בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 20.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי קע"ה, והיה כי ירחק ממך*

1. מאמר חשוב, מאוד מעשי. אנחנו נתקעים בו כי מדובר על היחס שלנו לדרך, למטרה, כמה אנחנו מרגישים לפנינו כל מיני הפרעות כביכול וקשה לנו לשכנע את עצמנו שהן דברים הכרחיים, שדווקא על ידם אנחנו עולים ולא ממשיכים במישור. במישור, כלומר כמו כולם בעולם הזה. עולים, כלומר דווקא בגלל שיש הפרעות צריכים להתגבר עליהן לעלות עליהם. כך לאט לאט אנחנו מגיעים לעולם הרוחני.

2. המאמר מדבר על החיסרון שאנחנו צריכים לפתח. נותנים לנו אותו, אבל קצת, ואנחנו צריכים להגדיל אותו, לתת לו צורה, כוונה נכונה, ואז נגיע למטרה. אחרת, הדרך תהיה רחוקה וקשה. הכל תלוי איך אנחנו מעבדים את הנתונים שמקבלים כדי להתקדם למטרה. אם מעבדים אותם נכון, אז אנחנו מתקדמים בצורה הכי קצרה בקו ישר מאיפה שאנחנו נמצאים וישר למטרה. כך באמת אפשר, בצורה אידיאלית, לעבור את הדרך כמו שקראנו בהקדמה לתע"ס מ-3 עד 5 שנים. אבל אם אנחנו לא מקבלים את התנאים, לא יכולים לעבד אותם נכון, לצרף אותם מאדם לאדם, להגדיל אותם ע"י פעולות למיניהן כמו איחוד בקבוצה, צורות לימוד נכונות למיניהן וכן הלאה, אז אנחנו מאריכים את הדרך.

3. אם הדרך נחשבת לאדם כרחוקה, כנראה שהוא לא משתמש נכון בכל האמצעים, כי הבורא לא מוותר על זה. אנחנו נמצאים בטבע הפוך ממנו בתחילת הדרך, וצריכים כל פעם לגלות כמה אנחנו הפוכים ממנו, אבל בהתאם לזה לתקן את עצמנו, יותר ויותר להתאים את עצמנו אליו. זאת כל הדרך, לכן הולכים ב-2 רגליים, ב-2 קווים.

4. העיקר אנחנו צריכים לפתח, בנוסף לרצון, גם השתוקקות. זה נקרא כיסופים, לזה צריכים להגיע. איך? בעבודה בינינו. שימשיך בחינת כיסופין בעבדות. אני מוכן לתת עבודה כדי שיהיה לי רצון למטרה הרוחנית. ע"י החשק והשתוקקות לבורא, יוכל לשאת את עול מלכות שמים או עול תורה ומצוות. שאני אוכל לקיים את חוקי החיבור, כי העיקר זה ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה.

5. כסף הוא ענין בושה, משום שבן אדם נברא במטרה להגדיל כבוד שמים. כל פעם שאני גדל, אני רואה כמה הבורא גדול נעשה יותר ויותר בעיני, חשוב, כולל הכל. לפי זה אני בודק את המצב שלי. זה נקרא שאני קיים כדי להגדיל כבוד שמים. הבורא ברא אותנו כדי שאנחנו נכבד אותו, נעריך ונגדיל אותו כביכול, כי ע"י זה אנחנו עולים, גדלים וכך מגלים אותו.

6. ענין ההשתוקקות אינו בידי האדם. זה שהוא משתוקק כולו, ולמה בדיוק משתוקק, זה הכל מגיע מלמעלה. אם אין לו חשק לדבר, אינו יכול לעשות שום דבר. אנחנו יודעים זאת על עצמנו, שלפעמים מאבדים את החשק והרצון ואז נופלים, נובלים ולא מסוגלים לשום דבר. אבל על כל פנים הוא צריך לגלות את הרצון לכיסופין. כלומר אני רוצה להשתוקק, אני רוצה להיות באש של השתוקקות, היינו הרצון להשתוקק. צריך לגלות ביקוש לזה, דהיינו צריך לגלות רצון וחשק להשתוקק לה', היינו להשתוקק להרבות כבוד שמים. כלומר שהבורא, כוח השפעה, כוח החיבור, יהיה הגדול, השולט והשורה בכל המציאות. אני צריך להתנהג כך שכביכול אני נמצא רק בכוח הזה, ואליו להגדיל אותו. אני משתוקק וכך אני מגיע למצוא חן בעיני ה'.

7. יש בחינת זהב ויש בחינת כסף. *כסף* זה שיש לו כיסופין בכללות, השתוקקות בכללות לרוחניות. *זהב* זה שרוצה רק דבר אחד, שהוא כבר יותר מבורר, יותר מכוון ועל זה הוא בדיוק עובד ואומר שרק זה-הב, היינו שלא רוצה שום דבר, רק להקים שכינתא מעפרא.. הוא צריך לראות ולהשתדל במעשה ובמחשבות להשיג את החשק.
   
   *אם אין לי חשק, למה אני מגיע לחכמת הקבלה, לקבוצה, ללימוד? אני רואה אחרים שהתאספו, אנשים שיש להם חשק. הם קמים, רצים, עושים משהו. הבורא נתן להם ולי לא. אז אני יכול לשבת בשקט? לא, לאו דווקא, אתה צריך בכל זאת לבוא לחברה כזאת ולהשתוקק לעשות כל מיני פעולות כדי להיטמע בהם. להתחבר לדלל את עצמך שם ביניהם. ע"י זה תקבל מהם התרשמות, תעשה כמוהם, אפילו שהם עושים מרצון ואתה ללא רצון. כמו שילד קטן מסתכל על הגדולים ועושה אותן פעולות. אם אנחנו כך נעשה, זה יביא לנו את החשק. אנחנו נקבל דרך אותם אנשים שיש להם חיסרון גדול, את החשק*. העיקר להתבטל כלפיהם ולהיות כמו ילדים כלפי הגדולים. כך יכולים להשיג את החשק.

8. מה המאמר רוצה להגיד? הדרך נעשית יותר רחוקה, יותר קשה, יותר כבדה. סה"כ נותנים לך עכשיו הזדמנות להתקדם בצורה יותר ממשית. אם אתה יודע מתוך זה איך לעשות את זה ע"י חיבור, ע"י זה שאתה משתדל למצוא חן בעיני הסביבה, הסביבה לוקחת אותך כמו סירה ואיתה אתה יוצא לחוף מבטחים.

9. ש: איך הסביבה יכולה להשפיע עליי?

ר: *אתה כמו חולה שנמצא בידיים של האנשים והם מטפלים בך, אבל אתה צריך להתקרב אליהם כמה שאתה מסוגל. הם יטפלו בך כי עשיתם ביניכם ברית, הסכם, שבתוך עשירייה אתם מגלים את הקשר ביניכם ומגדילים אותו עד כדי כך שבתוך הקשר הזה אתם מגלים את הבורא. זה ההסכם*...

אנחנו צריכים להבין שכל רגע ורגע מה שכל אחד מרגיש בפנים, חושב, יכול לבצע, כל זה נותנת לנו השכינה, הבורא שעומד בפנים ורוצה לגלות לנו את עצמו, כלומר איך שהוא עובד איתנו. לכן אם אנחנו מתחילים בכל רגע ורגע שאנחנו לרצות להיות שותפים שלו, במאמצים שלנו להיות קצת יותר מחוברים, קצת יותר קרובים למה שבורא עושה איתנו, שכל המצבים שלנו אנחנו מקבלים *כתרגילים*, ואנחנו על פני התרגילים האלה שלו עושים בחזרה, כשותפים, פעולות מאיתנו, תגובות מאיתנו, אז מכל התגובות שלנו על הפעולות שלו, ושוב פעולות שלו, זה נקרא *ריקוד*. אנחנו מתחילים בצורה כזאת להתקשר בינינו ולבורא. *הבורא דרך המרכז העשירייה מתקשר אלינו, ואז אנחנו מתחילים לגלות פעולות הדדיות בינינו לבינו. מזה מתארגנת הקבוצה, עשירייה שנקראת נשמה פרטית*.

יש לנו היום כבר הרבה כאלה קבוצות, ואנחנו בהחלט יכולים ע"י העבודה הזאת, רק שהפעולות האלה יכנסו לסדר נכון, *אנחנו יכולים לעורר את כל העולם. אנחנו יכולים לעורר את כל העולם, לעשות ממש מהפכה רוחנית. כל המהפכות נעשות מתוך קומנדו קטן, וכאן אנחנו כבר נמצאים כקומנדו גדול ורוחני שקשור עם הכוח העליון. יש לנו ממש אפשרות לעשות דברים גדולים*.

10. ש: איך אנחנו מחברים את כל ההשתוקקויות שלנו

ר: תבקש. אנחנו וודאי שלא יכולים. אנחנו רק יכולים בשכל ואולי קצת ברגש, בדיבור בינינו, להבין כמה זה חשוב לנו. אבל *חוץ מהגברת החשיבות אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. אלא במידה שאנחנו מבררים את החשיבות, בהתאם לזה אנחנו צריכים לברר שזה לא בידינו. אנחנו רק צריכים לפנות לבורא ולעשות איתו עסק, שותפות. אנחנו משתדלים להשתוקק, והבורא עוזר לנו גם בהשתוקקות, ביצירת הכלי, ואנחנו בעצמנו מקבלים ממנו את כל הכוחות, כל האמצעים. מתחברים בינינו ובונים לו מקום להתגלות בכל הנבראים*.

11. אדם צריך להתבייש שכל החיים שלו הוא נמצא בזה שרוצה לעשות יפה בעיני הקהל, בעיני העולם. כל אחד ואחד רוצה כך לעשות, כי אז אנחנו מקבלים הערכה מהקהל. תראה איזה חכם הוא, תראה איזה גדול הוא. תראה איזה גיבור הוא וכן הלאה. כל העבודות שלנו בעולם הזה שאנחנו עושים, שכולם שעושים, זה אך ורק כדי להיות יותר גדול בעיני הסביבה, בעיני האנושות.. כל העבודה שלנו זה למצוא חן בעיני הבריות, ולכן אין דבר יותר גרוע מזה שמבזים את האדם, גורמים לו בושה. זה הדבר הכי גרוע.
    
    *אנחנו בדרכנו הרוחנית צריכים להיות מוכנים לזה שהרוחניות כל כך חשובה לנו, שלא חשוב לנו מה שכל העולם יגיד לך. העיקר שאתה עם החברים שלך יכול להיות דבוק בבורא. זה מה שחשוב ביותר. לכן כל הדעות של כל העולם, אנחנו לא מזלזלים, אנחנו מבינים אותם ויודעים את מקום שלנו ושלהם, אבל לא שאנחנו עובדים כדי למצוא חן בעיניהם*.
    
    *למצוא חן בעיני הבריות זה שאתה עוזר להם להתקדם למטרת הבריאה, אך ורק, ולא בשום צורה אחרת. אתה יכול למצוא חן בעיני הבריות כשאתה מפזר להם כסף או עוד משהו. זה לא נקרא למצוא חן בעיני הבריות, כי אתה בזה אולי עושה להם רע ולא טוב. למצוא חן בעיני הבריות זה העיקר ללמד אותם דרכי ההשפעה. בזה הם בטוח שמתקדמים לטוב*.

12. בשביל מה לי כל המילים היפות האלה? אני צריך לדעת מה שאני צריך ולא את כל הפואטיקה הזאת, הספרות היפה הזאת. אני רוצה משהו לעצמי, קצר ולעניין, שלא אטעה. אז *מה שאני ממליץ לך, אחרי השיעור, מתי שיש לך זמן, במשך היום, אתה לוקח את המאמר הזה וכותב אותו בשפה שלך, במילים שלך, שתבין על מה מדובר. כך עם כל מאמר ומאמר משמעתי. קודם כל ייצא לך יותר קצר ויותר ברור, ולא יהיו לך שאלות. אני מבטיח לך שהשאלות שיהיו לך, אתה בעצמך בשכתוב הנכון הזה, תברר*.

13. ש: כמה אנחנו רחוקים מהבורא?

ר: שאלה טובה. התשובה היא בכמה שהרצון לקבל שלך שולט עליך. אין לי אפשרות אחרת לענות לך. *אתה צריך לחתוך מהרצון לקבל שלך ולהשתמש לרצון להשפיע. לא סתם לחתוך. לחתוך זה שאתה מפסיק היום לאכול, מחרתיים לנשום וכן הלאה. אתה חותך ע"מ לקבל ככל שאתה יותר ויותר מסוגל לרכז כל הדברים שיהיו מכוונים לקשר עם הסביבה ולקשר אותה עם הבורא. זה תלוי בנו*.

העולם החיצון נמצא בתאוצה, כן אנחנו נמצאים בתאוצה, אנחנו נמצאים בהתפתחות מאוד מהירה. קשה להגיד מהו המרחק, אבל בעל הסולם אומר שנמצאים בדור האחרון. אנחנו צריכים להשתדל באמת לחיות כמו בדור האחרון, וכל היתר לא חשוב.. *אנחנו לא מבינים עדיין איפה אנחנו נמצאים, אבל צריכים להאמין במקובלים ולעשות פעולות כמו שהם אומרים. אז נרגיש מהר מאוד כמה הזמן מיוחד, כמה אנחנו מקבלים תגובה, ונתקדם. המטרה שלנו היא לזרז את הזמנים, זמני ההתפתחות*.

14. ש: נראה שיש חברים שלא צריכים את העזרה שלי?
    ר: *אף אחד בעשירייה שלך לא יכול להתגבר בצורה רוחנית, בלי עזרה ממך, אף אחד. אין דבר כזה שהם מתקדמים לבד, זו לא התקדמות. הם יכולים להיות יותר חכמים, מדברים יותר יפה, אבל בצורה רוחנית, בדרגות רוחניות, אף אחד לא יכול לעלות אפילו לדרגה הקטנטנה ביותר אם הוא לא מקבל דחיפה מהחברים, אף אחד. לכן אם מישהו מרגיש שהוא התקדם, סימן שחברים חשבו עליו*.

15. ש: איך נוכל לעשות מהפכה רוחנית כאן ועכשיו?
    ר: אנחנו משתדלים בחיבור בינינו לפנות לבורא. זה הכל, ואחרי שאנחנו עושים את זה, יחד עם זה אנחנו דואגים להפצה. בהצלחת ההפצה אנחנו מאוד תלויים, כי אנחנו נמצאים במצב אתם רואים מה קורה עם העולם. אנחנו עכשיו מתקרבים לעוד כמה מכות. מכות של אינפלציה, בסכנת מלחמה, בסכנת אקלים, בכל מיני בעיות. *אנחנו צריכים להראות לאנשים איך להסתפק במועט בצורה חומרית, ואיך להרחיב את הרצונות שלנו בצורה רוחנית. אז האדם לא ירגיש שהוא מאבד משהו מהחיים, אלא ההיפך, הוא מחליף את הדברים הגשמיים שאין בהם שום תועלת, שממש השקיע בשבילם את כל החיים, והוא צריך קצת להשקיע בחיבור, בהבנת מבנה העולם, להתרומם מדרגת חי שלו לדרגת המדבר, לדרגת האדם הדומה לבורא*, במקצת. זה מה שאנחנו צריכים להסביר לבני האדם היום. הם נמצאים במצבים כאלו שכבר מוכנים לעכל, שאין ברירה, אנחנו יכולים לשנות את המצבים שלנו דווקא ע"י החיבור בינינו, ע"י שינוי היחס למציאות.

*חלק 2 - מאמר אהבת ה' ואהבת הבריות, כותרת: מצוה אחת*

16. אין לנו שום דבר בעולמנו חוץ מלקיים חוק אחד, מצווה זה חוק, רק את החוק הרוחני. לכן אנחנו יכולים לקיים אותו? לא יכולים ולא רוצים. אם אנחנו רוצים, יכולים לקיים אותו, אז אנחנו נמצאים ברמה של החוק הזה. אין כפייה ברוחניות. אם אני יכול ומקיים, אז אני נמצא כבר ברוחניות. אם אני לא רוצה, או אולי רוצה אבל לא יכול לקיים, אז אני לא נמצא ברוחניות. יש לנו רק חוק אחד, אנחנו יודעים אותו כע"מ להשפיע. ע"מ לקבל זה נקרא חוק דעולם הזה, טבע העולם הזה. ע"מ להשפיע זה חוק או טבע העולם העליון, העולם הבא.

17. ש: במה הבורא עוזר?

ר: הבורא נותן לנו הבנה, הרגשה וכוח, ואז אנחנו יכולים לעשות, או שהוא עושה את זה במקומנו. יש כאלו פעולות שהוא עושה מאחרי הגב שלנו, כאילו בהסתרה, ויש כאלו פעולות שהוא עושה אותם בגלוי. יש גם כאלו פעולות שאנחנו מרגישים שקיבלנו כוח ויכולים לבצע, עד כדי כך שאנחנו שותפים לבורא, גם בבקשות, גם בשאלות וגם בביצוע.

18. ש: כתוב שאין חילוק מאיזה צד מתחיל, אם מהכלל או מהפרט..?

ר: לא חשוב מאיפה אתה מתחיל לקיים ואהבת לרעך כמוך, העיקר שתקיים. הקיום הזה כבר יביא אותך להתקדמות, כי אתה נוגע כאן בקיום של ואהבת לרעך כמוך, אפילו בקבוצה הקטנה. אתה בזה רוצה לתאר לעצמך *כמו במעבדה*, את הכל הבריאה.

אנחנו רוצים לבנות קשר בין החברים בעשירייה. זה דבר מאוד מאוד גדול ועדין. אנחנו בזה כמו ניסוי במעבדה רוצים לבדוק מהי כל הבריאה, איזה חוקים פועלים בה, מה אנחנו יכולים לעשות, במה אנחנו יכולים לשנות את חוקי הבריאה הגדולה ע"י זה שאנחנו בודקים אותם בעשירייה בינינו.

*הבעיה היא רק אנחנו מזלזלים בעשירייה, לא מבינים כמה אנחנו כאן נוגעים בחלק הפנימי ביותר, הרגיש ביותר של כל היקום הגשמי והרוחני ובכולם. אבל אם היינו מבינים מה נמצא בידינו, ודאי שהיינו מתייחסים אחרת*. לכן זה נסתר מאיתנו ואנחנו, כמו ילדים קטנים שמשחקים על הרצפה במשחקים קטנים אבל לא מבינים שסביבם נמצא עולם גדול ומלא מלא דברים. הם לא מבינים את זה כי השכל שלהם מוגבל עכשיו רק במשחק הקטן. אותו דבר אנחנו, אבל *אם היינו מבינים שהכל נמצא דווקא ב-ואהבת לרעך כמוך בעשירייה, היינו נכנסים לשם, היינו מפתחים את העניין הזה, היינו מגלים את כל המציאות, גשמית ורוחנית כאחד*.

19. ש: האם אפשר להגיע ללאהוב את החבר שלך בכלל?

ר: אתה לא יכול, אני אומר לך לצערי. *לאהוב את הבורא כולנו יכולים, זו לא בעיה. אני אוהב את הבורא. תגיד לי מישהו שלא? מה זה, אתה משוגע? זה כוח שמעליך, איך אתה יכול להרשות לעצמך לעשות דבר כזה? אבל חבר, מה זה חבר? נו, כמוני, אפילו פחות ממני. מה יש כאן שאני לא אוהב אותו? אני מכבד אותו? לא*.

*אתה חייב להגיע לאהבה, ואהבה זה נקרא שאם יש לך רק כרית אחת, אתה נותן לו. אם יש לך פרוסת לחם אחת בלבד, אתה גם כן נותן לו. הוא בשבילך הכי חשוב בחיים. לא מיד, בהדרגה אתה מגיע לזה*.

ש: מה העבודה פה?

ר: *אתה פונה לבורא ואומר לו: "אני מבקש ממך, תן לי את הכוח הזה שאני אוכל לאהוב את צביקה. אני רוצה כל מה שיש לי, לתת לו. הכל, כרית? כרית. כסא? כסא. כל מה שיש לי*".

ש: אתה יודע כמה פעמים אני ביקשתי והוא לא נותן לי לאהוב את החבר?

ר: *הסוד הוא שאתה לא מבקש. כי פעולות עשית, אבל לפני זה רואים שאתה לא רוצה. לא רוצה להגיע לרצות. נו, מה לעשות*.

ש: מה מפריע לי להתחבר אליו?

ר: *מפריע לך רק דבר אחד. להגיד לך? הבורא*. הוא רוצה שאתה תתחבר ומפריע לך בזה, כמו שאנחנו עושים עם ילדים הקטנים שאנחנו מצד אחד נותנים להם לשחק. מצד שני אנחנו עושים כל מיני הפרעות כדי הם ילמדו יותר איך אפשר לעקוף אותנו, איך אפשר להיות יותר חכמים מאיתנו. ע"י זה אנחנו מגדלים ומקדמים אותם. אתה רוצה לגדל אותו, לא סתם למלא את הרצון לקבל שלו, אלא לחנך אותו. זו כל העבודה שלנו. אנחנו נמצאים בתהליך החינוך הרוחני.

ש: הבורא מחנך אותנו?

ר: ודאי, כל הזמן, בלי הפסקה, בכל דבר ודבר, בכל התהליך האבולוציוני שאנחנו עוברים, בכל תהליך ההתפתחות, בתעשייה, בכלכלה, בתרבות, בכל דבר. הכל זה חינוך. רק שהחינוך הוא ארוך והכל בא בכאבים, בבעיות. אבל בעצם זה חינוך מצד הבורא, ודאי, אין עוד מלבדו.

ש: במי תלוי שנצליח?

ר: אנחנו יכולים להצליח רק בתנאי שאנחנו מתארגנים כדי להגיב על פניות הבורא בצורה נכונה יחד. אז נתקדם מהר וטוב. כל הבעיה היא שמה שהבורא נותן, אפשר לפתור רק יחד. כל הבעיות האלו, להצליח בהם, אנחנו רוצים כל אחד לחוד, ולכן לא מצליחים. סה"כ אם אתה רוצה להתקדם לבורא, זה נקרא ע"י תורה. אז אתה צריך קודם כל להיות מחובר עם האחרים כאיש אחד בלב אחד, ואז אתה עולה על הר.

20. ש: איך אני מודד אהבה בשיעורים? מה זה קילו אהבה, שני קילו אהבה?

ר: תנסו. אבל תתחילו לחטט לכיוון זה. זה יהיה באמת קבלה מעשית, בעשייה. אנחנו חושבים שזה איזה פוקוס בשמיים וכל מיני דברים למעלה מהטבע. זה למעלה מהטבע בתוך הרצון לקבל שאנחנו רוצים להפוך אותו לע"מ להשפיע. זה נקרא למעלה מהטבע.

21. בואו בכל זאת נתחיל לחשוב ממתי אנחנו שוב נחדש את לימוד הפתיחה. אני רואה את איטה 4 שמאוד שמח שעוד מעט תהיה פתיחה. *אני בפתיחה שנלמד אדרוש מכם שתוכלו, תתחייבו לשכתב את מה שכתוב בטקסט של הפתיחה בשפת הקבלה. אתם תכתבו את זה בשפת העבודה הפנימית. צמצום, מסך, אור חוזר, קבלת אור ישר בפנים, רשימות. כל הדברים שאנחנו עוברים, עולם אדם קדמון, עולם הנקודים, שבירה, כל הדברים האלה אפילו שאנחנו מדברים על זה בזמן שלומדים פתיחה, אבל אתם תצטרכו לקחת את הטקסט שיש בפתיחה ולתרגם אותו לשפת הרגש, אחרת זה לא שווה. תתחילו, תתחילו לעשות כאלה תרגילים*.