שיעור בוקר 18.02.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה
הכול מושג בכוח התפילה - קטעים נבחרים מן המקורות
כבר דיברנו על כך ועוד מדברים ורואים שזו העבודה שלנו. אין ברירה אנחנו נצטרך להבין בצורה ברורה מאוד שחוץ מתפילה לא יכול לעזור לנו כלום. ולכן בואו נתרכז בזה, כל אחד ירגיש את עצמו אחראי על כולם וכשהוא מתפלל, הוא מתפלל עבור כולם, על כל הקהילה שלנו כעשירייה גדולה ועשיריות פרטיות בה, וגם כל האנושות נכללת בזה. בואו נעלה את כול התפילה שלנו, מכל אחד ואחד ומכולנו יחד לבורא, כי רק בזה בעצם תלוי העתיד שלנו. מה שלא יהיה, רק כך.
אנחנו לומדים, אנחנו חכמים, אנחנו יודעים איזה ספרים, אבל אנחנו לומדים את כל הדברים האלה כדי שנגיע לחיסרון הנכון, להתקשר לבורא ולדרוש ממנו, לבקש ממנו עלייה לדרגה שלו, להידבק אליו. כמו שאנחנו למדנו עכשיו בצמצום ב', הכול תלוי בהכנעה כלפי העליון, שהעליון יעלה אותנו על הידיים שלו, ויעלה אותנו אליו, אז אנחנו מהגובה הזה נוכל לראות את המציאות ולהידבק בעליון.
קריין: ציטוט מס' 9 כותב בעל הסולם.
"צריכים ללמוד מלאכה זו בטרם שנכנסים להיכל המלך, דהיינו לאזור כוח ועוז, לעמוד כעמוד של ברזל, עדי נפיק [נוציא] רצון מהשי"ת, כמ"ש "אל דמי לכם", אף על גב שהשי"ת נראה ששותק ואינו עונה, אל יעלה על דעתכם משום זה, לידום גם כן ח"ו, "אל דמי לכם", לא לזה כיוון השי"ת בדממה שלו, אלא להמציא לכם כח אחר כך, לעמוד בהיכל המלך, באותו שעה שלא יהיה לכם שום מום, ועל כן "אל תתני דמי לו"."
(בעל הסולם. אגרת ל"ד)
שאלה: הוא אומר "אל דמי לכם", לא לזה כיוון השי"ת בדממה שלו, אלא להמציא לכם כח אחר כך," הוא מתכוון לא לשתוק, כאילו לפעול, מה זאת אומרת "אל דמי לכם"?
לפעול בכל הכוח.
תלמיד: מה זאת אומרת לפעול בכל הכוח?
בכמה שאפשר, "כל שבידך ובכוחך לעשות עשה".1
תלמיד: אמרת שצריך להגיע לחיסרון הנכון כדי שהבורא ישמע אותנו.
נכון.
תלמיד: מה זה החיסרון הנכון?
רק הבורא יכול לעשות. והוא יעשה את זה בטוח ברגע שאתה תוכל להפעיל את החיסרון שלך, נכון.
תלמיד: איך אפשר להגיע לחיסרון הנכון?
זה נקרא שאתה באמת משתוקק לעזרת הבורא.
תלמיד: איך אפשר להגיע להשתוקקות הזאת?
כל יום ויום תגיד לעצמך שהיום אני מגיע למצב שאני משכנע את הבורא לעזור לי. וכך מיום ליום יותר ויותר, לא להישבר.
תלמיד: צריך להיות לי רע כדי שאני אגיע לחיסרון הזה?
תלוי מה אתה מתכוון לרע?
תלמיד: אני ארגיש לא טוב, אני ארגיש לחץ.
אנחנו צריכים לפתח חיסרון יותר ויותר נכון, כן. אתמול לא הרווחתי באיזו הגרלה מיליון דולר, זה יכול להיות גם חיסרון, אבל צריכים לעבוד על החיסרון הנכון.
תלמיד: כל הדברים שאנחנו רואים בעולם היום, נוצרו כדי שאנחנו נגיע לחיסרון, כדי להתפלל עליו?
לא. אנחנו נרצה להגיע למצב שעל פני כל הדברים הללו אנחנו נרצה לעשות נחת רוח לבורא. מתוך זה שאנחנו מתפללים עבור שלום העולם.
תלמיד: כשיש צרה אז אנחנו מתפללים לשלום העולם. ואם אין צרה לעולם, אז אנחנו לא צריכים להתפלל?
אז סימן שאתה לא רואה. דבר היום עם אנשים, יש חלק מהם בטוח יגיד לך, "אין צרות, אין בעיות". עוד מעט אנחנו נראה את זה בפועל.
תלמיד: עד כדי כך אתה חושב שיכול לקרות אסון כזה?
הכול קדימה.
שאלה: איך אנחנו יכולים להישאר כעמוד תווך לעמוד בפני הבורא, אם אנחנו מתפללים כבר הרבה זמן שהחברים שלנו יחזרו למרכז העשירייה וזה לא קורה?
אתם צריכים להבין שמה שקורה, זה הבורא עושה. ואיך אנחנו יכולים לשכנע אותו, זה אנחנו עושים. אז תשתדלו, כמו שכתוב, "עשה רצונך כרצונו, כדי שיעשה רצונו כרצונך".2 אין לי יותר מה להוסיף.
שאלה: משפט אחרון "לא לזה כיוון השי"ת בדממה שלו, אלא להמציא לכם כח אחר כך, לעמוד בהיכל המלך, באותו שעה שלא יהיה לכם שום מום," למה הכוונה "אחר כך"?
אחר כך, כשאתם תגיעו למצב שבאמת אין לכם על מה להתפלל ואתם בכל זאת רואים שיש על מה.
תלמיד: איזה כוח זה, כוח תפילה?
שיהיה לכם כוח תפילה, אומנם שבאמת לא מגלים שום סיבה. אנחנו נתקע בזה הרבה פעמים.
שאלה: אמרת שצריכה להיות לנו תפילה לעולם, לאנושות. ואנחנו לומדים תפילה לכלי העולמי להרגיש את כולנו, תפילה לעשירייה, תפילה לחברים, איך לארגן את זה, האם זה נפתח יותר ויותר דרך העשירייה, צריך לכוון גבוה אפילו שלא מרגישים?
הכול מתרכז בנקודת רצון אחד שהוא רוצה להידבק בבורא כדי לגרום לבורא דווקא נחת רוח. וכל יתר הצרות שהוא מרגיש בעיגולים יותר ויותר חיצוניים, הכול כדי שהוא יכוון את החיסרון שלו לבורא, כדי לגרום לבורא תענוג, כדי להתפלל אליו, כדי לראות בכל הדברים האלה שמתגלים בעולם, בקבוצה, בו עצמו, הכול מתגלה אך ורק כדי לכוון את עצמו להשפיע לבורא.
תלמיד: אבל כשניגשים, אפילו עכשיו, לקרוא קטע ולהעלות יחד תפילה, אז על מה מכוונים?
מכוונים איך לגרום נחת רוח.
תלמיד: דרך איזה מעגל?
דרך העשירייה, אין יותר ואין פחות, ישנה רק עשירייה.
שאלה: הרבה פעמים שמענו וקראנו שההשתוקקות היא גילוי הפנים או הפנים עצמם. אתה יכול להסביר את זה יותר?
השתוקקות לבורא מגיעה מתוך זה שהוא מאיר הארה מיוחדת על האדם והאדם מרגיש שהוא משתוקק אליו. ההשתוקקות זו תוצאה. האדם חושב שהוא משתוקק, לא, הבורא הראשון, הוא מעורר באדם את ההשתוקקות.
תלמיד: האם הפנים זו תוצאה מההשתוקקות או שההשתוקקות זו התוצאה מהפנים עצמם?
פנים זו תוצאה מהשתוקקות. מזה שהבורא מאיר אז אדם מתחיל להרגיש, לגלות את ההשתוקקות לבורא, זה נקרא ה"פנים" שלו.
תלמיד: האם ההשתוקקות היא לא תוצאה?
השתוקקות היא תוצאה מזה שהבורא מאיר. הבורא תמיד ראשון "אני ראשון"3 כתוב, לכל מקום. אפילו הכלי הכי הגדול לא יכול שום דבר להרגיש, לזוז אם הבורא לא מעורר אותו, לא מנענע אותו.
שאלה: מה הסימן שאני לא מצליח להתפלל עבור החברים?
להתפלל רק על החברים או לבורא בכלל? בכל מקרה, זה סימן שאתה לא חושב על כך מספיק. אתה צריך לחשוב מה אתה צריך לעשות כדי להגיע לגילוי, לדבקות בבורא. לדבקות בבורא אתה יכול להגיע רק על ידי הבקשה, אין לך שום דבר כלפי הכוח העליון שאתה יכול לעשות אלא רק בבקשה. ואם אתה לא יכול לעשות, אז אתה צריך להתפלל לבורא, למה הוא לא נותן לך חיסרון לבקש, למה אתה לא יודע, אתה לא מרגיש שיש לך למי לפנות. בשכל אנחנו יכולים לרשום לפנינו על דף, ואחר כך יכולים לקרוא כמה פעמים ביום, מזה מתחילים ואחר כך מגיעים לרצון ולתפילה ותפילה מעומק הלב.
שאלה: עדיין לא ברור למה הכוונה שהבורא שותק, מה היא הדממה הזאת של הבורא?
הבורא לא שותק, אלא אם אנחנו לא מסוגלים לעורר אותו, אז אנחנו לא שומעים. הבעיה היא בנו ולא בו, הוא לא מתגאה ולאו דווקא שותק. על זה כתוב "תעשה רצונך כרצונו", אם אתה עובד על השוואת הרצונות, החסרונות של הבורא ושלך, אז אתה תגלה שהוא תמיד מזומן.
שאלה: אמרת שהשתוקקות היא תוצאה שהבורא הוא ראשון מעורר, אבל מה קודם להשתוקקות, מה עשינו שעורר את ההשתוקקות?
בכל זאת הבורא הוא הראשון.
תלמיד: אז איפה אנחנו אם הוא הראשון?
אנחנו התוצאה, תמיד תוצאה, אף פעם לא יוצאת מאתנו ההתחלה שאני היוזם משהו. תמיד הבורא הוא היוזם "אני הראשון ואני האחרון". ומה שנראה לנו שאנחנו הראשונים זה הכול מחוסר הגילוי.
תלמיד: ואיפה אנחנו? הוא היוזם, הוא המעורר, הוא מפתח בנו השתוקקות, ואיפה אנחנו פה משתלבים אתו, מתברגים פנימה?
בזה שאתה מוסיף מעצמך.
תלמיד: מה יש לי להוסיף עוד?
שההשתוקקות שהוא מעורר בך תהיה שלך.
תלמיד: מה זה אומר שהיא שלי?
שאתה תרגיש שאתה שייך לאותו החיסרון.
תלמיד: ומה זה אומר להוסיף מעצמי, מה אני מוסיף פה?
התפעלות, התרגשות, התחברות, תוספת.
קריין: ציטוט מספר 10, בעל הסולם אגרת ל"ד.
"אנו מריצים בקשותינו למרומים, דפיקו בתר דפיקו [הכאה אחר הכאה], בלי עייפות, ובלי הרף, ואין אנו נרפים כלל וכלל, מזה שאינו עונה לנו. באמונתינו ששומע תפלה הנו ית', אלא שממתין לנו, לעת שיהיה לנו הכלים לקבל השפע הנאמן. ואז נשיג מענה על כל תפלה ותפלה, בפעם אחת כי "יד ה' לא תקצר" ח"ו."
(בעל הסולם. אגרת ל"ד)
שאלה: כתוב ש"הבורא הוא ראשון ואחרון", אז כל מה שמוטל עלינו לעשות זה רק המאמץ להתחבר?
רק לבקש, ולהתחבר זה כבר התנאי לבקשה הנכונה. אנחנו צריכים לבקש, כדי לבקש נכון בכוח נכון, בשלמות, אנחנו מתחברים.
שאלה: נאמר שעניית התפילה תהיה רק כשיהיה כלי, ועדיין אין כלי כשאין עניית התפילה. האם התפילה עצמה היא לא כלי?
כן, אם התפילה שלמה כבר לא צריכים יותר כלום היא כוללת בתוכה את הכול.
שאלה: איך משכנעים את הבורא לעזור לנו?
אני חושב שהנשים צריכות לדעת את זה יותר טוב מהגברים, יש להן סבלנות ואומנות לדרוש מה שהן רוצות ולקבל. צריכים להיות עקשנים ולדרוש נכון במצבים הנכונים במיוחד, זה ממש מקצוע ללכת ולבקש אבל זה מצדיק את הקיום של כל הכלי.
שאלה: כל יסוד העבודה שלנו הוא לעשות נחת רוח לבורא, מה לעשות אם אין חיסרון כזה, איך משיגים אותו?
אני לא יכול להגיד. פשוט תדברו זה עם זה, תנסו להחליף עצות, להתפעל זה מזה. תנסו בשיחה הזאת ביניכם לבטל את הגאווה ובכל זאת להתכלל ביניכם ותראו איך פתאום נפתח לכם לב חם ומשתוקק לבורא. רק קצת לבטל את האגו שלנו וכבר נרגיש איך הכול יכול להיות מכוון לבורא, ואין יותר מתפילה.
כל החכמות שאנחנו לומדים, אחרי התפילה אנחנו נתקדם ונשיג בפועל. אבל הכול מגיע מהתפילה הנכונה. הבעיה היא בתפילה הנכונה, כי לולא היא כל העולם מזמן היה נכנס לרוחניות, ואנחנו רואים שרק יחידים זוכים בכל דור ודור, זה כיוון שלהגיע לבקשה הנכונה ולקבל תגובה, תשובה עליה, זה לא פשוט. לכן עלינו לברר בדיוק איך אנחנו מבקשים מהבורא, זו אמנות.
שאלה: קשה מאוד לפנות לבורא, כמו שתיארת אתמול את התינוק שמתאמץ ביניקה מהעליון ומאבד כוחות. מאיפה אנחנו מקבלות כוח לפנות לבורא אם גם מהחברות קשה לקבל דוגמה לתפילה?
אין דבר כזה שקשה לקבל דוגמה מהחברות, זה קשה אבל זה אפשרי, ורק זה אפשרי. אין ברירה, אם רוצים לקבל, אז בבקשה, יש רק הזדמנות אחת להתכלל בעשירייה ומהן לקבל רצון וכוח ונטייה לחיבור עם הבורא. רק כך חברות, אני מצטער אבל אין לנו יותר שום אפשרות אחרת.
בואו נעשה מאמץ ונפרוץ את המחסום, נשבור את הקיר בינינו לבורא ונראה כמה הוא רוצה עוזר לנו, פותח לנו את הידיים, רוצה את כולן לקבל, לחבק וכך הכול יסתדר.
(סוף השיעור)