בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 13.10.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*אושפיזין משה – ספירת נצח*
אושיפיזין משה, בחינת נצח. אין לנו יותר גדול משהו, יותר קרוב ממשה שקירב את כל שיטת גילוי הבורא, הקשר עם הבורא, לנבראים. לכן הוא כל כך קרוב ומיוחד כלפינו. משה נקרא *רעיא מהימנא*, כלומר רועה הנאמן, לא כוח אמונה, לא כוח הגבורה או משהו, אלא רועה, שממש מטפל בנבראים מצד הבורא כדי להביא אותם לגמר התיקון. כל התורה מיועדת להביא את בני האדם למגע עם הבורא, היא נקראת תורת משה, כי זה עיקר הדאגה שלו, העבודה והייעוד שלו. משה זו התכונה, אנחנו מבינים שזה לא איש בדיוק, אלא סמל, זו תכונה מיוחדת של איך שהבורא מנהל את העולם. התכונה הזאת הכי חשובה לנו. אנחנו נלמד עכשיו איך אנחנו יכולים להבין את התכונה הזאת, איך מתקרבים דווקא אליה, איך היא מטפלת בנו.
משה, כמו רועה שהולך לפני, או ליד, אפילו אחרי, יכול להיות, לפי התפקיד שצריך כדי לעזור לעדר שלו, לעם שלו, להתקדם נכון ובביטחון למטרה. *הכוח הכללי שמטפל אותנו, אוגר אותנו, שומר עלינו ומביא למטרה באהבה, בביטחון, בדאגה, הוא כוח המשה. כוח חם, כוח אוהב, כוח דואג*. כל זה נקרא תורה, כל הכוחות האלה שעוטפים אותנו, מביאים למטרת הבריאה, נקראים תורה. האור העליון מגיע אלינו, מתלבש עלינו ממלא אותנו, כל אחד וכולנו יחד, *כמו שרועה אוסף את העדר שלו וכך מגיע עימו יחד הביתה*.
*אנחנו צריכים לראות את עצמנו כעדר, מוכנים ללכת אחרי כוח המשה שמטפל בנו. כתוצאה מזה אנחנו כל פעם, בכל יום ויום, מתעשרים, מתמלאים בכוחות האמונה*. אמונה למעלה מהדעת היא העיקר שאנחנו רוכשים, ואנחנו רוכשים אותה ע"י משה.
*רועה
נאמן*
נקרא
שהוא
מציג
את
התכונה
המיוחדת
שיכולה
לסחוב
אחריה
כל
הנשמות,
את
כל
הרצונות,
כדי
שהם
יוכלו
להתחבר
ביניהם
ולהתקרב
למטרה,
להתכלל
בכתר.
ש:
למי
משה
מעביר?
ר:
משה
זאת
תכונה
שממלאת
בעצמה
את
כל
עשר
הספירות,
כל
תכונה
ותכונה
מוסיפה
את
כוח
האמונה,
לכן
הוא
נקרא
רעיא
מהימנא,
רועה
נאמן.
*משה
לוקח
את
כל
העדר,
כל
העם,
התכונות,
כל
הבחינות,
וממלא
אותם
בכוח
האמונה.
ע"י
כוח
האמונה
הם
שמורים
שלא
יפלו,
שלא
יפגעו
ע"י
רצון
לקבל
שגדל
בהם
מפעם
לפעם*.
משה הצליח ללכת למעלה מהדעת יותר מכולם. המידה שנקראת משה היא המידה הגדולה ביותר באמונה למעלה מהדעת.
ש:
מה
התוספת
של
מדרגה
משה?
ר:
אברהם
יצחק
ויעקב
נקראים
האבות,
משה
כבר
שייך
לבנים,
לתוצאה
ממדרגות
אברהם
יצחק
ויעקב.
לכן
הוא
כבר
נכנס
לתוך
עם
ישראל,
מפני
שמצד
אחד
הוא
הראשון
שיצא
מאברהם
יצחק
ויעקב,
ומצד
שני
הוא
קשור
לתחתונים,
הוא
הראשון
מהתחתונים,
לכן
הוא
נקרא
רעיא
מהימנא.
רועה
הנאמן
מוסר
לכלים
של
נצח
הוד
יסוד
ומלכות,
כלים
דקבלה,
את
הבחינות
העליונות,
מסדר
אותם,
מקשר
אותם,
דואג
להם,
מעלה
אותם.
משה
דואג
שכלים
של
נה"י
יהיו
בסופו
של
דבר
מתוקנים
כמו
הכלים
העליונים
של
חג"ת,
כי
משה
הוא
כבר
נצ"ח.
מפני שמשה הוא העליון מהתכונות התחתונות, שייך כבר לעם, לכן הוא כולל את כל העם. *משה הוא הראשון, דרכו כל התכונות עליונות מגיעות לכל הרצונות לקבל. לכן כל העם תלוי במשה. משה נכלל בכל העם, משה שקול ככל העם*. אנחנו נראה את זה, אין לי כל כך מילים, אי אפשר להסביר את זה במילה אחת, אבל הוא העליון, *לכן התכונה העליונה הזאת היא החשובה לנו ביותר*.
הבעיה שלנו שאנחנו לא מבינים בדיוק מהי בחינת האמונה. אמונה זה כוח, זה לא סתם אמונה כמו שחושבים ברחוב. *אמונה זה כוח שמושך את האדם לבורא ממטה למעלה, לכן בלי אמונה אנחנו לא יכולים להגיע להתקדמות, אפילו קטנה, למטרת הבריאה ולעשות צעד אחד קדימה*. אמונה זה הכוח שמעלה אותנו ממטה למעלה, מרצון לקבל לרצון להשפיע או לתכונת השפעה. לכן *אסור לנו לזלזל במילה אמונה, אנחנו כאילו חושבים שזה משהו נוסף, אלא זה כוח הבורא שהאדם רוכש*.
ש:
איך
אנחנו
שומרים
אחד
על
שני
לא
ליפול
לקבלה
ולדחיה?
ר:
נותנים
דוגמאות
אחד
לשני,
מחזיקים
אחד
את
השני,
עושים
ביחד
פעולות.
ש:
לפעמים
עד
שאדם
שם
לב
שנמצא
בדחייה,
הוא
מנותק..
?
ר:
אם
הוא
מגלה
שהוא
מנותק,
זה
סימן
שנותנים
לו
אפשרות
לחזור.
אחרת
לא
היה
מגלה
שהוא
מנותק.
ש:
מתי
ביטול
זה
אמיתי
ומתי
רק
מחליף
רצון
לקבל
יותר
גדול?
ר:
אם
האדם
מתבטל
כלפי
העשירייה,
זה
הכל,
הוא
לא
צריך
חוץ
מזה
שום
דבר.
ש:
למרות
שכדאי
להתבטל
לעשירייה?
ר:
ברור
לנו
שכדאי.
כך
אנחנו
קוראים,
לומדים
ושומעים,
אבל
האם
אנחנו
מסוגלים
באמת
להתבטל
כלפי
העשירייה?
זאת
השאלה.
ש:
איך
אני
מזהה
אם
באמת
התבטלתי..?
ר:
*אם
אתה
רואה
כמה
אתה
לא
יכול
להתבטל,
סימן
שאתה
הולך
נכון.
אם
אתה
רוצה
להתבטל,
ומבין,
מרגיש
שאתה
לא
יכול
להתבטל,
סימן
שאתה
נמצא
במצב
הנכון*.
תכונת האמונה היא בלתי מוגבלת, ולכן אליה אנחנו צריכים להגיע כדי להרגיש את עצמנו כמו הבורא. אי אפשר לתאר אחרת מה זה נקרא רוחניות, מה זה נקרא השפעה, מה זה נקרא אהבה, מה זה נקרא יציאה מעצמו. זה כמו שאתה יוצא לחלל, מחוץ לכדור הארץ, זה משהו. *הכל לפניך, ורק בחינת האמונה, כמה שרכשת אותה, זה מה שמגביל אותך באיזה כדור, עיגול, אתה נמצא*. לכן תכונת האמונה היא התכונה הכי גדולה. חוץ מזה, אתה מתחיל להרגיש במשהו כמו הבורא.
איך אנחנו יכולים לעורר את החברים? ע"י דוגמה. אתה כל הזמן צריך לתת להם דוגמאות כאלו שהם ירצו לקבל נגד הרצון לקבל שלהם, נגד גאווה, דחיה, כל מיני דברים כאלה. *אתה צריך להעביר לחברים דוגמאות, והם יקבלו את זה לאט לאט בצורה נכונה. חפש איך*.
ש:
איך
להעביר
את
התכונה
שנקראת
פתי?
ר:
פתי
נקרא
אדם
שמבין
כמה
הוא
מוגבל,
ושמגביל
את
עצמו
עוד
יותר
כדי
להיות
ממש
מוכן
לקבל
כל
דבר
שנמצא
למעלה
מהראש
שלו.
*אם
הוא
שומע
את
זה
מהקבוצה,
הוא
שם
את
הקבוצה
מעל
לראש.
לפי
הפעולה
שלו
הוא
נקרא
פתי.
כי
מי
עושה
את
זה?
בלי
ביקורת
ובלי
כלום,
פתי
לוקח
דעות
מהחברים
ומקבל
אותם
למעלה
מהדעות
של
עצמו.
אבל
דווקא
בצורה
כזאת
האדם
מתקרב
לבורא.
לכן
פתי
זה
דבר
גדול
מאוד*.
דווקא
מי
שבמאמץ
פנימי
גדול,
ביגיעה
גדולה,
עושה
מעצמו
כאילו
שהוא
פתי,
נאיבי,
אבל
הנאיביות
הזאת
היא
מאוד
גבוהה,
היא
נובעת
מכך
שהוא
מבין
שהוא
בשכל
לא
יכול
להגיע
לרוחניות.
על
כך
כתוב
שלא
החכם
לומד.
אלא
*רק
ע"י
זה
שאני
הולך
כפתי,
אני
מוכן
לקבל,
אני
מוכן
להתכופף,
אני
מוכן
לעשות
כל
מה
שצריך,
רק
כדי
להגיע
לכוח
האמונה,
לדרגת
משה*.
*אנחנו צריכים לפחות לעשות לפעמים תרגילים. אני צריך לתאר לעצמי שאני עוצר את עצמי מהכל, ממחשבה, מרצון, מכל פעולה, ומרשה לעשות את המחשבה, או רצון או את הפעולה רק בתנאי שזה יהיה להשפעה, והשפעה ברורה, למישהו, למשהו, לכולם באיזושהי צורה. בצורה כזאת אני יכול להגיד שאני משתדל, עושה תרגילים כדי להתקרב לרוחניות, למשה ולבורא*.
ש:
מה
זה
לקבל
את
היראה
כשכר?
ר:
כשאני
מרגיש
שמתעוררת
בי
יראה,
אני
שמח
מאוד,
אני
מודה
לבורא
שמעורר
בי
את
הרגשת
היראה
שכך
שאולי
אקבל
ע"מ
להשפיע
או
חס
ושלום
ע"מ
לקבל.
אולי
אוכל
לחשוב
על
הבורא
ואולי
לא
חס
ושלום,
יכול
להיות
שעל
החברים,
כן
או
לא.
*דרגת
היראה,
דאגה,
היא
חשובה
מאוד,
היא
שומרת
עליי,
היא
עוזרת
לי
לראות
את
הגבולות
שלי,
לראות
איפה
אני
נמצא
ואיפה
אני
יכול
כבר
לצאת
מעצמי
וליפול
לגשמיות*.
*הבעיה
שלנו
שאנחנו
חושבים
שגשמיות
זה
מה
שאנחנו
חיים
בגוף
שלנו.
הגוף
שלנו
לא
חשוב,
אתם
יכולים
לאכול,
לשתות,
ליהנות
מכל
הדברים
האלו.
הבעיה
שלנו
היא
המחשבה,
הכל
במחשבה
יתבררו*.
*כל
הבירורים
הם
במחשבה,
איפה
הראש
שלך?
איפה
המחשבה
שלך?
למה
אתה
נוטה?
איפה
אתה
חושב?
איפה
אתה
נמצא
עם
הראש
שלך?
זו
הבעיה.
על
זה
אנחנו
צריכים
לשים
לב*.
ש:
מה
לעשות
כשאני
לא
מרגיש
כלום?
ר:
*תעריך
את
זה
שיש
לך
קבוצה.
דרך
הקשר
עם
החברים
אתה
יכול
להרגיש
את
הבורא.
מזה
תתחיל.
אם
אתה
נמצא
במצב
שאתה
לא
יכול
כלום,
אתה
חייב
לכבד
את
זה
שיש
לך
קבוצה.
בקשר
עם
הקבוצה
אתה
יכול
לצאת
מכל
מצב
עמוק
לכל
מצב
גבוה*.
אנחנו
לא
יכולים
לגלות
גדלות
הבורא.
זה
שאנחנו
אומרים
שיש
לנו
גדלות
הבורא,
נגיד
למשה,
זה
לגמרי
ההיפך
ממה
שאנחנו
מתארים
בכלים
דקבלה.
*אנחנו
יכולים
לתאר
את
גדלות
הבורא
לפי
כמה
אנחנו
רואים
שהחברים
שלנו
מתפעלים
מזה,
ואיש
את
רעהו
יעזורו,
אבל
לא
שאנחנו
רואים
את
גדלות
הבורא.
לראות?
חס
ושלום,
אתה
בזה
הורס
את
עצמך*.
ש:
אני
נכלל
מהם,
איפה
שפלות
וענוות..?
ר:
כמו
שהם
עושים
את
זה
בכוח
השפעה.
לא
שהם
משיגים
גדלות
הבורא,
אלא
בונים
אותו
בכוח
השפעה
את
הדמות
הבורא.
כך
גם
אתה.
אתם
לא
רוצים
לגלות
אותו,
כי
*אליו
היזהרו
לשלוח
יד.
אלא
דווקא
ההיפך,
מסתירים
אותו,
לא
רוצים
לראות,
רוצים
להתרחק
ממנו,
לדחות
אותו.
ע"י
זה
זוכים
לכוח
המסך,
כוח
אמונה,
ואז
מגלים
את
הבורא,
בדחייה*.
ש:
האם
יש
הבדל
בין
אמונה
להשפעה?
ר:
השפעה
אנחנו
יכולים
לעשות
אפילו
בכלים
של
קבלה
שלנו,
אין
בעיה.
אמונה,
אם
מקבלים
מלמעלה,
יש,
אם
לא
מקבלים,
אז
אין.
אנחנו
יכולים
רק
לצפות
שנקבל
את
כוח
האמונה,
ואז
בכוח
האמונה
נוכל
לעשות
פעולות
רוחניות,
כלומר
למעלה
מהטבע
האגואיסטי
שלנו.
אמונה זה כל מה שיש באדם, ולכן הוא נקרא אדם. בלי כוח האמונה הוא נקרא לגמרי בהמה. לכן כתוב כולם כבהמות נדמו. רק האנשים שרכשו את כוח האמונה נקראים בני אדם. זה מה שאנחנו צריכים, לכן *אין לנו יותר על מה לחלום, לחשוב, אלא רק על כוח האמונה שיתלבש בנו. כל מה שאנחנו עושים זה אך ורק כדי למשוך על עצמנו כוחות שיעזרו לנו לרכוש את כוח האמונה*.
ש:
איך
להשיג
שמחה
תוך
כדי
עבודה
בקטנות?
ר:
*אנחנו
שמחים
שאנחנו
נמצאים
בקטנות.
אין
הבדל
קטנות
או
גדלות,
רק
לפי
אם
אנחנו
מכל
הלב,
מהמצב
שהבורא
נותן
לנו,
מוכנים
להתקרב
אליו,
להדבק
בו*.
אז
לא
חשוב
אם
אנחנו
נמצאים
בקטנות
או
בגדלות,
אנחנו
בכל
זאת
נמצאים
דבוקים
בבורא.
הקטן
יכול
להיות
דבוק
לבורא
יותר
מהגדול.
גדול
יכול
להיות
דבוק
בבורא
מפני
שיש
לו
יותר
כוחות
לדבקות,
אבל
הקטן
בכך
שמבטל
את
עצמו,
גם
נמצא
בדבקות.
אנחנו
צריכים
עוד
להרגיש
את
היחסים
האלה
של
קטנות
וגדלות
וכמה
שזה
מאוד
מגוון..
ש:
..אפשר
להתבלבל
שזו
אמונה?
ר:
יכול
להיות,
אבל
אנחנו
קשורים
חוץ
מזה
בקבוצה.
*העוגן
שלנו
קשור
לקבוצה,
לכן
מכל
העליות,
מכל
הירידות,
מכל
הנפילות,
אנחנו
תמיד
צריכים
לגשת
לקבוצה.
כך
נתפעל
ונתחזק.
רק
זה
הקשר
הבטוח
שלנו
שלא
נברח
לאף
מקום*.
רוחניות
גשמיות,
*מי
יודע
מה
יכול
לקרות,
באיזה
מצב
הבא,
בעוד
שנייה,
מה
יכול
להיות.
אבל
אם
אנחנו
קשורים
לעשירייה,
אז
בטוח
אנחנו
שומרים
על
עצמנו
בעיניים
עצומות,
בכל
מה
שלא
יהיה,
אם
אני
נמצא
קשור
לחברים,
אז
אני
מסודר,
אני
לא
אברח
מהדרך*.
חבל שאתם לא שואלות יותר בנות, כי אני מאוד נהנה מהשאלות שלכן. שיהיה לכן חג שמח וכל טוב.
*שפלות* לא נקראת שאני נמצא למטה מכולם, שאני כאילו מורח את עצמי לפני כולם. שפלות זה אני כלפי התכונות שהבורא ברא בי, כך אני מתייחס. יש בי כאלה תכונות שאני רוצה להקטין, אבל אני בכך לא מרגיש שהשפלות הזאת מבטלת אותי.
השפלות היא שפלות מיוחדת, כמו שמשה עניו, נמצא בשפלות הכי גדולה מכולם. בואו נתקדם למושג השפלות כדי להבין אותו. אני יכול להבין אותו רק מתוך כך שאנחנו מתקשרים בינינו בעשירייה. *בואו כל אחד יגלה את עצמו כשפל כלפי האחרים. אז מה, אתם צריכים להשתחוות? אתם צריכים לעשות מעצמכם אפס? לא, אלא אתם עושים כל מה שצריך כדי להעלות את כולם למטרת הבריאה. דווקא אתם משתמשים באגו שלכם, אבל משתמשים בצורה הפוכה. ככל שאתם יכולים לעשות עליו צמצום מסך ואור חוזר, ככל שהופכים אותו כמו שאתם הופכים בגד או משהו, מצורת פנים לצורת אחוריים, כך אתם מגיעים למטרה*.
ש:
האם
צריך
להכיר
את
סיפורי
התורה
כדי
להבין
יותר
את
סיפורי
בעל
הסול
ורב"ש?
ר:
צריכים
להשתדל
להכיר
מה
שהם
כתבו,
אבל
שזה
לא
יבלבל
אותנו.
בינתיים
אם
תתחילו
לקרוא
מאמרים
ששייכים
לזמן
מתקדם
יותר
ממה
שאנחנו,
זה
יבלבל
אתכם,
לכן
*נלך
יחד.
אני
מבטיח
לכם
שתוך
שנתיים
נהיה
כבר
בדרגה
אחרת
לגמרי
בהבנה,
בהכרה,
בהשגה
ובהרגשה*.
ש:
*ערב
האיחוד*.
איזה
הכנת
הלב
צריכה
להיות?
ר:
הכנת
הלב
צריכה
להיות
בכך
שאני
הולך
היום
לשבת
יחד
עם
כל
החברים,
ולהשתדל
להיות
יחד,
שלא
יהיו
מחשבות
זרות,
כוונות
ופעולות
זרות
חוץ
מחיבור
הלבבות
בינינו
ולמטרת
הבריאה.
כך
נתקדם.
אני
מקווה
שהיום
בערב
נשיג
עוד
חלק
מהחיבור
שלנו
שצריכים
בדרך
להשיג,
ונמשיך.
יש
לנו
עוד
כמה
ימי
אושפיזין
ואח"כ
שמחת
תורה,
בזה
מסיימים
את
כל
החגים
שלנו.
בהצלחה,
ותהיו
בשמחה.
חוץ
משושי
אני
לא
רואה
אף
אחד
בשמחה.
בהצלחה
לכם.