בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 23.10.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ל"ב, גורל הוא סוד אתערותא דלעילא*

1. *הגורל הוא באמת אתערותא דלעילא. אנחנו צריכים להבין את זה, להרגיש את זה, לקבל את זה ולדעת לעבוד עם זה. כל מה שאנחנו מרגישים, חושבים, מה שיש לנו בלב כמרגיש, ובמוח שחושב האדם, כל זה מגיע לנו מלמעלה, ולפי התכנית*. כך אנחנו צריכים להתקדם, עד שגדלים כל אחד ובהתקשרותנו בינינו כולם יחד למערכת אחת...

2. ברגע שקמים, מתעוררים, גם מהשינה גם מאיזושהי עבודה, כשאנחנו פתאום נזכרים שיש לנו מחשבה חדשה, רצון חדש, תופסים את עצמנו באיזשהו מקרה של מצב רוח, הסתכלות, אז אנחנו צריכים להשתדל להביא את עצמנו למצב, להרגשה שזה מגיע לנו מלמעלה, שנרגיש שקיבלנו את זה, שזה לא שלנו אלא הבורא כך סידר לנו.
   
   אנחנו צריכים עכשיו, ע"י השתתפות שלנו, להביא את עצמנו ממצב שבדרך כלל רחוק מאוד מהבורא, מהקבוצה, מהדרך, מהמטרה, המצב יכול להיות ממש מאוד מאוד נמוך, ממש של בהמה, ואנחנו צריכים לעשות כל מיני פעולות כדי כמה שיותר מהר להתעורר, להתאושש, קודם במחשבה, שאנחנו מחפשים איך לקשור את עצמנו להמטרה, מאיפה בא לנו המצב בו מרגישים את עצמנו שייכים רק לאיזושהי בהמה, מכונה, ועד שאנחנו קושרים את עצמנו לכוח העליון, לבורא ולתכנית הבריאה.
   
   אנחנו כך צריכים לעבור כל הבירורים שלנו, מאיפה יש לנו הרצון לקבל גדול, שההשגחה העליונה נותנת לנו במנות קטנות, כמו שנותנים לאכול לתינוק בכפיות קטנות, עוד כפית ועוד כפית. כך אנחנו מקבלים מהבורא, ומה שמקבלים אנחנו צריכים לבלוע ולעכל, וע"י זה להבין למה הוא נתן לנו, ומה זה צריך לעשות לנו.

3. לכן כשמרגישים את עצמנו שאנחנו כביכול חוזרים לאיזושהי מחשבה על רוחניות, אז ודאי שנקודת החזרה לרוחניות היא נקודה שאנחנו מרגישים בה את עצמנו מנותקים, הפוכים ובכלל לא נמצאים בזה, כאילו מעורפלים. לאט לאט, בדרך כלל זה ע"י קריאת מאמרים, שמיעת מאמרים, *מאמרי שמעתי* זה חומר הכי חשוב לזה, אז אנחנו מתעוררים...

4. *אם אנחנו מתוך הירידה הזאת מתחילים להרגיש כמה היא רחוקה מלשמה, מהבורא, מנתינה, מהשפעה, אז מתוך זה אנחנו מתחילים כבר להשתדל משהו לעשות. ככל שמשתדלים להתאושש, להתעורר ולעלות, יכול להיות שאנחנו גם מייד מקבלים מחשבות אחרות: בשביל מה לך, למה לך את זה, אתה לא מסוגל. עזוב, זה כבר היה לך, וכן הלאה. מתוך המצבים הללו, בעד ונגד, אנחנו בכל זאת ממשיכים*.
   
   *הכי מועיל כאן, זה מה שלמדתי גם מהרב"ש זה.. לשבת מול מאמרי שמעתי ופשוט לקרוא. לאט לאט, כמה שורות, יכול להיות שמספיק לך חצי שורה או שורה*, וכבר אתה מתחיל בזה, אם יש לך בלבול טוב, שאתה מאוד מאוד מבולבול, נמצא במצב מעורפל, לא יודע גם במחשבות וגם ברצונות, גם בכוונות שלך, איפה אתה מסודר, לגמרי ללא כיוון, אז אתה מתחיל, כמה הכוח של בעל הסולם, רב"ש, אתה מתחיל להתקשר אליהם. לקרוא אפילו כמה שורות, זה מחזיר אותך למצב שאתה כבר מבין שכל הערפול שלך, כל המצב שלך, ספיקות, שאתה כבר לגמרי בחוסר אונים ולא יודע מה לעשות ומוכן הכל לעזוב, אז אתה מתחיל להבין מאיפה זה מגיע, מהבורא. זה מה שהוא עושה לך כדי שאתה עוד יותר תתחזק בדרך ותרכוש היום עוד ועוד הבחנות יותר חזקות, בחינות יותר מבוררות שכל הדרך שלנו היא מהחושך לאור, מהחושך לאור. כך במנות הקטנות..
   
   *דווקא אנחנו צריכים את הבירורים, כי אנחנו נכללים מהם, אנחנו אחד אחד מבררים אותם והם חיים בנו. הבירורים האלו כך צריכים להתברר, ומזה אנחנו בונים את עצמנו. כל דבר ודבר שמגיע לתיקון, מגיע בהדרגה*.
   
   לכן אנחנו צריכים לראות בכל המצבים שלנו קודם כל שזה הגורל. מה זה הגורל? התעוררות מלמעלה שמגיעה מהבורא בעצמו, שאין עוד מלבדו והוא בכל אחד ואחד ובכולנו יחד, אמנם שאנחנו לא מרגישים את זה. אבל אנחנו תלויים בכל המצבים האלו יחד, בכל האנושות, בכל הנשמות. את כל זה הוא מעורר.

5. ש: מקבלים התרשמות כתוצאה מפור לא מעבודה מערכתית..?
   ר: הפור, כלומר זה באמת כאילו זורקים מטבע, או קוביות. כך זה כלפינו נראה, ואנחנו לא מבינים, כי אנחנו לא יודעים מה יקרה בעוד רגע, מתוך חוסר ראיה, חוסר ידיעה. אבל ברגע שאנחנו באים בלשמה ובמידה שאנחנו מתדבקים לעליון, אז לא חשוב לנו במידה הזאת מהו הגורל, אנחנו מתחילים לראות ולהרגיש את הגורל וזה כבר לא סוד בשבילנו. כי אנחנו כבר לא יכולים לחשוב על עצמנו, אלא להיות נאמנים, כתוב בכל ביתי נאמן הוא. *נאמן ביתו* זה מושג שמשמעותו שהאדם פשוט מוגן עד כדי כך בנאמנות שלו כלפי הבורא. בשבילו אין זמן עבר, הווה, עתיד, ויכול לטייל בין כל המצבים, בכל הרצונות ולעשות רק הכל לטובת השירות לבורא.

ש: אנחנו משיגים יכולת להיות מעל הפור..?

ר: כן. אז בשבילנו הגורל הזה לא מדבר כלום, זה רק כלפינו שנבדוק באיזה מצב, באיזה עוצמה, באיזה אחוז אנחנו נמצאים למעלה מהגורל או למטה ממנו. זה רק אומר מידת הדבקות שלנו בבורא.

ש: אנחנו לא שמים לב על כל מה שקורה? ...

ר: לא, ההיפך. *אני מאוד מכבד את הגורל, מפני שהוא אומר לי איפה אני נמצא וכמה אני יכול להיות מסור למלך. הגורל עוזר לי להיות למעלה מהדעת. אז אני נמצא למעלה מהגורל, הוא בעצמו לא מהווה עבורי שום דבר חוץ מגבול. עד כאן אני נמצא באמונה, בלמעלה מהדעת, ויותר מזה אני עוד לא יכול, ולכן אני מגביל את עצמי*.

6. ש: האם חשוב לדון על מה שאנחנו קוראים, מה התועלת בדיונים שלנו?

ר: אנחנו יכולים לדבר בינינו בקבוצה, בעשירייה, אבל להיזהר שאנחנו לא מדכאים זה את זה.

יכול להיות שהחבר עוד לא מבין מה שמבין החבר השני וצריכים לתת לו זמן להתקרב לזה בדרכים שלו, במצבים שלו. אנחנו צריכים לשמור על זה.

פחות לפרש את המאמר, כי בזה אתה כביכול פותח את עצמך וזה לא כדאי. אלא לפרש מה שכתוב כדי שכולם יבינו ככל שאפשר כל אחד את המילים, הטקסט עצמו. זה עניין של הבנת המילים, פירוש המילים, והיתר נמסר בזה שאתם קוראים יחד, דרך האוויר, זהו. לא כדאי ממש כל אחד להסביר לשני, לא להיכנס בחבר. *זה מה שאני ממליץ*.. אפשר לקרוא יחד ולעזור רגשית זה לזה, כלומר אנחנו תומכים זה בזה, אבל אפילו בלי מילים.

7. ש: על מה צריך לחשוב תורן החיבור בעשירייה?
   ר: הוא צריך לחשוב שהוא מעורר את החלקי הנשמה שלו, שיש לו ממש עבודה של תיקון הנשמה.

8. ש: אם האדם קורא משמעתי מאמר הכנה לשינה והולך לישון במחשבות נקיות. למה הוא מתעורר כמו בהמה?

ר: *למה אתה לא חושב שזה תוצאה מזה שקראת לפני שינה שמעתי?

איך זה יכול להיות שתקום במצב טוב אם הלכת לישון במצב טוב? איזה יום יהיה לך? יום מתחיל מהלילה. אתה עוד לא הרגשת לילה. גם בערב כשקראת שמעתי, הרגשת את עצמך ממש באמצע היום. איפה הלילה*?

קראת בלילה שמעתי, הייתה לך הרגשה טובה, ממש הרגשת את עצמך קרוב לבורא, הלכת לישון כאילו שאתה תינוק ואמא מכסה אותך עם השמיכה, כך הרגשת שאתה עם הבורא, שהוא מכסה אותך, מרדים אותך ואתה הולך לישון, ממש מלאך. מה קורה הלאה?

*אתה מרגיש את עצמך בבוקר כבהמה, במקום להרגיש שאתה כבר נמצא בעולם העליון כמלאך. זאת התוצאה הרצויה, הנכונה. זאת תוצאה של עובד ה', שבמקום להשאיר אותו בהרגשה יפה וטובה כמו שהיה קודם, נותנים לו ירידה שממנה הוא יכול עוד לעלות*. כך כל פעם מורידים אותו, מינוס אחד עולה לפלוס אחד, מינוס שתיים פלוס שתיים. ככה זה, אי אפשר אחרת.

9. ש: לפי המאמר נראה שאין בחירה חופשית אלא הכל גורל?

ר: בחירה חופשית שלנו זה רק להתחבר בכל מצב ומצב שהוא רחוק מהחיבור, ומתוך זה לבקש מהבורא שיעזור לנו להתעלות לדרגה רוחנית יותר גבוהה, למעלה מההפרעות. לא כדי להיפטר מההפרעות, אלא כדי יותר להשתמש בהפרעות להתעלות רוחנית, לחיבור.

10. אנחנו לומדים מפורים, גם מיום הכיפורים, זה כנגד זה, שהגורל הוא כנגד הכלל. כלומר לא כלל האנושות, אלא הרבה אנשים שרוצים להתחבר, אז הגורל מביא אותם למצב שכביכול אין להם ברירה. הם מודעים לזה והם מודים על זה, הם מברכים על המצב שאין להם ברירה, כי רק מתוך חוסר ברירה ולחץ גדול ואיום הם כן מסוגלים להגיע לחיבור. זה הגורל.
    
    *הבורא הוא המברר את הגורל. במה? בזה שנותן להם מצב אנוש שאין שום סיכוי לצאת ממנו, ואז אין להם ברירה אלא לצעוק, להתפלל לכוח עליון, אבל לא שהבורא יציל אותם, אלא יציל אותנו מיצר הרע, לא מהמצב*.
    
    *אנחנו צריכים בזה להבין שטוב לי מותי מחיי. אני מסוגל במצבים כאלה למות, אבל לא לחזור לע"מ לקבל, אלא רק להביא אותם, את עצמי ואת האחרים לע"מ להשפיע. על זה אני מבקש. אם לא, אז אני מוכן למות כאן. זה נקרא הגורל*.

11. ש: אז האם יש גורל משותף לכל קבוצת בני ברוך?

ר: גם לכל העולם, לכל הנבראים. כן, אנחנו מתקרבים לכך, למצבים כאלו.

12. ש: באיזה שלב מתחילים להרגיש שהגורל הרוחני תלוי אחד בשני?

ר: הכל תלוי בנו, כמה אנחנו משתדלים להגיע לזה כך שנרגיש שבזה יש לנו באמת מקום. צריכים להשתדל, *במיוחד נשים*. אני מבין שזה מאוד רחוק, לא בטבע האישה, קשה לה מאוד את זה לתאר, אבל *אני מאוד ממליץ, מבקש* שתרגישו את זה, לפחות תרגישו בשכל. יש הרגשה בלב ויש הרגשה בשכל. תרגישו בשכל כמה החיבור הכרחי לכל באי העולם. כל מי שנמצא בעולם הוא חייב להרגיש שאין לו ברירה, אלא להתחבר לרצון אחד עם כל מי שנמצא בעולם. כולם, אדום, לבן ,שחור, צהוב לא חשוב מי ומה. מעל כל ההבדלים אנחנו צריכים ברצונות שלנו להתחבר יחד, ואז אנחנו מביאים את העולם לתיקון. אם נחשוב לכיוון הזה, אפילו קצת, אתם תרגישו כמה שאנחנו באמת מתקדמים.

13. *אנחנו עוד צריכים להבין שיתרון אור מתוך חושך, אין ברירה. לכן קמים בבוקר, אנחנו נגד האור ולא יודעים איך, ועד שמתאוששים. דיברנו על זה עכשיו שעה שלמה, וכך זה בכל דבר. ככל שאנחנו מתקדמים למטרה, יהיו לנו נפילות יותר גדולות, ואנחנו לכן צריכים להתחזק יותר באיש את רעהו יעזורו*.
    
    נעזור זה לזה מפני שזה כמו שגלים בים ואנחנו נמצאים *בסירה קטנה*. אין לנו ברירה, בינתיים אנו תופסים את הספינה. אח"כ פתאום מגלים שהספינה היא לא בעיה, אם אנחנו נמצאים בתוך הספינה הזאת ומחזיקים את עצמנו בידיים, אז כמה שאנחנו בזה חושבים על מטרה אחת, אז הספינה פתאום מתייצבת בים, הים נרגע והספינה מתחילה לנוע לכיוון הנכון.
    
    כביכול מתוך כל הטבע, הקשר בינינו הוא הקבוע. כיוון, מהירות, לאן אנחנו מתקדמים, מה אנחנו נעשה, לאן? הכל קשר בינינו, ושמבחוץ יהיה ים סוער והכל, ממש באים כרישים שרוצים לתפוס אותנו, קופצים מהמים, אבל אנחנו לא מפחדים. אנחנו יודעים שההצלה שלנו רק בחיבור בינינו. הבורא מסדר לנו מים וממש גלים גדולים, והספינה שמתחילה כבר להישבר, עד שאנחנו מבינים איפה הידיים של כולם, בוא נחבר את עצמנו זה לזה, בוא נחשוב שאנחנו כך רוצים להיות קשורים וקשורים לבורא. אז אנחנו מגיעים למטרה.
    
    ש: מה זו הספינה?

ר: *הספינה זה הארגון עצמו. הוא קיים, אבל הוא קיים ומחזיק את עצמו כדי שבו אנחנו נגלה את חיבור הלבבות*.

14. אי אפשר להגיע למצב אחד אלא ממצב שכנגדו. לכן שאני קם בבוקר אני מרגיש את עצמי כבהמה, זה יכול להיות באמצע יום, בכל מצב, מרגיש את עצמי כבהמה לא רוצה כלום, לא אכפת לי שום דבר. אני נמצא בכאלו מחשבות שאני רוצה או לא רוצה, וכך וכך מבולבל. אז אני מתחיל לסדר את עצמי.
    
    בדרך כלל אני מסדר את עצמי ע"י זה שאני *קורא מאמרי שמעתי*, כך התרגלתי מזמני הרב"ש. כך אנחנו מדרגת הבהמה, וכל פעם בהמה יכולה להיות יותר גרועה, יותר מורכבת, יותר קשה לה להתעורר, וכך אנחנו קמים.
    
    אני מתחיל לחשוב לאט לאט מחשבות על עצמי, ואח"כ אני מתחיל להגיע מזה למחשבות על החברים ועל הבורא. לאט לאט בצורה כזאת אני מתעורר. אם אני מגיע לשיעור בלי הכנה כזאת, אז אני לא יכול להיות בשיעור, אני לא נמצא כאן. כאילו אתם תראו אותי כמו שעכשיו אני נמצא, אבל זה לא אני, זה סתם גופה שעושה משהו.
    
    אבל *לא תקבלו ממני גם תשובות, כי אתם מרגישים אולי שאתם מקבלים תשובות רק ברקע הגשמי, כגלי קול שמגיעים אליכם, אבל בעצם המטרה שלי לעורר בכם גלים פנימיים, יותר רוחניים, ואז רוצה שתתעוררו, ומתוך זה שיהיה לכם קשר ביניכם וקפיצה לרוחניות. ככה זה עובד*.

15. ש: ...איפה הבחירה?

ר: *הבחירה החופשית שלנו זה רק בחיבור בינינו. אם את כל העליות והירידות, התקרבות והתרחקות אתה תייחס לקשר בינך לחברים, אז תראה כמה אתה יכול ע"י זה להשפיע להם, ובסופו של דבר גם לך בצורה אמיתית, רוחנית, לא בצורה אישית*.

*בצורה אישית אתה בהמה, אפילו שתעשה דברים כמה שיותר טובים. אלא ככל שאתה מחובר עם החברים, אז תיקרא אדם, כי אתה רוצה להידמות לבורא דרך רשת הקשרים בינך לחברים. רק בצורה כזאת אתה מתחיל להיות אדם, ואז תוכל לממש פעולות רוחניות*.

ש: חופש הבחירה היחיד הוא לייחס לבורא, לעשירייה ...?

ר: *אתה לא צריך לבחור בשום דבר חוץ מקשר שלך עם עשירייה. אין לך יותר, כי בבורא אתה לא יכול לאחוז, אין לך במה, אין לך כלי. אתה אוחז דרך העשירייה בבורא. יש לך כל הנתונים, ככל שאתה מחובר איתם ובמידה שאתם יחד מחוברים עם הבורא, כך תתפסו את זה, ממש בשיניים*.

*כמו ילד שדבוק לאמא.. כך אנחנו צריכים להיות דבוקים בינינו ולבורא. בזה להיות כל הזמן, כמה שיותר. תארו לעצמכם כזה מצב ואל תזוזו ממנו במשך זמן, נגיד יום יומיים, כמה שאפשר, למרות כל ההפרעות שיהיו לכל אחד*.

*בואו ניפגש היום, בעוד כמה שעות יהיה לנו עוד שיעור, ואז נדבר איך השתדלנו לשמור על הקשר בינינו בצורה כזאת שממש כולנו נמצאים בקשר בינינו ודבוקים בבורא שנמצא בתוכנו, בינינו. אנחנו כולנו כאילו נדבקים לאמא שלנו כתינוקות. בסדר? בואו ננסה. כמו דבורים על הדבש, ממש ככה מכל הצדדים. אני מבקש, בואו נשתדל להיות בזה*.

*בסוף היום, כלומר בחצי השני של היום, בשיעור, נשאל את עצמנו: ניסינו להחזיק בזה? כמה? נדבר על הפרעות, ונדבר איך יותר ויותר להיות צמודים לזה. כי זה לא עניין של כמות החומר שאנחנו עוברים, זה עניין של ביצוע הפעולות כאלו של חיבור בינינו לבורא*.

16. ש: יצאנו מהתרגיל עם טעם מר.. מה זה הסימן הזה?

ר: אז לא הבנתם מהות המאמר, מה הוא אומר לנו. יש 2 צורות שמנהלות אותנו ואנחנו מגיעים למטרה ע"י 2 צורות האלה, יצר רע ויצר הטוב, בואכם לשלום מלאכי השלום. יש 2 מלאכים שמביאים את האדם למטרה, מלאך טוב ומלאך רע, ובאמת אין טוב ורע, אלא שניהם כלפינו כך מגלים לנו.

*אם אני יוצא מאיזשהו מאמר או שיעור במצב רוח לא טוב, סימן שאני לא מחובר לכולם, לא מחובר למורה, לא למאמר ולא לבעל המאמר, כי ודאי שמשם יוצא האור, ואני בכלל נמצא בתוכי, בחושך. חבל*. נראה לי שזה בגלל שאתה לא יכול להתפטר מהביקורת שלך על הכל.

ש: איך עוזרים אחד לשני במצב כזה

ר: תחשוב איך אתה מתעלה מעל הביקורת שלך על כולם.

17. ש: איך אפשר להוסיף את הכמות לאיכות?
    ר: כדי להוסיף איכות לפעולות, יש לכם 2 פעולות. פעולה אחת שאתם ביניכם מבררות איך אפשר להעלות איכות של החיבור שלכם. דבר שני שאתם חוץ מהבירורים האלה פונות לבורא יחד, עוד יותר יחד, עוד יותר יחד. רק יותר ויותר יחד. לא פונה אף אחת לבורא לבד, רק יחד.
    
    *תכתבו אפילו ביניכם עם מה אתן פונות לבורא. אנחנו רוצים לבקש, אבל משהו קונקרטי, לא איזשהו דברים שאי שם נמצאים. עם הדברים האלה קונקרטיים תפנו אליו ותראו כמה שתרגישו שהמצב שלכם בהתאם לזה משתנה*.

18. ש: כשעשירייה מתפללת עליי, אני מרגישה גרוע. למה?
    ר: *כי יש לך בושה. אבל אל תסתכלי על זה כך, תסתכלי על זה שהבורא נתן לך איזושהי בעיה, והעשירייה סביב הבעיה הזאת יכולה להתחבר. במקום להביא כביכול בעיה לסביבה, את מביאה הזדמנות לחיבור יתר. לכן במקום הפרעה, את הופכת להיות לממש לרכוש טוב, לסיבה יפה טובה לעשירייה*.

19. בנות נחמדות, אני מאוד מרוצה מהשאלות שלכן. שאלות יותר עמוקות יותר חשובות ממה שהגברים שואלים, אמנם שלגברים יש יותר הזדמנות להיות בחיבורים. לכן אולי שאלות שלהם נראות כפשוטות אבל הם יותר פרקטיות. אני מאוד מקווה שגם מהשאלות ותשובות שלנו אתם גם תתחברו יותר בינכן. אני מאוד ממליץ על זה. אתם יכולות לקפוץ לדרגה רוחנית ממש בצורה מאוד חשובה. יש לכן ידע, יש לכם מרץ, יש לכם יחס יפה וטוב, לב חם, הכל. רק לרכז אותו קצת יחס, זהו, בהצלחה. מחבק אתכם ומקווה שנתראה בשיעור הצהרים.