים שלך לחברים, כבר אתה מתחיל לראות יותר את כל המציאות*.

14. ש: איך מתקן את זה ולא מכוונים לבורא...
    ר: *כל התיקון שלנו זה לפנות לבורא ולבקש תיקון*. כמו ילד קטן, תמיד כלפי כל בעיה ובעיה אנחנו צריכים לתאר את עצמנו כילד קטן, ומה התיקון של ילד קטן? הוא בוכה צועק ודורש. תעשה את זה, עד שאתה ממש דורש כך.
    ש: כי אין למישהו אחר לפנות?
    ר: חוץ מזה שאין למי לפנות, *אין לך ברירה. אתה בנוי בצורה כזאת, והבורא רוצה לראות ממך לחץ עליו, שאתה מקבל אותו, כשהוא עושה את זה לפי הדרישה שלך, שאתה מסתכל עליו כמו באמת על מי שמחוייב לך, מחוייב*.
    
    " *אתה עשית את הכל, בנית את הכל, עשית אותי, ואתה חייב לעזור לי, לתקן אותי ולהביא אותי למצב הנכון. במצב הנכון אני אהיה כמוך* ". *כך ילד קטן צריך להסתכל על אבא שלו*.

15. ש: אם חבר בעשיריה לא נשוי, מה הוא צריך להביא לקשר לחיבור נוקבא?
    ר: הנוקבא שלו זו לא האישה שלידו. אתם רואים איך אתם מבינים את הדברים האלה? *הנוקבא שלו זאת הקבוצה, הוא רוצה הכל לעשות בשבילה. רוצה לחבר את כל החברים, ושכל החברים יהיו ככלי לקבלת התוצאה מהעבודה שלו*.

16. ש: איך להפוך שנאה לאהבה אם לא יכולים לפנות לבורא?
    ר: אם אתם לא יכולים לפנות לבורא, אז אתם לא יכולים, אין מה לעשות. מי שמתקן כל מצב ומצב שלנו ומקרב אותנו לבורא, זה הבורא בעצמו. אם אנחנו לא יכולים לפנות אליו, אז אין. זה כמו ילד קטן, אם הוא לא פונה להורים, אז אין מי שיעזור לו.

17. ש: אור חכמה בדר"כ יש צמצומים ולא יורד מתחת לטבור?
    ר: אור חכמה נמצא בכל מקום, רק תלוי באור החסדים כמה הם יכולים לגלות את אור החכמה.
    ש: גם בעולם העשייה יש אור חכמה?
    ר: אור חכמה נמצא בכל המציאות. אור חכמה זה הבורא בעצמו, אלא כמה הוא מגולה או לא, את זה הוא נתן להחליט ולקבוע לתחתונים.

18. ש: מהי תכונת הברכה?
    ר: שהבורא מברך, ואז זה למעלה מכל יתר הכוחות.
    ש: יש אור חסדים ואור חכמה, מה זה ברכה?
    ר: *ברכה* זה מצב.
    ש: למה במצב הזה אין אחיזה לקליפות?
    ר: כי היא באה מהבורא. *ברכה* היא כוח שמגיע מהבורא, הוא מברך, ולכן כנגדו אין שום דבר בקליפה.
    
    הבורא לא קבע את *אור הברכה* לשלמות העולם, אלא להתחלה טובה ומספיקה כדי להביא את העולם לכלל השלמות. כי אור החסדים הוא ו"ק, בחוסר ראש, ועדיין אינו מספיק להולדת הנשמות ולפרייה ולרבייה. זאת אומרת כוח הברכה לא גומר, אבל הוא פותח את מערכת התיקון, פותח דרך לגמר התיקון.

19. ש: איך מקבלים ברכה מהעליון?
    ר: יש כוחות בתחתון שיכול להתקרב לעליון, שהעליון מושך אותו, נותן לו כל מיני כוחות ואז מתקרב לעליון.
    ש: אנחנו צריכים לעורר את הברכה שהעליון ייתן לנו?
    ר: כן, *ככל שאנחנו מברכים את הבורא, כך אנחנו נזקקים לברכה ממנו*.
    ש: במה אנחנו מברכים אותו, איך מברכים אותו?
    ר: על זה על זה שהוא מתחיל את הבריאה ומסיים אותה. אין בעולם כוח אחר שיודע לפעול כמוהו.
    ש: בעשירייה איך מכינים עצמנו לברכה מהעליון?
    ר: *אנחנו מכינים את עצמנו לברכה בזאת שמתחברים, כי כך אנחנו יותר ויותר מתקרבים בצורתנו לבורא*.

20. ש: למה אותיות מסוימות משאירות רושם חזק יותר..?
    ר: זה לא כל כך חשוב, הענין הוא *שהאותיות הן צורות שדרכן צריך לעבור האור ולהשפיע עלינו כדי שנתקרב לבורא. לכן אנחנו מתקרבים לאותיות ומעוררים את הפעולה שלהן עלינו. הפעולה הגדולה ביותר יוצאת אצלנו מאיזה אות? מהאות ב', כי זאת ברכה*.

21. ש: מה זה ש-ב' אומרת שאור הברכה שלי שווה למעלה ולמטה?
    ר: *על אור הברכה אין שום מחסומים, אין שום מדרגות, כי הברכה מגיעה מהבורא והוא נמצא וממלא את כל המציאות. לכן הברכה שורה בכל המדרגות*.
    ש: גם בעולם שלנו יש אינסוף ברכה?
    ר: כן.

22. ש: למה אנחנו לא מרגישם שאנחנו מעלים מ״ן?
    ר: כי אנחנו לא מעלים מ"ן. *אנחנו לא מעלים מ"ן אתה לא מרגיש את הרצון שבעליון, אתה לא מרגיש שאתה יכול במשהו לענות על הרצון של העליון. אז איך יכול להיות שאתה מעלה מ"ן*?
    ש: אז מה זה כל התפילות שאנחנו מעלים לבורא?
    ר: אני לא יודע על איזה תפילות אתה מדבר.
    ש: תפילות לחיבור, להרגיש אחד את השני
    ר: *אם יש באמת כזה רצון אמיתי וחזק, אז אתם מעלים אותו ולאט לאט תגיעו להרגשה. בסך הכל זה יצטרף יחד ואתם תרגישו*.
    ש: רק אם יש רצון אמיתי באמת אנחנו נרגיש את זה?
    ר: כן, ודאי.

23. *עשירייה יחד יכולה לעשות הכל, הכל. אין לבורא דבר יותר חשוב מהעשירייה. אם עשירייה מתחברת ופונה לבורא, דורשת, בוכה, צועקת, מושכת אותו, הוא לא יכול לעמוד כנגד זה*. כמו שילד קטן הוא ראש המשפחה, התינוק הוא ראש משפחה, הוא יכול לדרוש הכל מההורים והם לא יכולים לעמוד.
    ש: אנחנו יכולים לנסות את זה בברכה?
    ר: בבקשה, ודאי שכן, בברכה זה עוד יותר טוב.
    ש: איך אני מניע את החברים לעשות זאת?
    ר: תשתדלו לשכנע אותם.
    ש: תמיד יש טענות...
    ר: אין יותר מדי בשבילנו. אנחנו צריכים להתקדם בהתאם למה שנפתח לנו, והכל אז יסתדר.

24. ש: כשאדם מברך את הבורא מתגלה אהבה בין הבורא לנברא?
    ר: תנסו, *תנסו להרגיש את כל האותיות האלה, להרגיש בלב, ואז רק כך יהיה לכם מובן על מה מדובר. זה מאוד חשוב, אנחנו רוצים להרגיש את האותיות האלה. לכן כתוב: כתוב על לוח ליבך*.

25. ש: לגבי האותיות איך לפתח את הרגש שאתה מדבר עליו?
    ר: *איך לפתח את הרגש לאותיות? זה יבוא במשך הזמן, אני לא יכול להציע ולהמליץ כאן שום דבר. בני האדם שנכנסים לזה, רוצים, קוראים על זה, אז יותר ויותר הם מרגישים איזה רגש נמצא באותיות*. כמו שמוזיקאים מסתכלים על התווים וקוראים, הצורה הזו רשומה בסימנים שלהם, הם מרגישים, הם יכולים לשיר את המוזיקה אפילו שאין להם על מה לנגן, אבל הם בעצמם יכולים לשיר. אותו דבר כאן.
    
    *אנחנו לאט לאט מתחילים לנגן בפנים, בתוכנו, את האותיות, מילים. אנחנו מתחילים לראות שיש לפנינו לא טקסט אלא מנגינה. מנגינה שהבורא מנגן על כינור דוד מה שנקרא, על עשר הספירות. יהיה בסדר, אתם תראו כמה שנגיע לכל הדברים האלו ויחד כולנו נגנן את הניגון העליון*.