007_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/QFWOzWTT?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה', עם אור פנימי, אות מ'

מה כתוב כאן? הוא מסביר לנו מה שכתוב למעלה.

בזמן שכלי דחכמה נזדככה מב' דעביות לא' דעביות, קיבלה השתוות הצורה מכלי דבינה. צריכים לזכור את הכלל שלמדנו, שמכאן המדו… שכאן המדובר, מהכלים שנשארו בפרצוף גלגלתא, ונשאר רשימות בהכלים.

בכלי דכתר היה שם בחינה ד', נשאר ג' דעביות ד', נשאר רק ד' דהתלבשות וג' דעביות. בהכלי דחכמה, אם מאיר בחינה ג', נשאר בכלי דחכמה ג' דהתלבשות ב' דעביות. בכלי דבינה היה מאיר ב' דעביות, בפרצוף גלגלתא נשאר ב' דהתלבשות וא' דעביות. לכן יוצא עכשיו בפרצוף ע"ב, שכלי דחכמה שהיתה ב' דעביות, שנזדככה א' דעביות, אז ידו מילא הרשימו שיש בכלי דבינה א' דעביות. זה נקרא פנים בפנים. היינו שהם באותו אופן.

אבל למדנו, יש עוד עניין פנים בפנים. שלמדנו, שפנים דכתר הוא חסדים אחוריים, מילא חכמה. הפנים דחכמה הוא חכמה. לכן בזמן שכתר צריך להשפיע לחכמה, למדנו, שנזדככה כלי דכתר מד' ג' לג' ב', אז הוא בפנים דומה לכלי דחכמה, שיש לה רק ב' דעביות ג' ב'.

ויש עוד עניין הפיכת פנים. הפנים שלה הייתה ב… אצל כתר חסדים, נמשכה עכשיו פניו ל… פניו למעלה, אחוריו למטה. היינו אחוריים, היא נותנת מאחוריים שלה חכמה, היא נותנת חכמה לחכמה.

זאת אומרת, פניו למעלה, לא אומר ל... אחרת ... בלשון ...

מה היה בכלי דכתר? הפנים שלו חסדים, אז פניו למטה בחשיבות, ואחוריים למעלה בחשיבות. היינו, שהוא משתמש עכשיו מאחוריים ש.. חכמה, בדומה לכלי דחכמה שהיא רוצה חכמה. לכן יש השתוות מצד שתי בחינות, אחת מטעם עביות, אחת מטעם האורות. הלאה.

שחכמה נזדככה מב' לא', יש השתוות מבחינת עביות, חכמה בחינה א' ובינה בחינה א' דעביות. וגם מצד האורות, מה הפנים של חכמה? חכמה. ואחוריים שלה, חסדים. היה עכשיו גם כן הפנים שלו למטה בחשיבות, אחוריים חסדים הוא בחשיב…, מעלה בחשיבות. היינו, שהיא משמשת עכשיו עם חסדים. לכן מה נתנה החכמה לבינה? רק חסדים.

ואז בזמן הזה נתן לה את הז' האורות של זעיר אנפין הכלולים עתה באור החסד הא'. ונמצא אור החסד בכלי דבינה. עוד הפעם, ואז נתן הז' האורות שהם מחסד ולמטה עד מלכות, הכלולים עתה באור החסד הא', בהחסד הראשון.

כמו שלמדנו מקודם, כתר נותן לחכמה ט' אורות, וחכמה ח' אורות. רק מקודם נתנה חכמה לבינה הארה לבדה, נתנה את הב' דהתלבשות, נקרא בינה. מה נשאר עוד? ז'. הז' כולל, נכללים מבחינה עליונה. מה הבחינה עליונה של חג"ת נה"י? חסד. זה שאומר כאן, [ו]נמצא שאור החסד נמצא עכשיו בכלי דבינה.

וצריך שתזכור כי מלבד אור החסד הזה, שיש בכלי דבינה, יש עוד ב' אורות הקודמים לו באותו הכלי דבינה, שהם: הזכר הנולד מהזווג זכר ונקבה דכלי דחכמה, היינו ב' דהתלבשות וב' דעביות שיצא קומת אור, שהוא באמת בחי"ב, שהוא קומת אור הבינה, כמו הנקבה עצמה דחכמה, שהיא בחינה ב' דעביות. מדוע? שהיא יצ… שיצאה על קומה של ב' דעביות וב' דהתלבשות.

אמנם כיון שנולד ע"י הפיכת פנים דכלי דחכמה, כנ"ל בדברי הרב, אות ל"ה, ובאו"פ שם ד"ה החכמה הפכה פניה, ולכן הוא נבחן לבחינת ו"ק של החכמה. ואז החכמה הפכה פניה, אחר שקיבלה ט' אורות, ומאירה חכמה לבינה פנים בפנים, הארה לבדה. מה הפירוש, חכמה הפכה פניה? הוא רוצה לומר עכשיו, אה, הארה לבדה, אבל אינו נותנת לו עדיין הז' אורות. אז מה כתוב כאן, פנים בפנים? נותן הארה לבדה.

אני חוזר. וצריך שתזכור כי מלבד אור החסד הזה, שהיא נתנה עכשיו מכלי דחכמה, לאחר שנזדככה מב' דעביות לא' דעביות, יש עוד ב' אורות הקודמים לו מטרם שנזדככה מב' דעביות לא' דעביות.

אלא מה, שעדיין הייתה ב' דהתלבשות וב' דעביות, שעכשיו נזדככה מבחינה ג' דהתלבשות, נותן לו שתי אורות. שהם: הזכר הנולד מהזווג זו"ן דכלי דחכמה, שיש שם ... כלי דבינה שהוא באמת בחי"ב.

מדוע בחינה ב'? שהוא קומת אור הבינה, כמו הנקבה עצמה דחכמה. מה היה נקבה דחכמה? ב' דעביות. אם כן, על ב' דעביות יצאה קומת אור. אמנם כיון שנולד ע"י הפיכת פנים דכלי דחכמה, שכבר כלי דחכמה ג' דהתלבשות נזדככה על ב' דהתלבשות, כנ"ל בדברי הרב, לכן הוא נבחן לבחינת ו"ק של החכמה. חכמה יש לו ג' ב'. ממה היא נולדה? מב' דהתלבשות. לכן נבחן זה מו"ק דחכמה. ברור?

ותדע שהוא השורש דישראל סבא שבכל הפרצופין. שאנחנו לומדים, שמחזה למעלה נקרא אבא, ג"ר. מחזה למטה, ו"ק, ו"ק דחכמה נקרא ישראל סבא. זה אחת. ועוד יש שם, מטרם שנזדכך מב' דעביות לא' דעביות, אור ב' שיש בכלי דבינה, שהוא הרשימו דכלי דבינה שישנו שם מהזמן דהתפ"א.

אז הוא מפרש, כי מלבד שהמסך נכלל מכל הרשימות אשר בהכלים ההם מידי עברו להמאציל, הנה ודאי שעיקר הרשימות נשארו במקומם בהכלים שלהם עצמם, ולא עלו עם המסך להמאציל.

והנה הרשימו ההוא שנשאר בכלי, הוא בחינת הנקבה שישנו בכלי דבינה. וכאן משמע שהוא רק רשימו לבד. אבל לפי הנראה, משמע שהרשימו ממשיך את האור, וכאן לא כתוב. ותדע שהיא, הרשימו שנשאר בכלי דבינה, היא השורש לכל בחינות התבונה שבכל הפרצופין.

אנו למדנו, שבכלי דבינה יש ב' אורות, המכונה זכר נקבה. כאן הפירוש זכר נקבה, אין הפירוש התלבשות ועביות, רק פירוש אחר. זכר נקרא האור, שפע. ונקבה נקרא רשימו, מה שנשאר.

תלמיד: רשימו דהתלבשות.

רב"ש: ואומר, הרשימו דהתלבשות שנשארה בכלי דבינה מאור הכתר שהיה מאיר בפרצוף גלגלתא, נבחן לג"ר. כי שמה מאיר ג"ר דאורות. מה שאין כן אור הזכר, מה שבא עכשיו, הוא בהפיכת פנים רק ו"ק. אז הוא אומר, אור דישראל סבא הוא עכשיו יהיה אור הו"ק, הגם שהוא זכר. והתבונה, שהוא מכנה אותו נקבה, שהוא הבחינת רשימו דהתלבשות, הוא ג"ר.

לכן נלמד אחר כך, שהוא אומר שניהם נעשה ה'. הרשימו נקרא ד' זה בחינת ג"ר, והאור הזך הוא הו' שבד'. נלמד אחר כך את זה. ברור?

והנה הרשימו ההוא, שנשארה בכלי דבינה מפרצוף גלגלתא, הרשימה הזאת, ותדע שהיא השורש לכל בחינות תבונה שבכל הפרצופין.

אמנם אור החסד הזה שהחכמה השפיע עתה להבינה, מה זה עתה? לאחר שנזדככה ב' דעביות לא' דעביות, הוא נחשב לבחינת בן של הבינה, ואינו לבחינת עצמה. מדוע? הבינה נקרא כלים דג"ר, כתר חכמה בינה, ואור הזה נקרא זעיר אנפין. לכן נבחן לבן ותולדה, אף על פי שנמצא בכלי דבינה, לא בחינתה עצמה, שנחשבת לג"ר, לג' ראשונות, לא זעיר אנפין, וזה ... הוא זעיר אנפין.

כלים דג"ר, או שאני אומר זעיר אנפין. הוא אומר תמיד, שבינה מתחלקת לג"ר דבינה ולז"ת דבינה. משמע, כתר חכמה בינה, בז… זעיר אנפין, יש משמעות אחרת.

אנו לומדים, בכלים דכתר חכמה בינה, הן נבחנים לג' ראשונות, הזעיר אנפין משתמש ג"ר בשם שלמות, שכולל ו"ק גם כן. מה שאם שהוא אומר ו"ק, חסר ג' ראשונות.

עכשיו, מה הנקודה בזה? הוא אומר כך. כתר חכמה בינה הם אורות שלמים. מתחת אור ישר, כתר נבחן רצונו להיטיב לנבראיו, המשפיע נקרא כתר. חכמה נקראת השפע, מה שהמאציל, מה שכתר נותן. חכמה, זה סוג אחד, ובינה נקרא חסדים, סוג שני.

אז יש לנו שלושה עיקרים, כתר חכמה בינה. מה זה זעיר אנפין? דבר מורכב משני דברים. אור דחסדים בהארת חכמה. היינו, שהיא כבר נקרא זעיר. פירוש הדבר, הוא אומר, הלא אנחנו לומדים, אליבא דאמת, כל מדרגה כלולה מחברתה. כתר נכלל מכולם, וחכמה נכלל מכולם, ובינה נכללת מכולם, וזעיר אנפין נכלל מכולם, וגם צריך לומר מלכות נכלל מכולם, בוודאי.

אלא מה, יש כלל, במה שאין חידוש לא מדברים. אי לזאת, מה שהכתר נכלל מחכמה בינה, אומר לי שמאיר האור בחכמה בינה, היא מאיר בכתר. כמו שמאיר האור בזעיר אנפין, מאיר בכתר. אין כאן חידוש. וכמו כן מאיר בחכמה, וכמו כן מאיר בבינה, אין חידוש.

אבל להפך, מה שזעיר אנפין נכלל מכתר, כבר יש חידוש. היינו, הוא מאיר אצלו מבחינת זעיר אנפין, כבר לא הכתר, יש לו כתר בזעיר אנפין, לכן יש לו שם אחר, חסד.

מה שנכלל מחכמה הוא מזעיר אנפין, לא כמו שמאיר בחכמה, נקרא זה גבורה. ומה שמאיר, מה שנכלל מבינה, גם כן מזעיר אנפין, נקרא תפארת. נמצא, חג"ת נקרא בחינת זעיר אנפין. היינו, מה שנכלל מעליונים בזעיר אנפין, ובחינתו עצמו הוא נצח, ומה שנכלל ממלכות נקרא הוד, ויש יסוד כולל, הוא לא מפרש מדוע מוכרח להיות דבר כזה.

ובכן, הוא אומר, שכשבינה, אנו מבחינים בה מהו בחינתה עצמה, נקרא ג"ר, לא זעיר אנפין, והיא נכללת גם מה שהיא צריכה לתת לזעיר אנפין. אם כן, מה שהיא צריכה לתת לזעיר אנפין, זו לא בחינתה, זה בן ותולדה. רק שהיות שאלו יקבלו מהתחתון, עדיין נמצא בבינה.

רק מה? כאן יש שינוי. כשאנו מדברים בפרצוף גלגלתא, פרצוף ראשון שיצא, אור הכתר בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דבינה, אז אנו אומרים, אור החסד עומדת כאילו בציור הגשמי למטה מספירת הבינה.

אבל כאן שאנו לומדים, שאור העב מילא את הכלים הריקנים מפרצוף גלגלתא, והיות שכאן הייתה חסרה עביות דבחינה ד', ולא יצא רק קומת ע"ב, אז הוא נבחן אור החכמה בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה, ואור החסד בכלי דבינה.

לכן יוצא, בחינה א', שנקרא אור הזעיר אנפין, נמצאת בבינה. אבל סוף כל זה לא בחינתה, זה זעיר אנפין בכלי דג"ר. לכן הוא אומר כך, אמנם אור החסד הזה שהחכמה השפיע עתה להבינה, על ידי שנזדכך מב' דעביות לא' דעביות, שנקרא זעיר אנפין, הוא, האור הזה נחשב לבחינת בן של הבינה, ואינו לבחינתה עצמה.

וזכור היטב את היחס של הזו"ן שבכלי דחכמה, שנקרא ג' ב', עם הזו"ן שבכלי דבינה. לא, זה לא כמו, לא כמו שאמרתי. עוד הפעם, וזכור היטב את היחס של הזו"ן שבכלי דחכמה עם הזו"ן שבכלי דבינה שהרי באמת הם אור של קומה אחת של הבינה, אלא יחס הזו"ן דבינה כלפי הזו"ן דחכמה כיחס של יש"סות, ישסו"ת ותבונה כלפי או"א עילאין, שהישסו"ת הם רק הו"ק של או"א עצמם, אמנם שניהם הם בחינת קומה אחת מעביות דבחי"ב.

מה כתוב כאן? כאן הוא כך. אנחנו למדנו עכשיו לאחר שבחינה ג' דכלי דחכמה נזדככה לב' דהתלבשות, יש לה עכשיו זכר נקבה דכלי דחכמה, ב' דהתלבשות וב' דעביות. ואחר כך נעשה זיווג על ב' ביתין אלו, ויצא אור קומה אחת על ב' דעביות.

והקומה הזו נתנה למי? לבינה. מה נתנה לבינה? שנזדככה מג' דהתלבשות לב' דהתלבשות, יצאה קומה על בחינה, איך אומרים, יצאה קומת בינה, רק ו"ק נתנה. ומדוע זה נקרא ו"ק? צריכים לפרש קצת.

פעם אחת הוא אומר שנקרא ו"ק, היות שמדרגה שיצאה בעליון ונותן לתחתון, זה ו"ק. כאן למדנו שנקרא ו"ק. מדוע? היות שחכמה נתנה את אור הזה דהפיכת פנים. מה זה הפיכת פנים? מקודם הייתה חכמה ג', ועכשיו הוא ב', נמצא בערך זה הוא ו"ק.

אבל זה לא דומה לשני. בפירוש הראשון הוא, אפילו ששניהם ב' ביתין, מכל מקום נקרא ג"ר והוא ו"ק, היות שהוא תולדה מעליון. ובפירוש הזה, שמה הופכים פניה, משמע שמטעם שחכמה יש לה ג', ולא היו לה ב'.

מכאן שאומר, משמע כמו שאמרנו מקודם, דהיינו הוא אומר, שאותו הקומה שיש בחכמה, אותו קומה יש בבינה. רק מה הוא מוסיף כאן? שם למדנו, שיש זכר נקבה, בכלי דחכמה, ב' דהתלבשות וב' דעביות. והאור יצא על ב' ביתין האלו, נקרא קומה של ב', רק הוא ו"ק. זה נקרא זכר.

ומה נקבה שלה בכלי דבינה? אז הוא למדנו עכשיו, הב' דהתלבשות שנשאר לה מהתפשטות א', מפרצוף גלגלתא. מג' זה גם כן שני ביתין, אז זה דומה לזה, רק הוא אומר, ששם הוא ג"ר וכאן הוא ו"ק. מכוח מה הוא כאן ו"ק? צריך לומר, שתולדה של הקומה שיצאה בכלי דחכמה. ברור?